חודש בבוצואנה

מילון מושגים וטיפים של אנשים שמטיילים עם רכב ומטיילים במלא ספארי ויש להם שפה משלהם

# ווילד קמפ waildcamp/ בוש קמפ = לישון סתם בשטח ולא במקום מסודר, יכול להיות פיסת אדמה יפה ויכול להיות בצד הכביש. לפעמים מלחיץ כי יש חיות או אנשים.

# אוברלדנרז ioverlander = אפליקציה חברתית בה אנשים שמטיילים עם רכב מעדכנים הכל

# היפו פול = בריכה טבעית או נקודה רחבה בנחל שיש בה היפופוטמים, בקטע של אטרקציה.

# קמפ campsait = בגלל שהדרך הנפוצה לטייל פה זה עם רכב שאפשר לישון בו, אין הרבה הוסטלים ומלונות אלא קמפים.
יש רמות שונות ומשונות אבל בעיקרון משלמים בשביל לפתוח אוהל או לישון ברכב בשטח שנותנים לכם. יכול להיות מקום כמו מלון מפואר ויכול להיות חצר אחורית מעפנה בלי מים.

# pan= בגלל הדלתא וכל מיני מקווי מים, יש תופעה בעונה היבשה של משטחים שטוחים ענקיים. בעצם קרקעית של אגמים קטנים. בגלל שהם שטוחים אפשר לראות מלא חיות, וידוע בתור מקומות ללכת לראות.
התופעה השניה היא אותו הדבר אבל עם תוספת נדיבה של מלח. כל מיני אגמי מלח מיובשים עצומים. פחות חיות אבל משטחים מדהימים.

₪ אפליקציות שימושיות:
1. ioverlander - אפליקציה חברתית, מתעדכנת ע"י מטיילים שמעדכנים בה הכל, ונותנים ביקורות עדכניות על הנקודות. מידע מאוד אמין ועדכני.
כמה נקודות על האפליקציה- כמו כל אפליקציה חברתית, גם פה יש המון סוגים של מטיילים שלפעמים מתעצבנים על משהו קטן או שיש להם סטנדרטים ממש גבוהים ולכן נכנסים באמאמא בביקורת, כנ"ל הפוך- היא אמינה אבל קחו בערבון מוגבל את הביקורות.
הנקודה השניה- אנחנו נעזרנו בה מלאאא לנקודות של wailedcamp יש בה את הנקודות הכי טובות, כשיצא לנו לחפש בעצמינו היה גרוע.

2. Tracks4Africa Guide - חברת האטלס דרכים הכי נחשבת באפריקה ברמת הדיוק שלה- זאת האפליקציה שלה. ממש שימושית לנסיעות בדרכי עפר, מאוד מדוייקת.

3. Maps me -האפליקציה הישנה והטובה, האמת מאוד מדוייקת בדרכים שלה פה.


@ איך עושים waildcamp כמו שצריך?

קודם כל אל תפחדו מזה, זאת חוויה מאוד עוצמתית, מגניבה, נוחה וזולה...
אבל כן צריך לשים לב שעושים אותה כמו שצריך:
1. תזכרו שאתם אורחים בשטח הזה- הן מבחינת אנשים, והן מבחינת חיות וטבע.
2. שימו לב שאתם לא בשטח פרטי של מישהו, אם כן לפעמים הם נותנים לפתוח את האוהל והכל טוב, אבל תשאלו כי אתם בבית שלהם.
3. לעשות אור ואש! זה מרחיק את החיות.
4. אם חיה מגיעה אליכם- בלי תנועות חדות, להיכנס לאט ובזהירות לרכב. תאירו עליה כדי שהיא לא תראה אותכם ותיבהל וכדי לבלבל אותה טיפה בזמן שאתם זזים.
5. לא להשאיר אוכל בחוץ בכלל בכלל בכלל- לא כלים מלוכלכים ולא כלום.
6. מומלץ גם לא להשאיר אוכל פשוט זרוק ברכב- פילים למשל יריחו אותו וינסו לקחת לכם אותו מהרכב. אפשר פשוט לדאוג שהוא יהיה סגור בתוך שקית או קופסאות, סגור בתוך הרכב.
7. שאריות שלנו-
אל תיהיו חארות.
-- אוכל- גם זבל אורגני נחשב זבל, לוקח לו שבועיים עד שהוא נעלם ועד אז הוא ליכלוך והחיות אוכלות דברים שאסור להן. תשרפו אותו או שתקחו אתכם. גם לקבור לא נחשב תקראו שוב על חוש הריח שלהן.
-- שירותים- תחפרו בור, תשרפו בתוכו את הנייר וכסו טוב טוב / תחפרו בור כסו את המתנה שנתתם ותאספו אתכם את הנייר. זה מגעיל להגיע לקמפ ויש מלא נייר, פה זה לא נחל כזיב, פה זה אפריקה.
אם אתם שורפים- תשרפו בתוך הבור ובאיזור ללא שיחים, אנחנו לא רוצים להיות הישראלים ששרפו את הספארי....
-- מדורה- תבעירו על צלקת קיימת, אם אין אז כניראה חשבתם שממש יפה שם ואיזה כיף שאין שם צלקת של מדורה- תחזירו טובה תחפרו בור למדורה וכסו אותו לפני שאתם הולכים.

*תזכרו שהכלל אצבע בלהיות אורחים זה שלא יידעו שהיינו פה.*

הגעה מנמיביה והקלהרי הדרומי (khalahadi transformer park)

# הגעה מנמיביה:
נכנסנו דרך מעבר Buitepos, מעבר חלק רצח.לקח לנו רבע שעה.
*אין חלפני כספים ואין כספומט בגבול. יש רק תחנת דלק במרחק נסיעה שבה אפשר לשלם בדולר נמיבי או אשראי. זה בסדר אם יהיה לכם טיפה דולרים נמיביה אבל לא יותר מידי אחרת תתקעו איתם...

# Kang- העיר הקרובה לספארי והכי גדולה באיזור., הנסיעה מהגבול לקחה שלוש שעות ושווה להגיע עד לשם כי אין כלום בדרך וזו עיר עם סופר, כספומטים, תחנת דלק ותחנות מידע על הספארים.
- לינה:
Kang Ultra Stop, נמצא בתחנת דלק גדולה באווירה של עין חצבה.
אפשרויות לינה- חדרים או קמפ.
יש שלושה קמפסייטס סך הכל אז יכול להיות שלא יהיה מקום.
בקמפינג יחסית צפופים אבל לכל אחד יש שירוקלחת פרטי שזה הופך את זה לסבבה.
מחיר: 100 פולה לאדם. 60 לרכב.
- התארגנות:
בקאנג יש סופר גדול שאפשר להצטייד בו ולקנות סים.
את הסים קונים בסופר, כשבאנו היה להם רק חברה אחת ' BTC 'שהיא על הפנים, אבל זה מה שהיה. אם יש לכם אופציה להתעקש על אורנג עדיף.
בנוסף אפשר להוציא כסף בבנקים, ולמלא מים בחנויות או דוכנים שמוכרים מים מטוהרים טובים לשתיה.

הקלהרי הדרומי- khalahadi transformer park.
- כללי:
החלק הדרומי של הקלהרי הוא פארק שחולש על שלוש מדינות. כל אחת מהן מנהלת את האיזור שלה אחרת.
נמיביה לא מאפשרת מעבר רק לדרום אפריקה.
ובין דרא"פ לבוצואנה אפשר לעבור דרך הפארק.
לא עברנו אז אני לא יודעת לומר איך נראה הגבול ואיך זה עובד.
הצד של דרא"פ מושקע ויש בו קמפים שוים, תחנות דלק, וחנויות למוצרים.
בצד הבוצואני אין כלום חוץ מצל ובחלק מהקמפים שירותי בור ומים זורמים למקלחת.

- הצד הבוצואני:
בנוי משני איזורים עיקריים, כל איזור הוא מקבץ של קמפים,קרוב לשער, ועם בורות מים. ובכללי יותר מתוחזק.
כל איזור הוא בסדר גודל של 50 עד 100 קילומטרים של נסיעה מסביב.
בין שני האיזורים מפרידות 2 דרכים שכל אחת מהן היא יותר מ100 קילומטר ולוקח יומיים לסוע אותה (כנ"ל על הדרך לגבול של דרא"פ).
אם אין לכם יותר משלושה ימים מומלץ להתמקד באיזור מסויים.

- מחירים:
בעקרון לכל הפארקים בבוטסואנה ממליצים להזמין מקום מראש במשרדים של הפארקים שיש כמעט בכל עיר. אנחנו קראנו בסיפור דרך אחר שלפארק הזה יש פער מחיר מטורף בין מה שמשלמים כשמזמינים מראש לבין המחירים כשמגיעים לשער.
בכל פארק גם יש קמפסייטים של רשות הטבע והגנים וקמפסייטים של חברות פרטיות שיקרים יותר ולרוב מציעים מיקום יותר טוב אבל לאו דווקא תנאים יותר טובים.
אנחנו הקשבנו לעצה והגענו לפארק ללא הזמנה מראש, שילמנו על 3 ימים ו2 לילות 250 פולה לשני אנשים(מחיר ממוצע של לילה אחד במקפסייט).

חשוב לציין שהיה מקום רק בקמפסייט הקרוב לשער, אבל בפועל המשטחים לקמפינג עצומים ואפשר להיות נחמדים ולהצטרף לאחד הקמפסייטים, עדיין מאוד פרטי לכל הצדדים. אם בוחרים לעשות מה שעשינו ואכן אין מקום חוץ מאשר בשער שכנראה תמיד יהיה פנוי, אפשר ללכת לנסות קמפסייט שנקרא lufika. אין בו מתקנים בכלל, גם לא צל אבל הוא עצום ויכול להכיל משהו כמו 4 קבוצות בפרטיות מוחלטת ורוב הסיכויים שלמי שישן שם לא יפריעו שכנים.

# אנחנו בחרנו להיכנס דרך שער Mabuasehube ולהיות באיזור הבורות שם שלידו ל2 לילות.
האיזור הזה מפורסם מאוד באריות שלו, יש סיפורים מטריפים על אריות שבאים לשתות בערב ובבוקר מהמים של המקלחת ומנמנמים מתחת לרכב, הם ממש רגילים לאנשים ולכן לא נחשבים מסוכנים (עדיין צריך להישאר ברכב ולא לצאת בשום פנים ואופן).

- הגעה והתארגנות:
_ בפארק אין דלק או מקום לקנות אוכל או עצים. יש מים זורמים בחלק מהקמפים אמרו לנו שהם סבבה לשתיה, שתינו והיינו בסדר, אבל שימו לב שהם מלוחים טיפה, ואם אתן מעדיפות שלא לשתות מהם אז שתדעו שאין איפה לקנות.

אחרי קאנג יש רק עיר אחת - Hukuntsi במרחק של שעה נסיעה שיש בה תחנת דלק.
אין בה סופר או דברים כאלה, צריך להצטייד בקאנג.
אחרי זה מתחילים נסיעה של שלוש שעות בכביש שהוא חול עמוק וקשה לנהיגה עד השער .
הגענו בלי להזמין כלום מראש, היה להם מקום פנוי רק בקמם של השער שמרוחק כ40 דקות נסיעה מהבורות מים והטריטוריה של האריות.
כשנסענו בערב לבור פגשנו זוג איטלקים חמוד מאוד שנמצא בפארק כבר שבוע, ומגיע אליו כל כמה שנים רק כדי לראות אריות, פטפטנו על האריות שביקרו אותם בלילה וגנבו להם סיר, והיינו חמודים מאוד.
המאמץ השתלם והוזמנו לישון איתם בקמפ שלהם ולהשתמש במקלחת ושירותים של הקמפ השכן שהם חברים כי הקמפ שלהם ענקי והם ריחמו עלינו שאנחנו רחוקים 😀
1. יום הכניסה עשינו סיבוב לבור והיה נחמד אבל לא ראינו הרבה.
1. לילה ראשון ישנו בשער, בלי אריות.
2. יום שני עשינו לופים גדולים בין כל הבורות להנאתנו, ולא ראינו אריות, אמרו לנו שכל הלילה שמעו אותם.
2. לילה שני בקמפ ........ עם החברים החדשים שלנו אבל האריות נשמעו ממש מרחוק.
3. יום שלישי צאנו למסע חיפש אחרי האריות עם החברים החדשים שלנו שמסתבר שהם צלמי אריות שחוזרים כל כמה שנים לפארק ואלופים בלמצוא את האריות, ואכלן היה מרשים- עקבנו אחרי עקבות, בחנו יחד ממתי הקקי הזה, וכל כמה זמן דוממנו מנועים כדי להקשיב. היה ממש מגניב.
חבל שלא מצאנו אותם....
היינו צריכים להתקדם והחלטנו להתפצל מהם ולצאת לסיבוב אחרון בין הבורות מים האחרים.
אחרי הבור מים של Lesholoago פגשנו מדריכים שנמצאים שם עם קבוצה והם בדיוק סימנו עקבות טריות- אמרנו ואו! ראיתם את האריות?
מסתבר שפספסנו אותם ברבע שעה והם הלכו לכיוון ממנו באנו.
שיחקנו אותה שמחים בשבילם שיצא להם לבלות את כל הבוקר עם האריות, והמשכנו בדרכינו.
היינו חייבים לצאת כדי להגיע בזמן לקאנג (סביב 4 שעות נסיעה).
כל הדרך על הכביש החולי שמחוץ לשמורה ראינו את העקבות של האריות.
בקיצור הקלהרי הדרומי לימד אותנו שיעור חשוב בסבלנות, ראית הטוב, והתמודדות עם פומו.

$ כמה טיפים כדי שלכם זה לא יקרה (או לפחות להפחית את הסיכויים שזה יקרה):
הטריטוריה המרכזית של האריות היא סביב הבור Mpayathutlwa , שם יש רוב הקמפים ושם רוב הסיפורים של האריות.
כל כמה זמן, בערך 4 ימים , האריות יוצאים לסיבוב בין הבורות האחרים Monamodi ו Lesholoago.
בין הבורות האלה הם מעבירים בין יומים לשלושה.
ואז חוזרים לבור הראשי.
את המעברים הם לרוב עושים בשיחים וקשה לראות אותם, אבל מידי פעם מגיחים לשיטוטים בPans או על השביל ואז זה כיף.
אם רוצים לראות את האריות מומלץ מאוד להשקיע יותר משלושה ימים, זה ממש מגדיל את הסיכויים לראו אותם.

חוץ מזה הספארי עצמו לא מרגש מבחינת חיות, ראינו אנטילופות וגנו וגם לא הרבה מהם. הנוף והשטח מאוד יפים.

יציאה:
יצאנו בשעות צהרים מוקדמות, רצינו להגיע לקאנג ולראות אם אנחנו מספיקים להתקדם עוד מעבר כדי לחסוך נסיעה.
הגענו עד לקמפ טיפה אחרי קאנג, שהיה כמעט אותו מחיר אבל הרבה יותר נעים.
לינה:
Kalahari Rest Lodge
יש להם מתחמי קמפינג מושקעים ופרטיים.
מחיר:
פלוס שווה: הלוג' הוא על מתחם ספארי פרטי שמיועד לחוויות. של ציד וספארי אישי- תרבות די מחורבנת.
אבל בערב יכולנו להסתובב כאוות נפשינו בשטח הגדול, ויש המון חיות ונוף יפה.
בבוקר אסור כי הם צדים 😵‍💫

Maun מאון

עיר מעבר בין ספרארים- בין מורמי, הקלהרי המרכזי, והדלתא.
העיר עצמה מאוד עמוסה ברכבים, פקוקה ולא כל כך נוחה ברכב אבל יש בה הכל.
- מוסך של חלקי רכב שתיקן לנו את המגן גחון של הרכב והיה ממש מקצועי ואמין- קריסיפין
+26771427679

- סופר שווה של ירקות טריים, טבלינים הודים ומוצרים יבשים בסיטונאות (אפשר לקנות 5 קילו של פסטה/אורז/עדשים מכל הסוגים וכו)
והשמועות אומרות שלפעמים יש לו טופו-
Mr. Veg- המיקום בגוגל לא נכון כדאי לשאול אנשים

- חנות בוטיקית של אישה טבעונית חמודה מאוד, מצאנו שם טופו וקמח חומוס בזול- The Health Hut

מקומות לצאת ולאכול- טיפה יקרים אבל שווים-
1. Okavango Craft Brewery- מבשלת בירה, יש אופציות צמחוניות ואפשר להפוך אותן לטבעוניות, בירה מעולה, מקום נעים.
2. The Old Bridge Backpackers - אם לא ישנים שם (קמפינג ב110 פולה) יש להם אחלה מסעדה, כולל תפריט טבעוני (אם יש מוצרים במלאי...) אנחנו אכלנו שם חביתת טופו ליד הנחל וצפינו בתנינים. כיף גדול.

- לינה:
African Bush Lovers Hide Inn Campsite
מקום מקסים ומשפחתי, אבל מאוד צפוף...
100 פולה לאדם.
חשמל,וייפי, מקלחת פגז ומים טובים. ג'ואל מקסים וגם מדריך תיירים אז מכיר את האיזור ושמח לייעץ.

אנחנו הגענו למאון על מנת לפגוש זוג נוסף כדי להיכנס איתו לקלהרי כי שמענו שהדרכים שם מסובכות ועדיף להיכנס עם שני רכבים.
בגלל שהקדמנו בכמה ימים את הזוג יצאנו אנחנו לסיבוב במורמי וקוואי.

Moremi & Khwai מורמי וקוואי

מורמי הוא אחד הפארקים הגדולים, המוכרים והיקרים בבוצואנה.
קוואי הוא פארק שלא מוכרז כשמורה ולכן הוא חינמי, הוא בעצם האיזור שבין צ'ובה למורמי.
התיכנון המקורי שלנו היה לקפוץ לקוואי ליומיים שלושה כיוון שהוא נמצא שעתים נסיעה ממאון.
יש שתי דרכים שמובילות לקוואי.
האחת ארוכה יותר ולוקחת בערך 4 שעות דרך Mababe שעוקפת את הפארק מורמי.
הדרך השניה קצרה יותר ואם נוסעים אותה ברצף היא לוקחת בערך שלוש שעות,  היא דרך כביש שעובר בתוך מורמי וצריך לשלם דמי כניסה מלאים.
אנחנו לא קלטנו את זה בהתחלה ופשוט נסענו בדרך הקצרה, קלטנו את עינין השמורה כשהיה מאוחר מידי להסתובב וגם הבנו שנגיע בחושך ונצטרך לישון.

# מורמי Moremi
הגענו לשער כמעט בסגירה- ב18.00.
בזכות באלגן בשער שקרה בגלל אנשים אחרים הפקידה הייתה עייפה ושמחה לראות שאנחנו חמודים, אמרה לנו להיכנס כי היא צריכה לסגור את השער ושנשלם את דמי הכניסה ביציאה.
התחלה טובה.
ראינו אפליקציה של אוברלנדרז שהמחיר לישון בפנים הוא 170 פולה לאדם ואמרנו לעצמינו שזה ממש יקר אבל יאללה כבר נרוויח יום בשמורה.
בשער גילינו שהמחיר הוא 500 פולה לאדם בקמפ, והיינו בשוק, הפקידה ריחמה עלינו ואמרה שהיא תעשה מחיר של מקומיים אבל זה עדיין היה מעל 300 פולה.
מתוסכלים מאוד ניסינו לדבר עם האישה שהייתה אחראית על הקמפ והצלחנו בחוסר נעימות גדול פשוט לשלם לה 400 פולה במזומן על שנינו והבטחות שנצא מהקמפ ב5.30. היא הייתה ממש לחוצה מזה אבל הסכימה.
בדיעבד היה עדיף לעשות waildcamp מחוץ לשער, אבל גילינו את המחיר כשכבר היינו בפנים והם לא נותנים לעשות קמפים בחוץ.
אני לא מספרת את זה בקטע מגניב של תראו אך עשינו קומבינות- ההפך.
חשוב לי להעביר מסר שהמחיר פה לא שפוי בכמה שהוא יקר. ואנחנו הרגשנו נורא עם הסיטואציה עם האישה החמודה. אין סיכוי שזה היה עובד לנו פעמיים.
תישנו בחוץ.
הקמפ עצמו סביר- שירותים ומקלחת נקיים, צפוף מאוד.
הקטע המטורף זה שאין שום דבר שמפריד את הקמפ מהחיות, באו לבקר אותנו פילים- מטורף!
ממש לא קמפ שווה אפילו 200 פולה לאדם, אבל ככה זה בשמורות.

קמנו בבוקר ב5.30 כמו שהבטחנו והחלטנו לסוע לblack pools כי שמועות שיש שם טורפים.
היה בוקר שקט עד שראינו עדר עצום של באפלו ופילים בלי סוף.

התחלנו לעלות צפונה לכיוון השמורה של קוואי, הגענו מהר מהצפוי קרוב לשער החלטנו לסוע לאכול צהרים בבריכת ההיפופוטמים הצפונית.
מלאאאאאאא היפופוטמים, והם כל כך ישנוניים שלא אכפת להם שאנחנו שם מבשלים לנו צהרים (אחרי שקיבלנו אישור ממדריך בפארק שזה לא מסוכן).
טרפת חושים.
חזרנו לשער דרך כבישים צדיים שקרובים למים וראינו מלא חיות והיה כיף.
שימו לה שכשנוסעים בכבישים הצדדים לא רואים תמיד מתי מתחיל הבוץ- צריך מלא צומת לב לזה אחרת מתחפרים ממש בקלות.
כל הדרכים מופיעות מצויין במפס מי.

הגענו לשער בשעה 18.00 - הפארק פתוח עד 18:30. וכבר לא היה שם אף אחד, השער היה פתוח לרווחה ופשוט יצאנו.
ניצחנו את המערכת.
לילה ויום במורמי ב400 פולה לזוג.

נסענו לכיוון קוואי, התלבטנו איפה לישון. החלטנו לעשות ויילד קמפינג בנקודה שכתבו עליה הרבה דברים טובים. באוברלנדרז היא נקראת forest wildcamp ונמצאת על הנקודה הצפון מערבית של הכביש, בדיוק בדיוק בפניה החדה אחרי הבריכת היפופוטמים.

****לפני שאני עוברת לספר על קוואי דבר חושב-
את רוב הפילים אנחנו ראינו מחוץ לשמורות.
בדרך למורמי ובכביש ליד קוואי בדרך לקמפ.
קודם כל תכינו את עצמכם כי זה מגניב ומרגש ברמות קשות.
דבר שני- זה מסוכן. היו פעמים שממש לא ראינו פיל ענקי שהיה ממש על השולים של הכביש מטר מאיתנו, הפילים עלולים להתפרץ לכביש (פגשנו מישהו שאיבד ככה חבר טוב), ואתם עלולים בטעות להפריד בין נקבה לתינוק.
סעו לאט, אלף עיניים לצדדים של הכביש.
הפילים לא מסוכנים שם ורגילים מאוד לכבישים ולנוכחות אנשים, הם ממש חיים ליד הכפרים, אבל לא לשכוח שהם חיות פרא ויכולים להיות גם מאוד לא צפויים.

# קוואי Khwai
הלילה בווילד קמפ מאוד לחוץ אבל גם מאוד שקט, לא באו לבקר אותנו לא אנשים ולא חיות. פרט לכמה פילים שעברו בבוקר יחסית במרחק.
אנחנו ישנו בצד השני של הכביש מהשמורה, יש הרבה נקודות שאפשר להיכנס מהן לשמורה אבל כדי להגיע אליהן היינו צריכים לחזור לכביש ולסוע חזרה בערך קילומטר עד לכניסה נורמלית.
יצאנו לדרך ב5.30 כדי להיכנס לאיזור של קוואי.
כבר כשיצאנו לכביש ראינו עקבות של אריות.
עקבנו אחריהן לתוך השמורה די הרבה זמן, אבל אחרי שעתיים איבדנו אותן וויתרנו.
ההיסתובבות בקווי ממש מגניבה. דרכים לא קלות, בדיעבד אולי הינו צריכים להיכנס שני רכבים, אבל בעיקר תלוי בעונה.
יש מלא שבילים בכל מקום לאורך הנחל ובורות מים, פשוט מסתובבים, המפות במפס מי מעולות.
הצד שיש בו יותר חיות הוא הצד השני של הנחל- הוא הצד הצפון מזרחי והוא גם זה שגובל עם צ'ובה.
אנחנו הסתובבנו שלוש שעות עד שהגענו לנחל, חיפשנו חציה נוחה אבל לא מצאנו. אנשים מהגדה השניה סיפרו לנו איך אנשים מתחפרים שם כל הזמן התחתית של המים חולית.
החלטנו לחזור, לקחת לנו 40 דק בלי העיקובים.
נסענו דרך הכביש הראשי מסביב לשמורה ותוך רבע שעה כבר היינו בצד השני של הנחל, לארוחת צהרים נכנסנו לצד השווה לאכול ליד ההיפו פול, וראינו מלא פילים והיפופוטמים. משם חזרנו לכביש ונסענו חזרה למאון, נסיעה שלקחה לנו ארבע שעות.

חשוב להבין שהאזור מאוד משתנה בהתאם למזג אוויר, כשהדלתא מלאה מים מאוד מורכב להכנס עצמאית למורמי ולאסור קוואי.

שייט מקורו בדלתא Okavango Kopano Mokoro

טיפה על הדלת באופן כללי-
אם אתם לא יודעים מה זה הדלתא של בוצואנה- תבדקו, כי זה הבסיס של כל הספארים פה. אגלה לכן שהדלתא פה היא הדלתא היבשתיתה הגדולה בעולם, יוצרת איזורים אקולוגים מאוד שונים אחד מהשני ולכן גם מגוון בע"ח וזה מגניב.
והכי חשוב- היא גורמת לרוב המדינה והפארקים להיות חוליים ובוציים ומלאים בדרכים שמוצפות בקלות מאוד.
מורמי וקוואי, הם פארקים שהם חלק הדרום מזרחי של הדלתא, ויש בהן דרכים מסודרות כמובן לרכבים.
יש אופציה מאוד מגניבה לטייל יותר לעומק של הדלת וזה באמצעות המקורו.
המקורו הוא הקנו המקומי שהכפרים מאנגולה ומבוצואנה נוהגים לשוט איתו בדלתא בנקודות שאי אפשר להגיע ברגל או עם רכב, וזה גם פתוח כאטרקציה מגניבה.
ניפגשנו עם עוד זוג ישראלים והתחברנו לזוג אוסטרים נוסף בקמפ, יחד החלטנו לעשות את השיט הזה כיוון שאפשר לראות איתו חיות מאוד מקרוב, להגיע לעומק הדלתא,וזה נותן חויית ספארי מיוחדת.
כמו כל אטרקציה באפריקה יש רמות שונות של נוחות- הקלאסי זה לילה אחד בעומק השטח אחרי שעתיים של שיט, הלוך חזור עם חברה גדולה אוהלים ומטבח שהם מקימים.
אנחנו כמובן הלכנו על הפשוט והזול.
הגענו דרך סיפור דרך אחר למדריך פיל.
פיל הוא מדריך פרטי מאחד הכפרים הוא חלק מאיגוד המדריכים של הכפר שלו שמתפרנס מהסיורים האלו.
פיל מדריך כבר שנים ומכיר את השטח מצויין, הוא אמנם נראה כמו ילדון בן 20 אבל הוא בן 40 ועושה את זה למחייתו כבר שנים.
פיל פועל יחד עם אחיו מאסטר, גם הוא מדריך מאוד מיומן וותיק.
נפגשנו איתם במאון כדי לתאם ציפיות ותשלום.
יחד איתם החלטנו לצאת ל3 עד 5 ימים כדי שנוכל להיכנס ממש לעומק הדלתא, ולפי הנוחות שלנו נחליט מתי לחזור.
# צוות:
על מקורו יכולים להיות עד 2 נוסעים+משיט.
אנחנו היינו צריכים מקורו נוסף לציוד שלנו כיוון שהיה הרבה ציוד משוטף (כולל זה של הצוות).
סה"כ יצאנו 4 מקורו, 2 מדריכים (פיל ומאסטר שגם השיטו) , 2 משיטים.

# אז מה עושים בפועל?
- היום מתחיל ב6 בבוקר בספארי הליכה יחד עם פול (אפרט בסוף מה זה אומר הליכת ספארי).
- חוזרים לארוחת בוקר שבאחריותינו וקיפול, ועל הדרך נחים
- מחכים עד שהחיות יוכלו לחצות/לחזור/לצאת מהמים ורק בצהרים מתחילים לשוט כדי לא להפריע להן,שטים לא יותר משעתיים שלוש(מאוד קשה להשיט וגם מאוד חם).
- באיזור 16.00 בדרך כלל מגיעים למחנה- שהוא נקודה רנדומלית בשטח שהמדריכים מכירים אותה ויודעים שהיא טובה ללינה, אבל בגדול אין כלום.
- מקימים את המחנה ונחים טיפה, באיזור 17.00 יוצאים לספארי הליכה.
- חוזרים טיפה לפני החושך, כבר יש מדורה ומתחילים ארוחת ערב שבאחריותינו.
- שותים יין , מצלמים תמונות של כוכבים, מקשיבים לקולות של החיות מסביב והולכים לישון.

# ציוד:
אנחנו הבאנו הכל:לינה, בישול, אוכל, מים.
הם דאגו לעצמם להכל כולל אוכל.
שימו לב- חשוב להביא מספיק מים, אנחנו פילטרנו כל יום מים מהנהר, אם אין לכם איך צריך לחשב לפחות 5 ליטר כל יום לשתיה ל2 אנשים.
שמש- בשיט אין צל בכלל, בואו מוכנים.

המסלול הוא הלוך חזור, והחזור מהיר כי הוא עם הזרימה. כך שברגע שמחליטים על חזרה אפשר מאוד בקלות, לגבי הארכת המסלול- תלוי בציוד.

# בירוקרטיה ותשלום:
- הדלתא היא שמורה אבל לא פארק וצריך לשלם עליה מראש במשרדים במאון- 110 פולה לאדם ליום
- תשלום למדריכים- 400 פולה ליום
- תשלום למשיטים- 300 פולה ליום
-תשלום על כל מקורו- 110 פולה ליום
טיפים- הבאנו עוד יום תשלום לכל אחד מהמשיטים והמדריכים.
סה"כ יצא לנו ל6 אנשים 30 דולר ליום לאדם לא כולל קניות של אוכל.

טלפון של פיל: +26773909143 / +26772934196 / +26771454255

# הליכת ספארי-
קונספט מעניין שיש למי שעושה את שיט המקורו, גם עם החברות הגדולות.
יוצאים בבוקר ובערב לשעתיים בבוש, המדריכים מסבירים על העקבות, הקקי וסימני חיות אחרים- ממש ממש מעניין ומאוד עוזר להבין את החיים שם.
החלק הטריקי הוא החיפוש והמפגש עם חיות.
זה מגניב כשזה חיות קטנות- ראינו חזירי בר, נחשים, אנטילופות.
ראינו גם פילים ובאפלו.
ההליכות האלה מאוד מעניינות ומרגישות מאוד אחרת מאשר עם רכב, והמדריכים ממש מיומנים ומנוסים, גרים באיזור ויודעים איך להתמודד עם מצבי קיצון.
אבל צריך לקחת בחשבון שגם כשהם יודעים מה הם עושים, מדובר בחיות פרא, ולא מהסוג שגר בספארי.
בהליכות האלה לוקחים סיכון מסויום תמיד, פשוט תזכרו את זה וקחו את זה בחשבון.
ביום השני ראינו פילה בהליכה שעשינו, היא קלטה אותנו והיינו צריכים לברוח ממנה. המדריכים סיפרו שב 20 שנים שהם עושים את זה כולל לחיות בכפר לצד הפילים האלה- זה קרה רק 5 פעמים ואף פעם לא עם תיירים. המדריכים שלטו לחלוטין בסיטואציה וידעו מה לעשות, אבל זו עדיין חוויה שהזכירה לנו שאנחנו אורחים בשטח של החיות, ולוקחים סיכון מסוים גם אם זה לא מרגיש ככה כי יש אווירה בטוחה.
אף אחד לא יכול לשלוט בחיות והן עלולות להיות לא צפויות.
לא היו עוד תקריות והכל עבר חלק.
חוץ מזה השיט בדלתא היא חוויה עוצמתית מאוד, ולצד זה גם אינטנסיבית, ישנים באוהל ולפעמים עוברות חיות במחנה- שזה מגניב רצח אבל לגמרי לא ישנים עמוק, תמיד חצי עין פקוחה.

חזרנו אחרי 4 ימים עייפים ונפעמים מהיופי והטבע העוצמתי, זה היה אחד הטיולים הכי משמעותיים שהיו לנו בהרגשת הטבע והפראות שבמקום המדהים הזה. ולגמרי לא מקבלים את זה עם רכב.
חזרנו לעוד לילה במאון בקמפ החמוד שלנו, והתחלנו להתארגן לקראת הקלהרי המרכזי .

מספר טלפון של פיל:

הקלהרי המרכזי

השמורה הגדולה ביותר בבוצואנה והחלק המרכזי והכי שוקק חיים של הקלהרי.
השמורה עצומה ויש מלא מרחב הסתובבות.
בגלל שהיינו 6 אנשים לא רצינו לבנות על מקום פנוי או הצטרפות, הלכנו למשרדים של dwnp במאון והזמנו 3 לילות בקמפים שהיו פנוים.
יש שני סוגים של קמפים- פרטיים-  יקרים מאוד, סביב 40 דולר לאדם, היתרון שלהם הוא אך ורק המיקום שלהם, אין שום דבר אחר או שונה מהשאר.
הסוג השני זה הקמפים של השמורה נקראים DWNP, עולים 40 פולה לאדם, אותו דבר כמו הפרטים רק המיקומים טיפה פחות אסטרטגים.
*  כשבדקנו רוב הקמפים היו תפוסים ולא קיבלנו את מה שרצינו, חשוב להגיע גמישים.
אנחנו נכנסנו דרך שער matswere
תיכננו לישון לילה ראשון בקמפ שהוקצא לנו ולצאת לסיבוב כדי לראות אם יש קמפים פנוים באיזורים אחרים, זאת על מנת שנוכל באמת להנות מהמרחבים של כל הפארק ולא רק סביב המחנה שלנו.
*נקודה חשובה- הקמפים הם בעיקרון wailedcamp עם שירותי בור ותא שאפשר להתקלח בו.
אין גדר אין כלום, מגניב מאוד אבל גם אינטנסיבי.

לילה 1- קמפ קורי Kori camp
הגענו ממש מאוחר לשער, 18.30. נאמר לנו שיש לנו עוד 40 דק נסיעה על לקמפ ושיהיה בסדר.
רוב הנסיעה עברה בחושך, חוויה משונה.

יום 1-
קמנו מוקדם כיאה לספארי והחלטנו לנסות לסוע לLetiahau Waterhole .
הגענו לבור מים מלא מים וריק מחיות, פגשנו מטיילים אחרים שסיפרו לנו שהם ישנו בלילה ב Paiper pans והיה קמפ אחד פנוי וקמפ אחד עם מישהו נחמד שאירח אותם.
אמרנו יאללה ונסענו.
בדרך חסם אותנו אריה בשביל ונסענו אחריו עד הבור וזה היה מטורף!
הגענו בצהרים המאוחרים ואכן היה שם בבור עוד בחור שמסתבר שהוא ממש מדריך בקלהרי וכשהוא בחופשה הוא יוצא לטייל פשוט בלי לקוחות.
הוא סיפר לנו שאין אף אחד בקמפ השני, אבל הזמין אותנו בשמחה להצטרף אליו לערב בקמפסייט ואנחנו כמובן הסכמנו וחלקנו איתו מדורה ויין.

לילה 2- piper pans.

יום 2-
נסענו לבור שמול הקמפ ושם חיכו לנו 2 לביאות,
אחרי שעקבנו אחריהן טיפה הגיעו אריה ולביאה- האריה ניסה לנשנש את הלביאה, הביא לה פרחים ואמר לה שהיא ממש יפה היום.
היא הסכימה לו לשבת לידה בצל.
הבנו שבשעות החום לא הולך לקרות הרבה ויצאנו לסיבוב בpan וראינו מלא אוכלי עשב מכל הסוגים. החלטנו להישאר עוד לילה בקמפ שלנו כיוון שידענו שהוא ריק והיה נראה שיש בו מלא אקשן. אחרי מנוחת צהרים ארוכה בקמפ בעקבות קולות של האריות חזרנו לבור מים.
שם ראינו את אותו אריה רומנטיקן ממשיך לחזר אחרי הלביאה- יש לציין שהוא השתפר והם היו מאוד יפים על רקע שקיעה מדהימה, אחרי כמה זמן החיזורים נחלו הצלחה ואנחנו קיבלנו מופע של אריות מזדווגים!
אחרי בירורים גילינו שאריות עושים את זה כל 20 דק במשך יממה, מה שאיפשר לנו לחזור בלילה לקמפ, למנגינת האריה השואג ומבסוט.

לילה 3- piper pans, הפעם בלי מבוגר אחראי.אבל ידענו שהאריות עסוקים.

יום 3-
השקם בבוקר עדיין שמענו את האריות. וכשהגענו הם היו באותו מצב שבו השארנו אותם. פגשנו שני צלמי טבע (כאלה שמוכרים את החומרים שלהם לנשינואל גאוגרפיק וכאלה) והיה סופר סופר מעניין לדבר איתם, היינו עוד טיפה עם האריות המאוד פעילים.
התחלנו להתקדם לכיוון passage, ששם ידוע באוכלוסיית הנמרים.
לא ראינו הרבה חיות, הגענו בערב לבור מים של הקמפים, שם פגשנו שם את פיליפ שלנו(המדריך משני לילות קודם), התיכנון שלנו היה לעשות לו עיניים כדי שיזמין אותנו שוב לישון איתו בקמפ, אבל הוא אמר שהייתה פדיחה בבוקינג ואין לו איפה לישון, סיפר לנו ששלושת הקמפים תפוסים ע"י אנשים לא נחמדים ושהוא טיפה כפה את עצמו שם על איזה קמפ.
הבנו את הרמז והלכנו לחפש לנו בוש קמפ.

לילה 4- בוש קמפ.
מצאנו פינה נסתרת ליד הבור מים והיה לנו לילה שבו בעיקר פחדנו מפקחים.
*נקוד חשובה- זה לא חוקי ולא סבבה לעשות את זה! אבל האופציה השניה הייתה לסוע בחושך- אפילו פחות מומלץ. דבר שני מסוכן להדליק ככה מדורה בלי איזור מסודר כי הכל שם עישבינה סופר דליקה- חפנו בור ממש עמוק ורחב, ניקינו את הישיבה מסביב והכל. וחשוב להשאיר את המקום כך שלא יידעו שהייתם שם (כולל שירותים ופסולת אורגנית!!).

יום 4- יציאה.
היציאה עצמה די היא נסיעה די ארוכה ורצינו לנצל את היום עד תום.
לא ראינו הרבה חיות, וחזרנו כל הדרך עד לאיזור של קורי.
שום עשינו סיבוב גדול סביב הpan .
לקחנו טיפה יותר מידי את הזמן והגענו לשער היציאה בחצי שעה איחור ובחושך- לא היה שם נפש חיה, פשוט פתחנו את השער ויצאנו.

# מחירים:
קמפ פשוט של DWNP : 40 פולה לאדם
כניסה לשמורה: 190 פולה לאדם ליום

בגלל שכבר היה חשוך נסענו לwaildcamp הקרוב והתמקמנו בו. היה אחלה של לילה.

Kobo island קובו איילנד

בבוקר קמנו בנחת ויצאנו לכיוון העיר שהכי קרוב לצאת ממנה לקודו איילנד.
היינו שם ביומיים התאוששות, בקמפ tuuthebe lodge שעלה לנו 120 פולה לאדם עשינו שם שתי לילות כדי להרגע ולהתארגן.
יצאנו בבוקר לקודו  איילנד - הנסיעה לשם מאוד חמה ואין הרבה צל, אבל יפה.
מה זה קובו איילנד?
באמצע מישורי מלח עצומים יש כמה איים- פתאום גבעה קטנה עם עצים וסלעים עצומים- מראה ממש מיוחד, קובו איילנד מפורסם בעצי הבאובאב.
האי עצמו הוא שמורה קהילתית, יש שם קמפים (איזור שטוח עם תא שירותים)  שאפשר לישון בהם. וזה נותן את האופציה להיות באי בערב שזה ממש כיף.
בקובו איילנד יש כמה אופציות לינה-
בגלל שהשמורה קטנטנה הרבה אנשים מגיעים, מבלים שם שעה וממשיכים הלאה לישון מחוץ לשמורה כדי להוזיל עלויות.
אנחנו החלטנו לשלם על לילה בשמורה וזה היה ממש שווה!
אפשר לטייל ברגל על האי בין הבאובאים, אין שעת גג שבה אסור להסתובב כי אין חיות והכל מאוד קטן.
אנחנו גם מצאנו כמה בולדרים ממש שווים לטפס עליהם!
בנוסף כל זה לבלות את הלילה מתחת לבאובב זה ממש מיוחד.

מחיר: 240 פולה לאדם כולל לינה.

* שימו לב! הכבישים טריקים באיזור של מלחות המלח- בכל איזור האי וגם אחרי- אי אפשר לדעת אם האדמה מתחת לשכבת המלח שרואים רטובה או לא.
בעונה הרטובה האדמה הופכת לבוץ מלוח וטבעוני מאוד, ובתחילת העונה היבשה היא מתכסה בשכבה דקה של אדמה מלוחה וקשה אך שברירית.
התופעה הזאת גורמת למלא רכבים להיתקע ולהתחפר ממש עמוק.
- מומלץ לברר טוב טוב על הדרכים לפני שנוסעים.
- לסוע 2 רכבים אם אפשר כדי שיהיה אפשר לגרור ולחלץ
- על אף שזה מאוד מפתא- לא לרדת מהקוליסים של הרכבים הקודמים- כי הם באופן ברור לא התחפרו ולפעמים זה עיניין של כמה מטרים להגיע לאיזור טובעני.

אחרי ערב ובוקר של טיפוסים כיפים, המשכנו בדרכינו להגיע לGweta.

נסענו עם מפס מי על כל המישורי מלח, הייתה דרך יפייפיה.
תיכננו לישון תחת באובאב מפורסם שיש קרוב לGweta  מופיע באוברלנדרס בתור Greens baobab.
הוא באובאב מפורסם שמטיילים לפני 100 שנה חרטו עליו את השם שלהם, וזה נמשך עד שנות השבעים, יש את החניה של המקום ואפשר פשוט לישון בה (אין שם אנשים) ולהסתכל על החריטות.
לילה מאוד מגניב.

Gweta-
מהבאובאב נסענו לעיר Gweta שממה יוצאים לXnai pan.
שם ישנו במקום שנקרא Baobab planet שזה מקום יוקרתי עם קמפ שווה וזול, עלה לנו 130 פולה לאדם בתנאים מעולים.
תיכננו לסוע לשם יחד כל החבורה אבל בגלל אילוצים  ביקורטים נאלצנו להתפצל. אז בילינו יומיים בבריכה של המקום עד שנפרדנו.

Hunters rood דרך הציידים

אנחנו תיכננו ללכת לxnai pans ולשמורת מקחאליחאדי שמפורסמת בפילים שלה, אבל בעקבות כל מיני אילוצים טכניים והבנה שזה לא ממש בדרך, וויתרנו.
החלטנו לקחת את הזמן שנוצא לנו ולנסות לסוע את ההנטרס רוד (דרך הציידים).
מה זה hunters rood?
יש 2 דרכים להגיע לצפון ובסיפורים לפעמים קשה להבדיל ביניהן.
1. הכביש הרגיל A33 נמצא בין 2 שמורות. גדולות ומפוצץ בחיות. הכביש סלול וראשי.
2. יש דרך עפר שנמצאת ממש ממש צמוד לאורך הגבול עם זימבבואה, וגובלת גם בשמורה מהצד של זימבבואה- ידוע בתור דרך הציידים. הדרך מוצפת בעונה הרטובה ומלאה בפילים השילוב הזה גורם לכך שגם בעונה היבשה הדרך מפוצצת בורות בעומק של חצי מטר ובגודל מושלם לגלגלים להיתקע בהן, היא נחשבת דרך מורכבת ושמענו שגם מסוכן להיכנס בטעות לצד של זימבבואה כי אז מסתבכים עם המשטרה.
בקיצור שמענו שהדרך מיועדת למשוגעים ויודעי דבר.

מGweta נסענו ישירות לnata שזו העיר ביניים שאפשר לישון בהם לפני שממשיכים צפונה, אבל הגענו יחסית מוקדם אז המשכנו עד לקמפ שראינו שהוא זול וכתוב שהוא חמוד.
הגענו לTouch for Africa שצמוד לכפר פנדה.
חיכה לנו שם בעל מקום מתוק מתוק.
אוסטרי שחי שם כבר 23 שנה ומכיר את האיזור מצויין.
הקמפ שלו בסיסי אבל יש מקלחת חמה ומרגישים בבית, וכל הטוב הזה ב60 פולה לאדם.
פרנץ הבעלים מכיר את הדרכים שבאיזור כמו את כף ידו, וממש עזר לנו להבין פרטים, מרחקים וקשיים שבדרך.
-. מהקמפ שלו עד לקסאנה (העיר הצפונית שממנה יוצאים לצ'ובה ולגבול) זה 80 ק"מ דרך דרך הציידים ולוקח סביב ה3 שעות.
-. יש 2 נקודות יציאה אפשריות בדרך.
- הדרך שופצה לאחרונה והגבול מסומן עכשיו בסוללת עפר ומוטות ברזל לאורך הדרך- כך שצריך להיות ממש ממש מוכשרים כדי לעבור את הגבול, וגם הדרך מאוד ברורה, אי אפשר לאבד אותה.
- יש חלקים טריקים, אבל בגלל שאנחנו בעונה היבשה כל המעקפים יבשים, ולכן אפשר לעקוף.
אחרי ערב חגיגות יומולדת משותף לי ולפרנץ, קמנו בבוקר ויצאנו לדרך הציידים.
אכן רוב הנסיעה הייתה ממש סבבה ונוחה.
יש רק חלק אחד די קשה (מסומן גם באפליקציה של אוברלנדרס) שחולש על פני כמה קילומטרים.
יש עסביה ממש גבוהה והכל מלא בורות קטנים של צעדי פילים, בשלב כלשהו הצמחיה נעלמת ויש פשוט בורות בוץ יבשים מפוצצים בבורות בעומק של מטר וחצי וצריך לחצות אותם כדי להגיע למעקף.
זה כמה קילומטרים קשוחים שלא מומלץ לעצור בהם בכלל כי אין צל ויש מיליון עשבים ממש גבוהים.
הטריק הוא פשוט לסוע ממש לאט, לשים כמה שיותר לב לבורות, וסבלנות לא להתחכם עם הדרך, לא לנסות להיכנס לבורות או להאיץ.
המקטע כולו הוא בערך 10 ק"מ מתוך כל ה80. לקח לנו בערך שעה לעבור אותו.
אחרי זה הייתה דרך ממש יפה, ולמרות שלא ראינו כמעט חיות היה כיף.
*טיפ- האיזור מפוצץ בחיות אבל הן פעילות בעיקר בלילה, אם רוצים דרך יותר מרגשת אפשר לישון בה בדרך ואז מרוויחים את הבוקר והערב.
הגענו לקאסנה באמת אחרי 3 שעות ועוד היה מוקדם.

Kasane קסאנה

העיר המרכזית שהכי קרובה למשולש הגבולות ולפארק צ'ובה המפורסם.
עיר שיש בה הכל ומאוד תיירותית.
מצאנו 2 מקומות לישון שהיו נחמדים-
האחד נקרא  Bananyana backpackers שהוא זול וחמוד מאוד אבל לא היה לו וייפי ואנחנו היינו חייבים אינטרנט.
בסוף נשארנו בKwalape safari lodge  שזה לוג' מפואר עם קמפסייט שווה ויחסית זול.
עלה לנו 120 פולה לאדם כולל אינטרנט, מקלחת פגז, ושימוש חופשי בבריכה ובבר.
נשארנו בעיר לכמה ימי כיף במוסכים וסידורים.
מוסכים מומלצים:
1. אם מישהו צריך מוסך באזור מאוד מומלץ ללכת ל Mario's garage. אנשים אדיבים מאוד, מקצועיים ואמינים.
2. ממש על יד המוסך יש בחור ששמו נייג'ל שמתקן מקררים בעסק שלו אבל עובד אחלה גם עם מזגנים באוטו.

Chobe -
הפארק המפורסם והיוקרתי של בוצואנה.
מאוד יקר ביחס לאחרים אבל הוא עצום ואפשר לסוע מצפון לדרום אזור מאון וכמעט כל יום לצאת משער אחר ולישון מחוץ לפארק יחסית בזול.
כניסה לפארק: 270 פולה לאדם ו115 פולה לרכב.
לינה בפנים: בערך 50 דולק לאדם
נמצא 10 דק נסיעה מהמקום שישנו.
בגלל המחירים והעיקובים במוסכים החלטנו לעשות רק יום אחד בפארק. הלוך חזור לקאסנה.
נכנסנו בשער sedudu בשעה 6.30 בבוקר.
נסענו לאורך הנהר כל הבוקר אבל לא ראינו הרבה, אבל אז בדרך חזרה בצהרים פתאום כל החיות באו לשתות והיה מטורף לכל מקום שאליו הסתכלנו היו מלא חיות, עדרים של פילים, ובאפלו וגירפות.
ציפורים מטריפות הכל פינה.
והמרגש ביותר היה בסוף היום ממש כשראינו שלוש לביאות מנסות לצוד ג'ירפה, נכשלות. מנסות לצוד באפלו, אבל הבאפלו רדף אחריהן ואילץ אותן לטפס על עץ.
יצאנו בערב מהפארק ממש מתרגשים מהחוויה העוצמתית, חזרנו לקמפ שלנו.
בבוקר נסענו לגבול עם זימבבואה- כל זאת ועוד בסיפור דרך על זימבבואה.

טיפים

• סים- אנחנו קנינו בחוסר ברירה סים של חברת BTC שהיא על הפנים אין לה קליטה אפילו בערים מרכזיות. החברה הכי טובה היא אורנג' אותה חברה כמו שהיה לנו בארץ.