תאריך הטיול | June 2023 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | יוני עד ספטמבר |
נתחיל מעברות שמות: Kalofer - קלופר, Panitsite - Местност „Паниците“ Калофер - פניציטה, Rai Hut - בקתת ראי, Vasil Levski Hut - בקתת וסיל לבסקי, Balkanski Rozi Hut - בקתת בלקנסקי רוזי, Hubavets Hut - בקתת הובבץ, Karlovo - קרלובו.
טיילנו בין 6 ל-8 ביוני. היה לנו מזל עם מזג אוויר - שמש ונעים (לפי תחזית 15 מעלות), ללא גשם בכלל. בחצי היום השני היה מעונן, אבל זה דווקא בא טוב לפני עלייה תלולה. אמרו לנו שעד יומיים לפני שהגענו היה שבועיים גשם. פגשנו זוג שבא מהרי רילה, אמרו ששם הכל עוד היה מושלג. חשוב לעקוב אחרי מזג האוויר, למשל באתר Meteoblue. תמצאו את הקישור לאתר ולעוד מידע בחלק של הקישורים. הבאנו ציוד מלא לגשם ליתר ביטחון.
בחרנו לעשות את המסלול מקלופר לקרלובו, לפי המלצת מדריך Cicerone לבולגריה שקנינו, מלבד זה שהתחלנו בפניציטה. הירידה מבקתת וסיל לבסקי הייתה כולה ביער מוצל לצד נהר זורם. לרדת מבקתת ראי לקלופר היה הרבה יותר קשוח מבחינת שיפועים. לקחנו איתנו שימורים קטנים של תירס, גרגירי חומוס וטונה - זה ממש שידרג את הפסקות הצהריים. חשוב למשוך מזומן עם ספייר - מחוץ לסופיה רוב המקומות לא מקבלים אשראי. את מה שישאר אפשר להמיר בסניף נתב״ג של בנק הפועלים חזרה לשקלים (ללא מטבעות). לנו הספיקו 500 לב. השתמשנו באפשרות של חברת האשראי שלנו (MAX) להזמין את הכסף מראש לסניף נתב״ג של בנק הפועלים. חשוב לציין שיש סניף בשני הטרמינלים ולא משנה איפה אוספים. טיילנו עם תיקים של 34 ו-40 ליטר - עם קצת סדר זה הספיק בול. לקחנו אותם לגוף המטוס בתור carry-on (טסנו עם Wizzair). נעזרנו המון בסיפורי דרך הקיימים - המון תודה לכותבים על כך!
ביגוד: כפפות נושמות אטומות לגשם, מעיל רוח אטום לגשם, מכנסיים אטומות לגשם, חולצות טיולים, מכנסי טיולים (מומלץ עם שני רוכסנים כדי לא להוריד נעליים), פליז (לקחנו דק, לא היה צריך יותר מזה), מכנסיים נוחות לבקתות, כובעים, גרבי טיולים, כפכפים (בשתי הבקתות יש כפכפי גומי, להחלטתכם), בגדי ים (אם תרצו להתרחץ בנחלים), שק כביסה (כיבסנו ביומיים הראשונים וייבשנו בדרך).
פארמה: תיק רחצה (שמפו, סבון, משחת שיניים, מברשת שיניים, מקלוני אוזניים, קרם גוף), תיק עזרה ראשונה, מכונת גילוח, מגבות מיקרופייבר (אין בבקתות), מגבונים לחים, נייר טואלט (אין בבקתת ראי, היה בבקתת וסיל לבסקי), פודרה, קרם הגנה (חובה!).
שונות: דרכונים, כרטיסי אשראי, מזומן, רישיון נהיגה בינלאומי + ישראלי (לגיבוי אם צריך לשכור רכב), מטענים, מדריך ו/או מפה, תיקי גב עם כיסוי גשם, שקי שתייה 2-3 ליטר לכל אחד, שקיות אטומות למים (בגדים, דרכונים, מפות), ציוד חירום לכל אחד (משרוקית, מצפן, שמיכת מילוט), מקלות הליכה, משקפי שמש, אוזניות, פותחן שימורים (קורה שידית לפתיחת קופסת שימורים נשברת), אפליקציית ניווט (Mapy.cz, Komoot, AllTrails), שקיות לאשפה (רצוי אטומות שלא יהיה ריח בתיק).
החלטנו בשביל החוויה להגיע לקלופר בתחבורה ציבורית - רכבת מסופיה לקרלובו ובאוטובוס לקלופר. היה רק אוטובוס אחד לפי לוח הזמנים, ולכן תוכנית ב׳ הייתה לקחת מונית מקרלובו לקלופר. רכבת עולה כ-10 לב לנוסע, ואוטובוס כ-2 לב לנוסע. רכבת מהירה מגיעה תוך שעתיים וחצי. מצאנו רכבת שהתאימה לנו באתר של חברת BDZ. זמנים של אוטובוס הסתכלנו במפות גוגל.
היה לנו כמעט חמש שעות עד הרכבת. קודם כל נסענו לדקטלון לקנות מיכל גז בשביל הקפה. לקחנו מונית של O.K. SUPERTRANS דרך דוכן בשדה התעופה כדי לא ליפול על חברות פחות מוכרות. נהג המונית אמר לנו בדיעבד, אחרי שכבר הגענו לדקטלון (לא חשבנו לשאול לפני), שאפשר לקנות מיכל גז ליד תחנת הרכבת ״סופיה״. לנסוע לדקטלון זה עיקוף גדול ונסיעה די איטית בגלל עבודות כביש ומטרו. זה עולה בערך 25 לב שחבל לבזבז אם אפשר לנסוע ישר לתחנת הרכבת. לא שאלנו אותו בדיוק איפה קונים, אבל שווה לנסות לברר. קנינו מיכל גז של 250 גרם ובדקנו הברגה במקום - התאים לגזיית ספיידר שהבאנו מישראל.
אחרי זה רצינו לקנות מפת סימון שבילים של אזור הטיול - Stara Planina 1. לרוב מוכרים את המפות בחנויות ספרים, Книжарница בבולגרית. ביקרנו בשתי חנויות והתקשרנו לעוד שישה - לא היה להם את המפה הספציפית הזאת. החלטנו להשתמש במדריך Cicerone בתור גיבוי לאפליקציית ניווט והפסקנו את החיפוש. המדריך מכיל מפות התמצאות כלליות, אבל כן מכיל תיאור מפורט של המסלולים. כשחזרנו מהטרק לסופיה, עברנו בחנות ספרים Ciela בשדרת Vitosha. הפעם כן היה להם עותק אחד של המפה. הבחור שהיה שם אמר שאפשר להתקשר כמה ימים לפני ולבקש להזמין מהמחסן לחנות. הוא אמר שרוב העובדים דוברי אנגלית ולכן קל יותר לעשות את זה.
בינתיים הלכנו לאכול במסעדה קטנה וחמודה בשם Ohrid כשבע דקות הליכה מהרכבת. התפריט הוא רק בבולגרית והמסעדה מקבלת רק מזומן. האוכל היה סביר, אבל לא יותר מזה. הסלט הבולגרי היה ממש טעים. ניצלנו את ההזדמנות לעשות קצת קניות בסופרמרקט שכונתי בצד השני של הרחוב.
מכאן הלכנו לתחנת הרכבת ״סופיה״. הזמנו מקומות שמורים במחלקה ראשונה. טוב שכך, כי הרכבת הייתה די מלאה. זה עולה עוד כ-2 לב לנוסע והכיסאות יותר מרווחים ונוחים. בתחנה יש מסכים בפנים ובחוץ שמראים מתי יש כל רכבת (תסתכלו לפי מספר הרכבת על הכרטיס) ורציף שממנו היא יוצאת. הרכבות יכולות להיות עם קטר או בלי. הרכבת שלנו הייתה 3 קרונות בלבד בלי קטר. היו כמה רכבות שעמדו אחת אחרי השנייה באותו הרציף. כדאי להראות לפקחים שמסתובבים על הרציף את הכרטיס שלכם ולשאול לאיזה רכבת לעלות. במחלקה הראשונה יש שני שקעי חשמל לכל זוג מושבים. לא בדקנו במחלקות אחרות. שירותים יש בכל המחלקות. ברכבת שבה נסענו לא היה מסך או הקראת שמות תחנות, אז נשענו על מפות גוגל כדי לעקוב אחרי ההתקדמות. הנופים מהרכבת היו ממש יפים, כולל מספר מנהרות שעברנו.
כשהגענו לקלופר, הלכנו לפי הסימון של מפות גוגל לתחנת האוטובוס המרכזית. מסתבר שהסימון אינו נכון, אין שם כלום. מזל שהיו שם כמה חבר'ה שהכווינו אותנו לתחנה הנכונה. היא גם מופיעה במפות גוגל, אבל לא כאשר עושים ניווט עם תחבורה ציבורית. הגענו עשר דקות לפני היציאה לפי הלו״ז. הסתבר שהאוטובוס כבר יצא לפני כעשר דקות. בנקודה זו הפעלנו תכנית ב׳ - לחפש מונית. פגשנו בחורה נחמדה שהכווינה אותנו ל-Club Jim Beam שלידו בדרך כלל עומדות מוניות. אם תהיתם, זה לא מועדון לילה. סיכמנו עם הנהג על 30 לב למרחק נסיעה של כ-17 ק"מ. יכול להיות שלפי מונה היה יוצא פחות.
הנהג היה נחמד מאוד והביא אותנו בול ל-Chardaka Guest House. פגשה אותנו אישה נחמדה בשם כריסטינה (הבעלים). אפשר לבקש ממנה להכין ארוחת בוקר ב-10 לב לאדם. משלמים במזומן ויש כספומט לא רחוק אם צריך. הגענו בערך בשמונה בערב, התארגנו וישר הלכנו לאכול באחת המסעדות. האוכל היה מאוד פשוט.
ביקשנו ארוחת בוקר ל-7:45. כריסטינה הכינה לנו סלט ירקות עם גבינה ובלינצ'ס מאוד טעימים. היא הגישה גם קונפיטורה מקומית, יוגורט ומיץ. אפשר לבקש ממנה גם שמנת. במטבח יש מכונת אספרסו, קפה נמס, מקרר, וכלים לשימוש האורחים ללא תוספת תשלום.
כריסטינה אמרה שאין מוניות בעיירה ואם רוצים להגיע לתחילת הטרק בפניציטה ברכב צריך הקפצה. היא הציעה להקפיץ אותנו ברכב שלה אחרי ארוחת הבוקר. שאלנו אותה כמה זה יעלה והיא ביקשה 5 לב. בדרך היא עצרה לנו ליד ברז מילוי מים מההר, הם מאוד מאוד טעימים. התחלנו את העלייה מסימון שבילים לבקתת ראי.
בהתחלה הייתה עלייה תלולה. אחרי זה יצאנו לקטע של אחו. אל תתנו לתמונות לבלבל אתכם - זמן הליכה עד המפל שרואים ברקע הוא עדיין ארוך. היה באזור הרבה פרות וסוסים ולכן היה המון קקי וזבובים. ממש הרגשנו שאנחנו הולכים בשדה מוקשים. אחרי אחו נכנסנו ליער שדרכו הלכנו את שאר הדרך עד לבקתת ראי. לקח לנו כ-6 שעות כולל הפסקה של כעשרים דקות לפירות יבשים. לפי התחזית, היה אמור להיות כ-14-16 מעלות. בשמש זה הרגיש אפילו קצת חם, אז זה אחלה טמפרטורה לטייל בה. בדרך היו שתי נקודות מסודרות למילוי מי שתייה. לפי המפה נראה כאילו עוד מעט מסיימים, אבל יש עלייה די תלולה לקראת הסוף, לכן מומלץ בחום למלא כאן מים.
כשהגענו לבקתה, היינו שם די לבד - אנחנו ועוד 5 מטיילים. רק אחד מבעלי המקום דיבר טיפה אנגלית, אז גם כאן יעזור להכין שאלות מראש. אחרי שהתארגנו על מקומות לינה, ניצלנו את הזמן לעלות למפל. בעלי המקום היו נחמדים מאוד והציעו לנו לנעול את התיקים בחדר שלהם בזמן שנעלה למעלה. העלייה מאוד תלולה, לקח לנו כחצי שעה בכל כיוון. מעבר למפל עצמו, שווה לעלות רק בשביל הנוף המרהיב שנפתח למעלה לכיוון הבקתה וההרים מסביב.
בבקתה יש דרגשים בשתי קומות. המטבח פתוח מ-6:30 עד 21:30. במהלך היום אפשר להזמין שלושה סוגי מרקים: מרק שעועית, מרק פטריות, ועוד אחד שאני לא זוכר. יש גם מנת קבב או סלט Shopska ("סלט בולגרי"). סלט ומרק פטריות היו ממש טעימים - כמובן שזה עניין של טעם.
אם אתם רוצים ארוחת בוקר, צריך להזמין בערב, לפני שהם סוגרים את המטבח. אפשרויות ארוחת בוקר כוללות פסטה עם גבינה ו/או תה עם נקניק, ג'ם, חמאה ולחם. על הבקתה ועל האוכל משלמים במזומן ובנפרד. יש יין (צריך להזמין בקבוק שלם), בירה ועוד כמה סוגי משקאות. באופן מצחיק, "בירה" בשפה בולגרית נקראת בדיוק ככה - "בירה".
יש שלושה שקעי חשמל במטבח. אין קליטה אבל יש אינטרנט אלחוטי חינם. ניתן למלא מי שתייה ליד הבקתה בחינם. כעת יש גם מקלחת חמה אחת לכל הבקתה בתוך המבנה. היו גם שירותים עם אסלות בפנים, אבל עוד לא סיימו לשפץ אותם כשהגענו (היו ממש לקראת סיום). יש גם שירותי בול קליעה נקיים עם מים זורמים בחוץ.
אכלנו ארוחת בוקר, מילאנו מים, קנינו כמה פרוסות לחם ויצאנו לכיוון בקתת וסיל לבסקי.
הצטיידנו בשלושה ליטר מים ליתר ביטחון ובדיעבד טוב שכך. בדרך היה מקום אחד שהמים יצאו מתוך סלע, אבל בלי ברז כמו שראינו ביום הראשון. היה לנו מספיק מים והחלטנו לא להסתכן. המסלול מדהים ביופיו, המון נחלים ואפילו נשאר שלג בכמה מקומות שעברנו בהם. בשבילנו זה היה היום הכי קשה מתוך השלושה מבחינת עליות וירידות. אם יש שמש, חשוב מאוד להימרח בקרם בערך כל שלוש שעות. נשרפנו קצת למרות שנמרחנו פעמיים. בחצי השני של המסלול יש מקומות שבהם הסימון פחות טוב, כדאי לעקוב אחרי עמודי סימון שביל. יש לא מעט מעברי מים - כדאי להיות עם נעלי טיולים גבוהות אטומות למים.
היום הזה לקח לנו כ-8 שעות כולל שתי הפסקות לארוחת צהריים ופירות יבשים. בבקתת וסיל לבסקי יש שירותים עם אסלות ומקלחת חמה אחת. גם כאן אנחנו היינו היחידים יחד עם הזוג שפגשנו בבקתת ראי. כל אחד קיבל חדר שלם לעצמו. המטבח פתוח מ-7:30 עד 20:30. בתפריט יום היה רק מרק שעועית, קבב, קציצה ולחם. היו שני סוגי בירה וגם וופלים. ניתן למלא מים במקום חינם. יש אינטרנט אלחוטי חינם, אבל הקליטה הייתה די חלשה - רק בפינה במטבח.
בבוקר שתינו תה, אכלנו פרנץ' טוסט (ספוג בשמן) עם ריבה, מילאנו מים ויצאנו לדרך. המסלול עובר רובו ביער, בשביל שרובו נוח עם בוץ פה ושם. עצרנו בבקתת בלקנסקי רוזי לשתות קפה שהבאנו איתנו. משם המשכנו לבקתת הובבץ ועצרנו שם לארוחת צהריים. בהמשך יש שתי נקודות למילוי מי שתייה. מומלץ להשלים מים, כי בחלק האחרון של המסלול יש כמה קטעים מתמשכים של עליות וירידות. עם כל ההפסקות, סיימנו את המסלול בשבע שעות.
ירדנו בערך ב-15:30. תכננו לתפוס את הרכבת המהירה של 18:15 לסופיה. זה השאיר לנו זמן לעצור לארוחת צהריים מפנקת באחת המסעדות ולהגיע לתחנה כחצי שעה לפני הרכבת. את הכרטיסים אפשר לקנות בקופה שבמקום. גם כאן הזמנו מחלקה ראשונה עם מקומות שמורים. גם ברכבת זו היו שקעי חשמל ושירותים. בדרך חזרה לסופיה נהנינו שוב מכל הנופים ההרריים והכפריים שחלפנו על פניהם.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם