טרק של 3 ימים בהרי פאגראש

כללי

בסוף אוגוסט 2018 יצאנו חבר ואני לטרק של 3 ימים בהרי פאגראש ברומניה. בטיסה זולה יחסית והגעה מהירה, זכינו לטרק שהוא אמנם לא קל מבחינה פיזית אך מתגמל בנופים נהדרים.

בחירת היעד:
ההחלטה על היציאה לטרק באירופה הייתה ספונטנית (שבועיים-שלושה קודם לכן). בנוסף לא יכולנו להיעדר ליותר מ-4 ימים מהבית. לכן הגבלנו את עצמנו לאזורי טרקים עם הגעה מהירה (טיסה קצרה יחסית והגעה זריזה לתחילת הטרק), טיסה במחיר שפוי (מדובר על סוף אוגוסט עם מחירים גבוהים מאוד בד"כ), וכן למקומות בהם אין צורך להזמין מראש בקתות. עם זאת, כן היה לנו חשוב לבסס את הטרק על בקתות בכדי לא להיסחב עם אוהל, מזרנים והרבה אוכל. ובכן, לאחר שבשנה קודם לכן טסנו לטרק בסגנון דומה בהרי רילה בבולגריה, הפעם מצאנו טיסה זולה של וויזאייר לעיר סיביו (Sibiu) ברומניה, אשר קרובה כשעה-שעה וחצי נסיעה מנקודות התחלה וסיום של טרקים בהרי פאגראש (Făgăraș). קראנו קצת סיפורי דרך באתר סיפור-דרך והחלטנו ללכת על זה.
הטיול שעשינו בסופו של דבר מתבסס על סיפור הדרך "טרק 3 ימים בפאגראש ברומניה ללא אוהל" של המשתמש Niv Richter, ושלושת ימי ההליכה הם זהים לימים 2,3,4 שמופיעים שם.

מתווה כללי של טרק בהרי פאגראש:
השביל המרכזי בהרי פאגראש נמתח לאורך קו הרכס עצמו, על קו פרשת המים. אחת מנקודות הציון הבולטות היא פסגת מולדוביאנו Moldoveanu, הפסגה הכי גבוהה ברומניה (2544 מ'), ולמרות שהיא אחד משיאי הטרק, הנופים הם נהדרים לכל אורכו של קו הרכס. לשביל המרכזי ניתן להגיע בשתי דרכים - עלייה רגלית דרך היער לאורך אחד העמקים שעולים מכיוון צפון (צפונית להרים יש עמק מרכזי עם עיירות וכפרים, כביש מרכזי ומסילת רכבת, לכן זהו אזור יחסית נוח להתחלת הטרק), או הגעה בטרמפ/מונית לנקודה הגבוהה ביותר בכביש המפורסם טרנס-פאגראשן, (נקודה תיירותית שם שוכן אגם Balea ומספר מלונות ודוכני תיירים על ידו).
באותן דרכים ניתן גם לרדת מההרים כדי לסיים את הטרק.
לכן האפשרויות העיקריות לטרקים בהרי פאגראש הן:
1. עלייה רגלית מהעמק, טיול על קו הרכס, וסיום באגם Balea.
או הפוך:
2. התחלה באגם Balea, טיול על קו הרכס, וירידה רגלית דרך אחד העמקים.
קראנו גם סיפורי דרך בהם המטיילים התחילו וסיימו באגם Balea, או עלו רגלית להרים דרך עמק אחד וירדו אחרי כמה ימים בעמק אחר.
אנחנו עשינו את אפשרות 1, (אישית אני חושב שיש משהו יותר טבעי בלעלות אל ההרים ולהגיע לשיא הגובה ושיא הנוף לקראת הסוף, במקום לעשות להיפך).
בנוסף, ככל שיש לכם יותר ימי טרק, תוכלו לבחור לעלות בעמק מזרחי יותר וכך ללכת יותר ימים על קו הרכס. אם אתם מוכנים לטייל עם אוהל, מזרן ושאר הציוד הנלווה, תהיו הרבה יותר גמישים מבחינת חלוקת הימים. מי שמעדיף להיצמד לביקתות, כמונו, יישאר יחסית מוגבל בתכנון הטרק. דבר נוסף הוא, שבעוד שבעמקים הצדדיים שעולים לקו הרכס תנועת המטיילים די דלילה, השביל המרכזי שעל קו הרכס הוא כמו אוטוסטרדה, עם הרבה מטיילים (אבל לא באופן שמפריע).

לינה ותחבורה לתחילת הטרק ובסיומו:
אנחנו כאמור התחלנו את הטרק נמוך בעמק וסיימנו באגם Balea. עבור מי שבוחר בדרך הזו ומעוניין להתחיל הליכה כבר בבוקר, מומלץ לבחור מקום לינה באחת מהעיירות Ucea, Ucea de Sus, Victoria, Vistisoara, Sambata de Sus וסביבותיהן, ולארגן לעצמו הקפצה בבוקר לתוך היער ועד כמה שהכביש מאפשר, על מנת לחסוך קילומטרים של הליכה לא מעניינת. אנחנו עשינו הזמנה של המלון רק אחרי שביררנו עם בעל המקום שהוא יוכל לארגן לנו הקפצה כזו.
את הטרק סיימנו בנקודה בה עוברות מכוניות רבות. אך ויתרנו על הניסיונות לתפוס טרמפ או מונית, והזמנו מראש הקפצה.

הביקתות:
יש ביקתות מסוג Cabana, שהן בקתות של ממש, עם מיטות בחדרים, צוות שמתפעל ומנקה אותן, אפשרות לקנות אוכל, וכו'. (עדיין כדאי וצריך להביא שק שינה כלשהו, כי המזרנים לא נקיים כל כך ולא ראיתי שם שמיכות).
הסוג השני הוא ביקתות מחסה (שלטר, או Refugio) שהן מבנים סגורים (ודי מוזנחים לרוב) שבהם מטיילים יכולים לנוח, ללון, ללא צוות או שירותים כלשהם.
בכל מקרה, נכון להיום אין אפשרות ליצור קשר עם הביקתות לפני הגעה. האישה בבקתת Podragu אמרה שאף פעם אין קליטה לכן זה לא אפשרי.
למרבה הצער, אין שם הרבה ביקתות מסוג Cabana ולכן קשה לתכנן טרק לאורך כל קו הרכס שמבוסס על Cabanas בלבד, אלא רק באופן חלקי כפי שעשינו אנחנו. כמו שרשמתי קודם, מי שמטייל עם אוהל הרבה יותר גמיש מהבחינה הזו.

ניווט ומפות:
בכל ההכנות לטרק בארץ, וגם במהלך ההליכה עצמה, השתמשנו באפליקצית Locus Map. השבילים והתוואי הטופוגרפי נראים שם מאוד ברורים, אפילו יותר ממפת סימון שבילים ממוצעת, ובנוסף כל הדיווחים הקודמים הצביעו כל כך שהסימונים בשטח מעולים (אכן נכון), ולכן לא התאמצנו במיוחד להשיג מפה "אמיתית". פשוט הדפסנו מקטעים רלוונטיים מהאפליקציה ולקחנו מנויילנים איתנו, והדבר הוכיח את עצמו. ידענו שניתן לקנות מפה אמיתית בחנות בכיכר המרכזית של סיביו, אבל הדבר הצריך מאיתנו עצירה נוספת בדרך למלון הראשון ולכן ויתרנו על העניין.
(אגב בחנות דקאתלון בסיביו אין מפות, ביררנו את זה).
כל המפות שמופיעות כאן בסיפור הדרך עם סימון ההליכה עליהם - הן צילומי מסך מהאפליקציה הזו.
בנוסף צירפתי כאן כתמונה עוד מפה כללית שמצאתי באינטרנט, אמנם היא נראית מהתקופה בה צ'אושסקו שלט ברומניה ולא מתאימה לניווט עצמו, אבל יכולה לתת עוד מושג לגבי הפיזור של הCabanas וה-Rifugios.

אוכל ושתייה בטרק:
אוכל - ידענו מראש שנושא האוכל יחסית חלש בבקתות שם. הבאנו אוכל לכל הארוחות מלבד ארוחת ערב אחת בבקתת פודרגו, שם הוגשה גם ארוחת בוקר יחסית עלובה שהבאנו לה גיבוי. (עוד פרטים במהלך הטרק עצמו). במלון בו ישנו לפני תחילת הטרק אירגנו לעצמנו ארוחת ערב (אין שם אפשרות אחרת), אבל ארוחת בוקר כן הזמנו מהם (היא היתה טובה).
שתייה חמה - גם עניין הקפה/תה היה די חלש. בכל הטרק היה ניתן לקנות רק בבקתת פודרגו, וגם שם הקפה דלוח והתה פושר. אם חשוב לכם שהשתייה תהיה באמת חמה וטעימה - תארגנו לעצמכם.
מי שתייה - בשתי הבקתות בהן ישנו היו מי שתייה. מי שחושש, יכול גם לטהר את המים. מלבד זאת, ביום הראשון עוברים הרבה פעמים ליד נחל אבל לא הרגשנו בנוח למלא ממנו, ביום השני הולכים גבוה על קו הרכס ולכן אין נחלים זורמים, ואילו ביום השלישי כן היתה נקודת מילוי (איזשהו זרזיף מים לצד הדרך) אשר ראינו שמסומנת באפליקציה שלנו, ואכן מילאנו ממנה (מים ממש טעימים). למעשה במפה באפליקציה היו מסומנות כמה נקודות, אבל רק באחת היה באמת זרם שאפשר להשתמש בו.

שימוש בסלולרי:
אחד מאיתנו עשה חבילת גלישה מהארץ. למרות זאת, במהלך הטרק עצמו אי אפשר באמת להסתמך על קליטה סלולרית. אמנם כשהיינו גבוה על פסגת מולדוביאנו אז בדקנו וכן היתה קליטה, אבל זה מקרה נדיר.
בנוסף, אין בכלל שקעי חשמל שניתן לטעון איתם. לכן מי שצריך את הסלולרי עבור צילום, ניווט, מוזיקה וכו', מומלץ שיצטייד במטען נייד.

שפה:
בגדול אפשר להסתדר שם ללא ידיעת רומנית. רוב האנשים אותם פגשנו ומתעסקים בתיירות - ידעו אנגלית לא רע (מלבד במלון בסיביו שם האיש לא ידע כמעט מילה באנגלית). מצד שני, הרבה מקומיים לא יודעים אנגלית בכלל. תמיד נחמד להכיר כמה מילים ולהשתמש בהן במפגשים אקראיים עם מקומיים.

יום הגעה לרומניה והתארגנות

יצאנו בטיסת וויזאייר של 09:40 מנתב"ג, ובסביבות 12:30 נחתנו בנמל התעופה הקטן של סיביו. שם אסף אותנו קטלין, הבעלים של גסטהאוס Pensiunea Stefana שבו ישנו בלילה הראשון, ואשר נמצא בכפר Ucea de Sus סמוך לעיירה ויקטוריה. קבענו עם קטלין מראש בתכתובת מיילים שההקפצה הזו (בנוסף להקפצה בבוקר למחרת לנקודת תחילת הטרק) תעלה 50 יורו. האפשרויות האחרות היו לקחת מונית מהשדה (ככל הנראה במחיר די דומה אבל אין לנו ביסוס לעניין), או לנסוע לעיר עצמה ולקחת ממנה רכבת. לפי הבנתנו, הרכבת יוצאת פעם בשעתיים ומאוד איטית (כשעה וחצי נסיעה עד לתחנת Ucea ממנה צריך מונית/הקפצה לגסטהאוס עצמו). החלטנו מראש לוותר עליה, בעיקר כדי לחסוך קצת טרטור, לא היה לחץ של זמן.
קטלין היה מאוד נחמד ואדיב, אהב לשוחח, וכל הזמן ניסה לראות איך הוא יכול לעזור לנו.

במהלך הנסיעה עצרנו לחצי שעה (ביקשנו ממנו מראש במייל) במתחם קניות שיש בו חנות דקאתלון (לצורך קניית בלון גז) וגם סופרמרקט עצום בגודלו Carrefour, להשלמת אוכל לטרק (אפילו אפשר לאכול שם צהריים). קנינו שם גם מצרכים לארוחת ערב לאותו יום, כי בגסטהאוס אין ארוחות בערב (וגם אין אפשרות אחרת בכפר המנומנם שבו ישנו, אם כי קיימת בו איזשהי מכולת קטנה, אבל לא היינו בה וקטלין אמר שכנראה הדברים שם לא טריים במיוחד. בקיצור, לא משהו לבנות עליו). הגסטהאוס/מלון עצמו הוא מקום משפחתי קטן ונחמד, החדרים והשירותים מצוחצחים, יש בחוץ חצר גדולה עם גישה לשדות, בפנים יש מטבח לשימוש האורחים עם תנור, גז, כלים וכו' (מצורפת תמונה).
העברנו שם את אחרי הצהריים (תכל'ס אין יותר מדי מה לעשות שם, הכפר עצמו די שומם), פיטפטנו קצת עם קטלין, הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון.
אנחנו מאוד ממליצים לישון שם, בייחוד בזכות האופציה לארגן את ההקפצה בבוקר ובאופן כללי העזרה שקטלין יכול לתת. טלפון ליצירת קשר:
+40745979160

יום 1- עלייה דרך היער עד לביקתת Turnuri

כ-11 ק"מ
עלייה - 900 מ'
ירידה - זניח

קבענו מראש עם קטלין ארוחת בוקר ב-07:30 (6 יורו, ארוחה עשירה - ביצים, גבינות, נקניקים לרוב, אין בעיה לבקש מראש שלא יהיה חזיר). אחריה הוא הקפיץ אותנו ברכבו הפרטי לנקודת תחילת המסלול, כ-20 דקות נסיעה (לקראת סוף הנסיעה עברנו לדרך עפר שנכנסת ליער, נסענו עד שהכביש כבר היה משובש מדי בשביל הרכב). ההקפצה הזו חוסכת לפחות 5 ק"מ של הליכה די סתמית ליוצאים מכיוון ויקטוריה. כפי שאמרתי ביום הקודם, ההקפצה הזו היתה כלולה ב-50 יורו ששילמנו עבור ההקפצה משדה התעופה.
אגב, במהלך הנסיעה עברנו ליד העיירה ויקטוריה וראינו שיש בה סופרמרקט LIDL לא קטן.
התחלנו ללכת ב-08:45 כשהיעד שלנו הוא בקתת Turnuri. הסימון לכל אורך היום הוא משולש אדום. כל היום הוא במגמת עלייה, בתוך היער. בחלק הראשון של היום הולכים בדרך עפר נוחה מאוד, בעלייה יחסית מתונה, ובהמשך עוברים לשביל הליכה "רגיל" והשיפוע עולה. בשעה 10:30 הגענו לפיצול הזה, בו נפרדנו מדרך העפר ופנינו פנייה חדה שמאלה לשביל המסומן (כשאנחנו היינו שם נראה כאילו הדרך 4X4 הרוסה ולא ממשיכה ישר למרות שבמפות מסומן שכן).

מכאן השביל ממשיך למעלה ביער היפה, יותר בתלילות, כשמדי פעם גם עוברים מעל נחל. ליד אחת מחציות הנחל האלה עצרנו לארוחת צהריים. המשכנו לעלות ולעלות , וקצת לפני 15:00 הגענו לבקתת טורנורי.
הבקתה נמצאת במיקום מקסים, אבל יש לציין שהיא לא הייתה מתוחזקת במיוחד, והופתענו לגלות שאי אפשר לקנות שם אוכל בכלל ואפילו לא שתייה חמה (בניגוד לשנים קודמות כפי שקראנו בכמה סיפורי דרך אחרים). היה שם בחור ששומר/מתפעל את הבקתה, הוא אמנם דיבר אנגלית אבל לא היה מסביר פנים במיוחד, והשיב תשובות לקוניות לשאלות שלנו. אפילו שירותי בול פגיעה אין בבקתה (היו שירותים דוחים במבנה שנמצא 50 מטר מהבקתה, לא התקרבנו אליו, פשוט יצאנו החוצה לטבע…) ברור שעל חשמל ועל מקלחת אין מה לדבר (אבל אפשר להתרחץ בנחל הסמוך). כן יש ברז עם מים טובים לשתייה. בבקתה יש שני חדרים עם כ-6 מיטות ומזרנים בכל אחד. החלטנו לדבוק בתכנית המקורית ולישון שם, במקום להמשיך טיפוס של עוד שעה וחצי - שעתיים עד לבקתת Podragu העליונה יותר. מראש הגענו מוכנים לצורך לבשל ארוחת ערב באותו יום, לכן לא הייתה לנו בעיה להישאר שם. בדיעבד אולי היה כדאי להמשיך לפודרגו שהיא ממש בקתה פעילה עם הרבה מטיילים, זה גם היה חוסך מההליכה המפרכת של יום למחרת, אבל זה לא חד משמעי. בכל מקרה, בבקתת טורנורי נשארנו לישון רק שנינו, אמנם היו מטיילים נוספים שהגיעו לשם אחרינו אבל הם רק עצרו לנוח, למלא מים והמשיכו הלאה.

(אגב, בדיעבד הבנו שיש שנים שבהן מחליטים שם לא להפעיל את הבקתה הזו, כפי שהיה במקרה שלנו. בסה"כ זה הגיוני, הבקתה יושבת בעמק צדדי שתעבורת המטיילים בו מאוד נמוכה. בשורה התחתונה, לא כדאי לבנות עליה מבחינת אוכל)

יום 2 - הליכה לפסגת מולדוביאנו וחזרה לבקתת Podragu

כ-14.5 ק"מ
עלייה - 1500 מ'
ירידה - 900 מ'

היום צפוי לנו יום ארוך, לכן קמנו מוקדם, מעט לפני שש, אירגנו לעצמנו ארוחת בוקר קלה, ויצאנו לדרך ב-06:45. הקטע הראשון של היום הוא עלייה לבקתת פודרגו (הפרש גבהים 600 מטר). עלינו בקצב איטי, הגענו לבקתה כעבור שעתיים בערך. לעומת הבקתה הקודמת, הפעם גילינו בקתה חיה ונושמת, עם הרבה מטיילים שמתארגנים ליציאה. ניגשנו לאשה שמנהלת את המקום (דוברת אנגלית מצוינת), שילמנו ושריינו לעצמנו לינה בערב. (עלה לנו 35 ליי לאיש. מוזר שזה יותר זול מהבקתה הקודמת בה קיבלנו הרבה פחות… ראיתי על הקיר פתק ברומנית עם כל מיני מחירים מ-35 ועד 60 ליי, אז לא יודע לפי מה קבעו לנו את המחיר). יש שם שני חדרים משותפים גדולים, עם הרבה מיטות קומותיים בכל אחד. בנוסף, ראינו על אחד הארונות בחדר האוכל הרבה מזרני שטח, כנראה מיועדים למי שאין לו מיטה ונאלץ לישון על הרצפה. ישבנו קצת בחדר האוכל לנוח ולהשלים ארוחת בוקר,מילאנו מים, ויצאנו לדרך ב-09:45, עם תיקים קטנים וקלים יותר.

מבקתת פודרגו התחלנו לעלות עד לקו הרכס עצמו (יש שם צלב שרואים לכל אורך הדרך), לאורך מסלול שמסומן בשטח בצבע אדום (כל היום למעשה). לא להתבלבל עם מסלול בצבע כחול שהולך לכיוון אגם Balea, ומתחיל גם הוא מעט מעל בקתת פודרגו. במהלך כל העלייה לכיוון הצלב רואים יפה את העמק בו שוכן אגם פודרגו ולידו הבקתה. אחרי כ-40 דקות הגענו לצלב. הגובה כאן הוא 2280. מכאן הלכנו מזרחה לאורך קו הרכס, נהנים מהנופים, כשרוב הזמן נמצאים באיזשהי עלייה או ירידה. בשלב מסוים רואים יפה את פסגת מולדוביאנו אליה אנחנו שמים את פעמינו. היתה לנו תופעה מעניינת לכל אורך היום, הרבה עננים הגיעו מצפון ופשוט "נתקעו" ברכס ולא הצליחו לעבור דרומה, כך שהמסלול עצמו היה שמשי וברור לגמרי, אבל מצפון לרכס הכל היה ערפל. בשעה 12:30 הגענו לתחילת העלייה הגדולה לפיסגה (לקח לנו קצת פחות משעתיים מהצלב ההוא). העלייה התלולה הזו מובילה בעצם לפסגה ה"ראשונה" הנמוכה יותר Vistea Mare ולקחה לנו 35 דקות (לכאן העננים כבר כן הגיעו ומדי פעם כיסו אותנו למרות שהיה בסדר רוב הזמן). כאן למעלה יש נוף נהדר (למרות שהעננים הרסו לנו קצת), עצרנו להסדיר נשימה ולנוח קצת, כי זה עוד לא הסוף - פסגת מולדוביאנו עצמה נמצאת הליכה "קצרה" דרומה. אמנם היא נראית מאוד קרובה בעין, אבל ההליכה אליה מעצבנת ולא נוחה, עם עליות/ירידות שצריך להחזיק את הסלעים בידיים. לוקח בערך 20 דקות בין שתי הפסגות. זהו, הגענו לפסגה! בנוסף לדגלים שיש כאן, יש אפילו ספר אורחים :-) למרות הערפל שעדיין מפריע לנוף, לא היה קר במיוחד, וישבנו שם לאכול ארוחת צהריים. בשעה 14:15 התקפלנו משם והתחלנו ללכת את כל הדרך הארוכה חזרה לבקתת פודרגו, אליה הגענו ב-18:00. בסיכומו של דבר קצב ההליכה שלנו תאם בגדול את מה שסיפרו לנו - קרוב ל-4 שעות הליכה בין הבקתה לבין הפסגה, כולל כל העצירות שעשינו בדרך. יום יפה מאוד, בנוסף לנופים של ההרים רואים גם לא מעט עדרי צאן בעמקים.
הערה: מלבד בקתת פודרגו עצמה, אין בכל היום הזה שום מקום למלא מים בדרך. כדאי להביא מספיק מים ליום ארוך (וגם חשוף לשמש, צריך לזכור).

לגבי בקתת פודרגו - אוסיף למה שכתבתי קודם. יש ארוחת ערב חמה, כשהיינו שם היו 2 מנות - מרק עגבניות עם פסטה (12 ליי), ותבשיל של אפונה ופטריות ברוטב עם בשר, חזיר כמובן (25 ליי). בנוסף, אפשר לקנות שם חטיפי שוקולד, פחיות בירה, שתייה קלה ועוד. יש שירותי בול פגיעה, ברזים שאפשר למלא מהם מים, לשטוף פנים וכו'. אין מקלחות (ניתן להתרחץ באגם הסמוך), ואין חשמל לטעינה. מומלץ להגיע עם שק שינה. כשהיינו שם הבקתה נראתה די מלאה, מומלץ מאוד לא להגיע מאוחר כדי לא לישון על הרצפה. אגב אין בעיה לפתוח אוהלים בסביבת הבקתה.

יום 3 - הליכה מבקתת פודרגו לאגם Balea וסיום הטרק

כ-9.5 ק"מ
עלייה - 800 מ'
ירידה - 850 מ'

קמנו, התארגנו, והלכנו לחדר האוכל (נפתח ב-07:30), שם אפשר היה להזמין רק דבר אחד - ביצים, עם שתי פרוסות יבשות של לחם בצד. ברור שזה לא הספיק לנו, אז הוספנו לארוחה קצת מהאוכל שלנו. אגב הקפה במקום לא טעים במיוחד, ובאופן כללי השתייה ה"חמה" היא די פושרת…
היום יש שתי אפשרויות להליכה - על קו הרכס עצמו, בדרך המסומנת באדום (במפה של LocusMaps היא מסומנת באדום וכחול משום מה), או בדרך המסומנת בצלב כחול (במפת LocusMaps היא מסומנת באדום+צהוב+נקודות כחולות). שתי הדרכים נפגשות לאחר כ-⅔ מהדרך של היום. לפי מה שהבנו, הדרך הראשונה שעל קו הרכס היא הדרך המרכזית, היפה יותר והקשה יותר, היא כוללת גם 3 מקטעים של אחיזה בסלעים וכבלי מתכת המחוברים אליהם. אנחנו בוחרים ללכת בה, ולא מצטערים, ההליכה מאוד יפה (אם כי נמצאים כמעט כל הזמן באיזשהי עלייה או ירידה, כרגיל), הנוף במהלך היום משתנה כי כל פעם מתגלים עמקים אחרים.

בשעה 08:15 יצאנו לדרך, כאשר כמו אתמול צריך תחילה לעלות עד לצלב הגדול שעל קו הרכס (כמו אתמול, כבר כשמתחילים לעלות רואים גם את המסלול הכחול אבל אנחנו כאמור ממשיכים עם האדום). אחרי שהגענו למעלה לצלב, בניגוד לאתמול שאז פנינו ממנו מזרחה לכיוון פסגת מולדוביאנו, הפעם פנינו מערבה לכיוון אגם בלאה. הלכנו די באיזי, ותוך זמן לא רב הגענו לאגם Podu Giurgiului אשר לידו שלטר הרוס (אבל המון מקומות נוחים להקמת אוהל). מכאן מתחיל טיפוס לא קל לפסגה בגובה 2470, אליה הגענו ב-10:20 (כלומר בערך שעתיים מאז שיצאנו מהבקתה). מכאן אנחנו במגמת ירידה וקצת מישור עד שהגענו לאיזשהי אנדרטה, שם השביל סוטה ימינה, תחילה יורד ואז מתחיל בעלייה מתונה. ראינו במפה שבאזור הזה אמורה להיות נקודה למילוי מים אבל לא מצאנו כזו. מטיילים שהגיעו מולנו אמרו שאם נמשיך עוד שעה בערך, נגיע לנקודת מים, וזה מתאים בערך לסימוני מים האחרים שאנחנו רואים במפה. המשכנו בדרך והגענו לאוכף מאורך, יודעים שאנחנו קרובים לנקודת המפגש בין השביל האדום (שלנו) לשביל הכחול, ואנחנו באמת רואים את השביל הכחול קרוב מתחתינו. עכשיו התחילו 3 מקטעים קצת יותר טכניים שכל אחד מהם הוא עלייה/ירידה עם סלעים, וכבלים ממתכת שרצוי להחזיק בהם. התעכבנו הרבה זמן בחלק הזה בעיקר בגלל כמה קבוצות של מטיילים שהגיעו מולנו. כל פעם שמישהו ירד או עלה, כל השאר צריכים לחכות… אבל לבסוף עברנו את הקטעים האלו והגענו ב-13:00 לנקודת מפגש השבילים, שם עצרנו לארוחת צהריים.

מכאן המשכנו על השביל האדום, כשאנחנו יודעים שתיכף אמורה להגיע נקודה למילוי מים. לאחר הליכה קצרה באותו קו גובה השביל יורד בתלילות ואז ממשיך על צלע ההר לאורך אותו גובה יחסית, אנחנו מגיעים לנקודה הראשונה המופיעה במפה ושם יש זרזיף ממש קטן, החלטנו להמשיך עוד כמה מאות מטרים ואכן בנקודה הבאה המסומנת (סימנתי אותה עם חץ על המפה) יש זרימה קצת יותר גדולה של מים, מבין הסלעים שליד השביל. עצרנו, שתינו ומילאנו מים (טעימים!) שיספיקו לנו עד לסיום המסלול. היו שם עוד מטיילים שעצרו למלא.
קצת אחרי עצירת המים הזו, המסלול מתחיל לטפס לאט לאט עד שמתחילה עלייה תלולה, זו העלייה השנייה הרצינית של היום, שמביאה אותנו לגובה של בערך 2280. עצרנו לנוח למעלה, משקיפים על הנוף היפה. מכאן, אחרי הליכה קלילה של כמה דקות בהמשך השביל מתגלה אגם Capra היפהפה. השביל עובר ממש ליד האגם, כשבצדו השני הוא עולה עלייה קטנה ואחרונה עד לאוכף האחרון של הטרק, ממנו תצפית מרהיבה על אגם Balea והכביש המתפתל המוביל אליו - שם נסיים! נשאר לנו רק לרדת למטה לאגם, בשביל מאוד תלול ולא נוח במיוחד (כ-300 מ' הפרש גובה, ירדנו באיזי כ-40 דקות). זהו, בשעה 16:30 הגענו לאגם בלאה, ולציוויליזציה - המוני תיירים, מכוניות, דוכני מזכרות, אוכל וכו'. סה"כ עשינו יום הליכה של כ-8 שעות די באיזי ועם הפסקות ארוכות, כאשר ההערכות דיברו על בערך 6 שעות.

חיכינו לאיסוף חזרה לעיר סיביו (מי שאסף אותנו היה קטלין, הבעלים של הגסטהאוס מהיום הראשון, אשר דיברנו איתו מראש שאנחנו מחפשים הקפצה משם בסוף הטרק, והוא אמר שהוא יוכל לעשות את זה ב-50 יורו. צלצלנו אליו עוד לפני הירידה האחרונה, כי ידענו שהוא יצטרך קצת זמן להתארגן ולנסוע לפחות שעה מהבית שלו). בזמן שחיכינו שוטטנו קצת ליד האגם ודוכני המזכרות, אכלנו גלידה וכו'...
קטלין אסף אותנו, ומכאן הנסיעה למרכז סיביו לקחה בסביבות שעתיים, הרבה בגלל פקקים גדולים שנתקענו בהם לקראת העיר. הטיסה שלנו היתה למחרת לפנות בוקר, אז לקחנו לילה בגסטהאוס garsoniera ultracentral (הזמנו מראש) שבהתאם לשמו הוא אכן נמצא במיקום מאוד מרכזי, 5 דקות הליכה מהכיכר המרכזית היפה של סיביו. באותו ערב היה שם במקרה גם היה פסטיבל עם מוזיקה ודוכני אוכל, זו היתה אחלה דרך מבחינתנו לסיים את הטיול המדהים הזה לרומניה.

טיפים

• יש עוד הרבה אפשרויות לטרקים בהרי פאגראש, כתלות במספר הימים העומדים לרשותכם והאם אתם רוצים ללון רק בביקתות או גם באוהל. אם אתם רוצים להרכיב מסלול בעצמכם, כדאי לבדוק מראש היכן ממוקמות הביקתות ובהתאם לכך לעשות את התיכנון.
• לכל שאלה, מוזמנים לפנות אליי במייל harelchen1@gmail.com

קישורים חיצוניים

• אפליקצית מפות וניווט Locusmap
• המלון שלנו בלילה הראשון
• שיחון רומני קצר