סיירה נבדה

מידע כללי

הטרק הוא של שאול במקור ולכן ניתן לצאת עם הסוכנות שלו. אנחנו בחרנו לצאת באופן עצמאי.
המשמעות של לצאת עם שאול היא שהטרק מתארך ל5 ימים בהם גם מטפסים עם ציוד מלא על אחד הקרחונים (שאנחנו הצלחנו להגיע אליו באופן חלקי ללא הציוד).
הבדל נוסף בין הסיפור דרך שלנו לשל שאול הוא שהתקדמנו יותר ביום בראשון. ניתן גם לעשות את הטרק ב4 ימים וללכת ברגוע יותר או לקצר לאפילו יומיים, אסביר בהמשך איך.

הטרק כמעט ולא מתוייר (חוץ מקבוצות שיוצאות עם שאול) והסיכוי שתפגשו מטיילים בדרך נמוך מאוד. זה מה שהופך לדעתנו את הטרק למיוחד. הנופים בו מדהימים!

התארגנות לטרק

אל נקודת ההתחלה מגיעים באוטובוס מקומי שיוצא מאל אלטו. האוטובוס יוצא פעם ביום ב7-7:30 בבוקר (למיטב זיכרוני) מטרמינל interprovicial. הטרמינל רחוק מעט ממרכז העיר לה פאז וניתן להגיע אליו בעזרת הרכבל. לאחר בדיקות מעמיקות שלנו לא קיים עוד אוטובוס ישיר שמגיע לאיזור. כיוון הנסיעה הוא ל pelechuco. תגיעו לטרמינל וישר תיראו את החברה, פשוט כי היא היחידה שמגיעה לשם.
אנחנו הגענו יום לפני לבדוק את השעה והחברה הייתה כבר סגורה, לכן פשוט הגענו בבוקר למחרת בסביבות רבע לשבע ונשאר חנו רק כרטיס אחד (אחד מאיתנו היה צריך לעמוד במעבר עד שקנינו כרטיס מאחד הנוסעים). הנסיעה לוקחת 6-7 שעות ולכן אני ממליצה מאוד לקנות כרטיס, כי גם המעבר עמוס מאוד ולא נעים לעמוד שם (אין מקום לשבת על הריצפה).
החברה יושבת בטרמינל ולמיטב זכרוני היא פתוחה בין 5 בבוקר ועד 12 בצהריים. כדאי להגיע יום לפני או באותו הבוקר מוקדם מאוד כדי לקנות את הכרטיס.

*צריך לקנות את כל המזון בלה פאז כי הטרק לא מתחיל בכפר והעצירות בדרך קצרות מאוד.
*כדאי להביא תיק קטן כי את הטיפוס עושים בלי המוצילות.

יום ראשון

את הבוקר הראשון התחלנו על האוטובוס כאמור. לא יורדים ממנו בנקודה מסומנת או בכפר לכן צריך לשים לב ולבקש ממנו לעצור בזמן. נקודת הירידה מסומנת במפה, אך בגלל שאין שביל בשלב הזה ותוואי השטח קל (מישורי עם ראות מעולה) זה לא קריטי אם ירדתם ברדיוס של 500 מטר משם.

ההליכה ביום הראשון די פשוטה ודי מישורית. היא עובדת דרך חוות של מקומיים, אין לחשוש, הם מאוד ידידותיים ולא דורשים פרוטקשין.
כדי לעשות את הטרק ב3 ימים, לדעתי כדאי להתקרב כמה שיותר קרוב לרכס ולישון בלגונה האחרונה/איפה שאנחנו ישנו. עוד אופציה היא להמשיך אפילו אחרי המקום שאנחנו ישנו בו, ולישון מתחת לשביל של היום השני על גדות הנהר.
אנחנו היינו מוגבלים בגלל מזג האוויר. המקום בו החלטנו לישון קרוב לשתי לגונות ויש לידו נחלון ממנו שתינו ובישלנו. היתרון הריצני שהיה שם מקום עם ריצפת בטון וקירות נמוכים ככה שזה חסם לנו רוח ועזר לנו לא לישון בבוץ.
בתכלס יש הרבה לגונות שלידן אפשר לישון בלילה הראשון ואם אין לכם כוח אפשר לישון לפני וללכת פחות ביום הזה. המשמעות היא שאולי לא תצליחו לסיים את הטרק ב3 ימים אלא ב4.

*אין שביל מסומן בmaps.me בקטע הזה ולכן ממליצה לכם להכניס כמה מהנקודות שסימנתי כדי שיעזרו לכם לנווט.
*בגלל שיש שם חוות, ולמרות שאין שביל, הדרכים בין הלגונות ממש ברורות.

יום שני

את היום הזה כדאי להתחיל מוקדם כי יש לא מעט הליכה.
התחלנו בהליכה לשביל המסומן גם בmaps.me. הכיוון הוא צפונית לlaguna nube עד שתגיעו לשביל. השביל הוא למעשה דרך עפר לרכבים, יהיה קשה לפספס אותו.
מעט לפני השביל חיפשנו מקום להחביא את התיקים שלנו כי את ההליכה והטיפוס עשינו בלעדיהם.
אחר כך הולכים בשביל בדרך די מישורי כ6.5 ק"מ אל הרכס המושלג.
כשהשביל נגמר מתחילה העלייה. שוב ממליצה לסמן כמה נקודות מראש על המפה כדי להיעזר בהן בניווט. למרות שמזהירה מראש שהנקודות שלי אינן מדויקות ב100%.
בגלל שלא היה לנו ציוד לקרח, העלייה (של כ300 מטרים) הייתה בעייתית בחלקה העליון. רק אחד מאיתנו הצליח להגיע למערה אחת, והירידה ממנה לא הייתה פשוטה. לכן החלק האחרון של הטיפוס אל המערה ממולץ למטיבי לכת בלבד. יש לקחת בחשבון שהעלייה והירידה לוקחות לפחות שעתיים.
באופן כללי ההמלצה שלי לעליה על הקרחון היא להגיע עם ראש פתוח. ממליצה לעלות למעלה ולהבין לאן אתם מסוגלים להגיע (לראות שאתם גם מסוגלים לרדת משם). אם אתם רואים מרחוק את המערה אז בכלל מצוין.

את הדרך חזרה אל התיקים עושים מאותו השביל ואז ממשיכים ללגונה nube.
שימו לב שהמקום שסימנו כמקום לינה הוא הראשון ואולי היחיד שבו אפשר לפתוח אוהל בצורה מישורית לגדות הלגונה. בעייני זו אחת הנקודות היפות בטרק והמקום המושלם להעביר בו אחר הצהריים ולילה.

*מן הסתם ביום הזה יש לקחת תיק קטן עם אוכל, מים וציוד חם לקרחון.

יום שלישי

ביום הזה היעד הוא לכפר antaquilla. ההליכה היא על שביל של 13 ק"מ. השביל כמעט מישורי לגמרי, שוב בין חוות של מקומיים. השביל מסומן בmaps.me והוא שוב למעשה דרך עפר רחבה וברורה.
אנחנו הגענו לכפר באיזור אחת בצהריים ואז גילינו שהאוטובוס חזרה לאל אלטו עובר שם רק ב8-9 בלילה. בכפר מכולות בודדות ומנו דל דיה אחד או שניים.
לכן פתחנו אוהל ליד הלגונה ונחנו עד להגעת האוטובוס.
הנסיעה טיפה יותר ארוכה מההלוך בגלל שהיא בלילה. אנחנו הגענו לאל אלטו בערך בשלוש וחצי בלילה.
*לא קנינו כרטיס חזור מראש כי לא ידענו כמה ימים יקח לנו הטרק. אך בחזור לא הייתה בעייה של מקום.

קיצור או הארכה של הטרק

1. קיצור: ניתן ללכת יותר ביום הראשון על השביל של היום השני ולישון מתחתיו ליד הנהר.
ביום השני לעלות לקרחון ואז ללכת עד לכפר (יש עד שמונה בערב). זה אומנם יומיים קשוחים אך אפשריים.

2. עוד אופציות לשלושה ימים:
*ניתן ללכת פחות ביום הראשון ואז ביום השני ללכת ממש את כל השביל עד סופו ולישון שם. כך את העלייה וההליכה על הקרחון אפשר לעשות ברוגע ביום השלישי בבוקר ואז להספיק להגיע לכפר בלילה. ההפסד היחיד הוא שלא ישנים על הלגונה של הלילה השני וזה חבל.
*אפשר גם לישון בלגונה האחרון ואז ביום השני ללכת עם המוצילות עד לנקודת העלייה ולישון בלילה השני ליד הנהר שמתחת לשביל. ביום השלישי ללכת דרך ארוכה יותר עד לכפר.

3. הארכה:
בדיוק כמו אופציה 2 הראשונה, רק שביום השלישי ישנים בלגונה nube כמונו וברביעי מגיעים לכפר. תכלס האופציה הזאת מומלצת בעיקר אם יש לכם ציוד לקרחון ואתם רוצים לטפס עליו גבוה ורחוק יותר .

טיפים

• אם יש לכן ניסיון ורצון לסחוב את הציוד כדאי אולי להגיע לטרק עם קרפונים וגרזנים לעליה על הקרחון.
• תגיעו עם ראש פתוח לטרק הזה. בגלל שלא כל השבילים מסומנים ואתם לא יודעים כמה זמן יקח לכם הטיפוס, ממליצה להגיע עם מזון ל4 ימים.
• יש מספר חוות וקצת מקומיים שמסתובבים במקום. לכן, תשדלו להחביא טוב טוב את הציוד שלכם בצורה שהוא לא נראה מאף שביל או חווה.
• אנחנו שתינו ובישלנו מהלגונות והנחלים בדרך. מן הסתם הנחלים שליד הקרחון יותר נקיים. יש די הרבה למות של המקומיים באיזור, לשיקולכם עיניין ניקיון המים...