3 ימים על גי''פ, עם נופים וחוויות אדירות במדבר המלח בבוליביה

קצת על הטיולים לסאלר ומאיפה אנחנו התחלנו אותו.

בערך כל מי שמגיע לבוליביה שמע על מדבר המלח, על הטיולי ג'יפים שיש לשם ועל מלא סיפורי זוועה של הנהגים והחברות טיולים.
רוב מי שמגיע לסלאר מתחיל את הטיול באיוני או בטופיזה (2 ערים גדולות בדרום בוליביה) שבהם אפשר למצוא חברות טיולים שמוציאים ג'יפים לסלאר.
אנחנו יצאנו לסלאר מצפון צ'ילה, עיירה קטנה ונידחת הנקראת סן פדרו דה אטקמה, נמצאת בלב המדבר הכי צחיח בעולם מדבר אטקמה. עיירה מקסימה, יפייפיה, יקרה מאוד, מתויירת בתיירים מכל העולם (לא ישראלים בגלל המחירים) ותאמת שמי שיש לו תקציב וקצת פחות חושב על לחסוך מומלצת מאוד לביקור!
לפני שהתחלנו לברר מה הכוונה בטיול ג'יפים לסאלר חשבנו שמדובר בנסיעה בג'יפ עד לסלאר, נסיעה בסלאר עצמו וכמובן צילום התמונות המיוחדות שכולם מצלמים...
מסתבר שטעינו.. טיול לסאלר מורכב משלושה עד חמישה ימים (תלוי מה בוחרים) שבדרך עוברים בלגונות בצבעים שונים, גייזרים בגובה 5000, מעיינות חמים, כפרים נידחים ומקסימים, נופים משוגעים של הרי געש ובסוף ביום האחרון מגיעים למדבר המלח עצמו, נוסעים לאורכו, מגיעים לאי הקקטוסים המפורסם ולבית הקברות של הרכבות (פירוט בהמשך).
** אם יוצאים לסלאר דרך איוני, באמת יש אופציה של יום אחד שהוא רק המדבר מלח עצמו בלי כל השאר.
אחרי שהבנו שחברת הטיולים שלוקחים היא קריטית (איכות הנהגים, הרכבים והמקומות שרואים בדרך) חיפשנו המלצות וקיבלנו המלצה על החברה colque tours שנמצאת בסן פדרו על הרחוב הראשי (מתוך השלושה רחובות היחידים שיש בערך בעיירה) באחת הפינות (באמת שלא קשה למצוא).
על כל חברה שמענו דברים טובים ודברים פחות טובים, אנחנו היינו מרוצים מהחברה בסופו של דבר, הנהגים היו בסדר (אחד סביר והשני אחלה ממש).
היינו קבוצה של 9, בכל ג'יפ יש 6 מקומות.
החלטנו על המתכונת של השלושה ימים, אני לא זוכרת כמה בדיוק זה עלה אבל זה היה יותר יקר מהסיורים של השלושה ימים שיוצאים מהערים בבוליביה.
הזמנו מקום יומיים לפני (חשוב להזמין מראש כי זה מתמלא מהר).
שריינו 2 ג'יפים ושילמנו.

היום הראשון בטיול

קמנו מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר בהוסטל וב 7:30 בא האוטובוס לאסוף אותנו.
אחרי סיבוב בעיירה (אסף את כל התיירים כל אחד מההוסטל שלו), נסענו נסיעה קצרה והגענו למעבר הגבול הראשון (היציאה מצ'ילה), ממש לא נראה כמו מעבר גבול.
אחרי שהחתמנו דרכונים, המשכנו באותו אוטובוס, נסיעה של בערך 45 דקות למעבר גבול הבוליביאני, בדרך עברנו ליד כמה ערי געש מדהימים שמאפיינים את האזור.
הגענו למעבר הגבול ופגשנו לראשונה את העם הבוליביאני אפשר להגדיר זאת כ"חוויה". עמדנו בערך שעתיים בתור, אנשים לא מאורגנים, הכל היה בלאגן, אנשים לא נחמדים במיוחד. אחרי שהחתימו לנו את הדרכונים הלכנו לכיוון האוטובוס שלידו עמדו כבר הג'יפים שלנו.
התחלקנו ל-5 ו-4 כשלג'יפ של החמש הוסיפו בחור גרמני נחמד ולג'יפ של הארבע הוסיפו זוג אחים צ'יליאנים חמודים.
לנהג שלנו קראו חוסה או בשמו השני הרצל.
התחלנו לנסוע והגענו לעצירה הראשונה "לגונה בלנקה" (בספרדית הלגונה הלבנה), לגונה מדהימה יפה וגדולה.
בהמשך ראינו לגונה ורדה (בספרדית הלגונה הירוקה), בעייני לגונה יותר יפה, הצבע שלה וההרים מסביב יצרו מראה מדהים.
המשכנו בנסיעה, שמענו שירים בוליביאנים והגענו למעיינות חמים, התחיל לרדת גשם והיו יחסית הרבה אנשים בתוך המעיין החם אז החלטנו לוותר על הכניסה.
המעיינות נמצאים בגובה 4000 בערך ומרגישים את הגובה.
המשכנו בנסיעה והגענו אל הגייזרים, בורות שמוציאים עמודי עשן בקצב מטורף, הגייזרים נמצאים בגובה 5200 וקשה לנשום גם בגלל חוסר החמצן וגם בגלל הגופרית והעשן. התחיל לרדת עלינו פתיתי שלג קטנים אז נכנסנו מהר לג'יפ והמשכנו בנסיעה.
אחרי נסיעה לא קצרה, נופים מדהימים של הרי געש ומדבר אינסופי הגענו לכפר קטן.
התארגנו, אכלנו ארוחת צהריים, נחנו, הסתגלנו לגובה (בערך 4000 במקום שישנו בו) אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.
** האוכל היה ממש אחלה, מספק ומשביע.

היום השני בטיול

אחרי לילה של חוסר שינה (שמעתי מישהו נכנס לחדר ומחטט בדברים שלנו - ראו אזהרה בפרק הטיפים, וגם כאבי ראש בגלל הגובה..), התעוררנו באזור 7:00, אכלנו ארוחת בוקר, העמסנו ציוד ויצאנו בסביבות 8:00.
לאחר נסיעה קצרה הגענו ללגונה רוחה (הלגונה האדומה), לגונה ענקית, בצבע מטורף, מדהימה ומלאה בפלמינגוים (המיתוס אומר שהיא אדומה כי הפלמינגו מוריד צבע למים).
אחרי עצירה נחמדה בלגונה ותמונות כמובן, המשכנו בנסיעה, עצרנו בכמה לגונות קטנות וחמודות בדרך והגענו לגן הסלעים, הסלע הכי מיוחד בגן הוא סלע בצורת עץ, טיפסנו על הסלעים (חלקם היו מאתגרים ביותר) וצפינו מגבוה על כל המדבר, הנהג הסביר לנו שהסלעים הגיעו לאזור מתפרצויות של ההרי געש שבאזור.
לאחר מכן המשכנו לעוד גן סלעים מיוחד שם יש סלעים בצורות שונות (נשר, איגוואנה, אריה וכו'...), כמובן שצריך להפעיל את הדמיון הרחב כדי להצליח להבין איך זה נראה כמו אריה או נשר...
לאחר נסיעה קצת ארוכה, הגענו לכפר קטן, שם אכלנו ארוחת צהריים, הפעם הארוחה הייתה קצת פחות מספקת (בעיקר כי לא אכלנו את הבשר העשוי מהחיה למה) והסתפקנו בחטיפים וממתקים.
לאחר הפסקה ארוכה של אוכל ומנוחה, המשכנו לאיוני (נסיעה ארוכה וגם קצת משעממת).
כשהגענו לאיוני (עיר נידחת, לא נעימה ועם אנשים אנטיפתים), הורידו אותנו במלון (שידרוג מהלילה הקודם), התקלחנו, אכלנו ארוחת שישי והלכנו לישון.

היום השלישי בטיול

התעוררנו מוקדם, התארגנו, עשינו צ'ק אווט וב 5:00 יצאנו עם הג'יפ לכיוון הסלאר.
הגענו לסלאר בחושך ולאט לאט התחילה הזריחה.
לצערנו לא ראינו ממש את הזריחה (היו המון עננים בשמים) והסלאר היה מוצף במים (לוקח למדבר מלח להתייבש המון זמן, ורק כמה שבועות אחרי עונת הגשמים מומלץ לבקר), פברואר (החודש בו אנחנו היינו) הוא מוקדם מידי לעונה ולכן מומלץ מאוד לבוא אחרי (מרץ - אפריל).
חיכינו שיתבהר יותר (חייבת לציין שהיה ממש קר), וכמובן כמו כל מי שמגיע לסלאר התחלנו לצלם את התמונות הידועות.
בזמן שחיכינו שיתבהר, לאט לאט נגלה לפנינו קו האופק והגודל של המדבר מלח (משהו בלתי נתפס). שווה עם כל הצילומים שעושים לעצור רגע ובאמת להסתכל מסביב על התופעת טבע המדהימה הזאת!
אחרי הצילומים שבגלל שהיה מוצף יצאו לא משהו... נסענו למקום עם מבנה שעשוי ממלח ויש בו מלא דגלים של כל הארצות.
הנהג הסביר לנו שחלק גדול מהסאלר מוצף ושהג'יפים לא יכולים לנסוע בו לכן אי אפשר להגיע לאי הקקטוסים.
לאחר מכן יצאנו מהסלאר ונסענו לבית הקברות לרכבות שנמצא ליד איוני (נחמד אך מאוד לא חובה).
הגענו לאיוני ופה נגמר "הטיול לסלאר".
בדרך למלון ביקשנו מחוסה הנהג שיעצור לנו בתחנה המרכזית, קנינו כרטיסים לסוקרה (70 בוליביאן) וחזרנו למלון.
מכיוון שעשינו צ'ק אווט לא יכולנו להתקלח ולהתארגן לכן הזמנו כולנו חדר אחד, עשינו תורות במקלחת, נחנו ואירגנו את כל התיקים.
אכלנו ארוחת ערב במסעדה שהאישה בקבלה המליצה לנו (איו בעיר הזאת יותר מידי והכל נראה אותו דבר), ומשם המשכנו לטרמינל במונית ועלינו על האוטובוס לילה לסוקרה.

טיפים

• באמת חשוב לקחת חברה מוכרת ומומלצת. אנחנו נפלנו על נהגים יחסית סבבה כבר שמענו מקרים שבאותה חברה היו נהגים פחות טובים. אל תתקמצנו על הכסף כבר היו תאונות.
• שימו לב על הדברים שלכם בכפרים שאתם הולכים לישון. הנהגים ואנשי הכפר ידועים בכך שבלילות הם גונבים מהתיקים. שנו שהתיקים לידכם והדברים החשובים איתכם במיטה.
• גם אם הנהג הכי נחמד והסוכנות הכי מומלצת פקחו עין אם הנהג לא שותה בערב בכפר כי כבר היו מקרים שנהגים קמו עם הנגאובר ועשו שטויות.
• תביאו דיסקים עם מוזיקה שאתם אוהבים או כבל לרכב, הנסיעה זה החלק המרכזי כמו ששמתם לב וזה נחמד לשמוע מוזיקה שאוהבים
• כשאתם יורדים מהג'יפ בעצירות אל תרוצו קחו את הזמן אתם לא שמים לב אבל עולים מאוד מהר בגובה ואחרי זה בסוף היום מתחיל לכאוב הראש בגלל חוסר החמצן, תלכו באיזי ותתרגלו לגובה.
• תביאו בגדים חמים ושיהיו בהישג יד ולא בתיק הגדול שקשור על גג הג'יפ (מאוד מאוד קר, במיוחד בלילה אבל גם ביום)
• תצטיידו באוכל לשלושה ימים אל תסתמכו על האוכל הבוליביאני!
• תהנו מהדרכים, הנוף פשוט מדהים!