תאריך הטיול | September 2011 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | אפריל - תחילת אוקטובר |
"אגדה גאורגית מספרת, כי לאחר שסיים אלוהים לחלק את אדמות העולם לאומות השונות הגיעו בני העם הגאורגי מתנשפים ומזיעים ושאלו את אלוהים היכן חלקת הארץ המיועדת להם. ענה להם אלוהים, עכשיו נזכרתם, היכן הייתם עד עתה? ענו לו הגאורגים, היינו עסוקים בהרמת כוסיות צ'הצ'ה (ודקה גאורגית עשויה משזיפים ירוקים) לחייך ולמפעלותיך הגדולים. אלוהים הבליע חיוך בזוויות פיו ואמר: כל שנותר זו אדמת גן העדן שייעדתי לעצמי, אך אעביר לכם את הזכות לגור בגן העדן."
יום א' - מסטייה - זבשי
(*אנחנו דילגנו על היום הזה ולקחנו ג'יפ לזבשי, אבל אומרים שהמסלול מאד יפה ומומלץ).
יום ב' - זבשי - אדישי.
יום ג' - אדישי - איפראלי.
יום ד' - איפראלי - אושגולי.
(יום ה' - ניתן להמשיך באושגולי לטיול יום לקרחון שחארה).
ג'יפ לזבשי ממסטייה - 80 לארי.
לינה:
ישנו אצל קרובי משפחה של שלווה ונרגיזה, יש להם חדר אורחים עם 5 מיטות.
30 לארי ללילה כולל ארוחת בוקר ואפשר לקחת גם לחם וגבינה מהארוחת בוקר לטרק.
הרבה חבר'ה מתברברים בתחילת היום הזה בקטע העולה מזבשי, אנחנו החלטנו לשלם למדריך לקטע הזה בעיקר בגלל שלילה לפני ירד שלג ולא ראו את סימני הדרך ( *ממש אין צורך לשלם למדריך ליום שלם כיוון שאחרי העלייה המשך הדרך לאדישי ברור ומסומן).
המדריך היה אחד מבני המשפחה שישנו אצלם - עלה לנו לחצי יום 40 לארי.
כמו כן אפשר לנסות לנווט לבד אבל רצוי שמישהו מאנשי הכפר יראה לכם איפה העלייה מתחילה...
לאחר חצי שעה של עלייה תגיעו למאגר מים ממנו ניתן למלא מים (ניתן לזהות אותו ע"י החבית ההפוכה), משם פונים שמאלה לכיוון העלייה, העלייה נעשית לאט לאט יותר תלולה וצרה, כעבור בערך שעה וחצי תגיעו לנביעה נוספת היוצאת מפתחו של בקבוק פלסטיק לכוס חרסינה קטנה, גם כאן ניתן למלא בקבוקים במידת הצורך ולשתות מהכוס.
מעל הבקבוק מופיע סימון צהוב - תמשיכו לעלות בעקבותיו עד שתראו סימן ע"ג שלט, כמה מאות מטרים לאחר מכן תגיעו לפיצול נחלים, תקחו את הימני ותמשיכו עד שתגיעו לכביש - שביל ג'יפים, תפנו שמאלה ותמשיכו על הכביש עד שתגיעו לשלט המורה לכיוון אדישי, כמה מאות מטרים לאחר מכן תראו בקתה קטנה מעץ, בנק' זו ניתן להיפרד מהמדריך (במידה ולקחתם), ותתחילו לרדת מהרכס בשביל, הדרך יחסית ברורה ומסומנת, בחלקה האחרון עוברת בתוך יער וביציאה ממנו מתגלה כפר קטן ופשוט בשם - אדישי!
לינה באדישי:
בערך 30-40 לארי כולל ארוחת ערב ובוקר.
* חשוב לברר לפני שאתם בוחרים גסטהאוס להישאר בו אם יש בו שירותים ומקלחת (במידה וזה חשוב לכם), אנחנו ישנו אצל משפחה שלא היה לה שירותים ומקלחת, אבל זה גם היה חלק מהחוויה....
* לפני שאתחיל בסיפור הדרך חשוב להתייחס לסוגיית חציית הנהר:
ביום זה, יחסית בתחילתו יש קטע של חציית נהר, כאשר קיימות שתי אופציות לביצוע-
1) חצייה רגלית (עם סנדלים/ יחפים).
2) לפני שיוצאים מאדישי לקחת סוס וסייס (מספיק סוס אחד לקבוצה) שיעביר אתכם את הנהר.
המים של הנהר מגיעים מהקרחון לכן הם קפואים קפואים, אך הבעייה האמיתית היא גובה המים שמשתנה בהתאם למזג האוויר, אנחנו חצינו יחפים כי למזלנו בגלל הקור הקרחון לא נמס וכך גובה המים הגיע לנו עד לברך, אך לעיתים גובה המים עשוי להגיע עד לחזה והזרימה יכולה להיות מאד חזקה ומסוכנת (תבררו ממטיילים במסטייה לפני היציאה לטרק מה מצב המים כי באדישי ישכנעו אתכם לקחת סוס - שעשוי להיות החלטה נכונה...
ולסיפור דרך...
הולכים לאורך הנהר מצידו השמאלי בערך שעתיים (תשאלו באדישי מה כיוון היציאה מהכפר למרות שיש סימון דרך וזה לא מסובך..) עד שמגיעים לנק' בה צריך לחצות את הנהר, יש בנק' רוג'ומים.
לאחר חציית הנהר מתחילה העלייה לפס שאורכת בערך שעה וחצי (כשמגיעים לפס מאד ברור שהגעתם למקום הנכון) בנקודה זו תעצרו רגע, תנשמו לרווחה ותפקחו את העיניים לנוף הכי יפה שתראו בטרק ואולי אפילו בכל גרוזיה.....
מהפס תחפשו בצד ימין שביל היורד בהדרגתיות מהרכס ותפנו ימינה לאחר סיום הירידה, הדרך עד איפראלי רובה בירידה והיא יחסית ברורה, בדרך ראינו מס' כפרים/ בתים נטושים, סה"כ החלק השני של היום מהפס - זו הליכה נעימה והנופים פשוט מדהימים.
יום זה ברובו ההליכה על דרך ג'יפים, הסימון "התחלה" מצויר על ביתו של אוצ'ה מרגבליאני באיפראלי . משם יורדים בהליכה על הכביש לכפר ללחורי, ממשיכים לאורך נהר אינגורי, נגד כיוון הזרימה עד שמגיעים לכפר דבברי. ממשיכים עם הכביש עד שמגיעים לפיצול של הכביש, יש שביל ימני המתחבר עם הכביש - אך יש להמשיך עם השביל השמאלי המתפתל. אחרי כשלושה קילומטרים, בגובה של 2,000 מטר מגיעים למעיין. אחרי 200 מ' נוספים מגיעים לעוד פיצול - הפעם יש להמשיך עם סימון השבילים המורה ימינה. ממשיכים עם הדרך כל הזמן, חוצים נחל ועוברים דרך קבוצת עצי לבנה . 300 מטר לאחר מכן מגיעים אל פיצול נוסף בו פונים ימינה. לאחר מכן יורדים לגדה של נהר אינגורי, עוברים סימון על סלע גדול וכקילומטר לאחר מכן מגיעים לאושגולי!!!!
לינה:
אנחנו ישנו אצל משפחה מאד מאד נחמדה ומומלצת – ואם אני זוכרת נכון קוראים לאמא נורי, פשוט מקסימים!!! יש להם חדר אחד עם ארבע מיטות, שירותים – צריף קטן עם בור בול קליעה ישירות לנהר, ומקלחת – יש משהו מאולתר – אבל אנחנו לא התקלחנו בגלל שבשלג זה היה סיפור להרתיח מים בסיר וכו'...
אוכל מקומי טעים וביתי, השקו אותנו בלי סוף בצ'הצ'ה - אלכוהול מקומי (דומה לוודקה אבל חזק ממש) וגם נתקענו שם כמה ימים בגלל מזג האוויר וזה היה חוויה! הזדמנות להכיר את החיים הכפריים מקרוב ולפגוש אנשים פשוטים וטובים!!!
* הדרך חזרה למסטייה בג'יפ לוקחת בערך 3 שעות, הנסיעה עצמה בדרך מאד משובשבת אבל אני אישית נהנתי מהחוויה... הכי חשוב להיות רגועים ולסמוך על הנהג שהוא כבר עשה את הדרך הזו מיליון פעמים.... מדובר בנסיעה יקרה בערך 150 לארי.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם