טיול כוכב בקזבגי

כללי

טוב אז החלטנו אני וחבר (חיילים,בני 20 מטיבי לכת) לצאת לטרק בתחילת יוני.
את הטיסה סגרנו דרך גאורגיה אייר ווי-טיסה בצהרי היום.
את המקום שבו התאכסנו סגרנו דרך booking.
את הכסף המרנו שם.
לכל שאלה אשמח לעזור בתגובות לסיפור.

יום א-נחיתה והגעה אל הבקתה של מאיה.

טוב אז בגלל העובדה ששנינו חיילים לא באמת ידענו בוודאות שאנחנו טסים עד שבוע לפני הטיול מה שגרם לנחיתה להיות ממש אבל ממש לא רכה! ידענו בערך לאן צריך להגיע ולא ביררנו באמת איך מגיעים לסטפנצמינדה(stepantsminda).
נחתנו בשעות הצהרים בשדה התעופה של טיביליסי ומשם ידענו בערך אנחנו צריכים להגיע למקום שנקרא דידובי(או דידובה -קשה להבין..).
כשהגענו לשדה קפץ עלינו ישר נהג מונית שניסה לעקוץ אותנו ב500 לארי עד לשם!(נסיעה של חצי שעה בגג!). הוא גם היה "נחמד" והוביל אותנו לציינג' הכביכול הכי זול בשדה. קיצר הכל תרמית אחת גדולה שגבתה לנו הרבה זמן וכסף. לבסוף הבנו שאין לנו באמת איך להגיע לדידובה בלי מונית(היתה איזושהי בעיה באוטובוסים-פשוט הכל התהפך נגדנו). החלטנו לקחת את הנהג מונית "הנחמד" (ששם לנו שירים של המאפיה הרוסית כל הדרך אל דידובה) ב120 לארי(מוגזם!). כשהגענו לשם הבנו שכבר אין מרשרוטקות(כמו מונית שירות כזו שנדחסים אליה) ושאין לנו ברירה אלא לחפש שוב מונית עד לקזבגי. הבעיה-אף מונית לא מוכנה לסוע לשם(השעה כבר היתה 20:00 בערב ואף אחד לא באמת רצה לצאת לנסיעה כזו מאוחרת). התחלנו לשאול אנשים ולהעזר במקומיים ולבסוף מצאנו איזה מישהו שנוסע לרוסיה דרך המעבר גבול שצפונית לסטפנצמינדה שמוכן לקחת אותנו ב100 לארי. כמובן שקפצנו על המציאה ועלינו לרכב שלו.
הנסיעה היתה קשוחה-הוא לא דיבר מילה אחת באנגלית והדרך היתה חשוכה ומלאת ערפל.
לאחר 3 וחצי שעות של נסיעה(לא יודע איך הוא לא חטף אותנו ומכר לישמעאלים) הגענו לגסטהאוס שלנו-המקום של מאיה.
מקום נחמד + במיקום טוב בעיירה. היא חיכתה לנו והכינה לנו משקאות חמים לאחר הנסיעה הארוכה.
שילמנו לבחור ושחררנו אותו לדרכו, והלכנו להניח את הראש לקראת היום הבא.

היום שבו נחתנו היה יום מתיש מאוד. חוסר הארגון שלנו גרם להרבה דברים שיכלו ללכת חלק, לנזול לנו בין האצבעות. שילמנו באותו יום מלא כסף!
כמה המלצות:
×תרכשו כרטיס לטיסה מוקדמת ככה תספיקו למרשרוטקות(10-30 לארי לכל הנסיעה לסטפנצמינדה).
×לא היה לנו זמן להתארגן על אוכל וכשכבר הגענו לשוק בדידובה הכל היה סגור-ממליץ שיהיה עליכם כמה דברים קטנים לאכל למקרים כאלו.
×אל תתפתו לנהגי המונית בשדה הם מגזימים! חפשו מוניות בחוץ תמיד מחכות שם והם זולות הרבה יותר בפער.
×תשימו לב טוב כמה כסף אתם מקבלים מהציינג'!
×תגיעו לדוכן מידע שבשדה וקחו מפה של העיר זה יעזור לכם מאוד.
×לגבי הצטיידות-יש חנות של גאו לנד שנמצאת בטיביליסי-יכולה לעזור מאוד בהצטיידות.

יום ב-כנסיית גרגטי והקרחון.

את בוקר היום השני החלטנו לפתוח בצורה טובה. קמנו לנוף המטורף של הרי קווקז המושלגים בקצוותיהם, עם רוח קלה וקרירה. אכלנו ארוחת בוקר טובה שמאיה המקסימה הכינה לנו ויצאנו לדרכנו.
התחלנו בעליה לכיוון כנסיית גרגטי.
העליה מתחילה דרך הכפר עצמו.
לאחר מכן השביל יוצא שמאלה ומתחילים להכנס אל הטבע. נעים במקביל לואדי קטן וזורם. הנוף מדהים! העליה היא לא קשה ועולים בערך כשעתיים(כולל עצירות להצטלם) עד לכנסיה עצמה.
בכנסיה עצמה אסור לצלם אבל היא יושבת במיקום מדהים! יושבת על כתף ההר עם תצפית מדהימה על הכפר.
משם החלטנו שאנחנו ממשיכים בטיפוס למעלה.
העליה היתה לא קשה, הנוף ממש מדהים ולאט לאט הכנסיה הפכה לקטנה וקטנה יותר. בשלב מסוים החל להופיע שלג בצדי השביל.
המשכנו עד לנקודת פיצול. השביל ממשיך לקרחון ויש עוד שביל שיוצא ימינה וממשיך לנקודת תצפית ממש טובה על העמק.
המשכנו לכיוון הקרחון עד שהשלג כבר ממש כיסה את השביל. המשכנו עוד 500 מטר בשלג עד שהוא הגיע לגובה ברכיים ושם הבנו שאנחנו לא ערוכים להליכה בשלג ולכן חזרנו על עקבותינו וירדנו בחזרה לגסהאוס(לקח לנו בערך 4 שעות ירידה).
אכלנו ארוחת צהרים טובה במסעדה נחמדה ופינתית עם דגל ישראל בכניסה(לא זוכר את שמה). הזמנו חצפורי,פיצה ובירה.
החלטנו לישון מוקדם כדי לאגור כוחות ליום הבא.

המלצות:
×מקלות הליכה סופר חשוב! ומומלץ!
× שימו לב לעליה בגובה-מחלות גבהים וכו..
×הציוד שלנו לא תאם הליכה בשלג מה שגרם לנו לשקוע ולהיות כבדים מאוד. שימו לב שאתם נעזרים במטיילים שכבר ירדו ושואלים מה מצב הצבירה באזור הקרחון.
×הכנסיה מפוצצת תיירים ובקלות אפשר לתפוס טרמפ-אנחנו בחרנו לרדת ברגל כי גם ככה לא עלינו ממש עד הקרחון ורצינו לחוות עוד קצת מהיופי של האזור.

יום ג-עמק טרוסו

יום שמשי אבל קריר תפס אותנו. יצאנו מהגסטהאוס אחרי ארוחת בוקר טובה של מאיה וראינו קבוצה של נהגי מונית(מוניות באזור הם מקומיים עם רכבי מיציבושי הסעות מוגבהים עם 4 על 4).
שאלנו אותם כמה עולה נסיעה לעמק טרוסו. אמרו לנו 70 ויאללה בית"ר.
נסענו עם נהג נחמד מאוד שלקח אותנו את כל הואדי עד הגבול הרוסי.
שם עצרנו ופיטפטנו קצת עם החייל ששמר שם. כמנהגנו הוצאנו את הפקל קפה וכיבדנו את הבחור בקפה ישראלי משובח.
התחלנו לנוע וקבענו עם הנהג בנקודה שראינו בדרך הלוך שיחכה לנו שם.
התחלנו תנועה בעמק(נחל רחב מימדים זורם חזק על רקע של הרים מושלגים-ממש פרסומת ללואקר).
עצרנו ליד הנחל לתבילת רגלים קלה וקפה.
משם המשכנו קצת בשביל וראינו פיצול שמשך את תשומת ליבנו-החלטנו ללכת עם הלב והמשכנו עם הפיצול עד לנקודה בהר שממנה יוצאים מים(סוג של נביעה). כל האבנים היו אדומות והיה ריח חזק של גז(גופרית/אבץ עד עכשיו אני לא סגור על זה). כמובן שאין סיכוי שלא אכנס וקפאתי שם למוות בתוך המים הקפואים(שווה את זה).
משם המשכנו והגענו לפיצול ממש לפני המנזר בהצטברות הבתים הראשונה. החלטנו ללכת שוב עם הלב על שביל שהוביל אותנו לגדה המערבית לנחל. שם הגענו לשדה פתוח ולא מצאנו סימונים נוספים וחזרנו על עקבותינו. המשכנו על הגדה המזרחית של הנחל ובאיזשהו שלב השמים הפכו אפורים וגשם ירד עלינו. החיוך לא ירד, שרנו שירים, רקדנו בגשם והמשכנו ללכת.
לפתע מצדו השני של הנחל אני מזהה מעיין מדהים ביופיו! החציה היתה מסוכנת מדי-כנראה שהשביל שלא הצלחנו למצוא לו סימונים מוביל לשם. פספוס שלנו אבל לא נורא המשכנו בדרכנו לכיוון הנהג שאפילו צמצם אלינו קצת עם התחזקות הגשם(בהמשך ראינו גשר שגם מוביל לגדה השניה של הנחל-ממליץ בחום המקום הזה היה נראה אלוהי!).
על הדרך פגשנו זוג ישראלים רטובים שהיו ממש זקוקים לטרמפ אז לקחנו אותם איתנו וחזרנו לגסט האוס. באותו היום גם ישבנו במסעדה שהיא בתוך אוטובוס בקזבגי-אני פחות נהנתי ולדעתי זה היה מאעפן אבל מצד שני אני פחות בן אדם של עוגות.

המלצות:
×תביאו חלפ"ס זה עוזר מאוד-כמו כן כיסוי לתיק.
×טיילנו עם תיקי יום קטנים-אין צורך למעבר לזה!

יום ד-עמק סנו

קמנו בבוקר רעננים ויצאנו לדרך אל נהג המונית הגבר שנסענו איתו אתמול. נסענו רבעיה(עם הזוג שמצאנו אתמול) לעמק סנו במחיר של 80 לארי. הנסיעה בעמק ממש יפה-באיזשהו שלב נוסעים על צלע הר בדרך קצת צרה אבל הנהגים מיומנים שם. מגיעים לנקודת ההורדה ומתחילים טיפוס של החיים! קשוח מאוד עד לבקתת חמש העונות-מקום מדהים עם ערסלים וכסאות שצופים לכיון העמק-פשוט מטורף!
יצאנו לדרך בקצב מהיר מאוד-השביל מסומן היטב אבל בגלל השלג הקל לא שמנו לב לנקודת פיצול שבילים והמשכנו על הגדה השמאלית של הנחל-מצאנו את עצמנו מגיעים למעבר נחל קצת קשוח במים הקרים באזור של מפלון נחמד ובו נגמר השביל שבגדה שבה בחרנו. חצינו את הנחל והתחברנו לגדה השניה. שמענו על אגם שמסתתר בהמשך וממש רצינו להגיע אליו אז תפרנו קצב מאוד מהיר. כשהגענו לדדליין שלנו מבחינת זמנים ונאלצנו לשוב על עקבותינו, שמנו לב שפספסנו את האגם ופשוט עברנו אותו. הוא נמצא סמוך לבקתה שרשום שמגישים שם קפה אבל אין שם אף אחד.אגם מדהים שווה להכנס.
באיזשהו שלב גשם החל לרדת אבל גם ככה היינו רטובים מהאגם אז למי אכפת. הגענו בחזרה למונית התחממנו וחזרנו בחזרה לגסטהאוס.
סהכ 4 שעות כל האירוע.

החלטנו שאנחנו לא עושים עוד יום בקזבגי ורוצים קצת לחוות מטיביליסי ולכן למחרת חזרנו בחזרה לטיביליסי במונית(יצא יותר זול איכשהו מהמרשרוטקה).
עצרנו בדרך באגם זינוואלי קנינו שם בדוכנים קצת שטויות(כובעים, מחזיקי מפתחות וכו..) והמשכנו למלון. המלון היה ממוקם מחוץ לעיר ולכן על מנת לצאת באותו ערב לקחנו מטרו למרכז העיר. מבחינת מחירים של ביגוד מותגים וכו-לפי מה שראיתי המחירים דיי זהים למחירים בארץ. אז אין מה להתפתות לקנות דווקא שם.
הלכנו לבר שנקרא אטיק בר. את האמת כולם המליצו עליו אבל בתאכלס כשהגענו אליו הוא היה דיי יבש.לא היו הרבה אנשים וזה קצת ביאס. מהר מאוד סיימנו את הבירה וחזרנו למלון לישון.

יום ה-טיביליסי

עיר מדהימה ביופיה! הלכנו פשוט לכל האטרקציות ונקודת העניין העיקריים-הכיכר הגדולה, בית הכנסת, גשר השלום, הרכבל והפסל של העיר.
המלון שלנו היה דיי מחוץ לעיר אך תחנת המטרו היתה יחסית קרובה ולכן זה היה נוח. ירדנו בתחנה של הקניון הגדול באזור הכיכר. תאכלס השתמשנו בגוגל מאפס וזה היה נוח.התחלנו ללכת לכיוון הפסל הגדול של הבחורה שנמצא על הר שמשקיף על טיביליסי. אליו גם עולה הרכבל. לא מצאנו את הרכבל אז החלטנו לעלות ברגל. העליה לא קשה וככל שעולים הנוף הופך להיות יפה יותר ויותר! לאחר עליה של כ40 דקות במדרגות הגענו לפסל. פסל מרשים בגובהו. תמונה או שתיים והמשכנו לכיוון הגנים הבוטאנים שם. תאכלס לא נכנסנו כי היינו דיי עייפים מהטיפוס אז החלטנו לרדת ברכבל למטה. יש שם גם אומגה באזור של הגנים האלו. דווקא היה נראה כיף. ירדנו למטה ברכבל שקוף-אחלה זמן לצלם את טיבליסי. משם המשכנו לגשר השלום. גשר יפה סה"כ ומשם המשכנו לבית הכנסת. התבאסנו קצת כי הוא היה סגור. אבא של ידידה שלנו המליץ ללנו ללכת לשם כי הוא היה מתפלל שם כשהוא היה ילד. ההמלצה הבאה שהגיעה מההורים שלה היא ללכת לבחורה עם דוכן שמוכרת סופגניות מלאות קרם וניל-נקרא ספונצ'יקי ולקנות.
לאחר חיפוש קליל מצאנו את הדוכן שנמצא כ200 מטר מהכיכר הגדולה ברחוב של הבית כנסת(למי שלא מזוטר אז יש דנקין דונאטס בתחילת הרחוב אם מגיעים מהכיכר). אחרי שטעמנו ספונצ'יקי אחד חם קנינו 20(לא צוחק) ודחפנו לתיקים להביא לארץ. זה פשוט מדהים! הסתובבנו שם עוד קצת, קינו קצת סכינים, יין ועוד כל מיני מזכרות(קניות של תיירים) וחזרנו חזרה למלון.
את האמת האזור היה מפוצץ בניידות כל הזמן-לא הבנו אם מדובר באזור עם פשיעה גבוהה או שפשוט רמת הביטחון שלהם בכללי היא גבוהה. בכל מקרה שוטר עצר אותנו פעם אחת ודיבר איתנו ברוסית. ברגע שהוא הבין שאנחנו לא מבינים אותו הוא דיי שחרר אותנו.
רוסית יכולה לעזור מאוד אבל מאוד בגאורגיה!
בסהכ-יום עירוני דיי נחמד. המסעדות שם דיי חוזרות על עצמן ורוב האוכל הוא דומה ולכן אין לי מסעדה שהיא חובה לעבור בה בטיביליסי.
אחלה דרך לסיים טיול ולחזור לארץ עם תחושה של עוד!

קבצים מצורפים

• קובץ מצורף 1
• קובץ מצורף 2
• קובץ מצורף 3
• קובץ מצורף 4
• קובץ מצורף 5
• קובץ מצורף 6