וולקן אל אלטר

תיאור כללי

אל אלטר הוא הר געש לא פעיל. המאפיין היחודי שלו הוא שלפני מאות שנים הוא התפוצץ והעיף איתו חלק נכבד מהכיפה, וכך נוצרה צורה יחודית של אגם ואוסף פסגות בצורת פרסה שמקיף אותו.

הטרק הוא טרק חזרה של יומיים. מתחילים מכפר קנדלריה, עולים עד לרפוחיו (בערך 10 ק"מ הליכה ו850 מטר טיפוס). אחר כך יש עוד עלייה של 450 מטר עד לאגם ומשם תצפית על הפסגות וחזרה.

הטרק אמנם קצר אבל מאתגר, גם מכיוון שהעלייה ארוכה וגם מכיוון שהשביל בוצי מהסוסים שעוברים בו. הנופים מגוונים בין היערות הירוקים של אקוודור לפאראמו, מישור צמחי ולח, פסגות מושלגות של אל אלטר וצ'ימבורזו והלגונה.

הכנות

הדבר הכי חשוב להתכונן אליו הוא מזג האוויר. העונה היבשה היא בין דצמבר-פברואר וגם אז האזור חווה גשמים. השביל בוצי במיוחד וחשוב להביא מגפיים, אפשר לשכור מאחד הסוכנויות בריובמבה/בניוס(לא לזלזל בהמלצה, אני באתי בלי מגפיים ואת הטרק ביליתי ספוג בוץ ומים עד הברך). כמו כן בגדי גשם מומלצים.

לגבי מחסה, יש רפוחיו שאפשר לישון בו, אבל צריך לברר לפני אם יש שם אנשים כי יכול להיות שהוא סגור. אם אין, יש כמה נקודות שאפשר להקים אוהל לאורך השביל.

מפות כמו בכל דרום אמריקה ניתן להשיג רק בבירה, קיטו. הטרק מאוד פשוט מבחינת ניווט ולכן ניתן להסתדר עם מפה טופוגרפית של גוגל מפס אפילו.

אל הרפוחיו

האוטובוס לכפר קנדלריה(Candelaria) יוצא מהטרמינל אוריינטל בריובמבה(אותו טרמינל לבניוס). האוטובוס יוצא שלוש פעמים ביום, 06:30,12:30,18:30. שווה לברר לפני כיוון שהם לא הכי אמינים בזמנים. הנסיעה עולה דולר ולוקחת קצת פחות משעתיים. תבקשו מהנהג שיוריד אתכם בכניסה לפארק נשיונל סאנגאי, זה קצת אחרי הכפר. אתם תראו שלט עם השם של הפארק וחץ לדרך שמתחילה לטפס למעלה.

עולים עם השביל ועוברים כמה בתים, יש כמה התפצלויות אבל תמשיכו עם הדביל היום הבוצי(חוץ מחריגה אחת שתפורט זה תמיד השביל). אחרי בערך חצי שעה תגיעו לפיצול שבו המזלג השמאלי שבכניסה אליו מין שער מפורק. זו הדרך וזו הנקודה היחידה שאפשר להתבלבל בה במסלול. אם המשכתם ישר לא נורא, תוכלו לדעת כי הדרך די מהר מתיישרת ואפילו מתחילה קצת לרדת. משמאלכם יהיו שטחים מגודרים, אפשר פשוט לחתוך למעלה אל השביל שעובר מעליכם, תשאלו את המקומיים.

מכאן פשוט עולים ועולים, נהנים מהשביל המחליק והרטוב. בשלב מסוים תגיעו למעין שטח פתוח, פשוט תחצו אותו ותמצאו את השביל שוב. אם יש לכם מזל תוכלו לראות את הצ'ימבורזו מרחוק במערב. השביל ממשיך צפונית לנהר עוד שעתיים שלוש עד שמגיעים אל הרפוחיו.

לפסגה וחזרה

הגעתם למישור. ממשיכים לעבר הפסגות מזרחה ושומרים את הנהר העיקרי לימינכם(לא לחצות אותו). השביל פה מטושטש ומופיע ונעלם, אל דאגה פשוט תשמרו אל הכיוון הכללי. כשמגיעים למרגלות העלייה תתחילו לעלות על השלוחה הצמודה לנהר משמאל, אתם תפגשו את השביל. הוא בערך ברוחב אדם והוא יקח אתכם למעלה. בסוף העלייה נפרשת לפניכם הלגונה הצהובה(לא ברור מאיפה השם) והפסגות.

החזרה פשוטה, אותה דרך בדיוק. מהכפר יוצאים אוטובוסים שלוש פעמים ביום, במקרה ופספסתם את האוטובוס האחרון יש בית הארחה בכפר, או שתמצאו מקום להקים אוהל.

טיפים

• מים ניתן למלא מהנחלים הרבים החוצים את השביל, הטיהור לשיקולכם. הספרים רושמים שצריך בכל אופן. יש לציין שאני לא ממליץ לשתות מהנחל העיקרי שיוצא מהלגונה כיוון שהלגונה מכילה כל מיני מינרלים כמו גופרית וכו'.
• שוב אני מדגיש מגפיים,לא לזלזל בטיפ הז
• ניתן להרחיב את הטרק במספר דרכים, אם בתור סיבוב מאחורי הפסגות של אל אלטר, או להמשיך דרומה מהמישור מתחת לפסגה לאיזורים אפילו פחות מתויירים. לעוד מידע יש לפנות לספר Trekking in Ecuador.
• נצלן
• ניתן לשכור חמורים או סוסים מהמלון בתחילת השביל. אני בדרך כלל נגד האפשרות הזאת אבל פה הייתי אומר שמפאת תנאי הדרך הנוראיים ניתן לשקול זאת ב
• את הטרק ניתן לחלק בין 2-3 ימים, תלוי בקצב שלכם. לעלות עד לרפוחיו ב
• בעיקרון יש לשלם 10 דולר כניסה לפארק שאותה גובים בתחילת השביל.