משך הטיול | 6 ימים |
---|---|
עונה מומלצת | דצמבר-אפריל (בעדיפות על ינואר-מרץ) |
טרק זה כמעט ולא מתוייר (אנחנו פגשנו לאורך המסלול רק שני ארגנטינאים) וזו אחת הסיבות שהופכות אותו לכל כך קסום.
הבעיה או הלא בעיה בטרק היא שחייבים לשאת ציוד לינה ואוכל על הגב כיוון שאין איפה להצטייד או לישון במהלך הטרק.
לינה- הלינה מתבצעת באוהלים במתחמים מוכרזים (יש שילוט על הנקודות שמותר להקים בהם אוהל), למרות שראינו לאורך הטרק תשתיות של אוהל במקומות על הדרך..
מים- אין שום בעיה של מים במהלך הטרק, ישנם הרבה נחלים והמים בפטגוניה מדהימים, לא ראינו בקר או חיה כלשהי במהלך הטרק כך שגם בכדורי טיהור לא השתמשנו (שכל אחד יעשה את החישובים שלו.. בכל מקרה רצוי לקחת כדורים לטיהור)
היום הראשון הוא היום הקל בטרק והיום היחיד בו פוגשים עוד אנשים בגלל הקירבה לבארילוצ'ה. המסלול מתחיל הקלוניה השוויצירית שבבארילוצ'ה (מאוד קל להגיע אליה..) ומשם פשוט צריך ללכת לפי הסימון, השילוט והמפות לכיוון הלגונה השחורה (לגונה נגרה). היום הראשון מסומן היטב והדרך קלה ונוחה. החלק האחרון של היום הוא החלק הקשה ביותר כיוון שישנה עלייה ללגונה ולרפוחיו שלידה ועם כל המשקל והאוכל היא יכולה להיות לא פשוטה אבל לא יותר מיזה... בסוף היום מגיעים לרפוחיו, מי שרוצה יכול לישון בו ומי שלא יכול להקים אוהל בכיף לצד הלגונה.. מומלץ להכנס לרפוחיו ולשאוב קצת מידע להמשך (לפעמים יש שינויים במסלול/ טיפים להמשך/ מזג אוויר עדכני...)
היום השני מתחיל בעקיפת הלגונה השחורה ומעלייה קצרה אל שיא גובה ממנו ניתן לראות את הלגונה אליה אנחנו מתכוונים להגיע.
אחרי העלייה באה ירידה חדה מאוד (זהירות) שהסתיימת באיזור מעט סבוך ולח ליד הנהר.
לאחר הליכה קצרצרה לאורך הנהר מגיעה תורה של העלייה הגדולה שגם היא מתחילה באיזור סבוך ולאחר קצת זמן השטח נפתח והפרחים הצהובים שליוו אותנו במשך היום מתגלים בהמונם..
בסוף העלייה מגיעים ללגונה השנייה אבל זה לא הסוף.. פה מתחיל הקטע המעניין..
כשפותחים מפה אחת רואים שהשביל עוקף את הלגונה מצד ימין וכשפותחים מפה אחרת הסימון בכלל מראה על הצד השמאלי.. בפועל אנחנו חיפשנו סימון או דרך משני הצדדים ולא מצאנו כלום הגיוני ולכן מה שעשינו הוא פשוט מאוד הורדנו את הנעליים וחצינו את הלגונה בתוכה.. אם שום דבר לא השתנה שם אני ממליץ מאוד לעשות את זה..
המים נעימים וזה חוויה נחמדה.. אחרי חציית הלגונה מגיעים לשטח המוגדר להקמת האוהלים..
- מומלץ מאוד לחצות את הלגונה באותו היום ולא בבוקר כי בבוקר המים קפואים!
היום השלישי הוא אחד הימים הכי קשים בטיול אם לא הכי קשה..
היום מתחיל בטיפוס (כן כרגיל רק עולים ויורדים כל הזמן וכמעט ואין הליכה במישור..) לא קל בכלל על סלעים אבל העבודה הקשה שווה כל רגע כי הנוף אל הלגונה בה ישנו בלילה הקודם מטורף!
אחרי שנחים קצת ומתענגים על איזה נאחלה טוב מול הנוף הפסיכי הזה מתחילים בירידה חדה ולא פשוטה בכלל.. חשוב מאוד לחפש את הסימונים כי בד"כ הם נמצאים בשביל הנוח והבטוח ביותר! גם בהמשך היום מצפה לנו עוד עלייה לא קטנה ועוד ירידה מסוכנת מאוד (שגם בה מאוד חשוב לחפש את הסימונים) ובסוף היום מגיעים ללגונה הכי פחות יפה בטרק אבל לגונה זה לגונה וטבע זה טבע ואחרי 3 ימים כבר נמצאים באמת בשום מקום והתחושות שוות הכל..
אחח איזה יום מדהים.. למרות שלנו היום הזה נתחיל (וגם נגמר) לא פשוט בכלל הוא יום עם כל כך הרבה שיאים וטבע מטורף שאי אפשר לשכוח כל רגע בו..
כרגיל היום מתחיל מפרדה קצרה מהלגונה שאירחה אותנו וממשיך לעלייה.. העלייה של היום לא קשה בכלל ואחרי שעה וקצת (מקסימום) מגיעים לנקודה תצפית מטורפת כשמצד אחד ניתן לראות לגונה כחלחלה ( laguna callvu) שמתחברת ללגונה בצבעי תורכיז ומהצד השני יש נוף עוצר נשימה לאגם נוואל וואפי שכשממשיכים ללכת לאורך השביל הנוף אל האגם נפתח יותר יותר... אחרי הליכה עם פה פעור מגיעים ללגונה נוספת (laguna jujuy)בצבעים משונים ומתחילים לטפס ממנה עם הרוג'ומים למעלה.. אחרי שמגיעים לשיא הגובה ונשקף נוף פנורמי מטורף על על האזור מתחילים לרדת בירידה חדה לכיוון הלגונה הבאה (laguna llon) כשלידה יש רפוחיו נטוש ונוף להר הטרונדור המפורסם.
משם הדרך לכיוון פאמפה לינדה קלה יחסית וכשמתחילים את הירידה מתגלים באופק קרחונים עם המון מפלים שמשמיעים רעש עוצמתי. כשמגיעים למטה לנהר אז צריך לחצות אותו בעזרת כבל ששמו שם\ יש סימון ושילוט.. ומומלץ לקחת מקל כדי להעזר בו כי לפעמים הזרם חזק יותר ממה שהוא נראה.. ( חשוב לזכור שבעונה הזאת כל השלגים מפשירים..)
פאמפה לינדה אליה מגיעים בסוף היא מאין עיירה קטנטנה עם משהו כמו 2 מלונות צנועים (או משהו בסגנון.. אנלא כל כך זוכר), חוות סוסים אחת או שתיים וזהו בערך.. אל תצפו לקניות שם או למשהו זול במיוחד.. אני ממליץ למי שעושה את המסלול כמו שפירטתי לישון בקמפינג שם ולא להמשיך את המסלול.. (כמו שאנחנו עשינו וסיימנו את היום כשאנחנו ישנים בזווית 70 מעלות באמצע יער גשם..)
- אל פאמפה לינדה ומפאמפה לינדה ניתן להגיע באמצעות וואנים או רכב מושכר ויש מעט תיירים שעושים את זה ועושים טיולי יום באיזור כי יש הרבה מה לראות שם.. אז מי שרוצה יכול לחתוך מהנקודה הזאת או להפך, להשאר שם כמה ימים ולעשות טיולי יום בסביבה..
אנחנו עשינו את רוב היום הזה כבר ביום הקודם בגלל חוסר מידע והתייעצות עם שומרי יערות שפגשנו בדרך והביאו לנו מידע שגוי (בגללם עברנו לילה לא פשוט בכלל..)
בכל מקרה הדרך לשם שינוי מתחילה במישור, דרך סלולה ונוחה מאוד אבל אל תטעו, זה הולך להשתנות.. אחרי זמן מה הדרך מתחילה להיות בוצית ובאמת שאין טעם להתחמק מהשלוליות ומהבוץ כי זה רק מחמיר עד שמגיעים ממש לביצות בהן חייבים לעבור בתוך המים (30 ס"מ גובה של בוץ).. חשוב מאוד לעקוב אחרי הסימונים (ממה שזכור לי יש מקלות עם דגלים או עם צבעים שתקועים באדמה שם..) כי הדרך לא מאוד ברורה ומזג האוויר באזור הוא כמעט תמיד גשום (זה כבר השלב שנכנסים ליער הגשם..).
גם בקטע זה של השביל יש חציית נהר (אולי אפילו שניים.. אני כבר לא זוכר..) ובשלב מסויים השביל מתחיל לעלות למעלה לכיוון פס העננים.. הליכה רטובה וגשומה בתוך היער עד שמגיעים לפאס ולאחר מכן ירידה גשומה וחלקה (אי אפשר שלא להביא שם הפכות.. פשוט לא הגיוני..) בתוך היער בין הפרחים המיוחדים והעצים הנוזלים ולבסוף מגיעים לקמפינג האחרון שנמצא ממש מתחת לאחד מהקרחונים המדהימים עם כל המפלים.
בקמפינג הזה אמור להיות בחור שמוכר כרטיסים להפלגה חזרה לבארילוצ'ה.. אז חשוב מאוד לחכות לו עד שיגיע..
היום הקל בטיול.. כל מה שיש לעשות זה ללכת בדרך מישורית בתוך היער ולהנות מהפרחים שיש לו להציע ובמיוחד להנות מהסיומת כשמגיעים לאגם (lago frias) המדהים!
אחרי שמגיעים לאגם כל מה שנותר זה לשתות קפה טוב ולחכות לספינה של התיירים שתיקח אתכם לצד השני של האגם, לאחר מכן אוטובוס יאסוף אתכם לקצה של האגם השני וספינה אחרת תיקח אתכם עד לבארלוצ'ה.. סיומת אדירה לטיול מדהים.. תהנו!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם