איסנלד 2019

יום 1 - Kjölur

נחתנו, ללא שום עיכובים, בשעה 8 בבוקר ב-Keflavik לאחר קונקשיין לילה בלונדון.
לאחר ביקורת דרכונים קצרצרה, היות והיינו הטיסה הראשונה שנחתה, אספנו את חפצינו ויצאנו החוצה אל עבר השאטל שלקח אותנו אל חברת השכרת הרכב שנמצאת כ-2 דק' נסיעה משדה"ת. ניתן להגיע אל חברות השכרת הרכב, שכולן מרוכזות באותו אזור, גם בהליכה קצרה ברגל.

תכננו לאסוף את הרכב ולהתאבזר בסופר Bonus שנמצא ליד שדה"ת לפני שנמשיך בדרכינו. לצערינו גילינו שהסופר נפתח רק ב-11 בבוקר. לא רצינו לבזבז זמן בהמתנה מיותרת, חיפשנו סניפים נוספים בדרך ויצאנו אל כביש 35.

Kjölur, או כביש F35, הוא כביש עפר שמתחיל אחרי מפלי Gullfoss ומתחבר אל כביש 1 מצפון.
התכנון המקורי היה לעצור בדרך בכל האתרים של "מעגל הזהב", שנמצאים בחלק הסלול של כביש 35, אבל מזג האוויר לא היה לטובתינו וויתרנו עליהם.
עצרנו ב-Faxafoss למס' דק' לפני שהגשם חזר ונאלצנו לחזור אל הרכב ולהמשיך הלאה בדרכינו. יש תשלום לחניון בכניסה למפל על סך 70 קרונות. לא הרגשנו שהמפל הצדיק את העצירה או התשלום לחניה, אבל אולי כי היה גשום והראות הייתה לקויה.

לאחר נסיעה של קרוב לשעתיים ירדנו אל כביש העפר והתחלנו לנסוע אל עבר מקום הלינה שלנו. בדרך עצרנו להתפעל מאגם Hvítárvatn שהיה מרהיב ביופיו.

לאחר נסיעה של כשעה נוספת הגענו אל מקום הלינה שלנו, הכנו א.ערב ונרדמנו עד למחרת בבוקר.

לינה: Kerlingarfjöll Mountain Resort
# מס' בקתות באמצע שום מקום. מטבחון מאובזר חלקית בלבד - כיריים, מס' מחבתות שהושארו ע"י מטיילים אחרים, ומקלחות משותפות עם מים קרים.
זו הייתה אופציית הלינה היחידה שמצאתי באזור.

יום 2 – Hveradalir

כנראה גולת הכותרת של היום, ואולי גם של כל הטיול - אזור גיאותרמי ובריכות חמות, מוקף הרים מושלגים.

התחלנו את היום ב-7 בבוקר, ואחרי א.הבוקר (שכלולה בעלות החדר), יצאנו לדרך. ההליכה ל-Hveradalir אורכת כ-5 ק"מ לכיוון.
הדרך מתחילה בעליה מתונה, וממשיכה ברובה במישור, עם עליות קלות יחסית.

אחרי העליה הראשונה, הנוף התחלף מהרים ירוקים להרים מושלגים לחלוטין. היינו לבד לחלוטין במסלול.
בגסטהאוס נאמר לנו שהמסלול מסומן, אבל השלג כיסה את כל המסלול וניווטנו דרך המוטות הצהובים שמסמנים את הדרך בכל רחבי איסלנד - פשוט חפשו את המוט הצהוב הבא וכך תדעו לאן צריך להמשיך. בשלב מסוים איבדנו את הדרך ואת המוטות הצהובים, ואז ראינו אחד מהם מבצבץ אל מעבר לגבעה שכדי להגיע אליה היינו צריכים ללכת על מה שנראה כמו שכבת קרח.
המשכנו עם המוטות הצהובים עד שהתחלנו להריח את ריח הגופרית האופייני שעוד ילווה אותנו רבות במהלך הטיול באיסלנד. לפנינו נגלה עמק צהוב, מבעבע ומעלה אדים, שאין בינו לבין הדרך המושלגת שהלכנו בה שום קשר.

ירדנו אל העמק, טיילנו בין הארובות שיוצאות מהאדמה והנחלים המבעבעים, הפשרנו קצת והתחלנו לטפס חזרה את אותו המסלול.

הטיול לקח לנו כ-5 שעות ובצהריים כבר היינו מוכנים להמשיך הלאה אל היעד הבא.

מזג האוויר, שהפעם היה לטובתינו, אפשר לנו להשלים את האתרים מיום לפני - Geysir ו-Gullfoss. סה"כ נקודות עצירה מעניינות אם אתם באזור או אוהבים מקומות מאוד מסודרים ומתוירים.

לינה: Skyggnir Bed and Breakfast (לא כולל א.בוקר).
בית מקסים באמצע חווה, שמנוהל ע"י זוג איסלנדי וגרמניה. בין המקומות היותר מצוחצחים שהייתי בהם: מטבח מאובזר לחלוטין (ממחבת וסיר ועד סכו"ם, שמן ומלח), המון מגבות, מבריק מניקיון ובעל בית מקסים.

יום 3 – Landmannalaugar

התעוררנו לבוקר מעט קודר, עם תחזית שלא מבשרת טובות.
יצאנו אל עבר כביש F208 מצפון, שזו דרך ההגעה המומלצת לשמורה אם רוצים להימנע מחציית נהרות. הנסיעה, ללא עצירות, לוקחת כשעתיים.

בדרך לשמורה עצרנו במס' אתרים: Haifoss, Sigöldufoss, Hnausapollur, Ljótipollur. כולם נמצאים על הכביש, או עיקוף קטן ממנו.
Sigöldufoss הוא בהחלט מפל ששווה עצירה, אבל שימו לב שלא רחוק משם יש את Sigöldugljufur שלפחות לפי התמונות בהחלט שווה עצירה. אנחנו התבלבלנו בכתובת בוויז והגענו רק ל-Sigöldufoss.

התכנון היה לעשות שני מסלולים - (Blue peak trail (Mt.Bláhnúkur ו- (Sulphur wave trail (Mt.Brennisteinsalda, ששניהם ביחד אורכים ב-4 שעות.
בכניסה לשמורה יש נהר גדול שחלק מהרכבים חוצים. אפשר לוותר על החציה שלו, להחנות את הרכב לפני ולחצות בגשר שנמצא מימין ברגל. חדי העין ביניכם יבחינו גם במעיין חם שנמצא מצד ימין ואפשר להיכנס אליו בחינם.

בפועל, 20 דק' אל תוך השמורה, והראות המינימלית שעוד הייתה כשהתחלנו התחלפה בענני גשם. ויתרנו על העליה לפסגות וסתם טיילנו בשמורה ונהננו מהנוף (ובהחלט יש ממה!).
כשהרגשנו שהמזג אוויר כבר ממש משתנה לרעה, הגברנו קצב, סיימנו את המסלול ונסענו משם אל עבר מקום הלינה הבא.

לינה: Kennarabústaður.
גסטהאוס יחסית גדול, בנוי עץ, עם מטבח מאובזר.

יום 4 - כביש 1

פה כבר התחברנו למסלול התיירים ה"שחוק" והתחלנו בנסיעה לעיירה עם השם הבלתי ניתן להגיה - Kirkjubæjarklaustur.

גם היום מזג האוויר היה גשום וקודר ואת רוב היום בילינו בהמתנה ברכב עד שהגשם יחלש, גיחה למס' תמונות, ריצה לרכב עד שהגשם שוב ירגע וחוזר חלילה.

דילגנו על Seljalandsfoss מאילוצי גשם והמשכנו ישר ל-Skogafoss. לאחר מכן עצרנו בצוק Dyrhólaey והמשכנו לחוף השחור (Reynisfjara).

את ארוחת הצהריים החלטנו לאכול ב-The soup company ב-Vik.
במקום מס' סוגי מרקים, כולל מרק לחם, במחירים מופקעים לחלוטין, אבל אופיינים לאיסלנד - 3 צלוחיות מרק, עם ריפיל ולחם חופשי ב-3000 קרונות (כ-100 ש"ח).

כשיצאנו מהמסעדה, מזג האוויר השתנה ב-180 מעלות. החלטנו לנצל את מזלינו הטוב והמשכנו בנסיעה של חצי שעה אל עבר מצוק Hjörleifshöfði שמאפשר תצפית על האזור.
עצרנו את הרכב בתחילת המסלול והתחלנו לעלות - עליה תלולה אבל קצרה יחסית. באמצע העליה, הסתובבתי אחורה כדי להסתכל על האזור שממנו הגענו, רק כדי לגלות גשם מתקדם לכיוונינו. מיהרנו לרדת למטה, אבל נרטבנו לחלוטין.

ויתרנו על התצפית. התחברנו לכביש עפר שמוביל אל החניון, ובמקום לפנות ימינה כדי להגיע לכביש 1, פנינו שמאלה לכיוון הים. אחרי נסיעה בדרך עפר רעועה הגענו לחוף שחור מבודד לחלוטין והעברנו את הגשם בתצפית פרטית על הים.

משם המשכנו בנסיעה למלון.
בדרך מזג האוויר שוב התבהר, היו לנו עוד מספר שעות אור לפנינו ובהחלטה ספונטנית התחברנו לחלק הדרומי של כביש F208 שמוביל לקניון Eldgjá.
הדרך לשם הייתה יפיפיה - מעמק משובץ חוות מבודדות, דרך קשתות וכלה בהרים מושלגים שהובילו אותנו אל תחילת המסלול. הרגשתי כאילו הגעתי לנרניה :)
כדי להגיע אל מסלול ההליכה צריך לחצות נהר עם הרכב ולכן המסלול מתאים לרכבי שטח בלבד.
באזור מס' מסלולים עם הבדלים קטנים יחסית באורכי המסלול, שמספקים תצפיות שונות על המפל. מפאת מגבלת זמן, ושמיים שהתמלאו בעננים, בחרנו במסלול הקצר ביותר שאורכו 2.5 ק"מ לכיוון.
המסלול הוא מישורי והולך במקביל לנהר. גם המסלול הזה מסומן באותם מוטות צהובים שכל איסלנד משובצת בהם.
גם שם היינו לבד לחלוטין, ורק במפל פגשנו עובדת מטעם "רשות הטבע והגנים".

לינה: Klausturhof Guesthouse
לא הייתי מגדירה את המקום כגסטהאוס אלא יותר כמלון.
לא היה מטבח במקום, אבל לפחות המסעדה הייתה במחירים יחסית סבירים (כמובן במונחי איסלנד).

יום 5 -שמורת Skaftafell

התעוררנו לבוקר שמשי ובהיר.
התכנון לאותו יום היה להגיע אל שמורת מכתשי Laki. נסענו ל-Tourist information להתייעצות בנוגע לתנאי הדרך, שכן ההגעה למקום דורשת חציה של 4 נהרות. במרכז מידע נאמר לנו שעדיף להמתין עוד יום לירידת מפלס המים בגלל הגשמים בימים האחרונים.

נאלצנו להחליף את יום 5 עם יום 6 ונסענו לשמורת Skaftafell.
השמורה נמצאת על כביש 1, מאוד מאוד מתוירת ונוחה ומכילה מס' מסלולי הליכה ברמות קושי שונות.
אנחנו בחרנו במסלול מספר 6 שכולל גם את מפל Svartifoss וגם Sjónarnípa (התצפית על Skaftafellsjökull Glacier).
המסלול הוא מעגלי וניתן להתחיל משני הצדדים. אנחנו בחרנו להתחיל עם המפל. פנינו שמאלה עם השילוט והלכנו בדרך סלולה כ-2 ק"מ עד למפל. ניתן לרדת עם השביל עד למפל ואז לעלות חזרה לאותה נקודה כדי להמשיך הלאה.
כדי להמשיך לתצפית, לפני הירידה למפל (ליד השלט שמסביר על המפל) יש פניה ימינה אל תוך סבך שיחים. אל דאגה, יש חץ שרשום עליו Sjónarnípa, כך שלא סביר שתפספסו.
הליכה קלילה ומישורית של כ-5 ק"מ עד שמגיעים לתצפית.
מהתצפית ניתן להמשיך לכיוון ההרים או להתחיל לרדת כל הדרך למטה.
בדיעבד גילינו שהדרך שבה בחרנו ללכת היא פשוטה יותר ביחס להתחלת המסלול עם התצפית וכוללת מעט מאוד עליות, ולכן מומלצת יותר לאנשים שמעדיפים להתאמץ פחות.

אחרי שיצאנו מהשמורה פנינו שמאלה עם כביש 1 לתצפית על קרחון נוסף -Svínafellsjökull. הדרך לתפצית היא דרך עפר קופצנית למדי שמתאימה רק לרכבי שטח. ראינו לא מעט אנשים שחנו בכניסה לכביש עפר והלכו מרחק לא קצר ברגל.

חזרנו לאכול ולישון ב-Klausturhof Guesthouse.

יום 6 - שמורת Laki

גם היום מזג האוויר האיר לנו פנים.
בשעה 9 התייצבנו במרכז מידע כדי לשמוע מה יעלה בגורלינו והאם נצליח להגיע למכתשים.
העובדת אמרה כי עדיין לא עודכנה מהעובדים בשטח אבל לדעתה כדאי לנו לנסות.

ההגעה לשמורה עצמה כוללת חציה של 4 נהרות - 3 מתוכם יחסית רדודים והרביעי עלול להיות עמוק.
חצינו את שלושת הנהרות הראשונים יחסית בקלות וכשהגענו לרביעי, קידם את פנינו נהר רחב שבמרכזו תמרור. על גדת הנהר עומד תמרור נוסף, עם שלושה צבעים ו"מקרא מפה". הצבעים - ירוק, צהוב ואדום - מסמנים מה מפלס המים והאם ניתן לעבור את הנהר.
כמובן שהצבע היחיד שראינו הוא אדום, ככה שלא הייתה לנו שום הערכה מה עומק הנהר.
החלטנו להזיז את הרכב מה"כביש" ולהמתין לרכבים נוספים שיגיעו.

אחרי המתנה של חצי שעה הגיע Monster Jeep (לא בטוח שבאמת קוראים להם ככה) שחצה את הנהר במרכזו מבלי למצמץ. אחריו הגיע Land rover, שהיסס אבל חצה את הנהר עם הפס הלבן.
חרף ההמלצה ב"מקרא מפה" החלטנו לנסות את מזלינו ולחצות את הנהר. נרשמה הצלחה!

המשכנו בנסיעה בכביש רעוע ומלא בורות. כמובן שהמזל לא המשיך איתנו כל הדרך, פספסנו בור והתפנצ'ר לנו הגלגל. מה שאילץ אותנו לעמוד בקור ותחת גשם קל ולהחליף אותו.

הנסיעה בשמורה היא מעגלית וכוללת את כביש F206 ו-F207.
העצירה הראשונה היא התצפית על המכתשים מלמעלה. ניתן לעלות ולרדת באותו מסלול או להמשיך במסלול מעגלי כל הדרך לחניה למטה.
כדי לצאת מהשמורה ולהתחבר חזרה לכביש F206 ניתן לחזור באותה הדרך שבה הגעתם לתצפית או להמשיך עם המעגל. אנחנו המשכנו עם המעגל, מה שהתגלה כהחלטה מיותרת לחלוטין היות ונקודות התצפית הבאות הן פשוט עצירות ליד המקומות שאותם רואים מהתצפית על ההר, ודרש מאיתנו חציה של נהר עמוק נוסף שלא ידענו עליו.

אחרי נסיעה מעגלית ולא נוחה במיוחד של קרוב לשעתיים, יצאנו מהשמורה, חצינו בהצלחה את הנהר הרביעי העמוק והתחלנו בנסיעה חזרה לכיוון כביש 1.
בחזור עצרנו ב-Fagrifoss שנמצא ליד הנהר הראשון ובקניון המפורסם - Fjaðrárgljúfur.

המשכנו את הנסיעה על כביש 1 לכיוון Hofn עם עצירות ב-Fjallsárlón Glacier Lagoon, בחוף היהלומים שהיה קצת מאכזב ובלגונת הקרחונים Jökulsárlón שבהחלט עלתה על הציפיות (התמונות לא הצליחו להעביר את הקסם).

הגענו לקראת ערב מותשים ורעבים והחלטנו לאכול במסעדה ב-Hofn.
בחרנו ב-Kaffi Hornið. מתברר שהמקום מאוד פופולרי בשעות הערב ודרש המתנה של 40 דק' לשולחן. לפחות היה חדר המתנה עם WiFi.

לינה: Hafnarnes
שתי קומות - הקומה הראשונה שייכת למשפחה ובשניה הם מנהלים גסטהאוס.
לא ניצלנו את ה-facilities שיש למקום להציע אבל ממה שראינו בבוקר יש שם מטבח מאובזר.

יום 7 - פיורדים מזרחיים

מודה שזה כנראה היום היחיד שלא תוכנן בקפידה מראש.
קמנו בבוקר ונסענו להתאבזר בסופר Netto ב-Hofn.

הרעיון הכללי היה לנסוע עם הכביש לאורך הפיורדים המזרחיים ולעצור בכל העיירות שבדמיוני נראו כציוריות. בפועל, באיסלנד כמו באיסלנד - קשה לתכנן, ומצאנו את עצמינו שוב בתחילתו של יום גשום וקודר.

נסענו מ-Hofn ל-Vestrahorn ולכפר הויקינגי. המקום דורש דמי כניסה והחלטנו לחכות קצת ברכב בתקווה שמזג האוויר יתחיל להתבהר. מהר מאוד הבנו שזה לא הולך לקרות בקרוב, הסתובבנו והמשכנו בנסיעה.

כל העיירות הציוריות שחשבנו שנראה בדרך התגלו כעיירות איסלנדיות טיפוסיות עם מפעל ונמל, אז פשוט המשכנו בנסיעה לאורך הפיורדים.

בהמלצת לונלי פלנט ועוד לא מעט מקורות מידע החלטנו בכל זאת לעצור בעיירה Seydisfjordur. נמל העיירה הוא שער הכניסה לאיסלנד למעבורות שמגיעות אליה מדנמרק ואולי זה מה שהפך אותה לכ"כ פופולרית. אנחנו לא נפלנו, ובדיעבד היינו מוותרים עליה.

לינה: Vallnaholt Apartments and Rooms
פנימיה שהוסבה לגסטהאוס.
מטבח מאובזר לחלוטין ובעל בית מקסים.

יום 8 – Stórurð

טרק יומי שנתקלתי בתמונות שלו בעת שיטוטי ברחבי האינטרנט - מסלול שעובר במקביל להרים שחורים ומושלגים ובסופו בריכת מי טורקיז.
המידע שמצאתי עליו היה מועט וחלקי ביותר, ולצערי גם פחות מעודכן.

ב-tripadviser אחת ההמלצות הייתה לבחור בשביל מס' 10 שמתחיל ב- Vatnsskarð pass שהוא הקצר ביותר - כ-9 ק"מ. כשהגענו לתחילת המסלול, שביל מס' 10 כבר לא קיים ובמקומו סומנו 3 שבילים חדשים באורכים שונים שמתחילים במקומות שונים.
כיאה למטיבי הלכת שאנחנו, בחרנו במסלול הקצר ביותר, נכנסו לרכב ונסענו לתחילת המסלול שנמצא במורד ההר כדי לגלות שממשלת איסלנד החליטה לשפץ את הכביש ואין איפה להשאיר את הרכב.
חזרנו למעלה ההר והתחלנו ללכת במסלול היחיד שהייתה לידו חניה, שהוא כמובן המסלול הארוך ביותר מבין השלושה.

גם כאן המזל לא העיר לנו פנים ובאמצע המסלול תקף אותנו גשם שלא פסק לכל אורך הדרך. אחרי הליכה שהרגישה כמו נצח בתוך שלוליות וביצות, הגענו למקום שחשבתי שראיתי בתמונות, כדי לגלות שכדי להתקרב אליו צריך לרדת לא מעט למטה ולחצות נהר ברגל. החלטנו לוותר על התענוג כשבחוץ מס' חד ספרתי של מעלות, ותצפתנו על הבריכה מלמעלה.

בחזור אפשר לחזור באותה הדרך שבה הגענו, או לקחת את המסלול המקוצר. כמובן שבחרנו במקוצר. רוב ההליכה במסלול היא בירידה מההר ויחסית קלילה.
אחרי הליכה ששוב הרגישה כמו נצח הגענו לכביש, ומה שלא לקחנו בחשבון הוא שכדי להגיע לרכב שחונה במעלה ההר, אנחנו צריכים לעלות כביש ריק ממכוניות, ככה שגם טרמפ לא בא בחשבון.

עדיין לא החלטתי אם המאמץ היה שווה את הנוף שראינו בדרך. בהחלט יש באיסלנד לא מעט מקומות מדהימים ונגישים יותר מהמסלול שבחרנו לעשות.

אחרי שסיימנו מסלול של כ-5 שעות ציפתה לנו עוד נסיעה של שעתיים ל-Myvatn. הנסיעה עצמה די משמימה, בנוף מדברי לא מגוון במיוחד. בדרך עצרנו במפלי Dettifoss.
יש שתי דרכים להגיע למפל - לפני הגשר (כביש 864) ואחרי הגשר(כביש 862). אנחנו התעלמנו מהמלצת בעל הגסטהאוס מאמש ומהוויז ונסענו עם השילוט לכביש 864 שהיה מאוד רעוע והאריך לנו את הנסיעה. תבחרו בכביש 862, הוא נראה נוח יותר.

לקראת ערב הגענו ל-Myvatn, עצרנו לארוחת ערב ב-Daddy's pizza והמשכנו למלון.

לינה: - Hótel Gigur
מלון לכל דבר עם בופה ארוחת בוקר כלול במחיר ושירותים ומקלחת בתוך החדר, החיסרון - חדרים מאוד קטנים.

יום 9 - Myvatn

התעוררנו בבוקר, ליום מעט קודר אבל עם צפי להתבהרות בהמשך היום.
אכלנו ארוחות בוקר, ארזנו דברים אחרונים, עברנו על התוכניות להמשך היום והאתרים שאנחנו רוצים לראות ויצאנו לרכב. שוב גילינו פנצ'ר.

התוכניות השתנו והאתר הראשון שנסענו אליו היה המוסך כדי לתקן את הצמיג.
אחרי שהצמיג תוקן נסענו לתפצית על האגם ב-Krafla, משם המשכנו למסלול הארוך באזור הגיאותרמי Leirhnjukur, נסענו למערה המפורסמת ממשחקי הכס Grjótagjá Cave ולעלינו למכתש Hverfjall שסיפק לנו תצפית על האגם.
עצרנו לצהריים ב-Kaffi Borgir ליד שדה הלבה Dimmuborgir. ומשם המשכנו לאזור הגיאותרמי Hverir, שכנראה היה המקום שהכי נהנתי ממנו מבין כל המקומות שביקרנו בהם באותו היום, למרות הריח העז.

לקראת ערב החלטנו להתפנק במרחצאות מיוואט, שהם הגרסא המוזלת של הלגונה הכחולה המפורסמת. בדרך למרחצאות עצרנו לקצת תמונות בבריכה כחולה שנמצאת בצד הכביש.

לינה: Guesthouse Storu-Laugar.
ה-מקום הכי מפנק שהיה לנו בכל הטיול. חדר ענק, עם שירותים ומקלחת בתוך החדר, בופה בוקר עם פנקייקים.
אין מטבח.

יום 10 - Trollaskagi ו-Skagafjörður

יום שכולו הוקדש לנסיעה דרך Skagafjörður .
סה"כ הדרך יפה, ולפי לונליפלנט גם מכילה מס' מסלולי הליכה.
אם אתם לחוצים בזמן, לדעתי אפשר לוותר.

עצרנו ב-Glaumbær, שהוא מוזיאון היסטורי. לא נכנסנו לתוכו והלכנו לעשות תמונות עם הסוסים ליד במקום.

לינה: Guesthouse Svinavatn
בית משפחה מבודד מול אגם, עם מס' חדרים ומטבח מאובזר.

יום 11 - Snæfellsnes peninsula

עוד בוקר קודר שהתחיל בנסיעה ל-Kolugljúfur canyon.

משם המשכנו לנסיעה של מס' שעות ל-Snæfellsnes peninsula.
כדי להגיע לשם צריך להדרים ל-Borgarnes ואז לעלות צפונה דרך כביש 54 ל-Snæfellsnes.

עצרנו להתרעננות, ארוחת צהריים ב-N1 וקניות בבונוס ב-Borgarnes והמשכנו בנסיעה.

שווה לנסוע בכביש 56 שמספק את אחת התצפיות היפות שיצא לנו לראות.
התחלנו בעיירה המרכזית Stykkishólmur והתצפית על הנמל והפיורדים המערביים.
עצרנו לתמונות בהר הכי מפורסם באיסלנד - Kirkjufell ומשם המשכנו למלון.

לינה: Við Hafið Guesthouse
נמצא בכניסה לעיירה שכוחת אל בקצה איסלנד. אל תתנו למראה החיצוני להרתיע אתכם - מדובר בגסטהאוס חדש ונקי עם מטבח מאובזר מהיסוד. היום האחרון לטיול לפני ההגעה לעיר הגדולה.

יום 12 - Snaefellsnes peninsula

תכננו לנסוע לפארק לאומי Snaefellsnes ולבקר בכל האתרים המומלצים בו.

עצרנו בתצפית Saxhóll Volcanic Crater, ומשם המשכנו עם הנסיעה בכביש בניסיון להגיע לקרחון Snaefellsnes. בדרך לקרחון, כשכבר היינו בכביש עפר, פגשנו בזוג שהגיע מכיוון הקרחון ואמר שהם לא הצליחו והדרך חסומה. עשינו פרסה והמשכנו עם הנסיעה לאורך הכביש לכיוון ריקוויק.

עצרנו בחוף השחור Djúpalónssandur, עשינו מסלול הליכה קצר לכיוון Lóndrangar & Þúfubjarg Cliffs, ועצרנו בעיירה Hellnar. קיים מסלול מפורסם לאורך החוף בין העיירות Hellnar ו-Arnarstapi שבחרנו לוותר עליו.

הגענו לעיר בירה מוקדם מהצפוי, הלכנו לארוחת ערב במסעדת Sægreifinn, שמגיש מרק לובסטרים מהמשובחים שאכלתי, עשינו סיבוב בעיר וחזרנו למלון לישון.

לינה: Loki 101 Guesthouse
מטבח מאובזר. ממוקם ליד הכנסיה עם חניה בחינם ברחוב.

יום 13 – Reykjavík

התעוררנו לשם שינוי ביקיצה טבעית.

פתחנו את הבוקר בקפה ומאפה מ- Braud & Co, ומשם המשכנו להסתובב בעיר.
העברנו שעה במוזיאון הפאלוסים האיסלנדי שכולל בתוכו תצוגה מרשימה למדי של איברי מין זכריים של יונקים ימיים ולא ימיים.
עצרנו לצהריים ב-Icelandic street food. מרק הכבש מוצלח למדי.

בערב עשינו הליכה ארוכה לאורך הטיילת לכיוון המגדלור ובריכת הרגליים - Kvika ונשארנו בה לצפות בשקיעה.

לארוחת ערב בחרנו בהמבורגר 5 דק' הליכה מהמלון - Vitabar.

חזרנו למלון להתארגן לקראת הטיסה חזרה לארץ למחרת.

טיפים

• טסנו ב11.09 ואת כל המלונות סגרנו כבר במרץ. ויתרנו על הספונטניות כדי לחסוך במחירי הלינה והרכב, מה שהתגלה כהחלטה לא רעה בכלל. כל המקומות שישנו בהם היו מלאים עד אפס מקום.
• דלק: כמו כל שאר הדברים באיסלנד, במקומות מבודדים אין תחנות דלק. אתם לא רוצים להיתקע בלי דלק באמצע שמורת טבע. תיערכו בהתאם.
• רכב: שכרנו דרך חברת Blue Car. יש אינספור ביטוחים שונים ומשונים. אנחנו בחרנו לכסות את עצמינו מכל כיוון ורכשנו את כולם. שימו לב שאף חברת ביטוח לא מכסה תלישת דלתות מהרוח וגלגלים. אנחנו נאלצנו להחליף גלגל ולתקן פנצ'ר על חשבוננו.
• כל האיסלנדים שפגשנו דוברים אנגלית שוטפת. והם גם יצליחו להבין אתכם כשתשברו שיניים בזמן שאתם מנסים להגות את השמות של היעד הבא שלכם.
• אם אתם לא רוצים לפשוט רגל - תקנו אוכל בסופר. שני הסופרים הזולים הם בונוס ונטו. רוב הסניפים נמצאים באזור עיר הבירה אבל יש עוד סניפים מפוזרים ברחבי האי. עדיף לבדוק במפה כדי שלא תיתקעו בלי אוכל ובלי מקום לקנות. בספטמבר לא הייתה שום בעיה להשאיר אוכל שדורש קירור בלילה ברכב, הטמפרטורות הן טמפרטורות של מקרר. עיקר האוכל שלנו היו סטייקים מוכנים מכבש שנמכרים בסופרים ומגיעים מופשרים ומתובלים. אוכל זול יותר (במונחי איסלנד) יש במסעדות שצמודות לתחנות הדלק או בתפריטי צהריים במסעדות. לרוב תקבלו מס' סוגי מרק ולחם במילוי חופשי.
• הכבישים משולטים והוויז פועל, אז אין סיכוי ללכת לאיבוד. במספר מקומות בודדים לא הייתה קליטה ולכן הורדנו מראש מפת offline של איסלנד. לפני שיוצאים לדרך, בעיקר כבישי עפר (כבישי F) עדיף לבדוק מה מצבם באתר הדרכים האיסלנדי www.road.is
• "אם אתם לא מרוצים ממזג האוויר, חכו 5 דקות" אומרים האיסלנדים, וצודקים. ביום אחד אפשר לחוות את כל ארבע העונות. תביאו בגדים קצרים, חמים והכי חשוב - נגד מים.
• # האיסלנדים מאוד מקפידים להוריד נעליים בכניסה, וזו בקשה סטנדרטית בכל גסטהאוס שתגיעו אליו. # למעט שני מקומות, כל המקומות שישנו בהם היו עם שירותים ומקלחת משותפת לכל אורחי הגסטהאוס. # חוץ ממקום הלינה הראשון שלנו, כל המטבחים בגסטהאוסים מאובזרים לחלוטין, ולפעמים גם מכילים מוצרי בישול, תבלינים ומזון שהושאר ע"י מטיילים קודמים.