אושואיה: לגונת חמשת האחים (Laguna Cinco Hermanos)

מסלול יום בדרגת קושי בינונית ללגונה השוכנת בצל פסגות חמשת האחים - אושואיה, ארגנטינה.

תאריך הטיול	November 2023
עונה מומלצת	סוף דצמבר-ינואר-פברואר (לבדוק בעיר אם הלגונה קפואה)

תוכן עניינים

הגעה

תחילת המסלול היא בקאמפ בשם kawi yoppen שנמצא על הכביש שיוצא מאושואיה (RN3). זה יותר קרוב מהלגונות היותר ״מסחריות״ - איזמרלדה וטורקיזה.

לי הייתה מעט קליטה בכניסה למסלול, אז אפשר לתאם את החזרה במידה ואתם לוקחים אובר.

המסלול

גילוי נאות: עקב פציעה קלה בברך, לא השלמנו את המסלול כי העלייה האחרונה היא די חדה, אז אין לנו תמונות של הלגונה עצמה. עשינו את המסלול בתחילת העונה והיא הייתה מושלגת לגמרי וקפואה, אז תיהנו מהתמונות של הדרך ותדעו שהלגונה מחכה לכם אי שם.

הלגונה נקראת על שם פסגות חמשת האחים שמאוד קל לזהות - חמש פסגות באותו הגובה שאתם תראו לכל אורך המסלול מול עיניכם.

אורך המסלול הוא כ-10 ק״מ עם עלייה של כ-900 מ׳. בסביבות ה-8 שעות סה״כ.

המסלול מתחיל ישירות אל תוך יער, הסימון של המסלול הוא צהוב-לבן. לרוב הסימונים די ברורים, אבל מדי פעם אם לא שמים לב אפשר לאבד אחד (הם לרוב נמצאים על העצים).

החלק הראשון של המסלול הוא עלייה מתונה, בדרך יש מפלים של השלגים הנמסים מההרים ויער. מימינכם, נוף להרים השכנים. על העצים תוכלו לראות פטריות כתומות שנקראות ״פטריות דארווין״, על שם דארווין מן הסתם. האושואיי שהתארחנו אצלו אכל אותן ואמר שיש לזה מרקם ג׳לטיני, לא טעמתי ועל כן לא ממליץ מן הסתם.

אחרי בערך 2 ק״מ העלייה תסתיים ו-2 הק״מ הבאים הם די מישוריים, ודיי בוציים. תשתדלו להיצמד לסימונים, כי מטיילים נחמדים עוד זרקו פה ושם בול עץ שעוזר לדרוך בבוץ, אחרת אפשר ממש לטבוע בו. בשלב מסוים אתם תגיעו לנחלון בלי גשר מוסדר לחצות אותו, אבל יש איזה גזע שנפל בזמנו ואפשר לחצות עליו בזהירות הנדרשת, או לוותר ולעבור בנחל (הוא לא עמוק).

הנחל זה הסימן שהגעתם לשלב השלישי והמאתגר יותר של המסלול - העלייה אל עבר הלגונה, 1.5 ק״מ שעולים בהם 400 מ׳. היא מתחילה ביער, אבל אחרי 10-15 דקות אתם כבר תעברו את קו העצים ותצאו לשטחים פתוחים בעליה מאוד חדה כלפי מעלה. הנוף בחלק הזה משגע - כשתסתכלו אחורה תגלו שאתם רואים את כל אושואייה ותעלת ביגל. בגלל הגובה, היום הספציפי שאנחנו היינו בו היה ממש קפוא (הרוחות ״גולשות״ מההרים אליכם). בשלב הזה, הברך שלי קצת התחילה לכאוב וידעתי שהעלייה תהיה טעות, אז חזרנו על עקבותינו. אבל מאנשים שטיילו איתנו - זה בערך שעה לכיוון מהרגע יוצאים מהיער ועד הלגונה עצמה.

החזור באותה הדרך, והסימונים קצת פחות ברורים, בעיקר לקראת הסוף. אבל השבילים די מוסדרים ואתם בסוף תחזרו בכל דרך בה תלכו לקאמפ שהתחלתם בו.

במפל הראשון של המסלול יש שאריות קליטה, ואפשר להזמין משם אובר, או לחלופין - ממש בתחילת הקאמפ ללכת בעקבות הנהר ואחרי כמאה מטר גם יש קצת קליטה.