טרקים בקרפטים- פיאטרה קריולי, בוצ'ץ'

רקע

מאחר ויצאנו לטיול עשרה אנשים, ניסינו לבנות את הטיול שלנו כך שיענה על הרצונות של כולם. שילבנו בטיול גם טרקים וגם קצת נופש בעיר. בחרנו ברומניה מכיוון שזוהי מדינה מרהיבה ביופיה וזולה מאוד.
ארזנו תיקי גב גדולים שסחבנו במשך כל הטיול.
רומניה מדינה מאוד זולה, המטבע שם נקרא ליי רומני (בעבר נקרא רון, יש עוד מקומות שקוראים לכסף רון אבל הכוונה לליי), ערכו שווה בערך לשקל. הלינה והמחייה ברומניה זולה מאוד ביחס לארץ, אך בבוקרשט המחירים כבר מעט עולים בהשוואה להרים והכפרים.
התחבורה ציבורית ברומניה מחולקת-
יש אוטובוסים, בין עירוניים (עולים כ-5 ליי) ועירוניים (עולים כ-2 ליי). רובם ישנים ואין בהם מזגן.
יש רכבות המחולקות לפי רמות. יש מהירות ונוחות יותר ויש רכבות איטיות פרבריות. המחירים נמוכים מאוד (אנחנו שילמנו על הרכבת הכי טובה שם מבוקרשט לבראשוב נסיעה של כ3 שעות כ-30 ליי).
יש חשמליות בבוקרשט, וכמובן מוניות. המוניות יקרות יותר בהשוואה לשאר דרכי התחבורה, אך זולות בהשוואה לארץ. אם מתמקחים עם הנהגים אפשר להגיע למחירים נמוכים בצורה לא הגיונית.
מזג האוויר בהרים יכול להשתנות מהקצה לקצה בדקות בודדות. לנו היו ימים נעימים ונוחים מאוד, בפסגות היה קר מאוד והייתה רוח חזקה. ביום אחד ירד לנו גשם בתוספת של ברקים ורעמים. בערים חם מאוד כמו בארץ בחודש אוגוסט.
מבחינת ציוד ניסינו לקחת את הציוד המינימלי ביותר שהיינו צריכים. כמות בגדים וציוד מינימלית ביותר.
הצלחנו להשיג מפות סימון שבילים ברמה די טובה עוד מהארץ כך שידענו פחות או יותר למה אנחנו מגיעים. הסימון שבילים שם ברמה די טובה, יש מספיק סימונים במקומות ברורים.
היה לנו תכנון כללי שהגענו איתו מהארץ כדי לא לבזבז זמן וכסף, אך ידענו גם לזרום ולשנות תוכניות במידת הצורך.

היום הראשון 3.8

הטיסה שלנו יצאה ב00:30 בלילה שבין ה2.8 ל3.8. נחתנו בשדה תעופה הנרי קואנדה במחזור אוטופני ברומניה ב3:30. כל התיקים שלנו הגיעו בלי שום בעיה. היינו צריכים לחכות בשדה כשעה וחצי עד שתתחיל תחבורה ציבורית. ירדנו לקומה 0 ומצד ימין בחוץ ישנם שני אוטובוסים המגיעים לתחנת רכבת מרכזית gara de nord. קווים 783, 780. קנינו כרטיסים ל780 כל כרטיס עלה 2 ליי. האוטובוס הראשון הגיע ב5:00. נסענו איתו עד לתחנת רכבת (נסיעה של כ45 דק) וקנינו כרטיסים לבראשוב second class. שלוש שעות נסיעה ברכבת ישנה שונה מאוד מאלו שבארץ אך ברמה סבירה. היה מזגן!
הגענו לקראת 10:30, שם התפצלנו (שניים לא הרגישו טוב ונסעו ישר למלון בבראשוב). לקחנו אוטובוס קו 17 או 35, לפארק חבלים מאתגר.
הגענו לפארק, אכלנו שם יש קיוסק קטן. היה תור די גדול והיינו צריכים לחכות כחצי שעה עד שהגענו לקופות. השארנו את התיקים הגדולים בקופות. כל אחד שילם כניסה 35 ליי לשלוש שעות של פעילות. מקבלים רתמה, זייפר וגלגלת בשביל האומגות. עוברים הדרכה קצרה ואפשר להתחיל. הלכנו ישר למסלולים המאתגרים (אדום ושחור) והם באמת היו ברמה. שילמנו עוד 10 ליי ועשינו אומגה גדולה, שווה לעשות היא עוברת מעל לאגם גדול ומאוד נחמד.
משם לקחנו שוב את אותו האוטובוס למלון שבו ישנו. מלון נחמד, היה ווייפי וטלוויזיה. לא היה מזגן אבל לא היה חם מידי. הוספנו עוד כ10 ליי וקיבלנו ארוחת בוקר.
המלון היה כעשר דקות הליכה ממרכז קניות, אכלנו שם מקדונלדס ועשינו קניות לטרקים. קנינו מספיק אוכל בשביל הימים הקרובים (כולל סיר לבישול) ויצאנו בפחות מ200 ליי.
התפנקנו בבירות (שהן זולות בטירוף) והתארגנו לימים הקרובים.

http://m.parc-aventura.ro

היום השני 4.8

קמנו מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר במלון התארגנו עם מספיק מים וציוד ויצאנו לדרך. לקחנו אוטובוס מתחנה בקרבת המלון לתחנה מרכזית שבה יש אוטובוסים בין עירוניים. עלינו על אוטובוס לזרנשט zarnesti שעלה בסהכ 5 ליי. כמובן שלא היה מזגן, והיה חנוק. הנסיעה לקחה כ-40 דק. ירדנו בתחנה האחרונה במרכז העיירה, ומאחר ולא מצאנו בלון גז מתברג בבראשוב חשבנו שאולי יתמזל מזלנו ונמצא בזרנשט. לא מצאנו אבל זה לא היה כזה נורא. הלכנו לסוף העיירה לתחילת שביל עפר. יש מפה גדולה באמצע העיירה שאפשר לראות בה איפה מתחיל המסלול. הלכנו בשביל עפר (סימון צהוב) כשלושה קילומטרים עד שהגענו למזרקה שבה אפשר למלא מים. בצמוד למזרקה מתחיל המסלול לקבאנה cabana curmatura, סימון צהוב. כשלוש שעות של עלייה בתוך יער. עם התיקים הגדולים ועצירות המסלול לקח לנו יותר זמן. מקלות הליכה עזרו לנו מאוד והורידו עומס מהגב. הסימונים היו די ברורים והיה מאוד נעים ללכת. העלייה לא הייתה קלה במיוחד, אבל ככל שעלינו בגובה כך נעשה יותר יפה.
בעקרון בשמורת טבע אסור לעשות מדורה בכל מקום שרוצים, אלא רק במקומות מסומנים (לא קשה לפספס אותם) אך לא היה לנו גז לבישול לכן מצאנו מקום שהייתה בו מדורה בעבר ועשינו שם מדורה ובישלנו צהריים. עבר אותנו מדריך רומני ואמר שאם פקח לא תופס אותנו לא יקרה כלום, ולא ראינו אפילו פקח אחד בכל הימים האלו. חשוב למלא מים במזרקה.
בדרך עברנו כמה נביעות טבעיות, ושלטים המסבירים על החי והצומח בשמורה. ראינו בקתה חדשה לגמרי שעוד לא סיימו לבנות.
הגענו לקבאנה לקראת 6 ועוד היה אור כאילו צהריים. הקבאנה הייתה מדהימה, עם נוף מרהיב. הזמנו מהארץ חדר, כל אחד שילם 30 ליי ללילה. קיבלנו חדר קטן עם 8 מיטות אך זה היה בדיוק מה שהיינו צריכים. שילמנו עוד כ12 ליי וקיבלנו ארוחת ערב חמה (מרק, נקניקיות, פסטה). שתינו בירות ursus. רק לקראת 22:00 התחיל להחשיך. בעלי הקבאנה הם בעצם משפחה שחייה שם, אנשים מקסימים ואדיבים שעוזרים בכל מה שרק צריך. יש שם שוקת מנביע טבעית, מים קרים וטובים 24/7.
בלילה נעשה שם די קר.

היום השלישי 5.8

קמנו מוקדם ואכלנו ארוחת בוקר משביעה מאוד בקבאנה ב-10 ליי בלבד! ביצים, לחם, חמאה, ריבה, נקניקיות וקפה. כל מה שצריך. מילאנו מים ולקחנו קצת אוכל לדרך. יצאנו לטיפוס די מאתגר על מסלול כחול לכיוון הפסגה la om. טיפוס בעלייה די חדה שלקחה בערך שעתיים. בדרך היינו צריכים לטפס בולדרים (ניתן לבחור בדרכים חלופיות). הגענו בסוף הטיפוס ללהב הסכין של ההר, והתחלנו בהליכה קלה יותר על מסלול עיגול אדום לכיוון shelter. לכל אורך הדרך הלכנו על קצה ההר, על מצוק כאשר משני הצדדים יש תהום. הנוף היה יפייפה, מצד אחד ראינו את הפאגרש ומצד שני את הבוצ'ץ'. הגענו לshelter לקראת הצהריים המאוחרים וראינו שנאלץ לרדת חזרה לקבאנה מאחר ולא נצליח להגיע בזמן. הנוף מהשלטר היה מדהים לא לפספס אותו! הראות הייתה טובה והצלחנו לראות הרבה. ירדנו במסלול משולש כחול, ירידה די חדה חשוב לשמור על הברכיים. הגענו לcabana curmatura לקראת 7. הקמנו את האוהלים שלנו בשטח הקמפינג שלהם ואכלנו ארוחת ערב. על כל אוהל שילמנו 10 ליי. פגשנו שם חבורת בלגים צעירים והעברנו איתם את הלילה בכיף. השינה באוהלים הייתה מצוינת, היו לנו שקי שינה טובים לכן לא היה לנו קר.

היום הרביעי 6.8

קמנו מוקדם, קיפלנו את האוהלים ואכלנו ארוחת בוקר בקבאנה. ירדנו חזרה לזרנשט באותו מסצול פס צהוב שעלינו ביום הראשון. הירידה הייתה ממש מהירה וקלילה, לקחה לנו בדיוק שעתיים על השעון.
בזרנשט עלינו על אוטובוס חזרה לבראשוב, 40 דק נסיעה 5 ליי. בבראשוב פגשנו את השניים שמהם התפצלנו ביום הראשון ועשינו קניות באותו מתחם. למי שלא היו מקלות הלך לקנות במחיר מצחיק בdecathlon. לקחנו אוטובוס לתחנת רכבת, קו 17 וקנינו כרטיסים לעיירה בשם בושטן busteni. כל כרטיס עלה 5.5 ליי. נסיעה של כשעה. תחנת הרכבת הייתה מלאה בצוענים, וילדה צוענייה לא עזבה אותנו וניסתה בכל הכוח לגנוב מאיתנו.
הרכבת הייתה ברמה נמוכה יותר, עצרה בכל מקום בתחנות מוזרות ללא רציפים על בתים של אנשים.
הגענו לעיירה מקסימה, עיירת סקי תיירותית. ברכבת סגרנו וילה דרך בוקינג שבה נישן את הלילה. כשהגענו לעיירה לא הצלחנו למצוא את הוילה, אף אחד לא שמע עליה ולא הכיר את הרחוב. נכנסנו כבר למלון אחר בתקווה שאולי יתמזל מזלנו ויהיה מקום לעשרה אנשים (ממש לא. שיא התקופה התיירותית) ובאמת הכל היה מלא. במקרה ברט (בעל הוילה) הצליח לאתר אותנו, והגיע עם ג'יפ גדול לאסוף אותנו. אנחנו ממש הופתענו, לא הבנו מי הבחור ומה הוא רוצה מאיתנו. הוא לקח אותנו לוילה בשתי נגלות (בכל זאת עשרה אנשים), הגענו לוילה נכנסנו ונדהמנו. הוילה הייתה משגעת! שלוש קומות, בכל קומה מרפסת עם נוף להרי הבוצ'ץ'. מטבח וסלון גדולים, שולחן אוכל גדול. שתי קומות עם המון חדרים ומיטות זוגיות בכל חדר. שלוש מקלחות ושירותים. אפשרות למנגל, וויפי חופשי. ברט אפילו לקח אותנו לעשות קניות בסופר מקומי. פשוט אדם טוב ומקסים באמצע הדרך. התפנקו בארוחת ערב טובה, שתינו בירות (זולות!) והלכנו לישון טוב.

https://www.facebook.com/pages...
http://www.booking.com/hotel/r...;

היום החמישי 7.8

קמנו מוקדם יותר מבשאר הימים, אכלנו ארוחת בוקר וברט כבר הגיע לוילה. הוא אסף אותנו בשתי נגלות לרכבל שיעלה אותנו לבוצ'ץ'. חשוב מאוד להגיע לרכבל מוקדם, אם לא אפשר להתקע בתור שעות. בעזרתו של ברט הצלחנו לעלות על הנגלה הראשונה של הרכבל. ברט עקף את התור והכניס אותנו מאחור. כל אחד שילם 35 ליי על הרכבל.
עלינו לגובה של כ1500 מטר ומשם התחלהו לטפס עוד. הגענו לcabana babelle שהיא ממש צמודה לרכבל (1600מ'). והלכנו לראות את הספינקס שהם גם ממש צמודים לרכבל. משם המשכנו לכיוון cabana omu סימון שבילים פס אדום. היה הרבה יותר קר, רוח קרה וסכנה לסופת ברקים ורעמים לקראת אחר הצהריים. ההליכה שונה מהפיאטרה קריולי, הליכה במרחבים פתוחים הרבה יותר קלה ולא בשטח מיוער. בכל הדרך נופים מרהיבים. ב12:00 הגענה לקבאנה. קבאנה הרבה פחות מפוארת מcabana curmatura, אפשר לאכול שם. בישלנו לנו ארוחת צהריים ונחנו. הנוף מהקבאנה היה מדהים! גובה של כמעט 3000 מטר. התחלנו לרדת לכיוון פשטרה pestera שם תכננו לישון את הלילה. הירידה לא הייתה קשה במיוחד, במסלול ברור פס כחול מלווה מפלים וסוסי פרא. עשינו עצירות ונכנסנו למים. לקראת 5 אחהצ התקרבנו לעיירה וראינו שעשוי להתחיל מבול. מיהרנו לכיוון העיירה, וברגע שהגענו לשם התחיל מבול, ברקים ורעמים. נכנסנו למלון הראשון שראינו, שהיה מלא לצערנו ורק השתמשנו בסככה שלו כמחסה מפני הגשם. זוהי עיירה ממש ממש קטנה שמכילה מספר נמוך מאוד של בתים (בערך 4) וכל המלונות שהיו שם (2) היו מלאים. היה שם מבנה של יחידת החילוץ שלהם salvamont והם הסכימו לנו לפתוח אוהלים בדשא שלהם בצמוד לגדר (כאשר מהעבר השני של הגדר מתגוררים הדובים). פתחנו אוהלים והלכנו לאכול באחת המסעדות במלון (חשוב לציין שהכל שם עבד לאט והאנשים במסעדה לא הבינו מה אנחנו רוצים מהם, ישבנו שם איזה 3 שעות עד שכולם סיימו לאכול). אכלנו טוב ב20 ליי!
בלילה היה קר, יותר מבלילות הקודמים.

היום השישי 8.8

קמנו בבוקר, קיפלנו אוהלים, מילאנו מים ויצאנו לדרך. הלכנו כחצי שעה 40 דק לcabana padina מסלול פס שחור, קבאנה חדשה מפוארת וממש יפה. ממוקמת גבוה יחסית ומשקיפה על נוף יפה. אכלנו שם ארוחת בוקר טובה שוה במחיר מצחיק. כל הקבאנה עשויה מעץ, והרהיטים מיוצרים שם מעץ גם כן. לאחר מכן התחלנו ללכת לכיוון אגם בולבוצ'י ולקבאנה שנמצאת מעליו. ההליכה היא למעשה בשביל עפר המתאים גם לרכבים, מסלול צלב אדום. הליכה קלה מאוד. ירדנו באמצע הדרך ועשינו הפסקת צהריים על גדת האגם ונכנסנו למים למרות שאסור בעיקרון. ראינו כבר את הקבאנה קרובה אלינו, וסכר גדול מאוד. המשכנו ללכת וזמן קצר לאחר מכן הגענו לקבאנה. הגענו די מוקדם ונשארנו שם עד שהחלטנו מה לעשות, אפשר להידאר לישון בקבאנה יש חדרים וגם מקום מוגר לקמפינג, שירותים ואוכל חם. אבל רצינו לחזור לעיירה בושטן busteni, ובעל הקבאנה הסכים להסיע אותנו בשני ג'יפים במחיר של מאה ליי לאדם. מחיר הגיוני למרחק ולנסיעה אך גבוה מתחבורה צבורית בהרהה. בשמורות הטבע האלו ישנם כבישים לרכבים אך הם מועטחם מאוד וחלקם אף דורשים אישור מיוחד על מנת ליסוע בהם. לכן לא מגיעה אליהם תחבורה ציבורית ומונית מבחוץ יוצאת מאוד יקרה. בעל הקבאנה עשה לנו טובה והסכים להסיע אותנו לשם. דיברנו עם ברט (בעל הוילה) אך הוילה שלו הייתה תפוסה הלילה, אבל הוא הצליח לסדר לנו בית של אדם חבר שלו במחיר של 40 ליי לאדם ללילה. הנסיעה עצמה עם הבחורים הייתה חוויה כשלעצמה, אחד לא ידע אנגלית אז זה היה קצת מלחיץ אבל בסהכ הם עוד אנשים טובים באמצע הדרך שהסכימו לעזור לנו. הגענו לעיירה אחרי נסיעה של 45 דק בשטח ופגשנו את ברט. ברט הראה לנו את הביתה ואמר שאם הוא לא ימצא חן בעיניינו יראה לנו מקום אחר (איזה בן אדם מקסים!). הבית היה מצויין, היו המון חדרים עם המון מיטות, מקלחות ושירותים ואדם איטלקי נחמד מאוד. בית קתולי. אפילו היה וויפי.

היום השביעי 9.8

קמנו בבוקר לא מוקדם מידי, אחרי שישנו טוב בלילה והלכנו לאכול בבית קפה במרכז העיירה. הסתובבנו בשוק של העיירה, שוק קטן ונחמד עם דוכנים של עבודות יד (אישה שסורגת דברים מקסימים, תכשיטים, חולצות רקומות מיוחדות, מעילי פרווה ומאכלים מקומיים). מסתבר שבאותו היום היה מירוץ של 30 קמ ריצה הכוללים גם טיפוס 3000 מטר לפסגת הבוצ'ץ', אז הייתה אווירה נחמדה בעיירה וראינו את הרצים שסיימו. לאחר מכן חזרנו לבית, בעל הבית סידר לנו את חבר שלו "מונית" לתחנת רכבת במחיר מגוחך של 60 ליי לשתי מוניות. הגענו לתחנת רכבת והתפצלנו שוב, שלושה מאיתנו נסעו ברכבת לבוקרשט וחזרו לארץ ונשארנו 7 שחזרו לבראשוב. אותה רכבת שלקחנו בהלוך, פרברית וישנה, נסיעה של כשעה במחיר 5.5 ליי. מהרכבת לקחנו אוטובוס 17 לאותו מלון שישנו בו בהתחלה והלכנו לאכול באותו המרכז, ועשינו קצת קניות בdecathlon (מחירים מגוחכים). יום קליל בסך הכל, לנוח קצת.

היום השמיני 10.8

קמנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר במלון, השארנו את התיקים הגדולים בשמירה במלון (הם לא לקחו לנו על זה כסף). עלינו על אוטובוס 17b מתחנה קרובה וירדנו בעיירה בשם timisu de sus. נסיעה של כרבע שעה מבראשוב. נכנסנו לעיירה והלכנו לסוף ושם עלינו על מסלול פס צהוב, קליל בתוך יער. הבחנו בזיפ ליין של אומגות אך זה עוד לא פעל כשהגענו. לאחר הליכה של כשעה כולל עצירה לארוחת בוקר הגענו לבקתה המציינת את תחילת מסלול שבעת הסולמות. זהו נקיק צר מלא מפלי מים מהפשרת שלגים, וביניהם סולמות גדולים שצריך לטפס. מסלול קצר מאוד (אנחנו עשינו אותו ב40 דק אבל אפשר למרוח אותו), ההליכה אל הסולמות לקחה לנו יותר זמן מהסולמות עצמם. אבל זה שווה את זה, זה מקסים, שופע במים והסולמות נחמדים מאוד. מתאים למשפחות. חזרנו לבקתה וראינו שיש אופציה לחזור לעיירה באומגות, אבל ויתרנו והחלטנו ללכת בכיף שלנו חזרה לעיירה. חשוב להגיע לקניון שבעת הסולמות יחסית מוקדם לפחות עד השעה 10 בבוקר, אחרת המקום מתמלא אנשים וקבוצות מטיילים ולא כיף לטייל ולחכות בתור לסולם. לנו היה מזל ויצאנו בדיוק כשכולם התחילו להגיע.
חזרנו באותו אוטובוס 17b שעובר רק פעם בשעה, ולנו היה מזל כי גם בהלוך וגם בחזור לא חיכינו לו יותר מידי. ברוב המקומות משלמים על הכרטיסים אוטובוס בתחנה עצמה, פה שילמנו לנהג והוא קצת לא אהב את זה. רבע שעה והיינו חזרה בבראשוב. אכלנו ארוחת צהריים והלכנו להסתובב קצת בדאונטאון של בראשוב. נחמד שם מאוד.
חזרנו למלון לקחנו את התיקים הגדולים ולקחנו אוטובוס לתחנת רכבת. משם לקחנו רכבת לבוקרשט, 3 שעות נסיעה 26 ליי. היה הפעם מזגן ואפילו שקעים.
הגענו לתחנה המרכזית בבוקרשט ועברנו למטרו, לקחנו מטרו לתחנה הקרובה ביותר למקום שבו ישנו.
ישנו במעין אכסנייה, שני חדרים רק עם מיטות. היה מקלחת שירותים ומטבח. וויפי, בלי מזגן. אבל זה הספיק לנו. בלילות היה די חם. היינו די קרובים למרכז ובמרחק הליכה מתחנת המטרו.
התמקמנו והלכנו לקניון קרוב ואכלנו שם ארוחת ערב.

11.8-13.8

את הימים האחרונים העברנו בבוקרשט. אני אישית לא התחברתי לבוקרשט, אין יותר מידי מה לעשות ובנוסף לזה היה חם מאוד. היינו בקניון גדול וחדש של אפריקה ישראל, עשינו קניות ואכלנו. אבל כמה אפשר לעשות קניות.
הגענו לבניין הפרלמנט, גם בערב הוא מואר וזה מבנה מרשים מאוד. מסתבר שזהו בניין המשרדים השני בגודלו (אחרי הפנטגון!) וכמות הקומות שרואים מעל האדמה קיימת גם מתחת לאדמה.
הפארקים שם מאוד נחמדים אבל פשוט היה כל כך חם שאי אפשר היה לשבת בחוץ. הסתובבנו בעיר העתיקה שהיא מאוד נחמדה והבנייה באמת מאוד נחמדה. אין הרבה התקדמות וחדשות, עוד תקועים בתקופה הקומוניסטית.
אפשר לראות המון אנשים ברחוב שמנסים למכור מוצרים שונים (אגוזים שקילפו למשל).
יצאנו בערבים לאיזור עם המון פאבים, שדווקא היה מאוד נחמד. כבר לא היה חם והפאבים היו נחמדים מאוד. בירות זולות!
הטיסה שלנו חזרה לארץ הייתה ב13.8 ב16:30, הגענו לשדה תעופה שעה וחצי לפני הטיסה ורק פתחו את הצ'ק אין.
טיסה קצרה, עברה מהר ותוך שעתיים היינו חזרה בארץ!

טיפים

• חשוב לשמור על ראש פתוח, יכולות לקרות תקלות אך את הכל אפשר לסדר ולפתור, ואלו הם החוויות שאנו צוברים במהלך הטיולים!