תאריך הטיול | September 2012 |
---|---|
משך הטיול | יומיים |
עונה מומלצת | נובמבר - מרץ |
ישראלים רבים המטיילים ביבשת ומגיעים למנדוזה לא מודעים לאפשרויות הטרקים הרבות שניתן לעשות באזור.
המפורסם ביותר הינו טרק בפארק הלאומי של ההר הכי גבוה ביבשת הנקרא Aconcagua (הקונקאווה). טיפוס על ההר מחייב הכנה והצטרפות למשלחת טיפוס מקצועית.
בפארק ישנם טרקים נוספים אותם ניתן לעשות עצמאית, אך חשוב לדעת שכניסה לפארק תעלה לכם ביוקר (500-1000 פזו) כמו כן הפארק פתוח מאמצע נובמבר עד אמצע פברואר.
למידע נוסף ניתן לגשת למשרדי הפארק במנדוזה ברחוב San Martin 1143.
למי שמעוניין לעשות טרק מחוץ לשמורה אך לא פחות יפה, ובעלות אפסית, מוזמן ללכת בעקבות סיפור הדרך שמפורט כאן בהמשך...
טרק זה דורש יכולת התמצאות/ניווט בסיסית מאחר ואינו משולט או מסומן.
מפות ניתן להשיג בחנויות טיולים במנדוזה תמורת 50 פזו.
הטרק יכול להיות יומיים של רק העפלה לפסגה, או 4 ימים של מסלול מעגלי (את המסלול המעגלי לא ביצענו אך נסביר עליו בקצרה בהמשך).
אוטובוס מהטרמינל במנדוזה של חברת expreso uspallata ו 37 פזו יביאו אתכם אחרי 4 שעות לכפר קטן וחמוד על הכביש בין מנדוזה לסנטיאגו הנקרא על שם הגשר הטבעי Puente del inca, שלכאורה שימש את בני האינקה...
האוטובוס יוצא 3 פעמים ביום, ב 06:00, 10:15, 15:30.
בכפר יש בערך 4 מקומות לינה, אך המגניב ביותר באזור אם לא בכל דרום אמריקה, עם אווירה ארגנטינאית ביתית ומוזיקה טובה, נקרא La vieja estacion (התחנה הישנה) הנמצא בסמוך לגשר.
הלינה עלתה 50 פזו ללילה, אבל אל תסמכו על זה כי המחירים בארגנטינה רק עולים ועולים...
התעוררנו לבוקר מושלג ומפתיע אחרי לילה עם סעודת אסאדו מקומית ויין טוב שארגנו בעלי ההוסטל - חברה צעירים ומגניבים.
אחרי התלבטויות ובדיקת התחזית החלטנו לצאת לטרק, והתחלנו את דרכנו מזרחה (באותו כיוון ממנו הגענו יום לפני ממנדוזה) על מסילת הרכבת (הלא פעילה...). 3 ק'מ של הליכה על הפסים (שעה - שעה וחצי) יביאו אתכם ל Quebrada vargas (שם הנחל שבו נעלה).
את הנחל נראה בברור מצד ימין (דרום), זה הנחל הכי גדול שתראו בצד הזה מהכפר, קשה מאד להתבלבל. ליתר בטחון, אם המשכתם עד שהכביש שמשמאלכם נכנס למנהרה ארוכה - עברתם את זה. כמו כן משמאל יש גשר עץ רעוע שחוצה את הנהר, עליו יעבור מי שיחליט ללכת מפואנטה דל אינקה דרך הכביש ולא על הפסים.
מהירידה מהפסים נוכל כבר לראות את ההר המרשים עליו נטפס מחר - Penitentes (משמעות המילה בספרדית היא עמודים/ניצבים - כמו הצורה של ההר).
נלך לכיוון הנחל ולאחר כמה דקות של הליכה על סלעים נגיע לתחילת העלייה שנמצאת בצד שמאל של הערוץ. העלייה הראשונה אורכת כחצי שעה, ואחריה הדרך ממשיכה שעתיים עד שלוש בעלייה מתונה בצמוד לנחל על שביל עיזים ומכאן ועד סוף היום בעצם נקיף את ההר מימין. השביל כולו עובר בצידו השמאלי של הנחל, למעט קטע אחד בו השביל חוצה ימינה.
את היום נסיים ברפוחיו Grajales (מבנה בטון) קטן וחמוד שיגן עליכם מהרוח (לגבי הקור אנחנו לא יכולים להבטיח...) הנמצא למרגלות ההר, 300 מטר מתחילת העלייה של מחר. הרפוחיו נמצא בצד שמאל (מזרח) של הנחל ויכול להכיל עד 6 אנשים מחובקים טוב טוב....
קמנו לעוד בוקר מושלג והתחלנו את דרכנו לכיוון תחילת השביל העולה לפסגה. הליכה קצרה מאד של 250 מטר במעלה הנחל תוך הצמדות לגדה השמאלית תביא אתכם לתחילת השביל שמזגזג למעלה לכיוון דרום מזרח. אם אתם לא בטוחים אז בדיוק אחרי השלוחה עליה מטפס השביל מתחבר לעמק נחל מצוקי אותו לא אמורים לעבור. אנחנו לאחר תחילת העלייה איבדנו את השביל בגלל כל השלג שכיסה את ההר, מה שהביא אותנו לחוויה אתגרית על גבול המסוכנת, ולכן אנחנו ממליצים לא לעלות לפסגה במידה ויש הרבה שלג.
מכאן והלאה השביל יחסית ברור ומסומן ברובו ברוג'ומים, עולה מזרחה ולקראת הסוף מתעקל צפונה. כשלוש שעות הליכה יביאו אתכם לפסגה המסומנת במעין צלב קטן ממתכת. אם עדיין יש ספק בליבכם שאתם בפסגה הנכונה, תרימו את הראש, תסתכלו מסביב ותחסירו פעימה!
הירידה חזרה לרפוחיו באותה דרך, משם ניתן להמשיך לפואנטה דל אינקה, או להמשיך במסלול מעגלי עליו נפרט בפרק הבא.
ישנה אופציה להוסיף יומיים לטרק ולהפוך אותו למסלול מעגלי, שלפי עדויות המקומיים אמור להיות מדהים!
חשוב לציין שאנחנו בגלל מזג האוויר לא עשינו את זה וחזרנו חזרה, אך נסביר פה בקצרה כיצד להמשיך.
מהרפוחיו הקטן אם מסתכלים דרום מערבה (במעלה הנחל) ניתן לראות במרחק לא גדול שלוחת סכין ומאחוריה שני הרים וביניהם אוכף אליו יש לטפס (מסומן בחץ בתמונה...). השביל המוביל אליו מתחיל בשלוחה, אך הוא אינו קל למציאה, לא מסומן ולא ברור, ועל כן מומלץ אך ורק לבעלי חוש התמצאות בסיסיים (כמו כן מומלץ לקבל הסברים מבעלי ההוסטל בטרם יציאתכם לטרק).
כ 500 מטר עד קילומטר מהרפוחיו דרום מערבה במעלה הנחל, קיים שביל שחותך שמאלה מהנחל, בערך באזור בו הנחל מתעקל מערבה. שביל זה יביא אתכם לאוכף אותו ראיתם מקודם, ובצידו השני הירידה לריו בלנקו.
בסמוך לנהר ניתן להקים אוהל ללילה, או להמשיך במורד הנחל 14 קילומטר נוספים עד לרפוחיו Rio blanco. במידה ואתם מעדיפים להגיע לרפוחיו, יש לישון לילה נוסף ברפוחיו הקטן למרגלות הפניטנטס ולחלק את יום הטיפוס לפסגה ואת ריו בלנקו ליומיים שפויים.
מכאן יש לרדת בנחל את כל הדרך, כאשר 10 קילומטר נוספים אחרי הרפוחיו תגיעו ל Punta de vacas שנמצא על הכביש חזרה למנדוזה, שם גם עוצר האוטובוס בדרכו חזרה למנדוזה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם