משך הטיול | 4 ימים |
---|---|
עונה מומלצת | באביב יש פריחה מרשימה, בסתיו נעים, בקיץ אולי חם מידי למים ובחורף מומלץ אולי יהיו ימים קרים ואפלוליים. די דומה למזג אוויר במדבר בארץ. |
לפארק לאומי ביג בנד חשיבות גדולה בכך שהוא האזור המוגן הגדול ביותר של אקולוגיה וטופוגרפיה במדבר צ'יוואווה שבארצות הברית.
זה פארק שקיבל את האסמכתא בתור פארק ללא זיהום אוויר ובלילות יש מופעי כוכבים מהיפים שראינו בחיינו.
בקצרה:
אם מגיעים ממזרח טקסס נוסעים על כביש 10 עד לעיירה Fort Stockton, פונים שמאלה לכביש 385, נוסעים עוד כשעה וחצי עד שמגיעים לכניסה הפארק.
אם מגיעים ממערב הדרך הקצרה ביותר היא להגיע לעיירה Van Horn לפנות ימינה לכביש 90 עד העיירה Alpine בה עולים על כביש 118 דרומה עד שמגיעים לפארק לכניסה המערבית. נסיעה שלוקחת כ3-3.5 שעות.
זה התחיל בזה שהיינו בניו אורלינס ושמנו בגוגל מפס את הכתובת ואורך המסלול היה 17 וחצי שעות!
כמובן שתיכננו כמה עצירות בדרך ביוסטון ואוסטין ובסוף בגלל מקומות בHarvest Host עצרנו גם במבשלת בירה Bayou Teche Brewing באזור לאפייט, לואיזיאנה ועל החוף בTrinity Bay, Texas ביקב שנקרא Frascone Winery.
לאחר ביקור חברים ביוסטון וכמעט שבוע שנשארנו באוסטין (היה קשה לעזוב) שמנו שוב את הכתובת וזה הראה לנו 7 וחצי שעות ולקח לנו יותר קרוב ל9.
אנחנו נוסעים לאט יחסית לכן פיצלנו את הנסיעה ליומיים.
כל הנסיעה, חוץ מהגיחות ימינה ושמאלה, עשינו בכביש 10 הבין מדינתי שחוצה את טקסס ממזרח למערב.
חצייתה של טקסס הייתה חוויה מיוחדת מכיוון שהנוף והצמחייה ממש משתנים בקיצוניות כל כמה שעות.
מאזור מישורי עם המון ביצות, קרוב לגולף של מקסיקו, מקום שעבר אירועי הוריקן הרסניים למדי.
לאזורים של גבעות ירוקות מכוסות עצים ולאט לאט נכנסים למדבר. בהתחלה יחסית מישורי ואז הרים שגדלים וכשפונים שמאלה לכיוון ביג בנד זה כבר מתחיל להיות עולם אחר, תפיסת מרחב אחרת, דילול אוכלוסיה משמעותי, קקטוסים בכל מידי גדלים וצורות ולא מזכיר בכלל את הנופים במזרח.
טקסס היא המדינה השניה בגודלה לאחר אלקסה ובהחלט יש לה מנעד רחב של נופים ותרבות להציע.
אופציות הלינה בפארק הן:
1. שלושה קמפינגים מסודרים אשר ממוקמים בשלושת מוקדי העניין המרכזיים בפארק.
- נהר הריו גרנדה בצידו המזרחי קרוב לכפר המקסיקני Boquillas del Carmen, למעיינות החמים ולBoquillas canyon.
- אמצע הפארק בהרי Chisos Basin
- Cottonwood campground בצידו המערבי של הפארק קרוב גם לנהר לSanta Elena canyon.
לינה בקמפינג מסודר עולה כ12 דולר ללילה ואין ממש סיבה לעשות את זה אלא אם אתם קראוון שצריך חיבור לחשמל או שאתם רוצים להשתמש בשירותים מסודרים או אם אין מקום בחניות של החנונים הפרימיטיביים.
2. חניונים פרימיטיביים מתחלקים לשתים:
- הליכה ואוהל בטבע מה שנקרא Backcountry: ככה אפשר להגיע לכל האופציות הרבות ולישון בהרים, ליד הנחל ובעוד הרבה מקומות שהפארק מציע שלא מתאפשרים בגישה ברכב רגיל או אפילו ברכב שטח. מומלץ למי שמתכנן טיול של יומיים ויותר.
אתם תהיו בטבע הפראי לבד לגמרי.
- שינה בחניה ליד האוטו: גם כאן אפשר לישון באוהל או במגז אוויר טוב בשק שינה מתחת לכוכבים או בתוך האוטו.
באזור חניה גדול למדי יאפשרו לרכב אחד לחנות או אם אתם באים כמה מכוניות אז תוכלו להיות בחלק אחד מתוך שני חלקי החניה.
גם האופציה הזו היא שקטה ביותר ומבודדת, מנטליות שונה לחלוטין המנטליות הישראלית. בדר"כ בארץ כשהולכים לישון בטבע עם חברים אז עושים מזה חגיגה שלמה, מביאים אורות, שולחנות, מוזיקה. כאן גם כשישנו לידינו קבוצות בקושי שמענו אותן והם רק עשו מדורה קטנה.
ישנם חניונים שאפשר להגיע אליהם רק עם רכב 4*4. אותו הקונספט שמצוין למעלה.
האופציה הזו תעלה לכם 14 דולר לתקופה של עד 14 ימים. בראש צריך לקבוע עם הרנג'רים במרכזי מבקרים לכמה ימים אתם מתכננים להישאר ואיפה. הם יגידו לכם מה האופציות ובמידה ותרצו לשנות מיקום בתוך כמות הימים שתיכננתם זה אפשרי רק צריך להתקשר או להגיע למרכז מבקרים ולבדוק אם המיקום רציתם פנוי.
חשוב לדעת: במידה ותיכננתם איתם נגיד 3 לילות ואז תרצו להעריך, תצטרכו לשלם שוב 14 דולר אז שווה לקחת ספייר.
3. הזמנת חדרים בבית הארחה בכיסוס בסין, אנחנו לא יודעים כמה זה עולה.
בשמורה יש 2-3 מכולות ויש עיירות קטנות במרחק של כחצי שעה-שעה אבל כמובן שיותר יקר שם אז כדאי לקנות אוכל לפני שנכנסים במיוחד אם זה לכמה ימים. בחניונים יש גריל, לא בכולם יש שולחנות קמפינג אבל בהחלט באו המסודרים ויש אזורי קמפינג נעימים אחרים.
המסעדה:
סטלים ומרק אכול כפי יכולתך ב7 דולר והמבורגר טעים ב10 דולר, מקום נחמד להעביר בו את הזמן במזג אוויר קר מידי או חם מידי. לא מקום מיוחד.
בכל פארק יש הדרכות שהריינג'רים מעבירים, לפעמים זה טיולים מודרכים או הדרכות במרכז מבקרים.
יש לבדוק באתר מה מתוכנן לימים המבקרים בהם.
הלכנו באחד הערבים להדרכה על הכוכבים, למדנו כמה דברים חדשים והם הביאו טלסקופ גדול שהיה אפשר להסתכל בו.
אפשר ללכת מהקמפינג ריו גרנדה הליכה יותר ארוכה ואפשר להחנות את הרכב רבע מייל המעיינות וללכת כמה דקות. מומלץ בחום, הנביעה נמצאת על הנהר ככה שאפשר לטבול במים הקרים והחמים וזה תענוג. הלכנו לשם גם ביום וגם בלילה ונהננו משתי האופציות.
*בלילה נחמד לא להדליק פנסים חזקים כדי לא להפריע לחוויית הכוכבים ולשאר האנשים שבמעיין.
גם מקום מאוד יפה בקצה המזרחי של הפארק ונראה שפחות אנשים מגיעים לשם. מסלול קצר ביותר עם עליה וירידה לא קשות.
שעה הליכה הלוך חזור.
Santa Elena canyon נמצא בצד הכי מערבי של השמורה בסופה של דרך הנוף.
הקניון יותר מרשים, קירות יותר גבוהים, נוף נשקף למרחקים ועם זאת יותר אנשים מבקרים שם.
כדי להגיע לתוך הקניון צריך לחצות את הנחל, יש שתי אפשרויות:
1. לעשות קיצור דרך ולהירטב קצת. זה אומר לחצות במקום הראשון שאתם רואים, לקחת מקל גדול שיעזור ליציבות כי זה ביצה בקרקעית.
2. ללכת מערבה עד למקום שאפשר לחצות בצורה מסודרת או שהמים יותר רדודים, לא עשינו את זה אז אנחנו לא זוכרים את ההסבר.
אנחנו עצלנים אז הלכנו על האופציה הראשונה והמים הגיעו לנו כמעט עד המותניים אבל עברו בשלום ובפחות זמן (:
אחרי שעוברים את הנהר נכנסים בשביל בטון לתוך הקניון לצד הנהר וכיף ללכת עד לקצה, להתרשם ולנוח על שפת הנהר.
באזור הזה אפשר להתחיל טיול קיאקים עד לBoquillas Canyon. אפשר להביא קיאקים מהבית או להשכיר שם (אולי רק בקיץ) שווה לבדוק אם מתכננים לעשות את זה.
פגשנו קבוצה במעינות החמישי והיה נראה שהם מאוד נהנו.
המסלול עצמו מהחניה זו הליכה של 1.5 קילומטר, כשעה הלוך חזור.
הולכים בואדי יפה עם כל מיני תצורות אבן ואז עליה קצרה לבולדר המדובר שפשוט מונח על שני בולגרים נוספים שיוצרים יחד משולש ונפתח נוף אשר משקיף רחוק לשאר ההרים. בשבילנו זה היה מחזה מרשים, אנחנו אוהבים אבנים.
התחלנו את המסלול ב7 בבוקר כי רצנו מהחניון איפה שישנו Grapevine Hills, ארבע ק"מ לתחילת המסלול.
עשינו ארוחת בוקר ליד האבן והיינו לגמרי לבד, רק בדרך חזור התחלנו לראות משפחות שהתחילו ללכת, לכן נמליץ לקום מוקדם יחסית.
12 בצהריים כבר היינו חזרה באוטו וכל היום עוד היה לפנינו.
כפר מקסיקני קטן ממש מהצד השני של הנהר. אטרקציה מאוד תיירותית אבל מרגישים את השינוי אווירה אז אפילו ביקור קצר נותן עוד גוון ליום. הולכים לביקורת גבולות, הולכים מאה מטר עד שרואים מקסיקני בסירה, אפשר לשלם 5 דולר לבנאדם לנסיעה הלוך חזור ואפשר להמשיך קצת ברגל ולחפש מקום נוח לעבור את המים. אחר כך הם מציעים נסיעה לעיר בחמור עוד סוס שעולה עוד כמה דולרים אבל אפשר פשוט ללכת זה במרחק קילומטר.
מגיעים לכפר, אומרים שצריך ללכת לביקורת גבולות שלהם, לשלם 2 דולר שייחתמו בדרכון.
בכפר בגדול יש שתי מסעדות, בר, ובכל בית יש חנות מזכרות.
ילדים קטנים רצים ומציעים צמידים, כמו יום בסיני.
המסעדה בצד המזרחי לרחוב זולה יותר (7 דולר לטקוס) והמסעדה ממולה טיפה יותר יקרה אבל יש אחלה נוף.
המעבר גבול בצד האמריקאי נסגר ב17 אז כדאי לחזור עד אז למרות שזו יכולה להיות חוויה להישאר שם ללילה, ראינו שיש לפחות אורחן אחד אבל לא ניסינו (:
ייבדקו שלא הבאתם איתכם מאובנים ואוצרות טבע אחרים שבצד המקסיקני לא מייחסים חשיבות להשאיר אותם במקומם, תדברו בטלפון עם ביקורת הגבולות באל פאסו, תקבלו חתימה אלקטרונית וזה סוף האטרקציה.
מסלול שמוביל לתצפית מאוד יפה על השמורה, גם הוא הלוך חזור, לא קשה מידי אבל כן כולו עליה אבל יש נוף יפה כל הדרך אז אם זה יותר מידי אפשר לחזור. כן מומלץ להגיע עד הסוף, להתחיל מוקדם יחסית, יצאנו ב9 לדרך והיינו כמעט לבד וכשירדנו התחיל להתמלא יותר ויותר. המסלול לוקח נטו הליכה שעתיים וחצי הלוך חזור.
לאוהבי חיות יש סיבה טובה לבקר בביג בנד.
בזכות השקט שיש שם והשמירה על האקולוגיה של הטבע, ראינו הרבה חיות שחיות השמורה.
באחד הלילות עברנו במרכז מבקרים ועברה לידנו חבורת Javlinas בעברית - פקאריים ומכונים גם חזירי העולם החדש.
מתבלבלים וחושבים שזה חזיר בר אבל מסתבר שהם לא מאותה המשפחה.
בLost Mind Trail ראינו ציפורי Maxican Jay עורבני מקסיקני והן היו כחולות ומרשימות.
בטיול לאבן היציבה ראינו Big Horns sheep כבש גדול קרניים נקרא גם כבש ההרים.
ובדרך חזרה מSanta Elena canyon היה מחזה קסום בשקיעה של Whitetail צבעים.
בכל נסיעה כמעט חצה את הכביש Coyote זאבי ערבות או הציפור מלוניטונז Road Runner בעברית קוקייה רצנית.
יש עוד המון חיות שחיות שם כמו דובים שחורים ופומות וכולי.
לצערנו אין לנו מצלמה טובה אז אי אפשר באמת להתרשם.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם