תאריך הטיול | September 2021 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | יולי עד ספטמבר |
טרק הstubai high trail נמצא בחבל טירול שבאוסטריה, בהרי האלפים האוסטריים. אורכו הכולל כ85 קילומטר. הטרק מבוסס על לינה בבקתות [איכותיות למדי] והוא כולל עליות וירידות רבות, הליכה בשבילים צרים וחצית שדות בולדרים. טרק זה נחשב לקשה יחסית, אבל יפה מאוד ומספק נופים הרריים , אגמים, קרחונים, נחלים ומפלים והמון מים.
בגדול לוקח כ7-8 ימים לעשות את כל הטרק מהתחלה עד הסוף. אני עשיתי חלק ממנו ב5 ימים [4 נטו].
את התכנון לטרק עשיתי בעזרת סיפורי דרך כאן, קבוצת "שבילים ארוכים וטרקים באירופה" בפייסבוק, וכן בעזרת האתר הרשמי של הטרק.
בקתות - אני יצאתי די בסוף העונה, בין ה19 ל23 בספטמבר כאשר בקתה אחת כבר היתה סגורה והאחרות נסגרות ב26. כך שעדיף לצאת לפני אבל יש להקפיד להזמין מקום בבקתות אם זה אמצע העונה [גם אם לא, תמיד עדיף להזמין מראש]. באתר הרשמי יש את רשימת הבקתות ודרך יצירת קשר עם כל בקתה. יש בקתות שצריך לשלוח להם מייל ויש כאלה שאפשר להרשם דרך ממשק אינטרנטי [שמראה לך גם האם וכמה מקומות פנוים יש בכל יום].
על המסלול - המסלול שאני עשיתי, יש יום אחד ארוך במיוחד של כ26 קילומטר עם מעל 2000 מטר טיפוס [שניתן לפצלו ל2 ימים], וכל השאר כ15 קילומטר עם בין 700- 1200 טיפוס וירידה ביום. השבילים די טכניים וקשים יחסית להליכה. בעליה והירידה מהפסים צריך לחצות הרבה בולדרים.
האם מתאים לבעלי פחד גבהים? שבילים רבים וצרים עוברים על צלע הר תלול עם מדרונות של מאות מטר. לי יש קצת פחד גבהים, והסתדרתי, אבל מי שמאוד סובל מזה הטרק הזה כנראה פחות יתאים לו.
כושר גופני - השביל הוא למטיבי לכת. אין צורך בכושר עילאי אבל כן צריך כושר גופני סביר. מומלץ אימוני מדרגות לפני הטרק. האימון המסכם שאני עשיתי כלל עליה וירידה 10 פעמים רצופות במגדל של 15 קומות, בשעה אחת. מי שיעמוד באימון הזה יעמוד בכבוד גם בעליות בטרק.
ניווט ושבילים: אין ממש צורך במפת נייר. אפליקצית mapy.cz מצוינת. כדאי להשתמש בה. השבילים בשטח מסומנים טוב וברורים. יש יתדות וחבלי ברזל במקומות קשים.
תרמיל וציוד: סטנדרטי לטרק אלפיני. מומלץ ביותר מקלות הליכה, וללמוד איך משתמשים בהם . כדאי להשתדל לקחת רק מה שצריך ולסחוב כמה שפחות. לי יצא כולל מים כ17 קילו בתחילת הטרק, אבל הבאתי איתי אוכל כשר, וכנראה גם עוד דברים מיותרים... מי שאוכל בבקתות יכול לצמצם ל8 קילו ללא מים לדעתי.
מומלץ להביא נעליים גבוהות חסינות למים, וגרבים להחלפה. קרוב לוודאי שתצטרכו לדרוך על בוץ שלוליות ונחלים קטנים זורמים [ואולי גם שלג] במהלך הטרק, ושירד גשם מתי שהוא.
מי שתיה - ניתן למלא בבקתות. כל הדרך תפגשו נחלים זורמים, אבל יש הרבה עיזים באיזור, הן מגיעות לכל מקום, וכל האיזור מלא בגללים שלהם. אז לא מומלץ לשתות מהנחלים.
מזג אוויר - בספטמבר כבר מגיעים השלגים. העונה מתחילה להיות קצת גבולית לטייל. בגדול, עניין של מזל. לי היה יום וחצי גשום וערפיליים, ויומיים וחצי נאים. הכל יכול להיות: שמשי ונאה עד גשום וערפל [ואף מושלג].
במוצאי יום כיפור טסתי מנתב"ג לזלצבורג, בקונקשן דרך איסטנבול. משם אוטובוס ורכבת עד אינסברוק.
הגעתי מותש ביום שישי אחרי הצהריים, ונשארתי שבת באינסברוק .
אינסברוק, עיר נחמדה למראה, ממוקמת בצילו של רכס הרים אדיר למראה ומרושת כיאות במסלולי טיולים , רכבלים וספורט חורף. בעיר יש נהר קטן שנשפך לנהר גדול יותר [נהר האין - מהיובלים של הדנובה]. יש רכבות חשמליות קלות ואוטובוסים רגילים.
אחרי הצהריים הסתובבתי קצת בעיר העתיקה שם בין רחובות צרים וציוריים. יש שם מידרחובים עם המון חנויות מכל הסוגים, והנהר זורם במהירות ויש פארק לאורכו.
במוצש לקחתי אוטובוס [590] ונסעתי לעיירה פולפמס בעמק שטובאי, שם ישנתי בלילה.
בגלל תחזית מז"א שהצביעה על גשמים ביום א' בצהריים החלטתי להתחיל עוד בלילה.
כמו כל טרק אלפיני שמכבד את עצמו גם הטרק הזה מתחיל בעלייה ענקית, כאן 1200 מטר טיפוס. התחלתי ב4 לפנות בוקר כשעוד היה חשוך בחוץ. השביל הוא שביל מכוניות ברובו, נוח מאוד, שמטפס לאורך כ10 קילומטר עד לבקתת Starkenburger.
הפסקה קלה בבקתה והמשכתי. השביל עולה לכיוון פאס, שימו לב שיש 2 אגמים קטנים בעמק ושביל שמוביל אליהם - זה לא השביל הנכון.
מהפס יש 2 שבילים, אחד מטפס על פסגה קטנה ואחד עוקף אותה משמאל, אני לקחתי את השביל העוקף. בסופו אפשר לראות את הנופים שנראו מהפסגה, לדעתי.
השביל ממשיך והולך על צלע ההר כאשר משמאל נשקפים נופי עמק יפים.
לקראת הצהרים התקדרו השמיים והתחיל לרדת גשם. השביל נהיה בוצי ורטוב יותר וגם יותר משובש.
ב3 אחרי הצהריים הגעתי לבקתת Franz Senn. בקתה גדולה בת כמה קומות. קיבלתי מזרן בדורמיטורי בעליית גג עם גג משופע. הייתי עייף ונרדמתי בקלות למרות הרעש והאור.
סהכ ליום זה כ26 קילומטר, 2200 טיפוס, 1200 ירידה. 11 שעות.
כל הלילה ירד גשם ואף שלג. קמתי לבוקר לא גשום במיוחד אבל ערפילי מאוד, והשביל היה בוצי ומלא שלוליות. פסגות ההרים סביב הלבינו משלג טרי.
הדרך לכיוון הפאס עברה בהתחלה על שביל רגיל אבל די מהר השביל עלה על שדות בולדרים לא נגמרים. אמנם השביל מסומן מצוין, גם על הבולדרים, אבל קשה ללכת עליהם במיוחד כשהם רטובים ועם תרמיל כבד. נדרש משנה זהירות. ככל שהתקדמתי היה יותר ויותר שלג על השביל - על הבולדרים בעצם. השלג אמנם רך וטרי ולכן לא מחליק אבל מכסה את השביל ואת הסימוני שבילים ומקשה על הניווט.
לבסוף הגענו לפס, שהיה מכוסה כ15 ס"מ שלג טרי. לצערי בגלל הערפל כמעט לא ראיתי נוף...
הירידה מהצד השני היתה קצרה וקלה יותר, אבל כולה בערפל כבד.
לאחר כשעה הליכה בערפל לפתע צצה בקתה מולי - בקתת Neue Regensburger, שנסגרה כמה ימים קודם, ובכך הרסה את התוכניות של מטיילים רבים [ובניהם אני].
עצירה קצרה בבקתה ואחכ ירדתי לכיוון העמק. נחלים רבים זרמו מההרים לעמק ויצרו מפלי מים מרשימים.
בעמק הם התלכדו לנחל אחד גדול ושופע מים. כפר קטן ומוזר נגלה לעיני בסמוך לנחל הזורם. לפתע יצאתי מהעננים סוף סוף, והגעתי לקו העצים. כ500 מטר מתחתי אני רואה את העמק.
אחרי כשעתיים ו1000 מטר ירידה הגעתי לעמק ומיד פיספסתי אוטובוס. תפסתי טרמפ לכיוון מפלי גראווה שם הלכתי כרבע שעה כל כיוון לראות את המפל. האיזור מפותח בשבילים נוחים במיוחד. אחכ תפסתי אוטובוס לתחנת "מלון מוטרברג" ומשם רכבל לבקתת דרזנר.
סהכ הליכה: כ16 קילומטר, 650 טיפוס, 1600 ירידה, 7:30 שעות.
בקתת דרזנר, גדולה ומאובזרת, נוחה מאוד ועם ארוחת בוקר מצוינת. נשארתי לנוח שם יום אחד. האזור מפותח תחבורתית ושוכנת שם תחנת רכבל ענקית, ואפשר גם עם כלי רכב להגיע לבקתה. מכל עבר ניבטים רכבלים ותותחי שלג... אפשר לבצע טיולי יום מגוונים באיזור, לעלות ברכבל ל"טופ אוף טירול" משם נשקף נוף פסגות מושלגות וקרחונים, ויש גם מערת קרח.
אני הלכתי למפל מים נחמד שנמצא באיזור, ולאגם קטן על ההר מאחורי הבקתה.
התחלתי מאוחר יחסית, ב9 בבוקר. מזג האויר השתפר אם כי עדיין השבילים היו בוציים יחסית. ענן גדול רבץ על העמק ואני הייתי מעליו, עולה לכיוון הפאס. העלייה, לא קשה במיוחד, ועל הפאס מצבור גדול של רוג'ומים בגדלים שונים. הפאס עדיין היה מושלג אבל לא ברמה שהקשתה על ההליכה. בצד השני אפשר לראות את קרחון שטובאי שפולט גושי קרח גדולים לאגם ייחודי מאוד. ירדתי מהפס, משם יש 2 שבילים: אחד יורד לאגם ומשם לבקתה והשני ממשיך ישירות לבקתה. ירדתי לאגם אבל התברברתי שם וביזבזתי איזה שעה. בכל אופן מהאגם ממשיכים בעמק בשביל נוח למדי, לצד נחל זורם וצוקים צבעוניים, עד לבקתת Sulzenauhütte. שימו לב שיש קצת לפני הבקתה אגם טורקיז יפהפה מצד ימין שלא נראה מהשביל הנמוך. לכו אליו. משם יש שביל נוח לבקתה גם.
מהבקתה נשקף נוף יפה של העמק. עצירה קטנה והמשכתי לכיוון הפאס הבא לבקתת Nürnberger.
אחרי כשעה הליכה מגיעים ל"אגם הירוק" שהוא דווקא לא ירוק אלא טורקיז. יפה מאוד. קצת אחריו מתחילה העלייה לפאס. ויש 2 אפשרויות, אחת ארוכה דרך פסגת Mairspitze [או קרוב אליה] והקצרה דרך הפאס.
אני בחרתי בארוכה. השביל, מפחיד למדי וכולל מעברים קרובים לתהום. יש בדרך כלל חבלי ברזל במקומות הבעייתיים. למעלה בפסגה נשקף הנוף היפה ביותר שראיתי בטרק, ואחד היפים שראיתי בכלל. פנורמת הרים ועמקים מדהימה ממש.
מהפסגה שוב דרך מפחידה ותלולה, כולה בולדרים . בהמשך הדרך מתמתנת אבל עדיין שביל צר מאוד על שפת מדרונות תלולים מאוד. רק לקראת סוף הירידה השביל נהיה רגיל יותר, התחבר לשביל שמגיע מהפס וכמה דקות אחכ הגעתי לבקתה.
בקתת Nürnberger - בקתת הרים "אמיתית" באמצע שום מקום. הצוות נחמד והתנאים לא רעים אבל הבקתה צפופה למדי. מחוץ לבקתה יש נדנדה ממש אל מול הנוף...
סהכ כ14 קילומטר הליכה, 1250 מטר טיפוס וירידה. 8 שעות בערך.
אחרי לילה לא קל בנורברגר קמתי מוקדם והתחלתי בהליכה לכיוון הפאס.
אחרי כחצי שעה שמתי לב שטעיתי ועליתי על שביל לא נכון. חזרתי על עקבותי. לכיוון הבקתה. כ45 דקות הליכה ואני עדיין ליד הבקתה.
השביל יורד לעמק, חוצה נחל על גשר עץ וחוזר על הגדה הנגדית כך שאחרי כשעתיים הליכה הבקתה עדיין ממש לידי, בצד השני של העמק! מרגיז.
משם השביל מתחיל לתפוס גובה ולעלות לכיוון הפאס אגב שימוש בחבלי ברזל ועזרים. אחרי כ40 דקות טיפוס השביל נכנס לעמק צר ומתחבא בין ההרים שיש בו אגם ירוק ומוזר למראה שמכוסה כמעט כולו בצמחייה. אחכ השביל יוצא מהעמק ועולה על ההר בשביל יחסית נוח בין הבולדרים, עד שמגיע לטיפוס הסופי לפאס, שהוא על צוקים ויש שם חבלי ברזל לעזרה. בנקודה זו השביל נהיה מושלג יותר ויותר והשלג לא היה רך אלא קשה ומחליק. שמתי על הנעליים את המיקרו ספייקס שהבאתי והמצב השתפר פלאים, האחיזה בשלג נהיתה מצויינת ובעצם היה יותר נוח ללכת על השלג מאשר על הסלעים מסביב. על הפס יש בקתה קטנטנה שלא ברור מה מטרתה. אבל יש משם נוף נפלא - את הבקתה כמובן שעדיין רואים משם כמו שרואים כל הדרך עד לשם- אבל גם את הבקתה הבאה אפשר לראות, מהצד השני של הפאס...
בצד השני של הפאס לא היה שלג כלל. ירדתי בירידה תלולה יחסית בהתחלה ומתונה בהמשך ואחרי כשעה הגעתי לבקתת ברמר. שם פניתי ימינה והלכתי עוד שעתיים בשביל שיורד 1000 מטר עד לעמק [לא שטובאי, עמק אחר]. הנוף מתחלף ויש יותר ויותר צמחיה ועצים עד שמגיעים ליער, מפל עצום מאחורינו, ואחכ לעמק ומשם הליכה של 40 דקות עד לתחנת אוטובוס.
סהכ הליכה כ15 קילומטר, 700 מטר טיפוס, 1700 מטר ירידה. 8 שעות בערך.
באותו יום חזרתי לזלצבורג ברכבת דרך אינסברוק.
זלצבורג, עיר נעימה הבנויה לאורך נהר הזלצך [נשפך לאין, שנשפך לדנובה] . העיר מוקפת הרים גבוהים ובתוכה יש 3 הרים קטנים שאפשר לעלות עליהם לתצפיות. לחובבי טיולים עירוניים אפשר להעביר שם יום יומיים. האטרקציות המרכזיות שהמקום מציע הם העיר העתיקה על המבנים , הכנסיות והארכיטקטורה שלה. ניתן לבקר בטירת [או מצודת] זלצבורג, טירה גדולה ומרשימה הניצבת על גבעה תלולה, ומשקף משם נוף יפה של העיר. מקומות נוספים הם מוזיאון הטבע והמדע [לחובבי הזאנר] מושקע ועם תצוגות יפות ; ארמון הלברון והגנים שלו והגבעה שמעליו , עם שבילים יפים ונוף; ארמון וגני מיראבל ; גן חיות ; Franziskischlössl משם יש תצפיות יפות על העיר ; ועל הגבעה שמול ארמון מיראבל בצד השני של הנהר. יש שם טיילת נוף לאורך הצוק.
בהצלחה!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם