מת'ת' לורמוש- 3 ימים באלפים האלבנים

רקע ומידע כללי

יצאנו בקיץ 2021 לטיול בבלקן שהתחיל בבוסניה והסתיים ביוון. החלטנו לכתוב על אלבניה כי מצאנו עליה פחות מידע, ועל הטרק הזה במיוחד. אלבניה ממש הפתיעה אותנו לטובה! לא היה לנו מושג למה לצפות וגילינו מדינה שכיף ונוח לטייל בה, גם טבע וטרקים וגם ערים מעניינות, ים ואוכל טעים, והכל במחירים נוחים לסטודנטים תפרנים.
בסיפור דרך נפרט על המסלול שהלכנו מהכפר ת'ת' לכפר ורמוש, וגם עוד טיפים קטנים על שקודר ות'ת'.
רק רצינו לציין שאנחנו מטיילים הרבה בשטח, והמסלול היה ברמת קושי בינונית-גבוהה, כלל לינה באוהל וסחיבת כל הציוד על הגב.

שקודר

אנחנו הגענו לשקודר ממונטנגרו והתמקמנו בהוסטל mi casa es to casa, ממש מומלץ! הצוות של ההוסטל עזר מאוד להתמצא בעיר וגם עזר לנו להזמין הסעה לת'ת', ושכרנו דרכו אופניים. בשקודר בילינו 2 לילות כשביום ביניהם רכבנו לאגם שקודר, ובעזרת ההוסטל תיאמנו חתירה בסאפ עם דריני בכפר שירוקה Drini Times Water Sport Point (חפשו בגוגל מאפס). היה ממש מוצלח! חתרנו מהאגם לנהר שמנקז אותו, עצמאית רק תיאמנו עם דריני את נקודת האיסוף כעבור 3 שעות. עלה לשנינו 50 יורו ויש גם אופציות עם הדרכה או פחות זמן, אנחנו ממליצים מאוד! הרכיבה מההוסטל לקחה בסביבות החצי שעה, ובדרך חזרה עברנו בטירת רוזפה, הטירה העתיקה של שקודר, בעיקר הנוף היה שווה. כניסה 400 לק לאחד.
שקודר היא הבסיס לטרקים בצפון, בכפרים שבהם היינו אין כמעט איפה להצטייד, ולכן חשוב לקנות הכל מראש בשקודר.
*כשחזרנו מהטרק לא היה מקום בהוסטל אז ישנו בWanderers Hostel, הוא גם ממש מוצלח! פשוט בראשון יש אוירה יותר מיוחדת :)

בילינו בשקודר בסך הכל כמעט 3 ימים והיא אחד המקומות שהכי אהבנו בטיול. היא עיר חמודה ויפה וכיף להסתובב בה, היא מזמינה ונוחה אבל לא תיירותית מדי, ממליצים לבקר בה לא רק כנק' מעבר לכיוון הטרק (מסעדת Peja ממש טובה)

ת'ת' Theth

הכפר המפורסם ביותר באלפים האלבניים. יש המון מידע לגביו פה ובמקומות אחרים. אנחנו התבססנו על הסיפור דרך של יואב יפת, אז נכתוב עליו רק בקצרה.

יצאנו במיניבוס שהזמנו דרך ההוסטל (10 יורו לאדם), שאסף אותנו מהכניסה להוסטל. הנסיעה לקחה שעתיים בערך כולל הפסקה כשהחלק השני בכביש מתפתל ומשובש בחלקו, הנוף מדהים!
ת'ת' הוא בעצם כפר נטוש שפותח באינטנסיביות לתיירות ומורכב כמעט אך ורק ממלונות וכמה מסעדות. יש מרכז מבקרים ומכולת קטנה (השתמשנו בה להשלמות אבל לא ממליצים להסתמך עליה).
בת'ת' ישנו 2 לילות בחצר של Guesthouse Gjin Thana. זה גסטהאוס ומסעדה שיש להם גם אופציה של קמפינג באוהל בחצר + שירותים ומקלחת ב2 יורו ללילה לאוהל. מקום ממש חמוד, קצת מעל מרכז הכפר (הבונוס - נוף!) עם סוכת גפנים והמסעדה אחלה.
הלכנו ל2 האטרקציות המרכזיות - מפל גרונאס (הליכה של שעה לכל כיוון בערך) ולעין הכחולה (הליכה של 3-4 שעות לכיוון, אפשר להגיע גם די קרוב ברכב גבוה). העין הכחולה ממש יפה! למרות שהמקום תיירותי יש הרבה בריכות ושווה להגיע.

יום ראשון לטרק - מת'ת' לעמק ללא שם

בגדול רוב האנשים הולכים מת'ת' לולבונה, מסלול של יום אחד ומשם חלק ממשיכים על המסלול של פסגות הבלקן, והרבה חוזרים לשקודר דרך המעבורת של אגם קומן. אנחנו שמענו המלצות על אזור ורמוש ולכן החלטנו ללכת לשם. מצאנו באינטרנט מעט מידע באנגלית על שביל שמחבר בין המסלול של פסגות הבלקן לכפר לפוש (בדרך לורמוש), הורדנו gpx מויקילוק והקלטנו אחד בעצמנו של החלק שלא מצאנו במפה.
ניווטנו עם אפליקציית mapy.cz מומלצת בחום! אפשר להוריד מפות לפי אזורים.

ביום הזה כל ההליכה היא על שביל פסגות הבלקן במקטע שבין ת'ת' לVusanje שבמונטנגרו (בלי לחצות למונטנגרו). יום יחסית קצר (10 ק"מ) שרובו עליה.
מתחילים ביציאה מהכפר צפונה על דרך עפר, עוקבים אחרי הסימון של פסגות הבלקן (שימו לב שאתם לא הולכים לכיוון ולבונה, כי גם זה חלק מפסגות הבלקן!). דרך העפר מסתיימת בבית קפה לאחר 4.5 ק"מ (אפשר למלא מים) ומשם מתחילה העליה לאוכף Qafa e Pejes (כן כאפה זה אוכף באלבנית). העליה אמנם ארוכה אבל מאוד נוחה, הסימון ברור (וריאציות שונות של אדום ולבן בפסים יצירתיים) והנוף רק משתפר ככל שעולים!
באוכף יש פיצול ושילוט לכיוון Vusanje, וירידה לאגם שבתקופה שאנחנו היינו שם היה בעיקר בוץ וקצת שלולית. שם הצטרף אלינו חבר כלב משוטט שליווה אותנו עד למחרת בבוקר. מהאגם עולים לאוכף קטן ומשם חוצים עמק קטן ומגיעים לבקתת רועים. לפני הבקתה יש פיצול שמאלה לכיוון Nikiç (כפר שלפי המפה גם דרכו אפשר להגיע ללפוש, אולי זאת אופציה לחסרי אוהל).
בערוץ שיורד מימין לבקתה יש מעיין קטן, כשאנחנו הגענו הכלב התיישב בתוך הבריכה שהרועים סידרו ואנחנו נאלצנו למלא ישר מהנביעה, אבל עם יותר מזל אפשר למלא בנוחות מצינור.
אנחנו תכננו את הימים כך שנישן ליד הנביעה, וכך יצא יום די קצר. מהנביעה המשכנו לרדת בנחל עד לעמק, שם השביל הולך על הגדה המזרחית וממשיך לVusanje. אנחנו חתכנו מערבה והקמנו את האוהל בעמק. הגענו לשם בערך ב15:00 אחה"צ ונהננו להעביר את הערב לבד בטבע :)

יום שני לטרק - מהעמק ללפוש

זה היום שלכבודו אנחנו כותבים את סיפור הדרך הזה, כי הוא לא מסומן אפילו באפליקציית mapy שבד"כ מסומנים בה גם שבילים נידחים מאוד. מסתבר שבשטח הוא מסומן ברור חוץ מאשר בהתחלה. זה יום מאתגר וארוך, אך יפה ומספק.

היום התחיל בעליה מתונה בנחל שממערב למקום בו ישנו, לא מצאנו סימון והלכנו בין בולדרים ענקיים. זה לא נורא אם לא מוצאים את הסימון בחלק הזה, פשוט צריך לכוון לתחילת העליה התלולה שרואים מרחוק (מצרפים גם gpx, מומלץ להסתכל). חוץ מהקטע הזה כל היום השביל מסומן טוב בשטח, ויש עוד סימונים למקומות אחרים. לרוב כשיש פיצול כתוב את שמות המקומות, לכן צריך פשוט לעקוב אחרי הכיתוב Lepushe. מצאנו את הסימון בתחילת העליה התלולה, ועלינו עם הסימון עד לאוכף. בדרך יש אזור עם שלג שצריך לחצות, אנחנו היינו באמצע אוגוסט ועדיין היה מושלג אך לא בעייתי למעבר. אחרי שחוצים את השלג יש חלק מאוד תלול וצריך לשים לב לסימון שבאיזשהו שלב חותך שמאלה כדי להגיע לאוכף (נוף מטורף!).
אחרי האוכף מתחילים לרדת לתוך עמק בירידה תלולה שמתחילה מהאוכף ימינה. חוצים את העמק עם הסימון לכיוון מערב וממשיכים ללכת הליכה נוחה ומסומנת היטב. בדרך רואים שרידי מבנים ובריכות מים של רועים (אנחנו ראינו גם כמה סוסים) ומתחילים לעלות לאוכף גדול. עליה של בערך 20 דקות, מהאוכף יש נוף ממש יפה ורואים את האוכף הבא אליו צריך להגיע. הוא בולט בנוף כי הוא מפגש של שתי תצורות סלע שונות, אחת בהירה ואחת כהה. ירדנו מהאוכף ועלינו לאוכף הבא בשביל בקו החיבור בין הצבעים, עליה נוחה מאוד. מהאוכף (האחרון להיום!) יורדים עם הסימון מעט שמאלה בירידה מתונה, עוברים כמה נחלים קטנים ובקתות רועים, ונכנסים לתוך היער. ממשיכים עם הסימון עד שמתחברים לדרך עפר ואיתה מגיעים לכניסה לכפר לפוש Lepushe. הכפר עצמו נמצא בצד ימין. בלפוש ישנו בחצר של גסטהאוס עם מסעדה Bujtina Lepushe, לא תכננו כלום מראש ונפלנו על מקום לא מוצלח. הקמת אוהל בחצר + מקלחת ושירותים עלו 10 יורו לשנינו, והמסעדה היתה די גרועה.

יום שלישי לטרק - מלפוש לורמוש

ביום הזה התלבטנו בין כמה אופציות. לסיים בלפוש ולחזור לשקודר, לעלות על הר Talijanka שנמצא מעל Lepushe על הגבול עם מונטנגרו (יש מסלול מעגלי) או להמשיך לכפר Vermosh. בגלל שאתמול היה יום קשוח החלטנו ללכת על האופציה הקלילה יותר שהיא ללכת לורמוש דרך הר Greben. היה יום קצר ורגוע, עליה וירידה לא קשות מדי ונוף יפה.

יצאנו מלפוש חזרה לכביש הראשי, חצינו אותו ויצאנו בעקבות הסימון ורועת הפרות המקומית בדרך עפר שמתחילה לעלות בעליה מתונה לכיוון צפון. יש באזור הרבה שבילים וצריך פשוט לעקוב אחרי הסימונים לורמוש. עברנו ליד מחנה רועים בו הציעו לנו קפה ועלינו אל הפסגה של הר גרבן. הנוף משם ממש יפה וכיף להיות על פסגה אחרי כל האוכפים של אתמול :)
מהפסגה ממשיכים בשביל שיורד שמאלה ואז ממשיך במקביל לנחל שיורד לכיוון ורמוש. מדי פעם חוצים נחלים קטנים ודרכי עפר. נכנסים עם השביל ליער והוא נעשה קצת יותר תלול, עד שמגיעים לבתי הכפר והולכים לאורך הכביש. בעונה שבה היינו היו המון שזיפים על העצים, מלא סוגים שונים!
גם בורמוש לא תכננו איפה לישון, פשוט הלכנו על הכביש הראשי לכיוון מזרח עד שהגענו לגסטהאוס מסעדה (Cafe Nature and Guesthouse בגוגל מאפס) וגם שם ישנו באוהל על הדשא. המארח היה מאוד נחמד ולא ידע מילה באנגלית, אבל הצלחנו להבין ממנו שהמיניבוס בחזרה לשקודר יאסוף אותנו מהכביש מחר ב6:15 בבוקר. גם קיבלנו ממנו שזיפים וקרואסונים.

למחרת בבוקר התעוררנו לגשם שוטף ועלינו על המיניבוס כשאנחנו והציוד רטובים לגמרי, וחזרנו בנסיעה יפהפיה לשקודר. מה שמגניב הוא שזה לא אותו כביש כמו הנסיעה לת'ת' ובעצם בטיול חיברנו בין שני אזורים שכדי להגיע מאחד לשני ברכב צריך לנסוע המון שעות ולעבור דרך שקודר. הנסיעה היתה ממש חווייתית עם מיטב המוסיקה האלבנית.

חוכמת הבדיעבד

הטיול שבחרנו ללכת היה ממש יפה ומיוחד, אבל אחרי שחזרנו חשבנו שאולי היינו ממליצים לעשות אותו בסדר הפוך כדי ללכת גם לולבונה ולא לוותר על הקטע הזה.

האופציה השניה שחשבנו עליה היא להתחיל בורמוש, לשם אפשר להגיע דרך מעבר גבול עם מונטנגרו, ממש קרוב לכפר, או לנסוע משקודר. ללכת את שלושת הימים שתיארנו הפוך, עד לת'ת'.
בת'ת' מומלץ וכדאי לנוח ולהעביר יום או יומיים בטיולי יום קצרים ומשם להמשיך בשביל לולבונה ולהגיע לשקודר במעבורת של אגם קומן.
המעבורת ממש שווה (שטנו בה אחרי), מצרפים כמה תמונות מהמעבורת בשביל החשק ;)

קבצים מצורפים

• הקלטת המסלול בין השביל של פסגות הבלקן לבין הכפר לפוש