כביש 101 מקנדה עד סן פרנסיסקו

ארה"ב

ארה"ב מאוד שונה במנטליות מקנדה, ממש לאחר מעבר הגבול מתחילים להרגיש את ההבדל בצורה משמעותית. הנהגים פחות נינוחים, הכבישים לא טובים ולעצור בדרך מרגיש לפעמים קצת מפוקפק.

בכל מקה המעבר עצמו דיי פשוט, הגבול שם דורש ביקורת אחת ולאחריה מקבלים טופס שמאשר לכם מעבר דיי חופשי בין קנדה לארה"ב.

לפירות של מעבר הגבול אפשר לראות את את הפרק בסיפור הדרך שלי על קנדה.

ממש קרוב למעבר הגבול (שעתיים נסיע בערך) יש סניף של בסט-ביי עודפים Best Buy Outlet - Lynnwood ויש שם הנחות משוגעות. אני הלכתי לשם לאחר המלצה של חבר מליינלי, זה בעצם כל המכשירי תצוגה או דברים פתוחים של האזור. אני קניתי שם מחשב בהנחה של 500 דולר. זה הימור, יש שם כלוב מלא מחשבים מכל הסוגים עם הנחות שונות, אתה בגדול מסתכל מה יש ואם יש משהו שאתה רוצה בטוח שזה במחיר טוב.

אורגון

את וושינגטון עברתי ביום נהיגה אחד וישר עברתי לאורגון.
אישית יצא לי להיכנס לשם בסופ"ש של ממוריאל דיי, הכבישים היו עמוסים בקרוואנים וכך גם מקומות החנייה במחנות לילה. הכביש עצמו בייחוד בחלק של אורגון לרובו מאוד ממוקד טיירות, הנסיע שם יחסית איתי ובדרך עוברים בהמון עיירות תיירות ונופש.

מבחינת טיולים אז לא חסר איפה לבלות שם, החופים של האוקיינוס מדהימים ובעלי תופעות מאוד מעניינות. אחת מהן זה גאות ושפל רציניים, מה שמאפשר לך ללכת בשיא השפל בין סלעים מלאים בצדפים מדהימים. אני יצאתי לבלות יום וחצי בחוף וויסקי (Whiskey Run Beach). חוף מדהים אשר מאפשר כניסה לחוף עם הרכב עצמו, כמובן שיש גם חנייה סלולה שאפשר לישון בה ללא ביעה (לפחות לי לא היו בעיות).
בנוסף לזה יש בצד המזרחי יותר של הכביש את השיפולים של ההרים שנכנסים אליהם כחלק מן הכביש, הם מלאים באגמים ויערות שונים בעלי אופציות טיול נהדרות.
אולי המקום הכי מדהים נמצא בחלק הדרומי של אורגון וזה ההתחלה של רדווד (redwood national park). רדווד הוא סוג של סוקויה אשר חייה על החופים המערביים של ארה"ב, מכיוון שרוב חלקי היערות נכרתו נשארו מספר מצומצם של יערות. הפרק הלאומי מתחיל באורגון וממשיך לרובו בקליפורניה, העצים אומנם לא הכי גדולים במסה שלהם אך הם העצים הגבוהים בעולם ומגיעים מעל 100 מטרים.

מבחינת אוכל אם אתם אוהבים מאכלי ים אתם בגן עדן. רוב העיירות שם נמצאות על החופים עצמם ומלאות במסעדות דייגים. הדגים שם טריים מאוד ואפשר להרגיש את זה, יש גם כמובן מכל מאכלי הים האחרים שאתם יכולים לחשוב עליהם. אם אתם פחות בעניין יש מספר רק של דיינרים מקומיים לאכול בהם (לרוב זו תהיה בחירה טובה לאוכל אמריקאי טוב), חנויות מצרכים אם בא לכם לבשל וכמובן סניפים של הג'אנק פוד.

דברים שחשוב לדעת על דלק באורגון:
1. אסור לתדלק לבד שם, חייבים שהעובד בתחנת הדלק שם יעשה את זה. אפשר ממש לקבל כנס על זה.
2. הדלק שם זול בדולר בערך מקליפורניה, תמלאו את המיכל ואת כל הספיירים שם לפני שאתם נכנסים לקליפורניה.

רדווד Redwood national park

יערות הרדווד עוצרים נשימה, ביערות אלו גדלים העצים הכי גבוהים בעולם. נכון שהסוקויה המפורסמים הם הכי גדולים אבל הם לא הכי גבוהים (טוב הם זן של סוקויה אבל לא צריך להיות קטנוני).

קמתי מוקדם בבוקר לטייל ברדווד בצד של קליפורניה, עשיתי שתי מסלולים צמודים של הליכה ביערות בפארק שנקרא Prairie Creek Redwoods State Park. לאחר 5 שעות של טיול המשכתי לדרכי בהרגשה של החמצה.
היערות של רדווד עוצרי נשימה, העצים הגבוהים ביותר שם נישאים מעל ל-100 מטרים והגדולים שבניהם בני כמעט 2000 שנה.
הפרק מציע אין ספור מסלולים שונים, בין אם מסלולים פשוטים וסלולים של מספר קילומטרים בודדים ועד מסלולים ארוכים של מספר ימים. הוא נע משיפולי ההרים ועד קו, מה שאומר שיש המון מקום לטייל שם.
ההמלצה שלי היא לבלות שם לפחות יומיים, לארוז את הציוד בתיק ולצאת לחקור את היערות המשוגעים. שאתה הולך שם יש הרגשה שאתה בסצנה של פרק היורה, אתה מרגיש מזערי לייד העצים הענקיים. אם יש עץ שנפל על המסלול צריך ממש לטפס עליו. בין העצים יש אין ספור של בעלי חיים, מדובים ואיילים ועד ציפורי צוף ננסיות (בהתחלה חשבתי שזה חרק גדול). יש המון אופציות לינה באזור גם בתשלום הכוללים מקלחות וכדומה וגם חניונים צדדיים בחינם באמצע שום מקום.
ממליץ בחום ללכת למרכזי המבקרים בפארקים, אני יצאתי לטייל בהסתמכות על מסלולים שראיתי ברשת, אך בין המסלולים פגשתי צוות צילום שמצלם תוכנית שנקראת Walking California (אני לא בטוח מתי היא מתפרסמת אבל אוסיף קישור אולי שווה לבדוק את זה). הם המליצו לי ללכת למרכז המבקרים ולאחר הטיולים הלכתי לשם וראיתי שפספסתי המון.

כל מי שנמצא שם מובטח לו חוויה יוצאת מן הכלל של טבע יוצא דופן.

קליפורניה

חייב להודות שתכננתי להמשיך את הטיול לסן פרנסיסקו על כביש 1 צמוד לחוף כיוון שכביש 101 הופך להיות כביש מהיר ומרובה נטיבים. לאחר כ10 דקות נסיעה בכביש הסתובבתי חזרה לכביש 101, בעיקר כי הייתי עייף מלנהוג לבד בכבישים צרים ומפותלים בין ההרים לים, בנוסף התבלבלתי בתאריכים והגעתי מוקדם יותר ביום לסן פרנסיסקו (לא ידעתי שלמאי יש 31 יום). אבל אני חייב להודות שהכביש עצמו היה מדהים, אם אתם רעננים ומוכנים למסע אז ממליץ ללכת על זה.

בשל הטעות שלי היה לי יום שלם שהייתי בסן פרנסיסקו, לקחתי חדר במוטל חמוד ביותר וזול עם חנייה וארוחת בוקר (לקחת קורסונים ודונאטס לחדר). היתרון הגדול ביותר של המלון הזה הוא שהוא מרחק של 30 דקות הליכה מכל מקום מעניין בעיר, הוא ממוקם ממש באמצע ויש לו חנייה בחינם (השם זה Nob Hill Motor Inn). טיילתי בעיר ובניגוד להמלצתו של אריק איינשטיין היקר לא ישבתי על המים אלא הלכתי לצ'יינה טאון. העיר שם מקסימה, הכל בסינית, תפריתים ענקיים תלויים על החלונות ומלא רעש!
משם הלכתי לג'פן טאון, זה מעיין קניון חמוד ועוד חצי רחוב של חנויות יפניות. בגלל שזה לא כלכך קרוב למקומות המרכזיים של העיר אולי שווה לא ללכת אם אתם אבל אם אתם לא יודעים את לוח השנה ויש לכם יום מיותר ממש נחמד.

לאחר יומיים של טיולים נחמדים אספתי את גולן (השותף שסוף סוף הגיע) והמשכנו ללוס-אנג'לס, החלטנו לנסוע ל-LA דרך כביש 1 על החוף. בעיקר מרחנו את הזמן כי היה חבר שלנו הגיע לשם יומיים אחרי שגולן הגיע. הדרך מאוד יפה, הנסיע על הים כיפית ביותר ובסוף מתגמלת בניקור עיינים כשעוברים במליבו.

קישורים חיצוניים

• סיפור של קנדה כולל מעבר הגבול.