6 ימים בזימבבואה - בוטסואנה
זימבבואה ובוטסואנה הן מדינות שכנות הגובלות מצפון בדרום אפריקה. שתיהן בעלות טבע עשיר, נופים מגוונים, בעלי חיים פראיים, ומגוון תרבויות
| תאריך הטיול | September 2015 |
|---|---|
| משך הטיול | 6 ימים |
| עונה מומלצת | אפשר לטייל בכל העונות, אך לקחת בחשבון: העונה הרטובה והחמה: נובמבר-אפריל, כאשר עיקר הגשם בדצמבר-ינואר. בעונה זו מפלי ויקטוריה הם היפים ביותר, אולם חם מאוד והסיכון למלריה עולה. העונה היבשה והקרה: מאי-ספטמבר. המפלים פחות מרשימים, הטמפרטורות טובות יותר. |
מידע חשוב
דרכי הגעה:
1. רכב ממדינה סמוכה. ניתן לנחות ביוהנסבורג, להשכיר שם רכב עם אופציה למעבר גבול, ולנסוע ברכב אל תוך בוטסואנה או זימבבואה. הגבול את שתי מדינות אלה נמצא בסביבות השעתיים נסיעה מיוהנסבורג, אולם האטרקציות והטיולים נמצאים בצפון של המדינות, ופה כבר מדובר בנהיגה של כ-18 שעות (מה שאומר שצריכים לעשות לילה הפסקה איפשהו בדרך)
2. טיסה: מיוהנסבורג או מקייפטאון יש טיסות סדירות אל ערי הבירה של בוטסואנה (גאבורון- הם הוגים את זה עם ח' במקום ג'- Gaborone) וזימבבואה (הראראה- Harare). יש לישם לב שערי הבירה גם הן לא קרובות לצפון המדינה, וגם משם יהיה צורך לשכור רכב. יש טיסות לשדות תעופה צפוניים יותר (כמו מפלי ויקטוריה ובזיממבואה או Maun בבוטסואנה) אבל מדובר בטיסות יקרות שרוב התיירים נמנעים מהם, אלא אם אתם לחוצים בזמן. בכללי, המלצתי היא לשכור רכב בדרום אפריקה, יש שם יותר אופציות, ויותר אמין.
ויזה:
זימבבואה: ניתן לקבל ויזה במעבר הגבול. אנחנו לקחנו ויזה יומית (ל24 שעות) של כניסה ויציאה אחת, שאותה קיבלנו במעבר הגבול תמורת 30$. ההנחה שלי היא שגם בגבולות האחרים (מכיוון דרום אפריקה, מוזמביק, זמביה) אפשר לקבל את הויזה הזו. שמעתי שאומרים שאפשר גם לשלם יותר ולקבל ויזה ארוכה יותר או עם יותר כניסות ויציאות, לא בדקתי.
בוטסואנה: אין צורך בויזה לישראלים.
הערה שנכתבה בדם: כאשר אתם מקבלים ויזה לדרום אפריקה (ממנה כנראה תגיעו) ל3 חודשים, חציית הגבול למדינות אפריקאיות נוספות *ברכב* לא מאריכה לכם את הויזה: משמע, לא תקבלו 3 חודשים נוספים עם החזרה לדרום אפריקה. 3 החודשים נספרים לכם כולל הזמן שהייתם במדינות אפריקאיות נוספות אם חציתם את הגבול ברכב. אם יצאתם בטיסה, המצב כבר שונה וכשתחזרו תוכלו לקבל ויזה ל3 חודשי שהות נוספים. לכן, אם אתם מתכננים טיול של יותר מ3 חודשים סה"כ במדינות אפריקה, קחו זאת בחשבון.
כסף:
בוטסואנה- פולה- Pula (שווה בערך ל1.3 ראנד, 30 אג'). לא מקבלים ראנד או מטבעות אפריקאים אחרים, תצטרכו להמיר את הכסף למטבע המקומי.
זימבבואה- דולר אמריקאי. עובדה זו מייקרת את השהות בזימבבואה, ועדיף להצטייד בכל דבר אפשרי לפני שאתם נכנסים לשם (אוכל, דלק לאוטו וכו')
רכב:
1. רוב הרכבים שתמצאו הם רכבי הילוכים
2. הנהיגה היא בצד השני של הכביש
3. חובה לבקש מראש מחברת ההשכרה אישורי מעבר גבולות לכל מדינה לאורך הדרך (אם אתם ממשיכים משם לעוד מדינות)
4. מדובר על מדינות ענקיות, כבישים משובשים לעיתים, ושעות נהיגה ארוכות ביום: חובה שיהיה יותר מנהג אחד שרשום על האוטו, אחרת זה מאוד מעייף ותתקדמו באיטיות.
5. כדאי לקחת ביטוח מורחב יותר: במדינות אפריקה פורצים לרכבים לפעמים אפילו אם רואים אוכל בפנים, מדובר באוכלוסייה ענייה ורעבה שאין לה כ"כ מה להפסיד, וכדאי לכם להיות מכוסים.
(עם זאת אציין שגרתי שנה בדרום אפריקה וטיילתי הרבה גם בה וגם בשאר המדינות, ומעולם לא קרה לי שום מקרה של ניסיון פריצה לאוטו). כדאי לא להשאיר שום חפצים או אוכל גלוי באוטו, כל דבר שיעודד פריצה אליו- לוודא שהבגאז' של האוטו סגור מלמעלה ולא ניתן לראות מה יש בפנים.
לינה:
הזמנו חלק מהדברים מראש, וחלק מהדברים תוך כדי תנועה.
השתמשתי הרבה באתר SafariNow שנותן הרבה אופציות לינה באפריקה. גם בבוקינג אפשר למצוא את מרבית המקומות. אם אתם מטיילים בעונה (יוני-אוגוסט)
אוכל:
יש בשתי המדינות סופרמרקטים ברמה סבירה. אם אתם לא שומרים על כשרות אז תוכלו למצוא ממש הכול, ואין סיבה לקחת כלום איתכם. יש ברוב המקומות המתויירים גם מסעדות במחירים מצויינים.
אם אתם שומרים כשרות- מאחר ומדובר בשתי מדינות פחות עצמאיות, הנסמכות על דרום אפריקה, תוכלו למצוא שם המון מוצרים דרום אפריקאים המסומנים בחותמת הכשרות BD (ראשי תיבות של Beth Din). אנחנו מצאנו ממש הכול חוץ מלחם ובשר. לפעמים זה דורש קצת חיפוש, אבל כמעט מכל מוצר אחד הסוגים יהיה משהו שמיובא מדרום אפריקה עם חותמת כשרות.
מחלות:
מדובר על מדינות עם תוחלת חיים שיורדת מגיל 50 בממוצע, בעקבות מוות ממלריה ואיידס. מומלץ לקחת כדורי מלריה לאורך כל השהות (בעיקר באיזורים של ספארי או נהרות- רוב צפון המדינה), באיזורים עירוניים (כמו עיר הבירה) לא חובה. הכי טוב שתתייעצו עם מרפאת מטיילים לפני היציאה.
אם באתם במגע עם כלי חד שפצע אתכם או דם של מישהו, כדאי לגשת ישירות למרפאה: אחוזי החולים באיידס גבוהים במדינות אלה, ומומלץ להיזהר מאוד מכל אינטראקציה שיכולה להוביל להידבקות (אין זה מונע כמובן להתנדב עם אוכלוסיה שייתכן ונגועה או להתקרב למקומיים, פשוט להיות זהיר).
יום 1
אנחנו התחלנו את הטיול שלנו באיזור בוטסואנה וזימבבואה אחרי כמעט 3 שבועות בנמיביה.
היינו עם רכב שהשכרנו בדרום אפריקה, באנו מכיוון נמיביה, וחצינו את הגבול לבוטסואנה ואז לזימבבואה ישירות- מדובר במעברי גבול הקרובים אחד לשני- פחות משעה נסיעה.
מעבר הגבול לבוטסואנה הוא מוזר: מכריחים אותך לעבור עם גלגלי הרכב במן נוזל חיטוי עכור, לרדת ולטבול את הרגליים שלך וכל את כל הנעליים שהם מוצאים באוטו (הם עושים בדיקה קפדנית למדי) בנוזל הזה, לוודא שאתם לא מכניסים מחלות למדינה. אנחנו טיילנו באיזור בתקופת פוסט של מגיפת האבולה שהשתוללה באפריקה, ויכול להיות שבגלל זה הם היו נורא זהירים (שערי המדינה היו חסומים לכניסות מהצפון של כל המדינות שהיו נגועות במגיפה).
במעבר הגבול לזימבבואה נתקענו קצת בפקק תיירים של כל מי שהיה צריך לקבל ויזה כדי לחצות. יש להם ויזה מיוחדת יומית לכל מי שרוצה לחצות את הגבול רק על מנת לראות את מפלי ויקטוריה, שזה היה התכנון שלנו.
יש תמיד דיון מאיפה הכי טוב לראות את המפלים- מהצד הזימבבואי או מהצד של זמביה. אנחנו בחרנו בצד של זימבבואה נטו משום שמעבר הגבול עם הרכב לזמביה היה יותר מכפול במחיר ולא רצינו לשלם את זה. בדיעבד, השמועות אומרות כי מהצד הזימבבואי המראה גם יותר יפה, אז מסתבר שבחרנו נכון.
המפלים ממש לא רחוקים מהגבול, משהו כמו 50 דק- שעה נסיעה. השמועות אומרות שיש בציר הזה המון שוטרים מושחתים שעוצרים תיירים סתם ונותנים להם דוחות מומצאים, אז היו זהירים. במקרה של עצירה לשווא, כדאי לנסות לשחד את השוטרים בצורה עדינה ולא מפורשת: לנסות לברר עם השוטרים אם ניתן "לשלם את הדוח במקום" ואחרי שהם זורמים איתכם- להביא להם חלק קטן מהסכום ולהגיד שזה כל מה שיש לכם במזומן.
מפלי ויקטוריה הם מפלים מרשימים ביותר שנמצאים בגבול של זימבבואה וזמביה. רוחבם של המפלים הוא 1.7 ק"מ וגובהם 108 מטרים- לשם השוואה: גובה כפול מגובהם של מפלי הניאגרה. הם מוכרזים כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. בשל גובה המפלים, ניגר ענן של רסיסי מים בגובה של 1.6 ק"מ בעונה הרטובה, וניתן לראות אותו ממרחק קילומטרים רבים.
העונה הטובה של המפלים היא עונת הקיץ (דצמבר-פברואר) שהיא העונה החמה והגשומה. בתקופה הזו המפלים גועשים ממש, באופן בו כבר בכניסה לאתר, במרחק די רב מהמפלים, מרגישים רסיסי מים מהמפל מרוב שהזרימה חזקה. בכניסה לאתר אפשר לקנות מעיל גשם כזה (פחות או יותר ניילון שמכסה אותך), ומומלץ לבוא עם כפכפים ולא נעליים- משהו שיתייבש מהר.
אנחנו הגענו בעונת החורף, שהיא העונה הפחות גשומה באיזור, ולכן זרם המים לא מרשים כמו בעונת הקיץ. אנחנו התחלנו להרגיש רסיסי מים רק כשכבר היינו ממש קרובים למפל, ולא ממש היה צורך בכיסוי ניילון כי לא נרטבנו. המפלים עדיין היו מרשימים בטירוף, זרימה מאוד חזקה (בייחוד אם מגיעים ממדינה מדברית כמו שלנו בה מפל הבניאס נחשב גדול ומרשים), ואפילו היה לי קשה לדמיין איך המפלים יכולים להיות שוצפים יותר. המלצתי היא חד משמעית להגיע למפלים גם שלא בעונה (בייחוד שיולי-אוגוסט הם עונה אידיאלית בשאר המדינות באיזור- נמיביה, בוטסואנה וכו').
הפארק באיזור של המפלים הוא לא גדול, אפשר להיות שם שעתיים וזה די ממצה את עצמו. באיזור החנייה יש המון דוכנים לממכר מזכרות וכו', אנחנו נמנענו- המחירים הם לגמרי מחירי תיירים יקרים, ועוד בדולרים.
מכיוון שנכנסנו לכניסה יומית, היינו מוגבלים בשעות היום ולאחר מס' שעות בודד כבר עשינו את דרכינו חזרה לבוטסואנה, אולם יש עוד מה לעשות באיזור:
1. באנג'י- מפורסם מאוד, אולי גם בגלל נפילה לא מוצלחת של מישהו לפני כ8 שנים, בה החבל נקרע והאדם שקפץ נפל לתוך המים (יש וידאו ביוטיוב למעוניינים), נפצע קלות ונמשה את היבשה. עשיתי את הבאנג'י המפורסם בדרום אפריקה, והיה נראה לי שתקני הבטיחות בזימבבואה לא מספיקים והחלטתי להימנע. המון אנשים בוחרים שכן לעשות שם, אז לשיקולכם.
2. שיט בנהר הזמבזי- אמורה להיות חוויה מטורפת, בעיר בשקיעה. מכירה כמה אנשים שעשו וממש המליצו. יש סוכנויות מחוץ למפלי ויקטוריה שיציגו לכם אטרקציות שונות. אם יש לכם זמן פשוט גשו לשם ותשוו מחירים וכו'. כדאי תמיד לבוא מוכנים, משום שבאפריקה המחירים תמיד גמישים, ואם תבואו עם מידע על ספק זול יותר, יכול להיות שתקבלו מחירים טובים יותר אם תדעו מה המחיר אמור להיות וכמה להוריד אותם. הזמן המומלץ לשייט הוא השקיעה.
ממפלי ויקטוריה חזרנו באותו יום וחצינו חזרה את הגבול אל בוטסואנה, ונסענו אל הכפר שנקרא Kasane שנמצא ממש על הגבול של זימבבואה והספארי הלאומי של בוטסואנה: שמורת הצ'ובי (Chobe National Park). המקום לא מלהיב מדי, לא נקי במיוחד. חדרים בסיסיים ותו לא. אולם, הקירבה לשמורה והמחיר היו שווים את זה. אפשר לגמרי לבדוק מקומות אחרים בKasane, אנחנו הזמנו את זה יחסית מאוחר ולא נותרנו עם הרבה אופציות.
לינה: Bonzazi Border Lodge, Kasane
יום 2
קמנו בבוקר לטיול יום בשמורת צ'ובי. השמורה מכסה פחות או יותר את החלק הצפוני של בוטסואנה, ונמצאת בה אוכלוסיית הפילים הגדולה ביותר בכל אפריקה, מעל 120,000 פילים.
מידע עדכני על השמורה, מחירים, אתרי קמפינג ואופציות טיולים שונות אפשר למצוא באתר הרשמי של הפארק: https://chobenationalpark.co.z...
מחיר הכניסה לשמורה: 40 ש"ח לאדם (ממש זול ביחס לספארי אחרים באפריקה).
מחיר כניסה של רכב יעלה עוד בערך 350 ש"ח, ובכל מקרה מומלץ שלא להיכנס עם רכב פרטי למי שאין לו ניסיון בנסיעה בחול טובעני. יש אפשרות לשכור שירותי מדריך חיצוני (שזה מה שעשינו) שגם יסיע אתכם ברכב שלו וגם ייקח אתכם למקומות שיש יותר סיכוי לראות חיות מגניבות (נמרים, אריות וכו').
מחיר קמפינג: (תלוי באיזה קמפסייט ישנים) הוא עוד כ-40 ש"ח לאדם ללילה.
מה שמיוחד בשמורה (בניגוד לספארי אחרים באפריקה) היא העובדה שהספארי בעצם לא מגודר. החיות נמצאות בו וזולגות החוצה גם לכבישים המקיפים אותו. לא נדיר לראות מצב בכביש בבוטסואנה בו אתם נאלצים לעצור במהלך נסיעה ולהמתין מס' דקות מכובד עד שעדר פילים יחצה את הכביש. בהמשך לכך, גם איזורי הקמפינג בתוך השמורה אינם מגודרים, מתוך הבנה שאנו נכנסים לאיזור של החיות ולכן אנחנו לא מגבילים אותן בתנועה, אלא את עצמינו במידה ויש צורך.
חברים שביקרו בשמורה לפני סיפרו שעשו שם קמפינג באיזור מותר (שאינו מגודר) והתעוררו בבוקר לקולות של חיות סביב האוהלים שלהם: להקת צבועים הסתובבה באיזור וגרמה להם להיתקע באוהל שעות מספר עד שהיה ניתן לצאת החוצה, לקפל את האוהלים ולהמשיך בנסיעה. שמעתי גם סיפורים על אנשים שקמו לשירותים בלילה ונתקלו בנמר. בקיצור, יש כאלה שאוהבים, יש שלא- ללא ספק חוויה חזקה. אנחנו החלטנו להימנע ולישון במקום מסודר מחוץ לשמורה.
שכרנו שירות של מישהו שהומלץ לנו עליו בלודג' לנסיעת יום בספארי. המדריך אסף אותנו עם רכב שטח בשעה 6 בבוקר, ויצאנו לדרך. הנסיעה לכניסה לפארק אורכת כמה דקות, מומלץ לקחת בגדים חמים: הג'יפ פתוח וממש קר בבוקר ובערב.
תוואי השמורה שונה מאוד משמורות אחרות שהייתי בהן (הקרוגר פארק בדרא"פ או אטושה בנמיביה)- חול טובעני, וכל השטח נראה כמו בערך ביצה גדולה. בירכנו את הרגע שהחלטנו לא לשכור רכב שטח ולנהוג את זה בעצמינו. המדריך היה נחמד ביותר והיום לווה בהסברים על הפארק והחיות השונות שראינו.
העברנו את היום בנסיעות, צפייה בחיות, ועצירות לצורך שירותים ואוכל. בסוף היום, לקראת השקיעה, חזרנו חזרה אל הלודג' שלנו.
לינה: Bonzazi Border Lodge, Kasane
יום 3
שוב עשינו יום ספארי במטרה לראות עוד חיות שלא ראינו. הרגשנו שלא מיצינו את פוטנציאל השמורה עדיין.
לקחנו את אותה החברה (מדריך שונה הפעם) ויצאנו לדרך.
קינחנו את היום בשייט על הנהר שנמצא באמצע השמורה, וראינו מקרוב תנינים והיפופוטמים. השקיעה הייתה שקיעה אפריקאית מרהיבה.
חזרנו ללודג' והלכנו לקניות אוכל מהירות לקראת הנסיעה מחר. בדרך נכנסנו לכל מיני חנויות במרכז העיר של Kasane, יש שם הרבה אומנות אפריקאית יפה למי שבעניין. באחד המקומות נכנסנו ונמשכנו לשיחה עם המוכר. כששמע שאנחנו ישראלים הוא ידע לשיר לנו "שלום עליכם", "התקווה", ואיחל לנו "שבת שלום" (זה היה אמצע השבוע כמובן). באופן כללי ניתן להגיש שהרגשנו וייב מאוד חיובי מהמקומיים- הרבה מהם נוצרים אוהבי ישראל שמאוד התרגשו לשמוע שאנחנו מארץ הקודש.
לינה: Bonzazi Border Lodge, Kasane
יום 4
יוצאים מהאיזור לכיוון הגבול עם דרום אפריקה. המטרה הייתה לחצות את הגבול בשישי בבוקר, ולעשות שבת ביוהנסבורג. התוכנית הייתה לעצור בדרך באגמי המלח שנמצאים פחות או יותר בדרך מהצו'בי לכיוון הגבול עם דרום אפריקה. התחלנו לרדת דרומה על כביש A33 לכיוון Nata, שם היינו אמורים לישון את הלילה, לאחר הביקור באגמי המלח. אנחנו מתחילים בדרך וכבר יוצאים מהשמורה, כשעל הכביש הולכות להן בנחת כמה ג'ירפות.
לפארק אגמי המלח (Makgadikgadi Pans National Park) יש 3 כניסות (אחת מאוד לא פופולארי וקטנה מצד מזרח), שיוצאות מכביש A3. הגענו להתפצלות של כביש A33 עם כביש A3 ונדהמנו לגלות שהכביש חסום. עמדנו בפקק לא קטן במשך כמעט כשעה, עד שהחלטנו לצאת ולברר מה קורה. אחד ממנו ירד ושאל לסיבת העיכוב, והתברר שיש עבודות בכביש עקב צניחה של חלק ממנו, והם לא יודעים עד מתי זה יימשך. הרבה מכלי הרכב שהיו על הכביש היו ג'יפים שמצאו כנראה דרכי עפר משובשות חלופיות, אנחנו ניסינו למצוא בגוגל מאפס משהו מתאים ללא הצלחה, ונאלצנו לוותר על הביקור, לבטל את הלינה ולהמשיך דרומה.
פה המקום גם לציין שכדאי ומומלץ מאוד אם יש זמן לעשות עצירה גם בOkavango Delta שנמצאת בהמשך הכביש. מדובר בדלתא היבשתית הגדולה בעולם, המכילה מיני חיות רבות, מרשימה מאוד ופראית, וגם היא הוכרזה כאתר מורשת של אונסק"ו. ממה שאנחנו הבנו, צריך לפחות 3 ימים כדי לחוות את המקום (זמן שלא היה לנו). הלינה יכולה להיות בתוך הדלתא עצמה על ידי חברות פרטיות שעושות את זה (יקר מאוד) או כניסות יומיות ולינה בעיר הקרובה- Maun.
המשכנו בנסיעה דרומה בכביש A3, וישנו בעיר הגדולה היחידה שמצאנו בדרך- Francistown. היה נראה לנו מגוגל שמדובר במקום גדול, אך בדיעבד מסתבר שההערכות היו מפריזות למדי: הבסיס התיירותי בעיר היה לקוי למדי, לקח לנו מלא זמן לאתר בכלל מקום לישון בו. בסופו של דבר איתרנו צימר כלשהו שהיה זמין, והתקשרנו למארחים. הם לא היו נלהבים לקבל אותנו בהתראה כ"כ קצרה, אז הסכימו בסופו של דבר.
הגענו למקום, שהיה אמור להיות 2 חדרים, והתברר שמדובר במעין יחידה ממש בתוך בית של משפחה (שאין אפשרות להגיע אליה אלא אם עוברים בתוך הבית של המשפחה), ואחד החדרים שהובטחו לנו היה ממש בתוך הבית של המשפחה, יחד עם החדרים שלהם.
בהתחלה הרגשנו אי נוחות, אולם לאחר שיחה קצרה שבה הם גילו שאנחנו מישראל, החלה שם התרגשות גדולה: מסתבר שאנחנו הישראלים והיהודים הראשונים שהיו שם, ובהיותם נוצרים אוהבי ישראל חלומם הגדול הוא לפגוש יהודים וישראלים ולהגיע לטיול בארץ. התקבלנו שם בכבוד מלכים כאילו היינו לפחות בני-אלים. הם דאגו שיהיה לנו אוכל, נתנו לנו לבשל במטבח האישי שלהם, קראו לחברים שיבואו לפגוש אותנו ושאלו אותנו המון שאלות על ישראל והתנ"ך. בספרייה שלהם בסלון היו קלטות וידאו של סרטי BBC עד סיפורים תנכיים בהם הם צופים באדיקות.
לינה: Jump Street Chalets, Francistown
יום 5
קמנו בבוקר להצעות ארוחת בוקר נדיבות שנאלצנו לדחות בנחמדות (שומרי כשרות). הייתה אווירה ממש טובה, ובסופו של דבר הם ממש ניסו לבקש שלא נשלם על השהות, כי זה כבוד בשבילם לארח יהודים מישראל, אבל אנחנו התעקשנו לשלם (בכל זאת, לא מדובר במשפחה עתירת אמצעים) ונפרדנו לשלום בחיבוקים והבטחות לשלוח להם תמונות מישראל (סוף הסיפור: אכן שלחתי להם מדי פעם תמונות ממקומות שונים בארץ, והם כל פעם התרגשו ובירכו אותי. לאחר שנה הם שלחו לי תמונה של הקיר בסלון שלהם, ומסתבר שהם הדפיסו את התמונות ששלחתי להם לאורך הזמן ועשו מעין "קיר ישראל" בסלון שלהם. השנה הם הגשימו סופסוף את חלומם וביקרו בישראל בטיול מאורגן).
המשכנו בנסיעה דרומה ועצרנו ללילה נוסף בעיר הבירה של בוטסואנה- גברונה. אין לי יותר מדי מה לספר על המקום, מדובר בעיר די משעממת (יש קצת ברים ומועדונים שפחדנו ללכת אליהם מחשש נהיגה בלילה ואי התמצאות במקום, היה נראה שיש מסעדות נחמדות, יש אפילו באולינג) שעצרנו בה רק על מנת לא להגיע לנהיגת לילה, ולחצות את הגבול לדרום אפריקה ישר בבוקר.
לינה: Gaborone
יום 6
קמנו בבוקר, עזבנו את גבורונה שנמצאת כמעט על הגבול של דרום אפריקה. חצינו את הגבול (שוב, לא מעבר גבול מסובך מדי אם לא חוששים שאתם מהגרי עבודה) ואחרי שעה וחצי נסיעה כבר היינו ביוהנסבורג.
יוהנסבורג עצמה והאיזור הם לא איזור מלהיב במיוחד (אלא אם אתה שומר כשרות ואז יש מבחר מסעדות כשרות מעולות, שזה בונוס ענק), די מסוכנת (מאוד מאוד מומלץ לא לנהוג אחרי רדת החשיכה), אך גם בה יש כל מיני דברים נחמדים לעשות אם נותר לכם זמן להעביר עד לטיסה:
1. קזינו ממש נחמד- Monte Casino שהוא בעצם כמו קניון ענק ומקורה, אבל התקרה צבועה בצבע של שמיים וההרגשה היא ממש כאילו נמצאים בחוץ בעיירה איטלקית כזו. יש מסעדות חמודות, עצים, אגם. מכונות הקזינו פזורות כאילו "בחוץ". חוץ מזה יש שם באולינג וקולנוע וכו'.
2. מוזיאון האפרטהייד- חובה חובה חובה לכל מי שרוצה להבין קצת על ההיסטוריה של דרום אפריקה ועל כל מושג האפרטהייד. מוזיאון מרשים מאוד!
3. יש כשעה ומשהו נסיעה מיוהנסבורג את פארק האריות- Lions Park. ממש נחמד אם אין לכם זמן לעשות ספארי. יש שם גם אריות לבנים שהם נדירים מאוד. החיות נמצאות בכלובים גדולים (לכן זה יותר דומה לגן חיות מספארי), ונוסעים ברכב בין הכלובים. יש גם איזור בו אפשר ללטף גורי אריות/נמרים/צ'יטות לאחר עונת ההמלטה, וזה חמוד מאוד.
4. עיירת הנופש Sun-city (מפורסמת מהסרט "תקועים בחופשה" בכיכובו של אדם סנדלר). כל מי שרוצה לראות איך אפשר להפוך מקום לאשליה של מקום אחר- חייב ללכת לשם. מדובר בעיירת נופש שיש בה חוף ים מזוייף, עם חול וגלים וכו'. קצת רחוק- בערך 3 שעות נסיעה מיוהנסבורג.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם