סיכום חודש באוגנדה

רקע ותקציר

קל להתאהב באוגנדה. מרחבים ירוקים בכל פינה, נופים מדהימים, חיות, אטרקציות טובות ואנשים מסבירים פנים, אדיבים וחברותיים (לפעמים יותר מדי). פחות מתויירת מקניה או מטנזניה, שזה גם יתרון וגם חיסרון.
עשינו טיול של חודש וחצי באוגנדה במסגרת טיול תרמילאי גדול באפריקה, מתוכו ניצלנו כשבועיים להתנדבות במשלחת של "לוחמים ללא גבולות".

תמצית הטיול:
נחיתה באנטבה - יום סיבוב בעיר
ג'ינג'ה - מקור הנילוס, שיט וראפטינג
קמפלה עיר הבירה
פורט פורטל ואזור אגמי המכתש - טיולים בין האגמים, רחצה באגם, טרק שימפנזים
ספארי במורצ'יסון וביקור במקלט קרנפים
קססה והרי הרוונזורי - שוק, מעיינות חמים, טרק לפסגה
אגם בוניוני - נופש ואטרקציות סביב ובתוך האגם
מבאלה וסיפי - סיור מפלים וסנפלינג
מעבר באוטובוס לקניה

מידע כללי ורלוונטי

טיסה: מהארץ דרך אתיופיאן איירליינס. חובה להראות להם לפני העלייה למטוס כרטיס חזרה, עדיף שאיתם. יש כל מיני דרכים לעשות כרטיס פיקטיבי. אנחנו עשינו דרך האתר שלהם עצמם שבו אפשר לרכוש כרטיס ולשלם עליו עד 24 שעות אחרי - הזמנתי ביום של הטיסה עם מספיק טווח ביטחון בשביל מעבר בביקורת דרכונים והוא מתבטל אוטומטית אם לא משלמים.

ויזה: עשינו ויזה למזרח אפריקה שזה 100$ לקניה, רואנדה ואוגנדה כי אחר כך עברנו לקניה. כדאי לעשות לפחות שבוע מראש אחרת לא יאשרו ויכולים לא להעלות לטיסה. צריך בשביל הויזה צילום דרכון, כרטיס טיסה חזור, צילום תמונה, צילום תעודת חיסון קדחת צהובה ותכנון של הטיול במדינה (סתם חרטוט בוורד). את הויזה עושים באתר אינטרנט של המדינה בה נוחתים.
בביקורת דרכונים בדקו זריז את המסמכים והעבירו אותנו.

כסף: שילינג אוגנדי, UGX. ש"ח אחד שווה בערך ל 1,000 שילינג.
בשדה המרתי 1$=3,600UGX
החלפת כסף - יש בשדה גם אז מומלץ לעשות כשמגיעים, אבל יש גם בכל עיר שהיא עיר (קמפלה, ג'ינג'ה, פורט פורטל וכו') - גם דולרים וגם יורו. ממליץ להביא דולרים כי בחלק מהמקומות משלמים בדולר וחבל על עמלות הכספומט. כדאי לבקש מהם שיביאו גם שטרות קטנים.
חשוב לבוא רק עם שטרות חדשים (2009 והלאה) ושכולם יהיו נקיים, בלי סימונים, חותמות או קרעים. אחרת לא מקבלים אותם בעסקים באוגנדה וגם בהמרת כסף ייקחו לכם שער נמוך ולא שווה. בודקים לעומק את השטרות.
מבחינת התנהלות כלכלית - הרוב בכסף מקומי. יש אפשרות דרך הסים (בשתי החברות) להוריד אפליקציה של טעינת כסף מזומן לטלפון. עובד בדומה לביט רק שלא מחובר לאשראי או לבנק. אפשר להעביר כסף בין אנשים וגם לשלם להרבה עסקים.

שפה:
טכנית באוגנדה שתי שפות רשמיות: אנגלית וסוואהילית (הלינגואה פרנקה של מזרח אפריקה). פרקטית רוב האוכלוסייה מדברת בעיקר שתי שפות - השפה השבטית המקומית ואנגלית, שהיא השפה בה מלמדים בבתי הספר. אוכלוסיית הבוגרים וגם נערים יודעים לדבר אנגלית (עם מבטא כבד) וקל להסתדר עם אנגלית במדינה.
באוגנדה כחמישים שבטים שלכל אחד מהם שפה משלו. השבט המרכזי הוא הבוגנדה שעל שמו נקראת המדינה ושפתו היא לוגנדה, אבל לכל אזור השפה שלו, ככה שמאוד קשה לעקוב אחרי השפה המקומית כשכל כמה ימים משנים שפה.

סים: עשינו בשדה סים מקומי. ממליץ לעשות בהתחלה חבילה יחסית קטנה (עשיתי 8GB ב-9$) ולטעון מחדש בהמשך - יותר זול בדוכנים לבקש שיטענו לכם דרך הטלפון שלכם ולא דרכם (ככה למשל עשיתי 22GB ב50 ש"ח. אפשר גם לטעון בעצמכם אם אתם יודעים איך. יש בכל פינה (אפילו בכפרים נידחים) דוכני מכירה של אחת משתי החברות המרכזיות לסלולר, Airtel ו- MTN. עשינו MTN כי לה אמור להיות הכיסוי הגדול יותר במדינה. אומרים של-Airtel יש יותר כיסוי בדרום מערב
חשוב ממש לא ללכת מהדוכן לפני שבודקים שהסים עובד כמו שצריך ואפשר לגלוש באינטרנט.

תחבורה:
רכב לא הייתי ממליץ לקחת. כבישים לא מסודרים ונהיגה מאוד מפחידה.
לאטרקציות גדולות (ספארי, טרקים, ראפטינג) תמיד יכללו הסעה במחיר החבילה.

יש ארבע דרכים להתנייד: הסעות פרטיות, אוטובוסים ציבוריים, מטאטו (מעין מונית שירות) ובודה בודה (מונית אופנוע). הטיפ המרכזי הוא לוותר על הקונספט של מרחב אישי ולהתמסר לנסיעה.
1. הסעות פרטיות - בקלות אפשר להשיג מספרים של נהגים ממקומיים או כל מקום שישנים בו. לרוב יעלה יותר מציבורי אבל בקבוצה לנסיעות לא ארוכות יכול להשתלם. למשל נסיעה מפורט פורטל למלון באגמי המכתש עם כל התיקים, או נסיעה מקבאלה לאגם בוניוני.
2. אוטובוסים ציבוריים - כדאי בעיקר בנסיעות מאוד ארוכות, למשל קמפלה-מבאלה, קמפלה-קבאלה. יותר נוחים ממטאטו כי לכל אחד יש מושב משלו, אבל גם שם יש צפיפות. תמיד בנסיעות יעלו רוכלים למכור סחורה, חטיפים ושתייה. הנסיעה לרוב תיקח משמעותית יותר זמן ממה שנסיעה ברכב תיקח והיציאה בדרך כלל מתעכבת בשעה עד שהאוטובוס מתמלא, אבל הבדלי המחיר משמעותיים. הרבה פעמים ניתן לקנות כרטיסים במקום ממש לפני העלייה, אבל יד אוטובוסים שכדאי לשריין מראש - פשוט לשאול מקומיים. מומלץ לשים כיסוי גשם על התיקים הגדולים כי אין לדעת ליד מה הם יהיו בתא המטען (אנחנו חווינו תרנגולות וג'ריקנים עם נוזלים מוזרים).
3. מטאטו - מונית שירות, דרך תחבורה זולה ומאוד נפוצה. נוסעים ליעדים די קבועים אבל גם עושים עצירות במקומות שמבקשים בדרך. המטאטו יצא רק כשיתמלא ותמיד ייכנסו בו יותר אנשים ממספר הכסאות. הכי טוב לשבת בכסאות ליד הנהג - התקרה יותר גבוהה ולא דוחסים שם אנשים. תיקים גדולים קושרים על הגג. באוגנדה הרגשנו מאוד בטוחים לנסוע במטאטו. תמיד המקומיים עזרו לנו עם ארגון הציוד והנסיעה, גם כשהיינו צריכים להחליף מטאטואים.
4. בודה בודה - ה-דרך להתניידות, בעיר ובכפרים. אופנוע מיוחד שמותאם להרכיב עליו שני נוסעים בנוסף לנהג (או שלושה, או כמויות של ציוד, או פרה). כנראה שלא הדרך הכי בטוחה (אפשר לשכוח מקסדות באוגנדה) אבל לרוב הכי נוחה. מתחמקים מפקקים, זמינים מאוד וזולים מאוד. תמיד אפשר להתמקח על המחיר, ושווה לפני נסיעות לשאול מקומיים כמה אמורה לעלות נסיעה כדי שלא יקחו מחירי תיירים.
אפליקציות נסיעות: safeBoda, Bolt, Uber. בעיקר בקמפלה מאוד נוח להשתמש והן עובדות טוב באופן מפתיע, כמובן שיותר יקרות ממטאטו או בודה רגילה. בולט זו חברה מתחרה של אובר שלרוב המחירים בה זולים יותר.

אנטבה Entebbe

נחתנו בשדה התעופה לקראת הצהריים ולקח לנו זמן לצאת מהשדה בגלל שעשינו הכל כקבוצה (הגענו כקבוצה של 15 של משלחת ההתנדבות). בתכל'ס השדה קטן וזורם. עניין הויזה הלך חלק, ולפני היציאה מהשדה היה בידוק ושיקוף של ביקורת מכס.

חוץ מתחנת מעבר ללילה אין מה להתעכב בעיר. אפשר למצוא חופים נחמדים ליד האגם (אבל לא מומלץ להיכנס בגלל בילהרציה).

לינה: ישנו קבוצה גדולה ב- ViaVia Hotel. מקום יפה ונחמד עם חדרים אבל יקר, 23$ ללילה. יש כל מיני הוסטלים על גדות האגם.

בעיר יש גם קניון מערבי, Victoria Mall ושוק אמנות חביב ליד קניון ויקטוריה למזכרות. לא ממש קנינו דברים כי היינו בתחילת הטיול אבל ממבט לאחור היה דומה למה שרואים ברחבי המדינה, במחירים שצריך להתמקח עליהם.

בעיר יש גם גן חיות שמשמש מקלט לחיות, לא יצא לנו לבקר.

לאחרונה (2023) יש גם לודג' חדש של ישראלי בשם עוזי. כרגע מקבל רק ישראלים במחירים טובים ולפי חוויות של אחרים מאוד עוזר ואירוח חם.
לאחרונה נפתח בית הארחה של ישראלי בשם עוזי, די קרוב לשדה, שעושה מחירים טובים ואירוח טוב.
עוזי ‎+256-783-903194

ג'ינג'ה Jinja

עיר נחמדה על המפגש בין אגם ויקטוריה לנילוס. העיר עצמה לא מאוד מעניינת, כן יש שוק במרכז העיר אבל הוא לא מיוחד.

מסביב יש המון פעילויות שאפשר לעשות - באנג'י בגשר, ראפטינג (הכי נפוץ ומומלץ), רכיבה על סוסים וטרקטורונים.

אנחנו עשינו ראפטינג עם White Nile Rafting שיש אצלם הנחה מאתר מזונגו והם דואגים ל: הסעה מקמפלה + ראפטינג מדהים של כמה שעות בנילוס + לילה אחד אצלם באוהל (אוהל פרטי עם מזרון וממש נוח) וגם אוכל במהלך היום (בוקר, נשנושים בראפטינג וארוחה עם על האש כשחוזרים) - כל זה ב 90$. אחת החוויות הזכורות והמומלצות באוגנדה ו- Annet המנהלת אישה מדהימה ואוהבת ישראלים. יש נפילות למים, יש אקסטרים ויש גם הרבה שיט רגוע. לא לשכוח להתמרח גם במהלך הראפטינג לפחות פעמיים.
ישנו שם עוד לילות ועלה 15$ ללילה, שזה היה מוגזם אבל בגלל נוחות נשארנו.

שיט בנילוס - שוכרים סירה ומדריך לכמה זמן שרוצים (חצי שעה או שעה) ושטים בנילוס עד למקור הנילוס באגם ויקטוריה. צריך להתמקח על מחירים אבל אני ממליץ - גם רואים המון ציפורים יפות וגם יש בקתה חמודה בדיוק איפה שרואים את זרימת הנהר. פשוט ללכת לנקודה שדקורה בגוגל מפס ולהתמקח.

אוכל:
בג'ינג'ה עצמה הנהג לקח אותנו למסעדה מקומית נחמדה בשם Park Villa. אוכל מקומי שהגיע מהר ולא עשה בעיות.

בר מסעדה על הנילוס The Bourbon שנהיה מאוד חי בערבים, מקום גם של מקומיים.

המחנה של White Nile נמצא בעיירה Buwenda שממש ליד ג'ינג'ה. שם ממליץ לאכול ב Black Lantern שזו מסעדה של מלון עם נוף יפהפה לנילוס ולקופים מקפצים בין העצים. לא מאוד זולה אבל יש גם אוכל לא מקומי, ושווה בעיקר בשביל הנוף.

בדרך לג'ינג'ה עשינו אומגות ביער Mabira. עולה 50-60$ ואמנם זה כיף ומגניב להיות על עצים בתוך יער גשם ולראות קופים, אך בעיניי זה לא היה שווה את הכסף כי היה קצר והאומגות לא היו באמת ארוכות.

מבאלה Mbale

עיר במזרח אוגנדה שגם משמשת בסיס לטיולים באזור כמו Sipi. ישנו שם ב-Shine on Hotel במסגרת ההתנדבות. עיר די רגילה.

יש באזור קהילה יהודית מקומית, אבא יודע Abayudaya שממש שווה לבקר אצלם, ללכת לבית כנסת ואפילו לעשות שבת. יש להם סיפור מעניין על איך הם התגיירו במאה הקודמת והקהילה באמריקה תרמה להם בית כנסת כמו שצריך עם ארון תורה. אציין שיש כמה קהילות יהודיות באזור וסוגיית היהדות והגיור של כל אחת שנויה במחלוקת.

אוכל:
מסעדה מקומית נחמדה Cosmos.
מסעדה עם אוכל מערבי לא מאוד יקר Colobus Cafe. לא לקחת פיצה, כל השאר טעים.
בית קפה מערבי עם שייקים טובים Endiro Coffee. (בכללי זו רשת בתי קפה טובה ואמינה בכל אוגנדה).

ממבאלה יש אוטובוסים גם לקניה - יש אזור מרכזי ושם אפשר לבחור חברה. מחירים באזור ה-50k שילינג לכרטיס וניתן לשריין מקום. אם לוקחים אוטובוס לילה כדאי להגיע עד הצהריים כדי לקנות כרטיס ולשריין מושב.
אנחנו נסענו עם Grand באוטובוס של 17:00 והגענו לניירובי לפני 06:00 למחרת.
פשוט למצוא מקומיים ולשאול אותם איפה תחנת האוטובוסים. השיטה הכי טובה בכל מזרח אפריקה.

קמפלה Kampala

עיר הבירה. אין המון מה לעשות אבל שווה לשהות בה כמה ימים (שלושה לדעתי ממצים ואפשר גם יומיים). לגמרי עיר בירה של עולם שלישי אבל יש גם אזורים מודרניים, והכי חשוב - המקום היחיד בערך באוגנדה שאפשר להוציא דולרים מכספומט. לקמפלה הגענו פעמיים: בתחילת הטיול ישר אחרי ההתנדבות, ולקראת סוף הטיול כשחזרנו ממערב אוגנדה בדרך לסיפי.

תחבורה:
מומלץ רק בודה בודה בעיר כשאפשר, מכוניות נתקעות בפקקים. בלילה כדאי לקחת בולט או אובר וניתן גם להשתמש ב safeboda כדי להזמין בודות. יש קטע שלא אמורים להעלות יותר מנוסע אחד על הבודה, אבל תמיד יהיה נהג שיסכים. היו כמה נסיעות שעלינו שניים לאופנוע, וכשעברנו ליד שוטרים אחד ירד ואספנו אותו מצד שני של צומת.
מקמפלה יש אוטובוסים לכל רחבי אוגנדה וגם למדינות סמוכות, לכל יעד יש תחנת יציאה משלו וחברת אוטובוסים משלו, אז כדאי לשאול את המקומיים לאן להגיע וגם כמה אמור לעלות.

לינה:
ישנו ב Acacia Villa שהיא באזור נחמד ורגוע ובעיקר במרחק הליכה מהקניון המערבי. בערך 35k שילינג ללילה בחדר מעונות עם ארוחת בוקר. מאוד נחמדים, אווירה תרמילאית טובה ואפשר לבשל אצלם במטבח אם רוצים. המקלחת הכי טובה שהייתה לנו באוגנדה.
בפעם השנייה בקמפלה נתקענו אצלם כמה ימים כשחיכינו לויזה של אחד החברים. בישלנו ארוחת שישי טובה והרגשנו כמו בבית.

אטרקציות בעיר:
שוק Owino - שוק ענק למקומיים עם מלא דברים מכל הסוגים. מבגדים, מוצרים ואוכל מקומי. מעניין להסתובב אבל אין המון מה לקנות.

שוק קדאפי - שוק אמנות גדול בימי שישי שנמצא ליד מסגד קדאפי Gaddafi. מאוד שווה ומחירים מאוד טובים לכל המזכרות. כדאי תמיד להתמקח אבל לפעמים המחירים גם ככה כלכך נמוכים שלא צריך.
גם אם לא נמצאים בשישי יש עוד כל מיני שווקי אמנות ברחבי העיר שפתוחים במהלך השבוע עם דברים דומים. אפשר לשאול מקומיים.

קניון Acacia Mall - קניון מערבי עם חנויות מערביות (אבל אין הרבה דברים טובים בתחום הביגוד), סופר Carrefour, בית קולנוע סטנדרטי, מסעדות טובות וגם מערביות ומגוונות וגם מחירים יחסית מערביים. שם פוגשים את כל הלבנים בעיר. בכל יום תמיד מצאנו את עצמנו שם לאוכל, לסרט, לתספורת או לקניות.

מסגד קדאפי Gaddafi Mosque/Uganda National Mosque - המסגד הלאומי של אוגנדה. כניסה לסיור עולה 25k שילינג. ממליץ לשלב עם השוק שליד אבל לשים לב שאי אפשר להיכנס בזמן תפילה. מסגד גדול ומרשים עם סיפור מעניין, ומהצריח שלו יש תצפית מעולה על כל קמפאלה. נכנסים רק עם בגדים צנועים - מכנס ארוך לכולם וכיסוי ראש לנשים - אבל גם מחלקים בכניסה ביגוד מתאים למי שצריך.
המדריך המוסלמי התעניין שאני יהודי ומישראל, ולא באמת התעניין בסכסוך הישראלי פלסטיני. בכללי למוסלמים באוגנדה לא היה אכפת מישראל כלכך. יותר אכפת להם שאנחנו תיירים מאשר יהודים.

בית חב"ד - שווה לעשות אצלם ארוחת שבת, משפחה נחמדה ומזמינה ומקום נחמד עם אוכל טעים. אפשר גם ישירות לדבר איתם בווטסאפ.

אטרקציות נוספות: כנסיית Saint Mary שנראית בדיוק כמו מיני נוטרדאם, סיור במגורי מלך בוגנדה ובמתחם הקברים וכו'.

אוכל:
יש ריכוז מסעדות טובות ב Acacia אבל גם בכל העיר יש המון מסעדות מכל הסוגים.

פורט פורטל ואגמי המכתש Fort Portal and Crater Lakes

פורט פורטל:
עיר בסיס לטיולים באזור המערבי של אוגנדה, בעיקר באגמי המכתש. עיר קטנה ורגילה, אפשר להצטייד במוצרים בסיסיים בסופרים, למשוך כסף (רק שילינג) ויש גם בתי מרקחת טובים.

תחבורה לפורט פורטל:
לקחנו אוטובוס של חברת Link מקמפלה, עולה 45k שילינג. היו מקומות מסומנים אבל לא הייתה להם משמעות. קנינו כרטיסים במקום, עלינו לאוטובוס וחיכינו שהוא יתמלא ויצא. נסיעה של 5-8 שעות, תלוי בדרכים.
כמו כל אוטובוס, עולים תמיד רוכלים לשטויות, לאוכל ולשתייה. הייתה עצירת שירותים אחת.

לינה:
לא ישנו בעיר, גם אין באמת סיבה כי האטרקציות מחוצה לה.

אוכל:
יש מישהי בשם ריטה שמכינה אוכל טוב ומאוד אוהבת ישראלים. כשאנחנו היינו בעיר היא הייתה בחופש.
ריטה 256-779-675296+
חוץ ממנה יש גם מסעדות מערביות מומלצות יחסית בכניסה לעיר, כמו Gardens.

אגמי המכתש:
אחד האזורים היפים בכל אוגנדה. אוסף של אגמים קטנים שנוצרו ממכתשים וולקניים לפני המון שנים. בחלק מהם אפשר גם לשחות ויחד עם נוף הגבעות הירוקות הופכים ליעד חובה בעיניי באוגנדה. גן עדן עלי אדמות.

תחבורה לאגמים:
בודה בודה מפורט פורטל (אזור 10k שילינג לאחד, 15k לזוג). בהגעה הראשונית לקחנו הסעה פרטית שסידרו לנו מהריזורט כי הגענו בחושך, אבל בשאר הימים תמיד מצאנו בודה.

לינה:
Lake Nkuruba Nature Reserve
רזורט מומלץ, במיקום יחסית נוח מבחינת האגמים וג'וליאס המנהל אוהב ישראלים ועושה גם מחירים (באזור ה 30k שילינג ללילה לאחד). יש חדרים עם מקלחות וחדרים של מקלחות משותפות בחוץ. הרזורט ממש על אגם נקורובה שמבחינת בילהרציה אפשר לרחוץ בו (אבל הוא עמוק מאוד כמו כל אגמי המכתש אז רק לשחיינים). יש מסביב שלל קופים והאווירה מיוחדת מאוד.
ג'וליאס: +256782972756

טיול בין האגמים:
פשוט ללכת ברגל בין האגמים השונים. בדרך עוברים בכפר ובעיירה. יש אגם שמככב על שטר ה 20k ועוד אגמים יפים. הייתי ממליץ למצוא מדריך מקומי שיוכל לקחת בנוחות לכל האגמים השווים ולתת הסברים לאורך הדרך, אבל אפשר גם לעשות לבד.
אנחנו במקרה פגשנו נער שביקש להדריך אותנו ועשה עבודה מעולה.

מסעדת Top of the World - מסעדה של מלון יקר ששווה להגיע רק בשביל הנוף של כל האגמים - ושווה להגיע. קצת יותר מחצי שעה הליכה מאגם נקורובה. אנחנו באנו לפני השקיעה וכשהיה חושך אחד העובדים ליווה אותנו ברגל עד המלון (נתנו לו טיפ של 10k). בדרך עם המלווה ראינו גחליליות.

טרק שימפנזות:
חייבים להזמין דרך סוכן או מדריך, לרוב מזמינים פשוט יום או יומיים לפני המועד. רוב הרזורטים יכולים לעשות את זה. חוויה מיוחדת אבל זו שאלה האם היא שווה את המחיר של 200$. לפעמים רואים אותם קרוב מאוד, אבל כשאנחנו היינו ירד גשם והם נשארו גבוה בעצים. את הדרך חזרה ביקשנו לעשות דרך יער הגשם והריינג'ר שלקח אותנו היה מאוד אינפורמטיבי והעצים את החוויה, ככה שלמרות שלא ראינו טוב את השימפנזים יצאנו בטעם טוב.
יש אפשרות לראות שימפנזות גם בזול יותר באזור קווין אליזבת אבל אומרים שסיכויי ההצלחה פחותים יותר (אבל מכיר כמה קבוצות שעשו וכולם ראו).

טיולים נוספים:
כל מלון מציע עוד הצעות לטיולים באזור, אפילו עד הרוונזורי. לא עשינו.

ספארי במורצ'יסון Murchison Falls National Park

כנראה הספארי הכי טוב באוגנדה. עשינו בערך ב 300$ לאחד לשישה אנשים כולל איסוף והורדה בפורט פורטל, שיט ספארי של כמה שעות בנילוס, ספארי ערב, ספארי בוקר, תצפית במפלי מורצ'יסון וביקור במקלט קרנפים מחוץ לספארי.
לדעתי יכולנו להשיג במחיר טוב יותר. הספארי ממוקם בצפון מערב אוגנדה ואין ממש מה לעשות בסביבתו, אז לרוב סוגרים נסיעה במחיר הספארי, אין למה להגיע לאזור בתחב"צ.

הספארי לא גדול ומרשים כמו בקניה או בטנזניה אבל גם חוויתי ויפה. אוגנדה יותר ירוקה ולכן דווקא את הנופים יותר אהבנו בספארי באוגנדה מאשר ספארי שעשינו אחר כך בקניה.
היו לנו מפגשים מיוחדים עם אריות, פילים וג'ירפות והמרחבים גדולים ומלאים בחיות. אין קרנפים, גנו או זברות. ראינו בעיקר באפלו, ג'ירפות, סוגי אנטילופות, ציפורים וחזירי יבלות. אפשר גם לראות צבועים ונמרים אבל זה יותר נדיר (ראינו רק צבוע).

שיט בנילוס - שווה לשלב עם הספארי, רואים המון היפופוטמים ואפשר לראות גם תנינים. החוויה של שיט על הנילוס הרחב מאוד מיוחדת, בעיקר כשרואים את כל החיות מגיעות לשתות מהנהר.

מפלים - גם שווה מאוד להגיע לתצפית מעליהם בלי קשר לשיט שמגיע רק יחסית קרוב. המון מים, נוף וזרימה מרשימה.

הקטע בכל ספארי זה שכניסה לשמורה עולה הרבה כסף והיא מתוקצבת בזמן, אז חשוב בתכנון לוודא שמנצלים הכל עד הסוף ולא סתם לוקחים עוד יום שלא ינוצל - ולברר עם הסוכן שסוגר לכם את הטיול בדיוק על מה אתם משלמים.
יש אפשרויות שונות ללינה לפי מחיר.

מקלט לקרנפים Ziwa Rhino Sanctuary

שמורה מגודרת של 70 דונם ובה מרביעים קרנפים במטרה להשיב אותם לטבע. כבר שנים שאין קרנפים בטבע בכלל באוגנדה בעקבות ציד לא חוקי
עולה 30$ כניסה לחוויה דומה לטרק שימפנזים. מתלווים לריינג'ר והולכים בשמורה ברגל עד למפגש עם קבוצת קרנפים. לרוב פוגשים 2-3 שהם אמא וילדיה. אפשר לראות את הקרנפים ממש מקרוב ולהפנים את הגודל והמלכותיות שלהם.
אני מאוד ממליץ. אני לא חושב ששווה להגיע במיוחד, אלא לשלב את זה עם חבילת ספארי.

קססה וטרק רוונזורי Kasese and Rwenzori Monutains

קססה היא עיר קטנה ורגילה שמגיעים אליה בגדול בשביל הרוונזורי. יש בה גם שוק בדים ומעיינות חמים נחמדים ליד נהר ששווה לקפוץ אליהם לביקור.

תחבורה:
לקססה ומקססה יש אוטובוסים לערים מרכזיוץ באוגנדה. התחנה המרכזית במרחק חמש דקות הליכה מה- White House Hotel.
לקבאלה (העיר שליד בוניוני) אין אוטובוס ונסענו אליה במטאטואים שהמלון סידר לנו.

לינה:
White House Hotel.
חדר זוגי עם מקלחת ב 40k שילינג או חדר יחיד עם שירוקלחת משותפים ב 25k; כולל ארוחת בוקר. רות המנהלת והעובדים מאוד נחמדים וחברותיים, נתנו לנו לקחת ציוד בישול והכנו בעצמנו שקשוקה על גזייה. יש מסעדה למלון עם מחירים טובים לאוכל מקומי, אבל אין הרבה מגוון. אפשר ומומלץ אפסן ציוד כשיוצאים לטרק. החיסרון המשמעותי אצלם הוא המקלחת - אין ממש מים חמים והזרם מאוד חלש.

אוכל:
מסעדת מלון Sandton - מסעדה מעולה אבל לא זולה. אירוח חם ומנות טובות - גם השניצל ב 25k היה מספק.
מסעדת Cafe de lit - מציעה גם אוכל מערבי וגם לא מאוד זולה.
מסעדת Jambo Cafe - מקום קטן שיש לו בראוניז טעים.

שווקים:
קססה ידועה בשוק המרכזי שיש בו המון בדים ובגדים מקומיים לקנות. יש גם מסביב המון תופרות שאצלן אפשר לעצב, לתקן או לקנות.

מעיינות חמים Kiwa Hot Springs:
מרחק של כעשר דקות נסיעה בבודה מהעיר נובעים מעיינות חמים נחמדים באווירה יחסית טובה ולא מגעילה. עולה 10k שילינג כניסה. אחרי שנכנסים אפשר ללכת מהמעיינות כחמש דקות לנהר רדוד ובו מים קרים ופינות ישיבה על הגדה.

רוונזורי:
ה-טרק של אוגנדה והכי מאתגר במזרח אפריקה.

חברות מרכזיות שעושים איתן:
Weissman
אלי - איתו אנחנו עשינו וסגר לנו מחירים זולים. 8 ימים של טרק לפסגה ב 800$ לאדם כשהיינו קבוצה של 4 וישנו בעיקר באוהלים. כולל פורטרים וטבח והשכרת ציוד, מחירים משתנים לפי העונה.
אלי +256775678336

יש אפשרות להרכיב מסלולי טיול עם החברה (מיום יומיים ועד הטרק המלא לפסגה), אבל חייבים מדריך כדי לטייל בשמורה. טיול של פחות מחמישה ימים לדעתי לא ימצה את הנופים המיוחדים.
אפשר לעשות את הטרק גם בעונה הגשומה, בכל מקרה הכל תמיד מלא בבוץ וזה האתגר המשמעותי. כל יום נוף אחר ובגבהים של אזור 3000 מטר ומעלה הנופים הכי מיוחדים בעיניי. בשונה מהרים אחרים אפשר להגיע לפסגה גם בלי טיפוס מקצועי (רק טיפוס של בערך שעה על קרחון), כל עוד מזג האוויר מתאים.

אגם בוניוני Lake Bunyonyi

אגם בוניוני הוא אגם יפהפה ואזור לנופש. מאוד תיירותי ומאוד מכיר את הישראלים - שלטים בעברית, שקשוקה בתפריטים של מלונות. לזה אני פחות התחברתי כי מרגיש קצת יוון/תאילנד, אבל המקום עצמו יפה ומהנה.

תחבורה:
בודה בודה או הסעה אחרת מקבאלה Kabale - כחצי שעת נסיעה. לקבאלה יש אוטובוסים או מטאטו שמגיעים ממבררה או מקומות אחרים. אנחנו הגענו מקססה דרך שני מטאטו ואז בקבאלה לקחנו הסעה מהמלון.

לינה:
מלון Bugombe Gateway - המון ישראלים הולכים לשם ובצדק. חדרים נחמדים, בערך 30k שילינג ללילה לבן אדם כולל ארוחת בוקר. לחדרים יש מרפסות אבל היציאה למרפסת היא דרך וילון אז אין באמת קיר לאגם, שזה יותר יתרון מחסרון - הנוף לאגם פשוט מרהיב. יפה ולא מאוד קר בלילה אם משתמשים בשמיכות. אמיליאנו המנהל מאוד חביב וחברותי, וגם אנטוני הנהג שלו שהסיע אותנו לקבאלה. המסעדה לא מאוד זולה, כן יש שקשוקה טובה ב 10k ומנות מקומיות באזור ה 15k. יש ירידה לאגם, אווירה טובה ואפשר לשכור קאנו. הבעיה במקום היא במים החמים שאין הרבה וצריך לבקש שיחממו, ואין wifi, אבל ככה זה ברוב הריזורטים באגם.
אמיליאנו: ‎+256 784 759956

אוכל:
יש מסעדות וברים מקומיים אם מסתובבים בין הריזורטים.
רזורט Birdnest - מלון סופר יוקרתי שיש לו מסעדה יקרה עם אוכל מגוון וטעים ועם wifi. רוב התרמילאים באים לשם לאכול, לשתות ולקליטה.

פעילויות בבוניוני:
אפשר לשכור קאנו לשיט עצמי (מזהיר מראש שזה קשה יותר משזה נראה) או לשכור שירותי סירה כדי להגיע לאיים. יש אי עם פארק חבלים ואומגה (קצת יקר מדי בהשוואה לתמורה), אי עם שתי זברות, נקודת תצפית נחמדה בצד של האגם שממול לריזורטים ועוד כל מיני.
יש גם המון מקומיים שמציעים סדנאות אצלם בבית או בחנויות - קליעת סלים, הכנת תחתיות, תפירת תיקים וארנקים וכו'. ימצאו אתכם לפני שתחפשו אותם.

בהקשר הזה אגיד שבבוניוני, לאחת מהחבורה שהייתה שם כמה ימים לבד (לא עשתה איתנו את הרוונזורי) קרתה תקרית לא נעימה עם אחד הגברים באזור, ואמיליאנו סייע לה.
בנוסף ביום העזיבה שלנו אחת הבנות התעוררה עם מחלה קשה, הקאות ושלשולים, והנהג אנטוני ליווה אותנו בכל התהליך: חיכה לנו כשהתעכבנו, לקח אותנו למרפאה פרטית שהוא מכיר במקום לבית החולים העמוס, חיכה איתנו ווידא שמטפלים בבחורה כמו שצריך ולבסוף גם עזר לנו למצוא הסעה פרטית לקמפלה במקום אוטובוס שתכננו לקחת.

לא מומלץ להסתובב לבד בחושך בשום מקום, אבל התחושה הכללית כן בטוחה.

מפלי סיפי Sipi Falls

סיפי היא עיירה בהר אלגון Elgon ובה שלושה מפלים מרשימים, נוף מדהים וסנפלינג של למעלה מ-100 מטר באחד המפלים. נמצאת באזור בלי הרבה אטרקציות אחרות אבל מאוד שווה את ההגעה, נוף ההר שונה משאר אוגנדה.
זאת הייתה התחנה האחרונה שלנו באוגנדה לפני המעבר לקניה, ושמחנו עליה מאוד.

תחבורה:
סיפי נמצאת כשעה נסיעה מהעיר מבאלה. אפשר להגיע אליה במטאטו דרך העיר או לבקש הסעה מהגסטהאוסים שמתארחים אצלם.

לינה:
אנחנו ישנו ב- Blue Star Guesthouse - רוב הגסטהאוסים מציעים גם סיורים אז עדיף לישון אצל מי שעושים אצלו סיור. החדרים נחמדים, המקלחת הייתה קצת בעייתית בגלל בעיות בחשמל (אין להם גנרטור) אז לרוב לא היו מים חמים. מוזס הבעלים היה מאוד נחמד וגם הסיור איתו היה מוצלח.

אטרקציות:
סיור מפלים חובה - לוקח כארבע עד שש שעות אם משלבים עם סנפלינג. הולכים בתוך העיירה והטבע, יש קצת עליות וירידות אבל לא מאוד קשה. המפל הראשון הוא הבינוני בגודלו, השני הוא הקטן והשלישי הוא הגדול מכולם והכי טוב לחוות אותו מסנפלינג שנעשה ממש צמוד אליו. כדאי לעשות עם מדריך כי במהלך הסיור הולכים בין מטעים, רחובות וחצרות של הכפר. עלה לנו 125k לאחד כולל הסנפלינג.

הערה חשובה לגבי הסנפלינג - לא כולם ולא תמיד משתמשים גם בחבל בטיחות, אז להפעיל שיקול דעת.
טכנית לא מדובר בסנפלינג אמתי, כי המדריכים הם אלה שמורידים אתכם, אבל זו חוויה מרשימה.

ניתן לשלב גם סיור קפה באזור, שגידולו נפוץ מאוד באזור. אנחנו ויתרנו.

תצפית שקיעה - מהר אלגון נפרש מישור עצום ויפהפה, מאוד מומלץ לנצל נקודות תצפית וללכת לראות את השקיעה. כל גסטהאוס יכול להמליץ על מקומות, או שאפשר ללכת לסניף של בית הקפה Endiro (ככה אנחנו עשינו) וגם להם יש תצפית טובה. השקיעה שם הייתה האהובה עליי באוגנדה.

מעבר לקניה

מסיפי חזרנו בבוקר למבאלה עם הסעה של הגסטהאוס. ביררנו איפה תחנת האוטובוסים והזמנו אוטובוס לילה לניירובי שיצא ב 17:00 והגיע למחרת ב 06:00. אנחנו נסענו עם חברת Grand. מחירים באזור ה-50k שילינג לכרטיס וניתן לשריין מקום.
אם לוקחים אוטובוס לילה כדאי להגיע עד הצהריים כדי לקנות כרטיס ולשריין מושב, חוץ מזה לא באמת משנה החברה שאיתה נוסעים - בחרנו לפי האוטובוס שנראה לנו הכי נוח.
את הזמן עד לשעת היציאה העברנו בבית קפה Endiro, בהמרת קצת כסף לשילינג קנייתי שאפשר לעשות במבאלה ובקניות פירות וחטיפים לנסיעה בשוק המקומי. ממליץ כן לשמור על כסף קטן למקרה שתרצו לקנות דברים במהלך הנסיעה הארוכה.

קצת על הנסיעה ועל מעבר הגבול:
יצאנו ביותר משעה עיכוב בשל ניסיון לדחוס תיקים בתחנות מבאלה. לבסוף העבירו את כל התיקים שלנו מעל המושבים. מאוד ממליץ לשים כיסויי גשם כדי למנוע לכלוך של התיקים.
היה לנו סיבוך כי מי שהקליד את כרטיס הנסיעה נתן לנו מקומות אחרים, אבל עם שכנועים ובקשות הצלחנו להסתדר.

מעבר הגבול:
הגענו בלילה למעבר הגבול לקניה. ירדנו מהאוטובוס והשארנו עליו את התיקים הגדולים, את הקטנים לקחנו איתנו.
תחילה הייתה ביקורת גבולות אוגנדית, כשבתור המון רוכלים הציעו לנו להמיר כסף קנייתי. בדקו את הדרכונים, ויזה ותעודת קורונה, לקחו טביעות אצבעות ותצלום ועברנו לקניה.
בקניה חזרו על אותו תהליך ושאלו אותנו כמה זמן אנחנו מתכננים להישאר בקניה. חשוב: אחת מאיתנו אמרה חודש (למרות שבויזה מזרח אפריקה שעשינו נשארו לנו חודשיים) והפקיד כתב לה רק חודש שהות בדרכון. אחר כך הוא הסכים לשנות, אבל חשוב לשים לב.
מביקורת הגבולות הלכנו עוד כשתי דקות עד שמצאנו את האוטובוס שלנו וכשכולם עלו המשכנו לקניה.
לא היו הרבה עצירות. הייתה עצירה כחת בתחנת דלק ונוחיות ומדי פעם היו עצירות לשירותים לפי בקשה. היה קריר בלילה אז חשוב להצטייד בהתאם אם רוצים לנסות לישון.

בבוקר כשהגענו לקניה לקחנו מונית להוסטל, אבל זה כבר סיפור דרך אחר.

טיפים

• מזג אוויר באוגנדה - גם בעונה הגשומה אי אפשר באמת להתבסס על תחזית, הכל תמיד משתנה. חמים ואף חם ביום, קצת קריר כשיורד גשם ובלילה. בדרך כלל ירד קצת גשם אחת ליום יומיים ולפעמים ממטרים כבדים. למרות שהתחזית הראתה גשם כל הזמן.
• כסף - בודקים לעומק את כל שטרות הדולרים כי מפחדים באוגנדה מזיופים. רצוי להגיע עם שטרות מ-2013 ומעלה, בלי חותמות, אף לא קשקוש קטן ובלי קרעים.
• מחירים ותחבורה - תמיד כדאי להתייעץ עם מקומיים על מחירים של דברים בסיסיים כמו נסיעות, מאכלים בשוק. למשל יכולים למכור לכם אננס ב10 שקלים שבארץ זה מחיר זול בטירוף, אבל מקומיים ישלמו עליו גם 2₪.
• ביטחון אישי - כל עוד הייתי עם עוד מישהו אחד לפחות, תמיד הרגשתי בטוח, גם בלילה. ביום הרגשתי בטוח גם להסתובב ולנסוע לבד, אבל זה כגבר. כרגיל באפריקה מומלץ לא להסתובב בחושך, ומאוד מומלץ לא להסתובב לבד בחושך. גם ככה אין מה לעשות בלילות מחוץ לקמפלה.

קישורים חיצוניים

• ערכתי יומן טיול באפריקה. כנראה שלא מאוד רלוונטי לכולם אבל יש שם פירוט לפי ימים.