תאריך הטיול | September 2022 |
---|---|
משך הטיול | 9 ימים |
עונה מומלצת | יוני עד אמצע-סוף ספטמבר |
חיפשנו טרק עם נופים אלפיניים קלאסיים (קרחונים, מפלים, צוקים גבוהים) שלא יהיה קשה מדי ושיתאים לשישה אנשים ברמות כושר ויכולת שונות. עבור חלקינו זה היה טרק ראשון / שני ועבור חלקינו חמישי / שישי וכן הלאה. התחלנו את התכנון רק חודשיים לפני הטרק, כך שטרקים פופולרים מאוד עם בקתות שמגיעות לתפוסה מלאה כמה חודשים מראש לא היו על הפרק כלל.
מצאנו כאן באתר סיפור דרך שמתאר טרק בן שישה ימים בין Meiringen ל-Lenk im Simmental, ופיצלנו בו יום אחד לשניים כך שהוא ארך שבעה ימים.
בטרק ישנן עליות וירידות מאוד נוחות, לצד כאלה קצת יותר מורכבות ותלולות עם שבילים צרים ובהן יש גם סיוע (יתדות, חבלים, מדרגות).
הטרק מסומן בצורה מעולה, כמעט ואין צורך במפה כל עוד אתה מכיר את היעדים שאתה צריך להגיע אליהם ויעדי הביניים.
המסלול עצמו תוכנן בהשראת הסיפור דרך שהוזכר כאן ובעזרת האתר הרשמי של הויה אלפינה, שמספק מידע מעולה ועדכני ואנחנו ממליצים עליו בחום - http://www.via-alpina.org/
לבחור את התוואי הרצוי ולאחר מכן את השלב. האתר מפרט על נק' הביניים, גבהים וזמני הליכה משוערים (בדגש על משוערים). כיוון שהיינו 6 עם רמות כושר וניסיון שונות - מראש פיצלנו יום ארוך אחד לשניים וגם זמני ההליכה שמופיעים באתר לרוב לקחו לנו 20-30% יותר בפועל.
לפני צלילה למסלול עצמו - זה טרק עם נופים מדהימים, מגוונים ועוצרי נשימה. בין החברים טיילנו במגוון די רחב באירופה (צרפת, איטליה, אוסטריה, סלובקיה, פולין, סלובניה, יוון, איסלנד) וארה"ב וכולנו הסכמנו פה אחד שיש מראות בטרק הזה ש"מנצחים" ללא עוררין כל דבר אחר שראינו.
הבהרה חשובה בנוגע למזג אוויר - בעלי הניסיון פה ידעו שהמז"א באלפים בלתי צפוי ומשתנה מהר, בתחזית יכול להופיע X ובפועל יקרה Y. אנחנו בורכנו במז"א מדהים ושמשי ברובו, על אף שכמעט בכל יום היה צפוי גשם ועננות לקראת אחה"צ. התמזל מזלנו ובפועל חווינו גשם במהלך ההליכה רק ביום הראשון, בשאר הימים הוא היה בלילה / לאחר הגעה למקום הלינה.
טיסות - בחרנו בטיסת אל-על ישירה לציריך, היה זול באופן יחסי לחברות אחרות וזמן הרכישה (370 דולר הלוך חזור כולל מו'צילות לבטן המטוס) יחד עם שעות טיסה מצוינות. עקרונית אם מישהו מוצא אחלה טיסות לברן / לוצרן זה קצר יותר לתחילת הטרק, אבל מערכת הרכבות בשוויץ כל כך נוחה שזה זניח.
רכבות - הרכבות בתוך שוויץ די יקרות, שימו לב שהאתר של SBB (חברת הרכבות השוויצרית) מציג לכם מחיר שהוא לרוב חצי מהמחיר המקורי ומיועד רק למי שמחזיק ב-Half Fare Travelcard שכמובן לא משתלם למי שנוסעים רק שתי רכבות בתוך המדינה. טיפ נחמד שגילינו רק כשרכשנו את רכבת החזור - אם מזמינים את הכרטיסים דרך DB - חברת הרכבות הגרמנית, הם הרבה יותר זולים.
רכבלים (ותחבורה בתוך שוויץ) - הטרק עובר בין הרבה מקומות תיירותיים מאוד שנגישים ברכבל או ברכבת הרים, ולכן ניתן לקצר חלקים ממנו במידת הצורך (והרצון) באמצעות הרכבת ואו הרכבלים.
ברוב הימים ישנו בעיירות עצמן. העיירות מאוד מתוירות וכנגזרת מכך גם מחירי הלינה בהן, ולכן הלכנו על אופציות לינה זולות במיוחד, ברוב ימים בהוסטלים ברמות שונות.
בשני ימים ישנו בבקתות הרים נחמדות, אחת קלאסית בה כולם ישנים בעליית גג ואחת עם אופציה לחדרים פרטיים וגם לדורמז. באחת לא היו מקלחות בכלל (מקלחת כיור במים קפואים לחפצים בכך) ובשנייה הייתה מקלחת במים קפואים בלבד.
כידוע, שוויץ יקרה וכך גם האוכל בה, המסעדות מאוד יקרות ואלו שהכי פחות יקרות (גם בהן מנה עיקרית פשוטה תעלה באזור ה20 פרנק במינימום, וברוב הפעמים זה יהיה מעל 20) לא שוות את הסכום שתשלמו בהן. הא
ארוחות הבוקר היו סבירות ומספקות ברוב המקומות, ואת רוב ארוחות הצהריים קנינו בסופרים בעיירה, והן היו משתלמות ביותר וטעימות מאוד. לחמים טובים, גבינות, נקניקים ופירות מכל סוג אפשרי.
המלצתנו היא שאם אתם בוחרים לאכול במסעדה אולי כדאי לעשות זאת במסעדה יקרה עם ביקורות טובות (אנחנו לא התנסינו בזה יותר מדי למעט ביעד האחרון שלנו)
2-3 בספטמבר 2022
יום 0 - נחתנו בציריך, משם לקחנו רכבת עם שתי החלפות בדרך שהביאה אותנו לעיירה Meiringen. ישנו שם בהוסטל בשם Hotel Tourist. היה אחלה וסיפק את מטרתו, החדרים היו חדרים פרטיים עם מקלחות משותפות (בפועל היינו לבד בקומה).
יום 1 - 22 ק״מ הליכה הכוללים טיפוס מ-600 מטר (Meiringen) ל-1956 מטר (מעבר ההרים Grosse Scheidegg) שמתפרס על כ-14 ק״מ וירידה של 900 מטר (ל-Grindelwald) שמתפרסת על 8 ק״מ.
הטרק מתחיל סוף סוף, יצאנו בסביבות 08:30 לדרכנו לכיוון Grindelwald. המסלול החל סמוך להוסטל. הדרך מתחילה בשביל נוח אך בעלייה קצת תלולה, ומתמתנת בהמשך. כשעה לאחר תחילת הדרך נחשף הנוף המשוגע של תחילת הרכס שאנחנו עתידים לפגוש בכל יום ב7 הקרובים.
עצרנו באזור 12:00 לצהריים במקום קטן (אפשר אולי לקרוא לבית וחצי האלה כפר) בשם Schwarzwaldalp ואכלנו שם צהריים במסעדה. המחירים כמובן בשמיים (25 פרנק למנה עיקרית), אבל אם קר או גשום בחוץ, יכול להיות נחמד להתפנק שם. השירות היה מצוין והאוכל גם היה טוב.
המשכנו בהליכה לכיוון Grosse Scheidegg שהייתה די קלה ונוחה, אך ירד גשם שחסרונו המרכזי היה שהוא כיסה לנו את ההרים, אמנם לקראת סוף העליה השמש יצאה לעברינו ואיתה גם קשת בענן מדהימה.
הגענו סוף סוף ל-Grosse Scheidegg קצת לפני השעה 15:00. משם כבר היה ניתן לראות יפה מאוד את חלק מהפסגות המאוד מרשימות של החבל: ה-Eiger (3,967 מטר) ששוכן ממש מעל Grindelwald ולשמאלנו היה ה-Wetterhorn (3,692 מטר).
התחלנו לרדת לכיוון Grindelwald. לאור תנאי מזג אוויר די מבאסים שכללו גשם שחזר והליכה על כביש רטוב וצר שעוברות בו מכוניות - החלטנו לקטוע את הירידה באמצע לטובת אוטובוס שקיצר לנו בערך שעה של הליכת כביש עד לעיירה. כאן ניתן לראות את אחד היתרונות הגדולים של הטרק באזור הזה - יש תחבורה ציבורית מאורגנת שעובדת כמו שצריך, בהרבה מקומות שלא הייתם מצפים לפגוש כזאת.
הגענו להוסטל שלנו שנקרא Eiger Lodge ושם ישנו בחדר משותף לשישה אנשים (היינו שישה כך שישנו בו לבד). סמוך להוסטל יש פודטראק נחמד שמציע מזון מהיר במחיר די סביר יחסית לשוויץ, שם אכלנו ארוחת ערב. בבוקר למחרת הייתה בהוסטל הזה ארוחת בוקר נהדרת ומגוונת. אנחנו ממליצים על ההוסטל בחום, ארוחת בוקר מעולה יחד עם מחיר אטרקטיבי מאוד (850 ש"ח ל6 אנשים)
מבחינת Grindelwald - מדובר בעיירה מאוד מרכזית, יפה ומתוירת, פחות טיילנו בתוכה ויותר התמקדנו בלנוח ולהתכונן ליום הבא.
4 בספטמבר 2022
לאחר ארוחת הבוקר בהוסטל, יצאנו בשעה 08:00 לדרכנו לכיוון Lauterbrunnen. התחלנו בשעה בטיפוס מתוך Grindelwald שיושבת בעמק (גובה של כ-1,000 מטרים) לכיוון מעבר ההרים הבא - Kleine Scheidegg (2,062 מטר). אל תתנו לשם להטעות אתכם, הוא קצת יותר גבוה מ-Grosse Scheidegg למרות שהוא נקרא ״קטן״ (Klein - קטן בגרמנית).
הטיפוס פרוס על 9.2 ק"מ של עלייה רציפה אך השביל רחב ונוח להליכה. לאורכו ניתן לראות את ה-Eiger ובסופו נחשפות גם פסגות ה-Mönch (4,110 מטר) וה-Jungfrau (4,158 מטר).
הגענו סמוך ל-13:00 ל-Kleine Scheidegg והתחלנו בירידה של 1,200 מטרים ל-Lauterbrunnen שנמצאת ב-800 מטר. חלקנו בחרו מסיבות רפואיות לקצר את הירידה באמצעות רכבת הרים (די מדהימה) שיורדת את כל הדרך לעיירה ועולה 30 פרנקים לכיוון. הירידה ברכבת ארכה כחצי שעה, הירידה ברגל אמנם ארוכה אך לא טכנית וכל ההליכה בשבילי אפר / כביש סלול. למיטיבי לכת יש גם שביל שעובר קרוב יותר לרכס ומתחבר לאחר מכן לשביל המרכזי (מאריך את הדרך מעט).
הגענו ל-Lauterbrunnen. העיירה עצמה שוכנת בעמק יחסית צר בין הרים די גבוהים וזו סצינה מדהימה. מדובר בעוד עיירה מאוד תיירותית באזור. מרכז העיירה יחסית קטן וההיצע די קטן. אנחנו ישנו בהוסטל שנקרא Valley Hostel והוא ללא ספק ההוסטל הכי טוב שהיינו בו בטיול מבחינת חדרים ושירותים - הכל היה חדש נקי ויפה, ומהחדר היה כמובן נוף מדהים להרים.
בעיירה אכלנו ארוחת ערב בשווארמיה התורכית המקומית (ממש ליד ההוסטל) שהיה בה כמובן גם פיצה, היה זול יחסית ודי טעים.
למלון לא הייתה ארוחת בוקר אמיתית להציע (רק לאנצ׳בוקס מהמקפיא) ולכן הלכנו בבוקר למאפייה מקומית בעיירה שהייתה די אחלה, והצטיידנו בסופר בדברים לארוחת הצהריים.
5 בספטמבר 2022
יום זה הוא יום יחסית קצר - יצאנו יחסית מאוחר לקראת 09:00 מ-Lauterbrunnen בטיפוס רציף של 800 מטר על פני 5 ק״מ. באזור 11:30 הגענו לנקודת העניין הראשונה של היום - העיירה Mürren. עיירה קטנה ומדהימה בגובה של כ-1,600 מטרים. העיירה ידועה בכך שממנה יש תצפית מדהימה לעבר פסגות החבל - Eiger, Jungfrau ו-Mönch. התצפית משם אכן עוצרת נשימה (ראו תמונות). שימו לב שההגעה לעיירה היא ברגל, ברכבת, או ברכבל. אין אפשרות להגיע אליה ברכב פרטי.
אכלנו בעיירה ארוחת צהריים שקנינו במכולת ומשם המשכנו בטיפוס של עוד 400 מטר על פני כ-6 ק״מ עד לבקתה שלנו להלילה - Rotstockhütte. הדרך לבקתה מדהימה גם היא, ויש בה טיפוס יחסית תלול למיטיבי לכת. לאחר הטיפוס יש 50 דק הליכה מישורית על צלע ההר.
ב-16:00 הגענו לבקתה. התמקמנו ב-Dorms וישבנו לבירה עד שהגיעה ארוחת הערב ב-18:30. ארוחת הערב הייתה סבירה ומשביעה. בבקתה יש אחלה שירותים אבל אין מקלחות - היו הרבה שלא וויתרו על המקלחת והתקלחו עם מי כיור קרים מאוד. הלינה היא בחללים גדולים של 12 אנשים בעליית הגג של הבקתה. מומלץ מאוד להביא אטמי אוזניים, יש המון נחירות מתמשכות לאורך כל הלילה.
הבקתה ממוקמת בגובה 2000 במיקום אידיאלי מול הרכסיםף למזלנו בורכנו ביום בהיר ובערב יצאנו לראות את השקיעה על ההרים מחוץ ובלילה יצאנו קצת לצלם את ההרים עם הכוכבים והירח (באמצעות חשיפה ארוכה עם אייפון). תמונות מצורפות.
ארוחת הבוקר הייתה סבירה - כללה דייסת שיבולת שועל, לחם, גבינה קשה ושתייה.
6 בספטמבר 2022
יצאנו מ-Rotstockhütte באזור 08:30 והתחלנו בעלייה של 550 מטר על פני 2.8 ק״מ למעבר הרים בשם Sefinenfurgge (2,594 מטר). העלייה מתונה בהתחלה אך לקראת הסוף היא נהיית די תלולה ולבסוף יש גרם מדרגות מעץ שמטפסים בו את עשרות המטרים האחרונים וחבלים שמסייעים כמעקה בטיחות. הנופים מהפאס מדהימים ומספקים פנורמה לרכסים מימים קודמים.
ממעבר ההרים התחלנו בירידה של כ-1,200 מטרים על פני כ-5.5 ק״מ לכיוון העיירה Griesalp. במהלך הירידה הנוף מעט משתנה ולרגע מזכיר את איסלנד (הרים מאבנים שחורות בוהקות, מפלים, ירוק כהה מאוד). במהלך הירידה פגשנו עדר עיזים מקסימות שרצו סביבנו ושמחו לקבל ליטופים פה ושם, מאוחר יותר בירידה פגשנו גם עגלים. בהמשך הירידה הצוקים הגבוהים והקרחונים חוזרים אלינו ואנחנו ממשיכים איתם לGriesalp השוכנת ב1400 מטרים, שם אכלנו צהריים. המקום היחיד שמצאנו לאכול בו היה Berggasthaus und Pension Golderli. מקום יקר עם שירות גרוע, לצערנו לא הייתה אופציה אחרת.
בשלב זה לאור פציעה קלה התפצלנו. ארבעה מחברי הקבוצה המשיכו לכיוון בקתת Oberi Bundalp השוכנת ב-1,840 מטרים בטיפוס של כ-400 מטרים על פני 2.6 ק״מ, הטיפוס יחסית מתון דרך היער ולאחר מכן מתחבר לשביל אפר עד להגעה לבקתה. גם היא כמו קודמתה ממוקמת בצורה מדהימה למרגלות הרכסים הגבוהים והקרחונים. בבקתה מוגשת ארוחת ערב מצוינת וארוחת בוקר בסיסית (לחם, גבינה, ממרחים, קפה).
השניים שהתפצלו מאיתנו לאור הפציעה המשיכו למלון בעיירה Pochtenalp שסמוכה ל-Griesalp. שם המלון הוא Hotel Waldrand Pochtenalp והוא בית בן כמה מאות שנים שחידשו והפכו למלון. האוכל במלון הזה היה מצוין והחדרים היו בעיצוב וינטג׳ מאוד מגניב. אם אתם רוצים לעצור באזור העיירה הזאת ניתן לעשות זאת אך היום שלאחריו יהיה ארוך מאוד (טיפוס של 1,400 מטר בתחילת היום). במלון היו מטיילי הרים לצד תיירים. השירותים במלון משותפים. שני החברים שהתפצלו מאיתנו נסעו בתחבורה ציבורית איכותית מאוד (אוטובוס 4x4 ורכבת) לעיירה Kandersteg והתאחדו איתנו ב-Oeschinensee (אגם מדהים עליו יפורט בפרק הבא)
7 בספטמבר
יצאנו בשעה 08:00 בבוקר מבקתת Oberi Bundalp ומשם התחלנו טיפוס די תלול של כמעט 1,000 מטרים על פני 2.7 ק״מ לגובה 2,772 מטר (הנקודה הכי גבוהה בטרק). הטיפוס אמנם קצר אבל די תלול וכולל בסופו מקטע ארוך של מדרגות עד לפסגה. עצרנו בבקתת Blüemlisalphütte שנמצאת בנקודה זו לארוחת צהריים מצוינת. לאחר מכן הלכנו לראות את הקרחון שנמצא ממש קרוב לבקתה (10 דקות הליכה בעליה מתונה)
התחלנו באזור השעה 13:00 בירידה של כ-1,200 מטרים על פני 5.5 ק״מ לכיוון Oeschinensee שנמצא ב-1,587 מטרים. הירידה גם היא די תלולה אך איננה קשה, במהלכה נחשפים לקרחונים ומפלים מדהימים לרגליהם. לאחר עוד שעה בערך של ירידה מגיעים לבקעונת בה יש בקתות בהן ניתן לעצור והמון שטחי מרעה, מיד לאחר הבקעונת מתחילה הירידה לאגם וגדולתו נחשפת בפנינו.
הגענו ל-Oeschinensee קצת אחרי 16:00, שם התאחדנו עם שני החברים שהתפצלו מאיתנו. האגם מדהים ביופיו יחד עם כך שהוא מאוד אייקוני ומוכר, ויש רכבל שמביא אליו תיירים מ-Kandersteg. למים יש גוון טורקיזי מדהים שמשתלב בצורה מדהימה עם ההרים שמעליו. חלקינו נכנסנו לאגם ושחינו בקרבת החוף, האגם אמנם קר מאוד אבל למזלנו השמש הייתה איתנו.
כדי לחסוך שעה של ירידה לכיוון Kandersteg (1,174 מטר) בחרנו לשלם קצת פחות מ-20 פרנק ולרדת לעיירה ברכבל - ירידה של 400 מטרים.
בערב הגענו למלון בשם Hotel Des Alps. ישנו ב-Dorms של המלון שהם בעצם חדר ציוד סקי שבקיץ עושה הסבה לחדר עם מיטות קומותיים. הלינה שם הייתה בסדר גמור פרט לעובדה שבאחד החדרים אין חלונות לאוורור. ארוחת הבוקר הייתה נחמדה גם היא.
כמה מילים על העיירה Kandersteg - התרשמנו שמדובר בעיירה תיירותית ויפה, ויש בה שני סופרים בהם ניתן להצטייד באוכל.
8 בספטמבר
יצאנו באזור 09:00 מ-Hotel des Alps. בתחזית היה צפוי גשם לאורך הבוקר לכן בהחלטה של הרגע שינינו מעט את המסלול והחלטנו לקחת רכבל שיקצר לנו את העליה ב400 מטרים ויקח אותנו לנקודה שאיננה במסלול הכלול באתר של ויה אלפינה, אך ניתן להתחבר ממנה למסלול. עלינו על רכבל שמגיע ישירות לנקודה בשם Allmenalp שנמצאת בגובה של בערך 1,500 מטרים ומשם המשכנו בטיפוס. הרכבל היה די מפחיד (קאבינה צרה ומעט מיושנת), הוא מגיע להר ישירות בלי תחנות מעבר אך העלייה עברה חלק.
קצת לפני 10:00 התחלנו בעלייה לכיוון מעבר ההרים של היום - Bunderchrinde. העלייה מתחילה בשביל נוח אך די מהר הופכת לעלייה על צד ההר בשביל מאוד צר ומסוכן עם זרמים קטנים של מים שצריך לדלג עליהם. למזלנו הגשם פסח עלינו והרטיבות על השביל הייתה רק מהגשם במהלך הלילה. במידה ויש גשם אנחנו לא ממליצים לעשות את העליה באופן שעשינו, כיוון שהשביל הינו לצלע ההר, צר מאוד וגשם עלול להפוך אותו למחליק עוד יותר.
ככל שעולים יותר בגובה ומסתכלים אחורה - ניתן לראות יותר ויותר את הסצנה של אזור Oeschinensee ואת האגם עצמו ברכס שמעבר לעמק, יחד עם הרים גבוהים נוספים ושלג שירד עליהם בפסגות במהלך הלילה. זה היה ללא ספק אחד המראות הכי יפים של הטרק.
הגענו די מהר סביב 11:30 למעבר Bunderchrinde וממנו צפינו בנוף המדהים (תמונה מצורפת).
התחלנו בירידה די נוחה של כ-1,000 מטרים על פני 7.5 ק״מ לעיירה הבאה שלנו - Adelboden (1,347 מטר). עיירה תיירותית (קצת פחות מהקודמות) וגם מאוד יפה. אנחנו ירדנו בטעות עד לתחתית העיירה במקום לקחת קיצור דרך ולהגיע ליעד שלנו שנמצא בחלק הגבוה שלה. מה שגרם לטיפוס נוסף של עוד 100 מטרים בסוף היום.
באזור 16:00 הגענו ליעד שלנו - מלון דירות בשם Apart Hotel Ferienwohnungen Adelboden am Dorfplatz. קיבלנו דירה לשישה אנשים במחיר של 1,100 ש"ח, היא הייתה מאובזרת לחלוטין והכל בה היה חדש לגמרי. הכנו בה ארוחות ערב ובוקר נהדרות להן רכשנו את המוצרים בסופר בעיירה. ממליצים בחום.
9 בספטמבר
יום אחרון וקליל לטרק. יצאנו מאוחר מאוד סביב 10:00 לכיוון Lenk im Simmental. התחלנו בהליכה די קלילה בתוך היער ובטיפוס די מתון של 600 מטר על פני 8 ק״מ לכיוון מעבר ההרים Hahnenmoospass (1,947 מטר). במידה ויש המעוניינים בכך, ניתן לקצר את כל העליה באמצעות רכבל מאדלבודן. עם זאת לדעתנו אין צורך, הדרך לשם הייתה קלילה ויפה ובסופה נחשפו קצת מראות אחרונים לטרק של פסגות יפות עם קרחונים.
באזור 11:30 הגענו ל-Hahnenmoospass ונחנו שם קצת, במקום נמצא מועדון טיסנים וראינו קצת טיסנים בפעולה. התחלנו לרדת לאט לאט ירידה של כ-900 מטר על פני 5 ק״מ ליעד האחרון שלנו (לצערנו הרב) - Lenk im Simmental. הנוף לכיוון עמק Simmental בירידה היה נחמד מאוד.
מבחינת העיירה מדובר במקום די שקט ונחמד, אין היצע אוכל רחב, הסתפקנו בארוחה בפיצריה די נחמדה (יחסית למקומות אחרים שהיינו בהם בטיול). ישנו במלון סביר לחלוטין שנקרא Hotel Bellevue.
למחרת נסענו לציריך ברכבות - נסיעה חלקה עם כמה החלפות בדרך. באותו ערב המראנו לארץ.
מדובר בטרק מרהיב ויפהפיה שלא נופל בשום מאפיין מהאחים היותר פופולריים שלו (TMB, AV1) שבהם תצטרכו להזמין מקום לעתים מעל חצי שנה מראש. כפי שציינו בסיפור דרך שממנו שאבנו את ההשראה לטיול הזה, באופן בלתי מוסבר הטרק אינו מוכר בצורה רחבה ועל כן גם לא עמוס במטיילים (טיילנו בין ה2-10 בספטמבר, זה אמנם סוף עונה אבל אפילו ביחס אליה לא הייתה לנו חברה רבה לאורך המסלול).
לסיכום אצרף פה תמונה של המאכל השוויצרי המקומי - רושתי (לביבת תפוחי אדמה, אין בה שום דבר מיוחד).
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם