צפון איטליה: הדולומיטים - ונציה - פירנצה - צ'ינקוה טרה

בתקופת החגים ובמשך כשבועיים וחצי, טיילתי עם בת זוגי בצפון איטליה במסלול: אגם קומו - הדולומיטים – ונציה – פירנצה וצפון טוסקנה – צ'ינקוה טרה. שילוב של ערים, עיירות הרים וטבע: אמנות, תרבות ויערות.

תאריך הטיול	September 2017
משך הטיול	16 ימים
עונה מומלצת	סתיו ואביב.

תוכן עניינים

רקע כללי ודגשים

בתיאור שלהלן אתמקד באתרים, במקומות ובחוויות, ופחות במידע מעשי שנוגע למסעדות, מקומות לינה, מחירים וקניות. גם מפני שהדברים האלו משניים בעיניי לטיול עצמו, גם כי איטליה היא מדינה מערבית שמוכרת היטב למטייל הישראלי, ובעיקר כי ניתן למצוא בעניינים האלו מידע מפורט באתרים המיועדים לכך כגון booking ו-TripAdvisor (בכל אופן אשמח לענות לשאלות בעניין אם תהיינה בתגובות). התיאור נועד בעיקר לספק מידע כתוב ומצולם למי שאוהב/ת טבע ותרבות ומעוניין/ת בתכנון כללי של הטיול.

אנחנו אוהבים להספיק הרבה כך שהמסלול הוא מעט אינטנסיבי לעיתים, וכולל כמות לא קטנה של הליכה, גם בערים וגם בטיולים וטיפוסים יומיים בשטחים הפתוחים. בפרק הסיום בסוף אתייחס בקצרה למסקנות כלליות שלי מהטיול. הערה: האתר מציג את הצילומים בצורה ריבועית ומוקטנת, כך שמומלץ מאוד ללחוץ על התמונה להצגה בגודל מלא. אם כן..

1. נחיתה בברגאמו ונסיעה צפונה

נחתנו בערב בשדה”ת בברגאמו, לקחנו את הרכב מסוכנות Budget, ונסענו ישר צפונה לאורך אגם קומו עד למלון קטן בעיירה Colico הצופה אל האגם.

2. אגם קומו

נסענו אל וארנה הסמוכה, טיילנו בה ובסביבותיה והפלגנו במעבורת אל בלאג'יו וחזרה. אני לא התלהבתי במיוחד מהאגם, והעיירות בעיניי הן תיירותיות ומצועצעות. במיוחד הזדעזעתי מהעופות הדורסים האומללים שקשורים לתצוגה בחצר המבצר Castello di Vezio בוארנה, שאליו הגענו בתום טיפוסון קצר ושממנו נשקף נוף יפה של האגם. אחה"צ נסענו צפונה עד לקצה האגם ואז מזרחה, כ-3 שעות, עד העיר ברמיו Bermio, ששוכנת בלב הפארק הלאומי הגדול באיטליה, סטלביו Stelvio.

עיט אצילי ואומלל קשור בחוט ומוצג לראווה בפני המבקרים בחצר המבצר Castello di Vezio בוארנה.

3. הפארק הלאומי סטלביו

הקדשנו את כל היום לפארק הלאומי, ועשינו בו שני טיולים רגליים לא ארוכים שבחרנו מתוך חוברת שמצאנו במלון. הטיול הראשון היה מסלול פנורמי של כמה שעות, לא קשה במיוחד, וקצת מאכזב כי היה חם נורא וכמעט שלא היה שלג על הפסגות. אחרי ארוחת הצהריים המשכנו למסלול נוסף אל קרחון ומפל בשם Forni, טיפוס יותר מאתגר וגם יותר מתגמל מבחינת הנוף. למרבה ההפתעה היינו כמעט לבד בשני המסלולים. זה גם היה היום עם הכי הרבה הליכה רגלית בכל הטיול (כ-20 ק"מ).

4. מעברי הרים

היום הרביעי הוקדש לנסיעה דרך שני מעברי הרים: הראשון, מעבר ההרים סטלביו (ליד גבול שוויץ), שהוא השני בגובהו באירופה, מלא במרמיטות מקומיות, במכוניות מירוץ ובאופנוענים שבאים במיוחד מכל רחבי היבשת. משם המשכנו דרך מעבר הרים נוסף בשם Jaufenpass (ליד גבול אוסטריה). הנסיעה ברכב בכל מעבר הרים כזה היא מאתגרת ודיי מתישה (גם בעליות וגם בירידות) אבל בכל פסגה יש מסעדות נחמדות עם אווירה חורפית ונוף מרשים של פסגות ועננים. לאחר שהגענו אל נקודות הגבול הצפוניות של איטליה התחלנו בנסיעה דרומה. הספקנו עוד לטייל קצת בערב במרכז העיר העתיק של ברסאנונה (בריקסן), וישנו בצימר באחד מהכפרים בסביבה.

מעבר ההרים סטלביו Stelvio בסמוך לגבול שוויץ

5. מסלול "אדולף מונקל"

מסלול טיול רגלי ויפה של כ-6 שעות בשם "אדולף מונקל" בואל די פונס (הומלץ במדריך שלנו). המסלול לא כולל טיפוסים ממושכים ויש בו נוף ייחודי לאזור של מצוקים מחודדים, יערות וערפילים. בערב, המשכנו בנסיעה דרומה לאורך העמק המרכזי והתארגנו ללינה בעיירה סאן ויג'ילו.

6. ברוניקו ואגם בראייס

בבוקר (יום ראשון) ביקרנו בשוק האיכרים של העיירה ברוניקו Brunico/Bruneck, ובמוזיאון ההרים המשונה קצת שגם נמצא בעיירה (מוקדש לעמים שחיים בהרים ברחבי העולם). לא משהו שמצדיק נסיעה מיוחדת, אבל אם כבר נמצאים באזור ויש זמן מומלץ להיכנס (במיוחד אם מזג האוויר בעייתי). מעניין לציין שכל העיירות באזור הזה של דרום טירול הן אוסטריות באופיין, השפה השלטת היא גרמנית והאמת שלא מרגישים כ"כ באיטליה. משם נסענו לאגם בראייס. זו היתה טעות כי ביום ראשון הוא היה מלא וצפוף במטיילים מכל איטליה.. צריך לבוא ביום אחר כשהוא ריק ושקט. נסענו דרומה לישון ב-Arabba.

7. אלפ דה-סיוסי

נסענו אל העיירה קאנזיי ומשם טיפסנו ברכבל אל הרמה. כמו שאפשר לראות מהתמונות, זוהי רמה של כרי דשא מוריקים וגבעות עגולות, מנוקדות בחוות קטנות וחורשות כשברקע נישאים ההרים האפורים המשוננים שמיוחדים לדולומיטים. הסתובבנו מספר שעות ברגל (אפשר ואולי עדיף באופניים) והתרשמנו מאוד. אלפ-דה-סיוסי הוא באמת המקום היפה ביותר שראינו בדולומיטים, ואם יש לכם רק יום אחד בהרים, כדאי לנסוע לשם. בערב חזרנו ללינה ב-Arabba.

8. סאס פורדוי

היום השמיני בטיול והאחרון שלנו בדולומיטים התחיל בנסיעה ברכבל ממעבר פורדוי אל הפסגה בסאס פורדוי. הנוף בפסגה ירחי, טרשי ומיוחד, אני אהבתי. משם המשכנו בטיפוס רגלי לא ארוך אך תלול ומפרך אל פסגה סמוכה נוספת, האמת שהנוף משם לא היה כ"כ שונה.. אבל הייתה אווירה בינלאומית נחמדה עם המטיילים מכל העולם.
בכך מיצינו את הרכבלים, הטיפוסים וההרים, אז נסענו לונציה (כלומר למיסטרה, שעתיים וחצי). בדרך עברנו ביער וראינו עיזי בר ואיילים יפהפיים שלצערי לא הספקתי לצלם.
לסיכום הדולומיטים: לא בטוח שצריך יותר מ-4-3 ימים, לא כדאי לוותר על אלפ-דה-סיוסי וסאס פורדוי, ואם אפשר, עדיף לבוא כשכבר יש שלג על הפסגות.

9. ונציה

בבוקר נסענו ברכבת ממיסטרה אל ונציה. העיר כמובן תיירותית מאוד (מאוד), ובכל זאת ההרגשה כשיוצאים בפעם הראשונה מתחנת הרכבת ורואים את התעלה הגדולה, עם הריח המלוח של הים, היא משהו מיוחד.. טיפסנו על מגדל הפעמונים לתצפית פנורמית והסתובבנו באתרים המפורסמים של העיר, בניסיון מתמשך להתחמק מנחילי התיירים.

10. ונציה, האיים בוראנו ומוראנו

בבוקר נסענו לאי הצבעוני בוראנו (מעולה לצלמים) ולאי הזכוכית מוראנו (מלכודת תיירים). עשינו טעות לא ברורה ובמקום לנסוע בתחבורה ציבורית רגילה לשני האיים האלו הצטרפנו לסוג של טיול מודרך, שהוא גם יותר יקר ובעיקר מוגבל בזמן, ביג מיסטייק. בדיעבד, כדאי להגיע באופן חופשי, לבלות ולצלם כמה שרוצים. בערב כשחזרנו לעיר הצטרפנו כמנהגנו לטיול קבוצתי עם מדריך מקומי בונציה (free tour, שבסופו כל אחד משלם כראות עיניו), דרך מצוינת ללמוד על העיר.

11. פדובה

נסענו ממיסטרה אל פדובה, שם הצטרפנו לסיור באוניברסיטה (השנייה הכי עתיקה בעולם), וטיילנו בגן הבוטני העתיק, שלא היה מרשים במיוחד בתור גן, אבל היתה בו תערוכה גדולה ומאוד מעניינת על הקשר בין האדם לצומח, ההיסטוריה של החקלאות וכו' - מומלץ לחובבי היסטוריה. המשכנו באוטוסטרדה דרומה אל פייזולה Fiesole, עיירה קטנה שמשקיפה מגבעה על פירנצה. הגענו בערב למקום הלינה שלנו שהתגלה כאתר קרוואנים במרומי העיירה. ישבנו לארוחת ערב שקטה ורומנטית לצד הבריכה, כשמולנו מראה מהפנט ממש של העיר פירנצה נפרשת למרגלותינו בעמק, עם הדואומו שלה בוהק למרחוק באור יקרות.

12. ערב בפירנצה

נחנו קצת במלון, ואחה"צ נסענו באוטובוס לסיור ראשוני בפירנצה ואתריה, כיכר הדואומו, הגשר הישן וכיכר מיכאלאנג'לו שממנה נשקפת תצפית יפה אל עבר הנהר והעיר העתיקה.

13. פיזולה וסביבותיה (טוסקנה)

נסענו מפייזולה דרומה אל מנזר ואלאמברוסה Vallambrossa בטוסקנה. המנזר עצמו לא מאוד מרשים אבל הוא נמצא בלב שמורה של יער עתיק ואפל שהיה מבחינתי גולת הכותרת של כל הטיול. בערב חזרנו לפייזולה לתצפית שקיעה מהמנזר המקומי על פירנצה והגבעות של טוסקנה.

14. פירנצה

בבוקר נסענו באוטובוס מפיזולה לפירנצה. טיפסנו לתצפיות על העיר משני מגדלים גבוהים, ואחה"צ הצטרפנו לסיור קבוצתי מעניין (free tour). היה דיי חם במהלך היום עם קצת עננים, אבל בערב פתאום השמיים הקדירו ונהיו כחולים עמוקים כמו מציור של ואן גוך, עם אור דרמטי מאין כמוהו. חוויה מופלאה לצלמים ובכלל.
לסיכום הימים שלנו בפירנצה: מכיוון שדווקא אמנות רנסאנס אני פחות אוהב, העיר לא ריגשה אותי מהבחינה הזו. הפאר וההדר שלה מתפרצים, אבל את היופי האמיתי מצאתי בעיקר בגבעות שמסביבה.
בערב נפרדנו מפירנצה ונסענו (כשעתיים) אל העיירה לבאנטו באזור צ'ינקוה טרה.

15. צ'ינקוה טרה

נסענו ברכבת המקומית אל הכפר האמצעי מבין חמישה ואז הלכנו בשביל הכחול בין שלושה מהכפרים. המסלול לא קל במיוחד וכולל כמה טיפוסים ממושכים ומייגעים למדי, לפחות בימים החמים שבהם יצא לנו להיות. הבתים הצבעוניים של הכפרים תלויים יפה על הרקע של ההרים שיורדים בחדות אל הים, אבל אני לא לגמרי התלהבתי מהמקום, שהוא בעצם מין המשך של הריביירה הצרפתית, אולי מתאים יותר למנוחה רגועה :)

16. דרך האפנינים אל ברגמו

ביום האחרון של הטיול, נסענו צפון-מזרחה דרך מנזר קטנטן וכמה עיירות חביבות בצפון הרי האפנינים חזרה לברגמו. בערב יצאנו לארוחת פרידה מהטיול בעיר העתיקה של ברגמו, והצטערנו שלא הקדשנו לה יותר זמן.

סיכום קצר

היה כיף! לעיתים קצת אינטנסיבי מדי.. פירנצה וטוסקנה מצדיקות טיול נפרד. על אגם קומו אפשר לוותר. היהלומים שבכתר: אלפ-דה-סיוסי, סאס פורדוי, ונציה, פירנצה ואזור פייזולה.

עד הפעם הבאה.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?