תאריך הטיול | September 2012 |
---|---|
משך הטיול | 12 ימים |
עונה מומלצת | יולי עד תחילת אוקטובר |
תוואי: זהו המסלול הכללי, ניתן לעשות בו כמה וריאציות. לא אכתוב על פי ימים כי זה פשוט לא מחולק ככה (אתם לא יודעים מתי יתפוס אתכם גשם, או מתי תרצו ללכת רק 2 ק"מ ביום מסוים)- ותכלס אפשר להקים אוהל כמעט בכל מקום.
שבילים: לפעמים ברורים ולפעמים לא. חובה לדעת לנווט טופוגרפית ברמה בסיסית.
מפות: ניתן לקנות אחלה מפות בטביליסי. 4 מכסות את כל המסלול, סה"כ 100 ש"ח. אופציה שנייה היא להדפיס בארץ מקובץ המפות הסובייטיות.
בלוני גז: כן בטח. רק בטביליסי, ובהצלחה.
אוכל: אומנם אתם עוברים דרך כפרים אבל הם לא יוכלו למכור לכם שום דבר חוץ מלחם, תפוחי אדמה ולעיתים דבש וגבינה מגעילה. קחו זאת בחשבון. בשטילי יש מכולת עם קופסאות שימורים. בנוסף: בעונה אפשר למצוא אוכמניות ופטל בכמויות! (זה תחת אוכל כי באמת חיינו על זה).
מים: אין מה לדאוג, חוץ מרכס מסוים (נגיע אליו בפרק 6)
לינה: יש בחלק מהכפרים גסטהאוסים, אך כעיקרון אם אתם רוצים לעשות את כל הטרק אתם חייבים, אבל חייבים אוהל, רצוי טוב.
חציית נחלים: משתנה. ביוני היו טיילים מקצועיים שנאלצו להסתובב כי המים היו גבוהים מידי, ולנו בספטמבר החציה הקשה ביותר הייתה עד גובה הברכיים.
כלבים: כלבי רועים קווקאזים מאוד תוקפניים. הם לפעמים לבד עם העדר בהרים ואין רועה בשטח כדי לעזור בזמן שהם תוקפים אתכם. הישמרו. איך? לא יודעת. אנחנו הלכנו אחורה כמה מאות מטרים, הרחק מהעדר. עדיף לאבד את השביל ולא להתקרב.
מזג אויר: בשמש נעים, בהליכה חם, בלילה קפוא. יש לילות שמתעוררים עם קרח על האוהל. תתכוננו בהתאם.
עופות דורסים: בהמוניהם! תביאו משקפת
מומלץ לסיים קודם את האטרקציות של אזור קזבגי (הכנסייה) ואז לצאת לטרק.
ההליכה בעמק סנו עד לכפר ג'וטה היא הליכה יפה על דרך עפר. בג'וטה אפשר לישון בגסטהאוס ואף להזמין טיול סוסים עם מדריך עד לפאס של היום למחרת. אפשר גם לתאם הסעה לג'וטה מקזבגי.
מג'וטה עד לפאס הולכים על שביל רגלי המסומן בסימון שבילים כחול, שאינו טוב במיוחד ורואים אותו רק אחת להרבה זמן. מהפאס ניתן לראות את ארבעת האגמים שבואדי תחתיו: אגם ירוק, כחול, לבן ואפור, מגניב. מרגע שחציתם את הפאס נכנסתם למחוז חבצורתי.
העליה איננה הבעיה, אך מפאס עצמו כולם מאבדים את השביל ומוצאים עצמם יורדים דרדרת די מטורפת ולא נוחה עד לואדי האגמים הצבעוניים.
השביל עובר דרך שניים מהאגמים ואז יורד וממשיך אל הכפר רושקה- גם כאן ניתן למצוא סוג של אירוח בתשלום.
מרושקה אל הכביש ההליכה על דרך עפר נוחה.
מכאן עד שטילי יש כמה אופציות: 1.הליכה על הכביש 2.טרמפים 3.עליה אל הרכס שמצפון והליכה עליו (לא עשיתי זאת, המקומיים אמרו שאין שם שביל, לא יודעת).
לאורך הכביש, ולפני הפאס, יש כמה כפרים קטנטנים (4 בתים) חלקם נטושים. בכפר ביסו לפעמים יש חשמל, ומעיין סודה בטעם ברזל דוחה שהמקומיים טוענים שמימיו בעלי סגולות רפואיות. כאן תתחילו לראות מגדלי שמירה ובקתות אבן מוזרות ונטושות באמצע שום מקום. אלו מקומות קדושים למקומיים בחבצורתי ואסור להיכנס אליהם, במיוחד לבנות.
מהפאס ועד שטילי הכפרים היו נטושים לגמרי, ב2012 (רוב הכפרים מאוכלסים בעיקר בקיץ, בזמן עיבוד שדות תפוחי האדמה ורעיית העדרים. לקראת סוף ספטמבר חלק מהכפרים כבר ננטשים בחזרה).
עיר מבצר מדהימה. מומלץ ביותר לבלות כאן לילה וכמה שעות בשוטטות במבצר העתיק. זה מבוך מגניב, מסובך ויפיפה. יש כאן גטהאוסים, מכולת עם דברים בסיסיים ביותר, וחשמל.
לשטילי מגיעה מונית שרות מטביליסי בערך פעם בשבוע לכן זו נקודה שגם אפשר להתחיל ממנו את המסלול.
משטילי משיכים צפונה על שביל העפר הגדול בגדה המזרחית של הנהר. כקילומטר שניים מהמבצר תראו תצורה גיאולוגית ממש יפה בגדה השניה של הנהר.
השביל מגיע אל נקודת חיבור נהרות, שם בשפיץ יש כמה בקתות אבן שהן כנראה סוג של קברים מוזרים אפשר להציץ דרך החלון (לא לבעלי לב חלש).
משם השביל הנוח ימשיך בכיוון דרום מזרח, במעלה נחל, דרך ואדי רחב וארוך.
בדרך תעברו מתחת לעיר מבצר נוספת שנמצאת גבוה על צלע ההר שמצפון לכם ומיד אחריה תגיעו אל סוג של תחנת אוטובוס מאבן, זוהי עמדת שמירה צבאית. הם יבקשו דרכונים, ויתנו לכם פתק המהווה אישור מעבר- שמרו אותו היטב, תתבקשו להציגו כשתגיעו לטושתי.
שימו לב שכאתם פונים אל הואדי שכיוונו מזרחה, שביל 4X4 ימשיך בו איתכם כמעט עד לתחילת העליה אל הרכס. שם הוא הופך לשביל רגלי צר ועולה עלייה חדה דרומה אל הרכס שמעל.
החלק הבא הוא אחד היפים ביותר בטרק, הליכה על קו רכס עם נוף משגע. השביל כאן יחסית ברור ויקח אתכם אל מתחת לפאס אטסונטה ואליו יעלה בסרפנטינות.
הפאס מסמל את המעבר למחוז טושתי.
במחוז זה השביל נעשה פחות ופחות ברור.
בתחתית הירידה יחכו חיילים לביקורת דרכונים ואישורים (טוב ששמרתם את הפתק מכל משמר).
עליכם להמשיך עם הנחל הגדול, כ2 קילומטר מסיום הירידה יחצה אותו גשר שיוביל אתכם לגדתו הצפון-מערבית. מכאן יש 1/2-3/4 יום הליכה עד לכפר הטושתי הראשון- גירבי. שם מתחילים הגסטהאוסים של טושתי לכל החפץ.
מגירבי ממשיכים למטה, צמוד לנחל המתפתל. שימו לב טוב לטופוגרפיה כי עוד מעט תצטרכו להתחיל לעלות בדוח דרומה לגג הרכס. -[בנקודה זאת אפשר גם להחליט להישאר עם הנחל ולתור את טושתי ממטה (הרבה פחות יפה, ובסוף בכל מקרה תטפסו, אבל פחות, ועם שביל גדול ונוח)].
שימו לב! על הרכס הזה (בניגוד לשאר) אין מים!!!! במהלך העליה תפגשו בנחל, זהו כנראה מקור המים האחרון שלכם ליום הקרוב.
פשוט הולכים עם קו הרכס. יש הרבה שבילים שחוצים אותו קרוב לנקודת ההתחלה שלכם אז זהירות לא לרדת עם אחד מהם בטעות. בגדול על קו הרכס לא ממש מצאנו שביל, פשוט הלכנו, הדרך לא קשה ומאוד יפה.
טיפ: הרכס הזה הוא מקום הטוב ביותר לראות עופות דורסים מקרוב.
חצי יום הליכה על הרכס יביא אתכם לאוכף שבו עובר שביל עפר גדול ונוח היורד דרומה אל אומלו. השביל מתפתל המון, אנחנו טפסנו טרמפ לסוף. אז לא אוכל לפרט יותר מזה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם