(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

חצי אלטה ויה 2 - צפון איטליה

סיפור דרך עדכני ל-2022 על החצי הראשון של מסלול ה-Alta Via 2 בצפון איטליה

תאריך הטיולJuly 2022
משך הטיול6 ימים
עונה מומלצתיוני - תחילת ספטמבר

רקע ומידע כללי

אלטה ויה (Alta Via - "דרך הגובה" באיטלקית) הוא שם לקבוצה של מסלולים שעוברים בצפון איטליה דרך הרי הדולומיטים. המסלולים בדרגת קושי משתנה גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט סוג המסלול ואמצעי העזר שצריך כדי לבצע (למשל ויה פרטה - חבלים), ופרושים על כל צפון איטליה ממזרח למערב.
המסלול שאני כותב עליו הוא מסלול מס׳ 2 ואני אכתוב רק על חלקו, מידע נוסף אפשר למצוא כמובן בגוגל או פה באחד מסיפורי הדרך של אנשים שעשו את המסלול המלא.
אציין ואומר שאני בניתי את המסלול לפי סיפורי דרך שמצאתי כאן, ולכן הרבה דברים יהיו זהים למה שקיים כאן. המטרה העיקרית שלי בכתיבת הסיפור הזה היא לתת את נקודת המבט שלי על המידע שמופיע, לתת עדכונים היות ולא ראיתי סיפור דרך על המסלול שהוא אחרי 2020 ולפרט כמה שיותר על המסלול.

אציין שסוף המסלול הוא שונה בגלל תאונה שאירעה במרמולדה ביולי 2022 וסגרה את האזור למטיילים.

אתחיל מכמה נקודות כלליות שלדעתי כדאי לדעת לקראת יציאה למסלול:
1. קושי: המסלול הרגיש לי לא פשוט בכלל מבחינת הקושי והמאמץ הפיזי. כיוון שאני עושה פעם ראשונה טיול מסוג כזה מחוץ לארץ אז אני לא יודע לסווג ביחס למטיילים שהם קצת יותר מנוסים, אבל המסלול כשלעצמו נחשב לא פשוט, מערב עליות תלולות וקשות בחלק מהמקומות (כנ"ל ירידות) וכמה מקטעי ויה פרטה שהם מאתגרים (אך עם זאת עבירים - ביצעתי אותם ללא נסיון בויה פרטה עד כה, וממה שהתרשמתי נדרש לעשות אותם באיטיות תוך הפעלת שיקול דעת וזהירות יתרה, אבל ניתן לבצע ולסיים בשלום).
2. תחבורה: התחבורה באיטליה מאוד נוחה, אפשר להזמין כמעט הכל מראש והרכבות מגיעות רחוק מאוד. מהמלצות שקיבלתי מאנשים במהלך המסלול, נסיעות לטווחים ארוכים מומלץ מאוד לבצע ברכבת, טווחים קצרים אוטובוס וטרמפים נותנים מענה טוב. ההגעה שלי למסלול הייתה ברכבת ואוטובוס והחזרה הייתה באוטובוס ורכבת, והם נתנו מענה נוח והיו די בזמנים.
3. בקתות ולינה: לאורך כל הטיול בחרתי לישון בבקתות ולהזמין "חצי פנסיון" - לינה ו-2 ארוחות. כמה דברים כלליים על רוב הבקתות בדולומיטים שנכונות כמעט לכל המקומות בהם הייתי (כמובן שיכול לשהתנות בין בקתה לבקתה ולכן צריך לבדוק פרטנית אם יש משהו שחשוב לכם):
* ברוב הבקתות ניתן לשלם רק במזומן - קחו זאת בחשבון.
* ארוחות בבקתות בד"כ זהות כמעט בכולן ומורכבות לפי: ערב - ראשונות (סלט), עיקרית ראשונה (פסטה/מרק), עיקרית שנייה (בשר/פולנטה), קינוח; בוקר - מזנון שוויצרי שכולל נקניקים, גבינות, לחמים וצנימים, עוגות, קפה ותה ובחלק מהמקומות גם יוגורט וגרנולה.
* בחלק מהבקתות כותבים לא למלא מים מהברז - גם זה כאמור לשיקולכם, אני מלאתי ברובן מהברז והמים הרגישו לי יחסית תקינים.
* מעונות - לינה בחדרי מעונות היא בחדרים של 8-16 אנשים (משתנה לפי בקתה). נדרש להביא ליינר/שק"ש (גם בחדרים הפרטיים) ויש לרוב מספר שקעים משותפים ומספר שידות. המקום היחיד שהייתה בו תפוסה מלאה היא בקתתה Puez - בשאר היה יחסית ריק (עד חצי מלא) ואפשר לישון בשקט ובשלווה.
* כל דבר שמזמינים שאינו כלול בארוחה מצטרף לחשבון הכולל בסוף (בד"כ משקאות קלים, בירות ויין ומנות נוספות. כנ"ל לגבי קפה בשעות שאינן הבוקר).
* ברוב הבקתות אפשר להצטייד במפות וציוד כמו מים ונשנושים, אם כי המחירים בהתאם (לא ממש יקרים) ומומלץ להגיע מצוידים.
4. ציוד ואוכל: ממליץ לקחת את מינימום הציוד שנדרש, כי כל גרם מכביד מאוד במסלול הזה, שגם ככה אינו פשוט. כיוון שאני ביליתי עוד יומיים בונציה ויום בורונה לקחתי ציוד גם לשם וזה לא הקל במהלך המסלול. אם מטיילים בין בקתות ומתכננים לאכול שם אז סוגיית האוכל לא כל כך מטרידה (זה מה שאני עשיתי) ואפשר לקנות קצת חיזוקים בסופר לפני תחילת המסלול (בשבילי זה היה מיקס קשיו וחמוציות, כמה קרקרים וקבנוס). צריך לשים לב שאין מקום להצטייד בו מחדש בגדול עד אמצע המסלול (בערך 5 ימים, עד אזור עיירות הסקי באזור סן פלגרינו ומואנה) ולקחת את זה בחשבון אם מתכננים לאכול שלא בבקתה. לגבי ציוד נוסף (שלא כולל בגדים והיגיינה) - מגבת וליינר/שק"ש (חובה ברוב הבקתות), מקלות הליכה (מומלץ מאוד ברוב המקטעים במסלול), ציוד נגד גשם (מזג אוויר מאוד הפכפכך - עבורי זה היה מטרייה, סופטשל וכיסוי לתיק). את הטיול ביצעתי עם תיק של Lowe Alpine בנפח 50 ליטר.
5. מים: בכוונה כותב על זה בנפרד, כי זו סוגייה בפני עצמה. בגלל שישנתי בבקתה כל לילה מילאתי מים בשלוקר (3 ליטר). אני שותה המון ולכן בדרך כלל כמעט כל יום הם נגמרו לי או לקראת ההגעה לבקתה. לגבי מילוי מים במהלך המסלול, יש המון מפלונים ונקודות שבהן יש מים זורמים שראויים לשתייה והם נהדרים, פשוט צריך לדעת איפה יש במהלך כל יום ולתכנן להמשך בצורה טובה. הייתי עם פק"ל קפה וכוסות, ולכן ברוב הנקודות האלה עצרתי ושתיתי המון מים עד לרוויה כדי להשאיר בשלוקר למקרה ואהיה צמא מהרגיל בהמשך. כדאי להבין איפה הנקודות האלו קיימות במהלך המסלול ולמלא בהן מים אם לא מתכננים למלא בבקתה, או למלא בבקתה במידה ויש אפשרות. לצורך כך אפשר להגיע או עם שלוקר או לקנות בקבוק גדול ולמלא אותו כל פעם בדרך בנקודות האלו. המים עצמם נקיים וראויים לשתייה, מאוד צוננים ומרעננים (מומלץ לעצור לשתות מהם גם אם יש מים בתיק). במפה הוספתי את הנקודות שבהן אני זוכר שהיו מים במהלך הדרך.
6. ביגוד: רוב המסלול עובר בגובה, אך זה מלווה בעיקר ברוחות שמשתנות. לא הרגשתי קור קיצוני שלא נבע מהרוח (כמובן שתלוי בעונה). עשיתי את רוב המסלול במכנס טיולים קצר (עם אופציה לחבר שרוולים למכנס ארוך, ואת זה עשיתי רק ביום הרביעי) וחולצה קצרה. כובע וקרם הגנה - חשוב, לא תמיד מודעים לשמש, ואני לא הקפדתי ביומיים הראשונים ונשרפתי קצת. לגבי מעיל/סופטשל - אני טסתי עם סופטשל בגלל שהיו צפויות סופות רעמים במהלך רוב הטיול (בפועל היה רוב היום שמשי, ורק ביומיים הראשונים גשמים משמעותיים החל מהשעה 16:00), אבל באופן כללי הרגשתי שסופטשל נותן מענה גרוע אם אין גשם, כי חם מדי ואי אפשר לבצע את המסלול בלי להזיע, גם אם יש רוח (ואז יוצא מצב שחם מאוד וצריך להוריד, ויש רוח קרה על גוף מיוזע וזה מתכון ללהיות חולה) ולכן הייתי ממליץ לקחת ביגוד עליון ארוך כלשהו שלא שומר חום בפנים.
7. חלוקת ימים: את התכנון מומלץ לעשות לפי התכנון המובנה שמופיע למסלול, עם זאת בגלל ריבוי הבקתות בדרך זה מאוד גמיש ואפשר לפרק את המקטעים לחלקים שונים. חשוב להבין שהחלוקה של המסלול היא מאוד הגיונית בהיבט אורך וזמן שלוקח לכל יום, ולכן מומלץ להיצמד כמה שיותר לתכנון המומלץ ואם משנים בקתות בדרך לדאוג שהן יהיו קרובות (הסיבה היחידה לשנות בקתה בתכלס היא בגלל שאין מקום בבקתה הרצויה, והם בדרך כלל יודעים להפנות לבקתה קרובה אליהם).
8. ניווט: אני אישית למדתי טוב מאוד את הניווט באופן כללי בכל יום, איפה אני אמור לעבור ומה אני אמור לראות טופוגרפית ולמדתי המון עם המפה שמופיעה בכל סיפורי הדרך באתר. עם זאת, השביל מסומן ורוב הזמן מאוד ברור לאן צריך ללכת ואיפה המסלול ממשיך. אבל, היו כמה פעמים שלא הייתי בטוח ושם השתמשתי באפליקציה בשם FATMAP - כוללת המון מסלולים שונים שאנשים מעלים בכל אזור, ומסומנים בצורה מאוד בולטת על המפה, ומראה טופוגרפיה בצורה מלאכותית אבל נהדרת, עוזרת מאוד להתמצא בשטח אבל מאפשרת שימוש לייב רק עם אינטרנט (בגלל שרכשתי סים באיטליה הייתה לי גמישות עם זה). כגיבוי שמרתי מקטעים בצילום מסך מהמפה כאן באתר בקובץ אקסל, וחילקתי לפי כל יום, ככה שהייתי מאוד גמיש בנקודות ללא אינטרנט. בנוסף יישומי גוגל (מפות ו-EARTH) עזרו מאוד גם בזמן אמת וגם בתכנון (למפות מספיק רק מיקום פעיל ואין צורך באינטרנט, פשוט זה יהיה ללא לווין, אבל זה מספיק כזי לדעת אם ירדת מהשביל ואיפה הוא ביחס אליך ברוב המקומות). באופן כללי, אני ממליץ ללמוד את הקווים הכלליים של המסלול, איפה העליות, איזה סוג תא שטח עוברים, איפה צריכים לעבור כדי להיות פחות תלוי בזה במהלך הדרך. אפשר לקנות מפה של הטיול באיטליה (מפה כתומה שכתוב עליה ALTA VIA 2) והיא נותנת מענה טוב מאוד בנוסף לכל אלו, לא השתמשתי בה רק בגלל שהיו לי את כל השאר (מצורפת בתמונות).
9. תכנון: מומלץ להיעזר בכמה אתרים ומקורות ידע כדי לבנות את הטיול בצורה מדויקת בפרטים הקטנים. אני הבנתי איך המסלול אמור להיראות רק בסוף הטיול, והייתי מתכנן את הטיול שלי בצורה קצת אחרת אם הייתי מבין לעומק איך הכל הולך להיראות. בכל אופן אני מרוצה מהחלוקה שעשיתי ומהדרך בה הטיול התבצע, אבל תמיד אפשר לשפר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 1 - ברסנונה (Brixen) > בקתת Gampen Alm

נחתתי באיטליה בעיר ורונה. התכנון המקורי היה לנחות בונציה אבל ממה שראיתי בסיפורי הדרך נחיתה בורונה מאפשרת הגעה נוחה יותר לתחילת המסלול, וכרטיסי הטיסה שמצאתי לורונה היו זולים יותר מאלו שמצאתי לונציה.

יום לאחר הנחיתה יצאתי מוקדם בבוקר לתחנת הרכבת Porta Nuova בורונה. לקחתי רכבת מורונה לעיירה ברסנונה (Brixen) בשעה 06:30 בבוקר והגעתי לברסנונה באזור השעה 09:00. מחיר הרכבת היה 20 יורו והיא עמדה בזמנים. שימו לב שבאיטליה ניתן לעלות לרכבת בארבע השעות לאחר השעה שאליה הזמנתם את הכרטיס, לא ניתן לעלות מוקדם יותר (אם כי אפשר לנסות, הרכבת שלי בוטלה ועליתי על רכבת מוקדמת יותר ולא נתקלתי בפקח כדי להגיד מה ההשלכות). באזור תחנת הרכבת ברסנונה יש סופרים נוחים שם הצטיידתי במעט מזון שאכלתי במהלך ימי הטיול כנשנוש. משם המשכתי לתחנה המרכזית של ברסנונה ולקחתי קו אוטובוס אוטובוס 321 לסאן אנדריאה (20 דק׳ נסיעה). מתחנת האוטובוס המשכתי לכיוון רכבל Plose שלקח אותי ישירות לנקודת תחילת המסלול על פסגת Plose (מחיר הרכבל 20 יורו). עם יציאה בשעה 05:30 בבוקר מהדירה בה לנתי בורונה הגעתי לנקודת תחילת המסלול בשעה 12:00 בערך.

המסלול כולו מסומן בצורה מאוד ברורה בסימון אדום-לבן, ולכן אני לא אתעכב לפרטי פרטים על כל מקטע במסלול, אלא על מקטעים שבעיניי הם דורשים התייחסות מפורטת יותר, כיוון שאת רוב הדברים ניתן לראות בצורה די טובה במפה.
המסלול מתחיל בעלייה לכיוון בקתת Plose, שם אפשר לאכול ארוחת צהריים טובה ולהמשיך במסלול. רוב המקטע הבא של המסלול מאופיין בירידה למרגלות הרכס הראשון בדולומיטים, אותו רואים מהיציאה מהרכבל והוא מרשים ביופיו, ומלווה לאורך כל הדרך. כבר מתחילת המסלול אפשר לראות את הפאס הראשון במסלול, Forcella de Putia, ממנו יש כ40 דק עד הבקתה הקרובה במסלול (בדרך כלל אוכף ברכס ומשמש כנקודת מעבר בין עמקים ורכסים במסלול. באיטלקית נקרא גם פורצ׳לה - Forcella, אבל רוב האנשים יבינו גם אם תגידו פשוט Pass). הירידה עוברת דרך חוות מקומיות, וחוצה כביש למרגלות הרכס שעליו יש כמה מסעדות ובקתות שאפשר לעצור בהן לקפה והתרעננות. בהמשך עוקבים אחרי הכביש עד שרואים שלט שמצביע על יציאה חזרה לשביל. רוב המקטע אחרי עובר דרך קטע מיוער, אבל השביל מאוד ברור.
נקודה חשובה במקטע הזה הוא ביציאה מהמקטע המיוער (אחרי הכביש) למפל למרגלות הרכס. יש שם מים זורמים בעונות הטיול המומלצות והחלק של הדרך שחוצה אותו לא ממש ברור, לכן ממליץ לחפש בעיניים טוב את הסימון להמשך הדרך לפני שחוצים את המפל. בנוסף יש סימונים ירוקים בהירים בצורת קו ישר שמצביעים לכיוון הכללי של הדרך, ומשם קל למצוא את ההמשך. מהשלב הזה מתחילים עלייה קלה ומגיעים לפיצול שבילים, שממנו לוקחים ימינה ועולים אל הפאס (אורך העלייה הוא כשעה). העלייה הפתיעה אותי מאוד בקושי שלה, במיוחד בשלב כה מאוחר של היום. הגעתי לעלייה הזו בערך בשעה 18:00 של היום, ולכן אם הייתי יודע שזה ייקח כמעט שעה הייתי יותר תכליתי בשלבים המוקדמים של היום. משם יש הליכה של כ20-30 דקות עד לבקתה הקרובה.

הבקתה המומלצת למסלול בסוף היום הזה היא בקתת ג׳נובה (Rifugio Genova). היא הייתה מלאה בתאריך בו ביצעתי את הטיול אבל הבעלים הציעו לי לבדוק בבקתת גמפן אלם (Gampen Alm Hutte) בעמק שמערבית לבקתת ג׳נובה, בה בפועל ישנתי בסוף. המחיר ללינה בבקתה היה 55 יורו עבור לינה וארוחת ערב ובוקר, וזו הייתה אחת הבקתות הטובות יותר במהלך הטיול. יש מקלחת בכל חדר מעונות עם מים חמים, האוכל טעים והצוות נחמד מאוד. החיסרון בבקתה הוא המיקום שלה, היות והחזרה ממנה למסלול מלווה בעלייה מכובדת וכדאי לקחת את זה בחשבון בתכנון שעת היציאה ביום הבא (20-30 דקות עלייה).

יום 2 - בקתת Gampen Alm > בקתת Puez

את היום התחלתי אחרי ארוחת בוקר בבקתה ויציאה באזור השעה 07:45 מהבקתה. כמו שאמרתי בפרק הקודם, הקדמתי מהתכנון בגלל העלייה חזרה למסלול. המקטע עד הפאס הבא היה יחסית קליל, חוצה את החלק הדרומי של העמק ומלווה ביופי עוצר נשימה, אוויר נקי ושקט מעורב בצלצולי פעמונים של עיזים בחוות הקטנות בקרבת הפאס. ללא ספק המקטע שהכי נהנתי ממנו בדרך בגלל השקט והנוף.

לאחר הירידה ומעבר אזור החוות, מתחילה עלייה מתונה לעבר הפאס הבא. העלייה אליו הייתה השנייה הכי קשה שעשיתי במסלול, ומערבת שיפוע חריף ביחד עם אבנים מתדרדרות וחצץ. בדרך לפאס עצר אותי אחד מאנשי ״רשות הטבע והגנים״ של האזור, שוויסת תנועה בירידה ובעלייה לפאס בגלל עניין האבנים המתדרדרות. תוך כדי ההמתנה נצברו עוד כמה מטיילים וכולנו חיכינו לעלות. לאחר שנפתחה העלייה היא ארכה כ30-40 דקות עד לפאס עצמו.
המעבר לרכס Puez מהפאס כולל כמה אפשרויות: ירידה לעמק דרומית לפאס ועלייה חזרה מזרחה (אחד מהמטיילים בסיפורי הדרך באתר בחר באופציה הזו) או פנייה שמאלה והיצמדות לרכס ובהמשך עלייה בויה פרטה.
בתכנון המסלול התייחסתי כאופציה הראשית שלי בתור ירידה לעמק ועלייה, אבל מדובר בירידה משמעותית מאוד שכמובן תלווה בעלייה, והחלטתי שזה פשוט לא כדאי ואני מעדיף לבצע ויה פרטה.
לוקחים שמאלה וממשיכים על שביל חצץ עד לתחילת הויה פרטה, ומשם כ30 דקות עלייה בויה פרטה. הטיפוס לא קשה פיזית ברובו, וגם לא מסוכן ברוב המקטע כל עוד מבצעים הכל לאט ולא ממהרים ולקוחים סיכונים מיותרים.

בסוף העלייה נפתח נוף מדהים לכל העמק ולרצועת ההרים הבאה (שבקצה שלה אפשר לראות את פסגת הPiz Boe שנגיע אליה ביום השלישי). אחרי עצירה קצרה ממשיכים בירידה ועל קו הרכס עד לבקתת Puez. במהלך הירידה יש בכמה מקומות בצמוד לשביל מפלוני מים שבהם אפשר למלא מים קרים.

ההגעה לבקתת Puez מהפאס לקחה כשעה וחצי-שעתיים. הבקתה הייתה הכי יקרה במסלול (70 יורו ללינה ו2 ארוחות), המקלחת בתשלום וללא וייפיי/קליטה באף קטע בבקתה עצמה (אם יוצאים לאזור הבקתה אפשר לתפוס קליטה). הצוות היה נחמד, אבל סה״כ ההתרשמות מהבקתה הייתה סבירה. חלק מהדברים נובע היות והבקתה מאוד מבודדת ולא ניתן להגיע אליה עם רכב, ולכן רוב הלוגיסטיקה שלהם מבוצעת על בסיס מסוק.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 3 - בקתת Puez > בקתת Forcella Pordoi

היום השלישי של המסלול לפי ההמלצות הרשמיות למסלול נמשך עד בקתת Boe. בגלל שהיא הייתה מלאה היום שלי המשיך עד בקתת Pordoi בפאס שיורד מהרכס לעמק Passo Pordoi, אם כי ההבדל היה 40 דק' הליכה מבקתת Boe לבקתה שבה אני לנתי, אבל בגלל התוספת זה היה צפוי להיות היום הכי ארוך.

יצאתי מבקתת Puez באזור השעה 08:00 בבוקר ובהליכה קלילה המשכתי אל עבר פאס Forcella de Cir, ממנו הירידה לעמק ולרכס הבא. ההליכה הייתה די קלילה ביחס לשאר הימים - עדיין מלווה בעליות וירידות, ואינה פשוטה, אך ביחס לעליות התלולות בפאסים ביומיים הקודמים היא הייתה נעימה יותר. בדרך יש אזור שבו ניתן למלא מים באחד המפלונים שנשפכים לאגם קטן. הדרך לפאס de Cir עוברת בפאס נוסף בדרך שממנו יש ירידה לאורך העמק ונוף נהדר עד להגעה לפאס האחרון .
הירידה מהפאס אינה מסובכת, אבל יחסית תלולה ומלווה בהמון משפחות שעושות טיולי יום לכיוון Puez, רובן עולות למעלה. אחרי ירידה לעמק אפשר להינות מקפה או אוכל בבקתת Jimmi שיש לה נוף נהדר על הרכס הבא וממנה להמשיך לכיוון הרכס הבא.

יורדים מבקתת Jimmi וממשיכים לעבר הכביש. לאחר מעבר הכביש מגיעים לבקתת Frara (שנכתב עליה באחד מסיפורי הדרך באתר) וצריך לעקוף אותה ולעלות בשביל שלוקח שמאלה במקביל לרכס. את השביל קל מאוד לראות כבר מרחוק, אפילו בזמן הירידה לעמק. ממשיכים על השביל גם בקצב די קליל ומגיעים לעלייה לכיוון הפאס הבא. העלייה הזו הייתה גם בין הקשות במסלול, והיא מלווה בחצי ראשון תלול מאוד באבנים וחצץ ובחצי השני בויה פרטה לא מסובך מדי. גם שם יש הצטברות של מטיילים בעיקר בחלק העליון ולכן זה עלול ליצור עיכובים וצריך לקחת את זה בחשבון.

אחרי עלייה לפאס נכנסים לתוואי הסלעי וההררי יותר של החצי הראשון במסלול. השבילים מסומנים בצורה מאוד ברורה ומכווינים לעבר הבקתה הקרובה Pisciadu שם אפשר לעצור לארוחת צהריים ולהמשיך לעבר בקתת Boe. כל השלטים בחלק הזה של המסלול (ואפילו כבר מהעמק לפני העלייה לחלק הזה) מסמנים לעבר בקתת Boe ולכן לא צריך לדאוג לגבי ללכת לאיבוד. אחרי הבקתה עוברים אגם וממנו מתחילים עלייה ממושכת בשיפועים משתנים לעבר החלק הגבוה יותר של הרכס (סביב 2,800 מ'). אחרי סיום העלייה מתחילים ירידה קלה ומגיעים לפיצול שבילים לפני כיפה בשם L'Antersass - פיצול השבילים מאפשר להמשיך על שביל האלטה-ויה שעובר בשיא הגובה של הכיפה או להקיף את הכיפה מסביב בויה פרטה. אני אישית הייתי מאוד תשוש מכל העליות במהלך היום ולא הרגשתי שיש נוף מיוחד לראות מהכיפה ובחרתי בויה פרטה - זה היה מקטע יחסית לא פשוט, שבו הרגשתי באמצע שאם דרגת הקושי ממשיכה באותה צורה אני מסתובב אחורה וחוזר דרך השביל שעובר במעלה הכיפה. הקושי נבע בעיקר ממדפי סלע צרים שדורכים עליהם וצעד לא נכון עלול לגרום לנפילה לתוך העמק. זה המקטע היחיד שבו חשבתי פעמיים האם להמשיך בויה פרטה ולכן אני מציין אותו כאן במיוחד.
משם ההמשך הוא בקטע יחסית מישורי ושטוח עד לבקתת Boe וממנה לבקתת Forcella Pordoi. מומלץ לעלות לפסגת הPiz Boe - למי שישן בבקתת Boe יש מקטע שעובר דרך הפסגה ולהמשך המסלול. עבורי זה היה לחזור ביום למחרת מוקדם בבוקר לPiz Boe כי הגעתי לאזור בשעה יחסית מאוחרת ומזג האוויר היה נראה יחסית אפור (בפועל היו רק רוחות חזקות וזה התבהר לקראת הערב).

בקתת Forcella Pordoi נמצאת על פאס Pordoi, ממוקמת ממש לפני שמתחילים ירידה לכיוון Passo Pordoi. הבקתה היא לחלוטין בין הבקתות הטובות מאלו שלנתי בהן. המחיר היה יקר ביחס לרוב הבקתות (70 יורו ללינה ו2 ארוחות - חצי ממנו ביצעתי בתשלום מראש) אבל הייתה מקלחת חמה ווייפיי זמין עד שעה 19:00 בערב. הארוחות היו נהדרות והצוות אדיב וזמין.

יום 4 - בקתת Forcella Pordoi > בקתת Castiglioni

בגלל שלא עליתי לפסגת הPiz Boe ביום קודם לכן החלטתי להשלים את הטיפוס בבוקר למחרת. ההגעה לתחילת הטיפוס מהבקתה היא כ15-20 דקות והטיפוס עצמו אורך בין 40 דקות לשעה. הטיפוס לא קשה מדי ומערב כמה ויה פרטות פשוטות יחסית, והנוף מהפסגה (בגובה 3,152 מ') נהדר ויש זווית יפה על המרמולדה. משם ירדתי חזרה לפאס ולבקתה והתחלתי את הירידה לPasso Pordoi.
הירידה הייתה הכי קשה וארוכה במסלול, ירידה של יותר משעה בגלל אבנים, חצץ ושיפועים גבוהים ובנוסף המון מטיילים שעולים מהעמק לפסגת הPiz Boe.
לאחר סיור בחנות מזכרות בPasso Pordoi התחלתי עלייה לכיוון הרכס שמקביל למרמולדה ועתיד לקחת אותי עד לבקתה הבאה.

ההליכה מPasso Pordoi לבקתה ארכה כ-4 שעות, בתוואי שרובו מישורי ויחסית נוח, עם המון מטיילים בדרך.
העלייה לפאס יחסית סבירה ביחס לשאר העליות במסלול, וברגע שמגיעים נפתח נוף עוצר נשימה על עמק di Fassa. משם הדרך ממשיכה בצורה מסומנת עד לבקתת Castiglioni, על קו הגובה של הרכס, עם מעט עליות וירידות והמון נוף יפה (בעיקר של המרמולדה). בגלל שההליכה לוקחת יותר משעתיים אפשר באמת לראות את המרמולדה בכמה זוויות ומצבי שמיים.אציין שבדרך לבקתה פגשתי לראשונה מטיילים מישראל (משפחה מתקוע שעשתה טיול יום בכיוון ההפוך).
עם ההמשך בשביל נפתח נוף נהדר לאגם Fedaia ולשאר העמק. משם ממשיכים בהליכה עד מעל הסכר שעוצר את האגם מלהישפך לעמק, ובירידה של כ-30 דקות עד לאזור הבקתה.
התחלתי לרדת מפאס Pordoi בשעה 10:00 בערך והגעתי לבקתה בסביבות השעה 15:00. לפני שנכנסתי לבקתה עשיתי עצירה במסעדה בשם Col de Cuk, שנמצאת במעלה הכביש. יש שם פיצות מצוינות ומקוריות (שלי הייתה שילוב מפתיע של דבש ואגוזי מלך) ושירות נהדר. משם המשכתי חזרה לבקתה.

הבקתה הייתה מצוינת, עם מחיר של 55 יורו ללינה ו2 ארוחות ומקלחות עם מים חמים. חדר המעונות היה יחסית ריק ולכן הייתה שינה נהדרת, וגם הצוות היה מאוד אדיב. יש אופציה לכבס במקום, שלא ניצלתי, אבל בהחלט מומלץ.

יום 5 - בקתת Castiglioni > בקתת Contrin

היום הזה מעט שונה ביחס לתכנון ההגיוני בהתאם למסלול שביצעתי. הסיבה הייתה היא שהבקתה שהזמנתי הייתה כזאת שמתאימה לתכנון שכולל טיפוס על המרמולדה. אני הגעתי שבועיים אחרי התאונה שאירעה במרמולדה בתחילת יולי 2022, ולכן המרמולדה הייתה סגורה למטיילים ונאלצתי להקיף מסביב ולהגיע לאותה בקתה בכל מקרה. עם זאת המעבר לעמק Contrin כלל עלייה לא פשוטה (שעליה אפרט בהמשך) שדי קיזזה את הזמן ש"נחסך" ללא ביצוע טיפוס על המרמולדה.
שביל ה-AV2 הרשמי עוקף את המרמולדה ולא חוצה אותה, אבל רוב האנשים בוחרים לבצע את הטיפוס על המרמולדה כחלק מהמסלול.

את היום התחלתי בשעה 08:00 בהקפה של האגם וירידה על שביל ה-AV2 העוקף את המרמולדה. השביל קליל מאוד, בירידה ועובר צמוד לכביש ובתוך תוואי די כפרי. בסוף הירידה מסיימים באזור תיירותי שאפשר לשבת ולעשות בו הפסקה קצרה לקפה ואוכל ולהמשיך עליי לעבר פאס Ombretta שממנו יורדים לעמק Contrin ולבקתה.
מתחילים עלייה על שביל ה-AV2 לכיוון הפאס, עוברים דרך פארק מוסדר שקיים באזור, וממשיכים עלייה עם השביל. בשלב מסוים יש פיצול של השבילים ושביל ה-AV2 ממשיך שמאלה (דרומה) והשביל לעלייה לפאס ממשיך ימינה (צפונה ובהמשך מערבה). הפיצול מסומן וזה היה הרגע בו התנתקתי משביל ה-AV2.
ממשיכים עלייה לכיוון הפאס, בדרך חוצים כמה בקתות מקומיות שכוללות מסעדות שניתן לעצור בהן (אם כי מומלץ לשמור את הפסקת האוכל לאחר העלייה). העלייה לכיוון הפאס היא הכי קשה שביצעתי במסלול, בעיקר בגלל האורך שלה ובגלל הפרש הגבהים העצום שיש לעלות (בגלל שהמסלול מתחיל מתחתית העמק ומסתיים בגובה של 2,900 מ') ובגלל התוואי של העלייה שמלווה בשיפועים גבוהים וגם כאן תוואי של חצץ (מעט יותר קיצוני משאר הפאסים, בעיקר בסוף העלייה).
מהפאס נשקף נוף מדהים על שני העמקים (ממנו עליתי והעמק אליו יורדים בהמשך). הירידה לעמק מתחילה בשיפועים מעט גבוהים וזה נהיה מתון עם הירידה, ובחצי השני של הירידה יש מספר מפלונים שאפשר למלא בהם מים קרים.
הגעתי לבקתת Contrin באזור השעה 16:00 בצהריים. העמק מדהים ושקט, ונהנתי במהלך הירידה מהפסקות שבהן פשוט התיישבתי להינות מהנוף והשמש.

בקתת Contrin היא אחת הבקתות המוכרות באזור, ומבחינתי היא הייתה הבקתה הכי טובה במסלול. המחיר היה 55 יורו ללינה ו2 ארוחות, הארוחות היו העשירות ביותר שהיו מבין כל הבקתות, הצוות היה נהדר והייתה אווירה נעימה באופן כללי. יש קליטה בכל רחבי הבקתה. על מים חמים במקלחת צריך לשלם כ-3 יורו. האווירה במקום נהדרת ואפשר להינות גם מטיול רגלי בטבע באזור.

יום 6 - בקתת Contrin > העיירה Canazei

בגלל שינויים במהלך הטיול שיניתי את התכנון המקורי שלי ליום הזה. התכנון המקורי היה להמשיך לעיירה San Pellegrino וממנה לנסות להגיע לMoena. מMoena תכננתי לקחת אוטובוס ישירות לונציה. בגלל המלצות שקיבלתי מכמה מטיילים החלטתי לקחת רכבת לונציה, ולא ראיתי אופציה שתביא אותי לונציה בזמן במסלול הזה ולכן החלטתי לקצר את המסלול ולצאת צפונה לכיוון העיירה Canazei.

התחלתי את ההליכה בשעה 07:45 בבוקר, וההליכה הייתה קלילה מאוד ונעימה, וחצתה את כל העמק במקטע מאוד מישורי דרך היער. משם יש אופציה להמשיך על שביל שהולך על קו הרכס עד לעיירה וממנו יש נוף נהדר על העמק ועל כמה רכסים יפים באזור (אחד מהם נמצא מימין תו"כ הליכה לעיירה והוא הרכס שעליו נמצאת Piz Boe). במקרה שלי השביל היה סגור לעבודות תחזוקה ולכן ירדתי לאזור העירוני והמשכתי דרך העיירות צפונה, על שביל שעובר ליד נחל שזורם באזור ויש שם הליכה נעימה יחסית.
מההגעה לCanazei לקחתי קו אוטובוס (שלא עולה כסף) לכיוון Vigo di Fass משם לקחתי אוטובוס לעיר Bolzano (לא זוכר את מספר הקו אבל זוכר שהוא עלה לי 2.5 יורו) ומשם רכבת לונציה (20 יורו, עם עצירה להחלפה בורונה). הגעתי לונציה בשעה 18:00 בערב.

המשכתי לעוד יומיים בונציה (הגעתי ביום שלישי בערב לונציה) והמראתי חזרה לישראל ביום שישי מוקדם בבוקר. כיוון שזו לא מטרת הסיפור לא אפרט על השהייה בונציה, אבל במידה ומישהו מעוניין בהמלצות לונציה הוא יכול לכתוב לי בפרטי או להשאיר תגובה ואענה בשמחה.

טיפים

  • חשוב מאוד לתכנן ולהבין איך המסלול המלא נראה בהיבט עצירות וחלוקת הימים ובהתאם לזה לתכנן את המסלול החלקי (נקודות יציאה, בקתות וכו׳). האורך של כל יום יכול להיראות לא מתאים בהתחלה, אבל מההתרשמות שלי הימים מחולקים בצורה טובה בתכנון המקורי אז אין סיבה לשנות את החלוקה אלא אם כן אין מקום בבקתה (ולכן ממליץ להזמין מקום בבקתות מראש).
  • ממליץ לארוז מינימלי ורק את הדברים הנחוצים, זה מאוד מקל במהלך המסלול וכל קילו פחות באמת משמעותי. חשוב להקפיד על מגבת וליינר כדי לא להיקנס באחת הבקתות ולקנות שם, והשאר לפי הניסיון שלכם. לגבי ביגוד, ממליץ גם בקיץ לקחת משהו ארוך נגד הרוח (אבל לא סופטשל!).
  • אחד הדברים שעזר לי המון בטיול הוא ללמוד את תוואי הניווט מראש, בהיבט הטופוגרפיה (המפה פה באתר עזרה מאוד והשתמשתי בה גם בטיול עצמו). זה עוזר להבין כיוון כללי במהלך היום ומה צפויים לעבור, ונותן ראש שקט, וזה עזר לי לנווט את הרוב המוחלט ללא תלות במפה. בכל אופן תמיד אפשר לרכוש מפות בדרך.
  • ממליץ להיעזר בכמה שיותר מקורות מידע בתכנון הטיול, ובסוף לדבר עם אנשים שעשו אותו בפועל. אני מרגיש שזה היה יכול לעזור לי להבין יותר, אם כי החוויה והניסיון של לבצע את זה לבד בעצמי בפעם הראשונה לימדו אותי המון לפעמים הבאות.
  • מזג האוויר מאוד הפכפך, והתחזית יכולה לשקר המון פעמים. לפני שיצאתי לטיול היו צפויות סופות ברקים ברוב משכי המסלול ובפועל ליווה אותי גשם רק ביום הראשון וביום השני, בשאר הימים היה חמים ונעים ברוב שעות היום. ממליץ להתעדכן על מזג בתדירות לפני היציאה ולבדוק בכמה מקורות שונים. בכל מקרה, מצרף קישור לאתר שנותן מזג אוויר די מדויק לכל המחוז הצפוני של איטליה, ובפרט לדולומיטים - הוא היה הכי מדויק מבין כל אלו שבדקתי ונתן מידע מפורט ואמין.
  • להינות, לנוח ולעצור ולהתרשם מהנוף! הטיפ הכי גדול מבחינתי לטיול הזה, זה אחד המקומות היפים יותר שהייתי בהם, והמון רגעים אצלי בטיול היו עצירות לקפה במקומות שקטים ונעימים או פשוט עצירה והתפעלות מהנוף. ללא ספק זה מה שיישאר איתי שנים קדימה מהחוויה.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )