סובב טאלבאצ'יק ב-8 ימים מופלאים

כללי

הר הגעש טאלבאצ'יק נמצא במרכז אזור געשי מרשים ביותר בלב קמצ'טקה ולמעשה מכיל את כל מה שרק העלינו בדמיוננו טרם הטיסה לקמצ'טקה - הרים עצומים "מעשנים", טבע פראי, שרידי התפרצויות וכמובן - דובים.
את הרעיון קיבלנו משיחה טיפוסית עם אחד המדריכים המקומיים ששהה בגסטהאוס של גלינה. הבחור סיפר בגאווה יתרה על כך שהוא אינו מטייל "בנאלי" כמונו, ואת הקבוצה שלו מתכנן לקחת לשמורה הרחוקה והמיוחדת. כמובן שאכלנו מיד את הפתיון וביקשנו להצטרף למסע, אך זה סירב ללא היסוס. הניסיונות להישאר אדישים עלו בתוהו לאחר שיטוט קל ליוטיוב לצפייה בהר במיטבו. אל דאגה, אנחנו עוד ניפגש, חשבנו לנו...

הכנות וניסיון הגעה ראשון

ללא ספק, החלק הבעייתי בסיפור. לאחר קניית פרמיט מהפקח באסו (מסתבר שקיים דבר כזה בקמצ'טקה) והיערכות ל-7 ימים בשטח במכולת המקומית החלטנו ש"הולכים על כל הקופה", וגם אם ייקחו לנו יומיים רק להגיע. הריינג'ר נתן לנו מפה בה ראינו סימון ירוק על מסלול שמקיף את ההר. חשוב לציין כי גם כש"מסומן" מסלול אין זה אומר שקיים שביל ובטח לא לצפות לסימון שבילים. פשוט הכוונה שניתן לעשות את זה..
תחילה ניסינו לתפוס טרמפים בצומת בין אסו ל-Kozyrevsk בו יוצאת דרך 4x4 מדרך העפר הראשית ומגיעה למרגלות ההר. החוויה המאתגרת ביותר בטיול ומשתי סיבות:
1. יתושים. לא העליתי על דעתי בדמיונות הפרועים ביותר כמות יתושים כפי שתקפו אותנו בצומת. קיבלנו הוכחה להשערה לפיה ככל שמרחיקים צפונה ומתרחקים מאזורים בנויים - עולה כמות היתושים.
2. בשעתיים שחיכינו עברו 4-5 ג'יפים. רובם היו מלאים, וגם אלו אשר היה בהם מקום לא הראו נכונות לעצור לטרמפיסטים.
כדי לשמור על הסיכוי לטרמפ התחפרנו בחול, וכל פעם אחד עמד בצומת. בקיצור, לא מומלץ בכלל!

* הדרך אורכת כ-60 ק"מ, וטייל גרמני שכתב על ההליכה בספר שלו ציין כי לא ניתן למצוא מים עד ההגעה ל-Base Camp. החלטנו לוותר על העניין מראש...

לילה בקוזירבסק (Kozyrevsk)

מוכים מהזוועות שחוללו היתושים תפסנו טרמפ צפונה לקוזירבסק, כפר קטן ונידח שלא בורך באספלט בדרכים העוברות בו. החלטנו לנסוע לכפר מהתקווה לחבור לקבוצת מטיילים שעצרה בו בדרך. בכפר יש שני גסטהאוסים - האחד של ניקולאי והשני של מריה (שניהם מופיעים במפס.מי). בחרנו בראשון במקרה, בחור מבוגר שמנהל גסטהאוס חמוד עם מקלחת מסורתית (בנייה), ושירותי בול-פגיעה. ניקולאי קישר אותנו בהתחלה לבחור מקומי שמנהל שירות "גניבות-הסעות" וביקש 48,000 רובל על התענוג. לאחר שהתרגזנו קישר אותנו לשכן שלו, "המתווך". שילמנו 2000 רובל והוא לקח אותנו להיפגש עם קבוצה שיוצאת לשמורה למחרת. אלו ביקשו מאיתנו 4000 על הנסיעה ואנו מרחק יום מהגעה ליעד הנכסף!

יום ראשון - טיול יום ולילה והגעה לבייס קאמפ

יצאנו ב-6 בבוקר מקוזירבסק לעבר השמורה. לכאורה, 70 ק"מ מהכפר נראים שטויות, אך לא במקרה הזה. 4 שעות בדרך בהחלט לא פשוטה עד שהגענו לאזור. לאחר שהתחברנו לקבוצה הרוסית בדרך, הציעו לנו להצטרף אליהם לטיול באזור. בטח, למה לא..
נוכחנו לדעת כמה מיוחד האזור כולו, ולא רק ההר עצמו. שרידים של ההתפרצות האימתנית נראים מכל עבר: יער "מת", כוכים רותחים שמעלים באש מקלות שמכניסים אליהם; אבנים צבעוניות; עוד חריץ אדום מלבה אליו הגענו באותו הלילה. כשהורדתי את קובץ ה-GPS לא העליתי בדעתי שנגיע כה רחוק מההר, אך אם מתאפשר - בהחלט מומלץ! את הציוד ניתן להשאיר בבייס קמפ ופשוט לשוטט באזור.

* החריץ האדום אליו הגענו בלילה נמצא על הדרך בקובץ ה-GPS. לצערי, לא דקרתי נקודה מדויקת כשהיינו שם, כך שהחיפוש עשוי להיות מתיש. שמומלץ להצטרף לקבוצה עם מדריך.
* אין בבייס קאמפ מים בשפע, אך לא בצורה בעייתית.

יום שני - טיול יום לטאלבאצ'יק

את התיקים הגדולים השארנו בבקתה של הריינג'ר וטיפסנו להר עם תיקי "שק" קטנים. הטיפוס ארוך ועולים בו כ-1300 מ' סה"כ. הטיפוס אורך 4-6 שעות, וכך גם הירידה (לנו לקח 4 שעות לטפס, אולי כדי לעצבן את אנדריי המדריך המתנשא שטיפס עם הקבוצה שלו באותו יום. הירידה הייתה קצת מהירה יותר). את הזמן "ספייר" שהרווחנו ניצלנו לטיול על גבי שפת המכתש של ההר האימתני. רק הדמיון שהדבר הזה התפרץ לא מזמן כ"כ הותיר אותנו ללא מילים. פשוט מדהים!

יום שלישי - מהבייס קאמפ ל-Tolud Hut

יום יחסית קצר מבחינת קילומטראז', כ-12 ק"מ, מהבייס קאמפ לעבר הבקתה הראשונה. את הבוקר העברנו בלבטים אם לחכות עוד יום ליציאה עד שהסערה תשכך, אך בסוף השתכנענו כי בתחזית נכתב "Morning Showers" (אם הכוונה ל-3 בקרים, אולי התחזית קצת אמינה). לאחר 4 וחצי שעות הגענו לבקתה. מטיילים שהיו באזור השאירו אוכל ובלוני גז שלא היו צריכים, כך שהמקום בהחלט מומלץ לעצירה ולהשלמות.
* אין מים בבקתה עצמה, אך ניתן למלא מים בנחל באזור שלה.

יום רביעי - שתיים דובים מ-Tolud Hut ל-Camp 2

עוד יום מעורפל לאוסף שהחל בהליכה בתוך הנחל הרחב עד הגעה לפאס הראשון. הטיפוס לא קשה כלל ומתון לכל אורכו. הדרך עצמה לא עוברת בשביל מסומן, ובעיקר התבססנו על הליכה לפי התוואי של הנחל. יתרון/חיסרון שמספק הערפל הוא העלאת הסיכויים למפגשים עם דובים; שתיים דובים. אחד חלף על פנינו במרחק 30 מ', אך לא טרח להפגין יותר מדי רגשות (בניגוד אלינו). לאחר הירידה מהפאס חיפשנו מקום לבלות את הלילה, אך לא היו כמעט מים באזור. אל המקום שמסומן כ-Camp 2 הגענו למחרת וראינו שהנחלים בו זורמים בצורה יפה, אז מומלץ לעצירה (בדיעבד).
אנחנו חתכנו מזרחה לכיוון נהר קרוב שזרם עקב שיטפון ואילץ אותנו לסנן ולהרתיח את המים.

יום חמישי - מהקאמפ ל-Camp 3

היום מתחיל בטיפוס לעבר פאס נוסף, גם הוא לא טיפוס קשה סה"כ. אפילו זכינו לראות כמה מרמיטות מבעד לערפל. לאחר הירידה מהפאס המשכנו בשביל (בערך שביל, ראו עקבות וסימני מקלות הליכה) עד שהגענו למחסה אותו איישה הקבוצה הרוסית שהסיעה אותנו ביום הראשון. עם הקבוצה בילינו ערב מהנה ביותר שסיפק לנו הצעה נוספת להצטרפות - הפעם לטיפוס הר געש חסר-שם. בטח, למה לא..
* הסככה נמצאת בסמוך לנחל זורם וניתן למלא ממנו מים בכיף.

יום שישי - טיול יום להר הגעש חסר השם (Bezymyanny)

גם במקרה הזה השארנו את תיקי היום (הפעם, מתחת לסככה) ויצאנו עם תיקי "שק" למעלה. בהתחלה עקבנו אחרי הקבוצה, אך בהמשך גילינו שאנו הולכים בדיוק לפי קובץ ה-GPS שיש לי בפלאפון. המשכנו הלאה בעליה תלולה מאד, לפי רוג'ומים ולפי ה-GPS כדי לראות מהפסגה עוד ערפל. המטיילים מהקבוצה היו חכמים מאיתנו וחזרו למחנה באמצע הטיפוס..
החלטנו לחזור בדרך שונה, ונחשפנו לעמק יפהפה שנמצא מעבר להרים הסוגרים על המחנה בו ישנו. מזג האוויר הואיל בטובו להאיר פנים סוף-סוף וזכינו לחצי יום רגוע וכיפי.
* בעמק יש בקתה עם קצת אוכל שמטיילים אחרים השאירו. למקרה וצריכים השלמות דחופות...
* העליה והירידה תלולות מאד (!) ועוברות בתוואי לא פשוט. יש הרבה אבנים שיכולות להתדרדר בקלות, ולכן חשוב להיצמד לקובץ ה-GPS ולשמור על קשר עין במצב של ערפל.

יום שביעי - Camp 3 לבקתת Kopyto

סוף סוף הקלה! מזג אוויר מושלם קיבל את פנינו לקראת יום ההליכה האחרון וחרט בזיכרוננו מראות מהיפים שזכינו לראות בטיול כולו. מרחבים עצומים ירוקים; הרי געש מכל עבר, וביניהם הר הגעש קלוצ'בסקוי המטורף והר הגעש חסר השם שניסינו לראות מקרוב ביום הקודם. על אף הערפל, רק בשביל יום אחד כזה שווה לצאת לטרק. סיימנו את יום ההליכה הארוך בדרך 4x4 עד לבקתת Kopyto, בה העברנו את הלילה. גם בבקתה הזו יש הרבה אוכל, אך חלקו מיועד ככל הנראה לחוקרים שמגיעים לאזור (היה בשקיות סגורות).
* לא ראינו נחל בקרבת הבקתה. השתמשנו בבקבוקי מים שהיו בבקתה. מומלץ למלא לפני ההגעה.

יום שמיני - חזרה

קיווינו לתפוס מהבקתה טרמפ, בכל זאת "חניון", אך ממש לא לבנות על זה! בסוף למזלנו חברינו הרוסים הגיעו לאחר שסיימו את יום ההליכה הנוסף שלהם מהבקתה על Studenaya river canyon (את היום הקודם שלנו פיצלו לשני חלקים). הם הסיעו אותנו בשמחה לקוזירבסק (5-6 שעות), ואף קידמו אותנו לכיוון אסו.
* קשה להסתמך על טרמפ אקראי מהבקתה. יש לעיתים חוקרים שבאים לאזור (וגם נפגשנו איתם), אך למיטב הבנתי הדבר לא קבוע. אם מגיעים, שווה להצטייד מראש באוכל ובמים.

טיפים

• בהחלט הימור אבל שווה את זה! טרק עוצמתי וסופר-מיוחד!
• מומלץ להגיע דרך קוזירבסק ולא דרך אסו (הגר שהעלתה סיפור דרך נוסף על האזור נפגשה גם עם "המתווך" אז אולי הדבר לא מקרי). מאמין שאת הפרמיט אפשר לקנות מהריינג'ר בבייס קאמפ עצמו במקרה ושואלים.
• כדאי להיערך ל-9 ימים מבחינת אוכל. בעיקר כי בשני טיולי היום הראשונים לא סוחבים אותו, ואת יום ההליכה הראשון ניתן לעשות רק לבקתה ללא קילומטראז' רציני.
• ניווט: אנחנו השתמשנו בקובץ ה-GPS שצירפתי באפליקצייה Soviet Millitary Maps. אחלה אפליקציה ופשוטה לתפעול. אפליקציות מעולות נוספות אליהן נחשפתי בהמשך: Alpine Quest, Gaia Maps
• אורך המסלול כ-70 ק"מ. הנקודות בהן בחרנו לעצור הן דיי אקראיות, בהתאם למקומות בהם מצאנו מים זורמים. ניתן כמובן להאריך/לקצר חלק מהימים.

קבצים מצורפים

• קובץ מצורף 1
• קובץ מצורף 2

קישורים חיצוניים

• ההר במיטבו