5 שבועות באתיופיה
מסלול: צפון אתיופיה: מקלה (דנאקיל) -לליבלה (אבונה יוסף)- אאורומבה- בהר דאר- אדיס אבבה דרום אתיופיה: האווסה- ארבע מינץ׳ (שבטים)- האווסה- דודולה (הרי הבאלה)- ששמנה- אדמה- דברה זית- אדיס אבבה
| תאריך הטיול | April 2018 |
|---|---|
| משך הטיול | 40 ימים |
| עונה מומלצת | באתיופיה ניתן לבקר בכל עונות השנה, כשלכל עונה יתרון משלה- העונה המומלצת ביותר היא בין ספטמבר לינואר, אחרי שנגמרת עונת הגשמים והכל ירוק. זו גם העונה העמוסה ביותר בתיירים. בין פברואר למאי זו העונה היבשה, הנוף עשוי להיות מדברי יותר, אך יפה, והמזג אויר נוח לטיול. באפריל כבר עשויים להתחיל גשמים בדרום המדינה. מיוני ועד אוגוסט זו עונת הגשמים ועדיף להימנע מלהגיע לאזור הצפוני בעיקר. הגשמים יכולים לפגוע ביציאה לאטרקציות ובנסיעות ממקום למקום... |
תוכן עניינים
מידע כללי
מטבע: ביר, בזמנו היה 1 שקל= 7 ביר
*שעון אתיופיה: לאתיופיים יש לוח שנה קצת שונה (כשאנחנו ביקרנו ב2018, אצלם 2010), ושעון קצת אחר (כשאצלנו 6:00 בבוקר, אצלם 00:00- כלומר אם יגידו לכם שהאוטובוס יוצא ב22:00, תוודאו אם זה שעון מקומי או בינלאומי- בדר"כ זה שעון מקומי, כי אוטובוסים לא נוסעים שם בחושך).
*על האטרקציות באתיופיה משלמים בדולרים לרוב. אנחנו הבנו שכשמשלמים להם בביר הם לוקחים שער גבוה יותר ולכן זה לא משתלם.
אוכל: כמובן- אינג'רה. שווה לטעום גם אם תחליטו שאתם לא אוהבים, פשוט כי זה מיוחד. יש מגוון ענק של תוספות- מאבוקדו, דרך רוטב עגבניות ועדשים ועד בשר. האוכל האתיופי מאוד חריף. מי שלא אוהב חריף, אפשר למצוא כמעט בכל מקום אוכל מערבי, או לבקש בלי חריף (לפעמים זה מצליח). הם מציעים גם להוסיף יוגורט כדי לעדן את החריפות. נסו גם את הג'וס (שייק פירות טבעי וטעים!!) ואת יין הדבש (טעם שנוי במחלוקת, אבל שווה לטעום).
תחבורה: באתיופיה המרחקים גדולים ויש שיעדיפו לעשות את המעברים הגדולים בטיסות פנים. האופציות הזולות יותר הן אוטובוסים גדולים (המקומיים ייקראו לזה- "אוטובוס תיירים"), או אוטובוסים מקומיים. לרוב ינסו לגבות מלבנים יותר כסף, על הנסיעה עצמה ובעיקר על התיקים, אז צריך לנסות לשים לב כמה המקומיים שמסביב משלמים ולשאוף לשלם כמוהם, לא תמיד זה מצליח. הכבישים במדינה משובשים בהרבה מקומות, ולכן האוטובוסים יוצאים לרוב לפנות בוקר, כדי להגיע ליעד לפני החושך. בתוך העיר נוסעים בבז'ז' (טוקטוק). אם מחליטים לקחת טיסות פנים, כדאי לדעת שאתיופיאן איירליינס נותנים הנחה של 50% לכרטיס פנים עבור מי שהגיע איתם לאתיופיה.
מקלה והדנאקיל
מקלה זו עיר בצפון אתיופיה, ממנה יוצאים לדנאקיל- טיול ג'יפים מאורגן באיזור יפייפה (אין אפשרות לצאת לטיול זה לבד!). בטיול מגיעים לאגמי מלח, בריכות מינרליים צבעוניות, הר געש פעיל ועוד. אנחנו יצאנו לטיול עם ETT, החברה של אבבה (+251914027893), קבענו איתה מראש שיאספו אותנו משדה התעופה במקלה, ולאחר הטיול היא גם סידרה לנו הסעה ללליבלה (היעד הבא שלנו). הטיול דרכה עולה 300$ ל3 או 4 ימים. אנחנו יצאנו ל4 ימים, אבל בהחלט מספיק לצאת ל3. אין הרבה הבדל במה שרואים ואנחנו הרגשנו קצת מריחת זמן מיותרת... הצוות שלה מקצועי ונעים, נתנו לנו תחושה מאוד טובה- ממליצות! יש עוד מישהו שמוציא טיולים לשם, המחיר אולי קצת יותר זול, אבל אנחנו שמענו מאנשים שהחוויה לא מקצועית כל כך.
כמה מילים על מקלה- זה היה היעד הראשון שלנו בטיול והמליצו לנו להתחיל משם כי העיר מאוד נעימה יחסית. באמת ביחס לאתיופיה כמעט ולא מציקים ברחוב. יש שם הרבה מלונות בגלל הדנאקיל, במגוון מחירים ורמות, ומצאנו בקלות מקומות לאכול גם אוכל מקומי וגם מערבי.
הגעה למקלה בבוקר, סגרנו פרטים עם ETT על הדנקיל והתמקמנו במלון Mentistron pension ,עלה לנו 250 ביר ללילה לחדר זוגי (הזמנו דרך בוקינג מהארץ). המלון קרוב למשרדים של ETT, יש מים חמים וואייפיי.
מהחוויה שלנו היה נוח להתחיל טיול עם משהו מאורגן כמו הדנאקיל- אוספים אותך מהמלון, דואגים לך להכל למשך כמה ימים..
לליבלה
לליבלה נחשבת לירושלים השנייה מבחינת המקומיים. העיר גבוהה יחסית, עם עליות וירידות רבות ונקודות נוף רבות. האטרקציות המרכזיות שבה הן הכנסיות החצובות וטרק האבונה יוסף.
התמקמנו במלון alif paradise, שם הסתבר לנו שנמצאים רוב הישראלים שמגיעים לעיר. האישה שמנהלת את המלון גרה כמה שנים בישראל, יודעת קצת עברית ומאוד אוהבת ישראלים. יש מקום נוח לעשות בו כביסה ביד, יש וואיפיי ומים חמים. אנחנו שילמנו 250 ביר ללילה לחדר זוגי, באזור שנחשב ישן במלון. (אפשר לשלם 300 לחדרים טובים יותר).
הכנסיות: אנחנו בסוף לא נכנסנו לשם, אבל בעיקרון כרטיס לאדם עולה 50 דולר. כרטיס בתוקף למשך 3 ימים ולכן הרבה ישראלים מוכרים בחצי מחיר כרטיס משומש. לפעמים זה עובד, לפעמים השומרים עולים על זה ומוציאים את מי שנכנס עם כרטיס כזה..
האבונה יוסף- טרק של 4 ימים, היציאה מהעיר עצמה. ביום הראשון יש עלייה מאתגרת, אך בשאר הימים ההליכה קלה יותר. ביום השלישי מגיעים לשיא הגובה, שכולל גם הוא טיפוס. בסוף כל יום הליכה מגיעים לבית של משפחה, אוכלים אצלם וישנים בבקתה שלהם. וזאת הזדמנות להיחשף לחיי הכפרים. אנחנו יצאנו עם סיסאיי (0943801987), היינו 5 ושילמנו 20$ לאדם ל4 ימים, אבל המחיר בדרך כלל הוא 25$. זה כולל הכל- אוכל, מים, פורטר ונסיעה לתחילת המסלול.. אנחנו מאוד נהנינו איתו, הוא נפגש איתנו יום לפני והסביר לנו את כל הפרטים. זה היה הטרק הראשון שלנו והוא היה מאוד סבלני לכל השאלות שלנו.
*נסיעות: לליבלה הגענו עם הסעה של ETT, איתם יצאנו לדנאקיל, היה כלול במחיר של הטיול איתם. מלליבלה המשכנו לאאורומבה. כדי לקנות כרטיס צריך להגיע יום קודם לתחנה המרכזית, רצוי ב14:00. לפני הם לא ידעו אם בכלל ייצא אוטובוס בבוקר למחרת. כרטיס עולה 130 ביר, לנו לקחו גם 50 ביר על התיקים (כמובן שלמקומיים לא לוקחים כסף על תיקים, צריך לנסות להתמקח על זה). האוטובוס יצא ב6:00, ממליצות להגיע לפחות שעה לפני היציאה של האוטובוס כדי לתפוס מקום בישיבה. הנסיעה לקחה 7 שעות, עם הפסקה לארוחת צהריים. בעיקרון אין תחנה בצומת של אאורומבה, צריך לבקש מהנהג שיעצור. אם הוא לא עוצר, צריך לרדת בווארטה ולהחליף אוטובוס.
אאורומבה (הקיבוץ האתיופי)
זו בעצם קהילה שמתנהלת בחיים משותפים. מעניין ונחמד להתארח שם ליום-יומיים, בעיקר מקום נעים לנוח בו. אפשר לעשות סיור (עולה 70 ביר לאדם) במהלכו מבקרים במוזיאון שמסביר על הרעיון שמאחורי הקהילה, את המפעל שלהם של אריגת בדים, ובתים מקומיים. לנו יצא באחד הבתים המקומיים ללמוד איך מכינים אינג׳רה, אפשר לבקש מהבחור שאחראי על הסיור.
אסנגה- 0937458352, הוא אחראי על קבלת האורחים בקיבוץ, שווה לדבר איתו כמה ימים לפני ולוודא שיש שם מקום.
לנו עלה 150 ביר ללילה לחדר עם מיטה זוגית, המקלחות והשירותים משותפים מחוץ לחדר ולא תמיד יש מים חמים. חוץ מזה המקום היחיד לקנות בו אוכל זה במסעדה שלהם, אז אפשר להביא קצת אוכל איתכם.
הגעה: הגענו מלליבלה לצומת הכניסה לקיבוץ. מהכביש צריך לקחת בז'ז' ב20 ביר בערך. משם המשכנו לבהר דאר. בגדול יש טרנזיטים כל הזמן שנוסעים בכביש (מהצומת, לא מתוך הקיבוץ), רובם לא ישירים. צריך לקחת אחד לווארטה ולהחליף. נסיעה של שעתיים במצטבר. עלות- בין 10 ל30 ביר.
בהר דאר
עיר שנמצאת על אגם טאנה, מערבית יחסית עם המון בתי קפה ומסעדות. הרגשנו בנוח ברחוב והיה נעים להסתובב, אפילו בערב. התמקמנו במלון friendship , עלה לנו 250 ביר ללילה. המיקום של המלון היה מעולה- קרוב לאגם, לא רחוק מהשוק. בעיר עצמה יש הרבה הפסקות חשמל, אבל כשהיה חשמל היו גם וואיפיי ומים חמים.
נקודות מומלצות בעיר-
*שוק מקומי- יש שם הכול, נחמד למי שאוהב שווקים.
*שייט באגם טאנה- ברגע שמגיעים לאזור האגם מקומיים מיד מציעים דילים לשייט. הם יתחילו ממחירים גבוהים מאוד ואחרי התמקחות תוכלו להוריד אותם למחיר שפוי. אנחנו שילמנו 100 ביר, שכלל ביקור באי אחד (על האי יש כנסייה שהכניסה אליה בתשלום, אנחנו ויתרנו) וצפייה בהיפופוטמים. לדעתנו- מספיק לגמרי. אחרי שסגרתם עם מישהו דיל, קחו בחשבון שייתכן שתחכו עוד שעה בסירה שלו עד שהיא תתמלא. קחו איתכם מים. אם מתכננים להמשיך גם לדרום אתיופיה, לדעתנו אפשר לוותר על השייט ולראות היפופוטמים בהאווסה.
*מפלי הנילוס- טיול יום למפלים, לנו זה היה מאוד נחמד לצאת קצת מהעיר לטבע. ההליכה קלילה והמפלים יפים. בעונה שאחרי הגשמים המפלים מרשימים יותר כמובן. האוטובוס לשם יוצא מהתחנה המרכזית החדשה (בקצה העיר- הולכים על הרחוב הראשי עד שמגיעים לכיכר גדולה שממולה יש שוק צאן, שם לוקחים ימינה. ממשיכים עוד קצת ומגיעים). אוטובוס עולה 15 ביר ולוקח כשעה וחצי, האוטובוס עמוס מאוד, ויש הרבה עצירות בדרך, הנסיעה מתישה. במסלול עצמו אין צורך במדריך, למרות שיציעו לכם, ההליכה פשוטה והמפס-מי הופך אותה לברורה מאוד.
נסיעה: לבהר דאר הגענו בטרנזיט מאאורומבה. משם המשכנו לאדיס אבבה. לקחנו אוטובוס של abay bus שעלה 340 ביר. צריך ללכת למשרדים שלהם שנמצאים ליד השוק (לא בתחנה המרכזית), שם קונים כרטיס. האוטובוס עצמו יוצא ב4:00 בבוקר ממלון פפיראס, נהגי בז'ז' מכירים.
האוטובוס מגיע לאדיס, לכיכר מסקאל, משם יוצאים גם האוטובוסים דרומה. אם מתכננים כבר לצאת למחרת מאדיס דרומה, כדאי לקנות כרטיס כשמגיעים לשם, גם כי זה נוח- זה באותו מקום, וגם כדי להבטיח שיהיה מקום באוטובוס. כשאנחנו הגענו בצהריים היו חברות שכבר לא היה אצלם מקום באוטובוס למחרת.
אדיס אבבה
בירת אתיופיה. שונה מאוד מכל עיר אחרת שביקרנו בה במדינה. מלאה בתנועת כלי רכב, ברמזורים, מגדלים... לנו היה מאוד קשה ללכת ברחוב, הציקו לנו והרגשנו פחות בטוחות.
יש בעיר מוזיאונים (פירוט בהמשך) ושווקים שאפשר לסייר בהם. אנחנו לא מצאנו סיבה להישאר בה מעבר ללילות שהיינו צריכות והעדפנו את הכפרים השקטים יותר, אבל מי שאוהב ערים גדולות יכול למצוא בה מה לעשות ליותר מהזמן שאנחנו הקדשנו לה ויש הרבה אנשים שאוהבים אותה מאוד ונשארים לכמה ימים.
התמקמנו במלון בארו, 300 ביר ללילה לחדר זוגי קטן (מאוד), אבל עם אוירה נחמדה. גילינו שהמקום רשום בלונלי פלאנט כמקום שתיירים מגיעים לשבת בו כדי להכיר, ובאמת בלילה הגיעו תיירים לשבת על בירה והייתה "אווירת בקפאקרס".
נסיעות: מוניות- 150 ביר מתחנת האוטובוס בכיכר מסקאל למלון ולהפך. מאדיס המשכנו להאווסה, לקחנו אוטובוס של סלאם באס, 170 ביר (צריך לקנות כרטיס מראש). יוצא ב5:30 מהאזור שמול משרדי האוטובוסים בכיכר מסקאל. הנסיעה לקחה 5 שעות בערך.
האווסה
עיר נופש של המקומיים, מקסימה ורגועה שנמצאת על אגם, עם טיילת קצרה שיש בה כמה מקומות לשבת. מקום לנוח בו. התמקמנו בzebra hotel מלון מקסים באווירה נעימה, הבעלים הייתה מקסימה והתחברנו אליה. 250 ביר ללילה לזוג, וואיפיי ומים חמים. אפשר להזמין ממנה ארוחות בוקר במחירים סבירים, היא מכינה אחלה פנקייקים.
מקומות מומלצים בעיר-
*הטיילת על האגם- יש כמה מקומות לשבת לשתות ג׳וס טעים, מקום נעים ורגוע.
* אפשר ללכת לאחד ממלונות היוקרה, לשלם בין 30 ל80 ביר ליום בבריכה.
*אפשר לעשות שייט באגם ולראות היפופוטמים. אומרים שזה שווה יותר מבהר דאר.
באופן כללי יש מסעדות מערביות במחירים שפויים.
נסיעות: הגענו מאדיס, בז׳ז׳ מהמרכזית בהאווסה לזברה הוסטל עולה 35 ביר בערך. מהאווסה נסענו לארבע מינץ׳- אוטובוס ב102 ביר, יוצא ב6:30 (לא צריך לקנות כרטיס מראש). הנהג בז'ז' הוריד אותנו בזווית שלא רואים את האוטובוסים וישר קפצו עלינו נהגי טרנזיט. לא להסכים, להמשיך להתקדם עד שרואים את האוטובוסים. נסיעה של 6 שעות.
ארבע מינץ'
מהעיר הזו יוצאים לשבטים. האווירה בעיר לא נעימה כל כך, לפחות לא באזור התחנה המרכזית.
בלילה שלפני השבטים ישנו במלון קרוב למרכזית- 250 ביר לחדר זוגי. בלילה שאחרי השבטים עברנו למלון אחר, באזור רגוע יותר של העיר- 350 ביר לחדר זוגי (אנטו המדריך סידר לנו אותו). המקום היחיד שמצאנו עם אוכל מערבי בעיר זה ה- tourist hotel , הלינה שם לא הייתה לתקציבנו, אבל האוכל במחירים סבירים.
סיור שבטים: אנחנו דיברנו עם כמה מדריכים ובסוף סגרנו עם אנטו ( 0967952704), בחור צעיר ומקסים, מאוד אוהב ישראלים. נפגש איתנו יום קודם במלון שלנו וקבענו ביחד מה אופי הסיור שאנחנו רוצות. הוא הסביר לנו שעדיף לצאת לפחות ל4 ימים כי הנסיעות ארוכות מאוד. היציאה לסיור אחרי ארוחת בוקר, החזרה בערב. אנחנו ביקרנו אצל 5 שבטים, כשבכל שבט הדריך אותנו מישהו מקומי שתרגם לנו את המקומיים והסביר לנו על מנהגי השבט, על צורת החיים ומבנה המשפחה. היינו 4 בנות ושילמנו על 4 ימים 200$ כל אחת, שכללו הכל- כניסה לשבטים, לינה, אוכל, נהג, מדריך ורכב. המחיר משתנה בהתאם לימים, לשבטים שבוחרים, ולכמות האנשים.
נסיעות: מארבע מינץ׳ חזרה להאווסה- אוטובוס ב5:30 מהתחנה המרכזית (לא צריך לקנות מראש) 102 ביר, 5 שעות. בז׳ז׳ מהמרכזית בהאווסה לזברה הוסטל עולה 35 ביר בערך.
טרק הדודולה (הרי הבאלה)
מהאווסה לטרק הדודולה- אוטובוס לששמנה (אמור להיות כל הזמן, אנחנו לקחנו ב6:00), עולה 13 ביר, ב7:00 כבר הגענו לששמנה. כדאי ללכת לתחנת אוטובוס הגדולה של ששמנה כדי לקחת אוטובוס לדודולה, לא מאיפה שיורדים, שם המחיר זול יותר. נסיעה מששמנה לדודולה עולה 40 ביר ולוקחת שעה וחצי בערך. המיניבוס עוצר ממש ליד המשרדים של הטרק.
*המשרדים נפתחים ב9:00*
הדודולה- טרק יפייפה מלא בנופים ירוקים ונחלים. ההליכה עצמה לא קשה במיוחד והטרק מאורגן מאוד. מגיעים למשרדי השמורה, שם המדריכים מסבירים הכל וביחד מחליטים על אורך הטיול (בין 3 ל7 ימים), ועל אופי הטיול (יש אפשרות ללכת ברגל או לקחת סוסים). יש אפשרות לקחת סוס לציוד, אנחנו לקחנו. הכל מאוד ברור ויש מחירון מסודר, כך שאין צורך להתמקח. אנחנו הגענו על הבוקר, סגרנו עם המדריכים ויצאנו איתם לקנות את האוכל (בכל ערב יש מדורה ובבקתות עצמן יש כלי אוכל ובישול- ממש מסודר ונוח). יצאנו באותו הבוקר לדרך. הימים עצמם לא ארוכים ובכל ערב אפשר להחליט אם לקחת סוסים למחרת, אנחנו לקחנו רק ביום האחרון-ממליצות מאוד- חוויה טובה אך כואבת מעט ונחמד לסיים איתה.
חישוב הוצאות לטרק- 1710 ביר כולל הכל- אוכל, לינה, שני מדריכים, סוסים לרכיבה ביום האחרון וסוס ציוד לאורך כל הטיול (היינו שבע וטיילנו ארבעה ימים).
נסיעות: מדודולה חזרנו לששמנה במיניבוס, 40 ביר.
ששמנה (וונדו גנט)
עיר שנחשבת כבירת הראסטפרים באתיופיה. העיר עצמה לא נעימה במיוחד. ישנו במלון מקונן, 300 ביר לזוג. מלון ברמה גבוהה.
מסעדה יקרה אך מומלצת- היילו ריזורט, המערבית היחידה בערך שמצאנו. לארוחת בוקר וצהריים יש המון מקומות נחמדים עם אוכל מקומי, אבל בערב לא כל כך נעים להסתובב בחוץ ורוב המקומות סגורים.
וונדו גנט- מומלץ מאוד! מקום מקסים וירוק עם המון מים- מפלים ובריכות, יש מעיינות חמים ונחלים קרים, לא רחוק מהעיר. לנו ירד קצת גשם אבל החוויה הייתה שווה. יש תחנה מרכזית ייעודית, זאת לא המרכזית הגדולה. נסיעה עולה 10 ביר ולוקחת חצי שעה בערך, כל הזמן יוצאים משם מיני ואנים. בכניסה למקום יש קאנטרי שמקומיים מגיעים אליו, צריך לעבור בצד שלו במין דרך צרה כדי להגיע לאזור הטבעי והיפה. כשאנחנו הגענו עמדו ילדים שדרשו שנשלם להם, אחרי הרבה ויכוחים איתם בסוף שילמנו בכניסה לקאנטרי כדי שישחררו אותנו. גם אחרי שנכנסים יהיו ילדים שינסו לקחת כסף על זה שאתם שם, על זה שהם יראו לכם את הדרך... אין צורך במדריך בפנים ואפשר להסתדר גם בלי.
נסיעות: מששמנה המשכנו לאדמה- נסיעה למוג׳ו (90 ביר, 4 שעות) וממוג׳ו לאדמה (10 ביר+5 על תיקים)
אדמה
מעין עיירת נופש של מקומיים. יש שם מלונות במגוון מחירים ורמות. אנחנו ישנו בtsion hotel. מלון ברמה גבוהה, 250 ביר ללילה לחדר זוגי.
אנחנו הגענו לשם כדי להגיע לסודרי- מקום שקראנו עליו, שיש בו בריכות החמות. כשהגענו לשם הסתבר שהמקום עצמו הוא מעין קאנטרי קלאב, מלא במקומיים שמגיעים לנפוש. אנחנו נהנינו משינוי האוירה ומהחוויה המקומית. נכנסנו לבריכות החמות עם המקומיות שהיו בלי בגדים והכניסו אותנו לזרם החם כשהובכנו, היה כיף ומצחיק. יש במקום גם בריכה רגילה, דשאים ופסלים. נסיעה של שעה בערך, עולה 20 ביר. הטרנזיט יוצא מהרחוב הראשי, צריך לשאול מקומיים.
מאדמה נסענו לדברה זית- לקחנו טרנזיט מהתחנה המרכזית. אמור לעלות 20 ביר, לנו לקחו עוד 20 על התיקים למרות ויכוח ארוך.. הנסיעה עצמה לוקחת בערך שעה.
דברה זית
עיר נופש נוספת של מקומיים, שיש בה אגמים ובעיקר מקומות יחסית מערביים. ישנו במתי גסטהאוס- 250 ביר ללילה לחדר זוגי. מומלץ להזמין מראש כי המלונות במרכז העיר היו מלאים כשאנחנו היינו.
*מומלץ להתנייד בעיר עם מוניות (טרנזיטים) ולא עם בז׳ז׳, עולה 2-3 ביר במקום 20-30.
*מול הגסטהאוס שלנו היה בית קפה נחמד, ארוחת בוקר- ביצה, אבוקדו, לחם- 50 ביר. ליד יש גם מאפיה גדולה.
* dreamland- מסעדה במלון יוקרה עם נוף לאגם. מומלץ להגיע לשתות קפה או בירה (כי יקר) ולהנות מהנוף. באופן כללי מלונות היוקרה מומלצים לביקור כדי להנות מהנוף שנשקף מהם.
*טיול לאגמים- טרנזיט לאגם הורה, מהשביל הראשי אפשר להיכנס בכל מיני שבילים צדדיים לכיוון האגם. מצאנו מקום נחמד לשבת על שפת האגם, בנוף יפה. בכמה נקודות יש סירות שאפשר לעשות איתן שייט.
נסיעות: מדברה זית לאדיס- 20 ביר לכל אחת+ 10 על תיקים. נסיעה של 40 דקות לתחנת קליטי. משם עוד מונית שירות ב10 ביר לכיכר מסקל.
אדיס אבבה
חזרנו לאדיס אבבה לסיום כדי לטוס משם לאוגנדה. שוב תכננו להגיע לשם ללילה בלבד, אחרי החוויה שלנו מהעיר בפעם הקודמת שביקרנו בה (חוויה אינדיווידואלית- יש אנשים שנהנים ממנה!). הגענו מוקדם בבוקר כדי להספיק להנות מביקור במוזיאון ולעשות כביסה.
התמקמנו במלון לה סורס, 400 ביר לחדר זוגי. המחיר כולל ארוחת בוקר והסעה אחת, אנחנו לקחנו אותה לשדה תעופה. עשינו כביסה בלה סורס, קצת יקר אך יעיל, הבגדים חזרו מהר ונקיים.
המלצות בעיר-
*מוזיאון הרד טרור- המוזיאון בנוי מכמה חדרים, ומספר על התקופה בה שלט משטר צבאי באתיופיה. מעניין, וכתוב באנגלית ברורה. הצוות היה מקסים ונתן לנו רקע על המוזיאון לפני שנכנסנו. הכניסה חינם.
*המוזיאון הלאומי- מוזיאון מושקע עם 4 קומות. הראשונה על ארכאולוגיה בעיקר, מעניין מאוד וכתוב בצורה מונגשת, מלא במיצגים מתקופות שונות. שאר הקומות על התרבות במדינה, על תקופת המלוכה, על ההיסטוריה. 10 ביר כניסה. ממליצות!
*מוניות שירות או אוטובוסים בעיר- 2-3 ביר לאדם, שווה וחוסך המון כסף על מוניות רגילות.
*בית חב"ד- אכלנו אצלם ארוחת שישי. משפחה מקסימה! הייתה חוויה מיוחדת ונעימה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם