טרק של יומיים עם ציוד על הגב מ- Juta למעבר הגבול סמוך ל-Tsdo

על הטרק

הטרק הזה הוא חלק מתוך טרק גדול יותר של 12 ימים שעשינו בגאורגיה. בגלל המסלול היפהפה והאיכות של הטיול הזה בחרנו ליצור לו מסלול מומלץ משלו באתר של סיפור דרך.

שימו לב- הטרק הוא מסלול קשה- למיטיבי לכת!
המסלול הוא ברובו ללא שבילים- דרוש ניסיון בניווט!
בשביל לעשות את הטרק יש צורך בפרמיט- אותו יש להוציא בתחנת המישטרה של משטרת הגבולות הגאורגית או באינטרנט.

הצטיידות: אין מכולות או חנויות לקניית מזון בכל הטרק, כאשר שאלנו בכפר Juta שלחו אותנו לקנות במרחק נסיעה באחד הכפרים באזור (כנראה SNO) או בסטפטסמינדה. בסופו של דבר בית קפה קטן עם נשים חביבות הסכימו למכור לנו לחם וגבינה.

לתכנון המסלול נעזרנו באתר המצוין הזה https://www.caucasus-trekking....

יום 1- מ JUTA דרך מעבר ההרים לנחל

מהכפר Juta הלכנו על הדרך הראשית (דרך רכב די נטושה) צפון מזרחה 3 ק"מ אל בסיס משטרת הגבולות. הבסיס לדברי התושבים מאויש 24/ 7 וניתן לגשת ולבקש מהם permit בכל עת.

הפרמיט:
השוטרים קיבלו את פנינו יפה ויצרו קשר עם המפקדה שלהם לבקש את אישורם. ישבנו בחוץ מחכים יותר מחצי שעה עד שהם הזמינו אותנו להיכנס עם דרכונים. מילאנו פרטים בטפסים שנתנו לנו. הם צילמו את הדרכונים שלנו וחתמו לנו על אישור להמשיך לטייל באזור זה, אשר יושב ברצועת 5 ק"מ מגבול גאורגיה רוסיה, מה שהופך אותו מוגבל בתנועה מבחינה חוקית. הפרמיט הינו ללא עלות. ברוב סיפורי הדרך שקראנו אנשים הוציאו את הפרמיט במשטרת הגבולות היושבת בסוף המסלול שלנו, אך שם יש לקחת בחשבון שהדבר מוגבל בשעות מסוימות לפתיחת המשרד.

תחילת המסלול:
הקפנו את תחנת המשטרה ממערב ואז מצפון עולים על דרך עפר נוחה. דרך העפר הקלה עלינו מאוד את העלייה צפונה בתוך ערוץ הנחל. על המדרונות רעו עדרי בקר גדולים. הנוף היה יפה אך מעונן ואנו טיפסנו דרך סדרה של מורנות (סוג של דרדרת שנוצרת מקרחון) . מקטע של 4 ק"מ לקח לנו למעלה מחמש שעות. העלייה הייתה קשה מאוד, לא היה שביל ברור. עקפנו כמה קרחונים קטנים ולבסוף טיפסנו אל הפאס (מעבר ההרים). בפאס תפס אותנו טפטוף וברקים גרמו לנו לעזוב אותו מהר, לא לפני שמבין העננים הופיעה ציפור עצומה ונדירה- הפרס- הנשר המזוקן! עוף דורס מרשים המצוי בסכנת הכחדה שכבר נכחד מנופי ישראל.

מהפאס ירדנו צפונה אל ערוץ הנהר העכור ממי הקרחונים. עברנו אגמים שלא סומנו במפות והתחלנו יורדים במורנות ענק הולכים לאורך הנהר אשר הלך והתעצם. בשלב מסוים וקריטי חצינו חצייה יבשה (ללא מעבר בתוך המים) אל צידו המערבי של הנהר ומנקודה זו נותרנו על הגדה המערבית. שם גם מצאנו שבילים ורוג'ומים אשר סייעו לנו בהמשך הדרך. מרגע זה ואילך הקיפו אותנו צוקים מרשימים ונופי קרחונים- אותם לא ראינו עד הבוקר.
עצרנו ללינה בערפל מוחלט על מדרגת סחף מעל אפיק הנהר הנוהם.

יום 2- Khde Gorge ו Dariali Gorge למעבר הגבול סמוך ל Tsdo

הלכנו לאורך כל אותו יום במקביל לנהר, הירידה על המורנות הייתה איטית מאוד ודרשה מעקפים של מקטעים תלולים ומצוקיים, הנוף מסביב היה יפהפה, עם פריחה עשירה ומיוחדת במינה. עקבות של עיזי הרים, שועלים ודובים נראו בערוץ הנחל. קרחונים תלויים על מדרונות ההרים ויערות סבוכים הקיפו אותנו.
אחרי 6 ק"מ זרימת המים פחתה ואז נעלמה לחלוטין. לקטע אחד הנהר היה יבש לגמרי. שם יש לחצות וללכת על הגדה הצפון מזרחית של הנהר, אשר חוזר לזרום במלוא עוצמתו ק"מ אחד לאחר מכן.

על הגדה הצפון מזרחית עולה במתינות שביל צר מלא אוכמניות, תותים ופטל אשר מוביל לכיפה המסומנת בדגל ועליה שני מבנים קטנים אשר קשה לראות אותם מהנחל. זוהי תחנה נוספת של משטרת הגבולות הגאורגית. יש להציג שם פרמיט ודרכון. אם תפספסו את התחנה הזו הם ישיגו אתכם ויחזירו אתכם אליה כדי לבצע את התהליך הנדרש. השוטרים היו נחמדים ולימדו אותנו על צמחי תועלת ובעלי חיים בסביבה. הם סיפרו שלא רחוק משם ראו שונר (בובקאט) לצערם הרב ולשמחתנו. כן סיפרו לנו שבאזור רואים הרבה ארנבות בר ואילו עיזי ההרים מסתובבות בעיקר באזורים הגבוהים.

מתחנת המשטרה יוצא שביל רגלי ארוך ומפותל אך נוח. השוטרים בנו רוג'ומים לאורכו כדי להקל על המטיילים את איתור השביל. הדרך ירדה אל נהר עוצר נשימה וגועש וכעבור כשעתיים הגענו אל תחנת שאיבה גדולה ממנה ממשיך שביל רכב עד למעבר הגבול של גאורגיה רוסיה הסמוך לכפר צדו.
חשוב לציין שבמפה המקטע הזה נראה קליל אל בשל תוואי הנחל ההליכה לוקחת זמן רב.

במעבר הגבול חיכו לנו שוטרי הגבולות, מצפים לבואנו. הם רשמו את פרטינו ודאו את הפרמיט ונפרדו מאיתנו כידידים.
אנו עברנו אל צידו המערבי של הכביש הראשי ותפסנו טרמפ לעיירה Stepantsminda הסמוכה שם מצאנו הוסטל נחמד למנוחה והתאוששות.

קישורים חיצוניים

• אתר מצוין ממנו שאבנו הרבה מידע ורעיונות לתכנון המסלול