13 יום באיי שלמה
טיול באיים גואדלקנל, מלאיטה וסאבו.
| תאריך הטיול | October 2019 |
|---|---|
| משך הטיול | 13 ימים |
| עונה מומלצת | 2 עונות, עונה רטובה ועונה יבשה העונה היבשה היא כמו בצפון אוסטרליה, בין אפריל לאוקטובר, אבל גם בעונה היבשה יורד גשם. |
ויזה
ישראלים מקבלים ויזה בחינם עם ההגעה למדינה, ל50 או 60 יום (אני אבדוק ואעדכן)
רקע
איי שלמה היא מדינה איים השוכנת בצמוד לפפואה ניו גיני מצפון, ומדרומה ונואטו.
מדינת איים מדהימה, כ 990 איים! חלקה המערבי קצת יותר מתויר, בשל צלילות מדהימות שניתן לעשות שם (איזור גיזו, western province)
אך ברובה לא מתוירת כמעט.
לכל פרובינציה מסורות קצת שונות, האנשים נראים שונה מאוד אחד מהשני, כך שבאיים הקרובים לפפואה המקומיים כהים מאוד (דומה לפפואנים מלוגנוויל) ובאיים אחרים ישנם אנשים עם עור כהה ושיער בלונדיני (טבעי), ועוד ועוד.
המקומיים הם רובם מלנזים ובחלקם פולינזים ומיקרונזים, אך עם זאת תראו כמות לא מבוטלת של סינים שהיגרו לשם, בעיקר באזור הבירה הוניארה.
בכל פרובינציה שפות שונות אך בכל המקומות מדברים פיג'יאן, אנגלית שבורה, דומה לשפה המרכזית בפפואה אבל ניב שונה.
המדינה קיבלה עצמאות ב 1978.
רוב הכלכלה מבוססת על חקלאות, דיג, וכריתת עצים, והיא עשירה במחצבים טבעיים, בעיקר זהב.
מטבע
המטבע המקומי נקרא SBD, דולר איי שלמה, נכון לאמצא אוקטובר 2019, ערך 1 שקל הוא 2.3 sbd.
אל תבנו על כספומטים, ולשלם באשראי, ברוב המקומות הלא מרכזיים, רק מזומן.
חשמל
בעיר הבירה ובערים המרכזיות יש חשמל, בכפרים ובמקומות היותר נידחים, יש בדרך כלל סולארי, אבל גם לא לבנות על זה ממליץ מאוד להסתובב עם מטען נייד.
השקע הוא שקע זהה לשקע האוסטרלי/ניו זילנדי.
תחבורה
3 דרכי תחבורה:
* יבשתית - בערים המרכזיות, יש מוניות, או מיניבוסים למקום למקום, כשיוצאים מהערים המרכזיות, משאיות שקופצים על המאחורה שלהן וככה עוברים ממקום למקום,
הכי טוב לבדוק עם המקומיים, כי בהתאם לשעות וימי המעבורות יש/אין תחבורה.
* ימית - במעבר בין האיים, לאיים הרחוקים ישנן מעבורות גדולות, לכל יעד יוצאת בימים שונים ואין כל יום!
ממליץ מאוד לבדוק עם המקומיים מתי יש ולפי זה לתכנן את הזמן שלכם, כי אחרת זה ממש יכול לשנות תוכניות.
בגדול, (לא כלל ברזל זה משתנה אז תמיד לבדוק) המעבורות מגיעות להוניארה מהאיים מסביב בבוקר ויוצאות מהוניארה בערב, כדי שיוכלו למכור את המוצרים שלהם בשוק, אבל זה מאוד משתנה.
המחיר לא יקר, (למלייטה עלה לי 200 sbd כיוון להפלגה של 5 שעות, והייתי עם החברה היותר יקרה)
לאיים הקרובים יש דינגי, סירת מנוע קטנה שאורכת שעות בודדות וגם יוצאות להוניארה בבוקר וחוזרות לאיים בערב, עולה סביב 100 sbd לכיוון.
ההפלגות ארוכות אבל בדרך כלל בערב לילה, ואז לא מבזבזים ימי טיול אלא לילות, שלי זה היה נחמד.
* אווירי - לצערי אין לי יותר מידי מידע על אווירי, לא לכל האיים יש טיסות פנים, והטיסות מאוד יקרות, כמו כן, יש אפשרות לנחות מבריזבן בפרובינציה המערבית אז אם זה מעניין אתכם ממש שווה לבדוק.
יכול לחסוך עלויות וזמן אם מתכננים להגיע רק לשם.
מבנה כללי
בגלל חוסר בזמן ואפשרויות תחבורה מועטות החלטתי להיות בשני איים מרכזיים גואדלקנל, ומלאיטה ובעוד אי קטן - סאבו.
הייתי 4 ימים בגודלקנל
5 ימים במלאיטה
3 ימים בסאבו
ועוד יום בהוניארה לפני הטיסה
גודלקנל
האי המרכזי, שבו שוכנת הבירה - הוניארה.
בגדול אני העברתי כמה ימים באי, ביום הראשון דיברתי עם בחור בשם אלייג'ה והוא חיבר אותי למשפחה ששמחה לארח אותי, הגעתי בצהריי היום לשדה תעופה הם אספו אותי, הלכנו לשוק, עשו לי ארוחת ערב גדולה, והתחלתי לתכנן מה אני עושה, מתי, ביחד איתם.
הם אמרו שאת המעבורת למלייטה יש רק ביום שני אז עד אז הסתובבתי בגואדלקנל.
במהלך הימים האלה הייתי במוזאון של מלחמת העולם השניה, סידורים עם הסים, הלכתי לכנסייה ביום האב, היה מאוד מאוד נחמד וטקס יפה, ואכלנו את המאכל המסורתי מומו באחד הימים הלכתי איתם למפל יפה במרחק שעה נסיעה מהעיר, הסתובבנו בשוק, ובשני בערב עליתי על מעבורת למלייטה.
יש הרבה דברים מעניינים שאפשר לעשות כאן אבל בגלל חוסר בזמן החלטתי לעשות דברים אחרים.
מה שאותי הכי עניין ולא הספקתי -
מורו מובמנט- heaten tribes - לא קיבלו על עצמם את הנצרות, חיים בגואדקנל, ההגעה מסובכת ממה שהבנת, הפלגה של המון שעות אבל ממש שווה בדיקה נשמע מעניין ממש.
כל המשפחות שהתארחתי אצלם היו מדהימות, אבל חשוב להבין שהם לא חושבים כמו מטיילים, ולא מבינים מגבלה של זמן, ולכן שווה לראות שאתם באמת עושים מה שאתם רוצים ולא "נתקעים" אצלם, כי מבחינתם גם אם כל היום הייתם בבית, זה לא פחות אטרקטיבי מכל מה שרציתם לעשות.
מלייטה
בשני ב11 בלילה המעבורת הגיעה לאאוקי, משם לקחתי truck, לכפר שנקרא קאקרה, כי היו שם משפחה של מי שהתארחתי אצלם, העברתי שם יומיים, הלכתי עם חברה מקומיים לאיזה מערה, הראו לי את הכפר, ביקרתי קצת בבתי ספר והראו לי כל מיני מקומות שאכלו ובישלו בהם אנשים לפני כמה עשרות שנים, הלכתי לשנרקל שם קצת ובבוקר המחרת הלכתי לדוג בקאנו עם אחד המקומיים היה ממש נחמד.
משם עברתי למאלו.
נסיעה של כ 4 שעות בדרך עפר, לא איזה תענוג גדול אבל סביל לגמרי.
בדרך עוברים במלא כפרים יפים, ורואים כל הזמן את הים.
באזור מאלו העברתי עוד 3 ימים, יש באמת המון מה לעשות.
האיזור עשיר מאוד מאוד במים, יש המון מפלים, וגם מאחד מהם היו מפיקים חשמל.
הסתובבתי יום שלם עם אחד החבר'ה שם, לקח אותי למפלים, ולג'ונגל, הראה לי כל מיני דרכים איך הם היו חיים פעם, איך לאגור מים , מסורות שלהם, איך להכין לפיד, כלי אוכל ושתיה ממש בחור על הכיפאק.
בדרך ראינו גם תנין קטן היה מאוד נחמד.
הלכתי לבאר שלטענתם משם התחיל כל סיפור המיסיונרים והנצרות במאלו.
ממאלו ניתן לעלות לכפר שנמצא בהרים,מסאלאן - בצפון מאליטה, כיום יש תחבורה שעולה להר, אם לא, צריך לטפס כמה שעות, יש שם אבן שהם טוענים שרשום עליה בעברית, ויש שם שבט מיוחד עם בנות בצבע מוקה, עם עיניים כחולות ובלונדיניות,לצערי לא הגעתי אבל הייתי מאוד שמח לראות את זה.
- סולופאו- solufau אי מלאכותי ליד מלאיטה ממש נחמד.
- סואפה ביי - Suafa bay - מקום שיש בו המון תנינים, כחצי שעה ממאלו בסירה, לא הצלחתי להגיע לשם בגלל בעיה במנוע הסירה שהייתי אמור לקחת.
- מאבאטאקנה - mbathakana island - אי יפה בדרך למאלו אומרים שיש שם המון דגים ומאוד יפה.
ממאלו חזרתי לאאוקי, התארחתי אצל עוד חבר של המשפחה, הם לקחו אותי לחוף ממש נחמד, נקרא lake way, מצד אחד אגם עם מים מתוקים ובצד השני חוף יפה ממש ואחלה שנירקול.
בלילה של שישי לקחתי מעבורת חזרה להוניארה ישנתי אצל המשפחה ולמחרת יצאתי לסאבו.
עוד מקום מטורף שלא הייתי אבל כנראה אחד המקומות שהכי רציתי להגיע הוא קויו - שבט שחי כמו לפני 100 שניה במלאיטה, בדרך שיוצאת למזרח מלאיטה מקאקארה , נשמע מטורף.
הגעה מסובכת אבל שווה לבדוק על זה.
סאבו
ללא ספק המקום שהכי נהנתי ממנו,
בעיקר בגלל החוויה האדירה שהייתי לי שם.
האי במרחק שעה שיט בסירת מנוע קטנה (דינגי), הסירות יוצאות מהוניארה בדרך כלל אחהצ /ערב (אחרי השוק), ומגיעות להוניארה מהאי מוקדם בבוקר (למכור מוצרים בשוק).
יש הוסטל באי, שיש לו גם שאטל סירה מהוניארה, אבל הם לוקחים 300 דולר כיוון.
אני התארחתי אצל מקומי, וסירה עלתה לי 100 דולר כיוון.
באי אין חשמל, רק סולארי בחלק מהמקומות והם לוקחים את המים מבארות. יש הר געש באי, שגורם לגייזרים בכל מיני נקודות ולבארות עם מים חמים.
יש קליטה חלקית מאוד רק לbmobile, אבל תאמינו לי ששמה לא תצטרכו קליטה.
האנשים שם חיים מהשדות שהם מגדלים ומדגים שהם דגים, פעם בכמה זמן הם נוסעים לעיר לקנות אורז אבל חיים חיים פשוטים ומאושרים, מקום קסום.
הבתים המקומיים, בדומה להמון מקומות בפסיפיק בנויים מבמבוק ומסוג של דקל שממנו קולעים את הקירות והגג.
בגלל ההר הגעש, יש בהר ציפורים שנקראות מגה פופ, שמטילות ביצים ממש גדולות בטוף (יוצר מעין אינקובטור טבעי), והמקומיים אוספים את הביצים לחביתות בבקרים, בכללי נחמד לראות, די מטורף.
באי יש גייזר קטן, ליד חלק מהשדות שלהם, שבו הם שמים אוכל לבישול על האדים בזמן שהם עובדים, וגייזר גדול, שנמצא טיפה יותר רחוק, במרכז האי, ואם חלק מגשם ממש מסוכן להתתקרב כי אם מחליקים... 🍗
וכל האנשים מתגוררים בצמוד לחוף מסביב לכל האי..
הייתי באי יומיים וחצי 2 לילות ויומיים וחצי, לרחו אותי לדוג, לראות דולפינים, לשדות שלהם, הקפתי את האי לפגוש את המקומים, כיף לאללה הייתי נשאר שם עוד יום לפחות אם היה לי עוד זמן. מקום שממש קסם לי.
למחרת חזרתי להוניארה, ארגנתי את הציוד, מזכרות ושטויות ולשדה תעופה, בדרך לונואטו🏝️
הוניארה
חזרתי ביום האחרון להוניארה, כל המשפחה והחברים שאירחו וליוו אותי עשו לכבודי ארוחת פרידה ממש מרגשת וטעימה, ולמחרת בבוקר הם לקחו אותי לשדה, נפרדנו לשלום, בדרך ליעד הבא - ונואטו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם