10 ימים בחבל יונגפראו באלפים הברניים במרכז שוויץ

הקדמה

שוויץ נחשבת לאחת המדינות היפות באירופה, ואכן היא לא מאכזבת כלל. חבל יונגפראו הוא אחד המרשמים, יש בה מצוקים מרשמים של שלושת הפסגות הגבוהות המכוסת שלג כל השנה, כפרים ציוריים, מפלי מים מרהיבים והרבה מסלולי הליכה.

אנחנו זוג בני 60 בכשר סביר פלוס, רוני הוא הפלוס, אני סביר. אוהבים לצאת לטיולי ביקתות. יש לנו את הקצב שלנו, עולים לאט, יושבים מול ההרים, טובלים באגמים ונהנים להגיע למקום הלינה יחסית מוקדם (בין השעות שתיים לארבע) אז יש את הזמן להתארגן ולשבת מול הנוף.

ושוב התחלתי לתכנן קצת באיחור וגילתי שרוב המקומות בטרקים הקלאסיים באירופה כבר מלאים. נברתי עמוק בתוך האינטרנט בכדי למצוא את היעד המיוחל ולמרות שלא היה הרבה מידע על הטרק הספציפי הזה, נדלקתי עליו. חלק מהשביל מטוייל ומתוייר, עובר במספר נקודות תיירותים מדהימים ביופיים. רוב הימים לא היינו לבד השביל. ליתרון, יש מקומות לינה מפנקים ונוחים, לחיסרון, שזה לא ממש חיסרון, יש מספר קטעי הליכה שפוגשים מלא מטיילים ועדין בהשוואה ל TMB הוא הרבה פחות עמוס.

הגעה
המסלול מתחיל בעיירה Wilderswil. זו עיירה קטנה קרובה לעיר אינטרלאקן. הרכבת מגיעה למרכז העיירה ויש מספר מלונות ממש קרובים לתחנה.
אפשר להגיע משדה התעופה בג'נבה או משדה התעופה בצירך, זמן ההגעה די דומה.
אנחנו שכרנו רכב קטן בצד הצרפתי של שדה התעופה בג'נבה (תחפשו בגוגל לפי Geneva airport car rental French side).

עלויות
שוויץ יקרה, הכל יקר בהשוואה לשאר אירופה. בין 100 ל 120 פרנק ליום.

מסלול
בחרנו ללכת 10 ימים במסלול מעגלי לפי תאור בספר Tour Of The Jungfrau Region בהוצאת Cicerone.
ברוב הימים עקבנו אחר המסלול המתאור. פגשנו בחורה אחת שהלכה את הסובב כמונו, שאר המטיילים שפגשנו הולכים שבילים אחרים. יש כל כך הרבה שבילים ואפשרויות והכל משולט ומסומן.
חלק מהשביל מקביל לויה אלפינה 1.
אפשר לחלק את המסלול לשניים. החלק הראשון 4-5 ימים, עד לעיירה Stechelberg הנמצאת בקצה עמק Lauterbrunnen או ירידה לעיירה Lauterbrunnen, שזו ירידה נוחה הרבה יותר. מכאן יש אוטובוס המגיע ל Wilderswil.
החלק השני 4-5 ימים, מ Stechelberg עד ל Wilderswil. בקטע זה יש כמה ימים קשוחים יותר.
כמעט לאורך כל הדרך ישנם יציאות "מילוט" על ידי שבילים מקצרים, אוטובוסים, רכבת הרים או רכבלים. טוב לדעת זאת מכיוון שבימי גשם חלק מהשבילים מסוכנים להליכה.

שילוט
השילוט בשביל מצויין, כך גם סימוני הדרך, נכון הכל באירופה מסומן באדום, לכן חשוב לדעת את כיוון ההליכה ואלו אתרים יש בדרך.
על השילוט כתוב זמנים (הק"מ פחות רלוונטי כשיש עליות וירידות של 1000 ומעלה), אנחנו הוספנו שעתיים לזמנים הכתובים, בעיקר כי הם לא לוקחים בחשבון הפסקות (ללא ההפסקות אנחנו די תואמים את הזמנים, אבל זה רק בשעתיים הראשונות). אתם תלמדו את הקצב שלכם.

ניווט
השתמשנו באפליקצית mapy.cz, מאוד מומלצת ומדוייקת.
כדאי להכין את המסלולים מראש, יש הרבה שבילים ואפשרויות להגיע לאותה נקודה.
קנינו מפה 1:3300, עזרה לנו לקבל את התמונה הרחבה.

מים
השנה היא שנת בצורת באירופה ועדין יש מלא מים זורמים (יחסית לארץ). אם בעבר יכלנו לשתות מהשוקתות שבדרך השנה הם ממליצים לא לשתות מהם, אין בקרה על הפרות הרועות למעלה ויתכן שהמים לא נקיים. בתוך הביקתות אפשר למלא מים, אלא עם אומרים אחרת, קרה לנו בביקתה האחרונה, שם קנינו בקבוקי מים.

התארגנות
הגענו ל Wilderswil בשעת צהרים מוקדמת, התמקמנו במלון, קנינו אוכל בסופר וכרטיס לרכבת של הבוקר למחרת. במלון קיבלנו קופון הנחה לרכבת ונסיעה חופשית באוטובוס, חסך לנו 20 פרנק.
חיפשנו מקום להשאיר את הרכב ל 10 ימים, גילנו שכל מקומות החניה באזור הם בתשלום, קצת התבאסנו, לבסוף פתרנו זאת וביקשנו מהאישה הנחמדה במלון להשאיר את הרכב בחנייה שלהם וזאת לאחר שהזמנו לילה במלון בסוף הטרק.
טיילנו באזור שמציע כל כך הרבה אפשרויות במרחק קרוב.

השעות המופעיות בסיפור דרך זה לפי הזמנים שלנו, כולל הפסקות.

יום ראשון להליכה

מ - Schynige Platte ל - First
16 ק"מ
7 שעות
עליה מצטברת 900
ירידה מצטברת 700

אפשרויות בדרך:
ביקתת Berghutte Manndlenen נימצאת אחרי 7.5 ק"מ
ביקתת Falulhorn נימצאת אחרי 10 ק"מ. יושבת בקצה פיסגה. שווה ביקור.

יוצאים לדרך.
מתחנת הרכבת ב Wilderswil לקחנו את הרכבת העולה למעלה בשעה 07:20 . משך הנסיעה כשעה.
למי שמתעקש, ישנו שביל העולה מ Wilderswil ל Schynige Platte. מתחיל מאחורי הכנסייה. 4-5 שעות הליכה.
מהתחנה ב Schynige Platte יוצאים מספר שבילים שחלקם מתאחדים. אנחנו חצינו את המסילה, ירדנו לדרך רחבה, אחרי מספר דקות ישנו שילוט הנותן שתי אפשרויות, להמשיך בשביל הרחב או לפנות שמאלה לשביל צר, תבחרו את השמאלה, השביל מוביל להליכה על קצה המצוק (לא מפחיד) אשר ממנו נפרש נוף לעבר האגמים. פה גילנו את שיטת גדרות הבקר. כמעט לאורך כל הדרך ישנה גדר או נכון יותר מעין חוט המגדר את שטח המירעה, במעבר השביל השאירו אפשרות לפתוח.
ישנו שביל נוסף היוצא מלמעלה, מאיזור בית הקפה.
זהו יום נהדר, למרות שהעליה מצטברת ל 900 ההליכה נעימה ואינה מתישה. לאורך כל היום יש תצפיות נוף לכיוונים שונים, פעם לאגמים ופעם לפסגות ההרים ממול.
פוגשים על השביל מטיילי יום שעושים את הקטע הזה. אחרי ביקתת Falulhorn השביל הופך ליותר עמוס. מטיילים הולכים מתחנת הרכבל בפירסט לאגם וממשיכים לביקתה וחזרה.
כ 2 ק"מ אחרי הביקתה ישנו אגם מקסים וכמובן סיבבו פוגשים יותר מטיילי יום ומשפחות, אשר הגיעו מתחנת הרכבל פירסט.
מהאגם כ 45 דק לסיות היום.
First זהו מקום שהרכבל מגיע אליו לכן הוא עמוס במטיילים, יש בו מסעדה ומרפסת לעבר הנוף.
אנחנו נישארנו לישון פה. הזמנתי דרך Booking, חדר זוגי נחמד, מקלחות ושירותים משותפים. ארוחת ערב טובה.
מכאן יש רכבל שיורד לגרינדלואלד

יום שני להליכה

מ - first לביקתת Gleckstein
13 ק"מ
7 שעות
עליה מצטברת 1030
ירידה מצטברת 800

אפשרויות בדרך:
אחרי 6 ק"מ (שעה ורבע) מגעים ל Grosse Scheidegg

אחרי שינה טובה יוצאים לדרך, הבוקר טיפה קריר. זהו שבוע חם במיוחד באירופה, שווה לנצל את שעות הבוקר להליכה.
יוצאים חזרה לשביל ופונים ימינה עם הדרך הרחבה, אחרי מספר דקות ישנו פיצול וממשיכים עם השביל הצר אשר עובר מעל הדרך הרחבה. ישנו שביל נוסף העולה גבוה יותר מעל השביל, לא הלכנו, בטח שביל יפה.
Grosse Scheidegg זה למעשה פס, כאן חוברים לשביל ויה אלפינה. יש כאן תחנת אוטובוס.
מכאן השביל יורד וחוצה את הכביש כל פעם.
אחרי כ 2 ק"מ פוגשים בשלט גדול של הביקתה המודיעה עם הביקתה פתוחה או סגורה.
מכאן מתחיל טיפוס של 1000 מ' על 4 ק"מ. תלול!
ההתחלה נחמדה ואז השביל הופך להיות צר, ממש צר. הולכים דבוק לקיר כי בצד השני מדרון תלול. ישנם כבלים מותקנים שאפשר להעזר בהם. קצת מפחד, דרוש ריכוז בהליכה. בשלב מסויים השביל מתעקל שמאלה לתוך ערוץ נחל (השביל עובר מעל הנחל) אז נגלה מפל מים אדיר, והקרחון מתחיל להתגלות, וואוו, זה קטע מטורף, כמה שזה יפה ומרשים, אבל העליה הופכת להיות תלולה יותר ויותר.
היה רגע שספרתי כל צעד ונשימה בכדי לא להשבר. כבר רואים את הביקתה ממש קרוב, אבל אני? חסרת נשימה ונגמר לי הכוח.
(בהמשך הימים השתפרתי)
הגעתי!!! עייפה ומותשת, שלחתי את רוני שיקבל את הסיור של הביקתה, איפה ישנים, איפה ומתי מתקלחים - 5 פרנק למקלחת עד השעה 17:00, מתי אוכלים 18:30, מתי ארוחת בוקר, איפה מטעינים טלפונים.
אבל היי,,, שווה כל צעד ונשימה.
אחלה מקום. אבל ממש.
התאוששתי די מהר, כי אי אפשר לא להיות בחוץ מול כל היופי הזה.
ישנו בחד דורמיטורי לבד. הביקתה לא הייתה מלאה.
מגעים לכאן מטיילי יום. חלקם נשארים לישון, חלקם יורדים חזרה.

יום שלישי להליכה

מבקתת Gleckstein לביקתת Alpiglen
11 ק"מ
6 שעות
גובה מצטבר 750
ירידה מצטבר 1350

אפשרויות בדרך:
אחרי הירידה ההתלולה (5 ק"מ כשעתיים וחצי) מגעים למלון Wetterhorn.
מהמלון אפשר לעקוב אחר השביל של ויה אלפינה ולעבור דרך העיירה גרינדלוולד Grindelwald ולעלות קרוב לתחנת הרכבת. אפשר גם עם אוטובוס.
אחרי 10 ק"מ ישנו מלון מסעדה Marmorbruch Grindelwald: Berggasthaus

חוזרים את הירידה עד לפיצול ברור היורד מטה בתלילות, הירידה פחות נוראה ממה שציפיתי, היא זורמת בקלילות והכבלים לאחיזה עוזרים ונותנים ביטחון. ולמרות זאת הגעתי למטה עייפה משהו. ניפגשים עם הכביש המוביל למלון Wetterhorn, כאן יש מקום רגע לנוח אחרי כל הירידה, מגיע לנו.
מכאן יוצא אוטובוס לגרינדלוואלד שניתן לקצר איתו חלק מהדרך. זה מה שאנחנו עשינו, היום החל להתחמם והגיע לטמפרטורה של 36 מעלות, אני הרגשתי את עומס החום מחלחל וחשבנו שמגיע לנו חצי יום מנוחה. העיירה מאוד מתויירת, יש בה הרבה מאוד מלונות, חנויות, מסעדות ועוד. נסענו עם האוטובוס עד לתחנה הסופית ומשם יש שביל העולה ישירות למעלה. השביל לא כל כך מעניין, לא הצלחנו לברוח מהחום הגדול וטיפסנו במעלה השביל מזעים ומתנשמים, כן מצאנו חתיכת נחל זורם שבו יכולנו לטבול ולהצטנן מהחום הגדול. שווה מצנן. וגם עצרנו לגלידה, שמיד נמסה ונזלה לנו.
לפי התאור בספר, השביל המקורי יוצא מהפינה השמאלית של מגרש החניה של מלון Wetterhorn, ומתחבר לשביל האייגר. שביל האייגר הולך צמוד לקיר האבן של ההר, עוברים בו נחלים אשר מתחילים בקרחון.
השביל עובר דרך מסעדת Chalet Milchbach ומשם ל Pfingstegg ל Marmorbruch Grindelwald: Berggasthaus ויורד לאלפילגן.
אשמח לישמוע איך השביל הזה.
לינה בחדר זוגי יפיפה ב Alpiglen עם מקלחות ושירותים משותפים.
לא כולל ארוחת ערב, כן כולל ארוחת בוקר.

יום רבעי להליכה

מ Alpiglen ל Kleene Scheidegg דרך שביל האייגר
8 ק"מ
4 שעות
עליות מצטברות 750
ירידות מצטברות 400

אפשרויות נוספות
אפשר ללכת בשביל הנמוך בדרך רחבה.

עם ידיעה שהיום יהיה יום יחסית קלו מזג האויר מתקרר, אפילו צפוי גשם קל אחרי הצהרים, יצאנו לנו שמחים לדרך.
יוצאים מהביקתה ופונים ימינה, השילוט מאוד ברור, לשים לב שבוחרים בשביל העולה לשביל האייגר. מכאן השביל מטפס מעלה בעליה מתונה, מאוד נוח וברור. קטע השביל הזה מאוד מטוייל, אולי הכי מטוייל בכל ימי ההליכה. השביל חוצה ערוצי נחל זורמים, מפלים ונוף שנפרש לכל עבר. השביל עובר ממש צמוד לקיר ההר כך שלא רואים את פסגות ההרים, אבל נהנים מצלם.
עלנו עם השביל לתחנת Eigergletscher. מכאן צופים על הקרחון של האייגר. מכאן יוצאת רכבת לאחת הפסגות של היונגרפאו, נחשבת לרכבת הגבוהה בעולם. ויתרנו על החוויה, למרות שזו אחת האטרקציות הנחשבות של המקום.
ירדנו ל Kleene Scheidegg שזו תחנת רכבת די עמוסה, יחסית לתחנה בהרים, כלי רכב לא ראשים לעלות לכאן. יש כאן מספר אפשרויות לינה. בחרנו בפינוק הכי גדול בכל הטיול ואולי בכל הזמנים (שלנו) ולנו במלון המרכזי והיקר, כזה שבארוחת ערב המלצר מקרקר סיביבנו (פחות אהבתי).
זהו יום קליל ונחמד.

יום חמישי להליכה

מ - Kleene Scheidegg לעיירה Stechelberg
15 ק"מ
7 שעות
עליה מצטברת 300
ירידה מצטברת 1500

אפשרויות בדרך
אם יורד גשם יש ללכת בדרך של הויה אליפניה היורד לעיירה Wegen ומשם לעיירה Lauterbrunnen. מכאן אפשר להמשיך בשביל העובר מעל העמק, או בעמק לאורך הכביש, או בתחבורה ציבורית.

בלילה ירד מלא גשם, סופת רעמים וברקים, הבוקר היה בהיר וקריר. קצת התלבטנו באיזו דרך לבחור, לא ירד גשם היום אבל השביל תלול, רטוב וחלק. התקדמנו מבלי לקבל החלטה של ממש.
השביל יורד במתינות ומשאירים מאחור את נופי פסגות ההרים, יש רצון כזה ללכת הפוך, עם הפנים להרים וללכת אחורה, לא מומלץ. אבל כן, לעצור ולהתרשם.
בקטע זה של השביל כבר אין מטיילי יום ומשפחות, היינו כמעט לבד. פגשנו צרפתי שהולך את הויה אליפנה, אבל יוצא מהשביל המרכזי, לשבילים צידיים שניראים לו מעניינים יותר.
השביל בהתחלה מאוד נוח ואנחנו מבינים שהתלילות עוד לפיננו ואכן ברגע שעוזבים את השביל המוביל ל Wegen ופונים לכיוון Trummelbach שאלו מפלים מרשימים ששוה להכנס לבקר בהם. השביל ניכנס לתוך היער ונעשה תלול, האדמה לחה מהגשם של הלילה ויש להשמר מהחלקה. תאמינו לי, הרבצתי החלקה, המקלות עפו להם ונחתתי בבום על הישבן, הכל טוב, קצת כאב, גם שלושה ימים אחרי.
חוצים את ערוץ נחל Trummelbach שהוא קניוני ומרשים, יש שלט המזהיר שאין להתעקב על הגשר מכיון שהנחל יכול להציף במידה וחתיכה מהקרחון גלש. לא קרה לנו.
כבר רואים את האחו המישורי המיוחל, כחצי ק"מ לסוף, השביל נעשה תלול במיוחד, גם כאן התקינו כבלים לעזרה.
הגענו לאחו. כאן הכניסה למפלי Trummelbach לכל מי שרוצה לבקר. אנחנו היינו בהם ביום ההגעה שלנו.
מכאן חוצים את הכביש ואת הנחל. עצרנו לקפה באתר הקמפניג. ועוד שלושה ק"מ נינוחים עם מלא תיירים עד ל Stechelberg.
לנו במלון Stechelberg. הזמנתי דרך אתר Booking
ארוחת ערב לא כוללה. אבל כן יש אוכל טוב.
מקלחות ושירותים משותפים.
קיבלנו חדר קטן, אני חושבת שעל הסקלה הוא נמצא אחרון.
ביום למחרת גילנו שיש ,כשעה הליכה מלון/ביקתה Trachsellauenen ,במקום יפה ונראה מבחוץ מבטיח. חשבנו לעצמינו שאולי כדאי היה להתמקם שם.

כאן מסתיים החלק הראשון מכאן יש אוטובוס חזרה ל Wilderswil. ואפשר להתחיל מכאן וללכת את החלק השני.

יום שישי להליכה

מ - Stechelberg ל - Obersteinber והמשך לאגם Oberhorensee וחזרה
9 ק"מ
6 שעות
עליה מצטברת 1200
ירידה מצטברת 400

אפשרויות נוספות
יש מספר שבילים העולים לבקתה ולאגם.

אז הבוקר התחיל ערפילי, כל העמק ערפל. עד עכשיו היה לנו מזג אויר מושלם, על זה יש לומר תודה.
יש מספר שבילים שיוצאים לכיוון וזה בילבל אותנו קצת, איזה שביל לבחור, האפליקציה מציעה שביל אחד, הספר שביל אחר והשילט מלא באפשרויות.
החלטנו ללכת לפי הספר.
מתחילים בעליה אשר עוברת על דרך רחבה, אז די קריר בחוץ הדרך נוחה, אז עולים מהר. הגענו לפיצול, ממנו אפשר ללכת שמאלה דרך הדרך הארוכה, העוברת באגם ואפשר ללכת ימינה בשביל הקצר והתלול עד לביקתה.
מכיוון שהערפל מכסה את העמק וההרים והנוף ניסתר מאיתנו, החלטנו ללכת בדרך הקצרה ישר לביקתה ומשם לעלות לאגם.
מהדרך הרחבה עולה שביל אל תוך היער. כמה שאני אוהבת את שבילי יער, ריח האדמה הלחה יכול לשכר אותי, התחב הירוק זרחני כל כך יפה, צצות להן פיטריות מגזעי העצים ומי שמתבונן ומקשיב יכול ליראות ולשמוע את פיות היער.
הולכים בשביל היער ומגעים לפיצול, שלט אחד ימינה האומר שעה וחצי לביקתה ושלט אחד שמאלה שאומר שעה וחצי לביקתה, עמדנו אבודים מול השלט ובחרנו ימינה.
הגענו לביקתה בשעה 11 בבוקר, כן, ממש מוקדם. גם מי שעובדת שם הופתעה. השארנו את התיקים שם ועלינו קלילים לעבר האגם. עליה של כשעה וחצי.
כשאנחנו עולים אט אט מתפוגג לו הערפל ומתחילים לבצבץ פסגות ההרים, זה מחזה מרהיב.
כשהגענו לאגם היה בהיר, איזה כיף, אבל לא להתלהב יותר מידי, תוך רגע הענן חזר.
טבלנו, אכלנו, נחנו והתפעלנו כשעתיים ואז חזרנו את הדרך חזרה.
הרגשנו שהחלטנו נכון.
הביקתה היא למעשה מלון ישן. אין חשמל ואין מקלחות. אנחנו הזמנו חדר פרטי, זהו חדר גדול עם חלונות לנוף (לא ראינו כלום), יש בו נר וכדים לשיטוף פנים. השירותים משותפים, בתוך המבנה. יש גם חדרי דורמטורי.
ארוחת ערב טעימה במיוחד לאור נרות.

יום שבעי להליכה

מבקתת Obersteinber לביקתת Rotstock. עליה לתצפית Tanzbodeli
11 ק"מ
7 שעות
עליות מצטברות 1200
ירידות מצטברות 900

אפשרויות נוספות
אם רוצים להגיע לבקתה הזו אין אפשרות אחרת. אפשר ללכת לעיירה Murren

דבר ראשון שעשינו כשקמנו בבוקר, זה להציץ מהחלון, הרי הבטיחו נוף של מפלי מים מהחדר, ולא איכזבו. השמיים היו בהירים ויכולנו ליראות בברור את פסגות ההרים אבל מה קורה בעמק מתחתינו לא יכולנו ליראות. העננים כיסו את העמק תחתנו כמו שמיכה, זהו אחד המחזות המרהיבים שראיתי. אנחנו היינו מעל העננים.
אחרי ארוחת בוקר טובה וסידרת צילומים יצאנו לדרך בתוך ערפל סמיך מיום קודם.
היום מתחיל בעליה, ככול שאנחנו עולים השמיים מעלינו מתבהרים, משאירים את העננים מתחתינו.
אחרי כשעה הליכה על שביל מרפסת, מימין לנו שמיכת העננים, משמאל התרוממות ההרים, הגענו לצומת. השלט אומר 20 דקות לתצפית. הצלחתי לשכנע את רוני לעלות, וברור שזה לקח יותר מ 20 דקות. עלייה תלולה וחדה הביאה אותנו לנקודת תצפית מרהיבה ביותר. סך הכל העליה, הירידה וההפסקה שעשינו למעלה ארך לנו שעה וחצי. בעניי שווה כל דקה, רוני קצת פחות.
מכאן השביל יורד בתוך היער, שביל תלול אבל אחרי מה שהלכנו הוא מרגיש לנו סבבה.
חוצים את הנהר ומתחילים בטיפוס של כשעתיים בעליה לא תלולה עד הביקתה.

ביקתת Rotstock זו ביקתת הרים לא גדולה. יש בה רק חדרי דורמטורי, חשמל על גנראטור, אם רוצים לטעון עולה 7 או 5 פרנק. אין מקלחות, אלה כיורים ומבנה השרותים בחוץ.
עיקר המטיילים שפגשנו כאן הולכים את הויה אלפינה.
למעשה פגשנו רק מטיילת אחת שהולכת את המסלול שלנו. היא סיפרה לנו שהיא חוששת מהיום למחרת, הוא נחשב ליום המאתגר ביותר מכל הימים, היו לה יומיים קשים והיא התלבטה אם ללכת לפי התוכנית או לקצר. הצעתי לה להצטרף אלינו וכך קרה ש"אימצנו" את מארליס לשלושת הימים האחרונים.
הביקתה צמודה לחוות פרות, בלילה הוציאו אותן למרעה ונאלצנו להירדם לקול דינדוני הפעמונים, זה היה מרעיש. ישנתי מעולה.

יום שמיני להליכה

ביקתת Rotstock ל Sonnenberg דרך Schithorn
10 ק"מ
7-8 שעות (כולל ארוחת צהרים במסעדה המסתובבת בפסגה)
עליה מצטברת 950
ירידה מצטברת 1100

אפשרויות נוספות
במידה ויורד גשם, לא הולכים את הקטע הזה. עוקבים אחר השילות לעיירה Murren.
מפסגת Schithorn אפשר לרדת בשלושה רכבלים.

החלטנו לצאת מוקדם, ידענו שיום מאתגר לפנינו. עליה קצרה ותלולה על תוואי שביל מצוקי.
מארליס הצטרפה אלינו. היינו היחידים שעולים בשביל הזה, שאר המטיילים ממשיכים את הויה אלפינה העובר פס אחר.
השביל מתחיל נחמד, עולים אבל בסבבה, עוברים את הפיצול של הויה אלפינה ואז השביל מתחיל להיות תלול יותר ויותר. בקטע זה השביל פחות ברור אבל כל רגע יש סימון, קשה לפספס. השביל עולה ומטפס על בולדרים, ממשיך בתלילות עד לפס. מכאן הנוף נפרס 360 מעלות, עוצר נשימה גם בגלל המאמץ.
רגע נחים בפס וממשיכים עוד כקילומטר אחד בקטע מצוקי, נעזרים בסולם, כבלים ויתדות.
העליה לקחה לנו שלוש וחצי שעות. בדמיון זה היה קשה יותר מאשר במציאות.
וואוו, בהחלט מסלול מאתגר ומתגמל.
הגענו, יחד עם עוד עשרות מטיילים שהגיעו ברכבל לאחת הנקודות הפופולריות באזור, פיסגת Schithorn!
במקום תצפיות לעבר שלושת "הענקים", יונגרפראו, אייגר ומונך, במקום מסעדה שגילנו שהיא מסתובבת. החלטנו לאכול ארוחה כמו שצריך לפני הירידה מטה.
המקום הזה ידוע כאתר הצילומים באחד מסרטיו של ג'יימס בונד, יש בו מוזאון קטן ומלא קישקושים סביב העיניין, כמו חותמת 007 על לחמניית ההמבורגר.
שבעים ושמחים התחלנו את הירידה, כן, היא תלולה, במיוחד החלק הראשון, אבל לא נורא.
בפיצול הראשון פונים ימינה, השביל עובר ליד אגם, שבדקנו את טמפרטורת המים, נעים ממש.
עוד כשעתיים ירידה ומגעים לאזור קצת מיושב, למקום הלינה שלנו Sonnenberg.
יום נהדר, היום הזה.
הזמנו חדר זוגי, כולל מקלחת ושירותים בחדר. חדר גדל ונעים. במקום יש חדרי דורמטורי.
ארוחת ערב אינה כלולה, אך מכיוון שהזמנו חצי פנסיון, אפשר לקבל ארוחה תמורת 25 פרנק, שזה מחיר סביר.

יום תשעי להליכה

מ - Sonnenberg ל - ביקתת Lobhorn
11 ק"מ
6 שעות
עליה מצטברת 600
ירידה מצטברת 500

אפשרויות נוספות
לרדת לעיירה Murren ומשם ברכבל

היום החל לאט, הרגשנו שהשיא מאחורינו וכעט יש להגיע. השביל מתחיל בשביל רחב והופך להיות שביל הליכה צר. בחלק הראשון השביל הוא שביל "מרפסת". רכסי ההרים מלווים אותנו ואט אט ניפרדים לשלום, נכון יש עוד יום וחצי, אבל,,,
אז ככה נהנים לנו מהליכה נעימה, כשלפתע התגלו לנו שיחי אוכמניות ופטל, מה שהאט מאוד את קצב ההליכה ושיפר את ארוחת 10.
השביל יורד לעמק קטן, חוצים נחל ומשם השביל מטפס בנחמדות עד לביקתה.
רגע לפני שמגעים לביקתה עוצרים לטבילה באגם. גם כאן המים נעימים.
10 דקות ומגעים לביקתה. חזרתי לאגם עוד פעמים בכדי לצלם.
הפתיע אותי, לילה אחרון בהרים, חשבתי שתהיה ביקתה מפנקת (למרות שבהזמנה היה כתוב דורמטורי בלבד). זו אחלה ביקתה, לא להתבלבל, חדרי דורמטורי נחמדים, חשמל מופעל על גנרטור, אין מקלחות, שירותים בתא בחוץ לתוך בור, הכל מסודר בפנים, אבל לתוך בור,,, עם ריח,,, אין מים לשתיה. אפשר לקנות בקובוק מים.
הזמנתי פסטה בצהרים, מזל, כי ארוחת ערב הייתה קצת פחות מספקת, מרק, תפ"א אפוי, סלטים, טונה וגבינות.
הביקתה מלאה לגמרי.
הנוף והאגם שווים הכל

יום עשירי ואחרון להליכה

מביקתת Lobhorn ל Wilderswil
15 ק"מ
6 שעות
גובה מצטבר 300
ירידה מצטברת 1600

אפשרויות נוספות
לחזור לשביל שממנו עלינו ולרדת לעיירה Isenfluh

זהו, יום אחרון להליכה. תכלס,, קצת עצוב לי.
חוזרים לאגם, עולים ימינה בשביל יש כ 2 ק"מ של עליה (עוד נתגעגע היום לעליות) עם נוף מדהים.
לפני הירידה, אפשר לעלות לתצפית, 20 דקות כתוב על השלט, הפעם אנחנו מוותרים, כבר מריחים את הסוף.
מכאן רק יורדים, רק אנחנו על השביל, שאר המטיילים פנו לכיוון אחר.
בתחילת הירידה השביל קצת נעלם והסימונים פחות צפופים ובכל זאת ברור לאן הולכים. עוברים כמה בתי חווה שמכינים בהם גבינות. אחרי הבית חווה האחרון יורדים קצת ומגעים לפיצול, ימינה או שמאלה, על השלט זמן ההגעה בהפרש של 10 דקות. בחרנו את השמאלי. השביל חוצה נחלים, ניכנס ליער, סך הכל שביל ירידה נוח.
מגעים לכביש, הולכים עליו קצת, ניכנסים ליער, מגעים לכביש, חוצים אותו, שוב ניכנסים ליער.
הגענו לפניה, ימינה לתוך היעראו ישר על כביש, בחרנו ללכת על הכביש כי רצינו גלידה בעיירה Saxeten והשביל הפונה ליער עוקף את העיירה.
הגענו שמחים לקראת הגלידה ומסתבר שהמקום היחיד שניתן ליקנות בו משהו, זה המלון והוא סגור, זו הייתה אכזבה גדולה.
מכאן יש עוד כשעתיים ירידה. הולכים על דרך רחבה, השביל יורד ימינה לאחו קטן, יש לשים לב שהשביל נכנס ליער מימין לביקתה קטנה וסגורה.
יורדים ביער יפיפה, חוצים גשר עץ, מכאן עוד כשעה ומגעים ל Wilderswil.
חזרנו למלון בו ישנו לפני היציאה לטרק.

סיכום

אחרי כל טרק כזה, אני אומרת, זה היה הכי שווה/יפה. הבנתי שהליכה בנופים בהרים מרגשת אותי, מזכיר להיות בפשטות, ההרים מזכירים להיות בצניעות.

טיפים

• את הביקתות כדאי להזמין מראש, למרות שלא הרגשתי שהיה עומס
• כדאי להיכן את המסלול מראש ולדעת אלו מקומות פוגשים בדרך, לא תמיד יש את שם המקום אליו תרצו להגיע על השילוט, לפחות לא בהתחלה.
• הלכנו עם 2 ליטר מים. מצב המים השנה היה קשה.
• כיבסנו פעם ביומיים את הבגדים, בגלל שהיה חם, הם התייבשו מהר. חסך לנו משקל
• יש ביקתות שכתוב שצריך להביא שק שינה, הכוונה לליינר. בכל ביקתה היו שימכות.
• לצמחונים וטבעונים שביננו, יש לרשום בהערות כבר בהזמנה הראשונה וברגע שמגעים לביקתה. האספקה מגיעה עם מסוק והם חייבים להערך לזה, להזמין את המצרכים הרלוונטים.

קישורים חיצוניים

• תאור מסלול שנכתב באתר Hike.co.il שנעזרתי בו
• אתר של חבל יונגפראו. אפשר למצוא בו מידע
• ביקתת gleckstein
• פירסט, דרך בוקינג
• ביקתת אלפיגלן
• מלון Stechelberg דרך בוקינג
• מלון obersteinberg
• ביקתת rotstock
• ביקתה/מלון sonnenberg
• ביקתת Lobhorn
• תאור דרך באנגלית של המסלול