תאריך הטיול | June 2012 |
---|---|
משך הטיול | יום אחד |
עונה מומלצת | אביב עד סתו (לא בחורף) |
יצאנו 3 זוגות בשני ג'יפים מטיבליסי, בדרך שלושת האגמים אשר הביאה אותנו לכפר מקסים בשם בקוריאני. מאחלציסה עלינו בדרך יפהפיה (לא סלולה ברובה) עד לכפר וישנו בצימר סאן מריה, משפחתי, נחמד ולא יקר בלילה לפני הטרק. המסלול על פי ההמלצות באינטרנט ובספר בשם Walking in the Caucasus, אמור היה לקחת 6 שעות.
המסלול מתחיל לפני הכניסה לפארק הלאומי מעל הכפר ליקאני National Park Entrance above Likani village ומסתיים ביציאה מעל הכפר Kvabiskhevi. יש להירשם בכניסה הרשמית לפארק. לשים לב כי השלט המסמן את הכניסה לשמורה מוסתר כשמגיעים מבורג'ומי. המסלול מתחיל מעל הכפר ליקאני. הוא אינו מעגלי ואנחנו השארנו את המכוניות בכניסה ואחד הנהגים חזר בטרמפ. המסלול מוגדר בעל דרגת קושי בינונית וכולל טיפוס של 850 מ והגובה המירבי הוא 1750 מטר. זהו חלק ממסלול של מספר ימים, עולים במסלול המסומן בצהוב ומספרו 1 ובצומת דרכים בשיא הגובה פונים למסלול 6 עד הירידה לכפר. מהכפר עד לכביש הראשי יש עוד כ-2 קמ ואפשר לתפוש טרמפ עם המקומיים. למרות שמצויין בכל מקום שהמסלול הוא של 6 שעות, לקח לנו כ-8 שעות + הליכה.
המחצית הראשונה היא בעליה, מאחר וירד גשם המסלול היה בוצי והאיט את הקצב. משום כך, גם לאחר 3 שעות עוד לא הגענו להתפצלות הדרכים ולמען האמת באיזה שהוא שלב חששנו שפספסנו את הפניה. פספסו כזה אומר שאנחנו ממשיכים לטפס לכיוון בקתת דרכים שהיא חלק מהמסלול של מספר ימים.... כמובן שזה הלחיץ כי כבר היה מאוחר ביום. כעבור עוד שעה וחצי רק הגענו להצטלבות הדרכים. מקום מדהים עם קרחת יער עם המוני פרחי שושן צהובים ועם ריח שבישם את כל האיזור. עשינו הפסקה, ייבשנו את מעילי הגשם ואגרנו כוחות לירידה (השעה היתה כבר 3).
הדרך במסלול מספר 6 המסומן גם הוא בצהוב היה במגמת ירידה. בתכנון היה אמור לקחת 3 שעות. בשל הגשם ותנאי השטח המסלול התארך לכ- 4 שעות גם בירידה. המסלול מדהים ביופיו, הערפל בכסה את ההר, שלל הפרחים בכל הצבעים, ההליכה במדשאה אחת גדולה עשתה את הקטע הזה של הירידה לחוויה משגעת. אמנם היינו קצת לחוצים לסיים לפני החושך, אבל זה לא פגע בהתלהבות מהמסלול המקסים. הירידה הפכה באיזשהוא שלב להיות בשיפוע קשה. הפתוי לעשות את הכל על התחת היה גדול ומקלות ההליכה עשו את העבודה. לא ברור איך היינו מסתדרים ללא המקלות. הירידה היתה איטית כשיורדים עם רגליים על הצד ובזהירות. הגשם שהחל שוב לרדת לא עזר, לא להחלקות על הבוץ ולא למצב רוח. חלקנו כבר היה תשוש והרגליים רעדו מהמאמץ. לקראת חשיכה, הגענו לכפר דרך אחו לאורך הנהר. משם, הנהגים תפשו טרמפ ועיפים ומרוצים נסענו כולנו בחזרה לצימר המשפחתי בבוריאני.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם