(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

PASO DE LA OVEJA - שביל הכבשים

טרק נחמד של יומיים שמקיף את אושואייה מצפון בעמק מקסים, נוף ההרי מושלג ולגונות יפות

תאריך הטיולMarch 2010
משך הטיוליומיים
עונה מומלצתתחילת ינואר-סוף מרץ

ארץ האש ואושואייה - רקע

האזור הדרומי ביותר של הפטגוניה בעל נוף ייחודי, הרים סלעיים וכהים וצמחייה בגווני אדום וצהוב.
העיר המרכזית היא אושואייה (עמ' 236 בספר Trekking in the Pataginoian Andes). עיר נחמדה בה כמה מוזיאונים מעניינים על ההתיישבות
באושואייה, בניית העיירה ומערכת היחסים עם האינדיאנים שגרו באזור. כשתגיעו לשם כולם ידברו על הפארק הלאומי טיירה דל פואגו ועל מסלולים ממוספרים שאפשר לעשות שם. אין מה ללכת לשם, זה פארק סמרטוט, במיוחד בהשוואה לטרקים שתעשו באזור.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

אל הטרק

לוקחים מונית מאושואייה ל- Turbera Valle Andora (בערך 15 פסו).
המונית מורידה אתכם מול שער נעול, מימינו שער קטן להולכי רגל דרכו נכנסים.

יום ראשון

הולכים כעשר דקות-רבע שעה עד שהדרך מתעקלת ימינה ומתחילה לרדת לכיוון הנחל.
בנקודה זו (בעיקול) יש לפנות שמאלה! היכן שיש מקל צהוב שמסמן את השביל. אל תרדו עד לנחל, שימו לב שהשביל עובר בתוך החורש שנמצא כמאה מטר דרומית לנחל. מתחילת המסלול יש הליכה של בערך ארבע חמש שעות לאורך העמק (בשלב מסוים השביל מתחבר עם הנחל) עד לנקודה בה חונים
בלילה הראשון, במקום בו השביל פונה שמאלה ומתחיל לטפס דרומה בתוך החורש.

אם יצאתם מוקדם והגעתם לשם מוקדם, אפשר להתחיל לטפס לכיוון הפס, כלומר לפנות שמאלה עם השביל עד שמגיעים לקצה היער (כשעה עלייה). בנקודה זו פונים ימינה ללגונות Laguna del Caminante ו-Laguna Superior וישנים שם. אם אתם כבר ביום השני לכו לשם כסייד טריפ. בכל מקרה לא כדאי לפספס אותן, הן יפות. בלילה אל תיבהלו מקולות החבטה שאתם שומעים, הבונים חובטים (משום מה) את זנבותיהם במימי הלגונה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום שני

ביציאה מהיער פונים שמאלה להמשך המסלול ולכיוון הפס. אם לא ישנתם ליד הלגונות כדאי לפנות דווקא ימינה, לבקר בלגונות ואז לחזור לאותה נקודה ולהמשיך במסלול. השביל עובר בין שני רכסי הרים, על השיפולים של הרכס המזרחי, מעל עמק מדהים. אם הגעתם לשם בסתיו (סוף מרץ), הצמחייה תהיה צבועה באדום-צהוב. אם מזג האויר גרוע ויורד שלג, יש סיכוי טוב שלא תראו את המקלות הצהובים שמסמנים את השביל. במקרה כזה לא להיבהל, פשוט להמשיך דרומה בין שני רכסי ההרים, עד למפגש עם הדרך הראשית. אחרי הפס (אליו מגיעים כשעה אחרי היציאה מהיער) השביל יורד במתינות עוד כשעתיים-שלוש עד למפגש עם הדרך הראשית שמחברת את אושוייה עם הפארק הלאומי Tierra del Fuego.

חזרה לאושואייה

המרחק מסוף המסלול לאושואייה הוא 6 ק"מ. אפשר לנסות לתפוס טרמפ עם רכבים שחוזרים מהפארק הלאומי או סתם רכבים שנוסעים שם.
אם מגיעים מוקדם אפשר גם ללכת ברגל חזרה לעיר.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )