פס הרוחות, אל צ'לטן (Passo Del Viento)

יום א'

מתחילים ממרכז התיירות בכניסה לאל צ'לטן לפי המסלול היומי ללגונה טורו (laguna toro). בהתחלה מטפסים על הרכס דרך שטחי צמחיה וחורשות כולל הליכה ביער. בהמשך היום יורדים לערוץ של הנחל שהופך במהרה לשטח ביצתי. משם ממשיכים על התפר שבין היער מימין והביצה משמאל כאשר השביל נהיה מעט קשה למעקב מדויק. יש לנסות לשפוט לשלוחה שיורדת מימין שמאחוריה נמצאת הלגונה. מעט לפני השלוחה נמצא המחנה הראשון שבו נבלה את הלילה הראשון. מומלץ להגיע למחנה עם מים מלאים מכוון שיש כעשר דקות הליכה למקור המים הקרוב (למעט טפטוף שמצאנו בין הסלעים במחנה)

הערה: אנחנו יצאנו לאחר כמה ימי סופה ולכן הדרך הייתה מכוסה שלג והיה קשה למצוא את השביל, בנוסף יצאנו מאוד מאוחר ולכן ירד עלינו החושך עוד לפני הגעה למחנה ומצאנו אותו בעזרת פנסים של כמה מטיילים אשר לנו במקום.

יום ב'

קמים מוקדם כשגובה הנחלים עוד נמוך. מקיפים את הלגונה ונפרדים מהמטיילים של המסלול הדו-יומי. לאחר הקפת הלגונה חוצים את הנחל הקפוא (לחפש מקום רדוד יחסית ובשום פנים ואופן לא לנסות לחצות בחצי גשר השבור) ומקיפים את הבולדרים משמאל עד הגעה לקרחון.
עולים על הקרחון וחוצים את הקצה בזהירות רבה (המון בורות ומקומות בהם החלקה הינה מסוכנת ביותר) לקראת הירידה מהקרחון והליכה על הקצה יש להתחיל לחפש את השביל שעולה על השלוחה משמאל ולעלות איתו מעלה. עולים בדרדרת המרגיזה עד הגעה לאזור הפס (תשומת לב לרוחות החזקות שמהן נגזר שמו של הפס). על קו הרכס מספר לגונות יפות וכחולות ונוף מדהים לשני הכיוונים כאשר מעבר לפס מתגלה שדה הקרח העצום.
לאחר התפעלות מהנוף המדהים, יורדים בריצה על הדרדרת ושפכי הסלעים עד הערוץ הקטן הראשון שרואים מלמעלה.
לאחר הגעה לערוץ ממשיכים איתו לכוון דרום (שמאלה) עם הנחל עד שלפתע מתגלה לגונה יפיפייה עם רפוחיו (מסתור) קטן וחמוד עם גג אדום שם לנים את הלילה השני.

הערה: במקום ארבעה דרגשי שינה, שולחן קטן ומחסה מגשם. תשומת לב לאוכל שלא ישאר על הרצפה יש עכברים.

יום ג'

בבוקר יוצאים מהרפוחיו החביב וממשיכים את היום במגמה הכללית של אתמול בערב. מקיפים את הלגונה משמאל והולכים בערוץ הקטן שנוצר בין הרכס למורנה (תל אבנים גדול שנוצר בתוצאה מקרחון) ממשיכים להקיף את הרכס מימין כאשר מדי פעם שדה הקרח נגלה לעינינו בכל תפארתו. בשלב מסויים יש להתחיל לחפש את היציאה של השביל מהתוואי הנוכחי ותחילת טיפוסו בצורה מתונה על צלע ההר. הערוץ שבו הלכנו עד כה מתחיל לאבד גובה ואנחנו מתחילים לטפס לכוון הפס השני של הטיול. כאשר מתקרבים לפס יש להצמד לצידו השמאלי (בפס מספר כיפות נסתרות שהופכות אותו לאוכף רחב) לאחר שנפרדנו משדה הקרח ועברנו בצידו השמאלי של הפס מתחילים את הירידה מטה. עוברים בדרך בחורשה קטנה של עצים נמוכים על כתף ההר, מקום שיכול להוות מחנה ללילה אם התעכבתם והגעתם מאוחר. מכאן השביל ממשיך בירידה יותר תלולה ופחות ברורה (ריבוי שבילי עזים ושבילונים קטנים) בשלב זה יש לחפש את השבירה שמאלה של השביל דרך אזור מכוסה בצמחייה (מאין עיצי שיחים כאלה). שימו לב שאם פספסתם את השבירה (כפי שקרה לנו) התוואי נהיה יותר ויותר תלול עד שמגיעים למצוק... משם למצוא את השביל המקורי זאת חוויה פחות נעימה.
לאחר שהשביל שבר שמאלה ממשיכים בירידה תלולה בתוך יער על שביל מעט יותר ברור לכוון הלגונה. בסוף הירידה מגיעים למישור גדול של גבעות וממשיכים על השביל במקביל ללגונה (לא לפספס בסוף הירידה תצפית יפייפיה על הלגונה, הקיר של קצה הקרחון והסלעים האדמדמים)
בשלב הזה לא מצאנו את המחנה המקורי ועצרנו מעט לפני רדת החשיכה באזור פתוח של בוץ יבש וסדוק.

הערה: אין הרבה מים באזור של המחנה ולכן מומלץ להגיע עם בקבוקים מלאים או למלא מהלגונה

יום ד'

היום האחרון של הטרק! ביום הזה אין ממש שביל מוגדר (הוא נעלם די מהר). בגדול צריך לחצות את המישור הגבעתי ולהגיע לירידה מהמישור לאזור הלגונה. השטח מלא בביצות וגבעות קטנות והבקר יצר אלף שבילים שמבלבלים ונותנים תקוות שווא שאתה על השביל הנכון.
עם מסתכלים צפונה לכוון הערוץ בו יורדים מהמישור ניתן לראות שלוחה שיורדת מרכס ההרים שמשמאל שהולכת ממערב למזרח. מזרחית לקצה השלוחה ישנם שלושה ערוצים ברורים שיורדים מהרמה ללגונה כאשר הצפוני הוא נחל רציני והגדול משלושתם. הירידה הנוחה הינה מהערוץ האמצעי ולשם יש לשפוט בהליכה צפון מזרחה.
למי שמעדיף ללכת כל היום לאורך הלגונה, ההליכה תהיה ארוכה הרבה יותר ולדעתי יש אזור בו המצוקים יורדים למים ולא ניתן לעבור על החוף.
לאחר חציית שלל הביצות וירידה חזרה לכוון הלגונה ממשיכים צפונה ומחפשים נקודה נוחה ורדודה לחצות את הנחל.
לאחר חצית הנחל עקרונית אמורים להקיף את הלגונה משמאל להתחבר לדרך העפר ולהמשיך איתה עד לכביש בו נטפוס טרמפ חזרה לאל צ'לטן.
אנחנו בחיפוש אחר מקום נעים לאכול בו צהריים נכנסנו בטעות לשטח של חווה וכמה דקות אח"כ הופיע בעל החווה והחל לצעוק עלינו. לאחר שהסברנו לו שאנחנו מטיילים מסכנים ושהכל נעשה בטעות ושיחדנו אותו בקפה וסוכרית שנשארו לנו, הוא התרצה ואף הסכים להסיע אותנו עד לכביש. לאחר כחצי שעה המתנה על הכביש הוא אף חזר ואמר שהוא החליט להסיע אותנו כל הדרך חזרה לאל צ'לטן!

הערות כלליות

הטרק נחשב לטרק קשה באיזור ולכן יש להרשם במרכז התיירים לפני היציאה. משיחה עם בחור שעבד במרכז ושהה בקמפינג שלנו מכוון שהרבה ישראלים יוצאים לטרק בלי שהם באמת מוכנים ואח"כ צריך לחלץ אותם, מבקשים במרכז מהישראלים להראות שיש להם חבל, רתמות ועוד מספר חפצים לפני שמאשרים להם לצאת.
האמר היא שלא באמת צריכים את כל הדברים אבל כדאי להרשם רק למקרה.

הטרק עצמו לא מסוכן אבל ישנם כמה קטעים מסוכנים שדורשים תשומת לב והם מפורטים כאן:
1. חציית הנחלים.
ישנן לפחות שתי חציות נחלים. חשוב לדעת שגובה ועוצמת הנחלים משתנים מיום ליום ומשעה לשעה, לכן חשוב לבצע את החציה בזהירות, לחפש מקום בו הנחל רחב ורדוד כמה שניתן ואם נראה שהוא מעט חזק מדי לחכות ואם צריך גם לחזור לאחור. הנחל יכול להראות קטן אבל להתגלות כחזק מאוד בעומק
2. הליכה על הקרחון.
ההליכה על הקרחון יפה מאוד אבל ישנם מקומות בהם הקרח מכסה בשכבה דקה בורות עמוקים והרבה מאוד בורות וסדקים פתוחים ועמוקים מאוד (מספר מטרים לפחות). רבים מהבורות מלאים במי קרח קפואים וקירותיהם חלקים ובלתי ניתנים לטיפוס. יש ללכת על הקרחון בזהירות ולשים לב לאיפה דורכים (שימוש במקלות גם עוזר להבין את יציבות הקרקע) זה המקום היחדי שאולי מצדיק שיהיה חבל למקרה ש...
3. הירידה מהפס השני.
בירידה מהפס ביום השלישי חשוב לחפש את הנקודה בה השביל שובר שמאלה ולהיות ערניים לאיפה הולכים מכוון שבשלב מסויים יש שם צוק גדול.

חשוב מאוד להביא מפה! מאחר ואנחנו לא הבאנו מצורפות כמה מפות שצילמנו מאנשים ביום הראשון (אח"כ היינו לבד) ומהקיר ברפוחיו.

טיפים

• מכוון שבמהלך כל הטרק יחסית קר, אין כמעט בעיה של אוכל שמתקלקל (אנחנו אכלנו ביצים קשות במהלך כל הימים)
• יש צורך לדעת לנווט בטרק מכון שמהיום השני השביל הוא בין לא ברור ללא קיים - חשוב מפה!
• המז"א מאוד חשוב! לכן לצאת רק כאשר יש תחזית של כמה ימים יפים לפחות (אנחנו חיכינו 4 ימים בשביל לצאת)
• אם מחליטים להכנס ללגונה היפות בפס הראשון תשומת לשכבה של קרח שמכסה אותן - אפשר לחתוך ככה את הרגליים)