שבוע על שביל האפלאצ׳ים בוורמונט

מבוא

באוגוסט 2024 כחלק מטיול ארוך יותר בארצות הברית החלטנו (דנה וצבי, בני 22) לעשות טרק, לאחר התלבטויות רבות בחרנו לעשות מקטע מהאפלאצ׳ים. שביל זה נבחר כי הוא קרוב יחסית לאזורים אחרים שטיילנו בהם, הוא עובר בערים קטנות כך שיחסית קל להצטייד או למצוא אוטובוס ויש עליו לא מעט מידע באינטרנט.

איך בכלל בחרנו מקטע?

אורכו של שביל האפלאצ׳ים הוא כ-3500 קילומטרים, כך שהניסיון למצוא מקטע ספציפי עלול להיות מאתגר. משום שטיילנו בקיץ החלטנו לוותר על החלק הדרומי (מג׳ורג׳יה עד וירג׳יניה בערך). לאחר מכן, הבנו שמיין וניו המפשייר מאתגרות מאוד מבחינת תוואי ונקודות הצטיידות אז החלטנו לוותר גם עליהן. בסופו של דבר, מהאזורים שנותרו, וורמונט נראתה לנו הכי מעניינת שכן היא יחסית הררית, יש בה לא מעט מקורות מים ויישובים, ובגדול פשוט הרגשנו שזו תהיה טעימה חביבה מניו אינגלנד.
לאחר שקנינו מפה של האזור הצלחנו להתמקד יותר במקטע ספציפי בגלל אילוצי תחבורה ציבורית.

דובים, קרציות ויתושים

דובים - בהרי האפלאצ׳ים יש לא מעט דובים. אמנם הם לא מעוניינים במפגש עם בני אדם, ובכל זאת, יש לקחת ליתר ביטחון ספריי דובים או משרוקית (ממליצים לקרוא בקישור על מפגש עם דוב לפני היציאה) אנחנו בחרנו לקחת ספריי, עקרונית ניתן למצוא ב-rei, כשאנחנו חיפשנו היה מחסור ומצאנו בחנות לציוד צבאי בבוסטון. כמו כן יש להצטייד במיתר ובשקית/קופסת דובים, שבה שומרים את כל האוכל והזבל בתיק ובלילה תולים מעץ מרוחק בשביל שדוב לא יוכל לקחת אותה.
קרציות - בהרבה מאזורי הטיול לאורך השביל, בעיקר כשיש עשב גבוה, יש קרציות שעלולות להעביר מחלות. על כן, יש ללכת עם מכנסיים בתוך הגרביים, או עם חותלות מיוחדות. כמו כן יש לבדוק בכל יום את כל הגוף ולוודא שאף קרצייה לא נדבקה אליכם.
יתושים - יש המון יתושים בעונת הקיץ, כדאי לקנות אלתוש.

מזג אוויר

במהלך היום מזג האוויר היה חם ולח, הלילות היו קרים יחסית וירד גשם מדיי פעם שנע בין טפטוף למבול. הבנו שזה מזג האוויר הסטנדרטי לאזור ולעונה. על כן, אנחנו יצאנו עם בגדים דקים ומנדפים להליכה, שקי שינה חמים ללילה וחליפת סערה ו(הרבה) שקיות אטומות.

לינה, מים, אוכל וקליטה

לינה: לאורך המסלול פרוסות shelters, מעין בקתות מוגבהות עם שלושה קירות ושירותים אקולוגיים קרובים. בדרך כלל, יש מקום ל-6-8 אנשים כך שהראשונים שמגיעים פורסים את שקי השינה שלהם והבאים מקימים אוהלים ליד. אנחנו ניסינו גם וגם, שניהם ממש בסדר.
מים: במקטע זה היו נחלים רבים כך שרוב הזמן הסתובבנו עם מקסימום שני ליטר מים לאדם (יכולנו לקחת פחות אבל אנחנו קצת לחוצים). לא כל כך ידענו מה יהיה מצב מקורות המים שנפגוש, הבנו שבחלק מהאזורים יש מים לא צלולים, ביצות וכו׳. לכן החלטנו ללכת על בטוח והשתמשנו במטהר מים מסוג grail שגם מסנן את המים וגם מטהר מפני חיידקים. רוב האנשים שפגשנו השתמשו בבקבוקים שרק מסננים ולעתים שילבו גם כדוריות כלור. יצוין שהנחלים בהם ביקרנו היו מאוד נקיים וכנראה שבאזורים דרומיים יותר הטיהור ממש קריטי.
אוכל: קנינו אוכל בנקודת ההתחלה של הטיול ופעם נוספת באמצע. השביל לא עובר דרך מקומות יישוב רבים, בדרך כלל צריך לסטות כמה קילומטרים ולחזור. עקרונית, ניתן לשלוח חבילות בדואר ולפגוש אותן במהלך המסלול, אנחנו לא ניסינו זאת.
מבחינת תזונה, לקחנו שיבולת שועל לארוחת בוקר, טורטיות, חמאת בוטנים וקבנוס לצהריים, אורז עם עדשים לערב והמון אגוזים לנשנוש. מטיילים אחרים שפגשנו אכלו ארוחות מוכנות בשקית שרק מוסיפים להן מים והן מוכנות שהבנו שקונים בחנויות טיולים ועוד כל מיני חטיפי חלבון. כנראה שתזונה שכזאת באמת יותר מתאימה לטיול ארוך שכן היא מזינה, קלה ותופסת מעט מקום בתיק.
קליטה: כולם הפחידו אותנו שלא תהיה קליטה בכלל לאורך המסלול. עם זאת, כמעט בכל יום כשעלינו לכיפה הצלחנו להתחבר. באופן מפתיע, בעיירות הקטנטנות לא היתה קליטה בכלל, אבל ניתן להתחבר לוויפיי החינמי שבדרך כלל יש ב"מרכז".

אריזה

יצוין שכל המטיילים האחרים שפגשנו, בפרט הthru hikers שעושים את כל המסלול, ארזו ממש שונה מאיתנו. הם לקחו תיקים של בערך 40 ליטר, עם ציוד קל וקטן במיוחד וזוג קרוקס קשור מאחור לערב. כמו כן, כולם נעלו נעליים נמוכות או נעלי ריצת שטח. כולם כמובן טיילו עם מקלות (ממש חובה!).
אנחנו ידענו מראש שאנחנו לא אורזים באופן מטיבי כי לא רצינו לקנות ציוד חדש ועל-כן הסתובבנו עם נעלי הרים גבוהות ותיקים של 65 ליטר ושקי שינה כבדים יחסית. הרגשנו את המשקל העודף לאורך היום, האמת היא שהסגנון שלהם נראה כיפי יותר אבל כל אחד ושיקוליו.

ניווט

השתמשנו במפת מפה 1:70000 של נשיונל ג׳אוגרפיק, יש מפה לכל מקטע בשביל, אנחנו קנינו באמזון כי לא מצאנו ב-rei.
ספר השביל AT guide ניתן לקנות מודפס או מקוון, אנחנו קנינו מקוון. בספר מפורטות כל נקודות הלינה, המים, ההצטיידות, הדואר והוא שימושי בטירוף.
אפליקציית far out לא השתמשנו, אבל המטיילים האחרים מאוד המליצו.
הניווט היה פשוט מאוד, השביל היה מסומן היטב בפס לבן על העצים (לפעמים זה מבלבל עם הטחב), אפילו שהלכנו דרומה, שזה הכיוון הפחות פופולארי. לפני כל נקודת לינה, ישנה התפצלות לשביל המסומן בכחול המוביל ל-Shelter.
המקטעים המופיעים בספר מציגים מרחקים שלא מתחשבים בשיפועים ולכן הם מציגים מרחק קצר יותר בכמה קילומטרים ממה שהולכים בפועל. בימים שבהם האייפון היה דלוק נציג את שתי הספירות.

יום 1 - נסיעות

החלטנו להתחיל את המסלול שלנו בהאנובר שבניו המפשייר, כך שאת רוב היום הראשון בילינו באוטובוס (מניו יורק לבוסטון - מבוסטון להאנובר). אוניברסיטת דרטמות׳ השוכנת בעיר תומכת מאוד בשביל ומנסה לסייע למטיילים ואפילו יש בה בית חב״ד שלא ביקרנו בו אבל שמענו שהוא אחלה.
ישנו סופר מעולה (CO-OP) להצטיידות ממש על השביל שניתן לקנות בו הכל במשקל (קטניות, אגוזים, קפה, חמאת בוטנים) ועוד כל מיני דברים שמטיילים אוהבים. לאחר הצטיידות זריזה הלכנו בערך מייל וחצי ל-shelter הראשון שלנו - velvet rock.

יום 2 - מתחילים לטייל

ביום זה חזרנו בחזרה להאנובר והמשכנו בהליכת כביש ל-Norwich. משם בהתרגשות רבה יצאנו סוף סוף ליער והמשכנו עד שהגענו ל-shelter happy hill. יום זה היה יחסית קליל עם מעט עליות.
מיילים על פי הספר: 7.3

יום 3 - עוברים ב-west hartford

המשכנו לצעוד בתוך היער היפהפה עד שהגענו ל-west hartford, כפר פצפון שאין בו קליטה (יש וויפי ליד הספרייה) ושוק איכרים בימי שלישי (לא היינו ביום שלישי). בנוסף יש בית של מלאכי שביל עם ברז מים למלא. משם חזרנו ליער והלכנו לישון ב-shelter thistle hill.
מיילים לפי הספר: 8.8
ק״מ לספירת האייפון: 20

יום 4 - היום הכי קשה בטיול והצטיידות

זה היה היום הארוך ביותר בטיול, מבעוד מועד החלטנו שביום זה נעשה עיקוף קטן בשביל קניות ועל-כן הלכנו לא מעט. החצי הראשון של היום היה ירידה קלילה שניתן ללכת דיי מהר. בסופה הגענו ל-south pomfert, יישוב קטנטן ופסטורלי עם מכולת חמודה שאמנם לא היה בה בדיוק מה שרצינו אבל היא ממש הספיקה להצטיידות. משם, היתה עלייה דיי אימתנית לחצי השני של היום, שעברה בין היתר בתוך עשב בגובה מטר וחצי (חובה לבדוק קרציות אחרי!) עד שהגענו ל-wintturi shelter.
מיילים על-פי הספר: 12.5
ק״מ לספירת האייפון: 26

יום 5 - ביער

ביום זה הלכנו רק בטבע ועברנו בין נחלים ופטריות, היה מאוד נחמד. יצוין שלנקודת הלינה בסוף היום צריך לטפס בסולם. לינה ב-stony brook shelter.
מיילים על-פי הספר: 10
ק״מ לספירת האייפון: 20

יום 6 - יום מנוחה

ביום זה החלטנו לבלות בסביבת ה-shelter, יש זרימת מים ממש נחמדה וניתן לשוטט קצת בסביבה. אנחנו ממש ממליצים לכל המטיילים לקחת יום שלא ממהרים בו ופשוט נהנים מהטבע.

יום 7 - יום אחרון

החלטנו לסיים את הטיול ב-killington, המסלול לא בדיוק עובר שם אך הבנו שהמון מטיילים בוחרים לעצור שם להצטיידות ולאחר מכן חוזרים לשביל. לאחר הליכה של כמה ק״מ ביער הגענו לכביש הראשי שעליו אמורים להמשיך כמה ק״מ עד שמגיעים לחנויות. העיר פרוסה מאוד מאוד ולכן כדאי לבדוק לאן בדיוק רוצים להגיע. למזלנו, אחרי שעה בערך עצר לנו טרמפ מקסים שלקח אותנו למסעדה שבה סיימנו את הטיול. ניתן כמובן להמשיך על השביל או לקחת אוטובוס ל-rutland שממנה ניתן לקחת אוטובוס למקום מרכזי יותר.

טיפים

• ממש מומלץ לדבר עם אנשים בשביל, הרבה מהם מעניינים ונחמדים :)

קישורים חיצוניים

• מה לעשות כשרואים דוב? כדאי להסתכל על כמה אתרים ולהפנים את התחום