יומיים אינטנסיבים אל האגמים של הרי הרילה

יצאנו לטיול של יומיים אינטנסיבים אל האגמים של הרי הרילה בשל מגבלת זמן, עלייה קשוחה וירידה קשוחה, אבל כן, ראינו אותם

תאריך הטיול	October 2020
משך הטיול	יומיים

תוכן עניינים

מבוא

אם יש זמן, אני בגדול ממליץ לעשות גרסה יותר ארוכה של המסלול, לנו היה רק יומיים, וגם רצינו טיול מעגלי, לכן יצאו לנו הליכה מאוד אינטנסיבית עם המון עליות וירידות.
בכל זאת מי שרוצה לקצר ולראות את האגמים של הרי הרילה בזמן קצר, אכן זה אפשרי, רק הכינו את הברכיים.

יום 1

את הרכב החננו בשעות הבוקר המוקדמות במנזר רילה, הדרך לשם צרה ומפותלת, אבל מדהימה, החניון מאוד קטן ועולה כסף, אם כי עושה רושם שאין ממש בעיית חנייה, כנראה שלא הרבה הולכים אל הטבע הזה.

הדרך מתחילה על צלע ההר, לאורך כל הדרך מוצלת, עם עלייה מתונה, אין הרבה אנשים, הדרך היא סבוכה מאוד, עד שמגיעים לנקודת תצפית מאוד יפה ומשם הדרך מתחילה לעלות, וכשאני אומר לעלות - זה לעלות הרבה.
עם זאת ההליכה היא נוחה, העצים מתחילים להיעלם והנוף מתחיל להיחשף, פתאום מבינים למה באנו, חיות הבר יוצאות החוצה לרחרח, המקום פראי ולא מיושב, מסביב מים בכל מקום, מרחבים אדירים של ירוק, אנחנו במין מישורת בין פסגות שהכל מים מסביב ונחלים קטנים, מפה ממשיכים במישור עד שנגיע לבקטה שלנו ivan vazov hut.

המקום הוא לא בדיוק מלון 5 כוכבים, נראה גם לא כוכב אחד, החדר הוא לא גדול מאוד, ולא ספרתי אבל היו שם בין מיליון ל4 מיליון אנשים (הערכה גסה), אהה ומיותר לציין שלא קיבלנו מיטה משלנו, כל המשטח זה בעצם מיטה אחת שכולם ישנים ביחד, שזה קצת מוזר, אבל יצאנו החוצה לבדוק אם יש מקום יותר טוב, וכל מה שראינו זה הרים מסביב, אז משום שהיה לילה החלטנו להתפשר ולישון שם.

יום 2

בוקר טוב, לא שישנו כל כך, אבל ארוחת בוקר, האמת טובה, חביתות, מספיק בשביל להתחיל להניע, הדרך מתחילה מיד בעלייה קצת, ובסוך מתגלה מול עיננו האגמים, מחזה מדהים, בצבעים, בצורות, בגודל, האוירה חורפית ויש רוח חזקה, זה מקשה על ההליכה, אבל מוסיף ליופי, מפה הולכים כמה שעות על צלע ההר ברוח החזקה, האגמים נשקפים לאורך כל הדרך.

בשלב מסויים יש פנייה למטה, מפה יורדים 1300! מטר ברגל, כן כן 1300, הברכיים צועקות הצילו, אבל בקצה הירידה מחכה האוטו שלנו.

לא משנה כמה יורדים, הכנסייה לא ממש ניראית גדולה יותר, לאט לאט מתחילים להגיע עצים לנוף, והנוף נהיה מוסתר, ואז ברגע אחד - בום אנחנו למטה, הנה הכנסייה, ויותר חשוב האוטו שלנו.

חזרנו עם קצת פחות סחוס בברכיים, אבל בריאים ושלמים.