(BANOS DE CAULLE (PUYEHUE - פוייאואה

רקע והגעה

הטרק לא פשוט מבחינת ניווט, וזאת תודות למפה המחורבנת שמקבלים בכניסה ולסימון השערורייתי של המסלול. בנוסף, אי אפשר להסתמך על מצפן שכן הפעילות הוולקנית של האזור משבשת את השדה המגנטי של המצפנים. לפיכך, יש לוודא מראש שמזג האוויר טוב, ואם צריך לחכות יומיים שלשה בגלל גשמים או שלג שווה לחכות. אל תדלגו על הטרק הזה! יש להקפיד גם להירשם בכניסה, מפני שאם אתם לא חוזרים הם יוצאים לחפש אתכם. שווה לעשות את המסלול המעגלי, כלומר זה שמקיף את הר הגעש. אם יש זמן ונכונות ובא לכם אפשר להביא מראש אוכל לעוד יום ולהישאר יום נוסף במעיינות החמים. הרבה מטיילים מדלגים על הטרק בדרכם מפוקון לברילוצ'ה או להיפך פשוט בגלל שלא יודעים (והאוטובוס הישיר בין הערים מסייע לכך).

1. אם יוצאים מ-Pucon ויורדים דרומה:
- עיר הגישה היא Osorno, כשעה וחצי דרומית ל-Pucon. יש שני אוטובוסים ביום שיוצאים מתחנת האוטובוסים ב-Osorno ל-Anticura (עיר שנמצאת כשני ק"מ מהטרק), אחד ב-10:30 והשני ב-15:00 (כדאי לבדוק ב-Moovit שעות עדכניות).
- אפשר לקחת אוטובוס מ-Pucon לאוסורנו בבוקר, ואז את האוטובוס של עשר וחצי מ-Osorno ל-Anticura.
הנסיעה לטרק מאוסורנו לוקחת בערך שעה וחצי. שימו לב שאתם לא יורדים במעיינות החמים, אם אני זוכר נכון זו התחנה הראשונה של האוטובוס, שם ירדו רוב הנוסעים. זה מין מעיינות חמים כאלה מקורים לזקנים. אחרי הסטייה הזו מהכביש (ימינה) האוטובוס חוזר לכביש הראשי ונוסע עוד כעשרים דקות-חצי שעה ורק אז תרדו. דברו עם הנהג ותוודאו שהוא סגור על איפה להוריד אתכם (ליד שלט מעץ עם כתובת בצהוב Termas de Caulle).

2. אם יוצאים מברילוצ'ה ועולים צפונה:
- אפשר לתפוס טרמפים מברילוצ'ה אל הנקודה שבה מתחיל הטרק. הרבה רכבים נוסעים לכיוון, אז זאת בהחלט אופציה טובה. שימו לב שבהגעה מברילוצ'ה עוברים את הגבול, קצת יותר קשה לתפוס טרמפים במעברי גבול אבל זה ללא ספק אפשרי! (יש הרבה זמן נסיעה בין הבקורת הארגנטינאית לצ'יליאנית אז אל תחשבו לעשות אותה ברגל!).
- אפשר לקחת אוטובוס ישיר שיוצא מתחנת האוטובוס בברילוצ'ה ונוסע ל-Osorno, ולרדת בדרך, בכניסה לפארק, אחרי כשעתיים נסיעה.

בכניסה לטרק יש מסעדה, בה שמשלמים ונרשמים, ושם גם אפשר להשאיר את כל הציוד שלא לוקחים לטרק, והם מאפשרים ללון בדשא מחוץ למסעדה.
הרישום בכניסה, במיוחד בטרק הזה, חשוב ביותר. שם גם קונים את המפה ומשאירים את הציוד שלא לוקחים לטרק.

עלויות: בכניסה משלמים 7000 פסו כל אחד, מפה עולה 2000. אל תצאו ללא המפה! בעל השטח (תחילת הטרק בשטח פרטי ולכן משלמים) אדם נחמד בצורה יוצאת דופן.

מה לקחת

א. אוכל – תביאו ספייר. מזג האויר הפכפך וזה לא טרק שאפשר ללכת בו כשיש ערפל. במצב כזה צריך לעצור ולחכות. אם יש לכם אומץ תביאו אפילו עוד קצת...
ב. משקפי שמש – יש שלג בטיפוס על ההר, יתכן שיהיה גם על המסלול עצמו.
ג. מפה – בכניסה מקבלים מפה. היא לא משהו אבל אפשר להסתדר איתה. אם בא לכם להגדיל ראש אפשר לקנות מפה 1:50,000, היא טובה מבחינה תוואי השטח אבל המסלול עצמו לא מסומן בה.
ד. מים – שני בקבוקים לכל הימים, ליום הראשון תצאו עם יותר מים, פשוט כי בחצי שעה הראשונה של היום השני אין מים.

המסלול - רקע כללי

משך הטרק ארבעה ימים. אבל, אם יש לכם אומץ - תעשו את ההיקפי. זה מאריך את הטרק ביומיים שלושה, אבל לפי מקורות מהימנים שווה את המאמץ. לצערי אנחנו לא עשינו את ההיקפי, אלא רק את הרגיל, ככה שנפרט על הרגיל, שהוא בערך חצי מהטרק ההיקפי.

טוב, עכשיו תלוי מתי אתם מתחילים:
1. אם יוצאים בבוקר
- אפשר להגיע אפילו עד למעיינות החמים באותו היום. זה 31 ק'מ, אפשרי, אבל לא מומץ.
- אפשר גם יותר באיזי, שזה אומר לעלות לרפוחיו שנמצא למרגלות הר הגעש, לטפס על ההר ולחזור לרפוחיו ללילה הראשון.

2. אם מתחילים בצהריים
- עולים לרפוחיו וישנים שם בלילה הראשון.

אז נגיד שבלילה הראשון אתם ישנים ברפוחיו, סבבה?

היום הראשון

יוצאים מהמסעדה לכיוון היער בדרך ארבע על ארבע ופונים שמאלה אחרי 500 מטר בשביל סימון אדום. חוצים מעין אחו כזה עם סוסים שרועים שם והלכים ישר לכיוון ההר המיוער. כן כן, בדיוק את זה אתם הולכים לטפס עכשיו! מטפסים במשך כ-4 שעות, עד שמגיעים לרפוחיו. זה צריף עץ עם אח בפנים, גרזן לחטיבת עצים ומיטות קרשים. נחמד ממש.

אם הגעתם מספיק מוקדם, אזור חמש שש בערב נגיד, קחו בחשבון שלעלות להר הגעש ולרדת זה בערך שלוש-שלוש וחצי שעות. זאת אומרת שאתם תופסים את השקיעה בדרך למטה, וזה משהו שאתם בהחלט רוצים לעשות! אבל אל תטפסו אם יש עננות, כי את הנוף מלמעלה אסור לפספס! משאירים את הציוד ברפוחיו, לוקחים תיק אחד או שניים עם המעילים של כולם, מים, פנסים ואולי קצת אוכל וממשיכים בשביל לכיוון ההר. אחרי כחצי שעה הליכה יש פיצול של השביל. שמאלה לכיוון המעיינות החמים וישר למעלה (הסימון הוא ימינה, אבל בתכל'ס אפשר פשוט להמשיך בקו ישר למעלה) לפסגת ההר. ממשיכים ישר כמה עשרות מטרים עד למפגש עם הסימון. משם זה פשוט, עולים ישר, יש גם סימון לדעתי, אם כי לא בטוח שעד למעלה. יחסית לטיפוסים אחרים זה הקל ביותר. בירידה שימו לב למצב המים שלכם. אם יש לכם מספיק מים לחצי שעה הראשונה של היום השני (במידה וזכרתם להביא מראש) אז פשוט תחזרו ישירות לרפוחיו. אם לא, יש מים בדרך חזרה מהר געש לרפוחיו, 200 מטר לפניו. רדו קצת למטה בנקיק ותמצאו.

אם לא הספקתם לטפס על ההר ביום הראשון או אם היתה עננות (מה שקרה לנו), תטפסו עליו בתחילת היום השני ותמשיכו למעיינות לאחר מכן. אם כבר טיפסתם ביום הראשון לכו ישר למעיינות.

היום השני

יוצאים מהרפוחיו לכיוון ההר והפעם לוקחים שמאלה בפיצול, לאחר כחצי שעה. הדרך למעיינות לא קשה בכלל ומשכה כארבע חמש שעות. יש הליכה של בערך שעתיים-שעתיים וחצי בשביל עולה ויורד, כשמימינכם רכס ההר ומשמאלכם העמק הענק. בסוף הקטע הנוף נפתח והשביל מתיישר. ממשיכים ישר עד לשלט ברזל חלוד שמורה על שלשה כיוונים:
א. שמאלה למעיינות
ב. ישר לסיום אלטרנטיבי 1 (ראו בספר Trekking in the Patagonian Andes)
ג. ימינה להמשך המסלול ההיקפי.
לוקחים שמאלה לכיוון המעיינות. שימו לב שבקטע זה הסימון גרוע וקל ללכת לאיבוד. אם איבדתם את השביל תחזרו לשלט ותתחילו שוב משם. אחרי שפניתם שמאלה אתם תתחילו לרדת קצת בגובה, כשלכל אורך ההליכה ולמעשה עד למעיינות החמים יהיה לשמאלכם רכס לא גבוה, ולימינכם גבעות נמוכות מקרוב ויערות בנוף הרחוק.

את המעיינות לא קל לזהות. יש שני מעיינות חמים, הראשון והשני. הראשון סמרטוט והשני מעולה. הראשון נמצא בנקודה בה חוצים את הנחל בפעם השלישית (החצייה הראשונה מתבצעת מיד עם סיומה של ירידה קטנה כזאת, השנייה עם סיומה של ירידה מדיונה תלולה). תוכלו לזהות את המקום לפי האדים שיוצאים מהמים. תמשיכו עוד כחמש דקות משם עד שתגיעו למעיינות השניים. גם שם לא קל לזהות. הם נמצאים מצידו השני של הנחל, כלומר מימינכם. צריך לחצות את הנחל ולעבור לשטח שנראה כמו אזור קמפינג, אולי אפילו יהיה שם קצת לכלוך. את השטח הנ'ל (אולי דונם בגודלו) תוחמים שני נחלים ומאחוריו דיונה לא גבוהה. הבריכה החמה עצמה לא גדולה ותוכלו למצוא אותה לפי הבועות שיוצאות מהמים. במבט מעט קפדני יותר ניתן לראות שאת הבריכה יצרו ע'י חסימת המים החמים עם בול עץ ובוץ.

עכשיו ככה. יש מסלול אופציונאלי של שלוש ארבע שעות הלוך חזור מהמעיינות לראות גייזרים. זה בהחלט לא פרצי מים שעפים עשרות מטרים לאוויר, אלא חורים עם מים מבעבעים. זה לא אומר שזה לא מגניב, השאלה אם אחרי שתגלו את המעיינות החמים למישהו יהיה מספיק אומץ לקום וללכת לראות גייזרים פתאום. תכל'ס, לא נראה לי. עם זאת, אם אתם נשארים שם את כל יום המחרת, אז כבר כדאי לקפוץ לראות מה העניינים.

את הלילה ישנים ליד הבריכה. שוב, כדאי לשקול להעביר ליד הבריכה יום נוסף (ולהיערך לכך מראש מבחינת אוכל).

היום השלישי (ואולי גם הרביעי)

חוזרים לנקודת הפיצול היכן שנמצא שלט הברזל. אם אתם לא עושים את ההיקפי, פונים ימינה וחוזרים כלעומת שבאתם. אם אתם יוצאים מספיק מוקדם אפשר לרדת למטה (כלומר לסיים את הטרק) עוד באותו היום. אם יצאתם מאוחר אין שום בעיה לישון עוד לילה ברפוחיו ולרדת בבוקר (הירידה מהרפוחיו למטה לוקחת כשעה שעה וחצי).

אם אתם עושים את ההיקפי - אין בעיה להיעזר במפה שקניתם בכניסה ובספר. אומרים שהוא מדהים (מפלים, אגמים, יערות...), אז במידה והזמן לרשותכם לכו על זה. זאת תוספת של יומיים (מה שהופך את הטרק לטרק של בין חמישה לשישה ימים) כשבסופו חוזרים לנקודת ההתחלה. אם אתם עושים את ההיקפי, חשוב שבעת הכניסה ליער (אני לא יודעת בדיוק איפה זה) תוודאו שאתם נמצאים על השביל. אל תיכנסו ליער אם אתם לא בטוחים במאה אחוז שאתם על השביל, שכן הסימון גרוע ובתוך היער עצמו קשה למצוא את השביל אם לא נמצאים עליו.

חזרה מהטרק

חזרה לאוסורנו:
- יש שני אוטובוסים ביום שעוברים שם, אחד ב - 12:00 והשני ב - 16:30 . תגידו במסעדה שאתם חוזרים והם יצלצלו לאוטובוס כדי שייכנס לקחת אתכם.
- טרמפים

חזרה לברילוצ'ה:
- חברות Bus-Norte ו- El-Choapa נוסעים מאוסורנו לברילוצ'ה ועוצרים בדרך בפארק. הם אוספים נוסעים בדרך (יכול להיות שצריך לקנות כרטיס פתוח מראש, סביבות 10000 פסו, אבל גם אם לא קניתם יש מצב טוב שיעצרו לכם). יש גם אוטובוסים שיוצאים מסנטיאגו ועוברים שם, אולי גם הם יעצרו.
- דרך נוספת זה לתפוס טרמפים. הגבול הארגנטינאי לא רחוק משם, וסביר מאוד שרוב האנשים שנוסעים לכיוון ועוברים את הגבול מכוונים לברילוצ'ה. זה יעד מאוד פופולארי גם בקרב צ'יליאנים שנוסעים לחופש. גם אם זה ייקח עוד יום, זה יכול להיות נחמד אפילו. יש גם הרבה אוטובוסים פרטיים שעוברים שם.
- במקרה הכי גרוע, אם האוטובוסים לא עוצרים וטרמפים אין, פשוט תחזרו לאוסורנו וצאו משם ביום המחרת בתשע בבוקר עם בוס נורטה או אל צ'ואפה.

טיולים נוספים באזור

1. Parque Nacional Vicente Perez Posales מכיל כמה מסלולים יפים (פירוט חלקי בעמ' 161 בספר).
2. טיפוס על Volcan Osorno (עמ' 162 בספר). אם יש לכם נכונות, תבורכו. ההר מדהים ואם יש זמן בהחלט שווה. בעיקרון מטפסים ללא ניסיון צריכים לשכור מדריך, אבל לא צריכה להיות בעיה אם שוכרים ציוד מתאים, מצטיידים במפה הרלוונטית ופשוט מטפסים על ההר.

טיפים

• האינפורמציה נוספת ניתן למצוא באתרים הבאים: 1. http://beta.turismochile.cl/parques-nacionales/parques/puyehue/informacion/index.htm 2. http://www.conaf.cl/parques/parque-nacional-puyehue/