טיול בהרי הרילה בתחילת יולי 2023
המסלול שעשינו בטרק בגדול: יום ראשון - ספרבה בניה —> איוון ואזוב יום שני - איוון ואזוב —> מליוביצה יום שלישי - מסלול מעגלי במליוביצה יום רביעי - מליוביצה —> ספרבה בניה
| תאריך הטיול | July 2023 |
|---|---|
| משך הטיול | 6 ימים |
| עונה מומלצת | קיץ |
תוכן עניינים
טיפים כלליים
התחזית די גרועה ומזג האוויר לא צפוי, אז כדאי להתכונן לכל האפשרויות ולהתלבש בשכבות (חולצה קצרה, מיקרו פליז, מעיל גשם עם תוספת כפפות וכובע).
אנחנו השתמשנו באפליקציית mapy.cz לניווט, שעובדת גם אופליין. היא עבדה מעולה והסימון שבילים היה ברור, ככה שלא הסתבכנו בכלל.
כל הדרך היא ליד נחלים והמים בהם טובים לשתייה, לכן אין סיבה לסחוב מעל ליטר לבן אדם! כשנגמר פשוט ממלאים מהנחל.
אפשר לקנות ארוחת צהרים לדרך בבקתות, היא סבבה אבל אם אתם רגילים לארוחות גדולות או רעבים בטיולים כדאי להביא פיצוחים ונשנושים.
בבקתות משלמים בלבה וגם למוניות ובחלק מהמקומות בעיירה, אז תביאו מספיק וגם ספייר. עדיף להביא גם יורו, הרבה יותר משתלם להמיר יורו ללבה בצ׳יינג מאשר למשוך לבה מכספומט.
אנחנו הלכנו עם מקלות והם ממש עזרו בעליות.
אם אתם מגיעים בעונה, כדאי להזמין מקום בבקתות מראש. אלו המספרים:
איוון ואזוב: +359887727772
מליוביצה: +359885232325
יום שבת - סופיה —> ספרבה בניה
נחתנו בסופיה ב-12:15 ובשדה חיכה נהג המונית שהזמנו (+359882282982), עם שלט של השם שלנו. הוא היה נחמד מאוד ובשעה 14:30 כבר הגענו למלון שהזמנו, גם הוא נחמד מאוד. למעוניינים - המלון נקרא Стаи за гости Върбите, עולה 120₪ ללילה לזוג וצריך לשלם במזומן. הנסיעה עלתה 110 לבה.
יצאנו להסתובב בעיירה, אכלנו במסעדה ארוחת צהריים בזיל הזול, הלכנו לקנות אוכל למחר בסופר, ולחפש את הנחל של העיירה.
הנחל היה מקסים, בדרך ראינו מלא עצי פרי אז אכלנו קצת דובדבנים ולאורכו מפלים חביבים. עצרנו בנקודה שאפשר להגיע ממש עד לנחל ורבצנו שם קצת, ניר ישן ואני קראתי.
הנחל היה קפוא ורדוד, אבל ניר נכנס בכל זאת, לא לפני שדרך על צרעה (תיזהרו, יש שם הרבה מהן).
אחרי מנוחה קצרה במלון ומקלחות, הלכנו לפיצה Rado שליד המלון, שם היה אפילו מלצר שיודע אנגלית (דבר די נדיר בבולגריה)! אכלנו סלט בתוך קן עשוי פרמז׳ן, פיצה טובה וקוקטייל פחות טוב. היה אחלה יום וחזרנו מוקדם כדי לישון טוב לפני הטרק.
יום ראשון - ספרבה בניה —> איוון ואזוב (דרך שבעת האגמים)
הרבה מטיילים מפצלים את היום הזה לשניים, וישנים באמצע ברילסקי עזרא, אבל המסלול לגמרי מתאים ליום אחד, למי שאוהב יום טיול ארוך. אנחנו התעוררנו בחמש בבוקר מצלילי מבול ושקלנו לחכות כמה שעות ואז לעלות ברכבל כדי לקצר, אבל נהג המונית שהזמנו יום קודם כבר חיכה בחוץ ב7:30, אז נאלצנו לצאת בגשם, מה שהתברר כאילוץ מעולה! הנסיעה לתחילת המסלול (zeleni preslap) לקחה חצי שעה וכשהסתיימה כבר לא ירד גשם בכלל. רייקו הנהג (+359899363982) היה ממש חמוד, עצר בדרך להראות לנו את כל הנקודות המעניינות, הראה את המזכרות שהישראלים הקודמים השאירו לו (חם צוואר צבאי מאוג׳ 11 וסיכת כנפ״צ) ואפילו הביא לנו בקבוק מהרקיה שהכין (משקה מקומי עם 48% אלכוהול).
התחלנו לטייל ב08:15 בערך, ביער קסום ורטוב. הלכנו בין עצים גבוהים ונחלים זורמים ותוך 50 דק׳ הגענו למפל סקקביצה. המשכנו ללכת עוד חצי שעה עד שהגענו לבקתת סקקביצה, לא היה בה הרבה אבל כן אפשר לקנות שם קפה ממכונת אספרסו. אחרי הבקתה המשכנו ללכת ביער היפה, כשמסביב הכל ירוק ומדי פעם יש פריחה. אחרי עלייה לא קלה, העצים התחילו להיות דלילים ופתאום נגלה נוף מרהיב וגילינו שאנחנו מעל העננים! (כנראה בגלל זה לא ירד עלינו גשם).
אח״כ הלכנו במעין אחו, עד שהגענו לאגם הראשון מתוך השבעה. אגם גדול ויפה עם שאריות שלג בצדדים, שם אכלנו את ארוחת הצהרים שהבאנו. משם המשכנו ללכת בין האגמים, כשכל אחד יותר יפה מהקודם, ובין לבין מלא ירוק וכמה סוסים. עלינו לתצפית, שממנה רואים את כל שבעת האגמים ועשינו עצירה נוספת מול הנוף המדהים. לא הרבה אחרי התצפית התחילה הירידה לכיוון הבקתה, ירידה לא תלולה מדי בעמק פסטורלי ירוק עם נחל וסוסים. קצת אחרי שהתחלנו את הירידה כבר ראינו את הבקתה הכתומה ודי מהר הגענו אליה (בסביבות 16:30).
סה״כ הלכנו 15 ק״מ, 1000 מטר עלייה (750 בהתחלה ועוד 250 לתצפית) ו-300 מטר ירידה (מהתצפית לבקתה). נשמע הרבה אבל אנחנו לא בכושר מטורף והיה לנו אחלה מבחינת קושי ואורך, וזכינו למסלול מגוון ויפהפה.
הבקתה פשוטה אבל חמודה מאוד, יש חדר עם שתי קומות של מיטות, שירותי בול פגיעה, חדר אוכל קטן עם קמין, שולחנות גם בחוץ ושני כלבים מתוקים. אחרי שהתמקמנו עשינו טיול לנחל שמתחת לבקתה, שאולי היינו נכנסים להתקלח בו אם לא היה מזג אוויר קפוא. המארחים דאגו לנו, קנינו קפה, תה, בירה מקומית וארוחת ערב חמה, שכללה מרק עם ירקות ועשבים מהעמק ואורז עם תבשיל חומוס. לקראת תשע בערב עשינו טיולון בשביל שאחרי המתלי כביסה, כדי לראות את השקיעה (מומלץ מאוד ועדיף לצאת מוקדם יותר).
ישנו בחדר קטן מלא מטיילים אבל הייתה לנו מיטה גדולה משלנו. כל אחד מקבל שמיכות צמר ושני סדינים לפרוש בינו לבין השמיכות, אפשר להביא ליינר אבל ממש לא חייב. לאנשים שקר להם מומלץ להביא בגדים חמים! אני לבשתי חולצה תרמית, מיקרו פליז, טרנינג וגרביים והשתמשתי בעוד שתי שמיכות צמר.
הבקתה עלתה 30 לבה לבן אדם ללילה, לא כולל אוכל ושתיה.
היום הראשון הסתכם כמוצלח מאוד!
יום שני - איוון ואזוב —> מליוביצה
התעוררנו ולקחנו את הבוקר באיזי. שתינו תה פושר, אכלנו סוג של דייסה מקומית (האמת שהיה טעים וממש ממלא), התארגנו, קנינו קצת אוכל לדרך ויצאנו ב9:30. הפעם מזג האוויר היה לטובתנו, נהננו לגלות שמים כחולים ואת השמש מאירה על ההרים עם השלוגיות.
הלכנו חזרה על השביל האדום כחול בכיוון שממנו באנו יום קודם, בעמק הירוק היפה לאורך הנחל. אחרי קילומטרים בודדים פנינו לשביל האדום שמתפצל ימינה. הוא הוביל אותנו בתוך עמק ירוק ירוק ירוק שנראה כמו שומר המסך של ווינדווז. כשיוצאים מהעמק נפרדים מהמישור, כי המשך היום הוא רק בעליות וירידות.
כשהגענו למעלה התחברנו לשביל אדום אחר ונגלתה לעינינו תצפית מדהימה על ארבעה אגמים! משם הלכנו 3 ק״מ על סכין, כשמצד אחד האגמים, הרבה שאריות שלג מסביבם וענן מתקרב ומהצד השני עמק ירוק, נוף שחוזר להיות מיוער ומנזר רילה. בשלב הזה כבר היה קר ומעונן, אבל ראינו את פסגת המליוביצה בהירה (חשוב להמשך הסיפור).
אחרי ההליכה על הסכין הגענו לאוכף, ומשם מתחילה עלייה יחסית תלולה למליוביצה. בשלב הזה היינו לגמרי בתוך ענן, לא ראינו נוף בכלל והיה קר. למרות זאת, מומלץ מאוד להוריד שכבה לפני העלייה! טיפסנו במעלה ההר, למעלה בפיצול פנינו שמאלה והלכנו עוד 300 מטר כדי להגיע לפסגה עצמה. הגענו לנקודה הגבוהה ביותר (2729 מ’) שממנה אמורה להיות תצפית מטורפת, וראינו רק לבן כי היינו בתוך ענן סמיך. ניר היה אופטימי חסר תקנה והיה בטוח שבהמשך יתבהר, כי מוקדם יותר ראינו את הפסגה מחוץ לענן. חיכינו וחיכינו (הוא כמובן ישן) ולבסוף - לא יאמן אבל הענן זז! התגלה מולנו נוף מדהים עם שלושה אגמים, עמק שבו בקתת מליוביצה ומצוקים מדהימים.
משם מתחילה ירידה תלולה וארוכה, שמסתיימת רק בבקתה עצמה. לאורכה ליוו אותנו המון עזי הרים (כנראה כי הגענו אליה יחסית מאוחר), ואין ספור נחלים. בדרך גם עצרנו באגם שראינו מלמעלה ונטבלנו בו, למרות שהשמש התחבאה מאחורי העננים ועל שפת המים היה לא מעט שלג. אמנם היה שווה לחכות שיתבהר, אבל הגענו לבקתה מאוחר (סביב 20:00) וכבר היינו עייפים.
סה״כ הלכנו בערך 13 ק״מ, 500 מ׳ עליה במצטבר ו-1000 מ׳ ירידה (מתוכם 800 אחרי פסגת המליוביצה).
מחיר מיטה בחדר של 8 אנשים (4 מיטות קומותיים) הוא 30 לבה, בחדר של 2 אנשים הוא 35 לבה. מלבד המבנה הגדול, ראינו בחוץ גם מיני בקתות עץ חמודות, אז ביקשנו וישנו באחת מהן באותו מחיר. למרות שהשירותים והמקלחת במבנה הגדול, זה מומלץ! גם פרטי, גם חמוד וגם יש חימום. כדאי להביא מגבות לעצמכם כי בבקתה לא מחלקים, כן תקבלו מצעים נקיים. לארוחת ערב אכלנו חזה עוף, מרק עדשים, חביתה עם גבינה וצ’יפס עם גבינה. אפשר גם להוסיף לחם פרוס עם ריבה או דבש. אח״כ הזמנו עוד מרק כי היינו רעבים והוא היה טעים. התקלחנו במים רותחים והלכנו לישון, מותשים אך מרוצים.
יום שלישי - מליוביצה —> מליוביצה (מסלול מעגלי)
הטיסה שלנו רק ביום שישי בערב ולא רצינו להגיע לסופיה לפני יום חמישי, אז החלטנו לעשות יום של טיול מעגלי. הזמנו בבקתה פרנצטוסט עם ריבה, וחביתה עם מיקס פטה ובולגרית וזאת הייתה ארוחת בוקר טעימה וממלאת. קנינו גם אוכל לדרך - 3 פרוסות לחם, גבינה, נקניק, וואפל (ב-8 לבה) והוספנו דבש וריבה. השארנו את רוב הדברים שלנו בבקתה ולקחנו רק תיק קטן אחד, יצאנו לקראת 8:30, בבוקר שמשי וחמים.
התחלנו בירידה מתונה ביער יפה לצד נחל, בשביל הכחול. אחרי 3 ק״מ הגענו לאזור המלונות של מליוביצה, שם יש קליטה ואינטרנט, אז עשינו עצירה קטנה. מהמלונות יש מגמת עלייה תלולה בשביל ירוק ביער לח, שבו מלא ברחשים ויתושים שלא יחכו שתעצרו כדי לאכול אתכם. תביאו אלתוש! אחרי לא מעט עלייה היער קצת מתדלל, מגיעים לנחל, הלחות יורדת והיתושים פוחתים. בסוף העלייה הגענו לאגם צלול, אותו ראינו רק ממש כשכבר הגענו. עשינו עצירה וגילינו שעברנו רק חצי מהעלייה. המשכנו בטיפוס עד שהגענו לאגם נוסף, ומיד אחריו לעוד אחד, יפהפה עם פריחה סגולה סביבו. ליד האגם יש בקתה שבעקרון אפשר לישון בה (יש מיטות ושמיכות), אבל היא נראית די נטושה וקצת מפחידה.
מהאגם יש ירידה כמעט רצופה עד הבקתה, כשבדרך עוברים בעוד כמה אגמים. רוב הירידה היא לצד נחל מפכפך והחלק האחרון שלה תלול ממש ומסתיים בירידה על בולדרים, כשממול צוקים מיוערים ויפים. בסוף הירידה רק נשאר לחצות את הנחל שזורם בעמק וללכת כמה מאות מטרים עד לבקתה.
מצאנו נקודה מעולה למתיחות וגם סתם לשבת, על משטח ליד המתלי כביסה של הבקתה, מול נוף לכל העמק. לארוחת ערב אכלנו שני מרקים מעולים, בשר ועוף ונשארנו לשבת בפינת הישיבה כי לשם שינוי היה וויפיי. לסיכום, אחלה יום, די קליל בעיקר כי יש פחות ציוד על הגב, פחות מיוחד מהשניים הקודמים אבל האגם שבסוף העלייה הוא מהיפים שראינו. אין מה לעשות - הרי הרילה לא מאכזבים!
יום רביעי - מליוביצה —> ספרבה בניה —> בורובץ
הבוקר היה חם ושמשי והלך די דומה לבוקר הקודם, ארזנו את כל הדברים שלנו, החזרנו את המצעים והמפתח ויצאנו לדרך קצת אחרי שמונה וחצי. את תחילת הדרך כבר הכרנו, כי 3 הק״מ הראשונים חופפים עם המסלול המעגלי שעשינו. הפעם כשהגענו למלונות המשכנו אחריהם ופנינו שמאלה לשביל אדום ביער. בחלק הנמוך של היער יש הרבה פחות יתושים אז ההליכה הייתה נחמדה, כרגיל לצד מפלים ואין ספור נחלים, ליד חלק מהם ספסלי פיקניק ופינות חמודות.
ירדנו עד לבקתת Vada ושם התיישבנו לעצירה קטנה, שהפכה להיות עצירה ארוכה, כי בבת אחת התחילו רעמים ומיד אח״כ גשם. אפשר לוותר על לקחת צהרים מבקתת מליוביצה ולאכול שם במקום. אנחנו הגענו לפני שעת הצהרים אז לא אכלנו שם, אבל יש מרקים, סלטים, בשר, צ’יפס פנקייקים ויוגורט עם ריבה, והמחירים כמו במליוביצה.
חיכינו וחיכינו והגשם לא הפסיק, אז שמנו מעילים וכיסויים לתיקים ויצאנו. הלכנו בתוך היער בערך קילומטר, במהלכו עלינו בערך 200 מטר, ודי מהר אח״כ הגענו לדרך ג’יפים לבנה, שעליה נשארנו עד לסוף הטרק בתחתית הרכבל.
זה היה יום קל ומהיר, סה״כ 13 ק״מ אבל בגלל שהדרך נוחה ואין ירידות תלולות אפשר לסיים אותו ממש מהר. אנחנו סיימנו בשעה שתיים בערך, אחרי עצירה ארוכה מאוד והליכה בגשם.
למטה במקרה ראינו מונית שבדיוק הורידה ישראלי בתחתית הרכבל, אז הוא הסיע אותנו במחיר מעולה לבורובץ עם עצירה בספרבה בניה (שבה אספנו את התיקים שהשארנו שם ביום ראשון בבוקר), הנסיעה עלתה סה״כ 50 לבה ולקחה שעה וקצת.
בורובץ היא עיירת סקי תיירותית (בחורף) אז המחירים בה גבוהים מאוד יחסית לבולגריה, אבל בקיץ היא שוממת ואין הרבה מה לעשות בה. לא מומלץ להגיע אם אין לכם תוכניות באזור.
יום חמישי - בורובץ —> סופיה
הסיבה שהגענו לישון בבורובץ היא שמצאנו שם חוות סוסים בשם Riding with Buch שמוציאה טיולים, וקבענו איתם לתשע בבוקר. אמרנו מראש שאנחנו יודעים לרכב אז נתנו לנו לרוץ לא מעט והיה ממש כיף! המסלול הוא ביער אז אם אתם מתחילים ובאים בשביל הנוף (ולא בשביל הרכיבה עצמה), עדיף למצוא מקום אחר. הטיול עלה 50 לבה לשעה לאדם (אנחנו עשינו טיול של שעה וחצי).
עוד דבר שאפשר לעשות בעיירה זה טיול יום למוסלה - הפסגה הגבוהה ביותר בבולגריה ובבלקן כולו. אנחנו לא עשינו את זה, אבל ראינו שיש גונדולה שיוצאת מהעיירה ואפשר לעלות איתה.
קבענו עם הנהג מאתמול שיקח אותנו אחרי הטיול לסופיה, תמורת 110 לבה (קיבל גם יורו) והוא הוריד אותנו במלון. בסופיה עצמה אין הרבה מה לעשות, אלא אם אתם חובבי שופינג. אנחנו הסתובבנו קצת בשוק הנשים, שהיה נחמד וקנינו בו מיקס פירות יער טריים ומתנות קרמיקה למשפחה. לא היו בו דוכני אוכל מפתים אז הלכנו משם למסעדה מקסיקנית שהייתה סבירה ולא יותר. כנ״ל על התאילנדית שהיינו בה אח״כ. בדרך למסעדה עברנו בפארק חמוד שבמקרה הייתה בו הופעת רחוב של תזמורת מגניבה. אנחנו בחרנו מלון מפנק עם ספא, כדי להעביר את הזמן בכיף - מומלץ למי שיש לו יום שלם בסופיה עד הטיסה.
יום שישי - סופיה —> ישראל
ארוחות בוקר דווקא יותר קל למצוא בעיר, מצאנו גם מאפיה נחמדה בשם Баници и закуски "Денис" וגם מקום ממש חמוד בשם Hey brunch and cake. יש בו סנדוויצים טעימים נורא שלקחנו לטיסה, מוזלי מיוחד וסלטים.
אחרי שאכלנו חזרנו למלון, התארגנו ויצאנו לשדה.
הדרך הטובה ביותר להגיע היא במטרו, שלוקח פחות מחצי שעה, מגיע כל 9 דק׳ ועולה 1.60 לבה לאדם.
בשעה 16:00 הגענו לשדה ונזכרנו שעוד יום וחצי חוזרים לצבא - עכשיו אני עצובה אז הסיפור הזה נגמר.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם