חודש התנדבות בפלוריאנופוליס - ברזיל

רקע

כעובד חברת IBM התאפשר לי להתנדב לתכנית ה-CSC, ששולחת משלחות של עובדי החברה למדינות מתפתחות ברחבי העולם. התמזל מזלי להיות חלק ממשלחת שכללה 15 עובדים, שנשלחה לעיר פלוריאנופוליס בדרום ברזיל. רוב תושבי ברזיל מכנים את העיר פלוריפה בקיצור. במהלך החודש ששהינו שם עזרנו לחמישה מלכ"רים מתחומים שונים, ותרמנו להם ידע, כלים ומתודולוגיות. כמובן שאחרי יום העבודה ובמהלך סופי השבוע התאפשר לנו לטייל ברחבי האי, וגילינו הרבה חופים יפים, יערות טרופיים ובעיקר אנשים שמחים ומסבירי פנים ששמחו לשתף אותנו במאכלים והמנהגים המקומיים כדי שנרגיש מקומיים ולו לתקופה קצרה.

אז מה בעצם עשיתי שם?

לכל עובד IBM עם ותק של שנתיים יש את האפשרות להגיש בקשה להתקבל לתכנית ה-CSC, ולהתנדב למשך חודש אחד במדינה מתפתחת. בתקופה הזו עוזרים למלכ"ר או ארגון ממשלתי בפרויקט כלשהו, כאשר יש ארגון מקומי שמקשר בין המתנדבים למלכ"ר-ים. אני הייתי בקבוצה של 15 אנשים שחולקו לחמש תת-קבוצות שוות.
התמזל מזלי להיות חלק מהמשלחת העשרים ושלישית של תכנית ה-CSC לברזיל, כאשר זו הייתה המשלחת הראשונה לפלוריפה. העיר נמצאת באחת המדינות היותר עשירות של ברזיל, והיא נקראת "עמק הסיליקון" של ברזיל בשל ריבוי חברות ה-Start Up בה.
אני ועוד שניים - תומס ממקסיקו ולואיס משוודיה - זכינו בפרויקט מאוד מעניין בחברת IT (מערכות מידע) קטנה שעובדת אך ורק עבור קופת החולים הממשלתית של ברזיל. קופ"ח זו משרתת את כל תושבי ברזיל, והיא כפופה למשרד הבריאות. שם החברה הוא Bridge_Lab, ועובדים שם כ-50 עובדים במשרה מלאה ועוד כ-70 סטודנטים ומתלמדים. החברה הזו (שהיא מלכ"ר כמובן) אחראית על בניית ותחזוקת מערכות המידע המשמשים את כל עובדי קופ"ח של המדינה, וגם חלק מעובדי משרד הבריאות.
בשנת 2013 כל התיקים הרפואיים של חברי קופ"ח הפכו למקוונים, וזה אפשר לכל רופא לגשת לתיק הרפואי של המטופל. לאחר שהמערכת המקוונת התייצבה, השלב הבא הוא יצירת לוח מחוונים (BI dashboard) שמתוכנן לעזור לאנשי הרפואה במדינה לראות בזמן אמת איפה יש התפרצויות של מגפות, מחלות וכו' כדי לעצור את התפשטותן ע"י שליחת תרופות, רופאים ואחיות לאזור הנגוע.
חברת Bridge_Lab מעולם לא הובילה פרויקט כזה, ולכן ביקשה עזרה מ-IBM בתכנון הפרויקט ויצירת הארכיטקטורה של המערכות. כמעט כל עובדי החברה בוגרי חוגים מדעי המחשב, מערכות מידע והנדסת תוכנה ולכן חזקים מאוד בכתיבת קוד, אבל פחות בתכנון ויישום הצד העסקי של פרויקטים.
שלושתנו התקבלנו שם בזרועות פתוחות, וכולם גרמו לנו להרגיש כחלק מהצוות כבר מהדקה הראשונה. גם שאר עובדי IBM הוזמנו לכל הטיולים והמסיבות שהם ארגנו לנו, והמארחים שלנו הוכתרו כמארחים הכי מוצלחים מכל חמשת תת-הקבוצות.
פירוט על הפרויקט אפשר לקרוא בבלוג שתחזקתי בזמן שהייתי בברזיל (לינק באזור הקישורים למטה).

מידע כללי

הגעה -
לא פשוט להגיע מהארץ, ולי נדרשו 3 טיסות וכמעט 24 שעות על מנת לנחות בשדה התעופה הקטן של העיר. הדיל הכי משתלם היה עם אליטליה (Alitalia) לסאו-פאולו וטיסת פנים קצרה עם אוויאנקה (Avianca), ובין כל שתי טיסות חיכיתי רק שעתיים כך שזה לא היה נורא.

עלויות -
בברזיל משתמשים בריאל ברזילאי (BRL), שבקיץ 2018 היה שווה כמעט שקל אחד. ברזיל לא מדינה יקרה ביחס לארץ, וארוחה במסעדה טובה מאוד (כולל שתייה וטיפ) עולה באזור ה-100 ש"ח לאדם. חצי ליטר בירה מקומית כ-10 ש"ח, וארוחת צהריים עסקית כ-25 ש"ח.

פעילויות -
האי ידוע כאתר גלישה מצוין, והרבה תחרויות לאומיות מתקיימות בחופים המזרחיים (הצד האטלנטי) שלו. בנוסף יש באי לא מעט שמורות טבע, שכוללות מדגרות לצבי ים, יערות טרופיים, ואפילו אזורים הרריים. כמובן שישנם חופים המתאימים לשחייה, ורובם נמצאים בחלק הצפוני של האי, בצד המערבי.

מזג אוויר -
מכיוון שהעיר נמצאת דרומית לקו המשווה, העונות שלהם הפוכות מאלו של ישראל. האקלים הינו סוב-טרופי, והקרבה לים מבטיחה לחות גבוהה. גשמים יש כמעט בכל השנה, כאשר יוני-אוגוסט (שיא החורף) נחשבים לחודשים היותר יבשים. בחודשים אלה יחסית קר, כאשר בלילה הטמפ' יכולות להגיע ל-10 מעלות, ובמהלך היום הן בד"כ 18-20 מעלות.

תיירות -
בחודשי הקיץ ישנם יותר ארגנטינאים ואורוגוואים מאשר ברזילאים על האי, והצפיפות רבה. בחלקו הצפוני של האי ישנם הרבה מלונות, כאשר חלקם בהחלט ברמה של חמישה כוכבים. במרכז האי ישנם מלונות נוספים, ואלו לרוב די סטנדרטיים.

תחבורה ציבורית -
ישנם אוטובוסים שמגיעים לכל חלקי האי, אבל הם די איטיים ועוברים במסלולים הכי עמוסים. מאוד קל וזול להשתמש באפליקציית Uber. הנסיעות מאוד זולות ויש היצע גבוה של נהגים.

חופים

בילוי משפחתי טיפוסי בברזיל בד"כ כולל חוף, ופלוריאנופוליס התברכה בהיצע לא קטן של חופים משגעים וזמינים. כלל האצבע באי אומר שהחופים המזרחיים הם לגלישה ואלו המערביים (שמוגנים ע"י האי) מתאימים לשחייה. בגלל זיהום של מערכות ביוב פיראטיות, הרבה מהחופים במרכז האי אינם ראויים לשחייה ולכן חייבים להצפין או להדרים על מנת להנות מחופים נקיים. ישנם הרבה מאוד חופים על האי, ואני אפרט שלושה שמצאו חן בעיני -
1) חוף גלישה: Praia do Joaquina - זהו חוף בצד המזרחי של האי, באמצע פחות או יותר. אפשר להגיע אליו עם רכב, וישנה חנייה די גדולה למי שמגיע עם רכב. מעט לפני שמגיעים לחוף עצמו אפשר לראות מהצד המערבי (ימיני) של הכביש דיונות חול. אפשר לשכור גלשנים שמתאימים לחול, ולגלוש במורד הדיונות!
כשמגיעים לחוף עצמו יש בצד הצפון מזרחי תצורות סלע יפות, ואפשר לטייל לאורך החוף. אם יתמזל מזלכם תוכלו לצפות בתחרות גלישה מאחת המסעדות הרבות שפרוסות לאורך החוף.
2) חוף שחייה: Praia do Forte - זהו חוף בחלקו הצפון מערבי של האי, ואחד היפים שהייתי בהם. רצועת החוף רחבה ומזמינה, המים צלולים וקרירים וישנם הרבה מסעדות מפנקות לאורך החוף שמגישות דגים ופירות ים טריים היישר מהים. בנוסף יש בקרבת מקום מצודה קטנה שאפשר לטפס אליה (בעלות של 10 BRL) עם נוף יפה על האזור. בדרך לחוף עוברים דרך אחת השכונות היוקרתיות של העיר, ויש שם כמה resorts ובתי מלון.
3) חוף על האגם של האי: Lagoa da Conceição - בצדו המזרחי של האי ישנו אגם גדול ויפה מאוד, ולאורכו ישנם הרבה חופים מזמינים ומסעדות דגים טובות.

כדורגל

כמובן שאי אפשר לשהות במשך חודש שלם בעיר ברזילאית מבלי ללכת למשחק כדורגל אחד לפחות, זו דרך מצוינת לחוות את התרבות המקומית. לפוריאנופוליס יש שתי קבוצות בליגת המשנה: אבאי (Avai) בצבעי כחול לבן ופיגרנסה (Figueirense) בצבעי שחור לבן. לנו אמרו שכלל האצבע אומר שמי שנולד בפלוריאנופוליס אוהד את אבאי, ומי שעבר לגור שם אוהד את פיגרנסה.
לי יצא ללכת לשני משחקים: אחד שפיגרנסה אירחה והפסידה, ושני שאבאי אירחה דרבי עירוני מול פיגרנסה והפסידה! כנראה שהבאתי מזל רע לקבוצה המארחת.
כדאי להגיע לאיצטדיון כשעה וחצי לפני שריקת הפתיחה, יש בסביבתו הרבה דוכני אוכל רחוב, שתייה ומזכרות. האווירה נחמדה ויש הרבה עידוד ומסורות. כמובן שכדאי לפתוח עיניים ולא להכנס לשאננות.
האיצטדיון של אבאי נמצא 5 דקות נסיעה משדה התעופה בדרום האי, ושל פיגרנסה על היבשת.

אוכל

אוכל הינו חלק חשוב בתרבות הברזילאית, והם אוהבים לשלב מטבחים בינלאומיים במאכלים המקומיים ולתת להם "טוויסט" ברזילאי. התמזל מזלנו להיות מוזמנים ל-BBQ ברזילאי של צלעות בקר, שניצלו במשך 9 שעות שבסופן הבשר יצא כל-כך נימוח שהוא פשוט "נפל" מהעצם. אם תוזמנו לאירוע מסוג זה, אל תוותרו בשום אופן!
לארוחת צהריים נהוג לאכול במסעדות מסוג Comida a Kilo. במסעדות מסוג זה ישנו מזנון עם סוגי מאכלים רבים, שבסופו מניחים את הצלחת על המאזניים ומשלמים לפי המשקל. ק"ג חסה עולה כמו ק"ג בשר.
בנוסף ישנן הרבה מסעדות מוצלחות בעיר, ואני אתן המלצה על הנבחרות שבהן -
1) מאפייה מצוינת: O Padeiro de Sevilha - יש כאן מבחר גדול של מאפים מתוקים ומלוחים, סנדוויצ'ים וקפה. מומלץ!
2) רשת המבורגרים מקומית: Burguer Break - אחד ההמבורגרים המוצלחים שאי פעם אכלתי, עשוי בשר מעושן ומצוין. השרות טוב ומקצועי, וישנן הרבה תוספות מוצלחות לצד ההמבורגר.
3) מסעדה צמחונית: Mundo Verde - אוכל מצוין ובריא, ובחזית המסעדה ישנה חנות שמציעה מוצרי בריאות במחיר מופקע. האוכל במסעדה פשוט וטעים, וגם כאן יש מזנון קטן עם מרקים, פשטידות וירקות מאודים.
4) גלידריה: Max Gelateria - אין מבחר גדול, אבל האיכות גבוהה.
5) פיצריה: Papparella Pizzaria - רשת מסעדות איטלקיות, המתמחות בפיצה בסגנון נפוליטני. יש מבחר גדול מאוד של תוספות, והשירות מקצועי.
6) בשר: NB Steak Florianópolis - מסעדת Churrscaria שמציעה מגוון גדול מאוד של בשר על האש, כשהמלצרים מגיעים כל כמה דקות עם נתח אחר וימשיכו להגיע עד שמניפים דגל לבן. לא זול אבל בהחלט מקבלים תמורה מלאה למחיר.
7) דגים ופירות ים: Boka's Restaurante - מסעדה שמציעה מגוון גדול של פירות ים ודגים טריים. המנות ענקיות והכל שם טרי, והנוף של הלגונה הגדולה של האי מגביר את התיאבון.
8) דגים ופירות ים: Restaurante do Indio - מסעדה שנמצאת בחלקה הצפוני של הלגונה של האי, כשאין כביש שמגיע לכפר הקטן שהיא נמצאת בו. ישנן שתי אפשרויות להגיע אליה: ברגל או בסירה. אוכל פשוט וטוב, עם מנות גדולות שנותנות תמורה מצוינת למחיר הלא גבוה.
בנוסף אתם חייבים לטעום לפחות פעם אחת את הקוקטייל של ברזיל: קייפיריניה (Caipirinha). לא תתאכזבו!

טיולים

האי לא משופע במסלולי טיול, אבל יש שניים שמצאו חן בעיני ואני אפרט אותם כאן -
1) מ-Canto dos Araçás ל-Waterfall Costa da Lagoa: זהו טרק קצר וקליל לאורך הלגונה הגדולה של האי (Lagoa da Conceição). רוב הטרק עובר ביער טרופי, כשעוברים בכמה כפרים קטנים שהגישה אליהם הינה באמצעות סירה בלבד. מהעיירה עד למפל זה כ-7.3 ק"מ, שלקחו לנו כמעט שלוש שעות. בסוף מגיעים לכפר קטן ליד המפל, שיש בו כמה מסעדות דגים ופירות ים ממש על שפת הלגונה. אנחנו ישבנו ב-Restaurante do Indio שהיתה מאוד מוצלחת.
2) טרק Lagoinha do Leste: טרק יותר קשה, ברמת קושי בינונית-קשה, שלקח קצת יותר מחמש שעות. בסוף מגיעים לחוף יפה מאוד שניתן להגיע אליו רק באמצעות סירה או הטרק. לקוח כחמש שעות, ואורך כ-12 ק"מ.

סמבה

אי אפשר לבקר בברזיל ולא להיסחף במקצב הסמבה! כמובן כשהמקומיים רוקדים, זה נראה כל כך פשוט וטבעי, אבל זה ממש לא כך. ישנם הרבה מועדונים ובתי ספר פזורים ברחבי האי, אבל לא חייבים ללכת אליהם על מנת לראות או לתרגל את צעדי הריקוד. בימי שבת בצהריים יש במרכז העיר (Centro) להקות שמופיעות ברחובות בשביל התרגול. מאוד כיף ללכת לשם ולראות יחד עם כולם את המופע. בסוף המופע הרשמי פותחים את הבמה לכולם, ואפשר לרקוד לצד המקצוענים. כיף גדול!

טיפים

• רוב המקומיים מדברים אנגלית בסיסית ביותר, ולעיתים אפילו את זה לא. כדאי ללמוד כמה מושגים בפורטוגזית, וגם להוריד את האפליקציה של Google Translate.
• העיר נחשבת למאוד בטוחה ביחס לערים גדולות בברזיל, אבל ישנם מקומות שלא כדאי להגיע אליהם בחשכה. תתיעצו עם מקומיים לפני שאתם מגיעים למקום מסוים, וכדאי להמנע מלהסתובב לבד בלילות

קישורים חיצוניים

• הבלוג שלי
• האתר של קבוצת הכדורגל Avai FC
• האתר של קבוצת הכדורגל Figueirense FC
• האתר של החברה בה התנדבנו (פורטוגזית)