תאריך הטיול | אוגוסט 2024 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | אמצע-סוף יוני עד אמצע ספטמבר |
Tour des Combins הוא טרק בנוף אלפיני קלאסי של שישה ימים שמקיף את רכס הCombin שבין איטליה ושוויץ. אין בטרק הזה מקטעים טכניים בכלל, אבל יש בו ימים עם מרחקים ארוכים ועליות קשוחות. הלינה היא בחדרים משותפים בבקתות אלפיניות. העונה היא אלפינית קלאסית - מאצע-סוף יוני לאמצע ספטמבר. מומלץ למי שמחפש טרק אלפיני קלאסי מאתגר, יפיפיה ולא עמוס.
אני כבר הייתי בעמק אאוסטה שבצד האיטלקי, אז התחלתי את המסלול במעבר סן ברנרד. במהלך הקיץ יש אוטובוס של חברת Arriva שיוצא מספר פעמים ביום מהעיר אאוסטה לצד האיטלקי של מעבר סן ברנרד. אין צורך להזמין מראש. מהצד האיטלקי זה הליכה של כמה דקות לצד השווצרי. יש גם אוטובוס פעם ביום של חברת TMB השוויצרית שנוסע מאאוסטה לשוויץ דרך מעבר סן ברנרד.
בגלל לוחות הזמנים המוגבלים של האוטובוסים, הגעתי למעבר סן ברנרד לקראת הערב וישנתי שם. במעבר פועלים הוסטל (חדרים משותפים) ומלון (חדרים פרטיים), שניהם בניהול של מנזר סן ברנרד. המקום פתוח לכולם, לא צריך להיות עולה רגל בשביל לישון במקום.
אם מגיעים במיוחד לאזור בשביל הטרק הזה, עדיף להגיע משוויץ. Bourg St Pierre ו Mauvoisin נגישים בתחבורה ציבורית (שילוב של רכבות ואוטובוסים) מציריך ומג׳נבה. האתר של חברת הרכבות השווצרית sbb.ch, הוא מקור מצוין להבין איך מגיעים. Bourg St Pierre זה מקום די שומם ללא אופציות משמעותיות של הצטיידות ואפשרויות לינה מוגבלות.
המסלול הרשמי הוא של 6 ימים ומתחיל בצד השוויצרי.
יום 1 - Bourg St. Pierre - Cabane du Col de Mille
יום 2 - Cabane du Col de Mille - Cabane FXB Panossier
יום 3 - Cabane FXB Panossier - Cabane de Chanrion
יום 4 - Cabane de Chanrion - Rifugio Adolphe Letey di Champillon
יום 5 - Rifugio Adolphe Letey di Champillon - Saint Rhemy en Bosses
יום 6 - Saint Rhémy en Bosses - Bourg St. Pierre
מכיוון שהייתי בצד האיטלקי, עשיתי כמה שינויים במסלול הקלאסי על מנת להתחיל ולסיים באיטליה:
יום 1 - San Bernard Pass - Cabane du Col de Mille
יום 2 - Cabane du Col de Mille - Cabane FXB Panossier
יום 3 - Cabane FXB Panossier - Cabane de Chanrion
יום 4 - Cabane de Chanrion - Rifugio Adolphe Letey di Champillon
יום 5 - Rifugio Adolphe Letey di Champillon - Saint Rhemy en Bosses
23.4 ק״מ, +1163 מטר, -1144 מטר
מעבר סן ברנרד הוא אחד המעברים החשובים שמחברים בין שוויץ לאיטליה, ודרכו עברו שליחים דיפלומטיים, חיילים ועולי רגל במשך מאות שנים. עד היום פועל במעבר מנזר סן ברנרד, שמנהל אכסניית עולי רגל, מלון, ומוזיאון קטן שמוקדש להיסטוריה של כלבי סן ברנרד.
שום דבר מהרומנטיקה ההיסטורית הזאת לא נשאר. הכביש המתפתל שמוביל למעבר מלא במכוניות שעוצרות ליד האגם ומהם יוצאים ילדים משועממים. בצד האיטלקי מספר מסעדות וחנויות, בצד השוויצרי אפשר למצוא את מבני המנזר.
אני מתחילה את ההליכה בירידה לעמק בצד השווצרי. השביל אמנם לא מתרחק מאוד מהכביש, אבל זאת הליכה נחמדה באחו אלפיני רטוב ובוצי, תוך חצייה של מספר שטחי מרעה. למטה רואים את העמק, ומעליו את מאגר Lac des Toules ולצידו את הכביש המקורה שעולה למעבר. קצת לפני המאגר יש אזור של שיחי פטל, שבסוף אוגוסט עמוסים לגמרי בפירות. לפי כמות הפירות לא נראה שהולכים פה הרבה אנשים.
ליד המאגר יש מסעדה קטנה, אבל מוקדם מדי לקפה והם עדיין לא פתוחים. אני ממשיכה לרדת ומוצאת את עצמי בכפרים שראיתי מלמעלה. Bourg St Pierre הוא יישוב כ״כ מנומנם שהוא נראה נטוש, עם מרכז עתיק (אפשר למלא מים) ואתר קרוואנים גדול. נראה שיש בו מקום אחד או שניים לאכול צהריים, אבל לא הרבה מעבר.
הסימון לוקח אותי לצד השני של העיירה, שם אני חוצה את הכביש ומתחילה לטפס על שביל עפר בשיפוע הורס ברכיים ביער. השיפוע מתמתן כשהשביל יוצא מהיער, אבל ממשיך על שביל עפר וחוצה מספר חוות פעילות.
קצת לפני 2,200 מטר מגיע מקטע אופקי שמספק הקלה זמנית מהעלייה, אבל לא להרבה זמן. מכאן השביל חוזר על תבנית עלייה - הליכה אופקית - עלייה מספר פעמים. גשרון קטן לוקח שמאלה מעל נחל בפנייה האחרונה. השביל נראה מרחוק כמו שביל עיזים, והוא אמנם צר, אבל מתוחזק היטב. Col de Mille בגובה 2,471 הוא הפס הראשון לטרק, וממנו אפשר לראות את רכס המון בלאן ואת העמקים מלמטה.
Cabane de Mille היא יעד פופלארי למשפחות ולמטיילי יום, מכיוון שהיא יושבת לא רחוק מרכבל שפועל גם בקיץ. בבקתה חדרים עם 10 מזרונים בכל חדר, מאורגנים בשתי קומות. בבקתה יש מקלחות שמופעלות עם מטבע. ארוחת הערב המצוינת כולל מרק וקוסקוס (!) עם ירקות (!!) ועוגת דובדבנים.
מחיר: 71 פרנק שווצרי למיטה + חצי פנסיון. הזמנה אונליין.
14.6 ק״מ, +802 מטר, -646 מטר.
יום של שני חלקים. החלק הראשון הוא הליכה עולה ויורדת, עולה ויורדת לאורך צלע ההר באזור של צמחייה נמוכה ופרות עקשניות שממש מסרבות לפנות את השביל. עלייה קצרה בשביל עפר נגמרת בCabane de Brunet - אני הגעתי ב10 והם כבר פתוחים לקפה ועוגה. הבקתה נגישה באוטו, ובמהלך העונה יש שאטל חינמי שמוביל מהבקתה לעמק למטה, שמסונכרן עם האוטובוס לתחנת הרכבת של Le Chable.
מהבקתה השביל ממשיך להתפתל לאורך צלע ההר. בקיץ האחרון הייתה פה מפולת סלעים שסחפה את השביל, אבל השווצרים בנו מקטע עוקף. השביל חוצה נחל על גשר מתכת קטן (למי שרוצה מסלול קצת יותר קשה - במקום לחצות על הגשר, אפשר להמשיך ישר על שביל שעולה גבוה ומשם יורד לבקתה הבאה. לא ניסיתי, אבל הבנתי שזה מסלול קשוח יחסית). אחרי הגשר מתחילה העליה לכיוון בקתת Panossier. הנוף משתנה למדבר של מים וסלעים, וגשר תלוי ארוך חוצה נהר של מים אפורים, כ״כ אפורים שמרחוק נראים כמו סלעים.
עוד חצי שעה אחרי הגשר הגדול, טיפוס גדול אחרון להיום ואני מגיעה לבקתה ולקרחון שעל שמו היא נקראת.
מנהלת הבקתה מובילה אותי לחדר הגדול שמתחת לגג - חדר מזרונים. אני מקבלת פינה שלמה לעצמי, עם שלושה מזרונים, ליד החלון!
בבקתה יש מקלחות בפנים בתשלום, אבל מנהלת הבקתה מציעה לי את המקלחת החינאמיתבחוץ, מבטיחה שהיה יום מספיק חם למים רותחים. ארבע פלטות עץ שיוצרות תא קטן, צינור וראש טוש, ונוף לקרחון. המים חמים, וזאת אחת המקלחות הטובות של חיי. שני צעדים מתא המקלחת יש חבלי כביסה, זאת הזדמנות טובה לכבס את הבגדים ולתלות אותם שיתייבשו. אחרי המקלחת אני יושבת על המרפסת לשתות בירה. הבקתה בתפוסה חלקית, רוב האנשים מטפסי הרים וכמה קבוצות שעושות כמה ימים של טיול באזור. אני וקבוצה של צרפתים היחידים שעושים את הסובב. גם פה ארוחת הערב מצוינת - קארי הודי עם אורז, בכמות שיכולה להספיק לסוס.
אחרי הארוחה השווצרים שחולקים איתי שולחן מתעקשים לקחת אותי להראות לי את פרחי האדולוויס שפורחים במדרון של הבקתה, ליד הקרחון. אנחנו יוצאים החוצה עם פנסי הראש שלנו מצוא אותם. זה אולי הפרח האלפיני הידוע ביותר, אבל מי שלא מכיר לא היה נותן בפרח הזה מבט שני - זה פרח קטן, לא מרשים, וגם (אל תגידו לאף אחד) - די מכוער.
מחיר: 80 פרנק שווצרי למיטה + חצי פנסיון. הזמנה אונליין.
17 ק״מ, +1012 מטר, -1179 מטר
אחרי ארוחת בוקר טובה במונחים אלפינים, אחרי עליה קצרה, היום מתחיל בירידה ארוכה לכיוון סכר Mauvision. קצת מעל הסכר השביל מתפצל - אפשרות אחת היא לרדת ל Mauvision (מלון, מגרש חנייה, תחנת אוטובוס וכנסייה. למי שרוצה, אפשר גם להתחיל פה את הטרק) ומשם לקחת את המסלול הנמוך יותר, שביל עפר לאורך הצד המערבי של האגם (שכולל גם הליכה במנהרה שחצובה בסלע). אפשרות שניה היא לקחת ימינה לשביל הגבוה יותר. יותר יפה אבל עם יותר עלייה. אני בוחרת באפשרות השנייה, והולכת על השביל הגבוה. מצד שמאל האגם וכמה מפלי מים מאוד מרשימים, מצד ימין פסגות מושלגות.
אחרי כ3 שעות האגם כבר מאחורי ומתחיל טיפוס עם שיפוע שהולך ומקצין לעבר Cabane de Chanrion.
Cabane de Chanrion שייכת גם היא להתאחדות השווצרית. מצד אחד היא נראת בקתת אבן סטנדרטית לחלוטין, אבל מהצד השני רואים את ההרחבה שלה - מבנה מודרני שכולו לוחות אפורים שמנתצנצים בשמש. האזור שסביב הבקתה הומה אדם כשאני מגיעה - יש ליד הבקתה אגם קטן אפשר להגיע אליה באופניים. אבל רוב הרוכבים יורדים לעמק למטה, ובערב נשארים רק המטרקים והמטפסים. גם פה הבקתה בתפוסה חלקית בלבד -כ30 איש מתוך כ54 מיטות וגם פה האוכל מצוין.
מחיר: 95 פרנק שווצרי למיטה + חצי פנסיון. הזמנה אונליין.
22.9 ק״מ, +1131 מטר, -1167 מטר
ביציאה מהבקתה מתחילים עם ירידה, מצד ימין האגם שעל שמו נקראת הבקתה, אבל מהר מתחילה עליה לפס. הנוף חשוף וסלעי ומעל קרחונים. מעבר Fenêtre de Durand הוא הנקודה הגבוה המסלול - 2,797 מטר, וגם הגבול בין שוויץ לאיטליה. הפס שטוח וחשוף וסחוף רוחות, אז אני לא מתעכבת הרבה.
למרות שהיו הרבה אנשים בבקתה, מעט מאוד עושים את השביל, אז יחסית מהר הייתי לבד. קצת לפני הפסגה הקבוצה של הצרפתים העליזים שישבתי איתם בבקתה בערב הראשון עוברת אותי, ומאותה הנקודה אני לבד על השביל.
לאחר כשעה של ירידה אני מגיעה למקבץ מבנים, החווה הראשונה בצד האיטלקי. פה גם השביל הופך לדרך עפר. לאחר כ20 דקות מופיעה עוד חווה. השביל ממשיך לרדת, ומתחתי אגם עם מים בצבע טורקיז - Conca di By. פה נפגשים מספר שבילים שעולים מהעמק, אז פתאום, אחרי שרוב היום הייתי לבד, יש אנשים. השביל נוטש את דרך העפר ומתחיל לטפס למעלה באחו ירוק שמלא במרמיטות. מפה הדרך עולה ויורדת ויורדת לאורך צלע ההר. זה אזור מלא חוות פעילות, ואני חולפת על פני לפחות 3 רועים שונים. כמו תמיד, המקטע האחרון לבקתה הוא טיפוס. אני מגיעה לבקתה והיא מלאה בילדים בני 8-10. זאת קבוצה של תנועת נוער, עם מדריך ומדריכה. הילדים טיפסו לבקתה (1000 מטר טיפוס מהעמק) ועכשיו המדריכים מעסיקים אותם במה שנראה כמו שיעור ספורט. לא יכולה לדמיין ילדים ישראלים משתפים עם זה פעולה, בטח לא בכזאת התלהבות. זאת הפעם השנייה שלי בבקתה הזאת ואני לא מופתעת לגלות פרלמנט של גברים מהעמק למטה שיושב בתוך הבקתה, כוסות יין על השולחנות, מוזיקה חזקה והרבה צחוק. בשש בערב רובם חוזרים לחוות שלהם. כולם מלבד שניים, שעם עינים מבריקות ודיבור קצת לא ברור, פתוחים שולחן עם העובדים של הבקתה והמדריכים של הילדים ומזמינים אותי לשתות איתם. הם לא מדברים מילה אנגלית אבל זה לא מפריע להם להזמין אותי לשוטים של ליקר מקומי שעשוי איטרובלים. לא רע אם אתם אוהבים אלכוהול בטעם של מחטים.
מחיר: 70 יורו למיטה + חצי פנסיון. יש לבקתה סאונה שאפשר להזמין. הזמנה במייל, תגובה איטית יחסית, אז תהיו סבלנים.
16.6 ק״מ, +483 מטר, -1383 מטר
הלכתי את היום הזה בעבר, כשהלכתי את האלטה ויה 1 של עמק אאוסטה. רק שאז לא הייתי עם האנגאובר קל. העלייה המשמעותית היחידה של היום זה על הבוקר, כ400 מטר טיפוס מהבקתה לפס שמעליה. הגשם שירד כל הלילה הופך את העליה ליותר איטית, והירידה מהצד השני של הפאס לא מאוד יציבה. שאר היום הוא ירידה הדרגתית באחו, ואז השביל מתחיל להקיף את ההר על דרך רומית עתיקה, לפני הוא מגיע לכפר Saint Rhemey en Bosses. סהכ יום קליל במונחים אלפיניים.
השביל מגיע ישר לכניסה של הכפר St. Rhemy - כפר עתיק ומקסים עם רחוב אחד צמוד לנהר. בכניסה לכפר מבנה קטן שבו מייצרים (ומוכרים) את הJambon de Bosses. תעשו לעצמכם טובה ותנסו להזמין מקום לישון בHotel Suisse שבSt. Rhemy עצמו - הכפר ממש חמוד, והמלון מצוין.
המסלול הרשמי ממשיך עוד יום וסוגר את המעגל, אבל פה אני פרשתי. למי שרוצה להשלים את הסיבוב יש יש עוד יום הליכה - מSaint Rhemey למעבר סן ברנרד ומשם לBourg St. Pierre.
* אני דילגתי על המקטע מSaint Rhemy en Bosses למעבר סן ברנרד כי הוא עולה למעבר תוך חצייה של הכביש כמה פעמים, וכי האוטובוס שלי יצא מSt Rhemey, אבל המקטע הזה הוא לגמרי חלק מהמסלול.
* יש גם גרסה מורחבת של השביל. בגרסה הזאת הולכים מSt Rhemey en Bosses לבקתת Frassati - בקתה שיושבת ממש מתחת לפס, ליד אגמים קטנים, ומופעלת על ידי מתנדבים. מבקתת Frassati אפשר ללכת למעבר סן ברנרד (יום הליכה) או להוסיף יומיים ולסגור את המעגל דרך La Fouly שבשוויץ. לא הלכתי את הגרסה המורחבת, אבל כן הייתי בבקתת Frassati והיא אחת הבקתות החביבות עלי. למי שיש זמן, הייתי ממליצה להוסיף אותה למסלול (רק לזכור שהיא בדרך כלל נסגרת יחסית מוקדם, בסוף אוגוסט).
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם