סובב אל בולסון - צפון פטגוניה

רקע

אל בולסון נמצאת כ-120 ק"מ דרומית מברילוצ'ה, אבל רחוקה שנות אור מהקיטשיות שלה. ברחבי ארגנטינה אל בולסון מוכרת כעיירת היפים, ואמנים רבים גרים בקרבתה. בכל חמשת ימי הטרק לא שמעתי מילה באנגלית או עברית.
ההרים מסביב לעיירה מציעים מסלולים רבים ומגוונים, ואפשר לבחור את המסלול שמתאים לרמת הקושי והאורך המבוקשים.

מידע כללי

הזמנת מקום -
אין אפשרות להזמין מקום מראש ב-Refugios (רפוחיו = בקתת הרים), אבל מכיוון שאסור לישון מחוץ לבקתות (או במתחם הקמפינג לידן), חייבים לאפשר לכולם לישון במתחם הבקתה גם אם זה על מזרון בחדר האוכל.

הליכה -
רוב המסלולים הינם ברמת קושי בינונית, אבל שניים מהם קשים ומחייבים ניסיון קודם. פירוט בפרקים להלן. המסלולים שמופיעים במפה של סיפור דרך זה הוקלטו ע"י GPS.

לינה -
כאמור מותר לישון רק ברפוחיו או באתר הקמפינג שצמוד אליו, כאשר הלינה היא בחדרי דורמיטורי בגדלים שונים. אין אפשרות לשכור אוהלים באתרי הקמפינג. בכל רפוחיו יש שירותים, מקלחת חמה בתשלום, מטבח מאובזר לבישול עצמי ומסעדה. הבקתות מציעות תפריט אוכל משתנה, וכדאי להזמין את הארוחות כשמגיעים לבקתות כדי לתת להם זמן להתכונן. בכל הרפוחיוס אפשר להטעין מכשירים חשמליים, אבל בכמה מהם יבקשו תשלום של 300 פזוס עבור השירות.

אוכל -
האוכל ברמה סבירה, ובהחלט מספק. אפשר לקנות שתייה קרה, אלכוהול ונשנושים.

מים -
בכל בקתה אפשר למלא בקבוקים בתחילת היום, וברוב הימים עוברים ליד נחלים שמאפשרים מילוי נוסף. אפשר כמובן לטהר את המים אם אתם לא מרגישים בטוחים לשתות ישר מהנחל.

ציוד -
מזג האוויר יכול להיות הפכפך, וגשם יכול להתחיל בכל רגע. לכן מעיל גשם טוב וכיסוי לתיק הינם חובה. בנוסף כדאי לקחת ביגוד חם לערב, הטמפ' מגיעות למספר חד ספרתי (גבוה) בלילות ולפעמים הרוחות יכולות להוריד את תחושת הקור בכמה מעלות. שק"ש של אפס מעלות יספיק אם אתם ישנים באוהל, ודורמיטורי אפשר להסתפק בשק"ש של שמונה מעלות. בשירותים לרוב יש נייר טואלט, אבל כדאי להביא גליל אחד. כובע שמש ליום וגרב ללילה יועילו מאוד, וגם חם-צוואר יהיה שימושי. מכיוון שרוב הזמן נמצאים בתוך מבנה או אוהל, לא צריכים המון ביגוד חם. אני הסתפקתי בגופיה טרמית וסוודר פליז. השמש שוקעת באזור 21:30 בדצמבר-ינואר, אבל פנס עדיין חובה.

התייעצות -
מודיעין התיירים נמצא צפונית לאגם במרכז העיירה, על רחוב General Roca פינת שדרות San Martin. אפשר להתייעץ איתם לגבי מז"א, עומס צפוי בבקתות והמלצות כלליות. אפשר לקבל שם מפה בסיסית של המסלול, ואפשר גם להוריד אותה לנייד. בנוסף הם יעזרו בהרשמה לטרק באתר של הרשות המקומית לפני שיוצאים לדרך.

עלויות -
התשלום בכל הרפוחיוס הינו רק במזומן. המחירים די דומים בין כולם.
עלות לינה ברפוחיו: 5,000 פזוס. עלות לינה בקמפינג: 1,000 פזוס. פירוט בפרקים להלן.

היום הראשון: מ-Dona Rosa ל-Refugio Hielo Azul

14.5 ק"מ, עם עלייה של כ-1,200 מ'.
יום ברמת קושי קשה מינוס, כאשר רוב היום במגמת עלייה.
נקודת ההתחלה היא אתר קמפינג בפאתי העיירה, בשם Dona Rosa. מונית ממרכז העיירה עולה כ-1,500 פזוס. מתחילים ללכת על הגדה המזרחית של Rio Azul, על כביש עפר שמתאים גם לרכבים רגילים. לאורך הכביש ישנם לא מעט אתרי קמפינג, מסעדות ודוכני אוכל. בשלב מסוים השביל הופך להיות להולכי רגל בלבד, ומתחיל להיות צר יותר. כ-3 ק"מ מתחילת ההליכה מגיעים לגשר תלוי ארוך, שחוצה מעל הנהר. לאחר החצייה השביל מתחיל לעלות לכיוון הרפוחיו, כאשר רוב העלייה מתונה אבל ישנם כמה מקטעים תלולים יותר. כמעט כל המסלול מוצל, ועובר ביער יפה ונעים מאוד להליכה. כל המסלול מסומן היטב, עם סימונים אדומים עם מרכז צהוב, על גבי העצים.
כ-6.5 ק"מ לאחר חציית הנהר מגיעים לנק' תצפית יפה, שממנה אפשר לראות את אל בולסון. מקום טוב לעצירת צהריים קצרה. ממשיכים בעלייה אל עבר הרפוחיו, וכ-3 ק"מ אחרי נק' התצפית הראשונה מגיעים לתצפית מוצלחת יותר, בשם Mirador Del Raquel. מנק' זו אפשר לראות את Rio Raquel היפה, ולעצור להפסקה קצרה.
מכאן השביל מתמתן וממשיך לעלות אל עבר הרפוחיו. לאחר כ-1.5 ק"מ נוספים (וקצת פחות מ-14 ק"מ מתחילת המסלול) מגיעים לפיצול שבילים עם שילוט שמכווין ל-Refugio Hielo Azul, לאגם Natacion וכו'. פונים ל-Refugio Hielo Azul, ומכאן יש עוד כ-10 דקות עד הרפוחיו.
הרפוחיו עצמו משתרע על שטח גדול, ומציע לינה בחדר דורמיטורי גדול שנמצא בקומה השנייה. הלינה על מזרונים על הריצפה, שצמודים זה לזה. אפשר לקנות מקלחת חמה בעלות של 500 פזוס, ארוחת ערב ב-3,000 פזוס או פיצה במחיר דומה. יש מגוון די גדול של נשנושים, שתייה ואלכוהול, כאשר לינה ברפוחיו, שלוש ארוחות (ארוחת צהריים ארוזה) מקלחת חמה ונשנוש עם פחית בירה יעלו כ-13,000 פזוס.

היום השני: ל-Refugio El Retamal

כ-12.5 ק"מ עם ירידה של כ-1,100 מ' ועלייה של כ-600 מ'. הסימון הקבוע של נקודות אדומות צהובות מסמן את השביל של היום הזה.
יום ברמת קושי בינוני פלוס, עם ירידה אחת תלולה ומאתגרת. חוזרים לצומת השבילים שנמצא כ-700 מ' מהרפוחיו, ופונים צפון מזרחה לכיוון אגם Natacion. מיד לאחר הפנייה מגיעים לנחל קטן. לאחר שחוצים את הנחל על גשר רעוע, מתחילים לטפס בתלילות בתוך יער אל עבר אגם קטן ללא שם אליו מגיעים כ-ק"מ אחרי צומת השבילים. ממשיכים במישור שיוצא מהיער, ולאחר כ-ק"מ נוסף מגיעים ל-Refugio Natacion שנמצא למרגלות אגם Natacion היפה.
השביל ממשיך בתוך יער בירידה מתונה שנמשכת קצת פחות מ-3 ק"מ נוספים. קצת אחרי שהשביל יוצא מהיער מתחילה ירידה תלולה שמצריכה תשומת לב וזהירות רבה. הירידה מתמתנת לאט-לאט ואחרי כ-3 ק"מ מתחילתה מגיעה לאחד המקומות היפים בטרק: Cajon Del Azul (הנקיק הכחול). זהו מעוק של ה-Rio Azul, שמאופיין במי טורקיז צלולים. זה אתר מאוד פופולרי, וכאן תפגשו בקהל רב שמגיע מחוות Wharton שנמצאת במרחק כמה שעות הליכה קלה. יש קיוסק קטן שמוכר שתייה קרה וקצת אוכל, וסלעים גדולים שמאפשרים קפיצה למים המאוד קרים של הנהר. מקום מצוין לארוחת צהריים ומנוחה נעימה. מתחילת היום עד לנקיק יש כ-8.5 ק"מ.
לאחר המנוחה חוצים מעל הנקיק בעזרת הגשר הגדול שרואים ליד השלט "Cajon Del Azul". לאחר חציית הגשר פונים מערבה (שמאלה) ומתחילים לטפס במעלה הנהר על הגדה הצפונית שלו. השביל מגיע ל-Refugio El Cajon הגדול, וכאן אפשר לעצור ללילה או להמשיך כ-2.5 ק"מ נוספים בעלייה אל El Retamal (המטאטא). רפוחיו El Retamal משתרע על פני שטח גדול ויפה מאוד, ומציע גם קמפינג. הצוות שם מקצועי ואדיב. יש שני חדרי שינה בקומה השנייה, כאשר בשניהם ישנם מספר רב של מזרנים צמודים זה לזה על הרצפה.
עלות לינה ברפוחיו הינה 5,000 פזוס, פיצה עולה 2,500 פזוס, ליטר בירה שמבושלת במקום עולה 1,500 פזוס, המבורגר צמחוני 1,800 פזוס, וארוחת בוקר 1,300. מקלחת חמה מאוד עולה 500 פזוס, ובהחלט שווה את זה.

היום השלישי: ל-Refugio Los Laguitos

כ-15 ק"מ עם עלייה של כ-900 מ'.
יום ברמת קושי בינוני מינוס, שכולל הליכה מאוד מהנה ומוצלת במעלה נהרות Rayado (מרופד) ו-Azul. לאורך רוב היום יש מדי פעם נק' אדומות על העצים, ושילוט שמכווין אל הרפוחיו. השביל מאוד ברור כל היום.
מתחילים בהליכה של כ-700 מ' בירידה אל נהר Azul, ואז פונים צפונה (ימינה) לשביל רחב ומוצל שמתקדם בעלייה מתונה לאורך הגדה המזרחית (ימנית) של הנהר. לאחר קצת יותר מ-3 ק"מ מתחילת היום מגיעים ל-Refugio Las Horquetas (המזלגות). ממשיכים על השביל כאשר כל כמה דקות מגיעים לנקודה שלווה על גדת הנהר שעושה חשק לעצור להפסקה קצרה. קצת פחות מ-7 ק"מ מתחילת היום מגיעים למפגש שבילים שנקרה Mallín de los Chanchos. ממשיכים ישר על השביל הרחב ומיד מגיעים לאזור חשוף, שבתקופת הגשמים נהיה אזור ביצתי. קצת אחרי מפגש השבילים יש שביל מצד שמאל שמגיע אל Camping Los Manios (הידיים) שבו אין בקתה אלא רק קמפינג. ממשיכים ישר על השביל לכיוון Refugio Los Laguitos (האגמונים). כ-1.5 ק"מ לאחר מפגש השבילים רואים על אחד העצים שלט שמודיע שחסרים (Faltam) עוד 7 ק"מ עד לרפוחיו. מעט אחרי השלט הזה ישנו שלט נוסף שמראה שמעתה השביל מתקדם במעלה נהר Rayado היפה לא פחות. גם לאורך נהר זה ישנן המון נקודות יפות ומזמינות לעצירה. אני יכול להמליץ על נק' שנמצא כ-2.5 ק"מ מהשלט שמודיע שחסרים 7 ק"מ, שם ישנה גדה רחבה ומים נעימים לשכשוך רגליים.
כל ק"מ תראו שלט שמודיע כמה ק"מ חסרים עד להגעה לרפוחיו. כ-3.2 ק"מ לפני הרפוחיו השביל המתון מתחיל לטפס בתלילות רבה יותר, ומעתה אפשר לראות את עצי ה-Alerce התמירים לאורך השביל. כחצי ק"מ לפני שמגיעים לרפוחיו השביל מתיישר ואז מתחילה ירידה מתונה אל עבר אגם Lahuan היפהפה, שהרפוחיו ניצב בצד הצפון מזרחי שלו.
בעיני המיקום של הרפוחיו הזה היה הכי מוצלח, וגם הרפוחיו עצמו היה ברמה הגבוהה ביותר מבין הארבעה שישנתי בהם. גם כאן חדרי הדורמיטורי נמצאים בקומה השנייה, אבל במקום מזרנים על הרצפה, יש שם מיטות קומותיים. בנוסף יש בקומה השנייה חדרים פרטים עם מיטה זוגית שעולים 15,000 פזוס.
העלות של לינה ברפוחיו הינה 5,000 פזוס, פיצה עולה 3,000 וסנדוויץ' 1,800. ליטר של בירה ביתית (לא משהו) 2,500 וארוחת בוקר תעלה 1,800. מקלחת חמה ומצוינת עולה 500 פזוס, והטענת מכשיר חשמלי 300 פזוס.
מהרפוחיו יש שביל הלוך חזור שעולה אל עבר שני אגמים נוספים, אבל אני לא יודע מה אורך המסלול או האם הוא שווה את המאמץ.

היום הרביעי: ל-Refugio Encanto Blanco

כ-18 ק"מ עם עלייה של כ-1,000 מ' וירידה של כ-1,200 מ'.
היום הכי קשה בטרק, ברמת קושי קשה. החצי הראשון של היום זה חוזר באותו השביל של היום הקודם אל מפגש השבילים Mallín de los Chanchos, אליו מגיעים לאחר כ-8.2 ק"מ לא קשים. במפגש השבילים פונים מזרחה (שמאלה) לעלייה תלולה וקשה מאוד: השביל צר ולא מתוחזק ברמה גבוהה. לעיתים השביל מאוד תלול עם בוץ חלקלק, ולא הייתי הולך בו לבד או אם ירד גשם בימים שקדמו להליכה בו. השביל מסומן ברמה סבירה, ואין שבילים נוספים באזור כך שסיכוי ההתברברות די נמוך. הסימון הוא לרוב נק' אדומות וצהובות על העצים או הסלעים, ולעיתים מסומן ע"י סרט אדום או לבן שתלוי על העצים.
השביל מתפתל במעלה יער סבוך, ויש בו סרפנטינות רבות. לאחר קצת יותר מ-1.5 ק"מ מתחילת העלייה יש מדף עץ באורך של כ-5 מ' שתלוי על הרכס של ההר עליו מטפסים. המדף נועד לאפשר מעבר במקום בו עובר נחל ששטף את השביל. כדאי לעבור אחד אחד, בריכוז מירבי.
כ-2 ק"מ מתחילת העלייה מגיעים לפסגת ההר, שם רואים שלט על העץ שמורה על פנייה שמאלה כדי להגיע לרפוחיו. פנייה ימינה תוביל תוך 5 דקות לנקודת תצפית יפה על העמק שממנו השביל התחיל ממערב, ועל זה שהביל מוביל אליו ממזרח. חוזרים לשלט ופונים שמאלה בירידה מתונה ביער עבות, שלא רואים כל יום. חוויה מאוד נעימה ומיוחדת, וקצת סוראליסטית.
השביל יורד במתינות אל עבר נהר Encanto Blanco (חלום לבן) בתוך היער, כאשר גם השביל הזה מסומן באותה צורה: פחיות צבועות אדום צהוב שנמצאות לרוב על העצים או נקודות אדומות. בערך 16 ק"מ מתחילת היום השביל יוצא מהיער ועובר באזור של צמחים דמויי קני סוף. כאן הסימון לעיתים תלוי על העצים או על גבי הסלעים (ויכול להיות סרט צבעוני). קצת לפני שמגיעים לרפוחיו ישנם הרבה שלטים לטיולי צד, למפלים ותצפיות. מתחילת העלייה ועד להגעה לרפוחיו הייתה הפעם היחידה בכל הטרק שלא ראיתי נפש חיה. המקטע הזה לא פופולרי במיוחד.
הרפוחיו עצמו די קטן ולא ברמת תחזוקה גבוהה, ויכול להכיל לא יותר מ-20 אנשים בחדר דורמיטורי שנמצא בקומה השנייה. גם כאן המזרנים שכובים זה לצד זה על הרצפה. העלות של לינה ברפוחיו הינה 3,500 פזוס, פיצה עולה 3,000 ופחית בירה 750 פזוס. ארוחת בוקר תעלה 1,200 פזוס, ומקלחת חמה תעלה 500 פזוס.
לדעתי הרפוחיו הזה היה הכי שלו ורגוע, ובעלי המקום מוסיפים לתחושת הרוגע.

היום החמישי: אל בולסון

כ-8 ק"מ עם עלייה של כ-250 מ' וירידה של כ-400 מ'.
היום הכי קל בטרק, ברמת קושי קלה. מתחילים ברפוחיו לכיוון מזרח, על הגדה הדרומית (ימנית) של הנהר במגמת ירידה מתונה. השביל מוצל ונעים, ומדי פעם ישנם סימונים אדומים על גבי העצים, אבל בסה"כ הוא מאוד ברור. לאחר כ-2 ק"מ מגיעים לגשר האחרון של הטרק, ועליו חוצים את הנהר לגדה הצפונית שלו. לאחר החצייה השביל מתחיל לעלות ולרדת בתוך היער, ולאחר כ-4 ק"מ מתחילת היום מתרחק אט-אט מהנהר.
קצת יותר מ-5 ק"מ מתחילת היום השביל מתחיל לרדת, וקצת פחות מ-2 ק"מ לאחר מכן יש שלט שמורה על פנייה מזרחה (שמאלה) ל-"יציאה". מהשלט ישנו קצת יותר מ-ק"מ עד להגעה לחוות "Familia Tilleria" שהיא נקודת הסיום של הטרק
. בצד המזרחי של החווה ישנו כביש עפר רחב שמתאים למכוניות רגילות, וליד השילוט של השמורה ישנו בוטקה קטן ללא כל שילוט. זוהי תחנת האוטובוס שבה אפשר לתפוס אוטובוס בחזרה לאל בולסון. אפשרות נוספת היא ללכת כ-3 ק"מ לכיוון דרום (ימינה) על כביש העפר לחוות Wharton שם ישנם אוטובוסים רבים, מוניות שירות ומוניות שייקחו אתכם בחזרה לא בולסון, תוך כחצי שעה.

טיפים

• התשלום בבקתות הוא רק במזומן
• אסור להיכנס לרפוחיו עם נעלי טרק, אז כדאי להביא כפכפים
• אין שמיכות בדורמיטוריס, כדאי להביא שק"ש
• מלון נחמד באל בולסון: Hosteria Maktub ברחוב Perito Moreno
• מסעדת בשרים טובה מאוד באל בולסון: Parrilla Carlitos ברחוב General Roca
• בסופי השבוע ישנו שוק ססגוני בכיכר המרכזית של אל בולסון, יחד עם דוכני אוכל טובים

קישורים חיצוניים

• אתר עם הרבה מידע אודות טרקים בסביבת אל בולסון
• אתר עם הצעות למסלולים נוספים באזור
• סיפור דרך דומה של אילה ודן