שבועיים במיאנמר - אמא ובת

רקע ומידע כללי

בורמה היא מדינה בודהיסטית בדרום מזרח אסיה. תוכלו למצוא בה את האנשים הכי טובי לב וחייכנים שפגשתי מימיי, מקדשים, נופים ותחושה אמיתית שהמקום כולו קפא בזמן, אי שם בשנות ה50. אפשר להרגיש מאוד בטוחים לטייל ולהתמצות בה, אחוז הפשיעה הוא מהנמוכים בעולם (אבל לזכור תמיד שעדיין קיים) וגם אפשר בקלות להסתדר לבד!

הגעה:
אני ואמא הגענו ממקומות שונים ולמקומות שונים -
אמא הגיעה מבנגקוק ונחתה במנדליי ואני הגעתי מהאנוי (ויאטנם) ונחתתי בינגון.
קבענו להיפגש במנדליי, אז אני לקחתי אוטובוס סליפר שכמעט חצה את המדינה ב9 שעות והיה מאוד נוח - חברת JJ Express אוטובוס vip מאוד נוח ומפנק (כרטיס עלה 21 דולר).

ויזה:
חובה לעשות ויזה לפני ההגעה למיאנמר! אין ויזה בכניסה למדינה.
הכי קל ונוח זה באינטרנט דרך האתר הזה https://evisa.moip.gov.mm שמשלמים בו 50 דולר לאדם ומקבלים מכתב שמשמש כויזה. בדקנו לשתינו גם שיש לנו ויזה עוד בצ'ק אין למדינה, כך שזה חייב להיות מראש.
תוקף הויזה למעוניינים היא ל-28 ימים, שמעתי על כאלו שאיחרו לצאת מהמדינה וקיבלו קנסות.

ניידות ותחבורה:
רשת האוטובוסים נוחה ומגוונת, אבל אנחנו התפנקנו (אמא פחות רצתה לבלות בסליפרים לילות שלמים) ונסענו עם נהגים פרטיים שהשכרנו או בטיסות פנים שהמרחק היה גדול מידי כדי לנסוע.
אין לנהוג עצמאי בבורמה בשום אופן! חוץ מזה שיש חוק שאוסר על כך זה לא סימפטי במיוחד, הנהיגה היא בצד שמאל ואילו ההגה בצד ימין (רכבים שנשארו מימי הבריטים במדינה) וזה לא הכי בטיחותי לנהוג ככה.
בערים הגדולות קל ונוח להשתמש באפליקציית המוניות Grab שיש להם גם טוקטוקים כאלו שאפשר להזמין! גם בעיירות הקטנות הסתדרנו כי תמיד היו ברחובות נהגים שהיו מוכנים לקחת אותנו אל ומכל מקום.

כסף:
אפשר למשוך מכל כספומט ורק עם כרטיס ויזה או מאסטרקארד - עם הכרטיס של הדואר ואמריקן אקספרס זה לא עובד.
אפשר גם להמיר בשדה תעופה ובערים הגדולות, אבל שימו לב הבורמזים מקפידים ומקבלים רק שטרות של דולרים משנת 2006 (שטרות חדשים) ולא יקבלו שטרות ישנים או במצב רעוע.

סים ותקשורת:
יש ווייפיי בהרבה מקומות ומלונות שהיינו, לפעמים עבד לאט ולפעמים מהר.
אני הייתי עם סים של חברת Ooredoo שעבד ממש טוב ועלה 5000 צאט (כ-4 דולר) לחבילה של 5 ג'יגה.

מנדליי - Mandalay

במנדאליי העברנו יום וחצי - הספקנו להסתובב קצת בעיר המיוחדת והשונה ולהינות מכל המקדשים המגוונים שיש לה להציע.

לינה: (שני לילות)
ישנו במלון בשם Yuang Sheng שהיה ממש מקסים ונעים. המיקום שלו היה טוב (שני רחובות בערך מהשוק לילה) והיינו מאוד מרוצים.

לאכול:
1. Nova Coffee - בית קפה מערבי עם אוכל ממש טעים! אכלנו שם פעמיים, אני נהניתי מקצת אוכל מערבי וטוב ואמא נהנתה מאוכל טעים ואיכותי.
2. Mingalabar - מסעדה בורמזית מקומית שהייתה נחמדה. היו עליה מלא המלצות אבל אנחנו לא כל כך התלהבנו..
**אני לא זוכרת לצערי את שם המסעדה, אבל בערב אחד בדרך לנובה קופי (שהייתה סגורה) מצאנו בפינת הרחוב בדרך לשם מסעדה קטנה בפינה שעושה ירקות ובשרים על הגריל. יש להם מקררים גדולים מלאים בירקות ובוחרים מה רוצים והם מכינים מהם סלטים ממש טעימים! אכלנו שם את הסלט חצילים הכי טעים שאכלתי בחיי! אם אני לא טועה קראו לזה משהו Express.. :)

לעשות:
- טיפסנו את הMandalay Hill - גבעה שלאורך כל הדרך יש המון בודהות ונקודות תפילה ובראש הגבעה מקדש גדול ונוף יפייפה על כל העיר. לי יצא להיות גם בשקיעה וגם בבוקר יום רגיל (הקדמתי את אמא ביום) ובהחלט אני יכולה לומר שבשקיעה המקום יפייפה!
העליה היא טיפוס מרובה מדרגות שנמשך בין חצי שעה לארבעים דקות, תלוי בקצב שלכם. יש מוניות וטוקטוקים שיסכימו לעלות אתכם למעלה (למעלה מחצי דרך, אי אפשר להגיע עד ממש קצה הגבעה עם רכב) אבל הם ייקחו על כך מחיר מופקע! אפשר לנסות למצוא את הרכבים שעולים ולוקחים על כך מחיר זול יותר או לתפוס טרמפ!
** אם אתם הולכים בשקיעה הקדימו והגיעו כשעה וחצי לפני! המקום עמוס באנשים ותיירים שמגיעים לראות את השקיעה וכדי לתפוס נקודה טובה לצילום ולראות משהו שווה להקדים.
- נסענו לשלושה מקדשים מקסימים ויפים:Kyauktawgyi Buddha Temple, Sandamuni Pagoda וKuthodaw Pagoda. היינו התיירות והמערביות היחידות שם והמקומיים מאוד התרגשו לראות אותנו. לראות אותם מתפללים ותורמים את כספם, להסתובב בין כמויות הבודהות היה מאוד מעניין, יפה ושונה!
המקדשים הם די בקרבת מקום אחד לשני, אז הלכנו ברגל ביניהם.
- בערב נסענו עם מונית (Grab) לגשר העץ הארוך בעולם שנקרא U Bein Bridge. הגשר מהמם ומאוד רעוע ולא מתוחזק (קצת סכנה בטיחותית) ועדיין עוברים עליו מאות אנשים ביום והוא מחזיק מצויין! בשקיעה הנוף יפייפה והצבעים של השמש היורדת יחד עם הסירות הופכים למחזה מרהיב. לא לפספס וכמובן להיות זהירים לא ללכת על קצה הגשר (אין מעקה).

ממנדאליי נסענו לסיפו עם רכב ונהג פרטי שמצאנו דרך אתר Tripadvisor והיו עליו מלא המלצות.
קראו לו קיו קיו (Kyaw Kyaw) והוא שלח לנו נהג מקסים שהמשיך איתנו עד באגאן!
מספר הטלפון של החברה - +959402600907

בדרך לסיפו עצרנו במפלי Dee Dote המהממים! מים בצבע תכלת, שקופים ונקיים ומפל מקסים! המקום היה ממש קסום ויפייפה. הגענו מוקדם (סביבות 9-10) והיינו לבד לגמרי וזה היה ממש כיף.
מעל המפל יש בית תה ומקום לארוחת צהריים, אנחנו ישבנו שם לתה וקפה ובמבה שאמא הביאה מהארץ, שהבנות של בעלת הבית תה המקסים נהנו ממנה מאוד!
המפל נמצא כשעה וחצי עד שעתיים נסיעה ממנדאליי וממנו עד סיפו זה עוד כשעתיים נסיעה.

סיפו והטרק - Hsipaw

לסיפו הגענו כדי לצאת לטרק וללכת קצת בין השדות החקלאיים והכפרים של מדינת שאן הצפונית.

בסיפו עצמה בילינו לילה אחד והיה לנו מעט מאוד זמן כי הגענו אחר הצהריים. בערב אחרי מנוחה קצרה נפגשנו עם קאם, המדריך המקסים והתותח ששכרנו את שירותיו כמדריך לטרק שלנו.

קאם בן 23 שגדל באחד הכפרים ליד סיפו. הוא דובר אנגלית שוטפת, בעל ידע רב ואינטיליגנציה גבוהה מאוד! נהננו מכל רגע איתו ואני ממליצה עליו בחום!
כשהגיע למלון הוא הציג בפנינו שלוש אופציות לטרק- כולן לפי הדרישות שלנו (לילה אחד, מסלול ברמת קושי בינוני ועם כפרים מעניינים).
בחרנו בכפר המרוחק ביותר (עם הקפצה) ואז יצאנו יחד לאכול ארוחת ערב.
העלות של הטרק נעה בין 60-80 דולר לאדם לכל הטרק (לינה, מדריך, ארוחות מלאות- צהריים, ערב, בוקר וצהריים), תלוי באיזה מסלול אתם בוחרים.

לינה: (לילה במלון ולילה בטרק)
ישנו במלון שהיה ממש מקסים וטוב. נוח מאוד ועם רהיטי עץ מרהיבים - Hotel Thipaw.

אוכל:
אכלנו ארוחת בוקר במלון וארוחת ערב בMr. Shake שהיה פשוט מעולה!!! שתיתי שייק אננס אבוקדו (נשמע נורא, אבל בחיי שטעים!) והאוכל היה זול וטעים! המשפחה מקסימה!

הטרק:
אז קאם אסף אותנו בבוקר, קפץ לשוק לקנות קצת פירות ואבוקדו ויצאנו לדרך.
אחרי הקפצה קצרה עם רכב (יש לו נהג מקסים!) ירדנו באמצע שום מקום והתחלנו ללכת.

הטרק עצמו לא פשוט אבל גם לא קשה. כמובן שכושר וקושי זה עניין אינדיבידואלי אבל אמא שלי התותחית היא שחיינית (ובכושר גבוה) וההליכה הארוכה לא הייתה פשוטה לה (מצד שני תנו לה לשחות את זה, בשניות 🤷‍♀️) . אבא שלי לעומת זאת רץ פעמיים בשבוע והיה לו יותר קל.
הם בשנות ה-50 המוקדמות ועשו את זה בגבורה ובהצלחה גדולה! זה לגמרי אפשרי!

הטרק עובר בין כפרים מקסימים שכולם עובדים בהם בחקלאות, נופים מיוחדים של עצים מהממים, אנשים מקסימים ושדות שלא נגמרים.

אחרי כשלוש שעות הליכה עצרנו במעין מרפסת שמשקיפה על כל הנוף לנשנוש מקדים לפני הצהריים- סלטים מקומיים מעולים. המשכנו אחרי זה עוד כשעה להפסקת צהריים בכפר שכללה גם ביקור בבית ספר שקיבל את פנינו בצורה הכי חמה שיש, ארוחת צהריים וסיור קצר בכפר.

אחרי זה המשכנו לעוד שעתיים הליכה (שעבורנו היו חוויה אמיתית כי תפס אותנו גשם מבול) עד הכפר שבו ישנו. בגלל הגשם שנמשך כל הערב והיום למחרת לא עשינו את ההליכה של היום למחרת, אבל אני בטוחה שהיא מהממת.
אציין שבגלל הגשם נתקענו בכפר ולא יכלנו לצאת ממנו, וקאם עשה מעל ומעבר כדי לדאוג לנו לטרמפ חזרה לסיפו!

פין או לין - Pynn Oo Lwin

אל פין או לין העיירה המקסימה הגענו רק ללילה אחד למעבר.

מסיפו הנהג שלקח אותנו בטרק עם קאם (טלפון בפרק של סיפו) המשכנו לפין או לין בדרך חזרה למנדליי ובאגאן. כדי להקל על הנסיעה הארוכה עד באגאן וגם על והעייפות אחרי הטרק עצרנו בפין או לין ללילה.

הגענו מאוד מאוחר בגלל פקקים, ישר לארוחת ערב ובבוקר למחרת התפנקנו במסאז' טוב אחרי הטרק!

לפין או לין יש הרבה מה להציע - זו עיירה קולוניאלית בריטית מקסימה עם פארקים יפים, מפלים וכו'. למי שיש זמן שווה וכדאי מאוד להסתובב בה!

לינה: (לילה אחד - מעבר)
ישנו במלון Hotel Shwe Nann Htike שהיה שקט ונעים. הצוות היה מקסים ודאגו לכבס לנו את הבגדים צ'יק צ'ק אחרי שהסריחו מהטרק!

אוכל:
אכלנו ארוחת צהריים בעיר במסעדה שקוראים לה Woodland. טעימה מאוד!

למעוניינים עשינו מסאז' ברגליים במקום שנקרא Gandawon Spa היה מאוד נקי ונהנינו!

באגאן - Bagan

באגאן היא העיר בירה של בורמה לשעבר. היא עיר עתיקה שיש בה אין ספור (למעלה מ3000) מקדשים וסטופות עתיקות שהפכו אותה למקום שמור ומוכרז ע"י אונסקו.
תוסיפו לאווירת הקדושה שקיעות וזריחות עם כדורים פורחים ובקלות היא הופכת בעיני לבין הנקודות היפות והמעניינות ביותר בבורמה.

באגאן מחולקת לשלושה איזורים: באגאן הישנה, באגאן החדשה וNyaung U.
האזור המומלץ לשינה הוא Nyaung U כי שם רוב המסעדות, אבל אפשר בקלות להסתדר עם שינה בכל אזור שתבחרו ולהגיע ממקום למקום במרחק של לא יותר מרבע שעה נסיעה.

אל באגאן הגענו בנסיעה ארוכה מפין או לין (עם עצירה קצרה במנדליי כדי להוריד את אבא שלי, שהצטרף אלינו רק לימים הראשונים בעיר ולסיפו) לקח כארבע שעות.
הגענו כבר אחרי השקיעה, אז לא נותר לנו אלא ללכת לאכול ארוחת ערב ולסיים את היום.
קבענו למחרת לקום לראות זריחה עם נהג טוקטוק מקסים שקראו לו קו קו. הוא היה הנהג הצמוד אלינו ולכל מקום שנסענו בבאגאן הוא לקח אותנו! גם לסיור עם נוי נוי (בהמשך).

תחבורה:
אז כפי שכבר ציינתי אנחנו התניידנו בטוקטוק. יש כמובן אין ספור נהגים ברחובות שייקחו אתכם, אך שימו לב שאתם מתמקחים על המחיר כראוי!
הדרך הנפוצה ביותר בבאגאן להסתובבות היא באופנוע חשמלי. טוסטוס עם מנוע חשמלי (שקט למדי) שמגיע למהירות מקסימלית של עד כ-40 קמ"ש וככה נוסעים בחופשיות ועצמאות ממקום למקום.

לינה: (שני לילות)
ישנו במלון Manisanda Hotel שממוקם בבאגאן החדשה. הוא לא במרכז כל כך, וכדי להגיע לאזור Nyaung U היינו צריכות לקרוא לטוקטוק שיבוא לקחת אותנו או ללכת ברגל כרבע שעה (למשל למסעדת המון הצמחונית). הוא היה נחמד מאוד, והשיא שלו הוא הארוחת בוקר על הגג אל מול נופי המקדשים הלא נגמרים, הזריחה והכדורים הפורחים. זה היה כיף מאוד לחזור ממקדש אחרי צפייה בזריחה ולאכול ארוחת בוקר מול ה"שאריות" של הכדורים הפורחים.

אוכל:
בבאגאן יש מגוון מסעדות טובות שממש נהנינו לאכול בהן!
- The Moon Vegeterian Resteruant; מסעדת ארוחת הערב הקבועה שלנו! מסעדה צמחונית מעולה עם אוכל מקומי מגוון וטעים מאוד! ממש כיף גם סתם לשבת שם.
- Weather's Spoon; מסעדה ממש טובה עם אוכל מקומי ומערבי. אכלתי שם המבורגר שהיה טעים מאוד (בטח ביחס למזרח ולמה שמצופה בבורמה)! הייתה להם מנה מעולה עם סלט אבוקדו ונאצ'וס שממש נהנינו ממנה!
- La Pizza; מסעדה קטנה עם תנור אבן שמכינה פיצות טריות במקום וקצת סלטים. המבחר לא גדול אבל הכיסאות הצבעוניים והפינתיות החמודה משכו אותנו (יש כמה מסעדות פיצה באותו רחוב). ולא התאכזבנו, הפיצה הייתה ממש טובה!
- Date Cafe and Bakery; בית קפה קטן עם מאפייה קטנה. אמא שתתה קפה שהיה טוב מאוד, בטח ביחס לזה שמבחר הקפה בבורמה לא גדול וכמעט לא קיים ואני מילקשייק שהיה טעים אבל קצת מתוק מידי. הבראוניז שלקחנו היה קצת יבש, אבל יש ווייפיי טוב ונחמד ממש להעביר שם אחר הצהריים במנוחה קלה.

לעשות:
- להינות משקיעות וזריחות בנקודות מדהימות!
באפליקציה mapsme יש אין ספור נקודות טובות לשקיעה ולזריחה. ממש שווה לקום לראות זריחה למרות השעה המוקדמת, עם הכדורים הפורחים זו חוויה יפייפיה!
קו קו לקח אותנו לנקודות יפות, ובאפליקציה אפשר לראות איזה מקדשים פתוחים ואיזה סגורים ונכון למתי. מומלץ להקדים כמה שיותר לכל נקודה כדי לתפוס מקום טוב!
שימו 3> - המקדשים עליהם מטפסים לראות זריחה עם עתיקים וישנים מאוד! לא כולם יציבים כמו שהם נראים ושמעתי לא מעט על מקרים של נפילות, אבנים שאחזו בהן ונפלו וגרמו לשברים.. לא שווה שבגלל זה יהרס לכם הטיול!
- כדור פורח בשמי באגאן בזריחה - חברת Balloons Over Bagan
הכדורים הפורחים יפייפים בזריחה, אבל להיות על אחד ולראות הכול מלמעלה בהחלט היה חוויה יוצאת דופן. אין ספק שהיא יקרה ומאוד! אבל בעיניי, אם כבר לעשות כדור פורח אז שלפחות יהיה באחד מחמשת המקומות המומלצים ביותר בעולם כולו לעלות על הכדור. היה יותר ממדהים!
העלות לאדם היא 320 דולר וכוללת הסעות אל ומהמלון, תה ועוגיות בהגעה, הטיסה, כובע ושאר פיצ'פקעס, ארוחת בוקר קלה אחרי שכוללת קוראסונים, עוגה, מיץ ושמפנייה.
החברה איתה יצאנו בסטנדרט מערבי לגמרי והטייס שלנו היה בריטי!
- סיור מקדשים ושקיעה עם נוי נוי; אחד הסיורים היותר אינפורמטיבים על בודהיזם שהייתי בהם במזרח כולו. נוי נוי מקסימה ומאוד מעניינת ועוברת בין מקדשים חשובים ומסבירה עליהם, על בודהה, על המנהגים והתרבות בכלל. בין המקומות בסיור נוסעים באופניים חשמליים או בטוקטוק אחרי הקבוצה, כמו שאנחנו נסענו. בסוף הסיור בין המקדשים נוי נוי לוקחת לנקודה מאוד מאוד יפה ומבודדת לראות שקיעה!
עלות הסיור היא 5 דולר לאדם לא משנה כמה אנשים יש בקבוצה. מומלץ בחום!

מספרי טלפון:
קו קו נהג טוקטוק - 09897998529 (שיחות טלפון)
נוי נוי לסיור מקדשים ושקיעה - 959454552519 (זמינה בוואטסאפ)

קאלאו - Kalaw

קאלאו היא כפר קטן וגבוה יחסית (כ-1300 מטר מעל פני הים) שבתקופת כיבוש הבריטים בבורמה הפך לעיירת הקיץ שלהם, בגלל שמזג האוויר שם יותר נעים.
קאלאו היא נקודת היציאה לטרק של אינלה לייק, וחוץ מסיור קצר בשוק והשוואה בין הסוכניות על יציאה לטרק לא הספקנו יותר מידי. אבל האווירה בקאלאו קצת אחרת ומאוד נעימה!

אל קאלאו הגענו בטיסת פנים. הטיסה לא הייתה יקרה במיוחד (כ-70 דולר) והייתה שווה את הזמן שלנו כך שלא נצטרך לעשות את הדרך בנסיעה של כ-7 שעות.

לינה: (לילה אחד)
ישנו במלון המקסים שהרגיש ממש כמו איזו בקתת אירוח באירופה - Hillock Villa. יש לו גינה גדולה ויפה וממש נעים לשבת בחוץ בשמש!

אוכל:
- Red House Italian Restaurant; מסעדה איטלקית יחסית יקרה שמציע אוכל מגוון ושונה מהאורז והנודלס המקומי. התפנקנו בה בערב וממש נהננו!
- New Simple Life; בית קפה מקסים במקום קצת נידח אבל מאוד יפה בסביבה. הוופל בלגי ממש טעים והקפה לא היה רע!

לעשות:
אז נחתנו בקלאו בבוקר המאוחר, חלקנו מונית עם בחור שפגשנו בשדה תעופה והיה איתנו באותו מלון. יש ממש מונופול של מוניות מחוץ לשדה התעופה והמחירים גבוהים, עדיף לחלוק.
אחרי שהתמקמנו יצאנו לסקר שוק בין הסוכניות השונות שמוציאות לטרק.

כמה מילים על הטרק: הטרק מקלאו לאינלה לייק הוא יפייפה ועובר בין כפרים קטנים, שדות חקאליים שלא נגמרים! באופן אישי נהניתי ממנו הרבה יותר מבסיפו, אבל אמא לא הסכימה איתי ואמרה שהם שונים ואחרים וששניהם יפים. אורכו של הטרק הוא כ-60 ק"מ והוא מתפרש על יומיים או שלושה להחלטתכם. אפשר לצאת עצמאית אליו גם.

אחרי התלבטות והשוואת מחירים (שהם לא בהרבה גבוהים אחד מהשני) בין שלושת הסוכניות המרכזיות: Sam's Family, A1 Trekking וJungle King החלטנו על Sam's Family. שמענו המלצות טובות מאוד על כולן, ובגלל שמראש החלטנו שנעשה את היומיים (אמא החליטה שמספיק לה עוד לילה אחד בשטח ואני זרמתי לחלוטין) לא כל כך שינה לנו עם איזו סוכנות נלך והלכנו איתם.

אחרי שסגרנו עם Uncle Sam הלכנו להסתובב בשוק של קאלאו. השוק מאוד נחמד וצבעוני ואכלנו בו אננס טעים מאחד הדוכני פירות.

יש לא מעט לעשות בקאלאו וסביבה, אבל אנחנו לקחנו את היום בהילוך נמוך יותר לפני הטרק ורק הסתובבנו באזור המרכז.
בבוקר למחרת יצאנו לטרק ועל כך ארחיב בפרק הבא!

הטרק לאינלה לייק

יצאנו לטרק בשעה 08:30 אחרי ארוחת בוקר טובה במלון שלנו.
הגענו לסוכנות של סאם ואחרי כמה זמן המתנה בא רכב לאסוף אותנו ופגשנו את המדריך שלנו (יצאנו בקבוצה פרטית, אפשר לבחור להצטרף לקבוצה קיימת ולשלם פחות).
נסענו בערך כחצי שעה וירדנו בכניסה לכפר קטן ומקסים והתחלנו ללכת.

ההליכה בטרק היא לרוב במישור, היום הראשון הולכים בעיקר בין שדות של צ'ילי, גידולים שונים וכפרים קטנים. אפשר לראות חקלאים בצידי הדרך, אנשים הולכים בין הכפרים ואנחנו זכינו ויצא לנו לראות חתונה! הוזמנו אליה, עלינו לנשנושים ותה ולברך את החתן והכלה והיה ממש נחמד ומעניין לראות חתונה מאוד שונה משלנו.

בערב הגענו לכפר קטן בו ישנו, התארחנו אצל משפחה וישנו בקומה העליונה על מזרונים דקים.
היה לנו קצת זמן להסתובב בכפר המקסים, לפגוש בילדים משחקים וללכת למנזר קטנטן שיש בכפר. אכלנו ארוחת ערב טעימה והלכנו לישון. כדאי להביא קלפים או משחק אחר קל כי אין כ"כ מעש בערב והקליטה לא חזקה.

בוקר למחרת אחרי ארוחת בוקר טובה יצאנו לדרך. הדרך לאגם המשיכה דרך השדות היפים במשך כשעתיים. עצרנו לפני הירידה הגדולה להפסקת תה במעין קראוון על יד עץ בניאס ענקי ואז המשכנו במשך עוד כשעתיים בירידה לא פשוטה (בעיקר לברכיים) במורד הואדי עד האגם.
כשהגענו עשינו עצירה לארוחת צהריים ומנוחה קלה, ואז לקחנו סירה ושטנו באגם עד Nyaungshwe שזה השם של העיירה המרכזית והתיירותית באינלה לייק.

אציין כי עצרנו בנקודה מסויימת שהמדריך לקח אותנו אליה כדי לשלם על הכניסה לאינלה לייק.
העלות היא כ135,000 צ'אט שזה כעשרה דולרים לאדם.

בדרך לעיירה עשינו את הסיור המפורסם של אינלה לייק בו שטים בין בתי מלאכה שונים שנמצאים על המים - סיגרים, בית להכנת סירות, תכשיטי כסף, טווית חוטים מפרח לוטוס ועוד.
אפשרי לעשות את הסיור גם ביום למחרת כסיור נפרד, אבל לא ראינו טעם להפליג עד העיירה ואז לחזור את כל הדרך חזרה בשביל הסיור אז עשינו אותו בדרך. הוספנו עוד כסף לנהג שלקח אותנו למלון, אבל עדיין יוצא יותר זול מלצאת ביום למחרת.
ההפלגה עד המלון עם הסיור לקחה כשעתיים.
בתי המלאכה היו מקסימים אבל גם מאוד תיירותים וניסו למכור לנו כל דבר מהרגע שנכנסנו. המקום המעניין והמיוחד ביותר בעיני היה טווית חוטי הלוטוס שבו ראינו ממש את התהליך ונדהמנו מכמה שהוא נעשה בצורה מאוד ישנה "של פעם".

על אינלה לייק המהממת אספר בפרק הבא.

סיום מושלם באינלה לייק - Inle Lake

על ההגעה לאינלה לייק סיפרתי בפרק הקודם.
רק אציין שבמידה ואתם מחליטים לעשות את הסיור באגם בזמן אחר אל תוותרו עליו! אפילו שזה תיירותי למדיי יש דברים מיוחדים לראות ובעיקר ההפלגה עצמה ברחבי האגם מדהימה.

לינה: (שני לילות)
לסיום אמא החליטה לפנק אותנו במלון המהמם Thanakha Inle Hotel.
החדר היה מקסים, נוח ומפנק מאוד. המלון גדול עם בריכה, ארוחת בוקר טעימה במיוחד על האגם ונוף מהמם! גם המיקום היה טוב, לא במרכז מידי אבל עשר דקות הליכה פתרו את הבעיה לחלוטין.

לאכול:
- The Real Nyaung Shne; מסעדה מקסימה שעברה מקום לאחרונה ולמרות שלקח לנו זמן למצוא אותה, היא מעולה וממש מומלצת! האוכל היה טעים מאוד ובעיקר המשפחה המקסימה שהיא בעלת המסעדה, שהיה נעים וכיף לדבר איתם ולשמוע על אהבתם הגדולה לישראל. (מצרפת תמונה עם כרטיס ביקור של המקום)
- Paw Paw; מסעדה שנמצאת במרחק של כרבע שעה מהמלון שלנו וממש נהננו לאכול בה ארוחות ערב. יש גם אוכל מקומי מעולה וגם אוכל מערבי טוב.

לעשות:
אז האזור של אינלה לייק מהמם. הגענו אליו ליומיים וחצי, שחצי היום היה החזרה מהטרק.
נהננו מאוד מהמלון, מהאגם והשמש וכן אפילו מרעש הסירות.
- Red Mountain Vinery; יקב שממוקם על גבעה קטנה שמשקיפה על הנוף היפייפה של אינלה לייק. אודה שהיין לא טעים, אבל האווירה והשקיעה שם פשוט מהממת! שווה לבוא!
- השוק המקומי של העיירה. יש המון שווקים צפים ושוק גדול שעובר כל יום לכפר אחר מסביב לאגם, אבל אנחנו התמקדנו בשוק הקטנטן והחמוד שנמצא בעיירה ברחוב המרכזי.
אמליץ בהזדמנות זו על הבחור שעושה תכשיטי כסף במחירים ממש טובים ובהתאמה אישית! תמונה של הדוכן מצורפת בתמונות.
* אפשר לקחת אופניים ולטייל בין הכפרים, לעשות סדנת בישול או ללכת למעיינות חמים במקום. אנחנו היינו קצת עייפות מהטרק (בכל זאת, גיל 50 וקצת זה לא פשוט) אז נחנו ובילינו בין בתי הקפה ונהננו ממסאז' (Lavender Spa) ביום שהיה לנו.

ינגון - Yangon

ינגון היא העיר הגדולה ביותר במיאנמר, וגם בה רואים בניינים שהם שאריות מתקופת הבריטים במדינה ואין ספור מקדשים, נזירים והרבה מאוד מתפללים. התשתיות בינגון הם לא טובות בלשון המעטה ואפשר לראות ברחובות זבל, אין ספור חוטי חשמל וכאבלים ולא מעט חסרי בית ברחובות.

הגענו אל ינגון בבוקר הטיסה של אמא חזרה הביתה.
לי היה שם לילה אחד וכמה שעות אחר הצהריים להסתובב אז אכתוב את ההמלצות שלי. שימו לב לשינוי - הלינה היא בדורמס ולא במלון כמו עד עכשיו.

תחבורה:
השתמשתי באפליקציית מוניות Grab. המחיר למונית הוא זול מאוד ולרוב לא עולה על 3 דולרים. ישנם אוטובוסים שניתן לעלות עליהם שנוסעים ברחבי העיר.

לינה:
ישנתי ב- Little Monkey Hostel, אחלה הוסטל במחיר של כ-7 דולר ללילה. במיקום מרכזי ונעים לשבת בלובי.

אוכל:
- Shan Kitchen; מסעדה עם אוכל מעולה ואווירה נעימה. יש לה שתי קומות ולמעלה יש כריות כאלו לשבת עליהם. ממש מומלץ!

לעשות:
ינגון היא עיר גדולה מאוד ויש הרבה מה לעשות ולראות בה. אני הייתי בה רק כמה שעות אז הלכתי לדברים שקראתי עליהם שהם חובה.
- Shwedagon Pagoda; סטופה ענקית שסביבה במתחם יש אין ספור בודהות וסטופות קטנות יותר. מקום מאוד קדוש וחשוב לבודהיזם ולבורמזים בפרט. מקום יפייפה עם אווירה קסומה של קדושה ואין ספור נזירים ומתפללים.
- Sule Pagoda; מתחם סטופות גדול נוסף שנמצא במרחק הליכה של כרבע שעה מההוסטל שבו ישנתי. ראיתי רק את הבחוץ אבל נראה מאוד יפה.
- הסתובבות ברחובות ובשווקים הקטנים, מקסים ומיוחד.

קישורים חיצוניים

• תום לאנדאו הוא מומחה בענייני טיולים בנפאל, הודו ומיאנמר. האתר שלו מקיף מאוד ומכיל המון מידע!
• עפתי למטייל מאוד עוזרים גם הם בכל הקשור לאטרקציות, עונות ומידע כללי