טרק שבעת האגמים, בולגריה

התארגנות בארץ והטיסה

אנחנו שישה חברה בגיל 19 לפני גיוס, ראינו הרבה המלצות לטרק שבעת האגמים לכן בחרנו לטוס לבולגריה :)
הזמנו דרך אתר ״קיווי״, עלה לנו 650 שקל טיסה הלוך ישיר חזור עם קונקשיין בפאפוס ראשון עד חמישי (כדאי להזמין לא בדקה ה90 אצלנו המחירים עלו משמעותית) חברת התעופה הייתה Ryanair ולקחנו תיק עד 10 קילו. בעיקרון יש מידות אבל לנו לא בדקו שום דבר גם לא משקל. כסף להמיר או בנתבג ללבה (כסף בולגרי) או יורו כי בבולגריה לא קיבלו לנו כסף ישראלי להמרה.

יום ראשון - נחיתה ונסיעה לספרביה בניה

נחתנו בסופיה ב16:00 לקחנו שתי מוניות של חברת ok taxi (ממש לפני היציאה מהשדה יש דלפק של החברת מוניות) לספרבה בניה, עיירה שקרובה לתחילת הטרק, עלה לנו 100 לבה (לבה=1.9 שקל) למונית כולל עצירה בדקטלון שתכננו לקנות שם גז אבל לא היה אז עצרנו בחנות שהמליצו לנו sport depot וקנינו שם שתי גזיות. (אם אתם מביאים גזיה מהארץ תדעו שהגז בבולגריה לא מתחבר בהברגה צריך גזיה שמתאימה לזה). נסיעה של בערך שעה וחצי מסופיה לעיירה ספרבה בניה. בדקנו בארץ על מקום לישון בעיירה וראינו המלצות חמות על מלון אמילי (Emaly). עלה לנו 138 לבה לחדר ל4 אנשים ו89 לבה לחדר זוגי. חדרים מעולים עם מרפסת קטנה, התרשמנו לטובה מהמחיר וממה שקיבלנו. המחיר כולל גם ארוחת בוקר.
יש ברחוב של המלון שלוש מסעדות, שלושתן נראות נחמדות נורא והמחירים נמוכים, יצא לנו באיזור ה15 לבה לארוחה משביעה (פיצה אישית 10 לבה, חצי ליטר בירה 3 לבה לדוגמה)
הסתובבנו קצת והלכנו לישון לפני היום הראשון של הטרק.

היום הראשון של הטרק - מפניצ׳יסטה עד רילסקי עזרא

היום בעצם התחלנו לטייל, קמנו לארוחת בוקר ב8 במלון אמילי וביקשנו מהבחורה בקבלה להזמין לנו מונית לפניצ׳יסטה להתחיל את הטרק. היינו שישה חברה והגיעה מונית אחת שעשתה הלוך חזור. הנסיעה במונית היא בערך 20 דק ועולה 15 לבה.
התחלנו את הטרק בסופו של דבר בשעה 10:00 בטיפוס של שלושה קמ בכביש עד פניה ימינה לסימון שבילים אדום.

עצרנו לפקל קפה ב11 וחצי בערך בgreen preslap, זה איזה בית גדול או בקתה עם ספסלים נחמדים.
המשכנו לטפס והתחלנו לשמוע נחל זורם עד שראינו מפל, ירדנו מהשביל והמשכנו לעלות סמוך למפל מקבילים אליו עד שהגענו לבקתה הראשונה בטרק בסביבות 13:00(שלא נישן בה) סקקביטסה (Hizha Skakavitsa). אכלנו שם צהריים היה מרק שעועית שעלה 3 לבה שאכלנו עם לחם שקנינו בספרביה בניה ויש שם גם בשר חזיר למי שלא שומר כשרות. מהבקתה סקקביטסה המשכנו ממש כמה מאות. מטרים על סימון שבילים צהוב בקטע מישורי ואז פנינו ימינה לסימון שבילים אדום להמשיך את הטיפוס, עד לבקתה שאנחנו נישן בה (רילסקי עזרא) לקח לנו גג שעתיים וחצי הליכה וזה חלק יפה נורא, כל ההרים בגבהים האלה מושלגים (אמצע אוקטובר).

הגענו לבקתה, זה מקום נורא מודרני וגדול שנראה יותר כמו מוטל מאשר בקתה. החדרים שם נראים טוב עם שמיכות פוך נעימות ומצעים. עלה לנו 25 לבה לבן אדם לא כולל ארוחות. אחרי שהתמקמנו בחדר הלכנו לחדר אוכל לארוחת ערב יקרה יחסית שכללה פשטידת אורז ועוף או מרק עוף, כל אחת מהמנות הדיי קטנות האלה עלתה 8 לבה. יש שם גם שוקולדים וחטיפים לקנות אבל יקר משמעותית מאשר בספרביה בניה לכן מומלץ לקנות לפני.

בבקתה אף אחד חוץ מהאיש אבטחה לא דיבר אנגלית אז כל פעם שהיינו צריכים משהו היינו מבקשים ממנו לבוא לתרגם, חוץ מזה האנשים שם לא היו כל כך נחמדים אלינו חוץ מהאיש אבטחה והיה נראה שהם מנסים לעקוץ אותנו בכסף. לפחות יש אחלה מקלחות ושירותים עם מים חמים והנוף מהבקתה יפה ממש. הלכנו לישון אחרי שישבנו קצת ליד הקמין…
שכחתי להוסיף שיש ווי פיי בבקתה וקליטה

היום השני של הטרק - מרילסקי עזרא ל״איוואן ואזוב״

קמנו ב08:00 לארוחת בוקר שכללה שתי פרוסות פרנץ טוסט עם ריבה וגבינה מלוחה ב5 לבה.
יצאנו ב09:00 להמשיך את הטרק בדרכנו לאגמים ולבקתה ״איוואן ואזוב״. התחלנו ללכת על סימון שבילים צהוב ירוק ואחרי בערך שעה אולי טיפה פחות הגענו לאגם הראשון וגם לבקתת ״סדמטא עזרא״, עשינו עצירה לצלם קצת ולהסתכל על הנוף והמשכנו לשאר האגמים.
באגם החמישי עצרנו שוב ונכנסנו למים לשניה, המים קרים בטירוף וזאת חוויה (בעיקרון אסור להכנס ולפי מה שהבנתי אם פקח רואה אותך זה דוח של כמה מאות יורו)

המשכנו על הסימון שבילים שלנו והגענו לאגם השביעי, יש שם תצפית ממש יפה עם המון רוג׳ומים ואפשר לראות משם כמה אגמים במקביל. לאחר מכן הגענו לצומת שבילים (יש שם מן עמוד צהוב עם פעמונים) ממש שניים שלושה קילומטרים מהבקתה, המשכנו בשביל שלנו ולאחר מכן צריך או להמשיך בשביל שהלכנו בו עד עכשיו לבקתה שעובר דרך הואדי או לעבור לסימון שבילים כחול (זה מה שאנחנו עשינו) שהוביל אותנו על רכס הרי רילה בדרך שלדעתי הרבה יותר יפה. הגענו לנקודה הכי גבוהה בטרק, באיזור ה2700 מטר מעל פני הים. בדרך הזו יש אפשרות לעלות מעל השביל טיפה ולראות את כל שבעת האגמים במקביל. השביל הכחול מוביל בסוף אחרי ירידה לבקתת ״איוואן ואזוב״ אליה הגענו ב16:00
הגענו ופגשנו קבוצה נחמדה של הולנדים, דיברנו איתם קצת ואז פנינו לבעלים של המקום, בנצי או ונצי לא סגור על זה. הוא התעצבן עלינו קצת בהתחלה שלא הזמנו מקום מראש במייל בגלל שהוא בתקופת שיפוצים כרגע, הסברנו לו שאנחנו מתנצלים, ושבכל המקומות ששאלנו אמרו לנו שהבקתה פתוחה ובגלל שהגענו בסוף עונה הנחנו שיהיה מקום.

לאחר מכן הוא הסכים לארח אותנו אצלו והביא לנו בירה מצויינת שהוא מכין בעצמו. אישתו של בנצי והילד שלו בן ה9 הזמינו אותנו ואת ההולנדים לעלות להר לראות את השקיעה, היה יפה בטירוף ולאחר מכן חזרנו לארוחת ערב מעולה, מרק עדשים, סלט, ולחם בהכנה ביתית מעולה. יצא לנו לדבר הרבה עם בעל המקום, הוא מדבר אנגלית מעולה, חברותי ונחמד מאוד. מידי פעם זורק מילים בעברית וצוחק איתנו המון :) הוא גם ניגן לנו שירי שבת ודיבר איתנו על ביבי וסיפר לנו שהוא אוהב את חיפה. הוא הסביר לנו גם שהרבה פעמים מגיעים אליו ישראלים שבהשוואה לאנשים אחרים שמגיעים אליו מאירופה משאירים את החדר שהם ישנים בצורה מזעזעת עם מלא זבל ולכלוך ולא מתייחסים בכבוד למקום ואליו, ולכן במבט ראשוני הוא לא מת על ישראלים. הוא לא דיבר איתנו על כסף בכלל כל הזמן שלנו אצלו עד שניה לפני שאמרנו לו שאנחנו רוצים לשלם ולהמשיך בטיול ביום שלמחרת. בסוף עלה לנו כולל ארוחת ערב ובוקר 41 לבה, שילמנו לו 50 לבה והודנו לו על האירוח המדהים. החדר הוא קטן ממש רק לצורך שינה, היינו שישה אנשים בחדר, ממליץ להביא שקש קטן או ליינר מתחת לשמיכות שמקבלים שם.
בבקתה אין קליטה או וויפי.

היום השלישי של הטרק - מ״איוואן ואזוב״ למנזר

קמנו ב7 וחצי לארוחת בוקר, דונאטס עם גבינה וריבה או חביתה גדולה עם גבינה צהובה, ויצאנו ב09:00 לכיוון המנזר. חזרנו כמה דק הליכה לכיוון שממנו באנו ביום שלפני על סימון שבילים ירוק ליד הוואדי ואז יש פיצול שבילים שצריך לעבור לסימון שבילים אדום עד לסוף הטרק, עד למנזר. הדרך הזו יפה נורא, בהתחלה יש עליה, ואז ירידה ארוכה בתוך יער. חשוב נורא להיות בפוקוס ומרוכזים ביער משום שהסימון שבילים שם לא הכי ברור וקל לאבד אותו. הגענו לבסוף למנזר אחרי סהכ 4 שעות הליכה כמעט רצופה לגמרי בשעה 13:00. הסתובבנו קצת במנזר, ואז הלכנו למסעדה שם לאכול צהריים, אכלנו ב17 לבה פיצה אישית וציפס עם גבינה כל אחד. אחר כך חיפשנו דרך לחזור לסופיה, בדרך כלל אמרו לנו שם שהאוטובוס ב15:00 לדופיניצה ושם צריך להחליף עוד אוטובוס לסופיה, אבל בגלל ענייני מזג אוויר שינו את השעה של האוטובוס באותו יום או באותה תקופה ל17:00. לכן לא רצינו לחכות כל כך הרבה זמן ומצאנו נהג מונית שיכול להסיע שישה אנשים, הוא לקח לנו 100 יורו (מספר של המונית בתמונות), זה באיזור השעה וחצי נסיעה. המונית הורידה אותנו במרכז סופיה, חיפשנו מלון זול ונחמד, והמליצו לנו על הוטל לייט (Hotel Light), קרוב למסעדת המבורגרים אמריקאית טעימה שאכלנו שם ארוחת ערב. הלילה במלון עלה לנו 120 לבה לחדר ל4 ו75 לבה לזוג. הלכנו לאיזה בר נחמד בסופיה גם, וחזרנו למלון לישון לפני הטיסה.

מסופיה לשדה התעופה והביתה

קמנו מוקדם לארוחת בוקר ב07:00, הגענו ב08:00 במונית שעלתה 50 לבה לטרמינל 1. הטיסה שלנו יצאה ב12:20, אבל היינו צריכים להגיע קודם לטרמינל 1 לעשות בדיקת קורונה שעלתה 80 לבה, חיכינו בערך שעה שעה וחצי לתוצאה ועברנו לטרמינל 2 לעלות לטיסה. היה לנו
קונקשיין 5 שעות בפאפוס, ואז הגענו
לנתבג.

גבהים של כל המקומות הרלוונטים ותמונה של מפת הטרק

אלו +- הגבהים במטרים של המקומות מעל פני הים
רילסקי עזרא - 2109
פנציסטה - 1420
סקקביצה - 1840
ספרבה בניה - 730
מנזר - 1198
איוואן ואזוב - 2300
תצפית על שבעת האגמים - 2700
אם יש לכם שאלות נוספות מוזמנים לשלוח במייל
Aranayal82@gmail.com

טיפים

• אין מה להיסחב עם הרבה מים, זה מכביד ואפשר למלא בנחלים מים קרים וטעימים במיוחד.
• כדאי לקנות מפה שתהייה, אפשר גם בלי אבל עדיף ליתר ביטחון.
• אנחנו טיילנו דיי בסוף עונה, אבל מומלץ להזמין בקתות מראש, במיוחד באיוואן ואזוב.
• לקנות גז ולהביא גזיה מתאימה מהארץ.
• כדאי להכיר את השמות של הבקתות בבולגרית משום שעל השלטים שמסמנים את כיוון הדרך כתוב השם רק בבולגרית.
• כדאי לקנות בספרבה בניה קצת אוכל, שימורים לחם ודברים שיכולים להשאר לכל הימים.

קישורים חיצוניים

• Ok taxi
• סיפור דרך שעזר לנו