תאריך הטיול | October 2024 |
---|---|
עונה מומלצת | סתיו, אביב, קיץ |
אנחנו משפחה עם שלושה ילדים (נכון לזמן הטיול - 8, 5 וחצי שנה), והחלטנו לצאת לשנת נדודים מאווררת. התחלנו בבולגריה, ודי מהר התמקמנו בבנסקו, שם בילינו חודשיים וחצי בערך, כך שהיה לנו די זמן לדגום כל מיני מסלולים באזור, ולחלקם אף לחזור מספר פעמים.
על פניו יש המון אופציות למסלולי טיול באזור הרי פירין, ומבט על רשת השבילים והבקתות המסועפת הוא חלומם של כל מטייל ומטיילת. גם אנחנו אמרנו לעצמנו שלפני 10 שנים ושלושה ילדים, היינו עפים כאן. אבל למעשה כמעט כל המסלולים האלו לא כל כך רלוונטיים למשפחות עם ילדים קטנים, כך שהיינו צריכים לחפש קצת, כי אין ממש מידע נגיש על מסלולים כאלו (גם אם מחפשים בבולגרית, לצורך העניין), למרות שבוודאות יש כאלו. גם ב-Tourist Information פיזיים למיניהם לא היה כל כך מידע מעבר לשניים-שלושה מסלולים פופולריים.
אז ניסיתי לרכז כאן המלצות למספר מסלולים ברדיוס הקרוב לבנסקו, חלקם מוכרים וחלקם פחות.
קחו בחשבון שכל סיפורי הדרך נכתבו מפרספקטיבה של משפחה עם ילדים קטנים (למרות שאצלנו הולכים בקצב טוב יחסית לגילם), וגם כזו שלוקחת את הזמן במסלולים בכיף...
עוד הערה כללית לפני שנצלול למסלולים - אני נעזר באפליקציה של All-Trails. היא לא מושלמת (וגם לא חינמית), אבל אני כבר רגיל אליה מטיולים קודמים, ורוב השבילים מופיעים במפות שלה. פשוט אין הרבה מסלולים "מוכנים" באזור שעונים לקטגוריה הקלילה. מה שעשיתי בזמן חיפוש המסלולים הוא הצלבת מידע בין All-Trails, גוגל מאפס וגם אתר (לא אפליקציה) בולגרי בשם BGMountains, שהוא קצת מסורבל ומיושן מבחינת הפלטפורמה, אבל אפשר לראות בו שבילים רלוונטיים.
אם יש שאלות נוספות בנוגע למסלולים (או בנוגע לבנסקו בכלל) - אפשר לשלוח מייל: danielivny@gmail.com
קריאה מהנה, ואיזה כיף לכם אם באמת תגיעו לשם!
המסלול הקטן והחמוד הזה הפך להיות "מסלול הבית" שלנו, והלכנו אותו מספר פעמים (כשהגיעו לבקר אורחים, זו הייתה ה-"אטרקציה" שרצינו להראות להם). זה גם המסלול הכי פופולרי למטיילים "לייט" בשמורה של רכס פירין, כי הוא קצר (שני ק"מ וקצת) ויפה.
הגעה:
המסלול מתחיל כאמור בבקתת ויחרן (חפשו Vihren Chalet), שאפשר להגיע אליה באוטו. מדובר בחצי שעה נסיעה מבנסקו במעלה דרך יער מפותלת ויפה. אין המון מקומות לחנות למעלה, אז בשלב מסוים חוסמים שם את מקטע הכביש האחרון ואז אפשר לחנות לפני (ב-Banderitsa Camping) ולעלות לבקתה עם שאטל של כמה דקות (6 לבה לאדם לכיוון). אבל למעט הפעם הראשונה בה עלינו, שעוד הייתה בשולי עונת הטיולים (זה היה בתחילת ספטמבר), בשאר הפעמים לא היה מחסום והיה אפשר לעלות עד הבקתה. עדיין היה צפוף מבחינת חניה, אבל הסתדרנו. עוד אחד מאינספור יתרונות ה-off-season.
בנוסף, בגלל הקצב האיטי שלנו בהתארגנות בוקר (בכל זאת, שלושה ילדים והורים שלא ישנים משהו), היינו מתחילים מסלול בסביבות 12:00. מי שרוצה להגיע מוקדם יותר ימצא בקלות מקום חניה. בשיא עונת הטיולים (חודשי הקיץ) תצטרכו להגיע ממש מוקדם כדי לתפוס מקום בחניה למעלה, אבל כאמור - לא קריטי.
אם אתם בלי רכב - יש שאטל שמגיע גם מבנסקו כמה פעמים ביום, אז כדאי לברר.
מסלול:
מבקתת ויחרן יוצאים מספר מסלולים להרים. המסלול לאוקוטו הוא מעגלי, ואנחנו הלכנו אותו נגד כיוון השעון. זה אומר שמתחילים לעלות בשביל הכחול-לבן-צהוב, ואז מטפסים והולכים בצידו הימני-מערבי של נחל Glazne. הטיפוס מאתגר וקצת טכני, אבל זו הליכה כיפית מאוד. בשלב מסוים, אחרי כחצי שעה באיזי, מגיעים לגשר שחוצה את הנחל. חוצים את הגשר, פונים ימינה, ממשיכים קצת (ממש קצת) לאורך הגדה הנגדית של הנחל ואז עולים שמאלה לכיוון האגם. זו פנייה טריקית שהרבה מטיילים מפספסים, אז שימו לב.
היו כמה פעמים בהן במקום לחצות ישר את הגשר, המשכנו ללכת קצת בעמק, כי הוא ממש יפה וכיפי, ואפשר למצוא בו פינות פיקניק קסומות. במקרה כזה פשוט חוצים את הנהר בין האבנים וחוזרים על הגדה השנייה לכיוון האגם.
אגם אוקוטו (Okoto) הוא אגם קטן ויפהפה, וגם בו יש אחלה פינות לפיקניק על כר העשב.
* הערה כללית על האגמים באזור - הכניסה למים אסורה.
משם חוזרים בשביל שמלווה את הנחל הקטן שיוצא מהאגם, ולמעשה יורד חזרה לבקתה מצדו הנגדי של הנחל "הראשי". בסך הכל מדובר במסלול די קצר, אבל יפה ומגוון, וההליכה עצמה מעניינת ומאתגרת לפרקים, במובן הטוב של המילה.
אחרי 4 פעמים של המסלול הקצר לאגם אוקוטו, הרגשנו בשלים לעשות לופ ארוך יותר. ואכן, יצא לנו יום ארוך (שוב, במונחים של טיול עם ילדים קטנים), אבל בהחלט שווה!
תחילת המסלול זהה למסלול של אוקוטו, אבל אחרי שמגיעים לגשר (ולא חוצים אותו) ממשיכים בעמק היפה של Glazne River, על הגדה הימנית/מערבית. אחרי ההליכה בעמק יש טיפוס לכיוון האגם הראשון במסלול, אגם מוראטובו (Muratovo). זה הטיפוס המשמעותי במסלול, שהוא מאתגר אבל יפהפה גם במהלך העלייה עצמה, כך שהוא מאוד מתגמל. מדובר בטיפוס של כ-200 מטר בגובה מאזור העמק. בסוף העלייה פנינו ימינה וליווינו את הנחל הקטן עד לאגם היפהפה (4 ק''מ מתחילת המסלול שלקחו לנו שעה ו-45 דקות בקצב נינוח).
האגם מרהיב ונעים, ואחרי פיקניק צהריים המשכנו לעבר האגם השני, בעל השם הקליט רִיבְּנוֹ בַּנדֶרִישקוֹ (Ribno Banderishko). ההליכה בין האגמים נשארת פחות או יותר באותו קו גובה, עם תפירות קטנות. לקח לנו משהו כמו 45 דקות, כולל עצירת השתאות מקשת הפוכה שהפציעה משום מקום (:
האגם השני, שמכונה גם אגם "Fish" (מניח שבגלל שיש בו דגים), הוא מעט גדול יותר ודרמטי יותר מקודמו, וגם אותו כיבדנו בעצירת נשנוש והקפצת אבנים.
משם "נשפכים" חזרה לעמק במסלול חביב המשובץ בעמודים מפוספסים בצהוב-שחור, עד שמגיעים לגדה הנגדית של הנחל, ממול לדרך בה הלכנו קודם. משם אפשר לקפוץ שוב לאוקוטו, ואז להמשיך למטה לפנקייק וקפה בבקתה.
כל הסיבוב, כמעט 7 ק"מ, לקח לנו שש שעות. במבט לאחור, זה כנראה המסלול שהכי אהבנו בבולגריה. יפה, מאתגר, שקט ומגוון. בגלל שאנחנו מחוץ לעונה, הרגיש ממש רגוע שם, בהשוואה למשל לאוטוסטרדה של מסלול שבעת האגמים ברילה אותו הלכנו באוגוסט. בקיצור - מומלץ מאוד, אבל למי שיש ילדים קטנים - קחו בחשבון שזה מסלול מאתגר מאוד, אז צאו מוקדם כדי שיהיה מספיק זמן. או לחילופין - גרסה מרוככת וקצרה יותר תהיה להגיע לאגם הראשון (Muratovo) ואז לחזור באותה הדרך.
ממש בצמוד לעיירה, מצידה הדרומי שלכיוון רכס פירין, יש יער המרושת היטב במערכת שבילים מסועפת. חלק ממנו הוא מה שנקרא ה-Eco-Trail - מסלול מונגש וסלול בחלקו (כך שיתאים גם לכסאות גלגלים ועגלות תינוק). יש המון אופציות למסלולי הליכה, ואנחנו גם אהבנו פשוט לשוטט בין השבילים בלי יותר מדי אג'נדה. היער נעים ויש בו פינות ממש נחמדות, גם לצידי נחלים קטנים וגם על גבי דֶקים מסודרים יותר. יש גם שלטים עם מידע על הטבע, אבל הכל בבולגרית...
אפשר להגיע עם רכב/מונית ל"Trail-Head" (אוסיף מיקומים בסוף הפרק) של האקו-טרייל ומשם לשוטט, או אפילו להגיע רגלית מבנסקו, כי האקו-טרייל נושק לשולי העיירה.
אפשרות נוספת שאהבנו היא לחנות במקום גבוה יותר במעלה הכביש, ואז לרדת לכיוון בנסקו דרך היער ולחזור לאסוף את האוטו עם מונית/טרמפ/רכב נוסף אם אתם עם עוד חברים. עשינו את זה כמה פעמים וזה הפך את זה ליותר "מסלולי". היו כמה פעמים שירדנו עם המסלול עד לפארק של הגונדולה, ואז רק צריך להביא את האוטו איכשהו. ברגע שקצת מתמצאים ביער ובמסלולים, אפשר פשוט "לשחק" עם האפשרויות השונות.
דוגמא למסלול כזה (נקרא לו 1), פשוט וקליל, היא להתחיל בסמוך למלון קטרינה, לרדת לכיוון נחל דמייניצה (Demyanitza) וללוות אותו עד שמתחברים לאקו-טרייל ומשם עד לעיירה. יוצא משהו כמו 4 ק"מ גג, במגמת ירידה. אצרף תמונה של מפת המסלול הזה.
מסלול טיפה ארוך יותר (נקרא לו 2) מלווה גם הוא את נחל דמייניצה, ומשתלב בהמשך עם האקו-טרייל באותה הדרך כמו מסלול 1.
עוד נקודת נחמדה ביער, בעיקר לקיץ, היא מה שמכונה Skinny Dipping Hole (כך היא מופיעה גם בגוגל מפות). נקודה נגישה יחסית בנחל עם בריכות שאפשר לשכשך בהן. אחרי שחונים בכביש עפר שיוצא ימינה מהכביש הראשי (ראו מיקום למטה) צריך לרדת ברגל שתי דקות בשול הכביש השמאלי ואז תראו שביל קטן שנכנס לכיוון הנחל. קשה לפספס.
מיקומים:
חניית ה-Trail-Head של האקו-טרייל:
https://maps.app.goo.gl/JGTy2f...
חנייה ל-skinny dipping hole:
https://maps.app.goo.gl/D2Fh5D...
תחילת מסלול 1:
https://maps.app.goo.gl/tBR17W...
תחילת מסלול 2:
https://maps.app.goo.gl/UuY7fB...
אחת הנקודות הפופולריות על רכס פירין היא אגם בזבוג, מהסיבה הפשוטה שהוא יחסית נגיש, שכן האגם ממוקם ממש בסמוך לנקודת הירידה מהרכבל המוביל אליו.
הגעה:
אז כאמור, העלייה לאגם בזבוג היא באמצעות רכבל פתוח (של שני מושבים), בדומה לעלייה למסלול שבעת האגמים בהרי הרילה.
נסיעה של כחצי שעה מבנסקו תוביל אתכם לתחנת הרכבל התחתונה (חוצים בדרך את דוברינישטה).
מכוונים לכאן:
https://maps.app.goo.gl/Bsq1xU...
גם הרכבל עצמו הוא משהו כמו 25-30 דקות, כשבאמצע "מחליפים קו" - יורדים ומיד עולים שוב.
מחירי הרכבל הלוך-חזור (נכון לספטמבר 24) - 35 למבוגר, 18 לילד (גיל 4-12). לא זול.
לגבי הרכבל - חוץ מהעלייה והירידה שזה תמיד רגע דרוך (בטח עם ילדים), הוא ממש נינוח. והנוף מדהים, בעיקר בחזור.
הערה חשובה: שימו לב לזמני הרכבל ותכננו בהתאם. בתקופה בה אנחנו טיילנו, הרכבל נסגר ב-16:45.
אגם בזבוג:
עם הירידה מהרכבל חולפים על פני בקתת בזבוג. יש בה גם מסעדה, כנהוג בבקתות מסוג זה. לא אכלנו שם, אז אין לי מה להגיד עליה. מניח שנחמד לסיים שם יום הליכה. כמה עשרות מטרים מהבקתה כבר תראו את האגם היפהפה ששוכן למרגלות הר בזבוג. האגם עצמו הוא בגובה של 2,250 מ' (קצת מעל פסגת החרמון "שלנו"). אפשר להקיף את האגם ולמצוא פינה נחמדה לשבת. אנחנו הקפנו עם כיוון השעון והתמקמנו בכר דשא קטן ונעים, בגדה השמאלית/מזרחית.
מסלולים:
מהאגם יוצאים מספר מסלולים באורכים שונים, חלקם מעגליים. אחד מהם מטפס לפסגת הר בזבוג (2,653 מ'), אחד הולך עד לאגם פּוֹפּוֹבוֹ (אפשר בגרסה מעגלית ובגרסה הלוך-חזורית). אבל אנחנו לא הלכנו אף אחד מהם. חוזר לרגע לנקודת המבט הצרה של משפחה עם ילדים קטנים - כאן יש בעצם דילמה קטנה, כי אפשר להסתפק באגם עצמו (כפי שגם עשינו פעם אחת), אבל אם רוצים גם לטייל קצת, זה מצריך מעט טיפוס.
אנחנו הלכנו מסלול מעגלי שהיה יפה אבל גם מאתגר. בגלל הדד-ליין של הרכבל (ובגלל התחלנו רק בסביבות 12:00), זה יצר יום עם הרבה הליכה ומעט עצירות. אבל זה בהחלט היה מסלול שווה!
מיד אחרי אגם בזבוג מתחילים עלייה (לא מאוד ארוכה) של בערך 100 מ' גובה. משם עוברים בחורש מחטניים נמוכים, ופתאום נפתח מדרום תא שטח חדש ודרמטי של הרים ואגמים באווירה אלפינית.
ממשיכים עד הפיצול ממנו אפשר לעלות להר בזבוג או להמשיך לכיוון פופובו.
כוכבית למשפחות עם ילדים קטנים - בנקודה הזו, בהתאם להיכרותכם עם יכולות ההליכה המשפחתיות, אפשר פשוט להסתובב ולחזור באותה הדרך איתה הגעתם. אנחנו המשכנו למעגל גדול יותר, שהיה די מאתגר (מצרף מפה קצת עילגת, כי לא "הקלטנו" את המסלול באותו יום). ממשיכים לכיוון פופובו, אבל לא מגיעים עד אליו, אלא יורדים שמאלה/מזרחה לעבר עמק יפה, ואז הולכים בחצי גובה ומקיפים את השלוחה שמדרום לאגם בזבוג, עד שבסוף חוזרים אליו דרך היער ממזרח. מסלול יפה ומגוון, אבל בדיעבד היינו צריכים להתחיל אותו מוקדם יותר כדי לא להיות בלחץ לרכבל.
מסלול חביב וקטן שמצאתי ממש במקרה דרך שיטוט בגוגל מפות, אבל לא היה עליו מידע מסודר אז החלטנו פשוט להגיע ולנסות להבין מה הולך שם (יחד עם בני המשפחה שהגיעו לביקור מהארץ).
הגעה:
המפלים ממוקמים בין בנסקו לדוברינישטה השכנה, כך שזה די קרוב על המפה, אבל בגלל שהדרך אליהם חתחתית משהו הנסיעה עד לנקודת ההתחלה היא כמעט 20 דקות. נוסעים על הכביש מזרחה לדוברינישטה, וקצת לפני הכניסה לעיירה יורדים ימינה לכביש עפר, עוברים דרך מבנים חקלאיים ודרכי עפר די משובשות, עד שמגיעים לחנייה של המפלים (מיקום יופיע למטה). אנחנו נסענו את זה עם פרייבט והיה בסדר סך הכל, אבל אם אתם חוששים מפגיעה ברכב שכור או אם יש לכם חרדת שאסי קלה, אולי עדיף לוותר. אז זה היה דיסקליימר קטן, אבל לדעתי - הדרך סבירה ועבירה בהחלט.
המפלים נמצאים ממש בסמוך לחנייה, ויש שם גם שולחנות וסככות לפיקניק. הליכה קצרצרה עם קצת מדרגות וגשרונים תוביל אתכם אל המפלים. בעיקרון, אפשר גם להסתפק בזה, אבל אז אין באמת "מסלול הליכה". מהמפלים המשכנו למסלול שעולה לכיוון הצוקים המתנשאים מעל המפלים, ומגיע גם לחורבות יישוב עתיק וגם קפלה (מיני-כנסייה) הצמודה לח'ירבה. אז איך מגיעים לשם?
אחרי שמגיעים למפל העליון ונגמר ה"מסלול" של המפלים, מסתובבים חזרה, ובמקום לרדת בגרם המדרגות ממשיכים עם שביל קטן בין העצים. בתקופה שאנחנו טיילנו במסלול (סוף אוקטובר) היו צבעים מדהימים של שלכת, שנתנו למסלולונצ'יק הזה נופך פוטוגני מרשים. ממשיכים עם השביל הקטן (אין סימון מסודר, אבל לכו איתו ועם האינטואיציה) עד שמצטרפים לשביל שעולה לכיוון התצפית והעתיקות. בנקודת המפגש עם השביל שעולה יש סככה, שלט מידע קטן והכוונה למעלה לכיוון הקפלה.
כאן מתחיל שלב של טיפוס תלול אבל קצר, שמוביל לנקודה בה יש משטח יפה ומצוקי ממנו אפשר להשקיף על העמק הנפרס בין רכס הרילה ורכס פירין. אחלה ספוט. יש גם שביל קטן שיורד משם לנחל (ירידה של 2-3 דקות). אם ממשיכים עוד כ-10 דקות למעלה מגיעים לעתיקות ולקפלה, ומשם חוזרים באותה דרך.
לסיכום - מסלול חמוד מאוד, מתחת לרדאר. יש קצת טיפוס, אבל לא מטורף. אידיאלי בתור טיול אחה"צ.
צירפתי גם מפה (מקווה שזה מספיק ברור).
חניית מפלי סנט ניקולס:
https://maps.app.goo.gl/ACL3Ck...
מבין כל המסלולים שהופיעו עד כה, זה האזוטרי, העלום והמפתיע מכולם. גם אותו ראיתי איכשהו בגוגל מאפס, אבל לא הצלחתי למצוא מידע עליו, אז הנסיעה לכיוונו הייתה די הימור, אבל בדיעבד הימור מוצלח מאוד.
הגעה:
נקודת תחילת המסלול נמצאת כ-40 דקות נסיעה מבנסקו לכיוון צפון, כלומר למרגלות המפנה הדרומי של הרי הרילה. נוסעים עד עיירה בשם יאקורודה (Yakoruda), וממנה פונים צפונה לכביש קטן, עד שבאחד העיקולים רואים בקתת עץ קטנה, וקצת אחריה חונים בצד ימין (מיקום מדויק בסוף הפרק). הבקתה היא נקודת ההתחלה.
המסלול:
המסלול הוא מסלול מעגלי ולא ארוך מבחינת קילומטרז' (פחות מ-2 ק"מ), אבל בהחלט מאתגר. גם כי יש קצת טיפוס, טכני ותלול לפרקים, וגם כי השביל קצת חמקמק. כלומר, יש כמה נקודות בהן קשה לעקוב אחרי הסימון, ובגלל שהמסלול די אנונימי, שביל ההליכה לא ברור בהכרח. אבל עם קצת אינטואיציה ותשומת לב אפשר בהחלט להתגבר על המקטע המתעתע.
המסלול, כפי שניתן לראות במפה המצורפת שמופיעה על השלט בכניסה אליו, עובר דרך/ליד שלושה מפלים. אל הראשון מגיעים די מהר, ואז הולכים ממש מעליו. משם מגיעים למעין עמק יפה שנפער לו בין עצים גבוהים ומרשימים (נראה לי שצפצפות, ואם לא אז בנות-דודות שלהן). אנחנו היינו שם בסתיו, אז צבעי השלכת העזים היו בונוס משמעותי בהחלט למסלול. בנקודה הזו גם ראינו סלמנדרת אש חמודה. משם גם רואים את המפל השני, שהוא בעצם רצף מרשים של מפלונים/אשדים שנשפכים אל תוך העמק הפוטוגני הזה.
ואז מגיעים למקטע הטריקי והחמקמק. כשמתקרבים אל עבר המפלים, השביל פונה שמאלה, לעבר ואדי קטן. יש גם חיצים על העצים שמפנים לכיוונו. אז פונים שמאלה, עולים קצת בערוץ ומחפשים סימונים מצד ימין (על גזעי העץ). ברגע שקלטתם את זה, אתם בסדר. אז מתחיל טיפוס די תלול, אבל לא ארוך. בשלב מסוים מגיעים לשיא הגובה, ממש מעל הנחל, והולכים קצת עד שיורדים שוב אל הנחל, במקום בו רואים גשר. בהליכה למעלה אפשר לשמוע וקצת לראות את המפל השלישי, שהוא הגבוה מבין השלושה, אבל השביל בעצם לא מגיע עד אליו.
בנקודה של הגשר עצרנו לפיקניק, ומשם בעצם מתחילים "לחזור" (המירכאות כי המסלול מעגלי). חוצים את הגשר ועולים קצת, ואז הולכים בדרך יפה, כשהעצים פתאום משתנים לחורש ים-תיכוני עם הרבה אלונים, ומשם גם רואים קצת נוף. יורדים עד הכביש, פונים ימינה והולכים טיפונת עד שמגיעים חזרה לחנייה.
לסיכום - מסלול חמוד לאללה, עם מראות מיוחדים מאוד, בטח בעונת השלכת. הרגיש כמו מין hidden gem כזה. כן אחזור ואדגיש שיש בו מקטעים מאתגרים, אבל ממש לא משהו בלתי אפשרי.
עוד המלצה באזור - כשנסענו ל-Rila Fun Park ולשמורת הדובים, שגם הם פחות או יותר באותו כיוון, עצרנו במסעדה בבליצה (Belitsa) בשם מרטיני (Martini) שהייתה ממש אחלה. יש בה גם משחקייה, גם בפנים וגם בחוץ, אז זה מושלם לילדים קטנים. אז גם ביום הטיול הזה עברנו שם...
נקודת תחילת המסלול:
https://maps.app.goo.gl/EkSMt4...
עוד מסלולון "עירוני" וקצר הוא העלייה למגדל התצפית של רזלוג, העיירה השכנה מצפון. גם בו נתקלתי במקרה, והוא אחלה של אופציה לחילוץ עצמות של אחה''צ.
חונים בנקודה המצורפת, ליד בית הקברות, ומשם מתחיל טיפוס מדרגות (ספרנו 379) שמשובץ בשלטי מידע, לשם שינוי גם באנגלית. אז יש בהחלט טיפוס, אבל אפשר לעשות עצירות בדרך אם מתעייפים. לנו לקח בערך שעה, ממש באיזי.
כשמגיעים למעלה יש גן שעשועים חמוד, ואם פונים כמה עשרות מטרים ימינה מגיעים לנקודה בה תלויות מעין נדנדות ערסליות המשקיפות על הנוף.
אם חוזרים לגן השעשועים וממשיכים עם שביל העץ, חולפים על פני צלב גדול, ומיד אחריו מגדל התצפית. טיפוס קצר במדרגות הלולייניות יביא אתכם לראש המגדל, ממנו נשקף נוף יפה של רכסי רילה ופירין, ב-360 מעלות.
משם יורדים באותה הדרך, ואפשר לשלב באותה הזדמנות קפיצה לפארק ולמדרחוב הקטן של רזלוג, או קניות וסידורים בעיירה.
יש שם גם אחלה מסעדה איטלקית בשם Casa di Papa, שזה תמיד טוב.
מיקום לחנייה, ממש בסמוך לתחילת המדרגות:
https://maps.app.goo.gl/bQ3uGc...
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם