חודש במונטנגרו ואלבניה - עם ילדים

המשכנו בטיולי הבלקן המשפחתיים... הפעם טיול (תכנון עצמי) של חודש בו התמקדנו במונטנגרו עם קפיצה לאלבניה - עם 4 בנות בגילאים 4,8,11,13 חצי טיול לבד וחצי טיול עם משפחה נוספת

תאריך הטיול	August 2023
משך הטיול	29 ימים
עונה מומלצת	אביב מאוחר, קיץ, סתיו מוקדם

תוכן עניינים

יום 1 - 28.7 - טיסה והגעה

יצאנו לדרך עם טיסת צהריים של TURKISH AIRLINES (אחלה חברת תעופה ושדה תעופה ענק וחדיש) לאיסטנבול, ולאחר המתנה של כ 4 שעות המשכנו עם אותה חברה ל PODGORICA, בירת מונטנגרו (שדה תעופה של שנות ה 80). לאחר הנחיתה קנינו סים מקומי של 500 ג'יגה ב 15 יורו (לחודש) ושכרנו רכב עם 7 מקומות מסוג פולקסווגן טוראן מסוכנות מקומית אבל דרך אדם בשם קוסטה, ישראלי שגר במונטנגרו ומארגן רכבים ושירותים נוספים לישראלים. הרכב עלה 2180 יורו ל 29 יום, עם ביטוח מלא וללא אשראי לביטחון. השירות היה טוב מאוד. המספר של קוסטה - 054-4476480
נסענו לדירה שלנו APARTMAN MONA, שמצאנו בבוקינג ועלתה 136 יורו לשני לילות.
הדירה היא למעשה קומה שנייה בבית מגורים של משפחה באחד מפרברי פודגוריצה, עיר של בערך 200 אלף תושבים - כשליש מאוכלוסיית מונטנגרו כולה.

יום 2 - 29.7 - מסביב לפודגוריצה

בבוקר נסענו למסעדת "בריאות" (דבר נדיר במונטנגרו) שנקראת GREEN AND PROTEIN (אחלה) ומשם לגן חיות מצפון לעיר, ליד הכפר BLIZNA, שבו רוב החיות מסתובבות חופשי וניתן לקנות ב 2 יורו קערה גדולה של ירקות ולהאכיל כבשים, יענים, אווזים ועוד חיות, יש גם חיות בכלובים כמו דוב, זאבים, קופים וכו'. חוויה למשפחה, עלה 10 יורו מעל לגיל 12 ו 6 יורו מתחת לגיל 12. משם המשכנו למפלי ה"ניאגרה" (הגזמה... המים אפילו לא תמיד זורמים בקיץ) עם מסעדה צמודה וזולה בשם RESTORAN NIAGARA. אחרי הארוחה השתכתכנו בנחל שליד וחזרנו לדירה להתארגן ולצאת לטיול רגלי במרכז פודגוריצה, כולל על גשר המילניום היפה, ולארוחת ערב במסעדה שמוגדרת כ"בית קפה עם קומיקס". יש שם באמת ציורי קיר יפים אבל לא בדיוק קומיקס... סיימנו יום עמוס בסיבוב קצר במדרחוב של פודגוריצה, עם מסעדות, בארים וכו'.

יום 3 - 30.7 - מפודגוריצה לבודווה (BUDVA)

יצאנו מהדירה ונסענו לאגם שקאדר (SKODAR) לשייט בן שעה שהוזמן מראש דרך כריסטינה, שהייתה זמינה ויעילה ועובדת הרבה עם ישראלים. המספר של כריסטינה - 69998737 382+ (להתקשר כמה ימים מראש בעונות השיא). עלה לנו 40 יורו. השייט מתחיל בעיירה התיירותית VIRPAZAR. יש לשלם דמי כניסה לגן הלאומי בסך 5 יורו למבוגר (לא קשור למחיר השייט עצמו, ילדים בכל גיל פטורים מדמי הכניסה). השייט נמשך כשעה ורבע וכלל מדריך מצוין בשם אלכסנדר, עם אנגלית טובה ועצירה לרחצה במקום מסודר. משם נסענו לכיוון תצפית פאבלובה ובדרך עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מקומית על שפת אחד הנהרות הזורמים לאגם סקאדר. התצפית יפהפיה. מערת ליפה (LIPA) כבר הייתה סגורה אז המשכנו לבודווה, לדירה במתחם BELVEDER MONTENEGRO, שלמעשה נמצא בעיירה סמוכה בשם RAFAILOVICI. לאחראית קוראים רוז'יצה, היא הייתה זמינה ומאוד יעילה, מדברת מספיק אנגלית כדי לתקשר כמו שצריך, השאילה לנו ציוד לים כמו שמשיות ומתנפחים ודאגה לנו לאורך כל הדרך. שילמנו 600 יורו עבור חמישה לילות. הדירה מחולקת ומאובזרת היטב, WIFI טוב, ממוזגת, שני חדרי שירותים ומקלחת, מעלית לקומה השישית, הייתה לנו חניה צמודה, בדירה עם נוף של כל המפרץ ובמרחק של לא יותר מחמש דקות (בקצב ילדים) מחוף עמוס באטרקציות. התארגנו בדירה ויצאנו לטיילת לאורך החוף לסגור את היום עם פיצה במקום שנקרא NEVANA שמכין רק פיצות, בעשרות סוגים ובמחירים זולים.

יום 4 - 31.7 - בודווה באיזי

אחרי יומיים של נסיעות ואטרקציות, הורדנו את הקצב. ירדנו לסופר סמוך לקנות מצרכים, ואחרי א.ב. עצמאית ירדנו לחוף. החוף די צפוף כמו במקומות רבים אחרים במונטנגרו, עם דוכנים, מסעדות ושמשיות ואטרקציות בתשלום. כל פעם שהיינו בחוף הלכנו על אטרקציה אחרת. אחר הצהריים נסענו לסופר יותר רציני בבודווה עצמה, ואחרי ארוחת ערב יצאנו לשוטט בטיילת, מאוד נעים בערב, כולם מנומסים, אין צעקות או צפירות, סגרנו את הערב עם גלידה ותירס.

הנוף מהדירה ב RAFAILOVICI (קצת מדרום לבודווה)

יום 5 - 1.8 - מחוץ לבודווה

אחרי ארוחת בוקר בדירה, יצאנו למערת ליפה במרחק 40 דקות נסיעה. בקיץ ישנם חמישה סיורים יומיים במערה, החל מ 10 ועד 16, בהפרשים של שעה וחצי. עלה לנו 40 יורו לכל המשפחה, הסיור באנגלית היה טוב וכלל נסיעה ברכבת מהחניה לכניסה למערה ובחזרה. ליד החניה יש בית קפה נחמד, שירותים מסודרים ונוף מרהיב. בתוך המערה קר אז להצטייד בהתאם. משם המשכנו לעיירה היפה צטיניה (CETINJE), אשר הייתה בעבר בירתה של מונטנגרו. מצאנו מסעדה מקומית בשם CRNA GORA, אחלה ארוחה פשוטה וטעימה ב 26 יורו... אחר הצהריים חזרנו לחוף בסמוך לדירה להינות מהים כשקצת פחות חם והמתפנחים בחוף (10 יורו לחצי שעה)

יום 6 - 2.8 - בודווה העתיקה

בבוקר כל התכנונים שלנו השתנו כשמזג האוויר הביא לנו גשם ושמיים אפורים. אז נסענו לבודווה העתיקה, לשוטט בין הסמטאות, הכנסיות, החנויות ובתי הקפה. היה חם ועדיף לטייל שם בערב. לאחר מכן נסענו כחצי שעה במעלה ההרים, לכפר שנקרא KRAPINA, למסעדה בסמוך למפל. קיבלנו המלצות על המקום היפה הזה, שאמור לכלול בריכת שחייה קטנה, בריכה לאווזים ודגים, שביל הליכה, מפל ומסעדה טובה. התאכזבנו מהכל. הבריכות היו ריקות, האוכל יקר (גם במונחי בודווה) ולא טעים, בעל הבית לא נחמד והשביל למפל לא בטוח. גם המפל לא משהו. ממליץ לוותר.

יום 7 - 3.8 - SVETI STEFAN

התחלנו את הבוקר בים, מתנפחים ואטרקציות. אחר הצהריים נסענו לשווטי שטפן (SVETI STEFAN), אחד המקומות המפורסמים ביותר במונטנגרו. זהו חצי אי הבנוי כולו עם מלון מפורסם ויקר ביותר, אליו מגיעים רבים מעשירי העולם. המלון אינו פתוח למבקרים, אך החוף שלידו פתוח אך יקר גם כן. ישנו שביל הליכה לאורכו ניתן לצלם את המקום המיוחד הזה ולהינות מהטבע. יש גם גן משחקים ובית קפה (ושירותים ציבוריים), והייתה לנו שקיעה מאוד יפה שם. החנייה עולה 4 יורו לשעה והמקום מטופח ביותר.

קצת לפני השקיעה... שני כיסאות ושמשייה בחוף שבתמונה עולים כמעט 200 יורו...

יום 8 - 4.8 - מבודווה לאלבניה

לאחר חמישה לילות בבודווה, מיצינו. יצאנו מהדירה, שוב דרך SVETI STEFAN, ונסענו לגבול עם אלבניה. מעבר הגבול היה קצר, ומשם נסענו לשקודרה (SKODAR), לדירה המהממת שנקראת DENIS COMFORT APARTMENT. הטלפון של בעל הבית, דניס (שעיצב הכל בעצמו), הוא - 684166837 - 355+. הדירה משופצת ומעוצבת יפה, ניצול מקסימלי של כל פינה, מכונת כביסה, מטבח מאובזר, מזגן, שני חדרי שינה וסלון, קומה ראשונה עם מעלית, חניה בחינם בקרבת מקום וסופר מתחת לבית. דניס היה זמין לכל השאלות שלנו והמחיר היה 120 יורו בסך הכל לשני הלילות. לקראת הערב יצאנו למצודת רוזפה (ROZAFA), המשקיפה על אגם סקאדר והנהרות הנכנסים ויוצאים ממנו. התצפיות יפהפיות לכל הכיוונים והמצודה נעימה מאוד, במיוחד בשעת השקיעה. חנינו בחלק העליון ביותר (חניה מאוד קטנה) והכניסה עלתה 10 יורו לכל המשפחה. מקום מומלץ מאוד.
באלבניה המטבע המקומי הוא LEK ויורו אחד שווה ערך ל 100 לק. בכל מקום ניתן לשלם ביורו או בלקים.
משם המשכנו לארוחת ערב. מכיוון שאלבניה מדינה מוסלמית ובשר חזיר אינו נפוץ, החלטנו להתפנק קצת על בשר כבש ובקר ברמה גבוהה בהרבה ממונטנגרו (לא כל כך קשה...) במסעדה שנקראת AGRITURIZMO RECIPOL, גם הנופים מהמסעדה יפים.

יום 9 - 5.8. - שקודרה הכיפית

שוב תפס אותנו יום של גשם, אז התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר במדרחוב של שקודרה, ששופץ והפך למקום נעים וכיפי. לאחר מכן הפתענו את הבנות במפעל המסכות של שקודרה, בו מכינים את המסכות לפסטיבל המסכות המפורסם של ונציה בפברואר. מסתבר, שלפסטיבל בונציה יש מקביל באותו שבוע בשקודרה... אז למי שמחפש פסטיבל מסכות דומה אך הרבה יותר זול, מומלץ לחשוב על שקודרה בפברואר...
הביקור במפעל הפך מהר מאוד לסדנת יצירות מסכות, וארבע הבנות שלנו התחברו לעובדות המקומיות... להיט אמיתי שעלה 30 יורו לכל ילדה והיה שווה הכל. בילינו שם שעתיים ואת המסכות שהבנות הכינו לקחנו איתנו כמובן. לבעל הבית קוראים טוני, הוא אלבני ולו 8 חנויות בונציה ועוד כמה בסין, ארה"ב וכו'. דובר אנגלית ואיטלקית. החנות פתוחה כל יום בין 8 ל 17, וגם המפעל (העובדות בחופש בימי ראשון).
משם נסענו לגשר מזי (MESI BRIDGE), גשר עות'מני בן 250 שנה, לסיבוב קצר, וחזרנו לדירה להתארגן ולצאת שוב למדרחוב השוקק של שקודרה. הערכנו שיהיה עמוס (סופ"ש), אבל כמות האנשים, החנויות, מוזיקת הרחוב בלייב, המסעדות וכו', היו מעבר לכל הציפיות ביחס לאלבניה. ערב כיפי מאוד.

יום 10 - 6.8 - משקודרה לטת' (THETH)

הצטערנו לעזוב את שקודרה ואת הדירה שלנו. נסענו צפונה לטת' (THETH), קרוב מאוד לגבול עם מונטנגרו. הכפר הזה הפך לפופולרי ביותר בשנים האחרונות בקרב מטיילים ברגל. אפשר לטייל באזור הכפר והכפר הסמוך, או ללכת מעמק VALBONE לעמק THETH במשך יום שלם (אין כביש שמחבר בין העמקים), אבל אם בוחרים את האופציה השנייה ובאים עם רכב ל THETH, אז חייבים לחזור באותה דרך ברגל כדי להגיע בחזרה לרכב. הגעה מ THETH ל VALBONE לא ברגל אלא עם רכב כרוכה בסיבוב ענק של 7-8 שעות לכל הפחות, לכל כיוון. מהרגע שהגעתם ל VALBONE, חייבים לחזור באותה הדרך לשקודרה או לעבור למונטנגרו עם סיבוב ענק אחר דרך קוסובו. עם ילדים אף אחד מהסיבובים הגדולים לא באמת היווה אופציה, אז החלטתי שנבוא משקודרה ל THETH, נטייל באזור ואז נחזור לשקודרה ומשם נמשיך הלאה.
הדרך משקודרה ל THETH נסללה ממש בשנה-שנתיים האחרונות, הכביש יפהפה אך ברובו צר מאוד והנסיעה היא במהירות של 20-30 קמ"ש במשך הרבה זמן, עם הרבה סיבובים ומעט מקומות לעצור בדרך, אז להתכונן בהתאם.
לאחר שהגענו והתמקמנו בגסט האוס שלנו, יצאנו לטיול רגלי למפל GRUNAS. הטיול יחסית קצר אך הקטע האחרון קצר ותלול עד המפל. המפל יפה מאוד והמים קפואים. חזרנו מהטיול ישירות למסעדה במרכז הכפר, מסעדה ביתית בתוך אחד מהמלונות הקטנים האחרים - VILLA GURRA. היה מעולה, כולל מאפים ולחמים מקומיים. חזרנו לגסטהאוס KUJTIMI, לחדר אחד לכולנו, עם שירותים פרטיים רק שלנו אבל חצי קומה למטה, כולל ארוחת בוקר, ב 160 יורו סך הכל לשני הלילות. המקום די חדש כגסטהאוס אך הבית ישן, ומנוהל על ידי קלאודיו בן ה 20 ואימו, הם מאוד נחמדים ויעילים וקלאודיו דובר אנגלית מצויינת.

יום 11 - 7.8 - העין הכחולה

אחרי ארוחת בוקר כיפית ופשוטה בגסטהאוס (כולל פנקייקים לילדות), יצאנו לכפר הסמוך (20 דקות נסיעה), לטיול המפורסם של האזור בשם "העין הכחולה" (BLUE EYE). החניה עולה 2 יורו. ההליכה לכל כיוון עם ילדים אורכת כשעה וחצי (וזה בתנאי גשם). המפל והבריכה יפהפיים, יש אנשים ששוחים ואפילו קופצים מצוק לתוך המים הקפואים. יש מסעדה במקום וסוג של "בר" (מזומן בלבד) אחרי שחזרנו ישבנו לאכול במסעדה בתחילת המסלול, האוכל היה טעים והמחירים זולים (40 יורו לשישה אנשים).
חזרנו לכפר שלנו ובערב חזרנו לאותה מסעדה מאתמול, באנו יותר מאוחר והיו להם פחות אופציות, אבל עדיין היה סבבה, הם מאוד נחמדים, השירות מצוין והם ידידותיים מאוד לילדים.

יום 12 - 8.8 - מ THETH לטיראנה

אתמול התברר לנו שבעל הבית במקום הבא (פלאב במונטנגרו) עשה טעות ויכל לארח אותנו רק ללילה אחד. מכיוון שלא הזמנו אצלו דרך בוקינג, החלטנו לוותר על המעבר במונטנגרו באותו יום לכיוון העיירה PLAV שהיה אמור להימשך 4 שעות, ושינינו תוכניות לשני לילות בטיראנה, בירת אלבניה.
הנסיעה ארכה כ 4 שעות (מתוכן שעתיים רק לחזור מטת' לשקודרה ועוד שעתיים לטיראנה). עצרנו בדרך לאכול במקום מאוד פופולרי בקרב משפחות והגענו לטיראנה אחר הצהריים, לדירה ממש במרכז העיר, ליד כיכר סקנדנברג (על שם הגיבור הלאומי האלבני, למרות שבכלל אין לו שם אלבני...). הדירה גדולה ומרווחת, עם מעלית, מכונת כביסה ושתי מקלחות, מטבח ומזגן בכל חדר. בעל הבית פגש אותנו אישית. שמו LIKU והטלפון שלו הנו 355-69-234-5003+. יש לו דירות נוספות בטיראנה ואולי גם במקומות אחרים באלבניה.
בערב יצאנו לטייל במרכז העיר, ליד הכיכר המפורסמת, והמשכנו קצת דרומה משם, לפארק גדול עם מתקנים לילדים שנקרא TAIWAN PARK, דשא ענק וכמה מסעדות. מקום מומלץ מאוד.

יום 13 - 9.8. - טיראנה ו DAJTI

היום החלטנו להתמקד בהר DAJTI, בגובה 1100 מטרים, אליו מוביל רכבל הסמוך לאטרקציה בשם BUNKERART (אליו בסוף לא נכנסנו). DAJTI הנו הר המשקיף על טיראנה ממזרח והוא מלא באטרקציות לילדים שמצדיקות יום שלם למעלה. ממליץ לבוא מוקדם כדי לתפוס חניה ברכבל התחתון. בקופה מוכרים כרטיסים לרכבל ולאטרקציות השונות. המחיר לרכבל בלבד כמעט זהה לרכבל + אטרקציה (בין 12 ל 18 יורו למבוגר וקצת פחות לילדים). אפשר גם לנהוג עד למעלה, אבל יותר כיף ברכבל (האחרון יורד ב 18:00). למעלה תמצאו פארק חבלים בארבע רמות קושי שונות (מגיל 4), גני שעשועים, מסעדה (מפתיעה לטובה ולא יקרה), קליעה למטרה, רכיבה על סוסי פוני ועוד מספיק אטרקציות כדי לבדר את הילדים ליום שלם.
כשירדנו ברכבל נסענו לקצת שופינג ומשם לפינוק של היום - מסעדת אל גאוצ'ו (לחגוג לענבר יום הולדת עם משהו קצת יותר מוכר...). זה לא כמו האל גאוצ'ו בישראל אלא מסעדה די יוקרתית שממוקמת בדרום מערב טיראנה ושווה את הנסיעה. אוכל ארגנטינאי אמיתי (השף ארגנטינאי), יין ארגנטינאי, הכל ארגנטינאי למעט המלצרים, התפנקנו כהוגן ב 160 יורו לכולנו כולל בקבוק יין והלכנו לישון מאוד מרוצים...

יום 14 - 10.8 - פארק מים וחוזרים למונטנגרו

עזבנו את הדירה ונסענו לפארק המים BLUE MAGIC, אשר נמצא מערבית לטיראנה על הכביש הראשי ל DURRES (עיירת נופש מפורסמת באלבניה). הפארק אינו גדול אבל יש בו מגלשות שמתאימות לילדות שלנו. הכניסה עלתה 72 יורו לכולנו (תשלום מגיל 4+). יש בפארק כמה מסעדות והמקום מאוד נקי.
משם התחלנו בנסיעה הארוכה בחזרה לשקודרה, ומשם לגבול מצפון לאגם שקאדר, ומשם דרך פודגוריצה על כביש האגרה החדש (והמרשים) לקולאשין, אחת מהפנינות של צפון מונטנגרו. איך שהגענו השינוי בטמפרטורות היה בולט, כי קולאשין נמצאת בגובה 1100 מטרים מעל פני הים. ישנו בבית פרטי שנקרא VILA BAROVIC, בפאתי העיירה, שעלה לנו 270 יורו לשלושה לילות וכלל שני חדרי שירותים, מכונת כביסה, מטבח, פינת ישיבה בחוץ ומכולת במרחק 50 מטרים. המספר של בעל הבית - 67360830 382+

יום 15 - 11.8 - קולאשין

היום נסענו כרבע שעה למקום שנקרא "קולאשין 1600" (על שום גובהו). מדובר בתחנת הרכבל התחתונה של אתר הסקי של קולאשין. הרכבל פועל גם בקיץ, שילמנו 35 יורו להלוך וחזור, הנוף למעלה בגובה 2100 מטרים מהמם (קרררר....) ויש כמה מסלולי הליכה לכיוונים שונים. אופציה אחת היא לעלות ברכבל ולרדת ברגל. השביל ברור ורואים אותו מלמעלה. אחרי שירדנו ברכבל, התחלנו להינות מהמתקנים האחרים ב "1600" - מסעדה טובה, קליעה למטרה, טיובינג (גלישה באבוב אבל ללא מים), מכוניות חשמליות לנהיגת ילדים ומתקני שעשועים. אחרי שמיצינו לאחר מספר שעות, נסענו בחזרה ובישלנו ארוחת ערב בדירה. בערב הגיעה אחותה של ענבר עם המשפחה שלה, ומאותו ערב הטיול שלנו "גדל".

יום 16 - 12.8 - מחוץ לקולאשין

אחרי בוקר רגוע להתאקלמות ולמפגש בין המשפחות, יצאנו לטיול רגלי באחת מהפנינות של מונטנגרו - שמורת הטבע ביוגרדסקה גורה. בתוכה, האגם המפורסם והיפהפה עם שביל ההליכה הקל באורך 3.3 ק"מ. השביל סובב את האגם וכמעט כולו מוצל. לא מתאים לעגלות אז למי שרלוונטי - ממליץ על מנשא. לא מומלץ לבוא בסופ"ש, המקום עמוס מאוד. הכניסה לשמורה עולה 4 יורו למבוגר, ילדים בכל גיל בחינם. השירותים שם לא "רלוונטיים" וגם המסעדה מקבלת ביקורות נמוכות, אז אחרי הטיול יצאנו מהשמורה ונסענו כ 20 דקות למסעדה טובה בשם "DOBRE VODE" בדרך חזרה לקולאשין, עם גן שעשועים קטן ובצמוד לנהר הטארה.

יום 17 - מקולאשין לז'בליאק

היום יצאנו מקולאשין לאחר ארוחת בוקר במסעדת "KONOBA NISAVIC" לשני טיולי טבע קצרים. האחד, במקום שנקרא TARA SPRINGS PARK, בו יש בית קפה וגן שעשועים ליד מסלול הליכה קצרצר, מוצל, ליד נהר עם שני גשרים, וכמו שכבר הבנתם - מאוד פופולרי. משם המשכנו כרבע שעה למסלול קצת יותר מאתגר (600 מטרים לכל כיוון, הלוך ושוב בעלייה וירידה די חדה) לגשר תלוי ליד מנזר על הדרך מערבה, על הדרך לכיוון הגשר המפורסם ביותר של מונטנגרו (ויש שיגידו של כל יוגוסלביה לשעבר) - גשר DURDEVICA TARA. לגשר היסטוריה משלו משנות ה 30 וה 40. ישבנו לאכול שם צהריים (כל המסעדות שם תיירותיות ולא משהו) ואז נרשמנו לאומגה הקצרה מבין שני הסוגים שמוצעים שם. עלה לנו 20 יורו לאדם אצל חברה בשם RED ROCK. "טיסה" מעל לנהר הטארה ואז נסענו לעיירת סקי נוספת - ז'בליאק.
התמקמנו בבית שנקרא HILL DURMITOR בשתי דירות שונות. הדירה שלנו עלתה 255 יורו לשלושה לילות. הטלפון של בעל הבית הנו - 600797100 381+ (שייכת כנראה לאיש סרבי). מצאנו לארוחת ערב המבורגריה (עוף) זולה ומהירה במרכז העיירה המקסימה הזו. בקיץ, קר שם גם בערב.

יום 18 - 14.8 - יום רגוע בז'בליאק

היום החלטנו ללכת על יום רגוע.
קנינו מצרכים ונסענו לאגם "השחור" (שאיננו שחור אבל לא משנה). אחרי תמרוני חניה ו 4 יורו למבוגר (ילדים בכל גיל בחינם), הלכנו כחצי ק"מ עד לשפת האגם ביום בהיר במיוחד, פתחנו מחצלות ועשינו לעצמנו פיקניק צהריים. מקום נהדר לבילוי משפחתי במזג אוויר מושלם, עם בית קפה ושירותים בקרבת מקום. למי שרוצה, יש טיולי הליכה סביב האגם באורכים ודרגות קושי שונות, הרוב מוצל. את אחר הצהריים בילינו בעיירה והתכוננו לאטרקציה המרכזית של מחר - ראפטינג.

יום 19 - 15.8 - ראפטינג בטארה

התעוררנו ליום יפה נוסף ונסענו בחזרה לגשר DURDEVICA, שם נרשמנו לראפטינג בסוכנות בשם MILO ב 50 יורו למבוגר ו 40 יורו לילד/נער. למדריך שלנו קראו בויאן, הוא ידע קצת עברית והיה מאוד נחמד, יעיל ובעל "נוכחות". באמצע הרפטינג הוא עוצר כדי שאפשר יהיה לקפוץ למים (12 מעלות). בסוף אספו אותנו עם וואן קטן והחזירו אותנו לרכבים. כל החוויה הייתה מעולה. חזרנו לז'בליאק להמבורגריה ומשם לאחר הצהריים רגוע בעיירה היפה הזו.

יום 20 - 16.8 - מז'בליאק לפלוז'ין

היום עזבנו את ז'בליאק דרומה כ 20 דקות לחוות סוסים בשם ETNO SELO KATUN. מקום מושלם למשפחה - מסעדה עם ארוחת בוקר עצומה וטעימה (ובמחירים זולים), סוסים לרכיבה (בקיץ רצוי להזמין מראש, 15 יורו לילד), גן שעשועים וחיות שמסתובבות בין האורחים בחופשיות. בילינו שם יותר משעתיים. לאחר מכן יצאנו לכביש P-14 המפורסם עם התצפיות המרהיבות לאורכו (קחו בחשבון 1.5-2 שעות כולל מספר עצירות לצילום), אבל הדובדבן האמיתי היה בקצה הכביש, כשהתחלנו לרדת לכיוון אגם PIVA והעיירה PLUZINE, אחד המקומות הכי יפים שהיינו בהם במונטנגרו, ואולי בכלל בטיולי הבלקן שלנו. דרך יוצאת מן הכלל (לאו דווקא באיכות הכביש, אבל סביר), כמו גם צבע המים של האגם המלאכותי שהוקם בשנות ה 70 ואשר "הטביע" את הכפר המקורי. שרידיו שקועים כיום מתחת לאגם ותושבי הכפר "הועלו" לכפר החדש, בו גרים בסך הכל 1000 אנשים. התאכסנו במקום שנקרא HOLIDAY BUNGALOWS - בקתות עם שתי קומות, מטבח (כולל תנור), הרבה דשא וגן שעשועים בחצר, מרחק 20-30 מטרים מקו המים של האגם. מושלם. סגרנו את הערב במסעדה ליד הכנסייה המוזהבת הסמוכה (עדיין בבנייה) - רמה גבוהה יחסית, מחירים סבירים פלוס, שירות מעולה ויין טוב.

יום 21 - 17.8 - אוויר, ים ויבשה ב PLUZINE

קמנו בציפייה לאומגה המיוחדת ביותר במונטנגרו - מעל אגם PIVA. האומגה עולה 25 יורו לאדם ואורכה ק"מ וחצי, בשני מקטעים. בין המקטעים יש ללכת כ 80 מטרים בעלייה. כמעט כל האומגה מעל למים היפהפיים.
בילינו את אחר הצהריים בחוף האגם, המים נעימים (בערך כמו באילת, 21 מעלות) יחסית לאירופה, הילדים שחו בלי בעיות ולא רצו לעזוב...

יום 22 - 18.8 - לגבול הבוסני ובחזרה

היום ארזנו פיקניק ויצאנו לאחת הדרכים המרהיבות ביותר במונטנגרו - מפלוז'ין לגבול הבוסני, פיקניק בבית קפה ונסיעה חזרה. בדרך עוברים במספר גשרים ו 56 מנהרות וסכר ענק לייצור חשמל. אין מקום לאכול בדרך אז אם רוצים לאכול יש להצטייד באוכל מראש.
אחר הצהריים שכרנו סירה לכולנו ב 120 יורו עם קפטן צעיר בשם טודור שגם הסביר לנו על ההיסטוריה של הכפר והאזור. קפצנו במרכז האגם למים, המים נעימים ורק החשיכה החזירה אותנו לבקתות אחרת היינו נשארים באגם עוד

יום 23 - 19.8 - מפלוז'ין לקוטור

היינו עצובים לעזוב את פלוז'ין ואת צפון מונטנגרו. נסענו למפרץ קוטור, אולי המקום הכי מפורסם במונטנגרו, לקחנו את המעבורת ב LEPANTI (חמישה יורו לרכב, המתנה ושייט קצרים), והגענו לפאתי העיירה TIVAT, לדירות בשם GAGA APARTMENTS. המקום הזה מרוחק מכל אתרי התיירות במפרץ קוטור אך צמוד לשדה התעופה של TIVAT, השדה השני של מונטנגרו אחרי פודגוריצה (הטיסה לפודגוריצה הייתה זולה בכ - 200 דולר לאדם ולכן טסנו הלוך ושוב מפודגוריצה). הדירות הללו ממוקמות כ 250 מטרים מחוף חולי ורדוד שמתאים לילדים וזו הסיבה העיקרית שבחרנו לישון דווקא שם (רוב החופים במפרץ קוטור קטנים, סלעיים ולא מתאימים לילדים). הבעיה העיקרית שם לא הייתה המיקום (כי למשפחות עם ילדים זה מתאים) אלא היתושים...
הגענו לאזור קוטור בכוונה ב 19.8 כי זה היום אותו בחרו המארגנים של חגיגת BOKA NIGHT (אסביר בהמשך), ולכן הגענו לשם בתאריך זה. הדירות ממוקמות כ 20 דקות נסיעה מהעיר העתיקה של קוטור . התארגנו ויצאנו לפסטיבל, היו דוכנים והכל היה מקושט לקראת המשט של הסירות המחופשות (תחרות "הסירה המקושטת"), שהפך למסורת כבר לפני יותר מ 200 שנים ומתרחש כל שנה בשבת השלישית של חודש אוגוסט (בכמה מקומות כתוב השבת האחרונה של חודש אוגוסט, לבדוק מראש). מספר דקות לאחר תחילת המשט (21:00), החל גשם זלעפות שהבריח את כולם. היו אמורים להיות גם זיקוקים ב 22:00 ומסיבות עד הבוקר, כל זה לא קרה. מאוכזבים, נסענו רטובים לגמרי לדירות...

יום 24 - 20.8 - יום רגיעה בים

אחרי החוויה של אתמול בלילה, הזדמן לנו יום רגוע של ים. החוף הסמוך לדירות שלנו נקרא KALADROVO, הוא כאמור מרוחק לגמרי מאתרי התיירות הרגילים, כי במפרץ קוטור אין כל כך חופים שמתאימים למשפחות. בערב יצאנו לעיירה TIVAT למסעדת SIDRO, שמתמחה בבשר. למרות החום בתוך המסעדה, האוכל טעים וזול.

יום 25 - 21.8 - לובצ'ין

אחרי שנרגענו בים, יצאנו ליום שלם בפארק הלאומי הר לובצ'ין (LUVCEN). בחרנו יום שאינו חלק מסופ"ש אחרת עמוס שם ביותר. התחלנו בנסיעה מיוחדת בכביש הסרפנטינות שהביא אותנו לתצפיות מרהיבות של מפרץ קוטור (הכי טוב בבוקר, כשהשמש מאפשרת תמונות יפהפיות). משם עלינו לכניסה לגן הלאומי ושילמנו 3 יורו כניסה, ילדים בחינם. המשכנו עוד למעלה, למאוזוליאום של נייגושי (NJEGUSI), אחד מגיבורי מונטנגרו, שנמצא במרומי הר לובצ'ין. לפני הכניסה יש מסעדות, שירותים ובית קפה. הכניסה למאוזוליאום כרוכה בתשלום נפרד של 8 יורו למבוגר ו 4 יורו לילדים בגיל "בית ספר". העלייה למאוזוליאום מהמסעדות כוללת 482 מדרגות ומשם ניתן לצאת למרפסת נוף מטורפת, משם נשקפים נופים מרהיבים. חזרנו למטה ואחרי הפסקת גלידה נסענו לפארק חבלים כרבע שעה נסיעה משם. פארק החבלים פתוח כל יום בין 9 ל 18, עדיף לא בסופ"ש. שילמנו 18 יורו למבוגר, 10 יורו לגילאי 9-13 ומחיר מופחת לבני 5-8, בילינו שם שעתיים. לילדים קטנים יותר ניתן להשתמש רק במסלול הצהוב, אבל הקטנות נהנו מאוד שם.
מרוצים ורעבים, נסענו לעיירה נייגושי, למסעדת BASTADUR, מהטובות שאכלנו בהן במונטנגרו, במיוחד תבשילי העגל והכבש. משם חזרנו לדירות אחרי יום ארוך ומהנה.

יום 26 - שוב יום רגוע בים

יום נוסף של הירגעות בים, חלקנו יצא לעיירה TIVAT להסתובב שם, יש שם טיילת יפה. בערב חלקנו יצא לעיר העתיקה של קוטור, מזג האוויר נהיה נסבל בשעות הערב והמקום שוקק חיים.

יום 27 - 23.8 - קוטור

יצאנו ליום שלם מסביב למפרץ קוטור. חזרנו למעבורת ומשם התחלנו בנסיעה לאורך המפרץ היפהפה, עיירות ציוריות וחופים קטנטנים. הגענו לאקווריום הקטן שהיה במקרה בחינם, ממוזג, חדיש, עם משקפי VR ושירותים, הכל נקי ויפה. משם החום הכריע אותנו להיכנס לקניון הקטן במרכז קוטור, יש שם ג'ימבורי קטן, בילינו שם כמה שעות, יצאנו לאכול במסעדת GASTRO BAR הסמוכה, ומשם אחה"צ לשייט בצוללת האדומה שארך כשעה ועלה 15 יורו למבוגר ו 10 יורו לילד. יש שייט נוסף ל"לגונה הכחולה", אבל מדובר בסיפור ארוך של כמעט שלוש שעות שלדעתנו לא מתאים לילדים. חזרנו לדירות לאריזות לקראת העזיבה של מחר.

יום 28 - בחזרה לפודגוריצה

אחירי שעזבנו את הדירות, נסענו לכיוון פודגוריצה. עצרנו בדרך במגרש הקארטינג ממערב לפודגוריצה (נפתח ב 10:00, עדיף שלא להגיע בשבת-ראשון). הנסיעה שם מותרת מגיל 7 ומעלה ועולה 14 יורו למבוגר ו 11 יורו לילד. אדם אחד ברכב אלא אם נוסעים עם מדריך של המקום ואז הנסיעה עולה 20 יורו. המשכנו משם למסעדה מהיום הראשון בטיול, מסעדת NIAGARA, לארוחת צהריים והתקררות במים לאחר החום הכבד. משם המשכנו לדירה בפודגוריצה שעלתה לנו 45 יורו ללילה, בדרום מזרח העיר, ליד התחנה המרכזית, ויצאנו לכיכר הרפובליקה לקצת רכבים חשמליים לילדים וארוחת ערב אחרונה במסעדת DIPLOMAT, יחסית יוקרתית וטובה מאוד.

יום 29 - בחזרה הביתה

השכמה מוקדמת, נסיעה לשדה התעופה של פודגוריצה, החזרת הרכבים, טיסה לאיסטנבול, המתנה וטיסה לארץ. עייפים ועמוסי חוויות לאחר טיול מיוחד מאוד.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?