טרק סובב מון בלאן

טיול בן 15 ימים שמתחיל ונגמר בז׳נבה שבשוויץ, וכולל את טרק סובב המון בלאן במשך עשרה ימים.

תאריך הטיול	July 2024
משך הטיול	15 ימים
עונה מומלצת	יוני-אוגוסט

תוכן עניינים

רקע ומידע כללי

היי!
קוראים לי איה, בת 22 ומאוד אוהבת לטייל. את הטרק הוצאתי לפועל ביחד עם חברה טובה שלי שירה אחרי שהוא היה תכנית מגירה במשך תקופה ארוכה.

*ארגון הטיול:*
את הטיול התחלנו לארגן בסוף פברואר, שזה נחשב מאוחר מאוד. רוב האנשים מתחילים לתכנן אותו כבר באוקטובר כדי להבטיח שיהיה להם מקום בכל הבקתות, כי הן מתמלאות מהר מאוד. בגלל שנזכרנו יחסית מאוחר לא היה לנו מקום לישון בו בכל נקודה במסלול אז נאלצנו לישון באוהל בחלק מהלילות.
לגשת לטיול כזה ארוך יכול להיות קצת מבלבל, אני ממליצה בחום לקרוא עוד סיפורי דרך של אנשים שעשו את המסלול וגם להעזר באתר הרשמי של המון בלאן בו כותבת טרקיסטית שמבינה במסלול (מצרפת קישורים להכל בסוף). ככה הבנתי מה התחנות הנפוצות בטרק, ובעיקר בעזרת אתר הבקתות של אתר המון בלאן גם הצלחתי למצוא מקומות מתאימים לישון בהם. אפשר להתחיל את המסלול כמעט בכל נקודה בו כי הוא מעגלי, אנחנו התחלנו בלזוש כי זו הנקודה הנפוצה ביותר וגם הנוחה ביותר להגעה. בנוסף, את הטיול אפשר לעשות עם כיוון השעון או נגד, הדרך הפופולארית יותר היא נגד כיוון השעון וכך גם עשינו.
הזמנו טיסה דרך אל-על לז׳נבה, שאטל ביום למחרת מז׳נבה לשאמוני שהיא נקודת ההתחלה של הטרק, את הבקתות שהצלחנו לאורך ה-10 ימים של הטרק, שאטל שוב משאמוני לז׳נבה אחרי סוף המסלול, ולמחרת טיסה של אל-על חזרה לארץ. סך הכל 15 יום טיול.

*ניווטים והתניידות:*
הורדתי את כל המסלולים (כולל הווריאנטים) אופליין באפליקציית Mapy.cz והשתמשתי בהם כשלא הייתי בטוחה בשילוט במסלול.
בהמלצת סיפור דרך אחר הורדתי את האזורים הבאים באפליקציה:
1) Auvergne-Rhone-Alpes
2) Northwest Italy
3) Switzerland
בלי קשר קניתי גם בלזוש מפה של כל מסלול המון בלאן (עולה 9€) אבל לא השתמשתי בה יותר מדי.

בכל מה שקשור בתחבורה ציבורית-
בשוויץ קיבלנו מבית המלון כרטיס חינם לתחב״צ ככה שהיינו צריכות לקנות כרטיס רק לרכבת לבית מלון. כשהייתי צריכה תחב״צ בשוויץ בין הערים במסלול הזמנתי דרך אתר הSBB שהוא ממש נוח לשימוש וגם בניתי דרכו מסלולים של אוטובוסים.
בצרפת יש כמעט בכל נקודה מכונה אוטומטית לקניית כרטיסים לתחב״צ, עולה 1.5€ לכרטיס שעתי ו-4.5€ לכרטיס יומי.
באיטליה האוטובוס שהשתמשתי בו היה חינמי ופעל יחסית הרבה, של חברת arriva.
כעיקרון רוב הזמן בתחב״צ לא בודקים אם יש לכם כרטיס או לא אבל תמיד עדיף להצטייד ולהימנע מקנס. שימו לב גם שהאוטובוסים מפסיקים לפעול די מוקדם יחסית לישראל, לרוב אחרי שמונה כבר יהיה קשה למצוא קווים פעילים.

*ציוד:*
את הציוד התחלנו לקנות כבר במרץ וחלקו כבר היה לנו כי שתינו אוהבות לטייל. את נעלי הטיולים שלי קניתי כבר שנה לפני המסלול וריככתי אותן הרבה בטיולים ועבודות חקלאות. חשוב להגיע עם נעלי טיולים שכבר התרככו כדי לחסוך את הכאבים של נעליים חדשות בטיול, כשממילא ההליכה הממושכת יכולה להיות כבדה על כפות הרגליים.
קנינו תיק של Lowe Alpine של 50 ליטר שהיה בול בגודל לכל הבגדים, ציוד אישי, אוכל ומים. הוא חסין בפני מים אז לא היינו צריכות מגן גשם. מקלות הליכה - קנינו יחסית זולים בארץ ובדיעבד זו הייתה טעות כשאחד מהם נשבר לי ביום השלישי לטיול.
את שאר הציוד השתדלנו לקנות קל ככל האפשר - שקית למים במקום בקבוק (תופסת פחות נפח וקלה יותר), מזרן ושק״ש קלים ואוהל קל לשני אנשים.
באריזת הציוד השתדלנו לקחת כמה שפחות, מרגישים ממש כל גרם על הגב. אל תשכחו שבנוסף לציוד שאתם סוחבים איתכם - מביאים גם אוכל ומים למסלול שמהווים גם משקל לא מבוטל. מה שיכלנו לפצל בינינו - עשינו זאת, למשל רק אחת הביאה משחת שיניים, מישהי אחת הביאה מרכך והשנייה שמפו, וכו׳.
עשינו גם עותקים פיזיים לכל המסמכים החשובים; דרכונים, הזמנות לבקתות, אישורים… לא השתמשנו בהם אבל תמיד עדיף שיהיה ליתר ביטחון.

*אימונים והכנה פיזית:*
סובב המון בלאן הוא הטרק הראשון שעשיתי באורך כזה, לפני כן טיולים של לא יותר מכמה ימים וגם לא סחבתי בהם הרבה על הגב.
אני רצה 3-4 פעמים בשבוע ומבלה הרבה זמן על הרגליים, אבל כדי להתכונן לטרק צריך להתרגל לפעולה של עליה. לצערי לא הספקתי להתכונן הרבה ובמקביל לריצה הייתי עושה אחת לשבוע אימון של שעה במכשיר מדרגות בחדר כושר, כשלקראת המסלול התחלתי לשלב גם את התיק גב שקניתי כשבתוכו משקל של כעשר קילו. בדיעבד, האימונים תרמו לי למוכנות לטיול אבל אם הייתי יכולה, הייתי מתאמנת הרבה יותר.

*אוכל (לטבעונים מבינינו):*
אני טבעונית כבר עשור, ככה שלמדתי להסתדר במקומות לא-מקומות ואני גם די פשרנית כשזה מגיע לטעם ומבחר, כל עוד יש לי מה לאכול.
הבאתי איתי מראש חטיפי חלבון לכל יום בטרק (אחרת אין איפה להשיג חלבון) ולמרות שזה הוסיף לי עוד הרבה משקל על הגב זה היה שווה את זה. בגלל שהימים כל כך אינטנסיביים התאבון נפתח מאוד ולרוב אין אופציות טבעוניות עם ערכים תזונתיים טובים. בכל מקרה - לא לבוא עם ציפיות למסע קולינרי. במסלול תעברו בעיירות נידחות או בבקתות מבודדות כך שרוב האופציות שיהיו לכם הן מרקים או פיצה בלי גבינה.

יום ראשון לטיול - ז׳נבה

התעוררנו לפנות בוקר ובשדה התעופה קנינו e-sim לשלוש המדינות. בשש בבוקר עלינו על הטיסה לז׳נבה שנחתה ב-11 בבוקר. משם, רכבת של שבע דקות (שיוצאת כל הזמן) לתחנה המרכזית ומרחק כמה מאות מטרים הליכה לבית המלון - Kipling Manotel. בית מלון צנוע אבל נוח, ממוקם די קרוב לרוב המקומות בעיר.

אחרי שנחנו קצת הלכנו בטיילת של אגם ז׳נבה, עצרנו בסופר (יש הרבה סופרים, בהרבה מהם מבחר גדול לטבעונים) וקנינו יוגורט ופירות יער. הלכנו עוד כמה דקות לפארק Villa la Grange ושם אכלנו, פארק שקט ויפהפה.
חזרנו שוב לחדר ומשם לDecathlon להשלמת ציוד אחרון והלכנו לאכול ארוחת ערב.

קנינו קערות פוקי ב- ur poke and sushi והלכנו לאכול אותן בפארק parc de corpettes, פארק אותנטי מלא באנשים מקומיים. אחר כך הלכנו לסטארבקס שנמצא ממש על האגם לקפה וחזרנו לחדר ולישון, מחר נוסעות ללזוש.

יום שני לטיול - הגעה ל-Les Houches

יצאנו לאכול ארוחת בוקר ב-Melrose Kitchen, מקום קטן מאוד ומגניב עם מנות טייקאווי שמוכר שיבולת שועל, אסאי, טוסטים וארוחות צהריים. הזמנו אסאי ושיבולת שועל, היה טעים ומשביע מאוד.
חזרנו לחדר, ארזנו את התיקים ויצאנו לתחנה המרכזית, ממנה רכבת לשדה התעופה בו עלינו על השאטל של חברת Swiss Tours שהזמנו מראש לשאמוני.

הגענו בערך בשתיים וחצי לעיר והלכנו לסופר לקנות אוכל לצהריים ולמסלול. קנינו שוב יוגורט, פירות וסלטים והתיישבנו ליד בית ספר למוזיקה בעיר לאכול.
משם- אוטובוס קצר וזול שהוריד אותנו ממש בכניסה לבית המלון שלנו בלזוש - Rocky Pop.

עשינו צ׳ק אין, הנחנו את התיקים ויצאנו למרכז העיר (מרחק של 25 דקות הליכה) לקנות מפה ולהבין איפה מתחילים את המסלול. אחרי סיבוב קצר ועצירה בסופר, חזרנו לבית המלון לאכול ארוחת ערב במסעדה. שירה הזמינה המבורגר וצ׳יפס שהיה טעים, אני לקחתי את המנה הטבעונית היחידה שהייתה לא ברורה ולא טעימה.
חזרנו לחדר, ארגנו את הדברים למחר והלכנו לישון.

יום 1 לטרק: Les Houches - Les Contamines-Montjoie

התעוררנו בשש וחצי בבוקר וכבר בשבע היינו אחרי קפה ויצאנו מבית המלון לתחילת המסלול. לקחנו קו שהגיע לנקודת ההתחלה ממש תוך חמש דקות.

ישר התחלנו בעליה - 700 מטר גובה שנפרשו על 7 ק״מ (היא מרגישה אינטנסיבית אבל בהמשך המסלול יש עליות הרבה יותר תלולות). היא מתחילה בתוך העיר עצמה ורק בשלב מאוחר יותר משתלבת בתוך היער. באמצע עצרנו במסעדת la fre mi, שתינו מיץ תפוזים ואכלנו חטיפי אנרגיה שהבאנו.
בישורת האחרונה של העליה, ליד בקתת col de vaz יש רכבת שנוסעת עד למעלה, אבל היא יוצאת רק אחת לשעה. המשכנו רגלית את העליה והתיישבנו לפיקניק צהריים באחד הספסלים.

משם התחלנו בירידה יחסית מתונה לכיוון נחל שראינו במפה, כשמתקרבים אליו הדרך מתמלאת בסלעים גדולים ואבנים ודי במהרה התברברנו. בסוף מצאנו את הדרך חזרה והגענו לגשר התלוי מעל הנחל, היה ממש נחמד.
ברגע שחוצים את הנחל מתחילים בעליה חדה שמרגיש כאילו לא נגמרת, תחילה בתוך יער ובהמשך יוצאת לשטח הפתוח. כשמרגישים שהעליה נהיית מתונה יותר - היא חוזרת שוב להיות חדה ומתקדמים עד שמגיעים לcol de tricot. משם - ירידה תלולה, ארוכה ומייגעת עד לכפר מיאג׳. עצרנו שם לארוחה קצרה, מילאנו מים קרים ומרעננים מהנהר והמשכנו להליכה של שעתיים לקונטמין. הדרך כמעט כולה בתוך היער.

היום התברברנו מאוד (פעמיים) וזה עיכב אותנו, הלכנו לאט בגלל השוק של היום הראשון ככה שהגענו מאוחר מאוד לבקתת gai soleil בעיירה. בקתה צנועה ומארחת מקסימה, קיבלה אותנו בזרועות פתוחות והציעה לנו תה ושוקו כשהגענו. היום הראשון היה מתיש מאוד, במיוחד שסיימנו מאוחר והגענו כאובות לבקתה.
שמנו פלסטרים של compeed על הרגליים וזה הציל אותנו בימים הבאים.

בדיעבד - היינו לוקחות את הרכבל למעלה שהיה חוסך לנו חלק ניכר מהטיפוס של ההתחלה (שהיה בתוך העיר או בתוך היער, ככה שלא ראינו נוף מיוחד). הרכבל נמצא עשר דקות הליכה מנקודת ההתחלה והרבה משתמשים בו.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/cunohumofu

יום 2 לטרק: Les Contamines-Montjoie - Le Chapieux

התעוררנו בשש וחצי, ירדנו לארוחת בוקר צנועה ויצאנו על השאטל שיצא ב7:47 מבית המלון והגיע תוך עשר דקות בערך לתחנת היציאה למסלול - כנסיית Notre Dame de La Gorge.

אחרי מתיחות ושירותים אחרונים התחלנו את המסלול. מתחיל בעליה יחסית חדה על סלעים שטוחים (זהירות, יכול להיות חלקלק) אבל לא מאוד קשה. אחרי זמן קצר עוברים את בקתת nant borrant שלידה יש ברזיית מים מרעננת. העליה הופכת ליותר הדרגתית עם הזמן ובשלב מסוים מישורית, עד שיש שוב עליה קצרה עד לבקתת Balme. נחנו ומילאנו מים.
יצאנו לדרך אבל במהרה הכאבים שהתחילו לשירה אתמול החמירו ונאלצנו להתפצל, היא חזרה לעיירה ואני המשכתי במסלול.

המשכתי לרצף עליות שמרגיש כאילו לא נגמר. אחרי העלייה הראשונה על גבעה מגיע שלב קצר מישורי, אבל אחריו ממשיכים לטיפוס גבעה נוספת, ולאחריה טיפוס עד לcol du bonhomme, שכלל הרבה נחלים קטנים של שלג שנמס ושטפתי בהם את הפנים. הנוף מכאן מרהיב, משקיף על כל העמק. משם המשכתי בהליכה של שעה בעליות וירידות קטנות ומתונות לכיוון בקתת refuge du col de la croix du bonhomme, לקראת הסוף יש עליה חדה על צד ההר שיכולה להרגיש קצת מסוכנת, אבל כל עוד נזהרים הכל בסדר.

רציתי להזמין אוכל בבקתה אבל מסתבר שאפשר רק משש וחצי. חטיף אנרגיה, קצת אגוזים ומילוי מים והמשכתי ללה שאפיו. מכאן הדרך היא רק ירידה ארוכה ומייגעת. מראש ידעתי שאין בשאפיו קליטה בכלל, אז כבר בשלב הזה הודעתי למשפחה שלא אהיה זמינה וקבעתי איתם שעות בהן אשלח להם עדכונים דרך הסלולר הלווייני שהכל בסדר. לקח לי שעתיים להגיע והתיישבתי לאכול ב-auberge refuge de la nova. המנה הטבעונית היחידה הייתה מרק ירקות עם קרוטנים, די חמוד. הזמנתי גם בירה. העובדות בבקתה סיפרו לי על שאטל שיוצא כל הזמן משאפיו לכיוון המסלול ויכול לקצר לי כמה קילומטרים.

הקמתי את האוהל בחניון לילה חינמי ממש ליד הבקתה (יש בו גם שירותים ציבוריים ומקום למלא מים). תמורת חמישה יורו התקלחתי בבקתה וקניתי גם כרטיס לשאטל של מחר.
עשיתי פק״ל תה והתחברתי קצת אל המטיילים בחניון לילה. יום מוצלח.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/kezucuhuhu

יום 3 לטרק: Le Chapieux - Val Veny

התעוררתי בשש ועשרים, קיפלתי את האוהל וסידרתי את התיק. בשבע בבוקר הלכתי למכולת וקניתי קרם הגנה, חבילת פלסטרים של compeed, בגט, ושתי מרמלדות שהשתמשתי בהן כמו ריבה.
ב-7:20 יצאתי בשאטל לכיוון la ville des glaciers והגענו תוך כמה דקות. זה חסך לי חמישה ק״מ בעמק, לדעתי יש אחד אחר שממשיך לבקתת les mottets שגם נמצאת על המסלול.
יצאתי לדרך בעליה מתונה וממש לא נוראית ללס מוטטס, עשיתי הפסקת בגט לארוחת בוקר והמשכתי.

משם התחילה העליה הכי מייגעת בעולם. כשרק מתחילים את הטיפוס לא רואים בבירור לאן הוא לוקח אותך (הטלפון שלי היה בתיק ככה שלא הסתכלתי במפה) אבל בשלב מסוים הוא התחיל לסטות ומצאתי את עצמי מטפסת עוד גבעה ועוד גבעה בלי לראות את הסוף. העליה התישה אותי ועשיתי שתי הפסקות בדרך.
סוף סוף הגעתי לרכס ההרים על הגבול בין איטליה לצרפת - col de la signe. איזה מראה מרהיב. שווה את זה לגמרי. התיישבנו בין הקלוריות וכל העמק נפרס לפנינו. כולם התרגשו שהעלייה נגמרה (חמישה קילומטרים רצופים של עליה בלי מישור אחד). שם הייתה קליטה בפעם הראשונה.

אחרי הפסקה ארוכה התחלתי בירידה דרסטית אבל קצרה לאיזה מוזיאון אקראי שנראה כמו בקתה - אי אפשר למלא בו מים והוא די חסר תועלת, עצבן את כל מי שהגיע לשם. בירידה עוברים כמה מטרים בשלג, אני החלקתי ושברתי את המקל אז את שאר היום המשכתי עם מקל אחד (במזל שירה קנתה לי זוג מקלות חדש בדרך אליי). המשכתי עוד כחמישים דקות לRifugio Elisabetta - בהתחלה אלה היו ירידות קצת תלולות, במהרה הדרך הפכה לעליות וירידות קטנות, ועוד כמה ירידות עד שמגיעים לשלב מישורי שבסופו הבקתה. התלבטתי אם למלא מים בבקתה אבל היא ממוקמת בשלב גבוה על ההר והעדפתי לשמור את האנרגיות שלי. המשכתי בדרך.

מהבקתה זו ירידה תלולה עד לכביש מישורי ענק, הלכתי בו כמה קילומטרים טובים ומילאתי מים בנהר גדול שעבר לידו.

אחרי כמה קילומטרים מגיעים לבקתת Rifugio Combal ובמהרה אחריה מתחילים כ- 2.5 קילומטרים של ירידה. הירידה ממש לא נוראית, אבל אחרי יום כזה ארוך כל צעד כאב לי. הגעתי לבית קפה דה מיאג׳ ולקחתי אוטובוס חינם של חברת arriva שמגיע כל רבע שעה עד לתחנת zerrota שנמצאת ממש מול אתר הקאמפינג שלנו - Hobo Camping. הגעתי בערך בארבע.
זה מקום מהמם עם שירותים, מקלחות, מטבח, מקום לכבס, בר/מסעדה ומרקט. בכוחותיי האחרונים עשיתי צ׳ק אין (אם מדובר בלילה אחד אי אפשר להזמין מראש ומסתמכים על מזל אבל ככל הנראה תמיד יהיה מקום. בכל מקרה יש חניון לילה חינמי ממש צמוד) נמרחתי על האדמה עד ששירה הגיעה, עשיתי קניות והקמתי את האוהל.
במסעדה אין אוכל טבעוני אז הלכנו לאכול באחת המסעדות ליד. התארגנו והלכנו לישון.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/leretasege

יום 4 לטרק: Val Veny - Courmayeur

התעוררנו בשש וחצי, התארגנו ומרחנו את הזמן עם כוס קפה ותה במחנה. כולם עשו ככה כי לפנינו יום קצר. מילאתי מים, ארזתי את האוהל ויצאנו לדרך. החלטתי לעשות יום קליל כדי להקל על הרגליים לקראת הימים הבאים אז הצטרפתי אל שירה הכאובה למסלול יחסית קל, מהמחנה הלכנו דרך היער והתחלנו בעליה קלילה וקצרה עד ל-Rifugio Monte Bianco ומשם בירידה ארוכה וגם יחסית מתונה.
אחרי כקילומטר של ירידה יצאנו מהיער והתחלנו ללכת על הכביש הראשי, בדרך יש כנסייה ולידה ברז מים, עד שהגענו לקורמיור. הגענו לפרברי העיר בשעות הצהריים ולקחנו אוטובוס חינמי של arriva למרכז העיר, משם הליכה של קצת פחות מקילומטר לבית המלון שלנו - hotel Ottoz meuble. בית מלון ישן וצנוע במרחק עשר דקות הליכה מהמרכז.

התקלחתי וכיבסנו בגדים ויצאנו להסתובב בעיירה. אכלנו במסעדת la padella שבמרכז העיר, בניגוד לשאר המסעדות פתוחה בלי הפסקה והיה נחמד מאוד. קנינו דברים בסופר לימים הקרובים ושם פגשנו את רמין, חבר מהיום הראשון לטרק. אכלנו ביחד גלידה בגלידרייה המרכזית (מומלצת בחום). חזרנו לחדר והתארגנתי ליום למחרת.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/lapojupufo

יום 5 לטרק: Courmayeur - Rifugio Bonatti

התעוררתי בשש וחצי בבוקר, אספתי כביסה, ארגנתי תיק וירדתי לארוחת בוקר. אכלתי קצת קורנפלקס כי לא היה מבחר בבית מלון, מילאתי מים, יצאתי החוצה ועשיתי מתיחות. בערך בשמונה ורבע יצאתי למסלול. הלכתי מבית המלון לרחוב הראשי ומשם התפצל השביל למסלול שעבר דרך אזור המגורים, מהרגע הראשון מתחילים בעליה (לדעתי אפשר לקחת עד לנקודה מסוימת בדרך אוטובוס של העיר). בהדרגתיות נעלמים הבתים עד שנכנסים לאזור המיוער, בערך אחרי שני ק״מ בעיר.

העליה ביער ממשיכה, מזג האוויר נעים מאוד אבל לא רואים נוף. אין מישור, רק עליה והיא נהיית יותר קשה עם הזמן.
בערך 800 מטר לפני בקתת העצירה מתגלה הנוף המרהיב על קורמיור וההרים שמקיפים אותה. זה נותן בוסט מוטיבציה ואני מגבירה קצב, בדרך ראיתי הרבה חברים מהמסלול והיה נחמד.
בערך ב11 הגעתי לבקתת bertone (חצי שעה אחרי שנפתחה המסעדה), אין איפה לזרוק שם זבל וצריך לשמור אצלך. ישבתי עם רמין וחברים אמריקאים שלו להפסקת בוקר.

אחרי הפסקה מכובדת התפצלנו ויצאתי לדרך עם רמין, הרוב היה מישורי ומדי פעם עליה קצרה. מהמסלול נשקף נוף מרהיב אל המון בלאן, יש המון נקודות עצירה יפות בדרך ונחלים מהממים. באחד מהם מילאתי מים. לקח לנו בערך שעתיים וחצי להגיע למקום השינה שלנו - Rifugio Bonatti. לקראת הבקתה יש עליה לא קשה אבל מעצבנת שכבר אין אליה כוח. זו בקתה מהממת ומבודדת שמשקיפה ישירות על המון בלאן. הכרנו שם חברים, מתן ודנה, שנשארנו איתם בקשר במהלך המסלול.

כשמגיעים צריך לחלוץ את נעלי הטיולים ולשלם במזומן על מקום שהוזמן מראש. ארוחת ערב מתחילה בשבע אבל עד אז אפשר להזמין משקאות. אפשר לקנות אוכל למחר ולבקש העדפות למזון. מקבלים גם אסימונים למקלחת ומיטות בחדר שחולקים עם עוד 15 איש בערך, אולי יותר. הארוחת ערב איטית אבל נחמדה, והאסימונים למקלחת מספיקים לשתי דקות של מים חמים והשאר קפואים. בכל קומה יש רק שלושה תאי שירותים אז שווה לתפוס אותם בזמן.
אחרי כוס תה חמה וכמה סבבים של שש בש הלכנו לישון.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/nomapopara

יום 6 לטרק: Rifugio Bonatti - La Fouly

התעוררנו בשש בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר צנועה ולקחתי את הפיקניק שלי (סנדוויץ חסה וקציצות טבעוניות, שוקולד של הבקתה, קרקרים ותפוח), אחרי שהתארגנו יצאתי לדרך בשבע ורבע. רציתי לחסוך זמן רגליים כי פחדתי מהיום (קראתי עליו דברים קשים), אז ירדתי לתחנת אוטובוס של הבקתה (1.6 ק״מ ירידה מתונה) ועליתי על האוטובוס של arriva ב-8:21 (שמגיע כל עשרים דקות). נסענו דרך ה-val ferret בדרך מקסימה לחניון היציאה לדרך ועל ידו נהר שופע יפיפה .

רציתי ללכת לשירותים במסעדה שנמצאת ממש ליד אבל אם לא מזמינים משהו לא מסכימים, אז התאפקתי ויצאתי לדרך. כבר בצעד הראשון מרגישים את העליה החדה, מאתגרת אבל נסבלת שנמשכה כ50 דקות עד שהגעתי לrifugio elena, שם ראיתי את דנה ושלושה ישראלים שכבר ראיתי הרבה בימים לפני. התפעלנו מהנוף וקניתי אספרסו. יצאנו לדרך, עכשיו מתחילה העליה האמיתית.

זו הייתה עליה מפרכת של כשעה וחצי, מעייפת מאוד אבל לא קשה כמו שחשבתי ביחס לעובדה שטיפסנו לנקודה הכי גבוהה במסלול (grand col ferret, בגבול בין איטליה לשוויץ). הנוף מרגש ועוצר נשימה, עשיתי שם עצירה של חצי שעה וארוחת בוהוריים, עד שהתחיל לטפטף גשם ויצאנו לדרך.

הגשם התחזק כשהתחלנו את הירידה המתונה לכיוון לה פולי אבל נרגע מהר. אחרי כשעה ורבע של ירידה קלילה הגענו לבקתת la peule שהיא גם מסעדה באווירה בורגנית. בדיוק שם התחיל גשם חזק מאוד וסערה אז ישבתי שם עם דנה וזוג יפנים שהכרנו מהמסלול כחצי שעה עד שיצאנו שוב לדרך. אחרי כמעט שעתיים נוספות הגעתי ל-la fouly.
הלכתי לסופר ומשם לבקתת maya joie, הזמנתי לי ולשירה חדר משותף אבל בפועל היינו בו רק שתינו. העברנו את הזמן בחדר החברתי של הבקתה עד שבערב יצאנו לאכול במסעדה מקומית. אכלנו רוסטי שדי מזכיר לביבות תפוחי אדמה של חנוכה והוא קצת הכאיב לנו בבטן.
חזרנו לבקתה, התארגנו והלכנו לישון.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/haporanuha

יום 7 לטרק: La Fouly - Champex

קמנו בבוקר וכאבו לי הברכיים אז החלטתי לעשות היום יום חופש. הבנתי שהיום הוא המסלול הכי פחות מיוחד בטרק אז הרגשתי בנוח. בדרך החוצה ראיתי את דנה שסיפרה לי שיש שלושה אגמים קרובים זה לזה במרחק ארבעה ק״מ מכאן ואולי שווה ללכת אבל לא התאים לי בכל זאת. האמת, קצת התרגשתי ליום מנוחה לבד.
קניתי כרטיס ויצאתי לכיוון Champex. בדרך ראיתי את רמין שהחליט לוותר על המסלול בגלל שהתחיל גשם.

הגעתי ל-Orsières והייתה לי עוד שעה עד האוטובוס הבא, אז העברתי אותה בבית קפה נחמד (400 coups) עד שלקחתי אוטובוס לשמפה. האוטובוס הוריד אותי ממש על הסופר אז קניתי קצת אוכמניות ועשיתי סיבוב מסביב לאגם המרהיב עד שהתיישבתי במסעדה שמשקיפה ממש עליו. הזמנתי אספרסו וצ׳יפס וחיכיתי לשירה.
פגשתי את הזוג היפני שהתחברתי אליו במסלול, שאמרו שהיה מסלול בסדר ביחס לשאר הימים, וגם את החבר׳ה הישראלים שאמרו שהיה קל. הם הלכו להתרחץ באגם, אני ושירה החלפנו בגדים כדי להכנס גם אבל התחיל לרדת גשם זלעפות.
סוף כל סוף נפתח הצ׳ק אין לפנסיון שלנו - Pension en Plein air ובארבע נכנסנו. מזג האוויר הקשה המשיך אז העברנו את הזמן בבית מלון, התקלחנו ואכלנו ארוחת ערב.
היו אופציות טבעוניות לא רעות בכלל ובפעם הראשונה בטיול אכלתי טופו שהיה אחלה.
יצאנו לאכול גלידה במסעדה שעל האגם והשירות בה היה רע מאוד אז המשכנו לבר אחר (חמוד מאוד, בשם broc’n pub) במורד הרחוב הראשי ושם ישבנו עם החבר’ה הישראליים, אמרו לנו שהם כן יעשו את המסלול מחר למרות מזג האוויר.
בגלל הגשם שירד שוב בלילה והצפי לגשם מחר, החלטתי לוותר ולא לעשות אותו לבד, בתקווה למזג אוויר טוב יותר. חזרנו לפנסיון בריצה, שוב התחיל גשם חזק.

לסיכום החוויה שלנו בפנסיון - הוא יקר מאוד, לחדרי הדורמיטוריס אין דלת אלא רק וילון ככה ששומעים כל רעש קטן ובכל הקומה עבדה רק מקלחת אחת. לא ממליצה.

בדיעבד אני מאוד שמחה שלקחתי את היום מנוחה. הטרק יכול לפעמים להרגיש כמו מרוץ להגיע לבקתה בזמן והרגשתי טוב לא להיות בלחץ להגיע לשום מקום ולתת לגוף להתחזק.

יום 8 לטרק: Champex - Trient

כאמור, מזג האוויר היה נראה לרעתינו אז החלטתי לוותר על המסלול של היום כדי לא לקחת סיכון.
התעוררתי מוקדם, ירדתי לארוחת בוקר לא מרשימה במיוחד ויצאתי להסתובב בשמפה. הלכתי מסביב לאגם והקפתי אותו כמה פעמים, עד שהתיישבתי על אבן והשקפתי עליו זמן מה. שירה הצטרפה אליי ועשינו סיבוב בתי קפה בעיירה, ירד גשם לא מעט. בזמן זה הבנו שאנחנו מצליחות לסיים את המסלול בעשרה ימים ולא 11 כפי שתכננו במקור, אז הזמנו חדר בבית מלון שלנו בלזוש לעוד לילה.

לקראת ארבע התחלנו את הדרך ל-Trient בתחב״צ, אמנם דרך רק של שעתיים וחצי אבל החלפנו שני אוטובוסים ושלוש רכבות. בשש וחצי הגענו לבקתה שלנו בטריאנט שהרגישה יותר כמו בית מלון - La grande Ourse. ראינו שם את החבורה הישראלית שאמרו שעשו את המסלול, המזג אוויר היה טוב אבל היה קצת יותר קשה ממה שציפו. התבאסתי שפספסתי את היום אבל הכל לטובה.
בבקתה הכל נקי ומאובזר, הקבלה נעימה ומהירה וארוחת הערב מעולה. הגישו לנו מרק, פסטה בולונז (לי עשו גרסה טבעונית עם ירקות והיה מעולה), קינוח עוגה עם קצפת שגם לה הכיני לי גרסה טבעונית שלא הייתה מוצלחת אבל הערכתי מאוד את הניסיון.

אחרי שאכלנו ירדתי לפאב של בית המלון וישבתי עם בחורים מסקוטלנד וארה״ב, שתיתי כמה בירות מקומיות שהיו טעימות מאוד ושירה גם הצטרפה אלינו. היה לילה מוצלח ולא הכי חכם שלי, הלכתי לישון טיפה שיכורה אבל מחויכת.

ישבנו במסעדת הקרפיון והכינו לי אופציה טבעונית

יום 9 לטרק: Trient - Tre-Le-Champ

קמתי בשש וחצי, התארגנתי ובשבע ירדתי לארוחת בוקר. אחרי הבירות של אתמול לא הייתי מסוגלת לאכול אז חזרתי להתארגן וכבר בשבע וחצי יצאתי.

הליכה קצרה בתוך העיר ואחריה התחלתי עלייה מתונה קצרצרה עד שנכנסים ליער, ביער העליה הופכת להיות חדה ומאתגרת אבל ממש לא נוראית.
אחרי חצי דרך בערך יוצאים מהיער, ירד גשם בימים האחרונים אז היה ערפל כבד מאוד ואי אפשר היה לראות כלום. עוד כשעה של טיפוס במצטבר והגעתי ל-col de balme- המעבר בין שוויץ לצרפת. סך הכל טיפוס של 900 מטר גובה.

נכנסתי לבקתה להתרעננות וראיתי את החבר׳ה הישראלים, אז הצטרפתי אליהם ושתיתי תה והם אכלו עוגה. ישבנו עם מטפסת הרים מקצועית שסיפרה שהיא טיפסה את המון בלאן ביום אחד וממשיכה היום לווילד קאמפינג. בחוץ היה קפוא ואי אפשר היה לראות כלום מרוב הערפל.

קבעתי עם שירה להפגש ב-Le Tour אז התחלתי לרדת למטה רגלית, למרות ש-700 מטר לצידי יש רכבל שיורד עד לאמצע הדרך, ואפשר להחליף לרכבל נוסף שמסיים בלה טור.

הירידה הייתה קלה מבחינת קושי והנוף היה מרהיב - למטה נשקף העמק של שאמוני ובצד בצבץ לו המון בלאן. אחרי כשעה וחצי של ירידה שמרחתי בה את הזמן כי גם ליקטתי אוכמניות מהדרך, הגעתי ללה טור ויחד עם שירה לקחנו אוטובוס ל-Argentiere.
סך הכל לא היה מסלול קשה יחסית.
כשהגענו אכלנו במסעדת the office פוקי בול והמבורגר טבעוני שהיו מעולים, המסעדה נמצאת ממש במרכז העיירה ומומלצת בחום. משם עברנו למיץ אנרגיה במאפייה ליד כי היינו צריכות לשרוף את הזמן עד הנסיעה ל-Tre-le-champ כי אין שם מה לעשות ואפשר להקים את האוהל רק משמונה וחצי.

הגענו לבקתת auberge la borne לקראת הערב, התקלחנו והתארגנו. בשבע אכלנו ארוחת ערב מעולה, צמחונית לגמרי שכללה לחם וגבינה, סלט חסה, אורז ודאל עדשים ולקינוח רסק תפוחים. זו בקתה קסומה שמרגישה מנותקת מהעולם, העובדים נעימים (חוץ ממנהל המקום), שקטה ומוקפת בירוק. עלה לנו 35€ לאחת.

בסוף הארוחה התיישבנו יחד כל הישראלים שהיו בבקתה, את מתן ודנה הכרתי עוד מרפוג׳ו בונאטי וראיתי אותם הרבה, וחלק פגשתי היום לראשונה. ישבנו יחד עם לורי, המטפסת שפגשתי היום בבקתה אבל מסתבר שפגשה את כולנו בשלב כזה או אחר בטיול שלה. חלק מהישראלים סיפרו שלקחו שני ימי מנוחה ובהם נסעו לאולימפיאדה.
ישבנו יחד עד שמנהל הבקתה כעס עלינו שאנחנו רועשים והלכנו לישון.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/nezukogeme

הערפל התפוגג לרגע ואפשר היה לראות את הבקתה

יום 10 לטרק - Tre-Le-Champ - Le Brevent - Les Houches

יום אחרון למסלול! איזה אנרגיות. ישנתי כמו תינוקת. התעוררתי לארוחת בוקר של שש וחצי (יש אופציה לאחת בשבע וחצי) כי תכננתי לצאת מוקדם, למרות שבפועל יצאתי עם דנה ומתן הרבה יותר מאוחר, לקראת תשע וחצי. אחרי שעשינו תמונה קבוצתית כל הישראלים במסלול עם לורי, ומנהל המקום התעצבן על אחד החבר׳ה, יצאנו לדרך.
ישר מתחילים בעליה חדה בתוך היער, עליה שתמשך ממש עד שנגיע ללאק בלאן.
בשלב מסוים יוצאים מהיער והדרך נהיית קצת יותר סלעית, עד שמגיעים הסולמות. מהצד- נשקף המון בלאן ושאמוני נראית גם, נוף מהפנט. הסולמות אנכיים לגמרי לאדמה, כשבין סולם לסולם לרוב יש מקטע של מדרגות עץ נעוצות על הסלעים ואני עליתי אותן בהליכת דב. בזמן הזה מקלות ההליכה מקופלים ונמצאים בתוך התיק, עוד יותר מקשה על ההליכה בלי המקלות שמאזנים אותנו. אחרי מקטע של כמה דקות של הסולמות הולכים עוד קצת וממשיכים למקטע סולמות נוסף. מגיעים לנקודת גובה של פיצול שבילים. ממנה פניתי לכיוון הלאק בלאן שכבר אז אפשר לראות באופק את הבקתה שליד האגם, במרחק של כארבעים דקות.

ממש לקראת הבקתה - כמה אגמונים קטנים ויפים שבהם היו הרבה פחות אנשים, לדעתי היו כאלה שגם נכנסו פנימה. העלייה פה נהיית יותר חדה ושוב הסולמות ומדרגות, קשה אבל זאת באמת ישורת אחרונה.
באחת בצהריים הגעתי לאגם וכל הקושי בדרך היה שווה את זה. המים צלולים, ההרים נשקפים ברקע, הרבה אנשים במצנחי רחיפה מעל רכס ההרים ושקט ונקי. אני השארתי את התיק שלי על איזה סלע (זה נהיה הרגל מגונה שלי בטיול, לנטוש את התיק בלי אחריות) והסתובבתי מסביב לאגם.
אחרי עצירה משמעותית המשכתי לכיוון בקתת לה פלג׳רה ממנה יורד רכבל למטה. ירידה של כשעה וקצת, לא מאתגרת עד הרגעים האחרונים בהם היא נהיית יותר תלולה. שם יש מסעדה וקניתי בה קערת פוקי נחמדה מאוד.

לקחתי את הרכבל שעלה 18 יורו ופגשתי את שירה למטה, לקחנו אוטובוס לתחנת הרכבל planpraz ובעזרת שני רכבלים הגענו עד לפסגת לה ברבנט (2525 מ׳).
הנוף מהמם ומשקיף על המון בלאן ועל שאמוני, ועל אגם קטן שנמצא ממש מתחת לפסגה.
אמנם הנוף יפה אבל אני שמחה שלא טיפסתי אליו, בעיניי לא שווה את הטיפוס המתיש עד אליו ואולי גם לא את כסף הרכבל. מחזה מרהיב אבל דומה לזה שאפשר לראות בנקודות נמוכות יותר.
ירדנו חזרה (הרכבל האחרון יורד ב17:45) ולקחנו אוטובוס לבית המלון, שוב RockyPop.
מקלחת ארוכה, ארוחת ערב במסעדת המלון ויאללה לישון עם חיוך על הפנים.
סיימנו את הסובב מון בלאן.

קישור למסלול:
https://mapy.cz/s/relazuvulo

יומיים אחרונים לטיול - התרעננות בלזוש וז׳נבה

לקחנו את הזמן לנוח ולהנות אחרי המסלול כדי לחזור לארץ בקלילות. יום אחרי שסיימנו את הטרק, התעוררנו מאוחר והתקלחנו בבוקר, ממש התפנקנו ;)

יצאנו לסיבוב במרכז שאמוני, יש שם הרבה חנויות מזכרות, בגדים ואוכל וסתם העברנו את הזמן. יש גם רכבל לפסגת הר מידי אבל הוא עולה 70€ לאדם אז החלטנו לוותר. יש גם רכבת שלוקחת למערת קרח עשרים דקות משאמוני אבל הזמנים היו לנו לחוצים, אז גם עליה החלטנו לוותר. בערב חזרנו לבית המלון ואכלנו במסעדה, צפינו באולימפיאדה בלובי והלכנו לישון.

למחרת התעוררנו יחסית מוקדם, לקחנו את האוטובוס לסופר של לזוש וקנינו אוכל לפיקניק. חזרנו לבית המלון, לקחנו את התיקים שלנו ולקחנו את האוטובוס לאגם lac des gaillands, שיחקנו שש בש ואכלנו ארוחת בוקר. משם המשכנו לשאמוני ועלינו על השאטל של 12:30 לז׳נבה. הגענו לקראת שתיים לשדה התעופה, לקחנו את הרכבת לתחנה המרכזית ובכמה דקות הליכה הגענו לבית המלון, שוב Kipling manotel. צ׳ק אין זריז והלכנו לסיבוב שופינג בעיר. סיימנו את הערב בראמן במסעדה יקרה מדי ובקפה בסטארבקס על שפת האגם.
חזרנו למלון ולמחרת יצאנו לשדה התעופה.

אפשר לדעת שהיה מוצלח כשכבר התחלתי לתכנן את הטרק הבא :)

דגשים ונקודות ששווה לדעת

כמה דברים שאני ושירה אספנו לכם:
*המסלול*
- במסלול יש קיצורי דרך כמו רכבלים או שאטלים. תשתמשו בהם מדי פעם להוריד לכם חלק מהעליות או הקילומטרים כדי לשמור אנרגיות גבוהות לכמה שיותר מהמסלול. אגב, חלק מהשאטלים לא כתובים באינטרנט אז תמיד תשאלו את המקומיים בנקודות שאתם עוצרים בהן אם הם יודעים עליהם.
- יש לפעמים תחושה של לחץ להגיע לבקתות כמה שיותר מהר או לעמוד בזמנים של הצ׳ק אין. לקח לי כמה ימים לשחרר מהתחושה הזאת ולהזכר שבסופו של דבר באתי בשביל המסלול ולא בשביל הבקתה. אל תהססו לקחת הפסקות כשקשה או לעצור לשאוף את אוויר ההרים ולספוג את הנוף.
- לא להתקמצן על מים! נכון שזה כבד אבל קרה לנו פעם אחת שנתקענו בלי מים וזה היה לא נעים. להסתכל מראש כל יום על המסלול ולראות איפה יש נקודות למילוי מים.
- תתחברו אל האנשים שבדרך. כל יום הכרתי אנשים חדשים והייתה לזה השפעה ענקית על הטיול שלי. נהניתי לבלות איתם בטרק ובערבים וגם נעזרתי בהם לתכנן את המסלול והם חידשו לי דברים שלא ידעתי.
- אל תדבקו לשבלונות של הטיול. תכננתי את המסלול לפי התבנית הכי נפוצה, אבל אם אתם רוצים להקדיש יותר/פחות זמן למקומות מסוימים במסלול - תרגישו חופשי ליצור לעצמכם נקודות עצירה שונות. בסופו של דבר עוברים בהכל.
- תתכוננו ותקראו סיפורי דרך ומידע על המסלול אבל תשאירו לעצמכם מקום לדמיון ולזרימה. תקחו את הכל בעירבון מוגבל - אחרי שהשוויתי חוויות עם מטיילים אחרים, מה שקשה לי יכול להיות קל לכם ולהפך.

*לוגיסטי*
- להביא מזומן! הרבה מקומות לא מקבלים אשראי וחלק מהבקתות מקבלות תשלום רק במזומן.
- תשקיעו את הכסף בציוד טיולים איכותי, זה עושה את כל ההבדל ובמיוחד אם מדובר בציוד קל יותר.
- לא צריך תיק גדול! תיק של 50 ליטר לגמרי מספיק ואם אתם מרגישים שאתם צריכים אחד גדול יותר, כנראה שאתם לוקחים איתכם יותר מדי.
- פלסטרים של compeed יצילו לכם את כפות הרגליים ושווים כל שקל, אתם תראו גם שמוכרים אותם בכל מקום במסלול. כדי לחסוך כסף ממליצה לקנות את ההכי גדולים ולגזור אותם.
- חשוב חשוב - כובע רחב שוליים וקרם הגנה איכותי. גם כשמרגיש שאין שמש - יש.
- תמיד תקנו אוכל (קומפקטי ככל האפשר, לא שימורים כי זה כבד) בכל עיירה שאתם מגיעים אליה שיהיה לכם לימים הקרובים במסלול, במיוחד אם כמוני יש לכם מגבלת מזון. אתם לא יודעים איזה אוכל יגישו לכם בבקתה ואם יש להם אוכל מתאים בשבילכם לצהריים של מחר.
- להתאמן הרבה לפני! הקפדתי להתאמן אבל לצערי לא מספיק, אימונים יעזרו לכם לעבור את המסלול בטוב יותר ולהנות ממנו.
- סלולר לווייני - אני השכרתי של חברת מגנוס והוא היה שימושי, לא בכל מקום יש קליטת טלפון.

קישורים

1) סיפורי דרך שנעזרתי בהם מאוד:
https://www.sipurderech.co.il/...

https://www.sipurderech.co.il/...

2) אתר הבקתות של המון בלאן:
https://www.montourdumontblanc...

3) אתר המון בלאן עם מלא כתבות:
https://tourdumontblanchike.co...

4) להזמנת השאטלים ובכללי מה שלא הייתי בטוחה בו בתחבורה ציבורית, השתמשתי באפליקציית Omio.

5) מידע על תחבורה ציבורית במון בלאן:
https://tourdumontblanchike.co...

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?