5 שבועות באתיופיה

אתיופיה מדינה שיש בה הכל! טרקים מדהימים, בע"ח וצמחים אנדמיים, אוכל מדהים ואנשים מיוחדים

תאריך הטיול	August 2022
משך הטיול	35 ימים
עונה מומלצת	מזג אוויר- כפי שקראנו חודש אוגוסט הוא החודש אולי הכי פחות מומלץ לאתיופיה- מרבית המדינה גשומה. בתחילה זה היה קצת מייאש אבל בדנקיל היה חום סביר (לא חם בצורה קיצונית כמו שחששנו), בטרקים (Simien, Dodolla, Bale) התחלנו ימים מוקדם וניסינו להמנע מהגשם שלרוב נכנס בצהריים. כן, זה קצת באסה שגשום מאוד אך מצד שני יש 3 יתרונות ענקיים לתקופה זו- הראשונה היא מיעוט התיירים, כמעט בכל המקומות היינו לבד ואפשר למנות על כף יד את כמות התיירים שראינו. השני, המחירים שיורדים בעונה הגשומה והשלישי שהכל ירוק ומדהים. כן עדיף לנסות להגיע בעונה הנכונה אבל מי שמגיע באוגוסט לא סוף העולם (עדיף להתחיל מהדרום כי הצפון יותר גשום).

תוכן עניינים

כסף

הטיפ החשוב ביותר לאתיופיה- להגיע עם דולרים בשטרות של 50 ומעלה במזומן!!!
מטבע- ביר
דולר 1~52 ביר (השער הרשמי)
דולר 1~ 79 ביר (השער בשוק השחור עבור שטרות של 50 ומעלה!)
*השוק השחור של הדולרים והאירוים באתיופיה הוא מטורף לגמרי, יש הבדל אסטרונומי בין החלפת כספים בבנק והחלפת כספים אצל חלפנים פרטיים שקל מאוד למצוא.

ויזה

ויזה-
ישראלים מחוייבים להוציא ויזה מראש דרך האתר של evisa. עלות ויזה לחודש עולה 50$ וויזה ל3 חודשים עולה 70$ (בנוסף יש עמלה של דולר או שניים מהאתר). את הויזה יבקשו מכם להציג לפני העליה על הטיסה (גם בקונקשן אם יש).
לנו אישית קרתה בעיה עם הויזה, בעודנו במדגסקר (אני חושד שלעובדה ששהינט במדגסקר הייתה משמעות) הגשנו בקשה באתר הרשמי 3 שבועות מראש אחת אושרה (רק בסטטוס שמוצג באתר) והשנייה הייתה בתהליך עד הרגע האחרון- לא נדחתה ולא אושרה. ניסנו לשלוח מיילים לevisa ללא מענה (המייל לא הצליח להשלח) וגם השגרירות או אתיופיאן אירליינז לא נתנו פתרון מועיל. בסופו של דבר אני שהויזה שלי לא אושרה הגשתי בקשה נוספת באמצעות ההורים שלי מהארץ והיא אושרה כעבור יום אחד בלבד, ואחי שהויזה שלו אושרה אך לא קיבל שום ממצאים לכך במייל החליט לקחת את הסיכון והתחנן להם במדגסקר שיעלו אותו חרף העובדה שאין לו את הויזה להציג, לאחר שעה הם נכנעו אך אז שוב בקונקשן בקניה הוא נאלץ להראות מסמך שזייפנו מבעוד מועד כדי לא להסתבך בעלייה לטיסה. כשהגענו לאתיופיה המערכת שלהם בשדה הראתה שהויזה שלו אכן אושרה והנפיקו לו את הויזה תוך מספר דקות.
החשד שלנו היה שהאתר של evisa משובש במדגסקר ועל כן היו לנו בעיות.

בטחון

בטחון-
המלחמה בטיגריי-
נכון לאוגוסט 2022 מחוז טיגריי סגור למבקרים, כלומר אי אפשר להגיע לכנסיות של טיגריי, ל Axum ולMekele. לדנקיל אפשר להגיע ישירות מאדיס מדרום דרך Semera. ממה שהבאנו הלחימה קצת דעכה וחזרה לאחר חודש ויש רגיעה באופק אך המצב עוד נפיץ וזה ניכר בעשרות צ'קפוינטים בכבישים.

גנבות- המון המון גנבים בכל מקום! באוואסה מישהו הצליח לפתוח לנו פאוצ' ולגנוב את הפלאפון (למזלנו תפסנו אותו והפלאפון חזר). ובאדיס בBole הגיעה כנופייה מתוחכמת של כ 4 נערים שהאחד חיבק ונישק לי את היד לדמות כיאילו הוא מבקש כסף בעוד השני לכאורה מוכר מגזין ומקרב אותו לגוף מעל הפאוצ'/הכיס כדי שלא אראה וניסה לפתוח את הריצ'רצ' ולגנוב. למזלנו שמנו לב בזמן.

סים

סים-
החברה היחידה שקיימת כרגע באתיופיה היא Telecom Ethiopia, סים עולה 50 ביר. לאחר שאתם קונים סים כדי שלא יעבדו עליכם במחירי החבילות. לחצו * ואז 999 ואז # תפעלו לפי הסדר שההודעה מקפיצה לכם ובחרו חבילות אינטרנט בהתאם לזמן שרלוונטי לכם (יומי, שבועי או חודשי) והכמות שאתן צריכים.
כדי לדעת כמה נשאר לכם מהחבילה לחצו * 804 ואז # זה ישלח לכם הודעת sms אם כל המידע.

חסכון קריטי בטיסות אתיופיאן איירליינז

חסכון בטיסות אתיופיאן פנים וחוץ!
יש אפשרות לחסכון כפול-
• הראשון, הנחה על כרטיס טיסות פנים למחזיקי כרטיסי טיסה בינלאומיים באתיופיאן.
• השני, על תשלום לטיסה במזומן בביר (לאחר המרת דולרים בשער מטורף בשוק השחור) ישירות לבנק ולא באמצעות אשראי.
איך עושים את זה?
הראשונה נכנסים לאתר של אתיופיאן אירליינז, מזינים יעד המראה ויעד נחיתה בתוך אתיופיה ולפני שממשיכים האתר נותן 3 אפשרויות:
1. יש לך אזרחות אתיופית- מקנה הנחה (לא סגור של כמה) אבל מחייב בהצגת תעושה מזהה (כלומר אי אפשר לבקש ממקומי שיקנה לך כרטיס)
2. יש לך כרטיס טיסה בינלאומי של אתיופיאן אירליינז שעבר או עתידי (לא סגור על כמה ישן הכרטיס יכול להיות) הנחה של 50%!

הפרצה השנייה והמדהימה עוד יותר היא שיש אפשרות כשאתם באתיופיה לשלם על כרטיס טיסה של חברת אתיופיאן (גם בינלאומי וגם בתוך המדינה) במזומן לבנק. איפה הקאצ' שכשאתם קונים כרטיס באינטרנט ומשלמים באשראי המחיר כמובן עולה לכם בדולרים. לדוגמה, אם הכרטיס טיסה עולה 100 דולר ותקנו באינטרנט ירד לכם כ5200 ביר (100×52 פלוס מינוס) מהאשראי. ואילו אם תלחצו על האופציה של תשלום מזומן לבנק יש לכם 3 שעות להגיע לבנק שבחרתם ולשלם בביר במזומן. 5200 ביר שעלה הכרטיס לאחר שהמרתם דולר בשוק השחור שווים בעצם (5200÷80= 65 דולר) במקום 100 דולר 65 דולר!

Addis Ababa

Addis Ababa
תיאור-
עיר הבירה של אתיופיה, אנחנו באופן אישי לא התלהבנו ממנה יותר מידי ולא מצאנו בה משהו מיוחד מלבד האוכל המערבי שאין ברוב המדינה.

לינה-
בעקבות המלצות על האיזור במפס מי נסענו למה שמכונה "הפיאצה" לישון שם, בדיעבד התברר שבעבר האיזור היה חם ע"י תרמילאים אך היום האיזור הטוב נדד לקרבת הבית חבד.
2 לילות ראשונים העברנו בפיאצה בהוסטל בשם-
Ankober lodge-
2 מבנים מדרום לBaro hotel, עלה לנו 650 לחדר ל3 אנשים (חדר דיי מעפן בלי מים חמים).

Bella Hostel-
מלון בניהולו של סולומון (הבחור אצלו סגרנו את הדנקיל עליו אפרט בהמשך)
לאחר 2 לילות בהוסטל מעפן באיזור הפיאצה סולומון לקח אותנו למלון שלו- Bella Hostel, מיקום בגוגל מפס-
9.0201359, 38.7943343
*המלון עוד לא מופיע בגוגל מפס לכן צירפתי מיקום.
מחיר- 600 ביר לזוג עבור חדר ברמה פי כמה יותר גבוהה ממה שהיינו (לחלק ב80 זה פחות מ10 דולר ל2 אנשים), יש מים חמים ויש אפילו טלויזיה.

מלון Mamona Hotel- אם נשאר לכם בירים לבזבז זה המקום! מלון נהדר עם שירות יוצא דופן על רחוב Bole. חדר זוגי עולה 80$ או 4240 ביר (שאם משלמים בביר אחרי השוק השחור זה בעצם 50$). יש מכון קטן ונחמד, בריכת גג חמימה עם נוף, בופה נהדר בבוקר, סאונה, שירות הסעות חינמי לשדה תעופה וחדרים גדולים. הטיסה שלנו הייתה בלילה אחרי הצ'ק אאוט שלנו ובכל זאת הצוות נתן לנו להשאר במתחמי המלון ולהנות מכל הפסיליטיז בנוסף הסיעו אותנו לשדה. שירות יוצא דופן ואנשים נחמדים ממש!

Danakil Depression

Danakil Depression
תיאור-
איזור מדברי, צחיח וחם מאוד (אפילו יותר מאילת) בצפון מזרח אתיופיה שייחודי בתופעות הגאולוגיות המגוונות שיש בו- הר געש פעיל, נביעות מים חמים שפולטים מינרלים וחומצות שיוצרות צבעים משוגעים, אגמי מלח (כמו ים המלח), מדבריות ובריכות מלח.

תיאור המסלול-
• יום 1- נסיעה מאדיס ל Semera.
• יום 2- יציאה מSemere ל Hamad Ela ונסיעה למדבריות מלח Assale (מצפון ל Karum Lake).
• יום 3- יציאה מ Hamad Ela אל Dallol (התופעות הגיאולגיות היחודיות) והמשך אל הר הגעש Ert Ale.
• יום 4- טיפוס נוסף להר געש, נסיעה אל Lake Afdera (ים המלח) וחזרה לSemera.
• יום 5- נסיעה מ Semera אל Lalibela.

מיקומים ב Mapy.cz -
Semera -
11.7919644N, 41.0076231E

Hamed Ale-
14.0855633N, 40.2775764E

Salt pans
14°7.56789'N, 40°18.77210'E

Dallol- danakil depression
14°14.51814'N, 40°17.93386'E

Are Ale volcano
13°36.18198'N, 40°39.80459'E

Lake Afdera-
13°14.82221'N, 40°54.36091'E

פירוט הימים-
התארגנות-
לרגל הנסיעה התאגדנו 7 ישראלים וסגרנו יום יציאה מאדיס (מאחר ולMekele אין גישה) 3 ימים באיזור הדנקיל ויום חזרה ללליבלה, סה"כ- יומיים נסיעות ושלושה ימי טיול- 5 ימים.
את הכל אירגן לנו בחור בשם סולומון שמלבד העובדה שהוא הציע לנו את המחיר הכי אטראקטיבי- 350 דולר לאדם (המחיר בדולר בהתבסס על השוק השחור, כלומר, סולומון הבהיר שאם נרצה לשלם בביר זה 350×79 לא על פי השער של הבנקים) הוא איש זהב, אוהב ישראל גדול, עזר ועשה מעל ומעבר ממה שסגרנו, הרים טיול ברמה גבוהה ממש עם צוות מדהים (ניקו- נהג, נוי-נהג, שף ומאבטח ומדריך בני שבט האפר שאספנו בדרך), רכבי לנד קרוזר חדשים, אוכל נהדר ומלון ממש מעל למצופה בsemera.
הוא בחור חכם ממש, מבין ציניות, כיף לדבר איתו, הוא מצחיק ואחראי וכולנו ממליצים עליו בטירוף-
+251910474156
יש WhatsApp.

יום 1- יום נסיעה מאדיס לסמרה.
התחלנו את הנסיעה מוקדם ב5 בבוקר והגענו לסמרה כעבור 10 שעות. הנוף עובר תפנית של 180 מעלות מאקלים קריר למדבר צחיח וחם. בסמרה כבר חם ממש ולמזלנו ישנו במלון נהדר ומעל לכל- ממוזג.
הערות-
*האוכל ביום זה לא כלול במחיר, הוצאות כל מזון עליכם.
*שווה להשאיר ציוד מיותר באדיס או לחילופין במלון בסמרה (אליו חוזרים בלילה האחרון) כדי למנוע עומס מיותר ברכבים.

יום 2-
קמנו בבוקר לארוחת בוקר מפנקת במלון ויצאנו לדרכנו לכיון Hamad Ela, נסיעה של 7/8 שעות עם עצירת צהריים בAfdera. חציה השני של הנסיעה עוברת בשטח וולקני עצום ומספקת מחזה מרהיב של לבה נוזלית שהתקשתה ליצירת סלעים שחורים מכל עבר. בנוסף, על אף החום הכבד נחלים/שטפנות של מים חוליים זרמו בכמה ערוצים בצידי הכביש.
הכפר Hamad Ela אומנם עמד בהגדרה של "שינה תחת הכוכבים" כפי שהובטח לנו אך בהחלט ירד נמוך מתחת לציפיות שלנו לפינה מדברית שקטה, הכפר היה בדואיה קלאסית, האנשים נחמדים אך לא חסכו מאיתנו את סקרנותם (מה שמפתיע לאור העובדה שהאיזור כולו יחסית תיירותי), מטונף ברמות ורועש. החום שם בצהריים היה בלתי נסבל ולמזלנו לקראת הערב התעבו עננים וירד טפטוף קל שהקל קצת על החום הנורא. לקראת שקיעה נסענו כ15 דק אל מדבריות המלח (שמזכירות את הסלאר של בוליביה), פשוט שטח עצום ושטוח עטוף שכבת מלח לבנה ומים שבהעדר אף עצם בולט מתעתעים באומדן מרחקים וביכולת עמידת גודל של עצמים מה שמאפשר את התמונות המפורסמות שכולנו מכירים מדרום אמריקה.
עם רדת החשכה חזרנו אל הכפר, עשינו מקלחת של בקבוק ליטר (שווה לדבר עם הכפר מראש שיביאו קצת מים מהבאר). בלילה ישנו על מיטות קש עם מזרונים וציפיות ללא שמיכה ובכל זאת היה קשה להרדם אפילו לאלו מאיתנו שרגילים לחום הישראלי (לפחות אין יתושים).

יום 3-
עם שחר השעון המעורר של המדבר לא פסח עלינו ואף אדם לא נשאר אדיש למתקפת הזבובים שנחתה עלינו, כבר ב6 כולנו היינו ערים, ארוחת בוקר מדהימה שהשף הרים ויצאנו לנסיעה קצרה אל ההיילייט של הדנקיל- נביעות החומצה שיוצרות תופעות הזויות של מסלע בצבעי צהוב זוהר, לבן, ירוק ואדום שנותן תחושה של סט מסרטי חייזרים.
לא ארחיב במילים, פשוט תסתכלו בתמונות...
לאחר הסתובבות ארוכה בין פליטות הגזים והמינרלים ירדנו חזרה לרכבים ונסענו נסיעה קצרה אל בריכת מים מלוחים בודדה, קטנה ושקופה במרכז salt pan. תבילה לעמיצים וחזרה אל ארוחת צהריים בכפר.
משם נסיעה של כ3 שעות אל הקמפ בתחתית הר הגעש שם היה הרבה יותר נעים ופחות חם ומלבדינו לא היו אנשים. בחשכה טיפסנו אל לוע הר הגעש (לא יותר מחצי שעה עליה) הפעיל, סביב מוקד ההתפרצות נבנה חרוט גבוה ממנו נפלטה לבה וגזים, המחזה היה מדהים והצית את הפירומן שבכל אחד מאיתנו. לאחר שעה פלוס של התבוננות חזרנו ל"בייס קמפ" ללילה תיקון.
הערות-
*בעונת התיירות יש גמלים שיכולים להעלות אנשים לפסגת הר הגעש.
*לנו היה קצת פחות מזל אך לפעמים הלוע כולה מלאה לבה נוזלית.

יום 4-
לאחר לילה נעים ואפילו יש שיגידו קצת קריר קמנו לארוחת בוקר מטורפת שהשף הרים עם מקושקשת, פנקייקים ועוד ושבנו להר הגעש בתקווה שהלבה נזלה החוצה קצת, לצערנו לא היה שינוי אך עדיין נהננו לצפות. לאחר תחרות קצרה של קליעת סלעים לפיר הלבה וניצחון הירואי של סולומון ירדנו חזרה, ארגנו את הציוד ונסענו חזרה ל Lake Afdera שם טבלנו באגם שמזכיר את ים המלח ובמעיינות החמים שליד (באופן מפתיע היה נחמד על אף החום הרב). אכלנו ארוחת צהריים וחזרנו למלון בסמרה. בערב נפגשנו לארוחה עם כל הצוות במסעדה מקומית בעיר, אמרנו מילות תודה וחילקנו טיפים לצוות שאישית אני חושב שמגיע להם הרבה הרבה יותר. כל אחד מאיתנו נתן 30 דולר (בכוונה הבאנו דולר ולא ביר כדי שיהנו מהשער המרה הגבוה של השוק השחור) אותם חילקנו בין 2 הנהגים והשף שקיבלו שווה בשווה וסולומון שהבאנו לו יותר.

יום 5-
השקמה מוקדמת, ארוחת בוקר במלון (על אף שבעקרון האוכל ביום זה אמור להיות על חשבנוננו) ויציאה לליבלה.

סיכום, טיפים והמלצות-
נכון, אומנם את מרבית הזמן מבלים ברכב, ואפשר לעשות יותר משלושה ימים, לקחת את הזמן יותר באיזי ולראות עוד מקומות, אך לדעתי מיצינו את הזמן שלנו בצורה נהדרת והספקנו בשלושה ימים לעבור בכל המוקדים המרכזיים. יש כאן תופעות יחודיות ששוות את הנסיעות הארוכות והעלות הגבוהה לא הייתי מוותר עליהן.
• לסמוך על סולומון, זאת הייתה הזדמנות מהנה להיות לסגור הכל מראש עם סולומון, לשחרר ולהיות ראש קטן.
• להביא כילה למי שלא רוצה לקום מזבובים בבוקר.
• להשאיר תיקים גדולים באדיס/סמרה.
• אני יכול להמשיך ולשבח את סולומון והצוות עד מחר, הם באמת היו יוצאי דופן כולם. סולומון בחור צעיר, הגון, ישר ושאפתן והוא מציע את המחיר הכי טוב ללא ספק (הרבה חברות גובות כסף מלקוחות ומבקשות ממנו לארגן את הטיול) לא תמצאו טוב ממנו!

Lalibela

Lalibela
תיאור- עיירה יחסית קטנה והררית שמפורסמת בכנסיות המרשימות שחצובות בהר. הכנסיות נבנו לפני כ1000 שנה ע"י המלך לליבלה כירושלים השנייה ומשמשות לתפילות גם כיום.

הגעה -
סגרנו עם סולומון (מי שלקח אותנו לדנקיל) בחזור להוריד אותנו בלליבלה לכן אנחנו לא ממש סגורים על דרכי הגעה.

לינה -
מלון Alef Hotel שמנוהל ע"י בחורה אתיופית שחיה בארץ 5 שנים ומדברת עברית. עלה לנו 600 ביר אחרי מיקוח (מחיר התחלתי היה 1000) לחדר זוגי עבור 2 אנשים. המקום נחמד אך לא מדהים. בעקבות המלחמה בטגריי לא היה חשמל בעיירה והפעילו גנרטור פעם ביום לשעתיים שלוש מה שלא הספיק למים חמים.

עלות-
כרטיס ל5 ימים- 50$/2600 ביר.
מדריך- 800 ליומיים עבור 4 אנשים (אין מחיר קבוע).

פירוט-
בלליבלה 11 כנסיות אורטודוקסיות חצובות בסלע שמחולקות ל3 איזורים, הדרומיות, הצפוניות והמזרחיות כשהמפורסמת מבין הכנסיות היא כנסיית סיינט ג'ורג' אם כי המעוטרת ביותר היא כנסיית מרי. הכניסה לכנסיות עבור תיירים כרוכה בתשלום של 50$ או 2600 ביר (על פי שער של 1-52) כמובן שעדיף לשלם בביר לאחר המרה בשוק השחור של 1-80 המשמעות שהמחיר בפועל 32.5$, ותופסת ל5 ימים. משלמים בכניסה הראשית ומקבלים קבלה על התשלום אותה הצגנו מספר פעמים במהלך הסיור.
אנחנו החלטנו לצאת עם מדריך (סגרנו על 800 ביר ליומיים, בסוף הבאנו לו 1000) של שעתיים שלוש בכנסיות הדרומיות ולמחרת עוד שלוש שעות בכנסיות הצפוניות והמזרחיות. היינו 4 אנשים ולדעתי 250 ביר לאדם היה שווה את ההסברים המפורטים של המדריך שלנו שדיבר אנגלית מצויינת.
הכנסיות עצמן מרשימות ביותר ופשוט כרויות בתוך ההר כגוש סלע אחד גדול. הסיבה לבניה תחת האדמה הייתה שבאותה תקופה האיסלאם איים על הנצרות באתיופיה וכתוצאה מכך המלך לליבלה החליט ליצור כנסיות מוסתרות כתחליף לעלייה לרגל לירושלים ב23 שנה בלבד, על פי האמונה האתיופית הוא קיבל עזרה מהמלאכים שעבדו בלילות. גם היום הכנסיות בשימוש וכל הקהילה מגיעה להתפלל בהם, לנו יצא להגיע במהלך תקופת צום ותפילות שהעצימו את החוויה והוסיפו צבע.
* הילדים הצעירים בעיירה מאוד מציקים, עוקבים אחריך בטענה שהם לומדים אנגלית מהתיירים אך כמובן שבסוף מבקשים שתקנה להם ספר (כדי שלא יהיה לך כוח ופשוט תביאו כסף) קשה להמנע מהם.

Gondar

Gondar
תיאור- עיר גדולה בצפון אתיופיה.

הגעה-
אוטובוס מ Lalibela ל Wereta עולה 300 ביר.
אוטובוס מ Wereta ל Gondar עולה 150 ביר.

לינה-
מלון Tsehaynesh Lodge-
חדר זוגי עם מקלחת חמה ווייפיי כולל ארוחת בוקר טובה של ביצים ב700 ביר.

אטרקציות-
ארמון המלך- סיור של שעה או שעתיים במתחמי הארמון. עלות- 200 לאדם (100 לסטודנט בהצגת כרטיס כלשהו). הסיור מלמד מאוד והיה לנו מדריך מצויין בשם פאנטה (כמו המשקה) שהסביר לנו הרבה הרבה מעבר.

*יש בפיאצה טלקום למי שצריך להוסיף אינטרנט/ להוציא סים.

אוכל-
מסעדת Four sisters מומלצת ממש ממש! המסעדה הכי טובה בגונדר ללא ספק, מחירים סבירים לגמרי (איזור ה200 למנה), אוכל מערבי ושירות מצויין.

Debark+ Simien Mountains

Debrak
תיאור- עיר חסרת תחלית לחלוטין מלבד היציאה לטרק בהרי הסמיאן.

הגעה- אוטובוס מגונדר 200 ביר כולל תיקים.

לינה-
מלון Giant hotel- חדר זוגי בסיסי מאוד ב500 ביר.

Simien mountains-
רקע-
אנחנו הגענו באוגוסט (שיא העונה הגשומה) לאחר התלבטויות רבות החלטנו לנסות לעשות טרק של 4 ימים שאכן יצא לפועל.
איזור רכס הרי הסמיאן הם הרים עצומים וירוקים עם נחלים, מצוקי סלע ענקיים ובע"ח אנדמיים כמו זנים של אנטילופות ובבונים שחיים רק שם. אפשר ללכת במגוון מסלולים מיום ועד 8 ימים.

עלויות-
יום בשמורה- 90 ביר.
לילה בשמורה- 10 ביר.
סקאווט- 400 ביר ליום.
מדריך- 800 ביר ליום (לא לקחנו, הסתפקנו בסקאווט בלבד).
טיפ לסקאווט- 1600 ביר על 4 ימים מ4 אנשים.

תקציר הימים:
יום 1-
הקפצה מדברק ל Buyit Ras. והליכה
Buyit Ras- Sankaber
כ 4-5 שעות הליכה, 12 ק"מ, שינה עם אוהל בתוך הבקתת מטיילים.

יום 2-
Sankaber- Gich
כ12 ק"מ, 6 שעות הליכה עם מעבר נחל שעשוי להיות קשה. שינה עם אוהל בתוך הבקתת מטיילים.

יום 3-
Gich- Chennek
כ 16 ק"מ, 7 שעות הליכה. שינה עם אוהל בתוך הבקתת מטיילים.

יום 4-
טיפוס לפסגת Ras Buyit בגובה 4430 מ'.
וטרמפ חזרה לדברק.

פירוט הימים-
התארגנות לטרק-
כבר בגונדר קנינו אוכל בסופרמקרקט הקטן שעל הכביש הראשי (דקור במפס מי).
נסענו במיניבוס ציבורי לדברק- 200 ביר כולל תיקים ובין שעתיים לשלוש שעות נסיעה.
בדברק הלכנו למשרדי השמורה ושילמנו על יומיים טיול וסקאווט חמוש (התעקשנו לא לקחת מדריך מאחר והסקאווט אומנם לא מדבר אנגלית אבל יודע את הדרך וזה לגמרי עדיף, ולא רצינו לשלם על 4 ימים למקרה שנרצה להתקפל לפניי בעקבות הגשם). לאחר חיפוש וחקירה ארוכה סגרנו עם מישהו שיקח אותנו עד Ras Buyit ב1500 ביר ל4 אנשים. ישנו ב Giant Hotel, מלון בסיסי מאוד ב500 ביר לשני אנשים. את הציוד שלא היינו צריכים לטרק השארנו שם.

לקחנו בחשבון שנלך הרבה בגשם ונערכנו בהתאם, מלבד הכיסוי גשם של התיק אטמנו את כל הציוד בשקיות.
ציוד שהבאנו-
• אוהל (למרות שיש בקתות, קר מאוד בלילה)
• שקש חם
• מזרון שטח
• בנזיניה
• כלי בישול- סיר, כוסות, צלחות וסכו"מ
• מעיל גשם
• בגדים חמים לשינה
• אוכל

יום 1-
בעקבות עיכובים יצאנו מדברק רק ב9 בבוקר והתחלנו ללכת מRas Buyit ב10 פלוס מינוס.
לצערנו כבר אחרי שעה אלכנו בתוך עננים, גשם הכה בחוזקה ולא הצלחנו לראות שום דבר מעבר לרדיוס 5 מטר סביבנו. ההליכה עוברת על שפת המצוק ואני מאמין שבימים רגילים נשקף משם נוף מרשים עם זאת היא גם מקבילה לכביש ולטעמי היה שווה אולי לשלם עוד קצת ולבקש הקפצה עד לSankaber (שוב, לא ראינו כלום אז זאת דעה לא מבוססת מידי). באיזור 15 לאחר הליכה של כ 4 שעות הגענו ספוגים לסנקבר שם חיכתה לנו בקתת מטיילים עגולה ומקורה בנויה פח ובמרכזה מקום למדורה. למזלנו, על אף שידענו שיהיו בקתות בדרך הבאנו אוהלים שבאו לידי שימוש וחסכו מאיתנו את הקור ששרר בבקתה. את הזמן העברנו במשחקי קלפים ובישול. אפשר להגיד שאף אחד לא נהנה במיוחד מהיום והחלטנו שנראה איך יתחיל מחר בבוקר ונתכנן הלאה בהתאם.

יום 2-
את היום התחלנו מוקדם מאוד כדי להמנע מהגשם שבדרך כלל נכנס בשעות הצהריים המוקדמות. (החלטה שבהחלט השתלמה) וכבר ב7 התחלנו ללכת. 4 הק"מ הראשונים נעים בדומה לאתמול על שפת המצוק רק שהיום הצלחנו לראות וממש הופתענו לראות את הנוף רחב הידיים שנפרש מאות מטרים תחתינו מלא בגבעות קטנות, כפרים ונחלים. נוסף על כך, בדרך ראינו Bush Bucks, אנטילופות מיוחדות שלא ראינו מעולם בעבר (אצרף תמונה). בהמשל יורדים לנקודת תצפית על מפל Jin Bahir שהעלה נשכחות מלסוטו- הנחל המרכזי ממזרח נופל מגובה עצום והמחזה היה מלא עוצמה. מנקודת התצפית על המפל עולים חזרה לדרך הראשית ולאחר כ 1.5 ק"מ מתחילים בירידה ארוכה אך הנחל (שנשפך למפל אותו עברנו). המעבר של הנחל בעונה הגשומה קצת בעייתי בעקבות הזרימה החזקה, נדרשת מעט תושיה לחצות אותו ככה שאם אתם לא סומכים על גופכם לא הייתי ממליץ. לאחר חצייה מעניינת עולים כ 400 מטר גובה עד לבקתה הבאה- Gich.
כחצי שעה לסוף שוב טפס אותנו הגשם ובאיזור 13 הגענו לבקתה דומה מאוד לזו של אתמול אך באיזור יפה בהרבה, בין מדרונות ירוקים, קקטוסים ,נחל פרטי עם נוף אל הוואדי שחצינו מוקדם יותר היום. הקמנו אוהלים בפנים, אכלנו שיחקנו קלפים והלכנו לישון.

יום 3-
שוב פתחנו את היום מוקדם וב7 כבר היינו בתנועה במגמת עלייה אל Imet Gogo. החלטנו לפסוח עליה עקב הראות האפסית (לא טיפוס ארוך, נראה לי ששוה לעבור בה). התחלנו בירידה אל האוכף ממנו מתחיל הנחל שחצינו אמש. הירידה יחסית תלולה וקצרה ואחריה יש עלייה ארוכה ומתמשכת של 550 מ' גובה אל פסגה בגובה 4050 ממנה יש נפילה אדירה ומצוק סלע שיעלה בכם חשק לקפוץ עם דאון או לקחת 5 צעדים לאחור. נוסף על כך ראינו שם עשרות בבוני ג'ילאדה.
מנקודה זו השביל יורד במתינות כ 5 ק"מ אל הבקתה הבאה, מקטע זה הוא כנראה היפה ביותר בטיול כולו!
כמו הבקתות הקודמות גם בקתת Chennek עשויה פח ומשרה אווירת קרירות.

יום 4-
הבנות החליטו לא לטפס איתנו אל פסגת Ras Buyit ונשארו לשמור על הציוד. מהבקתה עד לפסגה יש כ 800 מ' עלייה שלחה לנו כמעט שעתיים. בדרך לפסגה ראינו משפחת יעלים (ואליה) אך בפסגה לא ראינו דבר בגלל מזג האויר הנוראי. הירידה הייתה קצרה בהרבה (משהו כמו 40 דק') ולקראת הסוף עצרנו טנדר שירד והסכים לקחת אותנו (4 חברה+ הסקאווט) ב1000 ביר לכולנו. ארזנו מהר את הציוד וקפצנו לבגאז' לנסיעה של שעה וחצי עד דברק. שם חזרנו למשרדים השלמנו את יתר התשלום וטיפ לסקאווט.

טיפים-
לפני הטיול-
1. עדיף לקנות אוכל לבישול בגונדר שם יש סופרים קטנים, בדברק יש בעיקר שוק עם דברים בסיסיים כמו אורז וכאלה.
2. לא שווה לקחת מדריך, המחיר יחסית יקר (800 ביר ליום) והסקאווטים יודעים את הדרך.
3. אם אתם מגיעים באוגוסט תערכו לגשם ותתחילו ימים מוקדם ככל הניתן.
4. עדיף לשלם לשמורה על פחות ימים ולהשלים, כי אם בסוף תעשו פחות לא יחזירו לכם כסף.

בטיול-
1. שווה לקחת נסיעה עד לBuyit Ras ואפילו אולי לSancaber. ל4 אנשים שילמנו 1500 לראשונה.
2. הלינה בבקתות היא על בטון תביאו ציוד לשינה ואוהלים בעונה הקרה.
3. אפשר לבנות על טרמפ חזרה מצ'נק לעיר, עוברים הרבה רכבים שעולים ויורדים בדרך. בוודאות עדיף על לסגור עם מישהו מראש שיקח סכומי עתק בוודאות.

Bahir Dar+ Blue Nile Falls

תיאור-
עיר מרכזית על שפת אגם טאנה, ממנה יוצאים למפל הנילוס הכחול ולשיט על האגם.

הגעה-
• מיניבוס מדברק לגונדר- 150 ביר (כולל תיק).
• מיניבוס מגונדר לAzezo (צומת שחובה להגיע אליה ולהמשיך משם)- 50 ביר (כולל תיק).
• מיניבוס מAzezo ל Bahir dar כולל תיק- 200 ביר.

לינה-
מלון Flamingo- מלון סביר פלוס עם ווייפיי ואפילו מים חמים ב450 ביר לחדר זוגי.

אטרקציות-
• שיט באגם טאנה (לא עשינו אז לא אפרט)
• מפל הנילוס הכחול.

מפל הנילוס הכחול-Tis Abay
תיאור-
לנילוס שאנו מכירים שזורם דרך מצריים שני יובלים, הראשון- הניחוס הלבן מגיע מאגם ויקטוריה שבאוגנדה והשני- הנילוס הכחול שמקורו באגם טאנה שבאתיופיה ממש בBahir dar. הניחוס הכחול נשפך במפל מרשים ליד Tis Abay.

הגעה- הולכים ברגל או עם טוקטוק אל תחנת האוטובוס החדשה בעיר במיקום הבא (בmapy.cz)
11°34.81085'N, 37°23.08612'E
משם לוקחים אוטובוס ל Tis Abay עולה 30 ביר לאדם.

עלויות-
• כניסה לשמורה- 50 ביר לאדם ליום.
• חצייה של הנהר עם הסירה (הסבר בהמשך)-40 ביר לאדם לכיוון.
• מדריך- נתון למיקוח אך ממש ממש לא צריך ומיותר.

פירוט-
לאחר שלקחנו אוטובוס Tis Abay הלכנו לסוף הכביש אל משרדי השמורה, מיקום בmapy-
11°29.17683'N, 37°35.18503'E
שילמנו 50 ביר לאדם ללא מדריך (הרבה יגיעו אליכם אך באמת שלא צריך שם מדריך וחבל על הכסף) ואז יש 2 אפשרויות, הראשונה ללכת ברגל מדרום למפלים דרך שביל מסומן (בחינם) אך בתקופתנו הסיבוב הזה מסוכן מאחר ומספר תיירים בכמה מקרים נשדדו באיומי נשק בדרך, לכן, בחרנו ללכת על האופציה של הסירה. הולכים צפונה מעט חזרה במעלה הנהר (המקומיים יכווינו אתכם) שם פגשנו את הסירה שגובה 40 ביר לכיוון. לאחר שיט של לא יותר מדקה הגענו אל הצד השני ומשם הולכים ברגל 10 דק' אל כמה נקודות תצפית על המפלים. התצפיות נחמדות והמפל מרשים אך לא הפיל אותנו מהרגליים (ראינו כבר הרבה יותר יפים). לאחר כשעה חזרנו חזרה לתחנת האוטובוס שמבודדת ואינה על הכביש הראשי, תשאלו את המקומיים הם יכווינו אתכם. שימו לב שהרבה מקומיים נוסעים לבהר דר ואם לא תגיעו מוקדם לתפוס מקום בתור יש מצב שתצטרכו להמתין לאוטובוס הבא. שמגיע בערך פעם בשעה.

חזרה לאדיס-
פגשנו מישהו שאצרף את מספרו בהמשך שאירגן לנו רכב פרטי של עובד ממשלה שהיה צריך לחזור לאדיס וחיפש לכסות את הדלק. 1000 ביר לאדם. נסיעה של כ8 שעות.
בכל מקרה יש אוטובוסים על רמה שאפשר לקבוע ויוצאים ממש מוקדם בבוקר.

Dodolla mountains

טרק בהרי Dodolla
תיאור- הרים השוכנים ק"מ ספורים מהעיירה דודולה, האיזור שופע מים ונחלים, יערות של עצים המזכירים עצי ערבה בוכייה, גבעות, מדשאות המון סוסים וכפרים פסטורליים.

לינה בדודולה-
בדודולה הלכנו על פי המלצת הישראלים אל Mara Siree Obsinaan (שדקור במפס מי) ולצערנו לא היה מקום, יש לציין שהחדרים שם מעולים למי שמגיע (לא בדקנו מחיר). מאחר ולא היו שם חדרים פנויים הלכנו לגסט האוס מחוסר שם שנמצא 70 מטר מערבית (חזרה לכיוון התחנת אוטובוס) מMara Siree Obsinaan מאחורי שער פח (אין שלט שמציין שיש של גסט האוס) אבל היינו מאוד מרוצים מהמקום, החדרים היו סבירים עם מים חמים והיה אפילו ווייפיי מצויין! בעלת המקום עושה גם כביסה. מחיר לחדר- 300 ביר ל2 אנשים.

הגעה-
4/5 שעות נסיעה באוטובוס גדול ומסודר מאדיס לShashamane- 540 ביר לאדם כולל ציוד, יציאה ב5:30 בבוקר. מיקום-
Lamberet Menaharia-
2RFC+P4V, Addis Ababa

שעה/שעתיים מShashamane ל Dodolla מיניבוס ב70 ביר לאדם כולל תיקים. מיקום בגוגל-
7.2052153, 38.6113966
*אנחנו ברחנו מששמנה, היה שם נוראי ואנשים בלתי נסבלים!

תקציר הימים-
• התארגנות- קניית אוכל באדיס ל4 ימי הליכה.

• יום התארגנות בדודולה- הגעה בצהריים, סגירת מדריך ותשלומים.

• יום 1- יציאה מדודולה עם טוקטוק לנק' תחילת הטרק (11 ק"מ נסיעה), מיקום ב Mapy.cz-
6°54.28869'N, 39°10.55960'E
והליכה של 3 שעות Wahoro מיקום בmapy-
6°51.18886'N, 39°10.89578'E

• יום 2- כ12 ק"מ 4/5 שעות, Wahoro camp אל Angafu, מיקום בmapy-
6°51.68086'N, 39°13.99053'E

• יום 3- כ18 ק"מ 6/7 שעות מAngafu ל Molilecha, מיקום ב Mapy-
6°50.85673'N, 39°20.43114'E

• יום 4- 20 ק"מ, על סוסים, כ 4שעות עד לכביש מספר 8 משם מיניבוס/ טוקטוק 18 ק"מ עד לדודולה.

פירוט-
יום התארגנות- בבוקר קמנו מוקדם וב5:30 יצאנו מאוטובוס לששמנה שסגרנו מראש ב540 ביר לאדם. לאחר 4 שעות נעימים הגענו לששמנה שם התנפלו עלינו עשרות אנשים ומיהרנו לצאת משם לכיוון דודולה באוטובוס שעלה לנו 70.
בדודולה הלכנו על פי המלצת הישראלים אל Mara Siree Obsinaan (שדקור במפס מי) ולצערנו לא היה מקום, יש לציין שהחדרים שם מעולים למי שמגיע (לא בדקנו מחיר). מאחר ולא היו שם חדרים פנויים הלכנו לגסט האוס מחוסר שם שנמצא 70 מטר מערבית (חזרה לכיוון התחנת אוטובוס) מMara Siree Obsinaan מאחורי שער פח (אין שלט שמציין שיש של גסט האוס) אבל היינו מאוד מרוצים מהמקום, החדרים היו סבירים עם מים חמים והיה אפילו ווייפיי מצויין! בעלת המקום עושה גם כביסה. מחיר לחדר- 300 ביר ל2 אנשים. לאחר שהתמקמנו הלכנו למשרדי השמורה ולמזלנו היה שם עבדי (המדריך שהומלץ במפס מי ע"י ישראלים לפניינו) שאפרט עליו בהמשך אבל הוא היה מלך, שקט, נותן ספייס, אדיב ונחמד בקיצור ממליצים עליו מאוד.
עבדי מדריך לדודולה-
+251 91 926 1113 יש ווצאפ.
סגרנו את מסלול של 4 ימים עם אפשרות לסוסים ביום האחרון.
עלויות-
• תשלום לשמורה- 260 (לכל הימים, לא משנה אם זה יום אחד או שבוע).
• לינה בבקתות- 150 לאדם ללילה.
• לינה באוהל תחת קורת גג- 100 לאדם ללילה.
• מדריך- 1000 ליום (לא משנה כמות האנשים).
• סוס- 250 ביר ליום.
• איש סוס- 250 ביר ליום.
• טוקטוק לתחילת המסלול- 200 לטוקטוק.
• טוקטוק חזרה לדודולה- 250 (נכנסנו בו 5 אנשים) אפשר גם לקחת אוטובוס ב20 ביר אבל היה תור לא סביר.
• טיפ- 2000 שהבאנו בסוף.

*הלינה בבקתות מאוד נוחה, במיוחד בעונה הגשומה. מלבד העובדה שמחיר הבקתה רק 50 יותר מאוהל עצמאי מקבלים מזרון עבה, ציפה, כרית ושמיכת צמר. בכל מקרה שווה להגיע עם שקש כי אני לא יודע כמה הדברים שם נקיים. (מספיק ליינר כי אפשר לקחת יותר משמיכה אחת).

*אפרט ביום מספר 4 על האפשרות של הסוסים, בגדול כל אדם צריך סוס, המדריך צריך סוס, ציוד של 2 אנשים (2 תיקים גדולים) דורשים סוס ועל כל 2 סוסים צריך איש סוס. כלומר לקבוצה של 4 אנשים ומדריך לקחנו 5 סוסים לאנשים, 2 סוסים לציוד ו3 אנשי סוס, סה"כ 250×10=2500 ביר. את התשלום שילמנו רק ביום הרביעי לא מראש.

ציוד שלקחנו-
• בנזיניה לבישול (אם כי בכל בקתה היו סירים ומדורה ככה שאפשר לבנות על זה לבישול).
• אוכל שקנינו באדיס.
• כלי בישול, סירים, צלחוצ וסכו"ם.
• ביגוד חם ללילה (חולצה, טרמי, פליז ומעיל).
• מעיל גשם, כיסוי גשם לתיק וכל הציוד אטום בשקיות.
• שקש (נחמד שיש שכבה תחת השמיכות הלא נקיות במיוחד).
• 2 ליטר מים (יש מים בכל מקום למלא, אנחנו לא השתמשנו בכדורים לטיהור אפילו).

יום 1- 7 ק"מ, שעתיים שלוש.
ירד מבול בבוקר לכן יצאנו מההוסטל רק ב10, עבדי סגר לנו 2 טוקטוקים ב200 לאחד שהסיעו אותנו 11 ק"מ את תחילת המסלול. משם יש 2 אפשרויות הליכה של 7 ק"מ דרך הנחל או 11 ק"מ דרך הרכס. בהמלצת עבדי בחרנו ללכת דרך הנחל והיער שסובב אותו, החלטה שבהחלט השתלמה, היער היה מלא עצים (שברח לי שמם) המזכירים עצי ערבה בוכייה, גשרים עשויים בולי עץ, צמחייה ירוקה והרבה מים. הדרך עולה במתינות עד לבקתת Wahoro. ע"פ עבדי הבקתה נבנתה לפני עשרות שנים ע"י גרמנים במטרה לעזור לקהילה המקומית. היא חמודה ממש, יש 3 חדרים כאשר בכל חדר יש 2 מיטות (אין לי מושג מה קורה אם באה קבוצה גדולה), האחראי על הבקתה הביא לכל אחד מאיתנו מזרון, שמיכה, כרית וציפה. את שארית היום העברנו במשחקי קלפים וישיבה סביב המדורה (במבנה נפרד). היום הראשון קצר מאוד רק שעתיים שלוש לכן אפשר לאחד אותו עם היום השני למי שמתחיל מוקדם.

יום 2- 12 ק"מ, 4/5 שעות.
קמנו מוקדם כדי לא להכנס לגשמי הצהריים וב8 התחלנו ללכת. את הבוקר פותחים בעלייה של 200 מטר שם נגמרים העצים ומתחילות גבעות מכוסות עשב ירוק. ההליכה עד החלק האחרון של היום מישורית וחוצה כפרים, נחלים קטנים והרים מרשימים. החצי שעה האחרונה היא טיפוס נוסף של 200 מטר אל בקתת Ankifi. בקתה זו עשויה סנדות עץ ובוץ. החדרים נאטמו עם שכבה נוספת של ניילון. בדומה לבקתה הקודמת גם פה הביאו לכל אחד מאיתנו מזרון עבה, שמיכה וכרית. בנוסף, היה מבנה נוסף עם מדורה וסירים. לבקשתנו בעלת הבית אף אפתה לחם (כמובן ששילמנו לה) והביאה לנו אותו חם חם!
מהקתה נשקף נוף מרהיב על העמק ששוכן מלמטה ועד התחלת הגשם פתחנו לעצמנו פיקניק מול הנוף.

יום 3- 18 ק"מ כ 6/7 שעות.
את היום פותחים בעלייה קלילה וממנה עד סוף היום ההליכה מישורית ובחלקה במגמת ירידה.
רוב היום עובר בתוך שיחים נמוכים המזכירים אשל עם עדרי סוסים ומראה מכל עבר. זה גם היום הטוב ביותר לראות זאבים ואפילו נמרים (לטענת עבדי הוא ראה כמה פעמים), כמובן שאחנו לא ראינו. דקה לפני שהגענו לבקתת Molilecha התחיל מבול מטורף שחתם את יום ההליכה האחרון. הבקתה בנויה מ2 חדרים עם 2 מיטות קומותיים בכל אחת מהן וסלון עם שולחן משותף.

יום 4 על סוסים- 20 ק"מ, כ4/5 שעות.
עבדי אכן הצליח לארגן לנו סוסים במחיר שהוא אמר לנו בתחילת המסלול. ו ב9 בבוקר יצאנו שיירה של 7 סוסים- סוס לכל אחד מאיתנו, סוס לעבדי ושני סוסים לציוד+ 3 אנשי צוות (איש צוות לכל 2 סוסים) כאמור, סה"כ 2500 ביר (250 לכל סוס ו250 לכל איש צוות).
*דאגנו לוודא שהסוסים נראים בריאים אך התרבות בכל הכפרים באיזור ואתיופיה בכלל היא בלשון המעטה "מותר האדם מהבהמה", החיות כולן מוכות וכל תחליטן לשרת את האנשים כך שתהיו מוכנים לראות את המקומיים מצליפים בסוסים.
ההליכה נפתחת בשטח בעייתי לסוסים עם הרבה מים וסלעים, מקטע זה עשינו לאט אך בהמשך עולים על שביל מהמם שבו אפשר לדהור בין כפרים, יערות ומדשאות אינסופיות, באופן כללי האווירה הייתה מגניבה כי כל המקומיים באיזור מתניידים על סוסים ולאורך כל הדרך רואים סוסים וחמורים עם ציוד ממש מערב פרוע. לאחר כ 4 או 5 שעות נהדרות רצופות דהירה הגענו לכביש שמגיע לדודולה, נפרדנו מהסוסים ואנשי הצוות והמתנו לאוטובוס לדודולה, לאחר 10 דק כשהבאנו שיש הרבה מקומיים שמחכים גם כן וסיכויינו לעלות קלושים הצלחנו להצטופף בטוקטוק אחד כולנו עם הציוד לנסיעה של 18 ק"מ עד דודולה.
בהוסטל נפרדנו לשלום מעבדי, הבאנו לו 2000 ביר טיפ כי הוא באמת היה מלך (הוא לא ביקש חלילה) וביקשנו מבעלת המקום שצעשה לנו כביסה שלמזלנו הספיקה להתייבש בזכות היום השמשי שהיה.

טיפים והמלצות-
• שווה להצתייד באדיס באוכל שלא תמצאו בדודולה.
• ששמנה הייתה קצת מאיימת (אנשים מאוד אגרסיביים ולא נעימים) תגיעו מוכנים.
• לסגור רק עם עבדי, מדריך מספר 1 ולוקח את כל הישראלים, יש לו ווצאפ והוא יכול לספק לכם בחינם גם איזה שקש או שניים אם צריך- מספר +251 91 926 1113
• ממליץ בחום על הבקתות במיוחד בעונה הרטובה.
• אפשר לבנות על הסירים והמדורה לבישול בבקתות אבל כן שווה לוודא עם עבדי לפניי.
• בעונה הגשומה כדאי להתחיל ימי הליכה מוקדם כי לרוב מתחיל גשם באיזור 14/15.
• ממליץ מאוד לעשות את היום האחרון על סוסים ואני מצטט את אחת מאיתנו "היום הכי כיף שהיה לי באפריקה אחרי כמעט שנה" אבל יום אחד זה מספיק לא נראה לי שהייתי עושה יותר.

Bale Mountains

טרק בהרי Bale
תיאור- בקרבת הכפר Dinsho שוכן אזור יפייפה מלא גבעות מכוסות דשא, נחלים, יערות וגולץ הכותרת מגוון חיות בר. בקיצור, אזור קסום ופסטורלי.

הגעה-
מיניבוס מתחנה מרכזית בדודולה, בין שעה וחצי לשעתיים, 100 ביר לאדם כולל תיקים.
אנחנו יצאנו ב5:00 לתפוס מקום כי יום לפני הגענו בשעות הצהריים המוקדמות ולא הצלחנו לעלות. (התחלנו את הטרק עוד באותו היום).

תקציר הימים-
• התארגנות- קניית אוכל באדיס ל3 ימי הליכה (קנינו גם לטרק בדודולה וגם לזה).

• יום 1- הגעה לDinsho, תשלום לשמורה (פירוט בהמשך), סגירה עם מדריך, השכרת שק"ש ותחילת המסלול. שינה בSodota camp, טוקטוק 10 ק"מ לתחילת המסלול והליכה של כ10 קמ בערך 3 שעות.
*מיקום תחילת ההליכה בגוגל מפס/mapy.cz של תחילת ההליכה-
7°2.10112'N, 39°44.36822'E
*מיקום בMapy.cz או גוגל מפס (מתאים לשניהם) של Sodota camp-
6.9916216, 39.7025768

• יום 2- כ16 ק"מ 5/6 שעות, sodota camp אל Adaley camp.
מיקום משוער של הקמפ-
7°4.26347'N, 39°44.02682'E

• יום 3- כ6 ק"מ 2 שעות מAdaley camp בחזרה לDinsho.

עלויות-
• יום בשמורה- 90 ביר לאדם.
• לינה בשמורה (באוהל אין אפשרות לבקתות)- 40 ביר לאדם.
• מדריך ליום- 1500 (לא משנה כמות האנשים).
• שק"ש ליום- 100 ביר.
• אוהל ליום- 300 ביר.
• פורטר ליום- 500 ביר.
• טוקטוק לתחילת המסלול- 350 ביר לטוקטוק.
• טוקטוק חזרה אל Dinsho ב 250 ביר.
• טיפ- 800 ביר שהבאנו בסוף.

*בהרי הבלה אין בקתות ורק ב2 הקאמפים שישנו בהם יש מכסות שאפשר להקים תחתם אוהל.

יום 1- 10 ק"מ, 3/4 שעות הליכה.
יום לפניי הגענו לתחנה המרכזית בדודולה בשעות הצהריים המוקדמות ולאחר הפסד במלחמת מקום עם המקומיים נאלצנו להשאר עוד לילה בדודולה. לאחר הפקת לקחי אמש הגענו מוקדם בשעה 5:00 לתחנת האוטובוס בדודלה ותפסנו מיניבוס לDinsho (המיניבוס נוסע לRobe ותבקשו לרדת Dinsho) ב100 ביר לאדם כולל תיקים ויצאנו לנסיעה של 1.5/2 ליעד. ירדנו בכניסה למשרדי השמורה וחיכינו למדריך.
אחמד מדריך הרי הבלה-
+251 912254988 יש ווצאפ.
קיבלנו המלצה על אחמד מעבדי המדריך שהיה לנו בדודלה ולכן יכולנו לסגור מראש את 3 ימי טיול שלנו. בגדול ביום הראשון אמורים ללכת כ20 ק"מ אבל בגלל שהגענו באותו היום התחלנו מאוחר (באזור 11) והגשם מתחיל כבר ב14:00, לכן, החלטנו לקצר טווחים עם טוקטוק וליסוע את חצי הדרך של היום הראשון (10 ק"מ) עד לנקודה המרוחקת ביותר האפשרית.
הצבע הירוק שלט בצורה מוחלטת ברקע של כל היום הראשון, הדרך עולה במתינות לאורך נחל קסום ועוברת דרל מפל מרשים. לאחר מכן הדרל נפתחת לעמק רחב ידיים מוקף הרים. באיזור השעה 12 תפס אותנו גשם רציני, בתחילה התחבאנו תחת סלע גדול אך לאחר מספר דקות שהבנו שהמצב לא עתיד להשתנות המשכנו את ההליכה מכוסים ככל הניתן במעילי גשם.
כ5 דקות לפני ההגעה לקאמפ זכינו לראות את הזאב האתיופי הראשון שלנו שהיה מדהים ולא צפוי!
הגענו לקאמפ בערך בשעה 13:30 ופתאום יצאה השמש, השמיים התבהרו והגשם פסק, הקמנו אוהלים, התארגנו, בישלנו והעברנו את הזמן במשחקי קלפים. הקאמפ ממוקם בקרבת בקתת מחקר של השמורה אז יצא לנו לראות ולשמוע קצת על הנעשה שם.
לסיכום יום ראשון קליל ויחסית קצר אך מקסים עם אופציה לראות חיות.

יום 2- 16 ק"מ, 5/6 שעות.
קמנו מוקדם כדי לא להכנס לגשמי הצהריים וב8 וחצי התחלנו ללכת. רוב היום הוא הליכה במישור למעט החלק האחרון שלו בו ישנה עלייה ואחריה ירידה. בתחילת היום השני ממשיכים ללכת במשדאות ירוקות, חוצים נחל ופוגשים הרבה עזים, סוסים, פרות אך גם חיות ברז- זאבים (ראינו להקה שלמה), עיט, אנטילופות מקומייות, חזירי בר ובבונים. לקאמפ של היום השני הגענו בצהריים, למזלנו מעט לפני שנפתחו שערי שמיים ואף ירד ברד. הקמפ באזור הררי מקסים וישנים מתחת לסככה בנויה.

יום 3-
6 ק"מ כ2 שעות. את היום השלישי החלטנו לקצר במעט בגלל השבת, במקום ללכת 12 ק"מ הלכנו 6 בשל אילוצים.
את היום מתחילים בהליכה על ראש ההר ביער קצת קריפי שם ניתן לראות חזירי בר, אנטילופות ובבונים. משם ממשיכים לירידה תלולה ביער לכיוון העמק השוכן למטה ומסיימים בהליכה לצד הנחל בין שיחים עד שמגיעים בחזרה לDinsho. יום קצר וקליל שגם איתו ניתן לשחק מבחינת מרחקי הליכה ומסלול ההליכה.
הגענו לDinsho בשעה 10:00 חזרנו לבית המדריך לקחת את הציוד שהותרנו מאחור.
לקחנו מיניבוס לאחר שהבנו שאין אוטובוס שנוסע ישירות לששמני ומשם לאווסה וצריך להחליף אוטובוס בAdaba או לחילופין לנסוע לRobe ומשם אוטובוס ישיר ל Shashamane. אז תפסנו מיניבוס מDinsho לAdaba ב50 ביר לאדם כולל תיקים, מAdaba תפסנו אוטובוס לShshamane גם ב70 ביר לאדם כולל תיקים וShashamane לקחנו אוטובוס לAwassa ב50 ביר לאדם כולל תיקים. כל המסע הזה לקח לנו 7 שעות נסיעה לערך. הגענו לאווסה תפסנו טוקטוק ב70 ביר להוסטל זברה.

טיפים והמלצות-
• שווה להצתייד באדיס באוכל כי בDinsho אין כלום.
• מומלץ מאוד לצמצם שהייה בדישהו, בגדול אין שם מה לעשות.
• בעונה הגשומה כדאי להתחיל ימי הליכה מוקדם כי לרוב מתחיל גשם באיזור 14/15.
• מספיק 2 ליטר מים (אנחנו לא השתמשנו בכדורי טיהור אבל זו העונה הגשומה אז אולי ביבשה כדאי).

השוואה בין דודלה להרי הבלה:
• חיות- מגוון חיות הבר שפוגשים בהרי הבלה גדול יותר, בין היתר ניתן לראות זאבים, אנטילופות וחזירי יבלות.
• לינה- מבחינת אפשרויות הלינה, בדודלה יש 2- האחת לישון בבקתות כך שניתן לסחוב פחות ציוד והשנייה שינה בשטח עם אוהלים. לעומת זאת, בהרי הבלה השינה הינה אך ורק באוהלים.
• רמת קושי- בדודלה ישנם ימי הליכה יותר קשים וארוכים הכוללים עליות וירידות אך בהרי הבלה ההליכה הינה לרוב מישורית בעמק בין ההרים. (שניהם לא קשים)
• מדריכים- בדודלה מבחר המדריכים מצומצם (אנחנו מצאנו רק עבדי) לעומת זאת, בהרי הבלה יש מספר רב של מדריכים מה שמאפשר בחירה ואולי גם קצת מיקוח.
• עיירת בסיס- האמת שמהבחינה הזאת בשתי העיירות אין מה לחפש. לא ממומלץ לבלות בהן מעבר לנדרש.
• מחירים- הדודלה זול בהרבה מהטיול בהרי הבלה.

Wondo Genet

Wondo Genet-
תיאור- עיירה קטנה ולטעמנו לא נעימה שידועה במעיינות החמים, והמפלים בסביבתה. אם היינו חוזרים ללא ספק היינו מדלגים על וונדו גנט, האנשים שם היו נוראיים, הבריכות החמות סתם מגעילות מפוצצות במקומיים לאורך כל שעות היום והמים מלוכלכים ממש. ההליכה למפלים כרוכה בתשלום למדריך וכניסה שממש מנצלת תיירים.

הגעה-
• דודולה לששמנה- מיניבוס ב70 ביר לאדם כולל תיק.
• טוקטוק לתחנת האוטובוס בששמנה שממנה יוצאים לוונדו גנט- 50 ביר לטוקטוק. מיקום התחנה בmapy.cz-
7°11.06995'N, 38°35.15796'E
• אוטובוס קצר של 14 ק"מ לוונדו גנט- 20 ביר לאדם עם תיק.

לינה-
• מלון Abysinnia- הומלץ ע"י ישראלים, על הכביש הראשי מטרים ספורים מנקודת ההורדה של האוטובוס (תשאלו מקומיים ישר ידעו להכווין אתכם) *שימו לב שהמיקום במפס מי לא נכון. ניקר שהמקום הוזנח ממש בשנים האחרונות, דיי מעיל אבל מחיר טוב- 200 לחדר בלי מקלחת שירותים, 400 עם.

• מלון Wondo Genet Resort- לכאורה האפשרות הפלצנית שיש לעיירה להציע- 1120 ביר לחדר. לטעמנו ממש ממש לא שווה את הכסף, החדר בינוני מינוס, המים לא ממש חמים, אין ווייפיי, האוכל בבוקר רגיל והכניסה למעיינות החמים אומנם כלולה במחיר אך זה רק 60 ביר לאדם.

אטרקציות-
• הבריכות החמות- במרחק של כ 2/3 ק"מ ממרכז העיר (טוקטוק הכי זול שמצאנו לקח 50), 60 ביר כניסה, מקום דיי מגעיל, מפוצץ מקומיים, המים מלוכלכים, זבל מסביב. קיצור ממש לא ממליץ.
• המפל הגדול והמקלחת של הלייה סלאסי, אמור להיול נחמד אבל וויתרנו מאחר וכל מקומי שדיברנו איתו ניסה לעשוק אותנו וממש נמאס לנו מהעיירה.

Hawassa

Hawassa
תיאור- עיר גדולה ששוכנת על אגם. יש בה הרבה ברים ומסעדות אך אל תצפו לאילת. בנוסף אפשר לראות היפופוטמים בשיט או בנקודה חינמית שישראלים גילו. העיירה יחסית נעימה למרות תופעה מוגזמת של אמאות ששולחות את ילדיהם הקטנים להתחנן לכסף ברמה הכי מוגזמת שנתקלנו בה באפריקה. בנוסף חייב להזהר קרה לנו מקרה הזוי בוא גנב כייס את הפלאפון של אחת הבנות שלמזלה זיהתה את זה ואחרי מרדף לא קטן שכלל מאות אנשים, הרבה אלימות, משטרה ואפילו משפט עם פסק דין הפלאפון הוחזר והגנב עם שותפיו נכלאו ונחבטו כהוגן. שימו לב שיש הרבה גנבים שמענו גם על תופעה שאופנוענים חוטפים פלאפונים מידיים של אנשים.

לינה-
הוסטל Zebra Guesthouse- בהמלצת המפס מי הלכנו לזברה הוסטל שהיה נחמד, חדר עם מיטה קטנה שירותים ומקלחת- 450 ביר חדר עם מיטה גדולה- 600 ביר. יש חצר קטנה עם דשא נחמד ושולחן פיקניק. בעלת המקום נחמדה אבל לא ממש אחראית. חוץ מזה ליד ההוסטל יש ברים ומואזין קרוב אז יחסית רועש.

אטרקציות-
צפייה בהיפופוטמים- כל האפשרויות מופיעות במפס מי שבאמת היה מאוד נוח אבל ארחיב על האפשרות החינמית-
מיקום בגוגל מפס-
https://maps.app.goo.gl/d5GArs...
מיקום בmapy.cz-
7°5.44363'N, 38°28.90729'E
איך להגיע- לוקחים טוקטוק אל גשר Tikur Wuha (בדרך אל שדה התעופה) קצת אחרי הגשר (לכיוון השדה) תראו משמאלכם גדר עשויה פח ובסופה יש שבילון שנכנס לכיוון האגם, עקבו אחריו עד לנקודה שבעבר הייתה מקום מושבם של דוכני דגים. משם אם יהיה לכם מזל אפשר לראות היפופוטמים מלככים עשב בגדה השנייה.
*טיפ- תגיעו בבוקר, היינו פעמיים- בבוקר ראינו ובצהריים לא.

אוכל-
מסעדת Tasso- גם כן מופיעה במפס מי, יש אחלה של אוכל במחירים לגמרי סבירים: גלידה טובה ב60, פיחה מרגריטה ב160 המבורגר 130 ולזניה טעימה גדולה ב170.

Arba Minch והשבטים בדרום

Arba Minch
תיאור- עיר נחמדה שממנה יוצאים לשבטים בדרום. שם העיר בתרגום פשוט הוא "40 המעיינות" ששוכנים ממש בקרבת העיר וחובה לבקר בהם!

הגעה-
• טוקטוק מזברה הוסטל אל תחנת האוטובוס- 50 ביר. מיקום תחנת האוטובוס בגוגל מפס-
https://maps.app.goo.gl/iXgoWX...
*להגיע לתחנה ב6 בבוקר (אין צורך להזמין מקום מראש), האוטובוס מהירוקים הציבוריים (לא כמו האוטובוסים בארץ, את אלו כדאי לסגור מראש והם יקרים יותר), האוטובוס יצא כבר ב6:30.
• אוטובוס ישיר לארבאמינצ'- 280 ביר לאדם כולל תיק.

לינה-
מלון 40 springs hotel, מלון נחמד עם רחבה במרכז ומסעדה. יש ווייפיי ואמור להיות מים חמים.
חדר זוגי- 600 ביר. שימו לב שמאוד רועש, המוזיקה לא מפסיקה עד 23.

מלון Paradise Lodge- מקום יקר מאוד ולגמרי לא בתקציב שלנו (משהו כמו 80$ לחדר בסיסי ל2 אנשים) ולדעתי גם לא שווה את הכסף אבל, יש מסעדה שמשקיפה על כל הג'ונגל המטורף שלמטה והאגמים. שווה להגיע לשם לשתות איזה שיי ולהנות מהנוף.

אטרקציות-
שמורת 40 המעיינות- שמורה בתחתית ארבא מינצ' של טבע מופלא! לקחנו טוקטוק אל הפנייה לשמורה והלכנו 5 דק ברגל ברגל עד המשרדים (50 ביר ל2 אנשים). במשרדים משלמים ואז יש הליכה של עוד 3 ק"מ עד למעיין עצמו. ההליכה יפה בטירוף וחוצה בתוך ג'ונגל עם קופי קלאבס שחורים לבנים (רואים הרבה בהליכה) לקראת סוף ההליכה הסקאוט לקח אותנו בשביל שנכנס קצת יותר עמוק לג'ונגל ומוסיף לחוויה.
*אפשר להכנס עד למעיין בבז'אז או רכב אבל הם לרוב רוצים הרבה כסף וההליכה ממש נחמדה.
בתום 3 ק"מ מהמשרדים יש בריכה של מיל צלולים מוקפת ג'ונגל מסביב. המים נעימים ויש מלא דגים שאוכלים את העור (הרבה יותר אגרסיביים מהדגים בסחנה). כאשנינו היינו היו עוד כמה ילדים מקומיים (ממש לא הרבה) שלא הפריעו והסקאוט שמר לנו על הציוד.
מיקומים-
מיקום המשרדים בmapy.cz-
6°1.66286'N, 37°33.99097'E
מיקום המעיין עצמו (3 ק"מ מהמשרדים)-
6°0.25290'N, 37°33.35265'E
עלויות-
• כניסה לשמורה- 90 ביר לאדם.
• סקאווט חובה- 200 ביר עם נכנסים ברכב, 400 אם הולכים ברגל.
• מדריך- 800 אבל לא חייב.
אנחנו לא לקחנו מדריך למרות שבתחילה הם אמרו שחייב אבל אחרי מעט התעקשות הם ירדו מזה.

השבטים של דרום אתיופיה
התארגנות-
דרום אתיופיה ידועה בעשרות השבטים היחודיים שבה, בחרנו לאור התקציב הדל לבקר רק במפורסמים שבניהם- Mursi (צלחות בפה), Karo (ציורי פנים), Hammer (שיער מיוחד), Arbore (בתים עשויים פפירוס, לבוש ושרשראות מיוחדות).
אפרט את דעתי בהמשך אך בקצרה ובנימה אישית אגיד שהשבטים אומנם חיים בצורה מיוחדת והלבוש, התרבות והמנהגים שלהם צבעוניים אך הרמה שהתיירות השחיטה אותם מעכירה על החוויה מאוד! (כמובן שיש לקחת בחשבון שעשינו רק 3 ימים ובשבטים הממוסחרים מכולם, יש מצב שמי שיעמיק וילך לנידחים יותר יזכה ביותר אוטנטיות).

לאחר מספר ימים של בירורים והתייעצויות עם אינספור מדריכים, נהגים וכו' סגרנו עם מדריך תותח על בשם מלק (Melek) שנתן לנו את ההצעת מחיר והתוכנית הטובה ביותר.
מספר פלאפון (יש ווצאפ)-
+251911880222
ראשית, הוא רצה 120$ ליום לרכב אך המחיר לא כלל את הכניסה לכפרים, המדריכים המקומיים והתשלום על תמונות (כל ההתנהלות מול המקומיים שהעדפנו להסיר מעצמנו לחלוטין), ובדיעבד זה המון כסף (עוד 90 דולר נוספים רק עבור 3 שבטים, 2 שווקים ותמונות)
לבסוף סגרנו 2 אנשים ברכב 4 על 4 פרטי, 3 ימים שמתחילים ומסתיימים ב Arba Minch.
עלות- 450$ לשנינו יחד, המחיר כלל-
רכב, דלק, הוצאות אישיותש ל מלק (אוכל, מים לינה), כניסה לכפרים, מדריכים מקומיים בכפרים, 2 שווקים (שגם שם לוקחים מחיר כניסה ותשלום נוסף על מדריך מקומי) והחשוב מכל- תמונות ללא הגבלה. (למי שאוהב לצלם זה הציל אותנו, במקום לשלם על כל תמונה 10 ביר מלק שילם לבוס של כל כפר סכום מסויים וזה חסך מאיתנו הרבה כאב ראש). המחיר לא כלל- אוכל, מים, לינה, מזכרות.
התכנון היה קצת שונה מהמציאות מאחר ובבוקר היום הראשון קיבלנו ידיעה שאולי טקס הDonga- קרב המקלות המפורסם של שבט המורסי מתקיים ולכן במקום לסיים בהם בחרנו להתחיל בהם.
מצרף עכשיו את מה שעשינו אך אוסיף הערות בסוף על מה לדעתי עדיף.

תקציר הימים-
• יום 1- נסיעה של 5 שעות מArba Minch אל העיר Jinka ומעבר על הדרך בשוק של Woito (רק בשבת).
מיקומים באפליקציית Mapy.cz-
Jinka-   5°47.15982'N, 36°33.91100'E
Woito- 5°22.55739'N, 36°59.59960'E

• יום 2- שעה נסיעה דרך שמורת Mago (שגם עולה כסף) אל שבט הMursi, חזרה לJinka, נסיעה של 3 שעות למלון בTurmi, נסיעה של שעה משם אל שבט הKaro וחזרה למלון.
מיקומים באפליקציית Mapy.cz-
Mursi Village-   5°50.09124'N, 36°16.81739'E
Turmi-                4°58.07520'N, 36°29.46823'E
Karo Village-       5°9.87834'N, 36°11.61274'E

• יום 3- ביקור בHammer Market שנמצא בTurmi (רק בימי שני, לחילופין יש בימי שבת שוק של אני ההאמר בDimeka- עיירה קרובה מאוד לTurmi), נסיעה של שעה וחצי אל Aerbore וביקור בשבטים שם ונסיעה של 4 שעות חזרה Arba Minch.
מיקומים באפליקציית Mapy.cz-
Arbore Village-4°59.59430'N, 36°51.00032'E

*טיפים והמלצות בסוף.

פירוט-

יום 1-
התכנון של היום הזה היה ליסוע לTurmi אך בעקבות שמועות על קרבות מקלות בMursi שליד Jinka החלטנו להפוך את הסדר וב 8 בבוקר התחלנו את דרכנו לג'ינקה. הדרך לשם ארוכה (5 שעות פלוס) וכדי להכניס קצת פלפל ביום עברנו בתצפית יפה על ה Omo Valley ועצרנו בכפר Woito שם היה שוק גדול אליו מגיעים אנשים מהסביבה למכור ולקנות סחורות- בע"ח, זרעים, בגדים אוכל וכל הבא ליד. בכניסה לשוק המדריך שלנו שילם את מחיר הכניסה, התשלום למדריך המקומי, הטיפ בסוף (סגר אותו שאנחנו לא ניתן) והוסיף עוד כדי שנוכל לצלם בלי חשבון רק אז יצאנו מהרכב והתהלכנו בשוק. היה נחמד לראות את הערבוב בין אנשי השבטים שהיו שם כמו ההאמר עם אנשים קצת פחות מסורתיים לבושים בבגדים רגילים כמונו, קיבלנו הסבר על כל סוגי הזרעים, הדבש, החמאה האוכלוסייה מלווים בעשרות אנשים סקרנים. לאחר כ 40 דק' המשכנו לכיוון ג'ינקה. כבר בשעות הצהריים הגענו ואת שארית היום בילינו במלון בשם Central Hotel שעלה 500 ביר לשני אנשים וכלל מים חמימים ושירותים בחדר.

יום 2-
ב 8 בבוקר תפסנו כיוון לשבט הMursi, עוד בג'ינקה אספנו את המדריך המקומי ממשרד התיירות שם (המורסי כל כך תיירותיים שיש משרד תיירות של מדריכים) בחור בשם טופו שידע אנגלית מצויינת והיה מדריך נהדר (ממליץ לבקש אותו בחום, הוא אפילו לא ביקש טיפ בסוף!). לאחר כמה דקות נסיעה נכנסים אל שמורת Mago והכפרים מתחלפים ביער עבות. לטעת המדריך בעבר היו חיות בשמורה אך כיום מלבד כמה אנטילופות ובבונים אין יותר מידי. לאחר 70 ק"מ של נסיעה מגיעים אל שבט הMursi שהוא כנראה המפורסם מכולם בהרחבות שהם עושים לשפה ולאוזניים. לפני הפריקה מהרכב חיכינו לאישור של מלק לצאת ולאחר כל הסגירות מול הצ'יפ על תשלומים ותמונית יצאנו לסיור של שעה מעניינת אך במהלכה נרדפנו ע"י אנשי הכפר לקנות מזכרות. לצערנו השמועות לקרבות המקלות לא היו נכונות והסתפקנו בביקור "רגיל".
*הערה חשובה- למורסי הרגל קבוע של שתיית אלכוהול מופרזת לקראת שעות הצהריים לכן חובה להגיע אליהם בבוקר כשהם עוד פיקחים.
בתום הביקור הודנו לאנשי הכפר וחמקנו משם בעדינות. עצרנו בג'ינקה לאכול והמשכנו לנסיעה ארוכה אל Turmi. לאחר שהגענו נסגרנו על המלון להערב- Green Hotel שעלה 600 לשני אנשים עם מקלחת ושירותים והמשכנו בנסיעה נוספת של שעה אל שבט הKaro שידועים בציורי הפנים והלבוש שלהם. בכניסה לכפר כרגיל מלק יצא ראשון, סגר על מדריך מקומי דובר אנגלית ואת וכל התשלומים וקיבלנו את האות לצאת. הנוף שנשקף מהכפר על הOmo River היה יפהיפה וגרם לי להתבאס שלא חשבתי על אופציה של איזה שיט של מספר ימים לאורכו עד לגבול קניה. בכל מקרה, הסיור היה נחמד מאוד, אנשי הקארו לטעמי היום עוד יותר אגרסיביים מאנשי המורסי וביקשו כסף כל הזמן על פחות או יותר הכל למרות המדריך שניסה לסכל זאת. החלק שאני ראיתי כמשעשע מאוד היא שלצד הבתים המקומיים והלבוש המסורתי היה לוח עם הכיתוב- Arsenal- Manchester 18:30 וחדר עם טלויזיה רמקולים ועשרות אנשי קארו שקועים במשחק. לאחר שעה חזרנו לטורמי לאכול ולישון.

יום 3-
מאחר והשוק בטורמי (Hammer Market) נפתח רק ב10 התחלנו מאוחר יותר ויצאנו ברגל מהמלון לשוק. השוק בדומה ליום הראשון היה מלא בסחורות ואנשי שבט ההאמר שיחדויים בשיער שלהם אותו הם מורחים בחמאה. דבר נוסף מיוחד בשוק הוא "פינת התיירים" שזה איזור בו מוצעים מזכרות למכירה עבור תיירים- מסיכות, דמויות עשויות עץ, כסאות מסורתיים, קלאבאש- דלעת ממנה מכינים כלים, חניתות, פגיונות ועוד.
לאחר שעה של שוטטות המשכנו בדרכנו אל עבר Arbore שהיו השבט שהכי פחות נהננו מהם כי בשונה ממה שהיה עד עכשיי הם לא היו מוכנים לתשלום קולקטיבי על תמונות (מה שלבסוף עם עקשנות של מלק כן קרה) והרגיש כיאילו הם נשארים שבט רק בשביל שתיירים יצלמו אותם (נעמדים אוטומטית לתמונה). מה שמעניין יותר לטעמי הם כיפות הפפירוס שהם בונים כבתים. לאחר כחצי שעה רצינו לצאת משם והמשכנו בדרכנו הארוכה אל ארבא מינצ'.

טיפים והמלצות-
• מי שמחפש לחסוך כסף הייתי מגיע לג'ינקה בתחבורה ציבורית (ג'ינקה עיר גדולה, יש בה שדה תעופה ובנוסף יש כל הזמן אוטובוסים שמגיעים מהתחנת אוטובוס בArbaMinch) וסוגר עם מדריך על יומיים בלבד שמתחילים בג'ינקה ונגמרים בארבא מינצ'.

• מי שהולך לזמן קצוב ברכב תיירים שלא יצפה לחוויה אוטנטית! אישית הלכתי לשבטים נטו בשביל חברה שלי שמאוד רצתה, ואכן אני פחות נהנתי, יש תחושה שכל החוויה הזאת סובבת דבר אחד בלבד- תמונות, כיאילו התיירים מעוניינים להגיע לצלם וללכת, מה שהפועל פחות או יותר קורה (מדגיש שוב אני מדבר רק מתוך מה שחוויתי).

• ממליץ לסגור עם מדריך שהתשלום יכלול את כל ההתעסקות מול המקומיים- תשלום למדריך מקומי (כולל טיפ בסוף), כניסה לשווקים וכפרים ותמונות. דדגישו בתיאום ציפיות שלכם מולו שמבחינתכם הארנק נשאר ברכב בזמן הסיורים ושהוא יסגור הכל. חסך כאב ראש אינסופי.

• קחו בחשבון שב3 ימים רוב הזמן תבלו ברכב, המרחקים גדולים ויש המון נסיעה.

• יש אפשרות לעשות את השבטים על אופנוע ולהוזיל עלויות.

• לדעתי עדיף שהמחיר לא כולל אוכל ולינה, ככה הבחירה בידכם והתקציב תלוי בכם.

*חזרה לאדיס-
לקחנו מהתחנה המרכזית אוטובוס ירוק גדול (מקומי, לא של תיירים) ב350 ביר לאדם. שווה להגיע יום לפני להזמין מקום.