טרק של 4 ימים ברכס הברנטה בדולומיטים

טרק ביקתות מרהיב ברכס פחות מוכר של הדולומיטים, קרוב יחסית לשדה התעופה בורונה.

תאריך הטיול	July 2024
משך הטיול	4 ימים
עונה מומלצת	אמצע יוני עד ספטמבר

תוכן עניינים

כללי

בתחילת יולי 2024 יצאנו שלושה חברים לטרק של ארבעה ימים בצפון איטליה, ברכס פחות מוכר של הדולומיטים, שנקרא "ברנטה" brenta. הנופים בטרק הם מרשימים מאוד (כיאה לדולומיטים), הביקתות ברמה גבוהה, וההגעה היא נוחה ומהירה עבור אלו הטסים לורונה שנמצאת כשעתיים בלבד נסיעה לתחילת הטרק (ישראייר מפעילה בקיץ טיסות ישירות לורונה, אנחנו מצאנו טיסה כזו במחיר ממש סביר). כל אלו הופכים את הטרק למומלץ מאוד.

אזור הטיול

כאמור, הרכס בו טיילנו נקרא Brenta. זה החלק הכי מערבי של הדולומיטים וככל הנראה פחות מוכר למטייל הישראלי שמכיר בעיקר אזור קורטינה, סלה רונדה ומסלולי האלטה ויה השונים. תוך שעה וחצי-שעתיים נסיעה מורונה כבר ניתן להגיע לאזור הטרק. נקודות מוצא נוחות לטרק הן העיירות Andalo מצידו המזרחי ו-Madonna di Campiglio מצידו המערבי (שהיא גם עיירת סקי די מפורסמת). אנחנו יצאנו מאנדאלו והרכבנו מסלול שכמעט סוגר מעגל וחוזר לעיירה מולבנו Molveno שנמצאת לא רחוק מאנדאלו.
הטיול שלנו היה בתחילת העונה, ועדות לכך היו שלגים שהיו מפוזרים מדי פעם במסלול, כשהשיא היה במעבר הרים Bocca di Brenta (ביום השלישי) שהוא בעל מפנה צפוני, צר ומוצל ולכן נשאר בו הרבה שלג שעליו הלכנו.
ברכס הברנטה יש הרבה מאוד מטפסים בגלל ריכוז גבוה של דרכי ויה פראטה, מי שמעוניין בזה יכול לשקול את זה גם, זהו ז'אנר אחר של טיול שדורש ציוד מיוחד וידע טכני בסיסי, אבל מאפשר להגיע ממש לנקודות הכי גבוהות ברכס ולנופים מיוחדים. אנחנו היינו מעוניינים בטרק הליכה "רגיל" וקלאסי. אז מי שמרכיב מסלול לבד באזור הזה, שישים לב טוב אם המסלול שהוא מתכנן כולל ויה פראטה או לא.

הביקתות והאוכל בטרק

יש פיזור לא רע של ביקתות ברחבי הרכס, וצריך להזמין בהן לינה מראש. צירפתי מפה עם הביקתות העיקריות באזור לצד המסלול שעשינו. אם יושבים על אחד מאתרי המפות כמו OutdoorActive,LocusMap, Alltrails וכו' ומגדילים את המפה, ניתן לראות ביקתות נוספות (לא סימנתי את כולן).
חיפוש קצר באינטרנט יוביל אתכם לאתר של הביקתה המבוקשת או לפחות לפרטי יצירת קשר - אימייל או טלפון. במרבית המקרים מספר הטלפון האיטלקי הוא נייד ולכן ניתן ונוח לתקשר איתם בווטסאפ. בחלק מהביקתות שילמנו מראש מקדמה באשראי, בחלק בהעברה בנקאית, ובחלק לא נדרשנו למקדמה כלל.
חשוב - במהלך תהליך יצירת הקשר עם הביקתות נוכחנו לדעת שאחת הביקתות המרכזיות ברכס, בקתת Pedrotti, תישאר סגורה השנה (2024) עקב שיפוצים. זו ביקתה שנמצאת במיקום מאוד מרכזי בין חלקים שונים ברכס, וזה יצר לנו כאב ראש בתיכנון מחדש, אבל בסוף החלטנו להאריך את היום השני, ואילו ביום השלישי להמשיך לבקתה אחרת במקום בקתת פדרוטי שבה חשבנו לישון. הנקודה העיקרית היא שחשוב ליצור קשר עם הביקתות מספיק זמן מראש כדי להיערך לשינויים כאלה.
הביקתות בהן ישנו בסופו של דבר:
Malga Spora - מספר לווטסאפ 393392787980+
Rifugio Brentei - מספר לווטסאפ 393455332811+ , אימייל info@rifugiobrentei.it
Rifugio Agostini - אימייל info@rifugioagostini.com

בקתות נוספות בהן רק עברנו במהלך היום - Stopanni, Tuckett, Pedrotti, Cacciatore (ליצירת קשר חפשו את האתרים שלהן בגוגל).
דברים שהיו משותפים לכל הביקתות בהן היינו: מקבלים שמיכות אבל צריך להביא ליינר (בחלקן אולי יציעו לכם לשכור ליינר אם לא הבאתם). בכולן ניתן לעשות מקלחת חמה תמורת 5 יורו. ובכולן אין וויפיי או קליטה של סלולרי, וצריך לצאת החוצה, לעתים אף להרחיק כמה עשרות מטרים או אפילו לטפס על גבעה סמוכה כדי לקבל סיגנל. מומלץ מאוד להביא מזומן לכל ימי הטרק כי לא תמיד האשראי עובד!!
בחדר האוכל בביקתות תמיד יש איזשהי נקודת חשמל אחת או שתיים (מפוצלות לעוד המון), קצת צפוף כי יש הרבה מטיילים, אבל מסתדרים עם זה.

מבחינת אוכל - בכל הביקתות לקחנו חצי פנסיון, שזה אומר - לינה, ארוחת בוקר, ארוחת ערב של 2 מנות וקינוח. מנות טיפוסיות בארוחת ערב הן פסטות שונות (הבולונז תמיד היה מוצלח יותר לעומת פסטות אחרות), מרק ירקות עשיר (שנקרא שם מינסטרונה), וסוג של סטייק או שניצל. תמיד ניתן להזמין מנות נוספות, שתייה חמה, שתייה קלה, אלכוהול וכו' בתוספת תשלום. לרוב אפשר גם לקנות סנדוויץ' למהלך היום.
מבחינת מים, בחלק מהביקתות האלפיניות הגבוהות (Rifugio) המים בברזים אינם ראויים לשתייה לטענתם (כי אינם מטופלים כראוי), לכן בעיקר קנינו מים מינרליים, בקבוק של 1 ליטר עולה כ-3-4 יורו. בMalga Spora המים כן טובים לשתייה. במהלך ימי ההליכה עצמם אין כמעט מקורות טבעיים למילוי מים (אבל יש ימים בהם עוברים בביקתות במהלך היום אז אפשר לקנות שם).
מבחינת מחירים - חצי פנסיון עלה כ-85-90 יורו בבקתת הרים אלפינית, ו-40 יורו ב-Malga Spora שהיא בקתה בסגנון כפרי ופשוט יותר.

תיכנון והתמצאות

את התיכנון לטרק עשיתי בעיקר בעזרת האתר https://www.outdooractive.com/.... ניתן בו לתכנן מסלולים, לראות מרחקים והפרשי גבהים של המסלול המתוכנן, וכו'. אחד השימושים העיקריים שלי היה לעקוב אחרי המסלול מקרוב ע"י הגדלה מקסימלית של המפה, ולוודא שאין סימונים של קטעי ויה פראטה במסלול שתיכננו (כי לא היינו מעוניינים בקטעים כאלה). עבדתי גם עם האתר והאפליקציה LocusMaps, בעיקר במהלך הטיול עצמו (הורדנו את המפות שיהיו זמינות גם באופליין).
הסימונים בשטח ברורים מאוד ולא נתקלנו בבעיות מיוחדות.
כמו כן, כיוון שהיינו בתחילת העונה והיתה עונה מושלגת, בשבוע-שבועיים שלפני הטרק עקבתי אחרי מצב השלג בכמה אתרים עם webcams, וכך הבנתי שעדיין יהיה שלג על המסלול בחלק מהמעברים. למשל, באתר הזה:
https://www.visittrentino.info...
יש שם כמה מצלמות שמצלמות את אזור מעבר ההרים Groste שבגובה 2500 (אם כי זה לא מעבר ההרים ה"בעייתי" יותר שנקרא Bocca di Brenta שבו אין מצלמות רשת, אבל זה כן נותן מושג כללי).
כל תיאורי ההליכה עבור כל יום מתייחסים לקצב הליכה איטי עד בינוני.

יום 0 - הגעה ולינה

טסנו בטיסת צהריים של ישראייר לורונה ונחתנו לקראת ערב. שכרנו רכב שהוזמן מראש, במקרה שלנו איסוף הרכב היה מחוץ לשדה וצריך היה להגיע אליו בשאטל של חברת ההשכרה מהטרמינל, (נודע לנו על זה רק כשהתקשרנו אליהם אחרי הנחיתה). התחלנו בנסיעה לכפר Spormaggiore שנמצא לא רחוק מתחילת הטרק. משך הנסיעה הוא פחות משעתיים אבל גם עשינו עצירה לארוחת ערב בדרך. (בעניין זה יש לציין שזה כנראה לא מעשי לתכנן הגעה בתחבורה ציבורית לאזור הטרק)
ב-Spormaggiore ישנו בB&B שנקרא: B&B Paganella Flabbi's Family שהיה ממש נחמד. באופן כללי, הלינה והסופרים יותר זולים ב-Spormaggiore מאשר ב-Andalo שהיא עיירה מאוד תיירותית ובה גם מתחיל הטרק.

יום 1: Andalo --> Malga Spora

8 ק"מ
900 מ' עלייה
210 מ' ירידה
(עבור מי שיוצא מאנדאלו עצמה - רק 6 ק"מ, 900 מ' עלייה, 50 מ' ירידה)

אכלנו ארוחת בוקר ב-B&B שישנו בו, נסענו להשלים קצת מזון לטרק בסופרמרקט בתוך הכפר, ויצאנו ל-Andalo (רבע שעה נסיעה), שם גילינו עיירה מאוד תיירותית עם אווירה נחמדה, הרבה תיירים ומטיילים מסתובבים ברחובות. ניגשנו למרכז מידע שנמצא סמוך לכיכר המרכזית כדי לברר איפה ניתן להשאיר את הרכב לטווח של כמה ימים, הם טענו שיש איסור להשאיר רכב בלילה בכל תחומי העיירה והציעו לחנות בחניון שנמצא ליד אחד מכבישי היער כ-2 ק"מ מחוץ לעיירה. כמו ישראלים טובים ניסינו בכל זאת למצוא את מזלנו ועשינו כמה סיבובים ברחבי העיירה, אבל בכל מקום ראינו רק חניונים פרטיים של בתי מלון או לחילופין שלטים עם אזהרות גרירה, אז בסוף נשברנו ולא לקחנו סיכון, ונסענו לחניון שהציעו לנו ונקרא Val Biole למרות שידענו שזה יוסיף לנו 2 ק"מ הליכה על כביש (אבל בירידה, לא נורא).

ועכשיו להליכה עצמה - חנינו בחניון Val Biole, אמרנו שלום לרכב וב-10:30 התחלנו ללכת על הכביש שיורד במתינות חזרה לכיוון אנדאלו. ב-11:10 הגענו לנקודה שבה עוזבים את בתי העיירה, נכנסים ליער ומתחילים לטפס. מכאן כל היום הוא עלייה אחת גדולה, רובה בתוך יער. במהלך העלייה המיוערת חוצים מדי פעם דרכי 4X4, פה ושם מופיע שילוט לכיוון Malga Spora, אפשר להיעזר באפליקצית ניווט כדי לוודא שאתם בשביל הנכון. ב-12:50 עשינו הפסקת צהריים של כ-40 דקות (עם אוכל שקנינו בבוקר). המשכנו לעלות ולעלות, הנוף התחיל להיות מעט יותר פתוח, וב-15:20 הגענו ל-Malga Spora ששוכנת בעמק קטן ופסטורלי להפליא.
הביקתה עצמה היא עסק משפחתי ובעלת אופי פשוט ואותנטי, שקטה, ואינה תיירותית. המארחים היו מאוד נחמדים ואפילו זכינו להצצה בתהליך ייצור גבינה שהם עושים שם. יש בבקתה שירותים ומקלחות חדשים לגמרי. בארוחת הערב הוצעו מנות כמו בולונז, מרק ירקות, סלט, ביצה, גבינה, נקניק וכו'. מחיר לחצי פנסיון הוא 40 יורו, אבל כמובן שניתן להזמין דברים נוספים בתשלום. מקלחת חמה ב-5 יורו.

מסלול יום 1 (צריך לפתוח את התמונה כדי לראות הכל)

יום 2: Malga Spora --> Rifugio Brentei

14 ק"מ
1140 מ' עלייה
810 מ' ירידה

אכלנו ארוחת בוקר בביקתה (תה/קפה, לחם, ריבה, חמאה), התחלנו הליכה ב-08:40 ישירות לעלייה תלולה שאחר כך מתמתנת. אחרי זמן קצר הגענו לפיצול שבילים, אז בהתאם לתיכנון שלנו לקחנו את השביל הימני, למרות ששניהם מגיעים בסוף לאותה נקודה - מעבר הרים קטן שנקרא Passo della Gaiarda. מרגע שמגיעים למעבר זה נפתח נוף מאוד יפה לכיוון צפון. מכאן ההליכה היא יחסית נינוחה, אחרי עוד כמה עליות מתונות הגענו למעבר ההרים Groste שמעביר אותנו לחלק המערבי של כל הרכס - החלק שפונה לאתר הסקי מדונה די קמפיליו. הליכה קצרצרה דרך כמה שאריות שלגים הביאה אותנו לביקתת Stoppani ב-12:30, בדיוק בזמן לארוחת צהריים. יש רכבל שמגיע עד לביקתה (בחורף הוא משמש לגולשים) ולכן רואים הרבה מטיילים שעלו ברכבל לטיולי יום באזור. במקום יש תפריט די מגוון. מי שמחפש אוכל יותר פשוט וזול יכול למצוא למטה בר שמוכר פיצות. ב-13:30 יצאנו מסטופאני לכיוון ריפוג'יו טוקט. לאורך כל ההליכה נופים יפים של צוקי הדולומיטים, של שדות בולדרים ענקיים ושל ההרים בכיוון מערב. הגענו לביקתת טוקט Tuckett בשעה 15:30, שם עשינו עצירה לקפה ועוגה. זו הביקתה שלפי התיכנון המקורי רצינו לסיים בה את היום, אבל לאור זה שהביקתה של יום המחרת היתה סגורה, מתחנו את היום הזה ב-4 ק"מ נוספים. ובכן ב-16:15 לאחר המנוחה יצאנו מריפוג'יו טוקט לכיוון ריפוג'יו Brentei ל-4 הק"מ האחרונים, שתחילתם במגמת ירידה. ב-17:00 הגענו לפיצול שבילים שבסוף הירידה, שם פנינו שמאלה. מכאן הדרך היא במגמת עלייה מתונה יחסית אבל מתגמלת עם נופים נהדרים, ב-18:15 הגענו ל-Brentei, עייפים אך מרוצים.
בברנטיי ישנו בחדר משותף של שישה, אפשר לעשות מקלחת של 3 דקות עם מים חמים ב-5 יורו. ארוחת הערב שכלולה בחצי פנסיון מורכבת ממנה ראשונה, מנה שניה, וקינוח, כמו בשאר הביקתות. בתוך הביקתה אין קליטת סלולרי, צריך לצאת החוצה.

מסלול יום 2 (צריך לפתוח את התמונה כדי לראות הכל)

יום 3: Rifugio Brentei --> Rifugio Agostini

9.4 ק"מ
852 מ' עלייה
620 מ' ירידה

זהו יום שכולל את מעבר ההרים המרכזי של הרכס (Bocca di Brenta), וכמו שצפינו לתקופה הזו של השנה, הוא היה מלא בשלג, ולכן נדרש ליתר זהירות ותשומת לב, בייחוד להולכים ללא קרמפונים, כמונו.
לאחר ארוחת בוקר שכללה בנוסף לסטנדרט גם ממרחים שונים, ביצים, קורנפלקס ומיץ תפוזים, יצאנו להליכה ב-08:30. ידענו שלאחר הפאס נעבור בביקתת Pedrotti, ביקתה שהיתה סגורה השנה ללינה ושמענו שרק ימכרו שם אוכל בקטנה, אז ליתר ביטחון קנינו בבוקר סנדביץ שיהיה למהלך היום (6-7 יורו).
לאחר כשעה הליכה כבר היינו כבר די קרובים לפאס והתחלנו הליכה על שלג. באיזשהו שלב יש פיצול בשביל, אנחנו לקחנו ימינה לכיוון מצוק קטן שבו ראינו מטיילים לפנינו עולים בעזרת כבלים שמקובעים לסלעים. בתחתית שלו ראינו את הסימון האדום של המסלול. השביל השמאלי יותר עלה בצורה תלולה בשלג והיה נראה לנו פחות בטוח (ראו תמונות מצורפות).
עלינו בעזרת הכבלים המקובעים (אין צורך בציוד ויה פראטה, פשוט מחזיקים בידיים), אחרי זה יש עוד חלקים מושלגים, שלא תמיד רואים בהם את הסימון, אבל צריך ללכת בכיוון הכללי של הפאס ולפי השכל הישר. בהליכה בשלג לפעמים יותר נוח ללכת ב"שביל" שנוצר מעקבות של מטיילים קודמים, ומומלץ להשתמש במקלות. הגענו לפאס עצמו ב-10:40, היה שם ערפל מוחלט (שהתפזר 2 דקות אחרי שכבר ירדנו משם). מהפאס ירדנו לצד השני ותוך כרבע שעה הגענו לביקתת פדרוטי Pedrotti, שם היה מזנון עם שתייה חמה, שתייה קרה, סנדביצים וכו'. לאחר מנוחה, יצאנו משם ב-11:50 לשביל שהולך מערבה לכיוון ביקתת אגוסטיני. שביל זה בהמשך מתפצל לכמה שבילים שאחד מהם הוא ויה פראטה, אז מי שלא מתכנן לעשות כזו, שישים לב לאיזה שביל הוא פונה (רואים את זה טוב במפה). בפיצול הראשון לקחנו את הפנייה לשביל המזרחי יותר שנקרא 320. יש שביל נוסף 320b שהולך מערבית יותר במקביל, באזור שנראה יותר מצוקי, סלעי ומושלג, העדפנו לא ללכת בו. בדרך שבחרנו השביל יורד, ואחר כך יש עלייה תלולה אך קצרה, בסופה יש נקודה שאפשר לראות ממנה את קצה קצהו של אגם מולבנו בכיוון מזרח. לסוף עלייה זו הגענו ב-14:00. משם פנינו עם השביל מערבה ותוך זמן קצר יחסית הגענו למעבר הרים קטן שממנו נפתח הנוף לעמק יפה שנקרא Val d'ambiez וגם רואים את ריפוג'יו Agostini שנמצא בהמשך עוד 2 ק"מ מכאן. במעבר הרים זה אכלנו צהריים עם אוכל שנשאר לנו בתיק, ויצאנו לכיוון ביקתת אגוסטיני, אליה הגענו קצת אחרי 16:00.
בביקתת אגוסטיני ישנו בחדר של שמונה. שירותי הגברים שם הם שירותי "בול פגיעה". גם שם אפשר להתקלח תמורת 5 יורו, מקלחת חמה של 4 דקות. בארוחת הערב כרגיל יש כמה אפשרויות למנה ראשונה ושניה.

מסלול יום 3 (מומלץ ללחוץ על התמונה כדי לראות הכל)

דרכי עלייה לפאס (כדאי לפתוח את התמונה כדי לראות הכל)

יציאה מהשלג אל הטיפוס בעזרת כבלים מקובעים.

יום 4: Rifugio Agostini --> Rifugio Cacciatore --> San Lorenzo

בוצע בפועל בגלל מז"א:
2.8 ק"מ
600 מ' ירידה.

(תוכנן במקור: Rifugio Agostini --> Molveno
10 ק"מ, 150 מ' עלייה, 1700 מ' ירידה)

ידענו שעל פי התחזית אמור להתחיל גשם רציני החל משעה מסוימת בבוקר, אז עשינו שינויים בתיכנון. על פי התכנית המקורית, היינו אמורים ללכת מריפוג'יו אגוסטיני מזרחה וככה לרדת עד Molveno (מצרף מפה). זה מסלול איטי שבמשך כמה שעות נמצא עדיין גבוה בהרים עד שמתחיל לרדת בתלילות. במקום זאת, החלטנו לבחור מסלול שיורד למטה הרבה יותר מהר, דרומה דרך ביקתת Cacciatore ועד לכפר San Lorenzo, הליכה שאמורה לקחת 3-4 שעות ומבוצעת ברובה בדרכים רחבות ונוחות להליכה מהירה. כך חשבנו שנצליח להימנע כמה שיותר מהליכה בגשם ולהיות פחות באזורים גבוהים שחשופים לסערות ברקים (שגם הן הופיעו בכל התחזיות שראינו).
החלטנו לקום שעה מוקדם יותר מהרגיל, אכלנו ארוחת בוקר בשש, ויצאנו לדרך ב-07:00 לכיוון בקתת Cacciatore כדי לנסות להקדים את הגשם. קצת לפני שהגענו לביקתה התחיל טיפטוף, נכנסנו לביקתה בשעה 08:00 ואז התחיל בחוץ גשם זלעפות שלא פסק לרגע. ראינו שמהביקתה הזו יש שירות של Jeep Taxi שעושה הקפצות של אנשים מהבקתה ואליה. התלבטנו קצת אם להמשיך את הירידה ברגל או לא, המבול לא הפסיק אז החלטנו כן לקחת את המונית. בעזרת הביקתה יצרנו קשר עם הנהג, הצטרפנו לעוד כמה אנשים שהיו בביקתה וחיכו למונית הזו, ויצאנו משם כשמסביבנו המון מפלים וזרימות מים מטורפות מהצוקים שמקיפים את העמק, כשהגשם השוטף אינו מפסיק. החלטנו לסגור עם הנהג שימשיך מסן לורנצו וייקח אותנו עד לרכב אשר מחכה לנו מאז היום הראשון בחניון ביער שסמוך לאנדאלו. סה"כ שילמנו שלושתנו יחד 70 יורו על ההקפצה הזו, לקראת 11:00 הגענו לרכב ויצאנו בנסיעה לכיוון ורונה, למז"א שמשי וחם…
בעקבות היום המקוצר שלנו היה לנו חצי יום שלם להעביר (הטיסה רק למחרת בבוקר), עשינו צ'ק אין למלון Euromotel Croce Bianca ונסענו למרכז ורונה לשיטוט תיירותי בעיר העתיקה. מומלץ לחנות בחניון שנמצא מחוץ לעיר העתיקה (החניון נקרא Parcheggio Centro) ועולה 1 יורו לשעה, ומשם ללכת ברגל למרכז. בורונה יש את ה"ארנה" (דומה לקולוסיאום), מי שבעניין יכול לבדוק לגבי המופעים שמעלים שם בלילות הקיץ. אפשר גם סתם להיכנס ולעשות סיור עצמאי בפנים (12 יורו כניסה), ללכת לראות את הבית של יוליה, או סתם לשוטט ברחובות.