טראק באלפים הברגמסקים

רקע

חמישה חברה לפני גיוס, חיפשנו מסלול נחמד באיטליה בחופש האחרון שלנו, תחילה הסתכלנו על האלטה ויה אחד ואזור הדולומוטים, הסתכלנו גם על אזור קומו לבסוף אחרי קריאה של סיפור הדרך של בעז בוקק התרשמנו מהמסלול והוא הוסכם כנבחר. הזמנו טיסה לתאריכים 03-10/07 עם רייאנר.
מבחינת ניווט - הורדנו את המסלול לFATMAP (אין קליטה ברוב המסלול לכן ממליץ להוריד מפות של צפון איטליה ולקנות באחת הבקתות מפה פיזית) לקחנו איתנו גם טלפון לוויני של גארמין שהשכרנו בערך ב- 150 ש"ח איתו כתבנו הודעות (אפשר רק באנגלית) להורים להורדת פאניקה במשך היום.
ביום הראשון נחתנו בשדה של ברגמו ומקום הלינה הקפיץ אותנו מהשדה למלון בעיירה Clusone שם ישנו בB&B Angela ממליץ בחום אנשים ממש נחמדים (הסעה מהשדה למלון ומהמלון לתחילת מסלול עלו לנו 200 יורו כי היינו צריכים שני רכבים לרכב אחד הם לוקחים 100)

מבחינת ציוד כל אחד לקח על הגב תיק של בין 60 - 85 ליטר בתוכו בעיקר ביגוד ומקום לשתייה שקנינו באיטליה כבר, מבחינת בגדים לטעמנו ארזנו קצת יותר מדי וגם התיקים לא יצאו קלים אני אישית סחבתי על הגב כמעט 20 קילו (כולל 3.5 ליטר מים) מאוד מקשה בימים הראשונים עד שמתרגלים למשקל, בכל זאת ממליץ לחשוב טוב שאורזים מכיוון שכל גרם משפיע.

ארזנו איתנו:
• 3 סטים של בגדים (חולצה מכנס)
• לבנים (7 תחתון + 5 גרביים)
• 2 פליזים
• ביגוד תרמי
• מעיל גשם דק דק
• בגד ים
• מגבת
• כלי רחצה
• תיק עזרה ראשונה
• מגבונים
• שקית שתיה
• שקיות זבל
• ציוד צילום
• משקפי שמש

מבחינת אוכל בטראק אכלנו בבקתות בנוסף קנינו ביום הראשון קצת קרקרים, טונה, נקניק, גבינה וחטיפי חלבון (היה סופרמרקט על יד מקום הלינה) שמאוד עזרנו במסלולים בין הבקתות (ארוחות הבוקר בבקתה לא כלכך מספקות).

יום 1 - Valcanale - Refugio Calvi

מסלולים 220, 216 ו213
21 ק"מ
אמור לקחת 7 שעות בערך
1700 מטר עלייה
700 מטר ירידה

היום שלנו התחיל ב06:00 בClusone קבענו עם הבעלים של המלון הסעה ל06:30 לValcanale שם מתחיל המסלול, נסיעה לשם בערך 20 דק.
מקום הלינה שלח אותנו לדרך עם שקית ארוחת בוקר שתכננו לאכול בבקתה Alpe Corte התחלנו את המסלול טיפה לאט הנוף מאוד מרשים מתחילת המסלול לבקתה הראשונה לקח לנו בערך 50 דק (ע"פ השלטים אמור לקחת 40 דק) הרגשנו שהקצב סביר לכן לא נלחצנו מההמשך. התיישבנו לאכול ולשתות. במקום זה אחד החברים הלך לשירותים בדרך עיקם קצת את הרגל (הוא לא סיפר לנו באותו הרגע לכן המשכנו כרגיל)
**הערה על השירותים בכל המקומות שהיינו בטראק השירותים הם שירותים הודים (ללא אסלה פשוט חור)**
משם יצאנו אחרי הפסקה די ארוכה לכיוון Laghi Gemelli שם אנחנו אמורים לאכול צהריים.
הדרך בין שתי הבקתות היא בעיקר בעלייה שאחריה גילנו שהצד החלש שלנו במסלול הוא עליות, לפני הבקתה מגיעים לתצפית מטורפת על האגם שהיא לידו פשוט עוצר נשימה. לתצפית הגענו בערך אחרי שלוש שעות ועשרים דק (זה בערך הזמן שאמור לקחת לבקתה) קצת נלחצנו מהקצב אז אחרי כמה תמונות בתצפית המשכנו ללכת לבקתה שלקח לנו בערך עוד 40 דק ככה שהגענו ב14 לGemelli שם ישבנו לאכול פסטה מצוינת ומשם נשארה לנו הדרך לCalvi שמתואר כמסלול של 4 שעות. המסלול עובר בכמה סכרים ואז הופך להליכה על צידו של הר שם ישנם גשרים רבים ושתי מנהרות, בשלב מסוים החבר שמעד בדרכו לשירותים התחיל להתלונן על כאבים ברגל והקצב שלנו ירד משמעותית בעקבות זה, בשלב מסוים עצרנו והתחלנו לחשוב מה עושים, היינו בערך מעל העיירה Carona חשבנו על אולי שינוי מסלול מהיר אבל לבסוף אילתרנו אלונקה מהתיק שלו והמשכנו אחרי עיכוב משמעותי לCalvi (כמובן שהודענו לבתקה שנאחר ושישמרנו לנו את ארוחת הערב)
לפתע פגשנו במהלך הדרך אופנוען שביקש עזרה להעלות את הכלי בערך 50 מטר, דיברנו איתו והוא טען שCalvi במרחק של חצי שעה ברגל לכן החלטנו שניתפצל - סוחבי האלנוקה והפצוע ימשיכו כמה שיותר מהר ואני ואיתי עצרנו לעזור לבחור, (במפה הזמן שהוא טען לא הסתדרר לנו כלכך אך בתום לב ורצון להגיע החלטנו לשקר לעצמנו ולהאמין) לקח בסביבות ה20 דק לסיים ולעזור לו שמייד אחריהם התחלנו בהליכה מאוד מהירה בנסיון להדפיק את הפער לחברינו. אחרי חצי שעה התחברנו לקבוצה (ולא הגענו לבקתה) השעה כבר הייתה 20 ונשאר פוש אחרון לבקתה. הגענו קצת אחרי 21 מותשים ומזיעים לCalvi נכנסנו לבקתה כולם היו במהלך של משחק קלפים והתסכלנו עלינו כיאלו הגענו מהירח. לארוחת ערב הגישו לנו ריזוטו ולחם עם צלחת ירקות ושניצל חזיר, איתי אוכל כשר ולכן לא שבע מהארוחה ביקש עוד משהו לאכול וקיבל פאי תפוחים לקינוח למרות ההגעה המאוחרת, חשוב לציין שאליסה המארחת מאוד מאוד נחמדה. אחרי כל זה רצינו להכנס למקלחת חמה וללכת לישון קנינו מטבעות למקלחת (4 יורו למטבע) ונכנסו להתקלח, המים החמים כבר מזמן נגמרו ונאלצנו להתקלח במים קפואים קיבלנו כמה מטבעות לפיצוי (מי שרוצה לקנות נמכור לכם ב2 יורו 🤣).
סה"כ לקח לנו מתחילת המסלול לסופו כולל כל ההפסקות הארוכות והלא כלכך הכרחיות 14 שעות למסלול.

יום 2 - Refugio Calvi - Refugio Longo

התכנון המקורי היה להמשיך מכאן על הOrobie trail כלומר ללכת לRefugio Brunone, נאלצנו לשנות את המסלול ולסיים את היום בLongo.
בבוקר נפרדנו מיהלי שבעקבות הפציעה לא יכל להמשיך הוא ירד עם שאטל לעיירה Carona, בדיוק שבאנו להמשיך במסלול שאלה אותנו אליסה מתוך עניין לאיזו בקתה אנו ממשיכים מכאן - כמובן שסיפרנו והיא שאלה בתום לב אם יש לנו קרמפונים (סנדלי ברזל שמלבישים על הנעל לטיפוס על שלג וקרח) מן הסתם שלא היו לנו...
במקום ישנה אופציה להשאיל ולהחזיר בבקתה הבאה אך נותרו במקום רק 2 לכן לא יכלנו להמשיך, השנה היה חורף ארוך ומאוחר לכן השבילים היו מושלגים מהרגיל ובעייתים ללא ציוד מתאים.
אליסה פתחה לנו מפה בעזרת דמות מפתח בבקתה (מעין מדריך טיולים) בנינו לנו מסלול חלופי לשארית הטיול ובנוסף קיצרנו מ5 ימים ל4 על מנת להתאחד עם יהלי כמה שיותר מהר.

מסלולים 208 ו258
5 ק"מ (קצת יותר אם עולים לאגם אחרי הבקתה)
אמור לקחת 3 שעות בערך
270 מטר עלייה
250 מטר ירידה

המסלול מתחיל מCalvi על שביל 208 ישנה ירידה עד שמגיעים לבקתה נטושה בשם Batia Armentagra שם עצרנו להפסקת בוקר שנייה עם אוכל שלקחנו מהבקתה קצת לחם וריבה אחרי ההפסקה ישנה עלייה עד הבקתה שם קיבל את פנינו אוהד פלסטין עם קריאה לשחרורה, התעלמנו ונכנסנו לבקתה. אכלנו ארוחת צהריים מצוינת וטעימה אחריה קיבלנו מספר המלצות לעלות לראות את האגם שנמצא מעל הבקתה, כמובן שרצינו והחלטנו גם להיכנס למים. העלייה לאגם לא קשה, לקח לנו בערך 15 דק עם כפכפים נוחים. האגם היה מלא עדיין במספר קרחונים שלא נמסו מהחורף - החלטנו להיכנס בכל מקרה. המים היו קפואים בתוך המים רועי ואיתי טיפסו על אחד הקרחונים ויצאו להם כמה תמונות יפות אז אני ונבו החלטנו גם לטפס ולהצטלם.
לפני שהספקנו להצטלם הקרחון נסדק ונשבר הפיל אותי לתוך המים ואת נבו השאיר על החתיכה השבורה. יצאנו מהמים עלינו על בגדים חמים וחזרנו לבקתה שם שיחקנו עם הכלב של הבתקה - רועה קווקזי חמוד.
בארוחת ערב עשינו מעין קידוש קטן לכבוד ערב שישי ואחריו נכנסנו לישון (סידור השינה הוא בעליית גג בערך 20 מיטות בחדר אחד אנחנו קיבלנו את כל החדר לעצמנו).

יום 3 - Refugio Longo - Refugio Lago Nero

מסלולים 258, 208, 226, 230, 229 ו268
13 ק"מ
לקח לנו בערך 9 שעות
720 מטר עלייה
760 מטר ירידה

יצאנו ב8 בבוקר מLomgo והתחלנו לחזור על עקבותינו לכיוון Calvi שם נאכל צהריים ונמשיך ולכיוון Lago Nero. המקטע הזה חוזר על שבילים 258 ו208 ולאחר הנסיון איתם מיום לפני לקח לנו שעתיים להגיע לCalvi שם קיבלה אותנו אליסה בזרועות פתוחות והכינה לנו כריכים. (היא לא רצתה לקחת תשלום על הכריכים לכן השארנו טיפ במקום).
מCalvi יצאנו על שביל 226 לכיוון monte madonnino ככל שמתקרבים להר אתה מתקרב לגובה העננים והשבילים מתחילים להיות מעט מושלגים, היו מקטעים שלמים שנקברו תחת השלג אך לא בכמות מסוכנת להליכה, בהמלך ההליכה פגשנו מספר איטלקים בהלכית בוקר עם נעלי ספורט ובגדים קצרים (הם פשוט בנויים אחרת). בשלב מסוים עולים על שביל 230 ואז נותרת בחירה האם לעלות לפסגת ההר ואז לרדת מצדו השני או להקיף ולהמשיך במסלול, עקב מזג האוויר - היו עננים רבים והנראות הייתה ירודה, בנוסף החשש לגשם היה גבוה החלטנו לא לטפס לפסגה ולהמשיך מסביב. מכאן מתחילה ירידה לכיוון Batia Cernello, קצת לפני הבקתה התחיל טפטוף לכן נכנסו פנימה להתחמם קצת, בבקתה פגשנו מארח יהודי שהתלהב מכך שאנחנו מישראל וסיפר שאנחנו הקבוצה השנייה של ישראלים שעוברת שם השבוע, דיברנו איתו בערך 40 דק ואז יצאנו לכיוון Lago Nero בדרך הארוכה שנקראת דרך חמשת האגמים (בחרנו בה כי היא משמעותית יותר יפה מהדרך הקצרה). כאן השביל מתחיל ב229 עד הסכר של האגם האחרון שם עושים פרסה לשביל 268. לקראת סוף המסלול התחיל גשם והספקנו להגיע לבקתה קצת לפני שהוא התחזק מדי. הגענו רעבים מאוד, המקום הכין לנו צלחת נקניקים ולחם עד ארוחת הערב.

יום 4 - Refugio Lago Nero - Gromo

מסלולים 268 ו228
8 ק"מ
לקח לנו בערך שלוש וחצי שעות
15 מטר עלייה
1370 מטר ירידה

התחלנו לצעוד בגשם מLago Nero ולכיוון העיירה Gromo משם אנו אמורים לקחת תחבורה ציבורית לברגמו ולבסוף למילאנו ושם להתאחד עם יהלי, כל הדרך היא בירידה, תחילה על יד הסכר של האגם ואחריו במקביל לצינור המים שיורד לעיירות באזור, בשלב מסוים מתנתקים מצינור המים וצועדים ביער עד ההגעה לעיירה הראשונה שם מתחילים לצעוד לפרקים על כביש ושבילי אבן גם דשא. ההליכה לא הייתה ארוכה או קשה, מה שכן חיכה לנו יום ארוך של תחבורה ציבורית.

סיכום

מבחינת כושר לא היה לנו יותר מדי קשה מלבד היום הראשון שהוא היה סוג של הסתגלות למשקל ולסוג הטיול (גם היה בו הכי הרבה טיפוס). כל נוף שפגשנו במהלך הטיול היה עוצר נשימה ומדהים גם עם זה בפסגה מעל הכל וגם אם בעלייה הראשונה. צברנו אין ספור חוויות שיהיה כיף רק לחשוב עליהם ואפילו יותר לספר אותם לאחרים. אין מה להילחץ במסלול, בעלי הבקתות והמארחים ממש נחמדים ועוזרים בכל דבר שתוכלו לתאר לעצמכם.
טיול מומלץ ביותר.

קישורים חיצוניים

• סיפור הדרך של בעז בוקק