טרק האלטה ויה 1 בחודש שישי להריון עם אוהל - 8 ימים

בחודש אוגוסט 2019 יצאנו אני ובעלי לטרק האלטה ויה 1 במהלך החודש השישי להריוני הראשון (שבועות 24-25). במהלך הטרק ישנו באוהל והשלמנו אותו ב-8 ימי הליכה (אך ללא החלק האחרון שדורש ציוד טיפוס).

תאריך הטיול	August 2019
משך הטיול	8 ימים
עונה מומלצת	יולי-ספטמבר

תוכן עניינים

מידע כללי והמלצות

טרק האלטה ויה 1 (אלטה ויה = הדרך הגבוהה) הוא אחד מהשבילים המסומנים החוצים את הרי הדולומיטים בצפון איטליה והמפורסם שבהם. טרק מצוין עם נופים מרהיבים ויחסית גם לא קשה מידי. אורכו כ-125 ק"מ והוא נמשך בין 7 עד 10 ימים, מאוד תלוי בקצב.

ניווט - הניווט בטרק יחסית קל והשביל מסומן היטב בסימון שבילים בצבע אדום לבן. על אף שהשביל מסומן היטב חשוב לצאת עם מפת סימון שבילים, כל הרי הדולומיטים מרושתים בשבילים ובמפה שביל האלטה ויה 1 מסומן היטב באמצעות משולש קטן כחול ובתוכו הספרה 1. אנחנו יצאנו עם שתי מפות של חברת TABACCO המצוינת. מפה מספר 3 ומפה מספר 25 מכסות את כל שביל האלטה ויה 1 (חוץ מהממש התחלה של הטרק אבל זה לא קריטי בכלל). מפות ניתן לרכוש בעיירה Dobbiaco ובעיירה Villabassa, מחיר כל מפה כ-7 יורו. השבילים באזור מסומנים במספרים שמופיע על המפה ולעיתים גם בשילוט בשטח, שביל האלטה ויה 1 מסומן גם הוא במפה. נוסף על המפות יצאנו גם עם סיפור הדרך המפורט של אמנון לנגי מהאתר www.hike.co.il ועם עוד שני סיפורי דרך שמצאנו כאן באתר. ממליצה מאוד להדפיס אותם או לחילופין לשמור בפלאפון.

הגעה לטרק - הטרק מתחיל באגם Braies. אנחנו הגענו בטיסה ישירה מונציה. משדה התעופה מרקו פולו בונציה ניתן לקחת אוטובוס של חברת flix bus לעיירה cortina d'ampezzo. משם ניתן לקחת אוטובוס לעיירה dobbiaco שממנה יוצא אוטובוס מספר 442 ישר לאגם Braies. מחיר נסיעה מDobbiaco לאגם Braies עולה 5 יורו (נכון לאוגוסט 2019). למי שנוחת בשעות הערב ולא יכול להגיע כבר באותו יום לנקודת התחלת הטרק אני ממליצה על חניון האוהלים Camping Olympia שנמצא ממש על הכביש בין Dobbiaco ל-Villabassa ומציע מתחם מסודר להקמת אוהלים עם שירותים, מקלחות, כביסה ואפילו בריכת שחיה נחמדה. מה שנוח שקו 442 שמגיע לאגם Braies עוצר ממש מחוצה לו.

אוכל - אז החיסרון היחידי בטרק למי שרוצה לעשות אותו עם אוהל זה עניין ההצטיידות באוכל. הטרק עובר בין בקתות אבל לא בין כפרים או עיירות כך שאין באמת סופרים \ מכולות להצטייד באוכל במהלכו. כדי לפתור את העניין החלטנו שאנחנו אוכלים פעם ביום ארוחה גדולה וחמה בבקתה, בשעות הצהריים (שימו לב כי בבקתות ארוחות הצהריים מוגשות מ12:00 ועד 14:00, חשוב לתזמן את הגעתכם לבקתה בשעות האלו). כשבבוקר ובערב אוכלים משהו קל יותר. בבוקר היינו אוכלים דייסת קוואקר - מערבבים 5 כפות קוואקר עם מים אבקת חלב וקינמון וזה יוצא די טעים. הצטיידנו מראש בקילו קוואקר לכל המסלול. בערב אכלנו לחם עם גבינה ונקניק או לחילופין ארוחות מיוחדות כאלה שאפשר לקנות בדקטלון \ באמזון שפשוט מוסיפים להן מים רותחים לתוך השקית ויש ארוחה (מזכיר קצת מנה חמה אבל יותר טעים ומשודרג). השקיות הללו קלות משקל ומשביעות. שימו לב כי ביום ה-5 לטרק עוברים בחווה שמוכרת גבינות לחם ונקניקים בייצור מקומי מה שדי הציל אותנו ושם הצטיידנו ל3 ימים הבאים. בשביל להצטייד בלחם במהלך הטרק עלינו על טריק נחמד - בכל ארוחת צהריים בבקתה נהוג להגיש לפני הארוחה סלסלת לחמניות כך שבכל ארוחת צהריים פשוט לקחנו איתנו בשקית את הלחמניות.

לינה - אז אנחנו היינו מעט יוצאי דופן ואת כל הלילות בטרק העברנו באוהל בשטח. אציין כעת - זה לא חוקי! למיטב הבנתנו ולפי מה שבדקנו ישנו איסור על הקמת אוהלים בתוך שטח של שמורות טבע וכיוון שמרבית השביל עובר בפארקים ושמורות טבע זה אסור. במהלך 7 הלילות שהעברנו באוהל לא נתפסנו וגם לא נתקלנו בפקחים, אך ידענו שאנחנו עדיין לוקחים סיכון - גם סיכון להיקנס בכמה מאות יורו ובעיקר הסיכון בלצאת 'הישראלי המכוער' ולהוציא שם רע לישראלים שמטיילים באיזור. על מנת לצמצם את הסיכוי להיתפס הקפדנו על הכללים הבאים - להרים אוהל ממש דקה לפני החשיכה ולקפל אותו מוקדם בבוקר. הכלל שלנו היה שחצי שעה לפני החשיכה (בערך 19:30) מתחילים לחפש מקום מתאים להקים אוהל, הולכים לישון מוקדם יחסית וקמים מוקדם לקפל את האוהל ו'להעלים ראיות'. אף פעם לא להרים אוהל בסמוך לדרך עפר ורצוי גם לא סמוך מידי לשביל, אם זה שביל של הולכי רגל בלבד אז זה עוד בסדר אבל לא בסמוך לדרכים שרכבי שטח יכולים לעבור בהן. לנסות להסתוות - למשל להקים אוהל בין שיחים, מאחורי סלעים או בינות עצים, עד כמה שהשטח מאפשר זאת. לא להדליק מדורה - זה גם לא חוקי, גם משאיר סימן והעשן יכול לחשוף אותך. לנקות היטב ולא להשאיר שום סימן כשמתקפלים בבוקר, כולל שאריות קפה בוץ, אנחנו הקפדנו את השאריות של הקפה לטמון בתוך האדמה ולכסות (גם בארץ אנחנו עושים זאת, זה מבאס ללכת למעיין ולמצוא כל מיני כתמים חומים של קפה על הסלעים). סך הכל יש יתרונות רבים בלינה באוהל - א. מאפשר גמישות בטרק, ברגע שיש לך אוהל וכל הציוד עליך אפשר להחליט מתי שרוצים להפסיק לצעוד, לא 'כבולים' לבקתה. ב. שיקול בטיחותי - אין חשש בלא למצוא את הבקתה או להיאבד בדרך, במקרה הכי גרוע אם נכנסים לחושך פשוט מרימים אוהל… ג. אין צורך להזמין בקתות מראש, מאפשר לצאת לטרק גם למי שלא תכנן חצי שנה מראש. ד. חיסכון משמעותי בכסף. ה. פרטיות - יש בקתות שמאפשרות חדרים פרטיים אך ישנן בקתות שהלינה בהן היא בחדרי Dorms משותפים על דרגשים או מיטות קומותיים מה שלא מאפשר פרטיות (ולעיתים גם לינה עם אנשים שנוחרים בלילה). ו. מרבית האנשים מגיעים לבקתה בשעות אחר הצהריים סביב 16:00-17:00 והחל מהשעות האלו ועד החשיכה השביל די מתרוקן ממטיילים. נהננו מאוד לצעוד בשעות אחר הצהריים האלו כשהאור רך ונעים ויש פתאום שקט בשביל.

הריון - את הטרק עשיתי במהלך שבוע 24 ו25 להריון. (הריון ראשון). אפרט פה כמה טיפים לטרק בהריון אך לפני הכל אדגיש כי מדובר בהמלצות מניסיון אישי בלבד, אינני רופאה ולפני שיוצאים לטרק חשוב קודם כל להתייעץ עם הרופא שלכן. הנה העצות שלי לטרקים בהריון: כושר טרקים - לא הייתי ממליצה כלל לצאת לטרק בהריון אם אין לך ניסיון בטרקים מלפני תקופת ההריון. אני עשיתי בעברי כמה וכמה טרקים כמו למשל טרק מון בלאן, אוורסט בייס קמפ, GR20 בקורסיקה וכו' כך שהרגשתי בטוחה מספיק בשביל לצאת לאלטה ויה 1 גם בחודש שישי. אם עד כה היית רגילה לעשות טרקים של טיולי יום קצרים לא הייתי ממליצה לצאת לטרק, הריון זה לא הזמן לאתגר את הגוף.
לצעוד לאט - את המסלול עצמו הלכתי לאט מאוד בייחוד את העליות. חשוב לא להתיש את הגוף ובעיקר להקשיב לגוף. עשיתי המון הפסקות ודאגתי לא להעלות את הדופק ואת קצב הנשימה יותר מידי. ערכי רשימה של בתי החולים \ מרפאות הסמוכים לשביל, לעולם אין לדעת אם יקרה משהו ותזדקקי לפינוי. לדאוג לבוא לטרק עם פלאפון וחבילת שיחות. במרבית הנקודות בטרק יש קליטה כך שגם אם באמצע השביל את לא מרגישה טוב אפשר להזעיק חילוץ. ביטוח רפואי - עשיתי ביטוח רפואי מקיף עבור נשים בהריון דרך חברת Passport שהבנתי שהם מאוד טובים ונוח לעבוד איתם. הביטוח עלה לי לא מעט כסף ובסופו של דבר לא השתמשתי בו אבל כאמור זה חשוב למקרה ומתעורר משהו בדרך. לשתות הרבה! הסכנה בהריון כשעושים פעילות גופנית זה התחממות והתייבשות. כל פעם שהגענו למקור מים דאגתי לשתות ליטר מים ותמיד ווידאנו איפה נקודת המים הבאה. שתיתי כ4 ליטר מים ביום. תיאום ציפיות - בין עם הפרטנר שלך זה בן זוגך \ חברה \ אחות חשוב לעשות עמם תיאום ציפיות - למשל, שאת צועדת מאוד לאט, שאת צריכה לשתות הרבה, שייתכן שתזדקקי לעזרה, שאת לא יכולה לסחוב הרבה. אני יצאתי לטרק עם בעלי והיו קטעים בעיקר בעליות המתישות לפסים שהוא ממש סחב לי את התיק. משקל - חשוב מאוד לתכנן בקפידה יתרה מה לוקחים, בייחוד אם מחליטים לישון באוהל אבל גם כשישנים בבקתה. למשל, מכנס טיולים אחד מנדף זה לגמרי מספיק ועוד שתי חולצות טיולים בלבד. לערב מספיק סט אחד של בגדים תרמיים (חולצה תרמית + גטקעס תרמי) ושק שינה טוב ומחמם. לקחת אך ורק את מה שצריך ולא להשתגע. לרוב ציוד טיולים איכותי אך יקר שווה את זה כי הוא מאפשר הליכה בלי הרבה משקל. הריון תקין - ההריון שלי היה תקין לגמרי ומתחילתו הרגשתי מצוין, לא סבלתי מבחילות \ כאבי גב והמשכתי לעשות ספורטג מה שנתן לי ביטחון שאצליח לעשות את הטרק. באופן כללי - להקשיב תמיד לגוף, לא לנסות לדחוק את עצמנו לקצה לקחת בחשבון שייתכן ויהיה לך קשה ואז להפסיק את הטרק באמצע. זה לגמרי בסדר, הבריאות שלך ושל התינוק חשובים מהכל, גם יותר מלהגיד שסיימת את הטרק!

ציוד - חשוב להביא ביגוד חם לילה, שק שינה טוב ואוהל חסין גשם. כמו כן, גם ציוד נגד גשם חשוב. היה לנו יום אחד גשום ולילה אחד גשום. שקי השינה שלנו הם מדגם Blue Kazoo של חברת נורת' פייס, יקרים למדי אבל מעולים אנחנו כבר כמה שנים איתם. האוהל שלנו זה האוהל של חברת צברי הישראלית, אוהל מעולה שאיתנו כבר כמה שנים ולא מאכזב, גם בגשם. סט אחד של בגדים ליום וסט אחד ללילה לגמרי מספיק, שימו לב לא לקחת סתם דברים לא הכרחיים כדי שלא יהיה תיק כבד

יום 1 מאגם Braies לקצת אחרי בקתת Biella.

מגיעים לאגם Braies שם ניתן לעשות הפסקה על גדות האגם ולהתרשם מיופיו. הולכים על השביל אשר מאגף את האגם ממערב עד שמגיעים לנקודה הדרומית שלו שלו שם יש פיצול ימינה (דרומה). מתחילים מהאגם בעליה שמתחילה כעלייה מתונה שהופכת תלולה. בשלב מסוים יש גם יתדות ושלשלאות ברזל הקבועות בסלע, אין מה לחשוש זה חלק קצר. עוברים אותם ומגיעים לאזור מישורי יחסית וטרשי. משם ממשיכים בעליה על השביל שעולה עד לפס (פס=מעבר הרים, מסומן גם במפה בסימון בצורת אוכף קטן). משם יש נוף מרשים להרים וניתן לראות את בקתת Biella. יורדים עד לבקתה, שם קנינו מים במחיר מופקע של 3.5 יורו ל-2 ליטר כי לא היה ממש היכן למלא. מהבקתה ממשיכים על דרך עפר נוחה מספר 6 ואז בפיצול לוקחים ימינה לשביל מספר 6A ממשיכים כמה מטרים אחרי הפיצול עד שרואים מצד ימין שטח חולי שטוח שם אפשר להרים אוהל. ייתכן שהשטח החולי בחודשי הקיץ המוקדמים יהיה רטוב ובוצי במקרה זה אפשר להרים אוהל עוד קצת בהמשך השביל ברמה הטרשית.

יום 2- מקצת אחרי הפיצול עם שביל מספר 6 ושביל מספר 6A, מערבית ל- rif. Biella עד לפיצול של שביל 11 ושביל 20B, דרומית לGran Fanes

ממשיכים על השביל 6A שעולה וחוצה רמה טרשית. מהרמה השביל יורד לבקתת Sennes היפה שם עשינו עצירה לקפה. משם השביל ממשיך כדרך עפר מספר 7 שהופכת לירידה תלולה בסללומים עד לבקתת Pederu שהיא יותר מלון מאשר בקתה ונגישה לרכבים פרייבט. משם מתחילים בעליה ארוכה עד בקתת Ucia de Fanes, על שביל מספר 7, העליה אינה תלולה מאוד ארך ארוכה למדי. מעט לפני בקתת Ucia de Fanes, שם מומלץ לעשות עצירה ולהנות מהנוף מתפצלים משביל מספר 7 ועולים על שביל מספר 11. מבקתת Ucia de Fanes עולים עליה קצרה ולאחריה דרך עפר נוחה שחולפת על פני אגם יפה ולאחריו חולפים ליד בקתת Gran Fanes. השביל ממשיך על דרך עפר נוחה ומישורית בירידה מתונה, עדיין על שביל מספר 11, עד לפיצול עם שביל 20B שם ניתן להקים אוהל על הדשא בין השיחים.

תחילת היום על הרמה הסלעית לכיוון בקתת סנס

יום 3 - מהפיצול של שביל 11 ושביל 20B, דרומית לGran Fanes עד שביל 404, כ-20 דקות הליכה מהפיצול עם 402, מזרחית לRif. Lagazuoi

מתחילים את היום בעליה על שביל 20B, עליה לא ארוכה מידי, עד לפס ממנו נשקף אגם לאגוזי. מהפס יורדים בירידה תלולה מאוד אך מתוחזקת היטב עם מעקות עד לאגם לאגוזי, השביל לא עובר ממש באגם אבל מומלץ כן לעשות עצירה באגם ואף לטבול במים הצוננים. מאגם לאגוזי מתחילה עלייה ארוכה וקשה עד לבקתת rif. Lagazuoi על שביל מספר 20. לקראת סוף העליה מגיעים לפס ממנו ממשיכים על שביל מספר 401 שעולה בעליה תלולה ומתפתלת עד לבקתת לאגוזי ולרכבל הסמוך אליה, שביל המזכיר את שביל הנחש של מצדה. מבקתת לאגוזי נשקף נוף מרהיב לכל הפסגות באזור, מומלץ לעשות שם עצירה על אף שהבקתה עמוסה מאוד במטיילים ומבקרים (מכיוון שניתן להגיע אליה גם עם רכבל). מבקתת לאגוזי יורדים חזרה בשביל 401 ("שביל הנחש") עד לפס, וממשיכים איתו מזרחה לאורך נוף סלעי מרשים במיוחד. אחרי כ-15 דקות הליכה מגיעים לפס נוסף שם מתפצלים משביל 401 ועולים על שביל 402 ולאחר זמן קצר מתפצלים משביל 402 ועולים על שביל 404, שהולך לאורך הרכס. כ-20 דקות הליכה מהפיצול עם 402 מצאנו מקום נוח עם נוף מרהיב להקים אוהל, ממש על השביל, ניתן לזהות את המקום לפי ספסל עץ מאולתר שנמצא שם. אם מביטים לכיוון דרום ניתן לראות בבירור את שלוש הבקתות בהן נעבור יום למחרת (Rif.Scoiattoli, Rif. Averau, Rif Nuvolau).

יום 4 - משביל 404, כ-20 דקות הליכה מהפיצול עם 402, מזרחית לRif. Lagazuoi ועד על שביל מספר 436, מזרחית לForc. Giau

ממשיכים את היום על שביל 404 לכיוון מזרח, אחרי כחצי שעה הליכה על השביל מתחילה ירידה תלולה על השביל לכיוון בקתת Rif. Dibona שם ניתן לעשות עצירה לקפה. מבקתת Rif. Dibona ממשיכים כ-10 על דרך עפר מספר 405 ואז מתפצלים ימינה לשביל מספר 442 שיורד ירידה תלולה דרומה בתוך יער מחטני, שימו לב שלא מומלץ לעשות את השביל הנ"ל בזמן גשם או אחרי לילה גשום שכן הוא עלול להיות מאוד בוצי ומחליק. השביל מגיע לכביש מספר 48 אותו חוצים וממשיכים דרומה על שביל מספר 439 שמהכביש הוא מתחיל לעלות לכיוון דרום בעליה תלולה אך נוחה עד לCinque Torri המפורסם. חולפים על פני בקתת Rif. Cinque Torri שם ניתן להבחין ברכבל שמעביר אספקה לבקתת Rif.Nuvolau הגבוהה והמבודדת. ממשיכים על שביל 439 בעליה של עוד כשעה עד לבקתת Rif. Averau. בבקתת Rif. Averau מומלץ לעשות עצירה ולאכול ארוחת צהריים במסעדה המצוינת והיוקרתית, כדאי לטעום מהרביולי סלק ומהפטוצ'יני בשר צבי וכמהין.

מבקתת Rif. Averau יורדים דרומה בשביל תלול מספר 452 בסמוך לרכבל, השביל אינו מתוחזק היטב וקצת קשה להליכה. לאחר הירידה ממשיכים בשביל מישורי יחסית עד לכביש מעבר ההרים Passo Giau שם יש מסעדה עם הרבה רוכבי אופנוענים שעוברים שם. מPasso Giau ממשיכים דרומה על שביל מספר 436 שעולה מעט וחולפים על פני שני פסים קלים יחסית - Forc. di Zonia ו - Forc. de col piombin. ממשיכים בשביל נוח לאורך קו גובה לכיוון מזרח כשמתחת נפרש אחו ירוק עם הרבה מרמיטות ולאחר מכן לוקחים ימינה בפיצול, עדיין על שביל מספר 436 בעליה תלולה אך קצרה עד לפס המרשים Forc. Giau. מהפס נשקף נוף מרהיב והשביל ממשיך בירידה מתונה ונוחה לצד נחל זורם. לאחר כחצי שעה עד שעה הליכה ניתן להקים אוהל על כר הדשא הסמוך לשביל ליד הנחל.

יום 5 - משביל מספר 436, מזרחית לForc. Giau ועד על שביל מספר 560 כ-200 מטר דרומית לאגם Coldai.

ממשיכים על השביל 436 שמתחיל לעלות בעליה קצרה ומתונה וחולף על פני שני פסים, משם יורדים על שביל מספר 458 בדרך עפר רחבה ומתונה ממנה מתפצלים לשביל 467 שיורד עד בקתת Rif. Citta di Fiume. מהבקתה ממשיכים על שביל מספר 472 שיורד בתוך יער ולאחר מכן במדרונותיו המערביים של הר Pelmo עד לכביש מספר 251 למעבר ההרים ולבקתת Rif. Staulanza, שם ניתן לעשות עצירה ולאכול צהריים במסעדה. מבקתת Rif. Staulanza ממשיכים ימינה (מערבה) על הכביש, ולאחר כחצי קילומטר בעיקול של הכביש לוקחים את שביל מספר 568 שהוא דרך עפר רחבה שלאחר כקילומטר מתפצלת שמאלה לשביל מספר 561 (ניתן להמשיך עוד כחצי שעה ישר על שביל 568 עד שמגיעים לחוות Fontanafredda שם ניתן להצטייד בלחם, גבינות ונקניקים בייצור מקומי).

ממשיכים על שביל 561 שעולה בעליה תלולה לכיוון דרום ולאחר מכן יורד מעט עד לבקתה הנטושה Pioda. משם ממשיכים על שביל 556 בעליה תלולה מאוד וארוכה עד לבקתת Rif. Coldai היפה והמבודדת. חולפים על פני בקתת Rif. Coldai כשכמה מטרים אחריה, על השביל מצד ימין יש ברז מים עם מים טובים לשתיה שם ניתן למלא בקבוקים. ממשיכים אחרי הברז בעליה תלולה וקצרה עד לפס Coldai ממנו ניתן להבחין באגם Coldai היפה. ממשיכים על שביל 560 לאגם, שם ניתן לעצור ולטבול באגם אך אנחנו הגענו לשם כבר לקראת שעות הערב הקרירות וויתרנו על התענוג. מאגפים את האגם מצפון, עולים בשביל קצת מעליו ומיד לאחר האגם, בסמוך מאוד לשביל ניתן להקים אוהל (מקום לא אידאלי לאוהל מבחינת נוחות אך סביר, ליד האגם יש מקומות נוחים יותר לאוהל אך לנו הם הרגישו יותר חשופים).

מקום טוב לשים את האוהל בסוף היום, ליד אגם קולדאי

יום 6 - משביל מספר 560 כ-200 מטר דרומית לאגם Coldai. ועד פס Forc. del Camp, על שביל מספר 554.

ממשיכים מאגם Coldai על שביל מספר 560 לאורך רמה טרשית בעליה לכיוון הפס כשבדרך עוברים בפיצול שבילים לכיוון בקתת Rif. Tissi. מהפס ממשיכים על שביל 560 שיורד לעמק יפה, השביל ממשיך לאורך העמק ואז שוב עולה מעט לכיוון פס Sella di Pelsa משם יורדים עד בקתת Rif. Vazzoler היפה בין עצים, שם ניתן לעשות עצירה. מבקתת Rif. Vazzoler ממשיכים על דרך עפר מספר 555 (בן פורת יוסף) בירידה של שעה עד שמגיעים לפיצול עם שביל 554 שנכנס לתוך היער בעליה מתונה. מפה השביל עולה במתינות יחסית ולאחר מכן בתלילות לפס Forc del Camp. שימו לב שמעט לפני הפס יש פיצול שמאלה לשביל שאינו ממוספר אבל מהווה למעשה קיצור משמעותי לכיוון הפס וחוסך את הירידה לעמק למטה שאחריה עליה ולמעשה שומר אותנו על קו גובה. הקיצור הנל אינו משולט או ממוספר אך ישנם חיצים גדולים מצוירים על הסלע המכווינים אליו. מהשביל הנל ממשיכים בהליכה לאורך קיר סלע מצד שמאל והרבה גללי כבשים שרועות בסביבה עד לפס. מהפס ניתן לראות 10 מטר קדימה את מבנה העץ הנוצרי שמשמאלה פיסת דשא שטוחה יחסית עליה ניתן להרים אוהל.

יום 7 - מפס Forc del Camp ועד הפיצול עם שביל 514

ממשיכים ממבנה העץ הנוצרי בירידה לא מאוד ארוכה לכיוון בקתת Rif. Caresttiato ההליכה לבקתה בירידה ולאחר מכן הליכה מישורית יחסית שמסתיימת בעליה תלולה קצרה עד לבקתה עצמה. מהבקתה ממשיכים על דרך עפר נוחה ורחבה שמתחילה בירידה והופכת למישורית (עם עליות קטנטנות באמצע) ויורדת שוב לקראת Passo Duran. בדרך ניתן להבחין מימין בשוקת מים עם זרימה יפה שם ניתן למלא מים. בPasso Duran שתי בקתות - rif tome ו rif Sebastiano . אנחנו אכלנו בריף תומא במחירים זולים יחסית. מPasso Duran לוקחים ימינה (דרומה) על כביש מספר SP347 עליו הולכים כקילומטר וחצי שכולם בירידה. בשלב מסוים הכביש מתעקל חזק ימינה וממש בעיקול עולים על שביל מספר 543 שם יש שילוט לצד שולחן פיקניקים ונחל קטן. ההליכה על שביל 543 בעליה מתונה בתוך יער ולאחר מכן לאורך קו גובה כשבדרך עוברים במעבר הרים המסומן במפה. ממשיכים כשלוש עד ארבע שעות על השביל עד שמגיעים לפיצול עם שביל 514 קצת לפני Rif Pampret, בנקודת הפיצול יש פתח של מנהרה נטושה וממש לידה מקום שטוח יחסית ונוח להקים אוהל. (המנהרה מצויינת גם בסיפר הדרך של אמנון לנגי).

יום 8 - מהפיצול עם שביל 514 מעל בקתת פמפרט ועד נקודת סיום הטרק בPissa על כביש מספרSR203.

מתחילים את השביל בעליה מתונה שהופכת תלולה עד לפס הראשון, Portela del Pezedei. במהלך העליה לפס הראשון ניתן להבחין משמאל בנחל קטן וזורם עם מים צלולים טובים לשתיה שם ניתן למלא. מהפס Portela del Pezedei העליה ממשיכה עד לפס Forc. De Zita Nord מעט יותר במתינות אך עדיין ארוכה למדי כאשר הנוף הופך לרמה הררית סלעית.

ממשיכים בעליה הארוכה עד לפס Forc. De Zita Sud שהופכת תלולה לקראת הסוף. ההליכה בקטע הזה מסומנת במפה כנקודות שמשמעותן שביל פחות כבוש וברור אך עדיין השביל היה מסומן באופן ברור. מתחילת היום (הפיצול עם שביל 514 ממש ליד פתח המנהרה) ועד לפס Forc. De Zita Sud סה"כ שעתיים הליכה כולל הפסקה של 10 דק' למילוי מים מהנחל. בפס מומלץ בחום לעשות הפסקה לקפה ולהתרשם מהנוף המרהיב הנשקף מכל עבר. מהפס יש שביל קצר שעולה לגבעה מדרום ממנה יש תצפית של 360 מעלות, אנחנו לא עלינו אותה אך מטיילים רבים כן בחרו לעלות לתצפת משם. מהפס מתחילה ירידה ארוכה ותלולה של כ-800 מ' גובה עד לבקתת Fontana. הירידה בשביל נוח יחסית לעיתים תלולה יותר ופחות. בשלב מסוים בירידה כבר ניתן להבחין היטב בבקתה ובמעין הסמוך לה. סך הכל כשעתיים הליכה ללא הפסקה מהפס ועד לבקתת Fontana. בקתת Fontana ממש יפה ונעימה עם מחירים טובים שם אכלנו ארוחת צהריים. מהבקתה ממשיכים לרדת בשביל עוד כ-200 מ' ולאחר חציית נחל זורם מתחילים לעלות לפס forcella la vareta בעליה תלולה למדי של 300 מ' גובה בתוך יער.

מהפס ממשיכים על השביל לאורך קו גובה עם עליות וירידות קטנות עד שעולים על שביל מספר 518 שם מתחילה ירידה ארוכה של כשעתיים לבקתת Bianchet. בדרך עוברים בפיצול השבילים 520 ו 536 כאשר שביל מספר 514 ממשיך לויה פראטה מרמול הדורשת ציוד טכני אך אנחנו ויתרנו והמשכנו בשביל מספר 518 שמהווה ווריאנט לאלטה ויה 1. הירידה לבקתת Bianchet בתוך יער על שביל נוח אך תלול ושוחק ברכיים. בבקתת Bianchet ניתן לבדוק על זמני האוטובוס מPissa לBelluno, נכון לספטמבר 2019 אוטובוס אחרון לBelluno יוצא בשעה 18:55. מבקתת Rif. Bianchet ממשיכים בירידה ארוכה על דרך עפר נוחה ורחבה עד לכביש. הדרך עוברת לאורך נחל שהופך לואדי עמוק ומרשים עם המשך השביל. יש לשים לב כי לקראת סוף הירידה יש פיצול שמאלה מדרך העפר לשביל הולכי רגל מספר 503 שמוביל עד לתחנת האוטובוס של Pissa (דרך העפר ממשיכה לPine וגם היא ממוספרת כשביל 503). בפיצול ישנו שילוט עליו כתוב fanten autubus, כלומר 'לתחנת האוטובוס'. השביל מעט תלול ולא נוח עם הרבה אבנים ושורשים ממנו ניתן לראות את שפך הנהר שלידו הכביש.

בסופו של השביל עוברים על גשר אבן מעל מפל בתוך קניון מרשים. מהגשר יורדים במדרגות בטון עד לכביש SR203. כשמגיעים לכביש תחנת האוטובוס לBelluno נמצאת כ300 מימין (מצפון) על אף שהכיוון הכללי לBelluno הוא דרום. הכביש מעט מסוכן ועוברות בו מכוניות רבות, יש לצעוד בזהירות עדיף בצד שמאל. כיוון שאנחנו איחרנו את מועד האוטובוס האחרון לקחנו טרמפ עד Belluno.