Stubai High Trail - חבל טירול אוסטריה

רקע כללי ולמה דווקא הטרק הזה

סיפור דרך ראשון שלי, מקווה לסייע לכם לצאת (מוכנים) לטרק המהמם הזה.

אנחנו שלושה חברים, אחד עם נסיון רב בטרקים, אחד עם טיפה נסיון ולשלישי זה הטרק הראשון בחייו. היו לנו מספר דברים שחשובים לנו:
1. נגישות - הגעה וחזרה מהטרק (יש לנו המון זאטוטים בבית, היה לנו סך הכל שבוע כולל הגעה וחזרה).
2. נופים יפים כמובן.
3. רמת קושי גבוהה אבל לא מטורפת - עקב חוסר הנסיון של שניים מאתנו.
4. לינה בבקתות - כדי לא לסחוב משקל רציני על הגב.
5. אופציה לשינויים תוך כדי תנועה - חזרה ל"ציוויליזציה" או הגעה לבקתה הבאה בדרך פשוטה יותר (שוב למקרה שאחד מאתנו לא יעמוד בעומס).
6. טרק פחות עמוס מסובב מון בלאן ומאלטה ויה 1 הפופולריים שעשינו בשנים הקודמות...
אחרי התייעצות בקבוצת פייסבוק המעולה של "שבילים ארוכים וטרקים באירופה", החלטנו ללכת על Stubai High Trail - שטובאי היי טרייל, הדרך הגבוהה סביב עמק שטובאי, בטירול - אוסטריה.

במהלך התכנון לטרק הבנתי שכמות החומר ברשת על הטרק בעברית (למעשה גם באנגלית) היא מצומצמת מאוד מאוד, ולכן כתבתי לי מדי ערב הערות חשובות כדי לכתוב סיפור מסודר לבאים אחרינו...
היום אני יודע להגיד לכם שהבחירה עבורנו בהתאם לצרכים הייתה מוצלחת בצורה יוצאת דופן וחווינו טרק מושלם כמעט מכל הבחינות!

לטרק הזה מספר יתרונות משמעותיים לעומת טרקים דומים באלפים או בכלל באירופה:
א. מאוד מאוד נגיש (25 דקות מאינסברוק, אליה הגענו בטיסה, ואתם מתחילים ללכת). סה"כ 7 שעות אחרי שדהמראנו מישראל הגענו לנקודת ההתחלה.
ב. ניתן לרדת מכל בקתה לעמק (איפה שניתן למצוא יישובים, אוטובוסים, רופא לא עלינו וכו') בהליכה של שעה או שעתיים אם צריכים מכל סיבה שהיא. גם לעלות מהעמק לכל בקתה ניתן בקלות יחסית, אבל לעתים ייקח יותר זמן - 3-4 שעות. זה אומר שאפשר להתחיל ולסיים בכל בקתה בדרך למעשה.
ג. הבקתות ברמה די גבוהה ביחס למקומות אחרים באירופה. פרט לבקתה אחת בכולן היו מים חמים, אוכל טוב עד טוב מאוד (שוב פרט לבקתה אחת), חדרים פרטיים (אתם כבר יודעים - פרט לבקתה אחת...)
ד. ניתוק ובידוד - עם כל הקרבה לעמק וליישובים בו, פרט למספר מקומות שבהם ראינו מגבוהה את היישובים בעמק, לא פוגשים יישובים ואפילו לא בקתות בדרך (למעשה הייתה אחת שהייתה סגורה). זה אמנם מקשה למי שרגיל או זקוק לאכול ארוחת צהריים משמעותית, אבל מדהים מבחינת התחושה של הטבע שאופף אותך בכל רגע בטרק. גם כמות האנשים שפוגשים ביום נתון היא ממש מצחיקה. פרט לאותם 10-20 שהולכים בכיוון שלנו (תמיד יצאנו אחריהם, לא פגשנו אותם בדרך, לא פגשנו יותר מעשרה אנשים ביום שעברו מולנו).
ה. ניווט - הטרק מסומן בצורה יוצאת דופן (הכי טובה שפגשתי בכל הטרקים שעשיתי בחיי). לא פתחנו את המפה ואת האפליקציה אפילו פעם אחת בטרק ולא הייתה דקה שלא ידענו לאן ללכת. הסתובבנו עם מפה קטנה ולא מפורטת שמראה תמונה כללית (מחלקים אותה בכל בקתה בחינם). המפה הזו עזרה להבין אם אנחנו לקראת עלייה או ירידה וקצת להבין איפה אנחנו. לנו זה כאמור הספיק לגמרי. שימו לב שהסימון (אדום-לבן) מסמן את כל השבילים באזור ולא רק את הטרק שלנו, אבל בכל צומת היה שלט עם הכוונה ליעד הבא שלנו, אז לא תסתבכו עם הניווט.
ו. לא בטוח שלכולם מדובר ביתרון, אבל לנו זה הרגיש יתרון גדול שהטרק מסודר עם יום ארוך ויום קצר לסירוגין. בדיוק כשהרגשנו שהגוף זקוק להתאוששות, הגיע יום של 4-5 שעות הליכה בלבד...

הערה - הטרק אמנם מוכר פה, אבל אין תחושה של שייכות בין בקתה לבקתה. בעצם כמו טיול מבקתה לבקתה. גם השילוט מראה את הדרך והזמן לבקתה הבאה, אין שילוט סציפי לטרק כמקובל בטרקים פופולריים.

הכנות, ציוד וטיפים

כיוון שאנחנו בעלי משפחות ולא היה לנו הרבה מקום לספונטניות, התחלנו בהכנות חצי שנה לפני היציאה.

לגבי ציוד - כל מה שתקראו לגבי כל טרק אחר בבקתות ובפרט באלפים מתאים לפה... ממליץ לכם לא לצאת עם יותר מעשרה קילו על הגב, ורוב האנשים ימליצו לכם לצאת עם הרבה פחות... בכל בקתה ניתן לכבס ויש ימים קצרים יחסית, כך שלא תמצאו את עצמכם מכבסים בלילה אחרי יום מפרך.

את הציוד שלא ניתן לסחוב מהארץ (בלון גז למשל) ושאר ההתארגנויות (מים, כרטיס סים וכו') אני ממליץ לקנות באינסברוק, לפני שנוסעים לפולפמס, כיוון שזו עיירה קטנה ומנומנת, ובשעות הצהריים כמעט הכל סגור. אנחנו טעינו עם כרטיס הסים ובפולפמס מצאנו רק אחד - אני נותרתי בלי והיה די מבאס כי WIFI לא היה ברוב המקומות.

הטרק הוא כמעט מעגלי - יש פער די גדול בין הבקתה הראשונה והאחרונה. ניתן להתחיל (או לסיים) אותו מבקתת innsbruker (בעיירה Neder) ולסיים (או להתחיל) בבקתת starkenburger (בעיירה Fulpmes). אנחנו בחרנו ללכת בדרך המקובלת יותר, מסטרקנבורגר לכיוון בקתת אינסברוק (מראש ידענו שלא נשלים את הטרק בשל קוצר הזמן). סיפור הדרך היחיד באתר פה, היה של בחור בשם גלעד שהלך חלק מהטרק ובדרך ההפוכה, כך שבהחלטה שלנו ללכת בדרך "המקובלת" אבדנו אפילו את האינפורמציה של סיפור זה.

תכננו להגיע לאינסברוק, אבל לא היו טיסות ישירות לאיסברוק (יש טיסות כאלו מישראל, אבל לא כל הזמן - להבנתי בעיקר בחורף לחופשות סקי). לפני שהזמנו טיסה לוינה, בדקנו ומצאנו שטיסות לאינסברוק עם קוינייקשן בוינה הן זריזות וממש לא יקרות יחסית (עלה לנו סביב 400 דולר, הלוך לאינסברוק דרך וינה וחזור ממינכן, שם עשינו יום פינוק לפני החזרה לארץ).

הזמנו את הבקתות חצי שנה מראש. לא גבו מקדמה באף אחת (באחת ביקשו מקדמה ואחרי שהסברתי שיש עמלה מטורפת, ויתרו לי). חשוב מאוד להזמין מראש, כי ראינו אנשים שהגיעו ונאלצו להמשיך הלאה או לרדת לעמק ולמצוא פתרון אחר.

נחיתה, הגיעה לנקודת ההתחלה ויום הליכה ראשון לבקתת Starkenburger

בשל חוסר הנסיון בטרקים של אחד השותפים, רצינו שיום ההליכה הראשון יהיה יום קצר להתאקלמות (שיחטוף את השוק ממה שמצפה לו, אבל שלא יפרוש בשל פציעה או קושי עוד לפני שהתחלנו...) הטרק הזה מאפשר בדיוק מה שרצינו - יום הליכה קצרצר של שעה וחצי לבתקה הראשונה (יחד עם הטיסה, ההצטיידות וההגעה להתחלה יוצא יום מלא...)

באינסברוק לקחנו נהג מונית שלקח אותנו לחנות מטיילים ובסיום הקפיץ אותנו לפלופמס, הכל תמורת 60 יורו. היה נוח וזריז לנסוע במונית, אבל כפי שכתבתי בפרק הקודם - פולפמס עיירה קטנה, עדיף לקנות הכל באינסברוק. בעצם הדבר היחיד שמומלץ לקנות בפולפמס זו מפה (אם קונים), אנחנו קנינו מפה טובה בחמישה יורו בטוריסט אינפורמיישן בפולפמס - כאמור, לא פתחנו אותה בשום שלב...

את הטרק בכיוון שלנו ניתן להתחיל בשתי דרכים - בעיירה ניושטיפט (Neustift) - ארבע שעות הליכה, או כפי שאנחנו בחרנו - מפלופמס - 10 דקות הליכה לרכבל בשם Schlick 2000, עלייה ברכבל לתחנה העליונה שלו (החלפה באמצע) ואז שעה וחצי - שעתיים מהרכבל לבקתה הראשונה. הערה: כשאני כותב זמני הליכה אני מתכוון להליכה נטו, כפי שלקח לנו. לא לקחתי בחשבון הפסקות כי זה מאוד אינדיבידואלי... יש מסעדה עם נוף יפה ברכבל (נדמה לי שהיא נמצאת במקום בו מחליפים רכבל), אנחנו אכלנו בפולפמס (כי לא היה סיפור דרך...) אז לא יודעים איך האוכל שם, אבל נראה מקום מעולה לאכול ארוחה טובה שנייה לפני שעוברים למוד של טרק ואוכל די בסיסי...
אמנם רק שעתיים הליכה, אבל הספקנו לקבל גשם די משמעותי ועלייה די רצינית, אם כי לא ארוכה מאוד. לחבר חסר הנסיון זו הייתה טראומה די רצינית, אבל התאושש מהר, כפי שתכננו...

הבקתה הראשונה Starkenburger - הבקתה הכי בסיסית בטרק (למרות שיש להם שביל גישה לרכבי שטח). אין מים חמים, האוכל ממש ממש מאכזב (לא טעים בלשון המעטה, הכל מאבקות מסחריות). אבל באנו לטרק וקיבלנו חדר פרטי עם מיטה חמה, נוף מהמם ומזג אוויר טוב, אז מה יש להתלונן?
אגב, מהבקתה ניתן לראות ביום בהיר את הבקתה הבאה. אני לא זוכר את הכיוונים, אבל רחוק בסוף העמק היפה רואים מפלים שמעליהם רואים את הבקתה.
לגבי האוכל בבקתות: ישנה אפשרות להזמין חצי פנסיון (Half Board) - לינה ושתי ארוחות, ואז הארוחה היא מה שבתפריט שלהם, או לקחת חדר ולהזמין מהתפריט שלהם כמו במסעדה רגילה. שלוש המלצות בנושא האוכל:
א. אם אתם לא אוכלים חזיר, אל תקחו את חצי הפנסיון, כי לא יהיה לכם מה לאכול ברוב הימים...
ב. הזמנה סבירה מהתפריט הרגיל תעלה לכם 3-5 יורו יותר, לאלו שבררנים באוכל זה מומלץ.
ג. אם חשוב לכם לאכול יחד עם השותפים שלכם, תדאגו להזמין את אותו פורמט (חצי פנסיון או מהתפריט), אחרת תאכלו בחדרים נפרדים ובשעה נפרדת (ניסיתי להבין בבקתות הראשונות והתייאשתי...)

יום הליכה שני, מבקתת Starkenburger לבקתת Franz-Senn

כתוב במרבית האתרים שבע שעות הליכה ליום זה. בשלט ביציאה מהבקתה כתוב שש שעוח. בפועל לקח לנו באמת שש, אבל עשינו מעט מאוד הפסקות וקצרות מאוד. עליה משמעותית בבוקר, מיד עם היציאה מהבקתה למשך כשעה וחצי עד לפס (לא בדיוק פס ברור של נקודה הכי גבוהה בשטח שממנה יורדים, תזהו שהגעתם לפס לפי אגם קטנטן ויפה - אני מקווה שזה אכן אגם קבוע ולא הפשרת שלגים...)

אחרי הפס עליות וירידות לסירוגין עד סוף היום (יותר ירידות אבל הרגשנו את העליות בהחלט...) הולכים בגובה די גבוה, מאות מטרים מעל הגובה של הבקתה הקודמת והבאה. חלק לא קטן מהשביל הולכים על שביל צר לצד תהום די רצינית... לא קשה במיוחד אבל חשוב לשים לב לכל צד, כי נפילה שם לא תגמר בשריטות או פציעה קלה... במיוחד במזג אוויר גשום וברוחות - שימו לב!

אחרי שלוש וחצי שעות הליכה מתחילת היום, חולפים על פני בקתה נוספת, לא זוכר את שמה, שהייתה סגורה (יש שולחנות בחוץ לקפה או פיקניק וקצת גג למחסה אם יורד גשם).

אחרי כארבע שעות הליכה השמיים התמלאו עננים כהים והתחילה סופת גשם וברד מאוד משמעותית. היה גם קר מאוד. הסופה הכי חזקה שחוויתי בטרק אי פעם. השביל נהיה בוצי והנחלים שחוצים את השביל זרמו ביתר שאת. הלכנו במים חלק נכבד מהזמן. זו הייתה הנקודה היחידה שהתחרטתי שלא קנינו נעליים אטומות למים. הסופה נמשכה כחצי שעה בסך הכל (לפני ואחרי היה רק גשם קל) אבל בדיוק בשיאה היינו בקטע של עלייה חדה, עם מספר קטעים טכניים שצריך להחזיק בידיות וכבלים שהותקנו שם. לא ממש קשה אבל היה לא פשוט בגשם, רוח וברד.

אחרי שהסופה שכחה נשארה לנו בערך שעה וחצי לבקתה, שוב עליות וירידות, בסיום ירידה לבקתה. את הבקתה רואים בערך מאמצע היום לסירוגין.

הבקתה השנייה פרנץ סן ענקית. שלוש קומות, wifi, נקי ומסודר, אוכל טוב (המנה שאכלתי בחצי פנסיון הייתה חזיר יבש ופסטה טובה, לחברים שלי שלא אוכלים חזיר הכינו גולש עם פסטה, חשוב לבקש מראש.)

יום הליכה שלישי, מבקתת Franz-Senn לבקתת Neue Regenburger

יום קצר אבל קשוח. סך הכל 4.5-5 שעות הליכה.

בבוקר חצי שעה עלייה מתונה ואז שעתיים עלייה חדה וקשה. סך הכל עולים 600 מטר. לפני הפס ובפס היה גשם קל והמון עננים וערפל, אז קצת פספסנו שם את הנוף. מיד אחרי שהתחלנו לרדת מהפס, השמיים התבהרו ונגלה נוף מהמם ביופיו. כיוון שנותרה רק שעה עד לבקתה, עשינו הפסקה של שעה עם קפה עם קבוצה של גרמנים נחמדים שפגשנו בדרך. לאחר אותה הפסקה אנשים חיפשו אותנו בדרך כדי לטעום "מהקפה המדהים של הישראלים" (מילים שלהם...)

מהפס עד לבקתה כשעה וחצי של ירידה תלולה בהתחלה ומתונה בהמשך.

את הבקתה רואים לסירוגין בערך החל החל מחצי שעה לפני שמגיעים. הבקתה עוברת שיפוצים נרחבים שאמורים להסתיים עד קיץ 2019, אז התפריט די מצומצם וכמות החדרים מוגבלת. למרות שהזמנו חצי שנה מראש, הם ביקשו שנאשר הגעה יום לפני (בעלת הבית בפרנץ סן שמחה לסייע לנו עם זה) והודיעו לנו מראש שרק ביום שנגיע יידעו אם יש חדר פרטי או דורמיטורי. כשהגענו הסתבר שהפסקת הקפה "עלתה לנו" בלינה בדורמיטורי של חמישה - מיטה אחת לכל החמישה... צפוף מאוד.
במקלחות היו מים חמים בתשלום של יורו לשתי דקות. ניצלנו את ההגעה המוקדמת לעשות כביסה, יש חדר למטה עם חימום שמייבש מצויין בגדים ונעליים (ברוב הבקתות יש חדר כזה - מומלץ!)
הבקתה ממוקמת בצמוד לנחל מרשים ומוקפת הרים, באזור פשוט מהמם ביופיו. אם הגעתם מוקדם ומזג האוויר יפה - אחרי שתנוחו קצת צאו להסתובב באזור!
האוכל בבקתה למרות התפריט המצומצם היה מצוין.
בבקתה הכרנו בחור בשם רודולף שעובד שם כבר כמה שנים, ששכנע אותנו לעשות שינוי ביום המחרת. בילינו איתו יום שלם למחרת והוא הפך לחבר טוב שלנו ונשארנו בקשר גם אחרי, אז מי שמגיע לבקתה - תמסרו לו ד"ש מאתנו ואני בטוח שתקבלו יחס חם ועזרה בכל דבר שתצטרכו.

יום הליכה רביעי, מבקתת Neue Resenburger לבקתת Dresdner

המסלול הרשמי ביום הזה אמור לקחת שבע שעות, בפועל לקח לאנשים הרבה יותר, המסלול תלול וקשה (שעתיים עלייה תלולה בבוקר מיד מהבקתה עד לשני אגמים וקרחון. אמרו לנו שאם לא הגעת לפס אחרי שלוש וחצי או ארבע שעות אתה איטי מדי ותרד חזרה...) אמור להיות יום מהמם.
ביום הזה לא הלכנו על השביל הרשמי, גם כיוון שהתחזית דיברה על גשם משמעותי (בסוף לא ירד כמעט) וגם כי הגוף ביקש קצת להוריד הילוך (חבר חסר נסיון - זוכרים?) אבל בעיקר כי קבלנו המלצה מרודולף - אחד העובדים בנוי רגנבורגר, להצטרף אליו לטיול שהוא עושה ביום החופשי שלו לבקתה יפה שלא נמצאת על המסלול.

החלטנו להצטרף אליו כי מהבקתה הזו שאליה הוא הולך, ניתן לרדת לעמק ברגל, משם אוטובוס ואחר כך רכבל ישירות עד לבקתת דרזדנר.

בבוקר לפני שיצאנו, באה אלינו בעלת הבקתה ברגנבורגר והפתיעה אותנו: באזור שאליו אנחנו הולכים, יש דב חום (אחד בודד, שהגיע מאיטליה). היא ציידה אותנו בגז פלפל למקרה הצורך (בסוף לא ראינו אותו... לא יודע אם אני שמח או עצוב מכך...)

אני לא יודע להשוות לדרך הרשמית, אך היה לנו יום מקסים. כיוון שירדנו די הרבה בגובה (עליות וירידות, אבל הרבה יותר ירידות), מהר מאוד הנוף השתנה והתחלנו לראות עצים וסביבה ירוקה יותר. השינוי בנוף היה מרענן ונחמד לנו. אחרי כארבע שעות הגענו לבקתה (לא זוכר את שמה) שם אכלנו ארוחת צהריים מעולה ואחריה המשכנו לרדת עד לישוב קטן בעמק, כשכל הדרך אנחנו מלקטים תותים קטנים, פטל ועוד פירות מדהימים שגדלים בכל פינה.
ביישוב שאליו הגענו לקחנו אוטובוס עד לרכבל לבקתת דרזדנר (נדמה לי כי זה גם שם התחנה) ומשם לקחנו רכבל עד לבקתת דרזדנר. הרכבל האחרון היה בארבע ורבע, שימו לב... אם מזג האוויר מאפשר, אפשר לעלות עוד תחנה מעל דרזדנר ואני מניח שתראו שם נוף מדהים. אנחנו לא עלינו כי היה מאוד מעונן.

היה לנו יום מקסים כאמור, אבל קצת התבאסנו כשפגשנו את האנשים שכן יצאו למסלול של הטרק וראינו תמונות יפות מאוד.

בקתת דרזדנר - גדולה ויפה אבל קצת ממוסחרת לטעמי. האוכל היה טוב. Wifi טוב. היינו כל הערב בתוך ענן וירד גשם, רק בבוקר ראינו כמה יפה שם...

יום הליכה חמישי, מבקתת Dresdner לבקתת Sulzenau

ערב לפני הפחידו אותנו מספר אנשים (שוב...) שמזג האוויר לא יהיה טוב למחרת, אז קמנו מוקדם כדי לצאת ברגע שמזג האוויר יאפשר. בפועל, היה מעונן רוב היום, אבל ירד מעט מאוד גשם ורוב הזמן היה ניתן לראות את הנוף המהמם.

הדרך אמורה לקחת שלוש שעות אם לוקחים את הדרך הקצרה והנמוכה וארבע אם לוקחים את הגבוהה וארוכה. את ההחלטה מקבלים כמה דקות אחרי היציאה. השילוט כרגיל ברור מאוד, אבל הפעם הייתה טעות בשלט, כתבו שעה וחצי לבקתה (פחות מחצי שעה ממתי שיצאנו) וכעבור שעה בערך עדיין נותרה שעה ורבע... בכלל ביום הזה היה קצת קשה עם השלטים, כי מסתבר שגם אחרי הפיצול לדרך ארוכה או קצרה יש מספר אפשרויות להגיע לבקתה (בחלק מהצמתים היה שלט עם שם הבקתה ימינה וגם שמאלה...) בסוף הכל מוביל לבקתה וקשה לדעת מה הדרך היפה יותר...

חזרה לדרך - עלינו שעה וחצי בערך מהבקתה לפס, סיום הפס תלול מאוד ומאתגר. בשיא הפס שדה ענק של רוג'ומים (מאות רוג'ומים, כנראה אמונה מקומית, בטוח לא רק כדי שנמצא את הדרך). הרוג'ומים יחד עם העננים נתנו תחושה מיסטית מהממת.

מהפס יורדים בזיג זג ומהר למדי מתגלה קרחון עצום ותחתיו אגם מהמם. פשוט מקום עוצר נשימה. מקום חובה לקפה במזג אוויר טוב.

אחרי הפסקה המשכנו לרדת לאורך הנחל עד לבקתת סולזנאו. כיוון שיצאנו מוקדם, למרות כל ההפסקות הארוכות שלנו, הגענו לבקתה לפני 12... אחרי שנ"צ מתבקש, הלכנו 20 דקות לאגם מושלם ביופיו עם מים בצבע טורקיז (נקרא Blue lacke) הלכנו עם מעילי גשם וערכת קפה בלבד... אם אתם מגיעים במזג אוויר טוב, כדאי ומומלץ לעצור באגם בדרך לבקתה (הוא נמצא כמעט על השביל, אולי אפילו על השביל בדרך שאותה לא בחרנו בפיצול). האגם הוא אחת הנקודות היפות בטרק (אם לא הכי יפה) ואם לא היינו שואלים, לא היינו יודעים עליו, כיוון שהוא לא בדיוק על הדרך הרשמית. לא לפספס!

הבקתה נחמדה ונקייה, אוכל טוב ואין wifi (בבקתה לא הייתה קליטה, באזור האגם וגם 20 מטר מחוץ לבקתה, איפה שנמצא הדגל יש קליטה).

לצערנו הזמן שלנו לטרק הזה הסתיים, ואת היומיים האחרונים של הטרק (שלוש בקתות) נאלץ לסיים בהזדמנות אחרת. את המשך סיפור הדרך תוכלו לקרוא בסיפור של גלעד ... (רק כיוון הפוך) או באתרים בגרמנית ועוד...

בבוקר ירדנו מסולזנאו לעמק (שעתיים וחצי בערך) ישר לתחנת אוטובוס (לא לפני קפה אחרון בשטח) ומשם חזרה לציויליזציה... אנחנו סיימנו ביום פינוק במינכן, וממנה חזרנו הביתה.

טיפים

• מים חמים ומקלחות - בכל הבקתות פרט לבקתה הראשונה (Starkenburger). עולה 1-2 יורו ל- 2-4 דקות (כל בקתה והמחיר שלה).
• מי שלא עושה את כל הטרק, יכול לוותר על היום הראשון ולהתחיל מבקתת פרנץ סן. לא הפסד גדול מבחינת הנוף ובטח שלא מבחינת הבקתה.
• מי שזקוק לכך - ניתן להשאיר ציוד באינסברוק כיוון שעוברים דרכה בהתחלה ובסיום. לא בדקנו איפה זה אפשרי, אבל בטוח שיהיו מלונות שיסכימו לשמור על הציוד תמורת תשלום.
• תזמינו מקומות מראש! ראינו אנשים "נזרקים" מבקתה בשעת ערב מאוחרת
• קחו אתכם ערכת קפה מפנקת!
• אין איפה לאכול ארוחת צהריים. תביאו אתכם אגוזים, פירות יבשים, חטיפי אנרגיה ואם אתם רוצים ממש לאכול גם לחם (הלחם היה נוראי, אבל בבקתות יש גבינה ונקניק שתוכלו להשתמש בהם)

קבצים מצורפים

• מפה בסיסית שמחלקים בבקתות
• קובץ לניווט - לא השתמשתי בו ולא לוקח אחריות :)

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של חבל טירול עם חומר בסיסי על הטרק - מקטעים, פרטי קשר בבקתות ועוד