טרק פסגות הבלקן סולו

רקע כללי

חיפשתי כבר בסביבות פברואר טרק סולו לקיץ 2025. טרק פסגות הבלקן נראה כאופציה מבטיחה - נופים מדהימים, אנשים טובים, בקתות ללינה בדרך, בטוח ולא יקר.
אחרי שקראתי כמה סיפורי דרך החלטתי לקצר את המסלול הקלאסי שעובר גם דרך קוסובו, מ 8-10 ימים ל 6 ימים דרך אלבניה מונטנגרו בלבד. זה נראה לי מספר ימים יותר כייפי וממצא עבורי.
הזמנתי טיסה דרך ישראייר וסגרתי את רוב הבקתות בבוקינג.

יום וחצי בשקודר

נחתתי בשישי בצהריים בטירנה ולקחתי אוטובוס לשקודר. קל למצוא את האוטובוסים - הם נמצאים ממש מחוץ לשדה תעופה ועל כל אחד כתוב לאן הוא מגיע. הנסיעה לשקודר לקחה בערך שעה וחצי והמחיר 10 יורו.
הזמנתי גסט האוס ל 2 לילות בשקודר. במחשבה לאחור אולי היה עדיף לקחת רק לילה אחד בשקודר ולעלות לתת' מיד בבוקר למחרת. יחד עם זה שקודר עיר חמודה ומיוחדת והזמן עבר בצורה מעניינת ורגועה.

ישנתי בגסט האוס מקסים שנקרא Artist guest house. זו משפחה חמודה של 2 הורים וילד שיש להם חדרי אירוח בקומה השנייה של הבית שלהם. הם השאילו לי אופניים למשך כל היום למחרת! והבן שלהם נתן לי המלצות נהדרות לטיול בעיר / סביב העיר.
הרבה אנשים מתניידים בעיר באופניים. האופניים היו אופציה נהדרת עבורי להסתובב במקומות שונים -
- טירת רוזפה - נוף מדהים ומקום עם המון הסטוריה.
- שיקורה - עיר חמודה על שפת האגם.
- זוגאי - עיירה קטנה בהמשך לשיקורה, עם חוף נסתר ומדהים ביופיו (מופיע במפות גוגל). המים צלולים ונעימים.
- קולי דרומנו - אזור במרכז העיר יפייפה ושוקק חיים. יש פה גלידה מעולה.
- גשר מסי - אתר היסטורי מרשים, אם כי לא חובה. שמעתי אח"כ שיש בריכות שחייה טבעיות צפונית אליו, כדאי לבדוק את זה!

שקודר הפתיעה אותי לטובה. עיר מקסימה והרבה יותר צבעונית ממה שציפיתי. אנשים נפלאים.
הלכתי לישון בהתרגשות ובציפייה להשכמה מוקדמת בכדי לתפוס את ההסעה לתת' ולהתחיל את הטרק.

שקודר, תת', וולבונה

התעוררתי התארגנתי לקחתי ארוחה לדרך שבעלת הבית הכינה ויצאתי אל ההסעה לתת'. ב 6:50 עליתי בנקודת האיסוף. לאחר שאספנו עוד כמה אנשים יצאנו לתת', תוך שעתיים וחצי הגענו. הדרך יפייפיה, הנהג עצר 2 עצירות קצרות בדרך לנוף וקפה. אגב את ההסעה לתת' בעלת הבית אירגנה עבורי, זה עלה 12 יורו.
בתת' אכלתי את ארוחת הבוקר המפנקת שקיבלתי בבוקר, שתיתי עוד קפה ויצאתי לדרך.
הדרך ברובה עלייה, הרוב מוצל בתוך יער. לא נורא קשה. לאחר שעתיים הגעתי לנקודה של קפה, עצרתי חצי שעה להפסקת שתייה והתרעננות. עוד חצי שעה של עלייה לא פשוטה ובסביבות 13:00 הגעתי לפס. הורדתי את התיק שמתי בצד ועליתי עד לנקודה הגבוהה ביותר - חובה לעלות! נקודת נוף יפייפיה.
לאחר בערך חצי שעה התחלתי לרדת, הירידה ארוכה. בדרך פגשתי את גבי, טלי ואילנה, 3 ישראליות פנסיונריות מתוקות שנכנסו לי ללב. העברתי את הזמן איתן בירידה, תוך שיחות עמוקות על החיים שמגיעים אליהן רק בסיטואציות כאלה. בסביבות 15:00 המשכתי לבד שוב בקצב מהיר יחסית. ההליכה בחלק הזה ברובה על חצץ או כביש ותכלס די משעממת. סביבות 18:00 הגעתי לבקתת Arlindi, בקתה חמודה בוולבונה שהזמנתי בבוקינג בעקבות המלצה של סיפור דרך מהאתר. פגשתי 2 גרמנים נחמדים וקשקשנו קצת. ארוחת ערב נחמדה, כביסה, כמה שיחות טלפון ולמיטה, מרוצה מהיום הזה.
אגב זה היה היום עם הכי הרבה מטיילים בדרך, הרבה תיירים עושים רק את היום הזה.

וולבונה - צ'רם

היום הזה היה לי הכי קשה.
בלילה הבנתי שכנראה אכלתי /שתיתי משהו לא טוב והיה לי קלקול קיבה לא נעים בכלל. זה ליווה אותי במשך היומיים הבאים והחליש אותי מאד. לכן על היומיים האלה כתבתי יחסית מעט.
ב 7:00 התעוררתי, אכלתי משהו קטן ויצאתי לדרך. המסלול לצ'רם הוא ברובו טיפוס על הר גבוה מאד (ומהמם), בגלל שלא הרגשתי טוב הלכתי ממש לאט עם המון עצירות למנוחה. העלייה קשוחה, הנוף מדהים. בערך ב 16:30, אחרי הליכה מאומצת ומייגעת, הגעתי לנקודת גובה 1,600 (במצב רגיל זה אמור לקחת הרבה פחות). ממש אחרי האוכף יש אוהל עם אמא ובן שכנראה גרים שם ומוכרים משקאות קלים. קניתי שתייה ונחתי, הייתי גמור ומסוחרר. הבנתי שכנראה לא אספיק להגיע לצ'רם עד החשיכה, החלטתי שהדבר הבטוח הוא לרדת את ההר חזרה לוולבונה ולמצוא הסעה לצ'רם. בדיעבד זו הייתה החלטה חכמה. לאט עם הרבה מנוחות ירדתי את ההר, תפסתי הסעה בוולבונה וב 20:15 הגעתי לבית הארחה vita בצ'רם. בעלת הבית הייתה מקסימה והכינה לי תה צמחים. הלכתי לישון קצת בבאסה אבל שמח שהגעתי לבקתה, שלא נתקעתי, ושהכאב בטן השתפר. אלי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, אומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים...
vita הוא בית הארחה ברמה גבוהה וגם יקר יחסית, אבל בעיניי בהחלט שווה את זה.

צ'רם - דוברדול

התעוררתי בבוקר עם כוח להמשיך. השתדלתי לאכול מעט ושתיתי מים שבעלת המקום ב vita ציינה כי הם ראויים לשתייה.
בשעה 9:15 יצאתי לדרך. הדרך מתחילה בעלייה די חדה בתוך יער מוצל ויפה, לאחר כחצי שעה נפתח לאחו פתוח. כעבור 20 דקות בערך הגעתי לבקתה מתוקה שניתן למלא בה מים או להצטייד במשקאות קלים. פתאום את מי ראיתי - אילנה וגבי מאתמול! איזה כיף. כבר מרגיש שאני מכיר אותן. משם הדרך ממשיכה בעלייה על כביש 4x4 שברובו מוצל, עלייה לא תלולה. בשלב מסוים מגיעים לפיצול עם שילוט שמאלה לplav, שם דווקא צריך לקחת את הפנייה ימינה. זהו קו הגבול והמסלול ממשיך כמה ק"מ בתוך מונטנגרו. ממשיכים משם שוב בשביל צר ומוצל. בשלב מסוים התחילה שוב לכאוב לי הבטן והרגשתי חלש. נחתי הרבה. החלטתי מעכשיו לשתות רק מים מינרליים.
בערך ב 14:00 הגעתי לביקתה חמודה אפשר לקנות שם משקאות קלים, קפה ונראה לי שאפילו אוכל מקומי! כשהגעתי פגשתי את גבי ואילנה שהיו בדיוק בדרך החוצה. הבנתי שאני הולך לאט מאד אבל זה המצב... נחתי שם לפחות עוד שעה וחצי והמשכתי בדרכי.
דידתי על השביל שממשיך עוד הרבה, לפעמים הולך לפעמים נח, מבואס על החולשה הפיזית. ב 19:30 הגעתי סוף סוף לדוברדול. דוברדול המקום הכי יפה שהגעתי אליו עד עכשיו - קסום, בתולי, כפרי. הזמנתי מראש בבקתת לאונרדו קיבלתי חדר פשוט עם 2 מיטות יחיד, שירותים ומקלחת בחוץ משותפים. זוהי הביקתה הכי מינימלית שהייתי בה, חלק מהשירותים/ מקלחות לא עובדים אבל איפה שכן אז עובד סבבה וגם יש מים חמים. מניח שאפשר למצוא מקומות ברמה קצת יותר גבוהה בדוברדול, אבל המבחר יחסית מצומצם. סהכ מקום חמוד. היה כיף לפגוש את טלי החברה מלפני יומיים ולתת לה חיבוק. הייתי תשוש ולא אכלתי א.ערב אפילו שהזמנתי מראש.
קניתי מים, התארגנתי והלכתי לישון בתקווה שמחר יהיה לי יותר כוח.

דוברדול - פלאב

התעוררתי בדוברדול כבר עם האור הראשון ורעש המטיילים האחרים. התארגנתי, קניתי מים מינרליים וישבתי עם 3 חברותיי הישראליות בארוחת בוקר. אכלתי רק לחם בשביל לא להסתכן בכאב בטן. בעלת הבית לא חייבה אותי על ארוחת הערב ובגלל שגם בקושי אכלתי בארוחת הבוקר, שילמתי רק 18 יורו על הלינה. מאד הערכתי אותה על כך.
בשעה 7:50 יצאתי לדרך - היום אני חותך לפלאב שבמונטנגרו. ובדיעבד - זהו היום הכי יפה שהיה לי במסלול!
השביל מדוברדול מתחיל בעלייה קשוחה אל פסגת ההר, עלייה תלולה של 400 מטר גובה. מדי פעם צפיתי אחורה בכפר המהמם הזה. עליתי בקצב טוב ויציב וכעבור שעה בדיוק הייתי בקצה האוכף. הנוף למעלה היה שווה כל רגע, מה גם ששמחתי שזו העלייה המרכזית להיום ושהיא כבר מאחוריי.
ב 9:20 אחרי מנוחה ראויה, התקדמתי. המשך הדרך לפלאב פשוט מהממת. הצמחייה ירוקה בצורה מדהימה וההליכה ברובה מישורית ומאפשרת פשוט להנות מכל היופי הזה. ב 10:00 הגעתי לפיצול שאפשר ללכת או דרך ההר או דרך אופניים שנקראת "ויה דינריצ'ה", אני החלטתי לקחת את הדרך הזו. לאחר משהו כמו חצי שעה הגעתי לפיצול נוסף, שם נראה מלמעלה אגם קסום ומפתיע. פגשתי מטייל מסרבייה שאמר לי שחובה לרדת לאגם, מיד ירדתי. תוך 10 דקות הייתי באגם - ואכן חובה לרדת! האגם הזה הוא כמו גלויה. ראיתי מרחוק כאלה שנכנסו למים, אני רק טבלתי רגליים, המים קרירים ונעימים. עשיתי הפסקת התרעננות כייפית.
לאחר הפסקה ראויה עליתי חזרה למעלה תוך רבע שעה, ב 12:10 כבר המשכתי בשביל. עוד חצי שעה של הליכה יפייפיה ומתונה על ההר במגמת ירידה. עצי אורן ואשוח, פרחים ופרפרים, הרבה שקט. ב 13:00 הגעתי לנקודה עם שילוט דרכים ועשיתי עוד הפסקה קצרה. לאחר מכן ירידה בלתי נגמרת בתוך היער, ו ב 14:00 העמק נפתח לתצפית יפייפיה. עוד ירידה בלתי נגמרת, הנופים מדהימים ומפצים על קושי הירידה. מדי פעם עברתי בקתות חמודות. ב 15:00 סוף סוף הגעתי לסוף הירידה, אל נהר טרסקוויקה. שימו לב ממש לפני הירידה לנהר נמצאת בקתה נטושה ויש יש פיצול של השביל שמאלה מהדרך 4x4 אל דרך צרה להולכי רגל. ניצלתי את נקודת המפגש בנהר כדי לחלוץ נעליים לשחשח רגליים ולנוח. המים קפואים! ב 15:30 המשכתי ללכת. לאחר חצי שעה הליכה עמק פלאב נגלה במלוא הדרו. מקסים! פלאב נראית כעיירה ציורית למרגלות אגם גדול. עשיתי הפסקה גדולה כי הבטן שלי שוב עשתה קצת בעיות. ב 18:30 הגעתי לגסט האוס מתוק ושווה ביותר שהזמנתי בפלאב, קורים לו Rooms P&L. ממליץ בחום! לאחר שהתארגנתי עברתי בסופר קניתי קצת אוכל ושתייה והלכתי לישון מרוצה מאד מהיום שעבר.

פלאב - ווסנייה

התעוררתי בדירה המתוקה בפלאב בסביבות 7:30, התארגנתי עשיתי צ'ק אאוט והלכתי לביקור קצר בצרכניה, מאפייה וקפה של בוקר. לא מובן מאליו כל הפסיליטיז האלה! אחרי כל הסידורים והפינוקים יצאתי ב 9:00 מפלאב.
פלאב עיר חמודה. מצד אחד נראית מודרנית וחילונית, מצד שני כל בתי הקפה מלאים רק בגברים וזה נותן וויב שמרני. ב 9:15 יצאתי מהעיר אל שביל אופניים במגמת עלייה. העלייה מוצלת נוחה ומתונה, מדי פעם יש תצפית יפה על פלאב והזדמנות לקחת תמונה. בשעה 10:00 הגעתי לכניסה לשמורה, שם ביקשו 3 יורו לכניסה. המשך במגמת עלייה מוצלת, ב 11:30 הגעתי לגובה 1600, עשיתי עצירת התרעננות. ב 11:45 המשכתי, מכאן העלייה יותר קשוחה ותלולה. אגב שימו לב שהשביל בנקודה זו מתפתל מ ה 4x4 וממשיך בשביל הולכי רגל. הכל מוצל אז מהבחינה הזו זה מדהים, אמצע היום. כל כמה דק' עצרתי לשתייה והסדרי נשימה.
ב 14:20 סוף סוף הגעתי לפסגת Maja e Borit , אחרי עלייה שהרגישה בלתי נגמרית. נגלה כאן נוף עוצר נשימה על פלאב ובכלל! מכאן הייתה לי שעת הליכה על ההר, עד לפסגת בורה אליה הגעתי ב 15:20. אין לתאר איזו שעה מדהימה. צמחייה מטורפת בכל מקום ולמעלה כר דשא אחר ענק. כשהגעתי לבורה זה הרגיש כמו פסגת העולם. רק אני הרוח, ואלוהים. חיכיתי לירוק הזה! היה שווה את כל העלייה הקשה והמפרכת.
לאחר הפסקה שפשוט נהנתי מכל השקט, ב 15:40 המשכתי (אם כי בהחלט היה אפשר לבלות פה למעלה עוד זמן). בסביבות 16:20 עברתי דרך 2 נביעות, המים נראים צלולים וטובים. בהמשך נראה מקום עם אוהלים (נראה כמו בדואים), צריך לצאת מהשביל כדי להגיע אליו, החלטתי להמשיך. משם מתחילה ירידה די רצינית, קצת אחרי תחילת הירידה מצאתי מקום מסולע ויפה לעצירה, ישבתי שם איזה חצי שעה וקראתי ספר.
בהמשך הירידה בערך בנ.ג 1550 יש בקתה שמוכרים קפה, משקאות קלים. נראה מקום נחמד אבל החלטתי להמשיך כי הייתי בשוונג. לאחר ירידה ארוכה בשביל 4x4, סוף סוף ב 18:40 הייתי מעל ווסנייה. ב 18:50 הגעתי לגסט האוס דדושי, אותו הזמנתי מראש בבוקינג. מקום ממש חמוד, די פשוט אבל שווה. אני ממליץ. לא אכלתי ארוחת ערב כי נשאר לי טונה ולחמניות שקניתי בפלאב. התארגנתי והלכתי לישון.

ווסנייה - תת'

לאחר התארגנות וארוחת בוקר מינימלית, יצאתי לדרכי ב 8:30. היה נחמד לפגוש ביציאה מווסניה חבר'ה מאנגליה וארה"ב שפגשתי אתמול ביציאה מפלאב. בשעה 9:00 הגעתי לתחילת השמורה, גם פה צריך לשלם 3 יורו כניסה. המשכתי בהליכה רגועה של עוד שעה בשמורה ובשעה 10:00 הגעתי לפיצול ושילוט שמוביל לתת'. כאן יש עלייה מוצלת ביער יפייפה ואחרי רבע שעה ממשיכים בהליכה מישורית באזור פתוח. לא מעט אח"כ יש ספסל עם תצפית יפה על העמק. לקחתי הפסקה קצרה והמשכתי.
ההליכה בעמק הפתוח מרוממת רוח. ב 10:45 הגעתי למעבר גבול עם אלבניה. מכאן מתחילה עלייה של בערך חצי שעה שאחריה נגלה אחו גדול ומרהיב. חציתי אותו, מנוחה קלה והמשכתי. עוד עלייה, ירידה, איזור סלעי. ההליכה בשלב הזה הייתה ארוכה ובלתי נגמרת, מאד חשופה לשמש. ממליץ במידה ויש אפשרות לצאת מוקדם יותר ביום הזה כי הוא חשוף לשמש ברובו.
סוף סוף בשעה 14:10 הגעתי לפס. איזו שמחה! מכאן מתחילה ירידה תלולה וחיפשתי מקום מוצל כדי לאכול. היה קשה למצוא אבל בערך בנ.ג 1450 מצאתי נקודה חמודה. איזו התרעננות ראויה אחרי הליכה ארוכה. יצאתי חזרה לירידה החדה ב 15:45. תת' נראית למרחוק! כעבור חצי שעה של ירידה חדה בקצב מהיר, הגעתי סוף סוף למטה, לבקתת דרכים שמוכרת משקאות קלים. כמה חיכיתי לפחית קולה הזו.. רק כעבור שעה מנוחה המשכתי לתת' ובערך ב 18:30 הגעתי למרכז המסחרי. בתת' ישנתי בבקתה הנקראת Terthorja, מקום שקט ויפייפה לסיים את הטיול המדהים הזה. דורש קצת הליכה מהמרכז אבל ממליץ בחום.
למחרת הם הזמינו לי הסעה לשקודר, משם לקחתי אוטובוס לטיראנה ומשם טיסה לישראל.
היה טיול מאתגר אבל שווה בטירוף.

טיפים

• מים/אוכל - לבדוק היטב. להביא פילטר ומי שרגיש - לפלטר ליתר ביטחון. או לשתות רק מים מינרליים.עדיף לא לקחת סיכונים. זה לא כיף.
• מזג אוויר - בימים שאני טיילתי לא הייתה טיפת גשם. תמיד הלכתי עם מכנס וחולצה קצרים ואפילו היה מעט חם מדי בשעות הצהריים (סביבות 28 מעלות). היה רק לילה אחד בדוברדול שהשתמשתי בבגדים הארוכים, באמת הטמפרטורות ירדו ולא היה חימום בחדר. מומלץ להביא חולצה ארוכה ללילות קרירים ומניח שכדאי גם בגדי גשם במקרה והוא מגיע בהפתעה.
• לינה - אני כאמור הזמנתי את כל הבקתות מראש. רציתי ראש שקט.. אבל תכלס ראיתי מלא אנשים שלא הזמינו מראש ותמיד מצאו מקום. אולי אם אתם קבוצה גדולה אז תזמינו מראש אבל אם יוצאים בודד או זוג, אפשר בהחלט להזמין במקום. זה מאפשר גמישות, השוואה בין מקומות, וגם כנראה שזול יותר להזמין במקום. לפי מה שראיתי הסיכון שלא תמצאו הוא אפסי.
• פרמיטים - אני עשיתי מראש, עבור מעבר הגבול עם מונטנגרו. אף אחד לא בדק אותי ולא ראיתי בדיקות של זה בשום מקום. בכל מקרה מניח שזה עוזר לראש שקט.