אוזבקיסטן של אחרי הקורונה - עדכונים וטיפים

רקע

על אף שקיימים שני סיפורי דרך מצוינים לאוזבקסיטן באתר זה (של אור ואשל ושל נתנאל, שני סיפורי הדרך משנת 2016) אני כותבת סיפור דרך נוסף מכיוון שהרבה השתנה במדינה בחמש שנים האחרונות, ומלבד הקורונה יש לא מעט דברים חדשים שנראה לי שחשוב לדעת. אשתדל כמיטב יכולתי להעלות את הכל כאן על הכתב.
לאחר כמעט חודשיים של טרקים בקירגיזסטן וטג'יקיסטן, הגעתי לאוזבקיסטן לבלות את עשרת ימי הטיול האחרונים שלי בטיול עירוני. אחי הקטן הצטרף אליי ויחד שוטטנו במדינה במשך 10 ימים, כאשר את חלקם בילינו במסלול המוכר ('שביל החומוס' המקומי) ואת חלקם בטיול קצת אחר עליו אפרט בהמשך.
אוזבקיסטן שוכנת על דרך המשי העתיקה וטיול בה משלב היסטוריה, אמנות, ארכיטקטורה, דת וקצת טבע. היא נוחה מאוד לטיול עצמאי (בעיקר אם אתם דוברים רוסית, אבל לא רק :)) ומומלצת למי שמחפש יעד זול, נגיש ונוח.

מידע כללי ובירוקרטיה

ויזה וטופס הצהרת ממון:
החל מתחילת 2018 אין יותר צורך בהוצאת ויזה עבור ישראלים לאוזבקסיטן! חוסך זמן, כסף ובעיקר כאב ראש :) גם את טופס הצהרת הממון בכניסה למדינה לא נדרשתי למלא בפעמיים בהן נכנסתי למדינה ולכן מאמינה כי כל עוד אין בידכם סכום כסף משמעותי או זהב רב לא תדרשו בו. נשאלתי בכל כניסה ויציאה מהמדינה האם יש בידיי סכום גבוה של כסף או זהב וכשעניתי בשלילה אז שחררו אותי לדרכי, אך ככל הנראה האופציה קיימת עבור מי שמחזיקים באחד מהשניים.

רגסטרציה (Registration):
באופן רשמי בכל לילה בו אתם שוהים במדינה עליכם להמציא טופס רגסטרציה בו מצוינים הפרטים האישיים שלכם, פרטי מקום הלינה ותאריכי ההגעה והעזיבה. בעלי ההוסטלים מקפידים על כך מאוד ומפצירים בכל הזדמנות שכדאי לשמור על הטפסים מכל משמר ולוודא שהם תמיד עלייך. בעקרון אמורים לבקש לראות את כל הטפסים ביציאה מהמדינה. בפועל לא ביקשו מאיתנו והבנו מאחד אנשי הקבלה בהוסטלים שלא תמיד מבקשים, אלא די באופן אקראי. משום שזה לא מסובך נשמע שכדאי להקפיד לאסוף אותם או למצוא תחליף ראוי אחר לכל לילה (לדוגמה קבלה של כרטיסים לרכבת בשעות הלילה שרשומים על שמכם). באחד ההוסטלים כמעט ולא קיבלו אותנו כי לא היה לנו טופס לשני לילות ברצף, כשאחד מהם היינו ברכבת ובאחד ישנו באוהל בשטח. אחרי שכנועים וחילופי דברים הסכימו לקבל אותנו. בנוסף, בשלושת הימים הראשונים במדינה יש 'ימי חסד', כשרק בלילה השלישי הטופס נדרש באופן רשמי.
הבנו שיש מקומות בהם ניתן לקנות טפסי רגסטרציה גם אם לא ישנים במקום, אך אנחנו לא טרחנו לחפש מקום כזה (לטובת הלילה שישנו באוהל).

מזג אוויר:
חם מאוד באוזבקיסטן, כשמטיילים בעונה, הטמפרטורות מגיעות ל-35 מעלות בקלות רבה. עם זאת אי אפשר להסתובב עם בגדים קצרים מדי וגופיות כשנכנסים למסגדים אז כדאי לקחת זאת בחשבון. בלילות קר בחוץ (פחות הרגשנו את זה בטשקנט, יותר בסמרקנד ובוכרה) ומומלץ להביא גם בגדים חמים לשעות הערב.

מפות:
ממליצה מאוד על אפליקציית Maps.Me שעובדת מעולה גם באוזבקסיטן. רלוונטית גם למי שמתכנן טיול עירוני וגם למי שרוצה לשלב קצת טבע. צריך להוריד פעם אחת את המפה של המדינה ואז היא זמינה אופליין ויש בה את כל האתרים התירותיים ואלה שלא, מסעדות, בתי קפה, הוסטלים ובקיצור - הכל, כולל סימוני שבילים בשטח ונקודות עניין נוספות. כל מה שאכתוב בהמשך מופיע באפקליציה ורצוי להיעזר בה להכל.

מים:
מי הברז באוזבקסיטן לא מומלצים לשתייה ללא סינון/טיהור ולכן מומלץ להצטייד בטבליות טיהור מים (ניתן להשיג בכל חנות טיולים) או במסנן מים (לדוגמה lifestraw, Sawyer וכו'). ניתן גם לקנות בקבוקי מים מינרליים, אך אם חשוב לכן לחסוך בפלסטיק האופציה הראשונה כנראה עדיפה :) כמו כן מומלץ לשטוף היטב את הירקות והפירות לפני האכילה.

אוכל:
צמחונות (וטבעונות על אחת כמה וכמה) די נדירות באוזבקיסטן ובמרכז אסיה בכלל והמאכלים המקומיים כמעט כולם עם בשר, ואם תבקשו מנה צמחונית פשוט יוציאו לכם אותו מהצלחת ותגלו שאריות במהלך הארוחה. אשתדל לכתוב בכל מקום על המקומות הצמחוניים/טבעוניים שמצאנו כי היה לנו לא פשוט ויצא לנו לאכול גם לא מעט לחם עם ממרחים, מנות חמות מקומיות (מלא נודלס) ובעיקר בישלנו לעצמנו כשרצינו לאכול משהו שאינו פיצה לארוחת ערב. האוכל המקומי שלעיתים ניתן למצוא בגרסה צמחונית הוא אורז לבן או אורז עם ירקות, סמוסה שאינה בשרית (עם דלעת או תפו"א) ופרישקי (שזה בצק עם תפו"א מטוגן). ארוחות הבוקר בהוסטלים הן לרוב ביצים עם לחם, גבנ"צ ונקניק. אם לא אוכלים אף אחד מהם אפשר לרוב לוותר על הארוחות בהוסטלים ולהתארגן לבד על ירקות ופירות מהשוק. למי שטבעוני וחשוב לו לאכול חלבון, מומלץ להביא מהארץ טחינה כי בלתי אפשרי למצוא כזו באוזבקיסטן :)
ללא צמחונים/טבעונים יש מבחר גדול יותר של אוכל מקומי, זול והשמועות אומרות שגם טעים. הנפוץ ביותר הוא הפלוב שאפשר למצוא בכל פינה ויש גם מרקים ותבשילים שאמורים להיות אחלה.

לינה:
יש מבחר די גדול בכל הערים של הוסטלים ומלונות, וכך גם טווח המחירים. בהוסטלים הפשוטים המחירים נעים בין 7-10$ ללילה לאדם בדורמס ולעיתים אף בחדר פרטי, אפרט בהמשך על המקומות בהם ישנו בכל עיר.

שפה:
האוזבקים מדברים אוזבקית, שפה הנמנית עם השפות הטורקיות. רובם מדברים כשפה שנייה גם רוסית ולכן מומלץ בחום ללמוד מילים בסיסיות שיכולות לעזור לתקשר עם נותני השירות במדינה. אנגלית היא מנת חלקם של מי שעוסק בתיירות בעיקר, וגם זה לא תמיד. התרשמנו שבאתרים התיירותיים הסוחרים בחנויות המזכרות מדברים אנגלית, כך גם בעלי ההוסטלים, ובערך זהו.

סופ"ש:
בימי ראשון (ולעיתים גם בימי שבת), ימי המנוחה, הבנקים סגורים וכך גם חנויות רבות ברחוב. חלק מהתחבורה הציבורית גם פחותה ולכן שווה לוודא מראש את התחב"צ/שעות הפתיחה של מה שצריך.

משטרת התיירים:
לצערי, לאחר שנגנבו לי כ-400$ בהוסטל בטקשנט, נאלצנו להגיש תלונה במשטרת התיירים המקומית. הם הגיעו עם חוקרת דוברת אנגלית (שמלבד תפקידה כחוקרת נדרשה גם לעבודות תרגום) וביקשו הצהרה חתומה לגבי האירוע. מאוחר יותר נדרשנו לבוא שוב לתחנת המשטרה למסור פרטים נוספים. הם התגלו כנחושים מאוד, ועל אף שלא הצליחו לאתר את הגנב (בחור אוזבקי עם רקורד פשע מרשים ביותר) נראה שעשו כמיטב יכולתם, ולפי מה שהם אמרו עדיין עובדים על החקירה. בתקווה שלא תצטרכו, אך למקרה שכן מצרפת את הטלפונים הרלוונטים.
משטרת תיירים טשקנט: 998990109242+
משטרת תיירים סמרקנד: 998662235354+

מעברי גבול

חשוב לדעת כי בשני מעברי הגבול היבשתיים שעברתי בהם אין מקום רשמי להחליף בו לסום אוזבקי במעבר הגבול, אלא רק בעזרת סוחרי כספים שמוכנים להחליף בשער גרוע. עם זאת, בפעמיים שעברתי השתמשתי עד ההגעה לעיר גדולה במטבע של המדינה הקודמת בה הייתי או בדולר. לא הייתי בונה על שימוש בכסף לא מקומי, אבל בדולרים כמעט תמיד תוכלו לשלם, כך שכדאי לדאוג שיש לכם כאלה בהגעה למדינה. את הכסף מהמדינות השכנות עדיף להחליף לדולרים במדינה לה הכסף שייך, קשה למצוא בנקים באוזבקיסטן שמוכנים לקבל כסף זר שאינו דולר (או יורו, בעדיפות נמוכה יותר).
הפחידו אותנו די הרבה לגבי מעברי הגבול, חיפושים בתיקים וכדומה אבל לא חוויתי אף אחד מהדברים הנ"ל, מלבד ביציאה מהמדינה וגם אז זה היה בקטנה. לא יודעת אם זה מזל או שהנהלים השתנו אבל אצלנו עבר די חלק.

מקירגיזסטן לאוזבקיסטן: בפעם הראשונה שנכנסתי למדינה הגעתי מקירגיזסטן לטובת טיסה לטג'יקיסטן, מפני שלצערי מעבר הגבול היבשתי בין המדינות (קירגיזסטן וטג'יקיסטן) היה סגור. עברתי לאוזבקיסטן במעבר היבשתי Dostuk דרך העיר אוש (קירגיזסטן). למעבר הגבול מצד קירגיזסטן אפשר להגיע במרשוטקה שיוצאת ממרכז העיר באוש ועולה 10 סום קירגזי (פחות מחצי שקל), נסיעה של 10-15 דקות. מעבר הגבול עצמו מיושן יחסית ומכיל כמה ביתנים קטנים באזור חולי עם שבילי חצץ המחברים ביניהם. נדרשתי לעשות בדיקת קורונה מהירה שעלתה כ-1100 סום קירגיזי (40 ש"ח +-), התשובה הגיעה תוך 5 דקות ונראה שזה מבוצע כדי לצאת ידי חובה בלבד, הבודקות לא מקפידות על מסכה וכפפות וכולם מקבלים תשובה שלילית. עיכבו אותנו מעט יותר מאת המקומיים, אך סך הכל המעבר היה מהיר ותוך שעה וחצי כבר היינו באוזבקיסטן. ממעבר הגבול ניתן לקחת מונית במחיר מופרז של כ-45$ לאדם או לקחת אוטובוס שעולה שקלים בודדים (שילמנו 50 סום קירגזי לשני אנשים, בערך 2 ש"ח) לעיר אנדיג'אן המרוחקת כחצי שעה מהגבול. באנדיג'אן הייתה לנו תקרית מאוד לא נעימה בתחנת המוניות, לאחר שסגרנו עם נהג שיקח אותנו לטשקנט חבורת הנהגים שהייתה במקום הקיפה אותנו וחסמה לנו את המעבר תוך כדי שהם מכים את הנהג שסגרנו איתו וחוסמים גם לו את הדרך. היו הרבה צעקות והרבה בלגן, לא הבנו מה הולך וניסינו לברוח משם אך לא בהצלחה מרובה. גם אחרי דקות ארוכות כשהצלחנו לקחת מונית מהמקום בו היינו לתחנת המוניות השנייה בעיר הם רדפו אחרינו עם הרכב וניסו להשיג אותנו. לבסוף סגרנו עם נהג אחר שיקח אותנו, ראשית תמורת 10$ לאדם ואחרי שהוא ייבש אותנו שעה וחצי ברכב (נפוץ במרכז אסיה, מחכים שהמונית תתמלא) סגרנו איתו על 35$ למונית, כלומר 17.5$ לאדם בתנאי שנצא באותו הרגע. יצאנו מאנדיג'אן והגענו תוך כארבע שעות לטשקנט.
אופציה נוספת היא לקחת רכבת מאנדיג'אן לטשקנט ולא להסתבך עם מוניות. יש בין שלוש לארבע רכבות כאלה בכל יום - מוקדם בבוקר, בצהריים, אחה"צ ובערב/לילה. הנסיעה ברכבת ארוכה יותר ולוקחת כשש שעות ועלות הנסיעה היא כ-20 ש"ח (תלוי איזו רכבת בוחרים, אפרט בהמשך על סוגי הרכבות)

מטג'יקיסטן לאוזבקיסטן: בפעם השנייה שהגעתי למדינה, הפעם כדי לטייל בה, עברתי במעבר הגבול היבשתי שקרוב לעיר פנג'קנט (טג'יקסטן) וסמרקנד (אוזבקסיטן). על מנת להגיע למעבר הגבול מצד פנג'קנט יש לקחת מונית מהשוק המקומי בעלות של 20 סומוני (כ-6 ש"ח) והנסיעה אורכת כ-20 דקות. מעבר הגבול הזה קצת משופץ יותר לעומת דוסטוק ועבר די חלק. מבחינת קורונה בעקרון גם במעבר גבול זה יש צורך בבדיקה מהירה, אבל אחרי שהתעקשתי מספיק שתעודת החיסון שלי מספיקה נתנו לי לעבור בלי לבצע בדיקת קורונה במקום. בצידו השני של המעבר יש מיניבוסים ומוניות, כאשר המחיר הממוצע הוא 7$ לאדם מהגבול לסמרקנד והנסיעה אורכת כשעה. הפעם בסאגת המוניות הנהג ביקש יותר כסף ממה שסיכמנו כשהגענו לסמרקנד, בטענה שתחנת הרכבת אליה ביקשתי להגיע רחוקה יותר ולכן אני צריכה לשלם יותר ממה שסיכמנו. סירבתי בנימוס מפני שמלכתחילה ביקשתי להגיע לרכבת וזה המחיר שהוא ביקש והלכתי משם תוך כדי שהוא מתחנן בפניי לעוד כמה דולרים. למגיעים מטג'יקיסטן אפשר לגמרי להתחיל בסמרקנד את הטיול ולשמור את טשנקט לסוף מפני שגם ככה בד"כ נדרשים להגיע אליה על מנת להמשיך הלאה או לחזור לארץ. אני נסעתי עוד באותו היום לטשקנט ברכבת על מנת לפגוש את אחי הקטן שנחת בבוקר למחרת באוזבקיסטן.
אחרי שתי החוויות הנ"ל שהיו לי בכל פעם שהגעתי למדינה עם נהגי מוניות החלטתי לצמצם ויכוחים בנושא כסף איתם ככל האפשר ומצאנו לזה פתרון מעולה בדמות האפליקציות הנפלאות שיש במדינה, עליהן אפרט בהמשך.

מישראל לאוזבקסיטן: החל מה-06/09/2021 חברת התעופה uzbekistan airways חזרה להפעיל קו ישיר של טיסות מנתב"ג לטשקנט, כך שתמורת 400$ +- תוכלו להגיע ישירות לבירת אוזבקיסטן ולהמשיך את הטיול מכאן :) טיסות מטקשנט עם קונקשן עולות קצת יותר, כך שהטיסה הישירה עדיפה מכל הבחינות. שימו לב שנכון לספטמבר 2021 גם כדי להגיע למדינה אווירית וגם כדי לצאת ממנה נדרשת בדיקת PCR מה-72 שעות האחרונות לפני ההגעה ליעד באופן בלתי תלוי בחיסונים. אנחנו עשינו בדיקת קורונה לפני הטיסה לארץ במרפאה הנ"ל: https://maps.google.com?q=%22ZILOLA%20MEDICAL%22%20LLC,%20Tallimarjon%20Street%2043,%20%D0%A2%D0%BE%D1%88%D0%BA%D0%B5%D0%BD%D1%82%20100105,%20%D7%90%D7%95%D7%96%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F&ftid=0x38aef555e60a8fa3:0x305cf07f3d55bca7&hl=he-IL&gl=il&entry=gps&lucs=swa והבדיקה עלתה 250,000 סום לאדם (כ-25$). אם עשיתן את הבדיקה בבוקר התשובות מגיעות בשעה 18:00 באותו היום, ואם ביצעתם אותה אחרי 13:30 תקבלו אותן רק בשעה 18:00 ביום למחרת. יכולים לשלוח אליכם את התשובה בוואטסאפ ואז ניתן להדפיס בהוסטל, או לבוא לקחת את דף התשובה הפיזית מהמרפאה.
ביציאה מאוזבקיסטן התיקים שלנו הוכרזו כחשודים לאחר השיקוף ונקראנו לחדר בידוק. המגנטים שהיו בתיק של אחי הקטן והגזייה, הסיר וערכת התבלינים שהיו אצלי היו חשודים מאוד בעיניהם. אחרי ששיחקו קצת עם הסיר המתקפל שהלהיב אותם הם רחרחו תבלין תבלין על מנת לוודא שאני לא מבריחה סמים. שאלו אותנו די הרבה שאלות אבל זה בסך הכל עיכב אותנו בבערך 10 דקות, הם היו נחמדים אלינו לאורך כל הבידוק ושחררו אותנו לדרכנו.

תחבורה וסים מקומי

התחבורה הציבורית במדינה מפותחת למדי ונוחה מאוד לטובת התניידות. יש הרבה אוטובוסים, דאמאס (כמו מרשוטקות במדינות השכנות רק בקטן, מיני-מיניבוס) והמון מוניות. כמו בכל מקום בעולם, גם כאן נהגי המוניות בעלי נטייה קלה לעבוד על תיירים, ולכן מומלץ מאוד להשתמש באפלקיציות עליהן אפרט מטה, בעיקר אם אתן לא אוהבות להתווכח ולהתמקח (כמוני). בנוסף, הרכבת מחברת בין כל הערים הגדולות והקטנות, הנסיעה בה נוחה וזולה ומומלץ מאוד לנסוע בה.

מוניות:
אפרט כאן על האפליקציות המומלצות שאני ממליצה מאוד להוריד ולהשתמש בהן.
המוניות זולות ונוחות, אך לכל עיר אפליקציית מוניות אחרת. בכל אחת מהאפליקציות בוחרים נקודות איסוף והורדה, בחלקן המחיר קבוע מראש (טשקנט) ובחלקן המחיר המופיע באפליקציה הוא משוער, יש מעין מונה עם מחיר התחלתי, המחיר עולה במהלך הנסיעה בהתאם לק"מ/זמן ובסוף הנסיעה רואים בפלאפון של הנהג כמה הנסיעה עלתה, כשלרוב המחיר המשוער די קרוב למחיר הסופי (סמרקנד ובוכרה). באופציה השנייה הנהג יכול להוסיף תוספת של תיקים גדולים, עוד כ-2000 סום (כשקל).
בנוסף, כשמזמינים מונית אפשר לבחור איזה סוג של רכב רוצים להזמין: start, standart, comfort, business, cargo, או the fastest, שזה אחת מהאופציות האחרות כתלות במי קרוב אליכן. ככל שעולים ברמת הרכב כך גם עולים במחיר. אם אין דרישות גבוהות מהמונית ואין הרבה אנשים/ציוד, לרוב אופציית ה-start ממש מספיקה. כך או כך ההפרשים במחיר לא גדולים אז תעופו על עצמכם. התשלום במזומן (ייתכן וגם ניתן לשלם באשראי, לא ניסינו).
האפליקציות פועלות במתווה של Uber וזו גם אחלה דרך לפגוש מקומיים, בעיקר אם דוברים רוסית.
האפליקציות:
טשקנט: YandexGo. מחיר קבוע מראש.
סמרקנד: OKTaxi. מונה.
בוכרה: Yoko Taxi. מונה. פחות נפוצה, יש מעט הורדות יחסית, אבל עובדת מצוין כשצריך לנסוע ל/מתחנת הרכבת.
מסתבר שהחברה הנ"ל הגיעה לארץ ופועלת גם באזור גוש דן, נקראת Yango ועובדת בדיוק כמו האפליקציה של טשקנט. עזרה לנו להגיע במחיר זול מאוד מנתב"ג ליעד שלנו.

מוניות משותפות:
כמעט מכל מקום ולכל מקום אפשר לקחת מונית משותפת. לרוב צריך להתמקח לגבי המחיר, נסו לבדוק עם מקומיים כמה נסיעה כזו אמורה לעלות ותוודאו שזה סביב סדר הגודל של מחיר כרטיס הרכבת בין אותם המקומות.

אוטובוסים:
בערים עצמן יש אוטובוסים נוחים יותר ופחות, תלוי איפה. מומלץ להתייעץ עם בעלי ההוסטלים. בתוך העיר כרטיס האוטובוס עולה כ-1200 סום לאדם ולפעמים נדרש להחליף אוטובוסים, כך שאם נוסעים כמה אנשים והאופציה השנייה היא לחלוק מונית אז זה יוצא פחות או יותר אותו מחיר.
ישנם אוטובוסים בין עירוניים, לא ניסינו אותם אך הבנו מבחור שפגשנו שהם אחלה ממש, מלבד זה שיכול להיות בהם חם. זולים ונוחים, עובדים די טוב.

רכבת:
הרכבת של אוזבקיסטן מדהימה, היא יעילה יחסית, מדויקת בזמנים, נוחה לנסיעה וזולה. לא תמיד היא מהירה יותר ממונית/אוטובוס ולכן שווה לבדוק את הנושא (לדוגמה מאנדיג'אן לטשקנט הרכבת לוקחת הרבה יותר זמן לעומת רכב).
יש שני סוגי רכבות - רכבת חדשה ומהירה שנקראת Afrosiab, לרוב מעט יקרה יותר ונוסעת כ-220 קמ"ש ורכבת איטית יותר שנקראת Sharq, מעט זולה יותר ומתקשה לעבור את ה-150 קמ"ש. בשונה מהשמועה הנפוצה שיש רכבות רק בלילה, בין רוב היעדים הנפוצים יש לפחות שלוש רכבות ביום, ולעיתים גם שבע ושמונה רכבות. רכבות לילה בלבד רלוונטיות לערים המרוחקות ביותר, כמו בין חיווה לטשנקט שביניהן יש בין רכבת לשתי רכבות לילה בכל יום, כשזמן הנסיעה בין הערים הוא כ-14 שעות.
ההפרש בזמנים בין אפרוסיאב לשארק יכול להיות זניח ויכול להיות משמעותי מאוד - תלוי ביעדים ביניהם נוסעים. כמו כן על אף השם הגרוע שיצא ל-Sharq בעינינו הנסיעה בה ממש אחלה, הכסאות נוחים, יש מקום לרגליים ומקום לתיקים והנסיעות שלנו עברו ממש בטוב. יצא לנו לנסוע בה יותר כי אם לא מזמינים כרטיסים מספיק זמן מראש לרוב זה מה שנשאר.
ניתן להזמין כרטיסים לרכבת בתחנות הרכבת עצמן במשרדי קניית הכרטיסים או באפליקציה (הנוחה והמומלצת!) שנקראת UZ Railway. באפליקציה ניתן להזמין כרטיסי רכבת לרכבות שנוסעות בין הערים הגדולות. לתחנות הנידחות יותר אפשר לקנות רק פיזית בהגעה לקופות. באפקליצייה אפשר לשלם בויזה, מאסטר קארד ולפי האתר גם באמריקן אקספרס אבל זה לא עבד לנו. הרכבת עולה בממוצע כ-25 ש"ח. כל עוד המושב שלכם ברכבת הוא כסא (ולא מיטה) ניתן לעלות לרכבת עם הכרטיס הדיגיטלי שיש באפליקציה ואין צורך להמיר אותו לכרטיס פיזי.
ברכבות הארוכות יותר (כמו מבוכרה/חיווה לטשקנט) הרכבות הן עם מיטות וברכבת מסוג זה נדרש להמיר את הכרטיס הדיגיטלי לכרטיס פיזי לפני הנסיעה בקופות הכרטיסים. לפי מה שהבנתי מהמקומיים הקופות פועלות 24/7 ורצוי להגיע מספיק זמן מראש כי יכול להיות תור ארוך. שימו לב שרכבות אלא לא יוצאות תמיד מאותן תחנות של הרכבות הרגילות! בטשקנט יש תחנת צפון ותחנת דרום, שימו לב היטב מאיפה הרכבת שלכן ושימו לב להזמין את המונית לתחנה הנכונה.
לגבי המיטות ברכבת: אפשר לבחור בעת ההזמנה באפליקציה האם רוצים מיטה ברביעייה או מיטה שבזוג המיטות במעבר, למעלה או למטה. המיטות ברביעייה צפופות אבל נוחות יותר. במיטות למטה יש ארגז גדול לכל הציוד האישי, יש שולחן בין המיטות ובמיטות למעלה יש מדף לאכסון וניתן לשבת על המיטה. בזוג המיטות במעבר, במיטה למטה יש ארגז קטן, ובמיטה למעלה המדף נמוך מאוד ולא מאפשר ישיבה. כדאי לדעת גם שהמיטות כולן קצרות ולאנשים גבוהים מומלץ לישון ברביעייה כדי שיוכלו להוציא את הרגליים לכיוון המעבר. מקבלים סט מצעים ומגבת (נקיים) בתחילת הנסיעה, ובסופה מקפלים ומחזירים.
הרכבות יוצאות כמעט תמיד בזמן ואפילו קצת לפניו ולכן חשוב להגיע מספיק זמן מראש לטובת בידוק בטחוני, הגעה לרציף וכו'.
מומלץ בחום להזמין מקומות לרכבת כמה ימים מראש כי הכרטיסים נגמרים יחסית מהר, בעיקר לרכבות המהירות.

מטרו:
בטשקנט יש רכבת תחתית, מטרו, נוחה וזולה מאוד. כרטיס עולה כ-1400 סום לאדם. בכניסה יש בידוק בטחוני ומקפידים יחסית על מסכות (המקום היחיד פחות או יותר באוזבקיסטן שנתקלנו בהקפדה כזו). המטרו מגיע כמעט לכל מקום מרכזי בעיר אם כי לעיתים נדרש להחליף קווים. כדאי להיעזר במפת המטרו המקומית או לשאול אנשים היכן צריך לרדת ולהחליף רכבת ובד"כ ישמחו לעזור לכם ואף יקחו אתכם ויראו את הדרך.
גם אם לא תצטרכו את המטרו כדי להגיע למקום אחר בעיר, ולמי שעוד לא ישבע מארכיטקטוקה מעניינת, ישנן תחנות יפות ומיוחדות ושווה לקפוץ לביקור אפילו רק בשביל זה.

השכרת רכב:
למי שרוצה להגיע למקומות יותר מבודדים, לטבע, מעדיף להימנע מתחב"צ, או כל סיבה אחרת, ניתן להשכיר רכב בטשקנט (אולי גם בערים האחרות, לא בדקתי) במחירים זולים מאוד, לדוגמה שברולט ספארק ב-20$ ליום, שברולט נקסיה ב-25$ ליום וגם ג'יפים כמו שברולט קאפטיבה3 ב-50$ ליום. נדרש לשלם כ-200$ פקדון (בעיקרון מחזירים אותו אחרי 3 ימים אבל אם מבקשים מספיק יפה אפשר לקבל אותו גם קודם) ויש הגבלה של 200 ק"מ ליום, כאשר על כל ק"מ חריגה משלמים 1000 סום. לטובת ההשכרה הרשיון הישראלי הספיק לנו ולא ביקשו רשיון בינ"ל. בנוסף למרות שבחוזה כתוב שההשכרה מעל גיל 25 ואני בת 24, לא עשו לנו בעיות בנושא ונראה שזה די גמיש. הדלק זול מאוד ועולה פחות משלושה שקלים לליטר. על אף שכמעט כל מכוניות המקומיים הן על גז, בחברות ההשכרה המכוניות רובן עם בנזין.
במידה ורוצים להשכיר רכב מומלץ להזמין מראש כדי שישריינו לכם את הרכב שאתם רוצים, אחרת ייתכן ולא יהיה רכב כזה זמין.
חברות דרכן ניתן להשכיר רכב בטשקנט (ככל הנראה חיפוש מהיר באינטרנט יעלה עוד כמה אפשרויות, אלה מי שאנחנו דיברנו איתם ודוברים אנגלית):
Rent A Car: +998999100300
City Rent Car: +998936262666
Rent A Car AVTOUZBEGIM: +998935744545
את מי שאין לו וואטסאפ נסו להשיג בטלגרם.

טרמפים:
לא ניסיתי, אבל בחור חביב שפגשנו סיפר לנו שכך הוא מתנייד במדינה וזה אחלה ומגניב. אני חושבת שזה מומלץ יותר למי שדובר/ת רוסית, ובצער רב גם אכתוב שבתור אישה לא תמיד הרגשתי הכי בנוח ואני לא הייתי תופסת טרמפים לבד, אבל לגמרי אינדיבידואלי ולשיקולכן.

סים מקומי:
אנחנו בחרנו לעשות סים מקומי גם כדי שנוכל במידת הצורך לתקשר בינינו אבל בתכל'ס בעיקר בשביל האפליקציות של המוניות. זה עזר לנו מאוד ואני ממליצה בחום לעשות חבילת אינטרנט קטנה שתאפשר לכם להזמין מוניות ורכבות בלי תלות בוויפי. שתי החברות הגדולות והנפוצות דרכן אפשר לעשות חבילת גלישה הן Ucell ו-Beeline. מסקר השוק הקצר שעשיתי השנייה קצת זולה יותר, אבל בכל מקרה מדובר על דולרים בודדים (עשיתי חבילה של 12 ג'יגה ב-6 דולר, והשתמשתי במשך 10 ימים בקושי ב-2.5 גי'גה בית).
שימו לב שאם תבחרו לא לעשות חבילת גלישה, חשוב מאוד להוריד את כרטיסי הרכבת עצמם טרם ההגעה לתחנה ושיהיו נגישים בפלאפון.

כסף

על אף הייצוא האדיר של כותנה מהמדינה והייצור המקומי של זהב וגז טבעי, אוזבקיסטן הינה מדינה ענייה והאינפלציה בה מטורפת. נכון לכתיבת שורות אלו (ספטמבר 2021), דולר אחד שווה כ-12,500 סום אוזבקי. בהחלפת דולרים בבנקים השער בד"כ הוא כ-10,000 סום לדולר.
נראה כי מאז 2016 נעלם "השוק השחור", לא נתקלנו בו למעט בטשקנט ונראה כי הוא לא קיים יותר בהיקפים גדולים מפני שגם בשיחות עם מטיילים אחרים הדבר לא עלה וכולם החליפו כסף בבנקים. מאז 2016 גם הוציאו שטרות חדשים, וכיום אפשר למצוא בכל מקום גם שטרות של 10,000, 50,000 ואף 100,000 סום שנפוץ בעיקר בהחלפת כסף בבנקים.

כספומטים: שמחה לעדכן שיש הרבה כספומטים מפוזרים ברחבי המדינה ואין בעיה להסתדר עם כרטיס אשראי, בעיקר בערים הגדולות אך לא רק. קל יותר למצוא כספומטים לויזה אבל גם עם מאסטר קארד אפשר להסתדר בקלות. מחוץ לתחנות הרכבת ובמשרדי קניית הכרטיסים ניתן למצוא מבחר כספומטים, וברוב הערים יש גם לא מעט בעיר עצמה. בעלי ההוסטלים לרוב ידעו לכוון אתכן. במסעדות הגדולות (בעיקר בטשקנט) ובקופות הרכבת ניתן לשלם גם עם אשראי ולעיתים אף יש חנויות בשוק ובאתרי התיירות שגם בהם מקבלים אשראי, אך לדעתי עדיף לא לסמוך על זה.

החלפת כסף זר: אם במקרה נתקעתם עם כסף זר (סום קירגיזי, סומוני טג'יקי או משהו אחר) ניתן להחליף אותו אצל מחליפי הכספים בשוק צ'ורסו, השאריות של המחליפים מה"שוק השחור" שהיה נפוץ לפני כמה שנים. רוב המחליפים שפגשנו היו באזור השוק שביציאה מתחנת המטרו "צ'ורסו". ניתן ואף רצוי להתמקח על שער החליפין, אפשר להגיע די קרוב לשער האמיתי אם מתמקחים מספיק. פתרון זה גם מתאים אם נתקעתם ביום ראשון עם יותר מדי סום, הטיסה שלכן בלילה ואתן צריכות להחליף את הכסף כשכל הבנקים סגורים :)

טשקנט

רבות נכתב על הערים המתויירות עצמן ולכן אכתוב כאן רק את מה שלא ראיתי במקומות אחרים או דברים שהשתנו.
לינה:
ישנו תחילה בהוסטל Topchan שעבר שיפוץ ב-2018 ובעיניי עכשיו הוא ממש אחלה. לינה עולה 8$ לאדם (85,000 סום) בדורמס או 22$ לחדר זוגי, המחיר כולל ארוחת בוקר. דורמס הנשים הוא עם מיטות רגילות (לא קומותיים), 3 מיטות בחדר, ודורמס הגברים והמעורב עם מיטות קומתיים, 6-10 מיטות בחדר. יש מטבח שנוח לבשל בו, מים לשתייה חמים וקרים זמינים, פינות ישיבה נחמדות ווויפי (שאינו זמין בחדרים עצמם), שירותים ומקלחת משופצים ונקיים, יש מופרדים לנשים וגברים ויש משותפים. לפי חברים הלוקרים לא תמיד עובדים ויש את אותו מפתח לכמה מהם אז עדיף לא לבנות על זה. יש מכולת קרובה וסופר גדול ונוח במרחק של 800 מטר. ההוסטל ממוקם קרוב מאוד (כ-2 ק"מ) לתחנת הרכבת הצפונית בעיר, קרוב מאוד לשדה"ת וכ-1.5 ק"מ הליכה מתחנת המטרו. למרכז העיר פחות נוח להגיע משם בתחב"צ (הליכה למטרו ורכבת או שני אוטובוסים + הליכה) ועדיף בעיניי לקחת מונית שעולה שקלים בודדים. בתכל'ס גם לרכבת לקחנו מונית כי היינו עם תיקים גדולים וזה היה נוח יותר.
לאחר מקרה לא נעים של גניבת סכום כסף גדול בהוסטל (בדורמס) וחוסר שיתוף פעולה של הבעלים עם המשטרה המקומית בחרנו לישון במקום אחר כשחזרנו לטשקנט לפני הטיסה ארצה.
ישנו בהוסטל שנקרא The Top Hostel, ממקומם קרוב לתחנת המטרו Pushkin ועולה 7$ לאדם בדורמס או 18$ לחדר זוגי אך לא כולל ארוחת בוקר (ניתן להוסיף א. בוקר בתוספת 2$ לאדם). לעומת טופצ'אן, ההוסטל הנ"ל לא ממש נקי ולנו היה שם פחות נעים באופן כללי. המטבח מאובזר חלקית ודי מלוכלך, מקלחות ושירותים צפופים ומלוכלכים (משותפים בלבד גברים ונשים). אין מי שתייה קרים זמינים ולמים חמים יש קומקום שאפשר להרתיח בו מים (מוצר נדיר למדי במרכז אסיה). יש פינת ישיבה אחת מחוץ לחדר. הלכנו לשם כי לא היה מקום בהוסטלים אחרים. ייאמר לזכותם שאנשי הקבלה היו אדיבים מאוד ועזרו לנו בכל מה שהיינו צריכים ושיש וויפי חזק מאוד שזמין בכל ההוסטל (5G).
מקום נוסף ששמענו עליו ולא היה בו מקום לצערינו הוא The Art Hostel, ממקום קרוב יחסית למרכז העיר, גם זול והבנו שהוא אחלה ממש, גם עם מים קרים זמינים לשתייה, פינת ישיבה ומטבח נוח לבישול.

מקומות ששווה לבקר ולאכול בהם:
*המלצה חמה על מוזיאון הגיאולוגיה למי שהתחום מעניין אותו. יש שני חדרי פליאונטולוגיה וחדר מינרלים גדול ומרשים. יש חדרים נוספים שלא הספקנו לבקר בהם כי המוזיאון נסגר. כניסה עולה 20,000 סום לאדם ואם אתם מצלמים תמונות מקצועיות עם מצלמה שהיא לא פלאפון ייתכן שידרשו מכם תשלום גם על התמונות (1500 סום לתמונה להבנתי). אנחנו היינו שם שעה וזה לא הספיק לנו אז ממליצה להקדיש למקום קצת יותר זמן. שעות הפתיחה הן 08:00-17:00. במוזיאון אין הסברים באנגלית (או בכלל) ושמות המוצגים מופיעים באוזבקית וברוסית. לרוב מצטרף מדריך שמלווה אתכם ושם בעיקר לתפקיד טכני, פחות מדריך על המוצגים. אני מאמינה שמי שמגיע עם קצת ידע או עניין בתחום וגוגל טרנסלייט יכול להסתדר יופי גם ככה.
*ברחוב שבין המוזיאון לתחנת הרכבת הצפונית יש מבחר מסעדות מגוון, אנחנו ביקרנו במסעדה BoN! שיש בה מבחר מרשים של מנות צמחוניות, קינוחים שנראים מעולים והמחירים סבירים לגמרי (לא זול כמו המסעדות עם האוכל המקומי אבל לא יקר בכלל).
*שוק צ'ורסו: למי שלא אוכל או מתעניין בבשר השוק הגדול בכיפה המרכזית פחות מעניין בעיניי (יש בו קומת בשר, מחזות מעניינים כמו לב של סוס מובטחים) וקומה של תבלינים ופיצוחים שבכל הדוכנים מוכרים בדיוק אותו הדבר. מאוד נהננו מהחלק החיצוני של השוק שמתפרס לאורך כל האזור ומומלץ לבקר בו (גם אחלה מקום לקנות מזכרות, לדוגמה מצאנו קנקן תה מקרמיקה מסורתי ברבע מחיר ממה שביקשו במקומות אחרים, כ-15,000 סום). ברחוב המערבי של השוק אפשר למצוא מצידו השני של הרחוב חנויות של רהיטי עץ, כלי נגינה ועוד. יש בשוק גם אוכל מקומי, מיצים טריים ואפשר בכיף לבלות שם כמה שעות טובות. הכי נוח להגיע לשם במטרו או במונית. בשוק זה גם נמצאים חלפני הכסף עליהם כתבתי מעלה.
*שני מוזיאונים נוספים שהבנו שמומלצים אך לא ביקרנו בהם הם מוזיאון אמיר תימור והמוזיאון הלאומי להיסטוריה.
*אטרקציית ערב ששמענו גם עליה ביקורות מצוינות (וגם אליה לא הספקנו ללכת) היא Magic City Park שאמור להיות אזור נחמד מאוד לבקר בו בשעות הערב אחרי שמחשיך. הכניסה למתחם חופשית וזה המיקום שלו: https://goo.gl/maps/YeL4EJWKFh....
*סיבוב במטרו וביקור בתחנות השונות המעוצבות בצורה מיוחדת מומלץ למי שחובב ארכיטקטורה. שווה לשאול איזה תחנות יפות יותר אחרת אפשר לפספס אותן במידה ואתם במקרה באחד הקווים עם התחנות הפחות יפות.
*אפליקציית משלוחים נחמדה ששווה להוריד היא Express24, שזה בעצם הוולט המקומי. האפליקציה אמנם ברוסית אבל בעזרת גוגל טרנסלייט הבעיה נפתרת. יש מגוון רחב מאוד של אפשרויות, אוכל טעים ומחירים זולים. אנחנו הזמנו פעמיים פיצה, פעם אחת מ-craft pizza ופעם אחת מ-bravo!pizza. כדאי להיעזר באנשי הקבלה בהוסטל כדי לכוון את השליח. ראינו שילוט לגבי האפליקציה גם בבוכרה אבל לא ניסינו להזמין שם.

סמרקנד

הגעה:
הגענו לסמרקנד ברכבת שלקחה כ-3 וחצי שעות מטשקנט. צמוד לתחנת הרכבת יש בנק שנוח להחליף בו כסף, כספומטים ובהמשך הרחוב יש סופרמרקט להצטיידות וסניף של Beeline אם תרצו לעשות סים. יש אוטובוסים מהרכבת לכיכר רגיסטן (מרכז העיר), קו 3 (עדיף) או קו 73 ועולים כ-1400 סום לכרטיס. האוטובוסים מפסיקים לעבוד אחה"צ ואם תגיעו מאוחר יותר צריך לקחת מונית. אנחנו הזמנו מונית דרך האפליקציה OKTaxi והעלות למרכז העיר היא כ-25,000 סום. לרוב אפשר למצוא עם מי לחלוק מונית לעיר אם תרצו בכך.

לינה:
בסמרקנד ישנו בהוסטל המצוין The Old Radio Hostel. שרזוד הבעלים של המקום דובר אנגלית ואיש מקסים, וכך גם שאר המשפחה שההוסטל שייך לה. הלינה עולה 8$ (80,000 סום) ללא ארוחת בוקר (ניתן להוסיף בתשלום נפרד) וההוסטל נקי ונעים מאוד. יש מטבח קטן אך מאובזר, פינת ישיבה, מים מורתחים לשתייה וקומקום למים חמים. ההוסטל ממוקם במיקום מרכזי, בין השוק המקומי לרגיסטן ועל המדרחוב. מומלץ להזמין מקום לפחות יום-יומיים מראש, אפשר לפנות לשרזוד דרך מספר הוואטסאפ: 998902502316+.

מקומות לבקר בהם:
ביקרנו בשוק הנפלא וחשוב לציין שאת ממתק הנוגט והחלוות המקומיות אפשר למצוא רק שם, אז אם תרצו לקנות משהו מהם אל תדחו את זה כי לא תמצאו במקום אחר, ברגיסטן (40,000 סום לאדם, אל תכעסו שהמקומיים משלמים עשירית מחיר. אפשר להוסיף הדרכה באנגלית במחיר מופרז של 100,000 סום. ברגיסטן יש שלוש מדרסות ואפשר לבלות שם חצי יום בכיף), מוזליאום של אמיר תימור (25,000 סום לאדם) ובחלקו החיצוני של מסגד Bibi Khanym. יש כנראה עוד לא מעט מקומות לבקר בהם, אבל בגלל שהיינו צריכים לנסוע לטשקנט להגיש את התלונה במשטרה נותר לנו רק יום אחד בעיר ולא הספקנו יותר מזה.

מקום לאכול בו:
מלבד השוק שתמיד כיף לקנות בו ירקות ופירות טריים, מקום מומלץ לאכול בו, טעים וזול עם אופציות צמחוניות הוא Cafe Magistr. ממליצים בחום על מרק הפטריות שלהם! מלבד מרקים יש גם סלטים, פסטות ופיצות.

בוכרה

הגעה:
בוכרה עיר מקסימה ונהננו ממנה מאוד. הגענו ברכבת המהירה מסמרקנד והגענו תוך שעה וחצי. ניתן גם לקחת אוטובוס שלוקח 4 שעות ועולה 50,000 סום. תחנת הרכבת של בוכרה ממקומת בכלל בעיר אחרת (Kagan) המרוחקת ממנה מספר קילומטרים. הגענו בלילה כשכבר לא היו אוטובוסים אז נסענו במונית עם זוג מקומיים לעיר בעלות של 30,000 למונית. אציין שבחזור כשרצינו להגיע מהעיר לתחנת הרכבת הציעו לנו בהוסטל מחיר כמעט כפול ולבסוף הזמנו מונית באפקליציה Yoko Taxi שפועלת עם מונה כך ששילמנו 24,000 סום.

לינה:
בבוכרה ישנו בהוסטל OHUN Caravan Sarai XIX. הלכנו אליו בעקבות המלצה של חבר, יש חדרי דורמס ב-8$ או חדר זוגי ב-20$, ונדרשנו קצת להתמקח איתם לגבי המחיר (יש פער בין מה שמופיע בבוקינג למה שהם דורשים בגלל מיסי עיר, ביקשו בהתחלה 25$ לחדר זוגי ו12$ לדורמס). המחיר כולל ארוחת בוקר. המקום נחמד ונעים, במיקום מצוין אך אנשי הקבלה לא מאוד אדיבים. לא הייתה לנו איתם הרבה תקשורת אז זה לא ממש הפריע לנו.

מקומות לבקר בהם:
בבוכרה שווה בעיניי פשוט ללכת לאורך הרחובות המרכזיים, לשוטט ולהיכנס לכל מקום שנראה מעניין. בשונה מסמרקנד, כאן רוב האתרים אינם בתשלום (מלבד המצודה). ביקרנו במקומות הבאים ואני ממליצה להגיע לכולם: כיכר ובריכת Lyabi Hauz, המדרסה שמול הכיכר מהצד השני של הכביש עם קפיצה לקומה למעלה (יש כמה גרמי מדרגות חבויות מעט, מומלץ למצוא אותן ופשוט לעלות לראות את הנוף מלמעלה), המדרסה שממזרח לכיכר, המדרחוב, העיר העתיקה, מוזיאון היסטוריית יהדות בוכרה (הוא לא מוזיאון באמת אבל נחמד ממש ושווה ביקור), ראינו מבחוץ את בית הכנסת המקומי שהיה סגור, מסגד קאלון (Kalyan), הצריח המרשים שלידו שלצערינו סגור לטיפוס, מדרסת Mir I Arab, המצודה (Ark Fortress), בריכת, מסגד וצריח Boloi Khauz (צמודים אחד לשני ונקראים באותו השם), שני מוזלאומים שקרובים לשוק ונמצאים בינו לבין הפארק, מסגד Balyand והשוק המקומי. לחובבות פארקי שעשועים יש כמה מתקנים נחמדים, גלגל ענק ודוכני משחקים שמזכירים את הלונה פארק.
נהננו מאוד לראות במדרסות את בעלי המלאכה מבצעים את מלאכת היד בה הם מתמקצעים בצורה אותנטית ומרשימה כל כך. בכל הזדמנות ביקשנו לראות את חדר העבודה ולקבל הסבר מעמיק על שיטת העבודה ולמדנו המון. גם במקומות בהם נראה לכם שזו רק חנות אך מספרים לכם שזו עבודת יד, שווה לשאול אם אפשר לראות יותר מזה ולרוב תיענו בשמחה :)
אם רוצים לקנות מזכרות או מוצרים מקומיים שמנו לב שהמחירים הרבה יותר זולים במדרסות הצדדיות ולא באלה שנמצאות על השביל הראשי. המוכרים שם סובלים מתת ביקור של תיירים ומוכנים לרדת למחירים מגוחכים.
הכניסה למצודה (Ark Fortress) עולה 25,000 סום לאדם ויש בה מעין מוזיאון, מלא חדרים בנושאים שונים עם מוצגים מעניינים. לא יגלו לכם את הפרט החשוב הזה בקופות, אבל הכרטיס תקף לשלושה ימים כך שגם אם לא הספקתם הכל ביום אחד אפשר לחזור למחרת, חשוב רק לזכור לבקש את הכרטיס שהם בד"כ לוקחים אליהם. בילינו שם במצטבר כמה שעות טובות ועל אף שאין הסברים למוצגים נחמד מאוד להסתובב בין החדרים, יש הרבה היסטוריה (אל תצפו להרבה מעבר למאה האחרונה), ארכיאולוגיה (ממצאים לא עתיקים בהרבה ברובם), תרבות, כסף מקומי, טבע ומעט גיאולוגיה. בנוסף שווה להסתובב במבנה של המצודה עצמו מחוץ לחדרים, יש כמה תצפיות יפות על העיר ששווה לא לפספס.
מול המצודה בנו לאחרונה את "מגדל בוכרה", מגדל שממנו משקיפה תצפית של 360 מעלות על כל האזור ואפשר לעלות אליו במעלית. כרטיס כניסה עולה 40,000 לאדם, אך בחרנו לוותר עליו כי התצפית מהמצודה לא נמוכה בהרבה והספיקה לנו.
חנות מומלצת לביקור במדרחוב היא חנות בובות היד, עסק של 17 משפחות שמכינות בובות מקסימום בעבודת יד - הגברים יוצקים תבניות גבס, מצפים בעיסת נייר, משייפים ומחברים, הנשים מציירות ותופרות לבובות בגדים. הם מקסימים וממש מגניב לראות שם את תהליך הכנת הבובות.

מקומות לאכול בהם:
*מסעדה 'פנסית' יותר, יקרה מאוד ביחס למסעדות המקומיות (עלתה לנו כ-16$ ארוחה לשני אנשים) היא מסעדת AYVAN הממקומת בתוך המלון Hotel Lyabi House במרכז העיר. יש מגוון מנות צמחוניות וטבעוניות טעימות מאוד, השירות מצוין אך חשוב לדעת שהמנות קטנות. יש ברקע מוזיקה נעימה, אפשר לבחור אם לשבת בפנים או בחוץ ונהננו שם מאוד.
*מקום נחמד, פשוט טעים וזול לאכול בוא הוא Cafe OK הממוקם ממש קרוב לכיכר ליאבי האוז, בינה לבין ההוסטל. המקום נראה מבחוץ כמו חלון קטן עם שלט ומקומות הישיבה הם בקומה השנייה. אכלנו פיצה וצ'יפס, יש בתפריט גם אורז עם ירקות וסלטים אך לא ניסינו אותם.
*חוץ מזה ראינו שבמסעדה הממוקמת ממש על הבריכה שבכיכר המרכזית יש גם מספר אופציות צמחוניות כמו אורז לבן, פיצה, סלטים ומרקים.

אגם צ'רבק וסביבתו

בחרנו להעביר את היומיים האחרונים שלנו באוזבקיסטן בחלק הצפון מזרחי של המדינה, בתקווה לראות קצת הרים וטבע. שכרנו רכב בטשקנט ויצאנו לכיוון אגם Charvak. תחילה תכננו להגיע לשם ברכבת אך זממנו היה קצר והבנו שתהיה לנו בעיית התניידות באזור בלי רכב.
הדרך הייתה יפה, הגענו לאגם ושוטטנו באזור, חלק מהזמן עם הרכב וחלק מהזמן ברגל. היינו עם ציוד ללינה בשטח ולכן לא חיפשנו מקום לישון בו, אך בשונה מבוקינג שלא ראינו בו הרבה אופציות כשהגענו לאזור דווקא היו לא מעט אפשרויות לינה שנתקלנו בהן. לא יודעת להגיד עלויות כי לא בדקנו. מצאנו חוף נחמד בעיירה Brichmulla ואחרי שקיבלנו אישור מהבעלים לישון בו התמקמנו, הקמנו את האוהל והכנו ארוחת ערב. בשונה מהאגמים במדינות השכנות המים באגם בטמפרטורה סבירה לגמרי ובשילוב עם החום הגבוה ששורר באוזבקסיטן אפשר להיכנס בקלות למים. שימו לב רק להיזהר מסירות ממונעות. בלילה היה קריר אז רצוי להביא בגדים חמים. באגם אפשר למצוא אטרקציות כגון ירות פדלים, סירת ממונעות וג'טסקי.
למחרת קמנו די מוקדם מהשמש החמה, התארגנו ונסענו לכיוון העיירה Chimgan. הבנו שיש שם די הרבה מסלולי טיול רגליים למי שמעוניינת. מסלול נוסף קרוב יותר לאגם הוא למפל Paltau. בהמשך עצרנו לאכול ארוחת בוקר ואז מצאנו רכבל נחמד בשם Kanatka שמוביל לתצפית יפה. החנייה בתשלום ועולה 10,000 סום. הרכבל מרגיש מעט מתפרק (ספסלים פתוחים כמו רכבל של סקי) אבל הוא כיפי, אורך כ-8 דקות לכל כיוון ועולה 20,000 סום (כ-6 ש"ח) לאדם. בדרך מצלמים אתכם ותוכלו לקנות את התמונה עבור 3 ש"ח נוספים.
בהמשך הכביש במקום הנקרא Beldersay יש רכבל חדש דנדש, ארוך יותר ועם קרונות סגורים. חנייה באזור שלו עולה 30,000 סום והנסיעה ברכבל עולה 75,000 סום לאדם. למעלה יש תצפית. לא עלינו עליו כי היינו כבר שבעים מחווית הרכבל אבל הוא אמור להיות מוצלח.
חזרנו לטשקנט כשבדרך עצרנו במקומות יפים לראות נוף, נחלים ואגמים.
השכרת הרכב עלתה לנו 60$ (השכרנו מעכשיו לעכשיו ולא היה באף חברת השכרה רכב קטן זמין, אז לקחנו רכב משפחתי) והדלק עלה לנו לכל הטיול כ-22$. ליטר דלק עולה כ-8000 סום.
חשוב לציין שיש לאזור זה גם טיולי יום מודרכים שעולים כ-30$ לאדם וכוללים הסעות, הדרכה באנגלית וממה שהבנתי גם מפגש עם צעירים מקומיים שהם הקהל המרכזי של טיולים אלה. הטיולים יוצאים וחוזרים לטשקנט. מצרפת שני קישורים לפרופילי אינסטגרם של מדריכים כאלה שקיבלתי מבחור ישראלי שגר באוזבקסיטן: https://instagram.com/wolf_tra...
https://instagram.com/mysterio...

טיפים

• כמו בכל מקום בעולם, גם כאן, שמרו על הכסף והמסמכים החשובים שלכן היטב! אל תסמכו על המקומיים גם כשהם ממש נחמדים, לנו זה עלה ביוקר.
• אפשר להתמקח ממש על הכל. תרגישו בנוח לעשות את זה כי המדינה יחסית מתוירת וגם המוכרים אומרים בעצמם, נותנים מחיר ראשוני ומצפים להתמקח איתכם. לעיתים אפשר להוריד בשווקים את המוכרים לחצי מחיר וגם לפחות מזה. אם יש לכם אפשרות, שאלו מקומי כמה מה שתרצו לקנות אמור לעלות ותדעו כך מה הגיוני לשלם. לעיתים נותני השירות 'מנצלים' את האינפלציה ואחרי שאמרו מחיר (לדוגמה 20,000) מכפילים את זה פתאום ואומרים אחרי זמן מה שזה בעצם היה 200,000. שווה להבהיר את הדברים מראש ולוודא שהכל ברור לכל הצדדים.
• האפליקציות שציינתי בחלק הראשון של סיפור הדרך מצוינות והפכו את כל התנהלות התחבורה בטיול לנוחה מאוד, לכן ממליצה עליהן בחום. אם מסתמכים עליהן חשוב גם לקנות סים מקומי של כמה ג'יגה בית בודדים כדי שתוכלו להשתמש בהן בנוחות.
• אם אתן בעניין בעיניי שווה לא לוותר על לראות קצת טבע במדינה הזו. נכון שהיא לא דומה במימדים למדינות השכנות אבל יש לה יופי מיוחד :) מקומות נוספים שאפשר לנסוע אליהם הם ימת אראל בעלת סיפור התייבשות מרתק ואגם Tuzkan. בטוחה שאם תחפשו תמצאו עוד מקומות נפלאים להגיע אליהם.
• אם יש מספיק זמן השמועות אומרות שמומלץ להגיע לשחרזיבאד, חיווה ונוקוס. לא היינו אז אין לי המלצות ספציפיות אבל יש מידע בסיפורי הדרך האחרים ובאינטרנט.
• אם תעדיפו לא לעשות טיול עצמאי אלא בליווי מדריך, ממליצה בחום על סעיד, בחור מקומי שמדריך במדינה, דובר אנגלית מצוינת והוא מקסים. השכרת מדריך אמנם מייקרת את הטיול אך מקלה על הלוגיסטיקה ועל קשיי השפה ויש לה את היתרונות שלה. מצרפת את מספר הוואטסאפ שלו למקרה שתרצו לשכור את שירותיו. להבנתי מתאים גם ליחידים וגם לקבוצות. 998979252969+.
• קישור לקבוצת הוואטסאפ של המטיילים הישראלים באוזבקיסטן ב-2021: https://chat.whatsapp.com/7KDnmhw3N8SEHSPqFnjA2e